פורום הרזיה ללא דיאטה

לפני כחצי שנה חוויתי סוג של "סטרס נפשי" אחרי ביקור אצל דיאטנית בסטודיו להתעמלות שהתחלתי להתעמן בו כחצי שנה אחרי לידה (הביקור החד פעמי אצל הדיאטנית ניתן לי כמתנה מהסטודיו ואז החלטתי לממש אותו). באותו ביקור, לפני שקילות ומדידות, סיפרתי לדיאטנית שהתינוקת שלי ניזנת בעיקר מהנקה (5-6 הנקות ביממה)ושאלתי אותה האם להנקה יכולה להיות השפעה על אחוזי שומן בגוף שלי. המדידות שלה הראו שיש לי אחוזי שומן גבוהים בגוף. הייתי קצת בשוק, כי לא היה לי עודף משקל גדול מאוד (כ- 7 קג) ולפני לידות, אחוזי שומן שלי היו בערך ב-12% פחות. הדיאטנית אמרה שאין שום סיבה שחצי שנה אחרי לידה האחוזי שומן שלי יהיו מושפעים מההנקה.וכמובן, היא הציעה לי להתחיל לבקר אצלה כדי "להתחיל את הטיפול." אני את "הטיפול", למזלי, לא התחלתי אצלה. עברה עוד חצי שנה, ואני כמעט "חזרתי לגזרתי" ללא תפריטים שהוצעו לי.. אני עדיין קצת מניקה ויש עוד 2-3 קג שהייתי רוצה להוריד, אבל אני לא בלחץ. אך השאלה שלי עדיין נשארה: איך הנקה משפיעה על מטבוליזם של האם המניקה ועל מאגרי השומן בגוף.

ריטה החכמה שלום רב, ולמה אני קוראת לך חכמה בלי להכיר אותך? כי את נשמעת לי אדם מאד מחובר לאנטואציה פנימית ועמוקה שלו, אותה חוכמה שמנעה ממך להיכנס למלכודת הדיאטה הקלאסית , שגם אם מי שמנסה להכניס אותך לתוכה אינו אדם בעל כוונות זדון , עדיין מלכודת זו מלכודת. אני שמחה בשבילך שחמקת מהמלכודת הזאת אבל רואה שזה בכל זאת השפיע עליך קצת. עובדה שאת לא שקטה ושואלת פה. אז אומר לך , הגוף שלנו מותאם באופן מושלם לחיים על כדור הארץ, כולל לידה , הנקה,וחיים בריאים לאורך כל תחנה שהוא מתמודד איתה. כל זה היה נכון הרבה לפני שהיו דיאטניות שממדו ושקלו אותו, ניתחו וביקרו. אני מציע לך לסמוך על החוכמה האדירה של הגוף והנפש שלך ולא להתחיל לפקפק בהם בגלל מה שנאמר לך. אין שום צורך וסיבה למדוד אחוזי שומן. בזמן הריון והנקה הגוף עובר אכן שינויים כדי שיוכל להתמודד עם המצב החדש שהוא פוגש , וכשהשינוי יגמר יחזור גופך למצב הקודם של איזון ובריאות מלאה , בתנאי שלא תפריעי לו . מאחלת לך הנאה מלאה מתינוקך, בלה

שלום, קראתי מאמר על מחקר שנעשה במכון רפפורט, טכניון חיפה (אכסניה מכובדת), בה נמצא כי אכילת 100 גרם, תמר מזן חלוואי, לא רק שלא מוסיפה במשקל, אלא מורידה את הסוכר, הטריגליצרידים והמשקל. זה לא נשמע הגיוני. האם להתחיל לאכול תמרים ? תודה דן.

שלום דן אנני בקיעה ברזי המחקר אבל ברור לי שמחקר אחד לא אומר דבר. יש אין סוף מחקרים סותרים זה את זה ולא אתפלא אם מחר יתפרסם מחקר הטוען טענה הפוכה. אני מציע לא לאכול על פי מחקרים אלא על פי הצרכים של הגוף שלך, נראה הרבה יותר אמין. בברכה בלה

שלום דן נתחיל בזה, במדינת ישראל יש חוק האוסר על יחוס סגולות מרפא למזונות. נמשיך בחוסר ההגיון העומד מאחורי הרעיון שיש בכוחו של מזון מסוים לפתור את העולם המודרני ממחלות שהן מולטי-פקטוריאליות (רב-גורמיות או מרובות-גורמים) נפוצות. מה שזה בעיקר מלמד אותי, כשזה פונה לאוכלוסיה רחבה בציבור, שזה מאוד שיווקי. אם היה אמת או יש אמת בדבר, יש לשווק, לאלתר, את התמר מזן חלוואי כתרופה ע"י קופות החולים. אני מניחה שזה טרם קרה, אני בספק אם זה יקרה. לפני כעשור דיברו כך על החילבה של התימנים, העדה המובילה במחלת הסכרת בישראל (ה"מובילה" לפחות אז, וגם היום אני בטוחה שממוקמת גבוה במדרג). הצרכנים העיקריים של ה"תרופה לסוכרת" חווים את השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה. בברכת שבת שלום שלך לאה פינטו

ללאה פינטו שלום, מודה לך על תשובתך המפורטת, אלא שיש בה לדעתי, כשל רעיוני. אין מדובר בפתרון בעיות הבריאות והמחקר אינו מתיימר בכך. מדובר במחקר שנעשה על-ידי גוף ישראלי רציני מאד, שפורסם בנובמבר 2009 בכתב עת יוקרתי בחו"ל. יש לציין כי הדקלאים בישראל, לא עשו פרסומת לעניין, אולי משום שהזן חלוואי, אינו זן נפוץ ואולי משום שהחוק הישראלי, אוסר לייחס תכונות למזון, שנמצאו במחקר של מכון שהביא לנו, שני חתני פרס נובל. אם הייתי הולך אחר נטיות הגוף, הייתי אוכל חבילת שוקולד כל יום, אבל כולנו יודעים שזה לא בריא. אני מתנזר מתמרים, למרות שהייתי אוכל מהם בכיף. אבל המחקר הזה, מעלה בי הרהורי 'כפירה' העולים בי נוכח המחקר. ניסיתי להעביר קישור של אבסרקט מאמר, אך הדבר לא ניתן. תודה, דן

שלום, אני משתדלת לפעול על פי העקרונות המדוברים בכל משך היום כיוון שיש לי סדר יום מובנה. הבעיה מתחילה כשאני מסיימת את היום ומגיעה מאוחר בלילה או אחרי בילוי או סתם מאוחר ומרגישה רעב וצורך מיידי לאכול. הבעיה היא שבלילה אני לא מצליחה לשלוט בכמויות ובאבחנה מה נכון לי לאכול ברגע.העייפות והרעב מתמזגים ואני מתבלבלת התוצאה-הרבה אוכל-מעט שינה-הרגשה נוראית. מה עושים? אשמח אם תענו לי... תודה רבה :)

שלום yalo את מתארת תופעה ידועה ונפוצה בקרב בעלי הראש הדיאטטי. שימי לב למילה "לשלוט" אשר משקפת באופן מובהק את הגישה הדיאטטית. ואכן, כל עוד יש לך "כח" את "שולטת" וברגע שאת עיפה נעלמת כל יכולת השליטה, שאגב נעלמת לא רק עם עיפות הגוף אלא גם עם העיפות המנטלית והרגשית. טיפ להתמודדות עם הסיטואציה לא אוכל לתת, כי אין לי מלבד ההמלצה להבין את עקרונות הגישה ואת מהותה ומיקודה של הגישה. כרגע, עושה רושם, החלפת את ספירת הקלוריות או הכוכבים או מה שלא יהיה בכלי שליטה אחר. לא יותר. לפני שממהרים "לפעול" יש להבין מהותית את ההבדל הטמון בין גישת ההרזיה ללא דיאטה לגישת הדיאטה. השינוי חייב להיות במישור המנטלי-קוגנטיבי, אחרת את נשארת ינוס-פלוס עם אותן התנהגויות, אותן תחושות, אותו שיח קונפליקטואלי מבפנים ובודאי שעם אותן תוצאות. ראי בהתנסות ובחויה הזו הזדמנות ללמידה. שלך בברכת יום נאה לאה פינטו

אני בחור ספורטאי שרץ מידי יום 10 ק"מ אני שומר על תזונה נכונה ואורח חיים בריא אך קיצוני למדיי - כלומר, אוכל יותר ירקות בצהריים ללא בשר כיוון שאינני חש בצורך או תאווה לזה, אבל דבר אחד מטריד אותי לאחרונה לאחר שנתיים שאני בתוך אורח החיים של הריצה והאכילה הבריאה, אני מתחיל לחשוק במתוק אני טועם מידי פעם 2 או 3 עוגיות ביום או פרוסת עוגה, זה לא רמה קריטית אבל בכל זאת איך ניתן לא להימנע לחלוטין ממתוק אך כיצד ניתן לשלוט ברצון לזה כי כשאני מתחיל לטעום מתוק התאבון נפתח לי ופשוט אוכל מזה המון ואני חושש שלא אשמין שוב.

גל יקר אתה תובע מהגוף שלך עבודה מאומצת על בסיס כרוני אך לא בטוח שאתה דואג לתחזוקתו הראויה. נתחיל בזה שהצורך הפיזיולוגי במתוק, הוא בעצם לאנרגיה זמינה כאן ועכשיו. במהלך פעילות מאומצת, מדלדלת רמת הגליקוגן (צורת האגירה של סוכר בגופנו) בשרירים באופן משמעותי והגוף דורש זאת חזרה במהלך שלב התאוששותו והכנתו לבאות. זהו אינו "מתוק" שהופך לשומן אלא מיועד למילוי מחדש של מאגרי האאנרגיה הזמינים, בשרירים ובכבד. כך שמתוק לא עשה נזק לאף אחד ובודאי גם לא לך. הבעיה היא עם "התאבון נפתח לי" - זה כבר לא משהו שקשור בפיזיולוגיה , זה נשמע לי כבר יותר תולדה של חסך והגבלה קיצוניים. הפסק להתייחס למתוק כאל "אויב העם" , הכר בו כעוד מזון שהגוף מדי פעם זקוק לו ותהנה באמת. יש לי הרגשה שבזמן שאתה צורך את הביס, שניים הראשונים כבר מתחיל להתנהל בראשך שיח מבקר שמונע ממך להסב תשומת לב לסף הסיפוק של הגוף. השיח הפנימי המגביל הזה יוצר מיקוד באותו מתוק ומעביר לו המון כח ש"מתגבר" עליך בסופו של דבר. הרשה לעצמך לחוות הנאה וסיפוק, התרכז בחויה והרגש את הטעמים והתחושות, שים לב מתי מיצית מבלי לדחוק בעצמך. פשוט היה נוכח באופן הכי אובייקטיבי שתוכל. בברכת שבת טובה שלך לאה פינטו

רשום עליה, 66 קלוריות ל100 גרם ועל הקופסא רשום 450 גרם ו900 מ'ל לפי מה אני אמורה לחשב? שבכל הקופסא יש 594[לפי 900 מ''ל] קלוריות או 279[לפי 450 גרם]? תודה רבה,

??? אני עונה לך ברוח הפורום שאולי לא שמת לב הוא פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן על פי הגישה הזאת אענה לך כמו שהיה עונה לך אדם רזה טבעי- "מה זה משנה, למה המידע הזה רלוונטי, מה זה יתן לך אם תדעי בידיוק כמה קלוריות? ובזאת אני מפנה אותך להרבה פורומים של דיאטה הנמצאים פה בשפע שבשמחה רבה יחשבו לך את כל הקלוריות בעולם .(כאלו שזה עזר אי פעם למישהו להיות רזה באמת). בברכה בלה

בקופסאת גלידה של פלדמן היא כ-300 קלוריות, לפי 450 גרם (בפועל יש יותר מ-450)

רציתי לדעת אם מותר לשתות את התה הטיבטי בזמן הריון? אני בחודשים ראשונים רציתי לדעת אם זה מזיק.

תה טיבתי מזיק גם לא בהריון. זה משלשל לכל דבר. בברכה בלה

שאלה_ אחרי כל הדיאטות ונסיונות ההרזיה ששמעתי והכרתי תמיד זה מסתיים בעליה במשקל, איך אפשר להרזות לתמיד? הקושי זה לא הדיאטה כי אחרי זה קשה לשמור

אביה שלום רב , הרזיה לתמיד- זה בידיוק מה שהגישה של הרזיה ללא דיאטה מציע. כדי שיווצר שינוי לתמיד הוא צריך להיווצר לא ברמת העשיה שלנו אלא ברמת ההויה שלנו . הבדל בין רמת עשיה ורמת הוויה הוא עצום . בואי נקח לדוגמא את עניין של ההורות. אם היו אומרים לך שאת צריכה לקום כל שעתיים בלילה,להחזיק כל הזמן יצור קטן וצורח, להחליף לו חיתול לרחוץ אותו וכל הזמן להיות לרשותו וגם להיות מאושרת מזה אני מניחה שהיית מאד מתקשה לעשות זאת . אבל אם לדוגמא היית בהריון והיית יולדת תינוק, באותו רגע היה מתרחש שינוי בהוויה הפנימית שלך שהיה מאפשר לך לעשות את כל מה שתיארתי בקלות רבה ובלי להפעיל כוח רצון כי הפכת פתאום לאמא מה שמאפשר לך לראות את המציאות דרך משקפים אחרות לגמרה ,משקפים של אמא, זה משנה הכול, את המחשבות שלך את הרגשות שלך ולבסוף את המציאות שלך. זה בידיוק ההבדל. שינוי בהוויה הפנימית שלך בנושא של אכילה ומשקל, כזה שיהפוך אותך לאדם רזה יאפשר לך אחת ולתמיד הרזיה יציבה כי בפנים תהפכי להיות רזה תראי את המציאות כאדם רזה, תחשבי כאדם רזה, תרגישי כאדם רזה ובסוף גם תפעלי כאדם רזה ותיהיה לך מציאות רזה, לתמיד, בלי דיאטה. אם את חדשה כאן אני מזמינה אותך להכיר קצת יותר את הגישה המופלאה של הרזייה ללא דיאטה. אם אחרי שתקראי הכול יהיו לך עוד שאלות את מוזמנת גם לבקר באתרים שלנו שם יש אנפורמציה נוספת. במידה ויש לך שאלות נוספות נשמח לענות לך. בברכה בלה

שלום.אני בחורה בת 21 שכרגע לא עובדת בגלל לימודים.הבעיה שלי היא שאני נמצאת בבית אני לא מפסיקה לאכול שטויות.לפני המצב הנוכחי הייתי מקפידה לאכול מעט וירדתי במשקל והייתי מרוצה ממנו.בחודשים האחרונים אני נמצאת בבית ואני פשוט כל הזמן רעבה ואוכלת גם אחרי השובע.עליתי 6 קילו ואני מרגישה מאוד לא בנוח עם הגוף שלי כרגע.המצב הזה נמשך כבר שלושה חודשים או יותר ואני לא מצליחה לעשות כלום.אני רוצה לציין שאני מכירה ושומרת על תזונה נכונה (כמו אבות המזון,לאכול ליד שולחן,לשתות הרבה מים וכו')וזה לא עוזר לי לאכול פחות.כל יום אני אומרת שמחר אני אוכל בצורה מסודרת בלי מתוקים,ואז אני קמה בבוקר והדבר הראשון אני רוצה זה לאכול,ואחרי שאכלתי כמה שטויות אני כבר לא מחשבנת ולכן אני משמינה.מה אני יכולה לעשות כדי להיות עם עצמי באותו קו?כלומר,אני מאוד רוצה לרדת במשקל,פשוט שאני לבד מול האוכל (יותר נכון המתוק)זה מתפספס.זה ממש חשוב לי,אני לא מצליחה להבין את ההתנהגות שלי.רציתי לציין גם שהייתי מטופלת בעבר אצל תזונאית.אני מאוד אשמח לקבל עזרה.תודה רבה.

רונית שלום רב, בואי נעשה קצת סדר בשאלה שלך. ראשית את מתארת התנהלות על פי תפיסה דיאטתית ולא על פי אכילה טבעית. את מנסה לשמור על תזונה נכונה אחרי שהיית אצל תזונאית זה כמעט תמיד מראה שמדובר בשמירה, מסגרת, איסורים וקלוריות. לפעמים התנהלות כזאת מחזיקה מעמד זמן רב עד שקורה איזשהו שיבוש במסגרת החיים הרגילה כמו שקורה עכשיו אצלך. השינוי במסגרת החיים אליה הורגלת יצר לך מצוקה פנימית אשר זקוקה לתשומת לב וטיפול שלך. עליך להבין את המצוקה ולתת לה מענה הולם, במקום זה את בוחרת לשים לב לאכילת יתר, עליה במשקל ותקיעות שנוצרת לך בעקבות כך. כל פעם שאת אוכלת לא מתוך רעב ביולוגי זה רמז מתוך עולם הפנימי שלך שיש בתוכך חלק במצוקה. במקום להענות לחלק הזה ולפתור את הבעיה שלו את בוחרת באופן לא מודע להתעלם ממנו על ידי אכילה לא מתוך רעב מה שמביא לכעס עצמי ותחושה של חוסר אונים, זו אכילה רגשית קלאסית. על מנת לצאת מהפלונטר הזה עליך ללמוד להבין את המערכת הפנימית שלך , לדעת לפענח את המסרים שלה, לא לברוח לאוכל אלא להישאר ולחקור את מה שקורה לך בפנים ולתת לעצמך מענה הולם . כדי לעשות את זה צריך הרבה כילים מעולם של מודעות עצמית, שפה של גוף ונפש והבנה נכונה של רגשות. מקווה שתפרגני לעצמך למידה נכונה של כילים אלו. מאחלת לך המון הצלחה בלה

שלום בלה ותודה על המענה המהיר, אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת.השינוים שעברתי בחודשים האחרונים עשו לי בלגן.אני כל כך רוצה ליישם בדיוק את מה שאת אומרת,אבל איך?תוכלי לתת לי נקודות שיעזרו לי להיות קשובה לגוף ולרעב הפיזי,להתחיל לרזות ולהרגיש טוב עם עצמי?איך ללמוד את הכילים האלו? אני מרגישה שהלכתי קצת לאיבוד.תודה רבה!

היי אני בת 14 ואני לא מרוצה מאיך שאני נראת אני להרזות בגלל זה וגם מכיוון שיש לבת דודתי חתונה בעוד חודש וחצי ואני רוצה להראות יותר טוב מאיך שאני נראת עכשיו . אשמח מאוד אם תוכלי להציע לי משהו שיעזור . תודה מראש ליאל

ליאל היקרה, אני ממליצה לך לדבר עם אמא שלך ולבקש ממנה עזרה והכוונה בנושא חשוב ומורכב זה. בברכה בלה

יש לי עודף משקל באזור הבטן. הBMI הוא 30. קיבלתי הצעה ממכון לעשות טיפולים נגד משקל וצלוליטיס באמצעות מכשיר חום ששורף קלוריות, דיאטה של הפרדת חלבונים ועוד. מה ידוע לך על כך, והאם זה עדיף או מהווה תחליף אפשרי לדיאטה של אכילה נכונה ופעילות גופנית?

שלום ריקי נתחיל בזה שאני לחלוטין לא מאמינה באמצעים קוסמטיים לטיפול בבעיות שורש. ועתה בנוגע למה שהוצע לך. האם את מוכנה לפרט את האופן בו חום אמור לשרוף קלוריות? האם טרחת לשאול ולהבין כיצד חום גורם להרזיה / צמצום של מסת השומן? אני לא מכירה פיזיולוגיה כזו. אני כן יודעת שכשהגוף שלנו מייצר אנרגיה מפחמימות ומשומנים לצורך תיפקודים שונים, הוא עצמו פולט חום. כל תהליך של יצירת אנרגיה מלווה בפליטת חום. החום הוא תוצר לוואי ותו לא. זו הסיבה שלנשים הרות חם יותר (יצור אנרגיה מוגבר להתפתחות ההריון), לילדים חם יותר (יצור אנרגיה לצורכי גדילה) ואפילו הנורה חמה יותר נוכח יצור אנרגיה חשמלית. בהקשר של הדוגמא האחרונה, ודאי תסכימי שאין צורך לחמם את הנורה על מנת שהיא תייצר אנרגיה חשמלית ותאיר. ואם נחשוב באופן רחב יותר, היינו יכולים להסיק שבקיץ הישראלי החם, כולנו שורפים יותר קלוריות ומרזים. נשמע תמוה, לא?! יש לעשות אבחנה בין חום חיצוני לפנימי. החום החיצוני מכל מקור שהוא גורם להזעה שנועדה לקרר את העור, כך שאנו מבזבזים בעיקר מים. החום הפנימי (שאינו פתולוגי) שהוא תוצר של יצור אנרגיה (שריפת שומנים ופחמימות) יוצר הזעה שתפקידה להוציא את החום מהגוף כדי לשמור על טמפרטורה פנימית בגדר הנורמה. צלוליטיס - זה ענין גנטי שקשור בחוזק רקת החיבור הנמצאת בין העור לרקמת השומן. כשהיא רופפת, נוצרים בה חללים שהשומן (גם אצל רזות) חודר דרכן לכיוון העור כמו דרך רשת. כיוון שלא מדובר בשריר אלא ברקמת חיבור, לספורט אין השפעה משמעותית על המראה. להרזיה יכולה להיות השפעה אך זה לא יעלם כי גם לאנשים רזים יש שומן ואם רקמת החיבור אינה מהודקת, גם אצלם יווצר המראה הגלי על פני העור. מציעה לך להתייעץ עם רופא מתחום הרפואה האסתטית. ומעבר לכל אלה, יש להבין שכל עוד תעסקי בסימפטומים ולא תתמודדי עם המקור, תדוני עצמך להתמודד עם הסימפטומים גם מחר ומחרתיים. ולא, אני לא חושבת או מאמינה שדיאטה של "אכילה נכונה" ופעילות גופנית הם הדרך. ובכלל, אני מוצאת ניגוד בין המושג "דיאטה" לבין "אכילה נכונה". דיאטה אינה דרך אכילה טבעית לנו. החוקיות וההגבלה תוקעת אותנו במקום השמן שלנו ומטפחת אותו. כיוון שהגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה, ממליצה לך לקרוא קצת בפורום ובאתרי הבית האישיים שלנו על מנת להכיר גישה שמתמקדת במקור ולא בסימפטום. חג שמח ובהצלחה שלך לאה פינטו

שלום אני בת 24 והייתי צמחונית עד לפני שנתיים בערך 7 שנים ועכשיו מאז שהתחלתי לאכול בשר עליתי במשקל בערך 4 קילוגרם. זה לא ממש מפריע לי אבל מסקרן אותי לדעת האם יש קשר, ואם יש קשר מה כדאי לעשות על מנת לא להמשיך לעלות במשקל?

בוקר טוב לעדי הצמחונית (לשעבר) אינני מוצאת קשר בין אכילת בשר להשמנה. אינני יודעת כיצד את מגדירה השמנה. אני לוקחת בחשבון גם את האפשרות שגופך מתייצב על מימדיו האידיאליים שמבחינתך נתפשים כ"השמנה". השמנה היא תוצר של אכילה מעבר לצרכיו הפיזיים של הגוף , על בסיס כרוני, ומשרתת צרכים רגשיים כאלה ואחרים. בפשטות, הדרך להגיע לאיזון וליציבות משקלית היא לחיות בהרמוניה עם צרכיו הפיזיים של הגוף ולתת מענה הולם לצרכים הרגשיים. כדי שזה לא יהיה פשטני, אוסיף ואומר שלעיתים קרובות, במצבי השמנה, הדרך להגיע להתנהלות כזו דורשת מודעות, למידה ואימון. בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

אם הבנתי נכון אתן מציעות לי לאכול באופן שיספק אותי. ובהשלכה לחיים- אם אני אפעל כל הזמן בדרך שתספק את עצמי אני עלולה למצוא את עצמי בבינוניות, כי אני אדאג שכל הזמן אני אהיה מרוצה ומסופקת אז איך שאני תופסת את הדברים זה ימנע ממני להתקדם, להוציא את המקסימום מעצמי. אודה להתייחסותכן...

בוקר טוב לפלונית האם תהיי מסופקת מלחיות בבינוניות? האם חיים ללא התקדמות יהיו מספקים עבורך? אם תשובתך היא "לא" אז מהיכן החשש? אם תשובתך היא "כן" אז היכן הבעיה? סיפוק משמעו נחת, שביעות רצון ושקט פנימי. האם מה שאת קוראת לו "סיפוק" מוביל אותך באמת לכל אלה? או שמא הינך מדברת על סיפוק רגעי ששניה אחריו את מוצאת את עצמך בקונפליקט פנימי ובחוסר שקט? האכילה אינה עומדת בפני עצמה ואינה מנותקת מהמכלול של היותך אדם המסופק מעצמו ומחייו. אם תפעלי באופן מספק באמת, לא תוותרי על מה שחשוב לך באמת. אם תהיי מחויבת להיות אדם מסופק מחייו הפיזיים והרגשיים, תופתעי לגלות עצמך עושה ופועלת באופן מאד מקדם עבורך, בכל תחום. הענין הוא שחשוב להבין ולזהות מה מספק אותך באמת, ולא מה שנראה על פניו שיספק אותך (כי כך אמרו לך שצריך). בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

אני בת 18, 1.58 ושוקלת 100 ק"ג אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מתחילה דיאטה אני מתייאשת,ואין לי כוח לעשות ספורט,והקטע הוא שאני בקושי אוכלת ממתקים ושטויות כאלה ואין לי מושג כבר מה לעשות עם עצמי,אני שונאת להיות ככה..האם אפשר איזו עצה טובה?

נערה יקרה דיאטה היא אינה הדדרך והעובדה שאת מתקשה אינה צריכה להכאיב לך ולייאש אותך אלא לאפשר לך להיות חכמה יותר בנוגע למה שלא נכון לך. ודיאטה אינה נכונה עבור רוב בני האדם, כך שמבחינה זו את נמצאת בחברה טובה. כיוון שאני מאמינה בתהליך אחר לגמרי, כזה המחזק את העוצמות שלך, נשען על החוזקות הפיזיות והרגשיות שלך, העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא: לשתף אדם בוגר וקרוב, כזה שאת סומכת על ההקשבה שלו, ולהסביר את הקושי והעזרה לה את זקוקה בשלב שנ, בקשי ממנו להכנס לפורום ולהכיר את הגישה יחד איתך. את גם מוזמנת להכנס לאתרי הבית שלנו, להכיר לעומק את העקרונות המנחים ובעיקר להבחין בהבדל שבין גישת ההרזיה ללא דיאטה לגישת הדיאטה. כפי שאני מבינה ומכירה את הסוגיה נרש כאן תהליך למידה ואימון בליווי מקצועי שיאפשר לך לעות את הסוויטץ' ביחסים עם עצמך, עם גופך, עם האוכל. אפשרי לעצמך להבין את הגישה, אני בטוחה שתוכל להיות לך לעזר, בשלב זה או בשלב מאוחר יותר. חג שמח שלך לאה פינטו

אני בת 62 והורדתי כששה ק"ג ממשקלי. אלא ש... המחיר הוא עור נבול ומקומט, לאו דוקא בבטן, בעיקר בזרועות. שאלתי: אם אעלה מעט משקל חזרה, יש סכוי להעלמות מסויימת של העור הנפול? תודה על התייחסות מומחה בתחום עדה

שלום עדה עור נפול אפשר לראות גם אצל אנשים שמנים מאד. וכן התופעה של עור נפול נצפית אצל אנשים שחוו השמנת יתר ורזו מאד מאד מאד. הבדל של 6 ק"ג אינו הענין כאן. אנשים לאחר הרזיה מאסיבית (ואני מדברת על ניתוחים) לרוב עוברים ניתוח קוסמטי לשיפור המראה. במקרה שלך, יכול להיות שחיזוק חגורת השרירים יכולה ליצור הידוק מסוים וקחי בחשבון את הגיל. לעלות חזרה במשקל? עשי חשבון של רווח-הפסד. בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

שלום לכולם אני בת 30, כבר שנים, עושה דיאטות, פעילות גופנית, עם ליווי של דיאטנית, או עם ליווי של קבוצת הרזיה, ובכל זאת משהו לא הולך... חשבתי לאחרונה על אפשרות לנסוע לחו"ל לחוות הרזיה, למשך מספר חודשים, ושם בתנאים של יחסית ניתוק, כשאין את הלחצים היומיומיים של החיים וכשההרזיה היא המטרה העיקרית ואולי היחידה של החיים, שם אולי משהו יצליח. אולם... מחיפוש באינטרנט ראיתי שיש המון אופציות ואני תוהה כיצד לבחור, בחירה כמעט קריטית שחשוב שתהיה נכונה כדי שהזמן הזה וההשקעה הנפשית לא יהיה בזבוז. שאלותי הן: 1. האם אתם מכירים מקומות מסוימים (בארץ ובעולם) מומלצים והאם אפשר להמליץ לי בפורום או שעלי לצרף אי מייל? 2. האם יש עקרונות מנחים שיכולים לכוון אותי בחיפוש אחר חוות הרזיה. דברים שאני צריכה לשים לב שיהיו כדי שאדע שהמקום הוא "רציני". 3. הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתם של המומחים על כל הרעיון הזה של "חוות הרזיה", האם זה שוק שנוצר על בסיס צורך אך בפועל אין בו יעילות רבה, או האם ידוע על יעילות של תקופה ארוכה בסביבה כזאת כדי ליצור שינוי *ארוך טווח*? תודה רבה וחג שמח גילי

שלום רב לך ראשית אשמח אם תצרפי לי מספר לינקים כדי שאוכל להתרשם ממקומות שמצאת ולחוות את דעתי באופן ספציפי. אם הבנתי אותך נכון את משקיע הרבה משאבים במטרה אחת לרזות. עד עכשיו עשית זאת בהרבה צורות אבל על פי אותה גישה - גישת הדיאטה. אני רואה שגם עכשיו את רוצה להמשיך ללכת באותה גישה רק מנסה לשנות את התפאורה (חול, חווה, התבודדות ). על פי תפיסתי עד שלא תשני את הגישה לא ישתנו התוצאות. אם את רוצה להגיע לתל אביב אבל עולה על כביש מספר שש לכיוון ירושלים - את תגיעי לירושלים גם אם את משתמשת פעם באוטו, פעם באופניים, פעם ברגל ופעם בהליקופטר. עד שלא תביני שהכיוון והדרך שלך לא נכונים ותעלי על כביש המוביל אותך לתל אביב לא תגיעי לתל אביב. אם לעומת זאת תעלי על כביש לכיוון תל אביב ותסעי בו את תגיעי לתל אביב ושוב לא משנה באזו צורה תבחרי - רגל, אוטו , או אופנים. אותו דבר בקשר להרזיה - אם המטרה שלך היא הרזיה קצרת טווח אז בחירה בחוות הרזיה הדוגלת בגישת הדיאטה תתן לך את התוצאה של דיאטה (ירידה/עליה) בחווה זה יהיה קצת אחרת , אולי יותר נעים אולי יותר מהיר(כמו להגיע במסוק במקום באוטו) . אם לעומת זאת המטרה שלך היא להפוך לאדם רזה גם פה חווה יכולה להיות רעיון מצוין שמקצר תהליכים אך עליך לחפש חווה הדוגלת בשינוי גישה ותפיסה, חפשי חוות כאלה. יש בארצות הברית מספר מקומות מסוג כזה ,בארץ למיטב הבנתי יש בעקר חוות דיאטה . בכל אופן אם תשלחי לי לינק במייל אשמח לחוות את דעתי. בכל אשר תבחרי, מאחלת לך הצלחה גדולה בלה

את צודקת! ובהמשך לשאלתך אני שואלת...נראה לי שלרזות יהיה יותר קל במקום כזה...אבל אם המטרה היא לשנות גישה ותפיסה בחיים, האם אפשר לעשות זאת במקום ש"הוא לא החיים". כלומר, מתארת לעצמי ששם אין צורך להתמודד עם פיתויים כי כנראה שהם לא שם, ואין צורך להכריח את עצמך לצאת לכושר אחרי יום עבודה כי לא עבדת כל היום... אם כך, האם למקומות שמיועדים לשנות גישות ותפיסות יש יעילות לטווח ארוך- גם כשחוזרים מהם (ואם את יודעת אם יש גם ממצאים מחקריים על כך מאד אשמח לשמוע...) לגבי בקשתך, אני שולחת לך שניים לדוגמא למייל... אם את מכירה חוות כאלה שמבוססות על שינוי תפיסה ואת מאמינה או יודעת שהן יעילות... מאד אודה לך אם תוכלי להחזיר לי למייל המון תודה גילי

אני אענה לך בכיוון אחר, אם תתחברי דיינו אם לא, לא... העניין הוא לא ההרזייה או ההשמנה או צורת האכילה. המיקוד הוא אחר, פנימי. יש לך (וגם לי, ולכל מי שיש לו מערכת יחסים כזו עם האוכל) הבנות להבין שם. ההשמנה היא סימפטום של משהו שמתחולל בפנים ולכן לדעתי אם את רוצה לפתור את העניין באמת את צריכה לטפל ב"מתחולל בפנים הזה". מניסיוני רק תהליך פנימי (בכל דבר בחיים וגם באוכל) יכול לפתור את ההסתבכויות שבחוץ. בהצלחה בכל מקרה!

הי תודה על הדברים מאד מסכימה איתם, גם אם מתקשה ביישומם שיהיה לך הצלחה בתהליך! וכמובן חג שמח :-)

אני שוקלת 58 וגובהי הוא 1.56 האם זה סביר ? אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע אבל אני לא מצליחה לשמור מבחינת האוכל אני לא מצליחה להפסיק לאכול דברים במתוקים (שוקולד, עוגות, עוגיות..) מה לעשות ?!

שלום יובל כל עוד תתמקדי במסלול ההמנעות, תמצאי עצמך מאבדת כח אל מול ההתנגדות שיצרת במו תפישתך. כל עוד תתמקדי במרחב ה"בעיה" ובמה ש"לא לעשות" - תמצאי עצמך שוקעת בקושי. כמאמנת, גישתי אחרת לחלוטין. לתפישתי, "ציר הפתרון" שונה מהותית מ"ציר הבעיה". ציר החשיבה הממוקד ב"בעיה" אינו מאפשר חשיבה המקדמת אל הפתרון. הפתרונות מגיעים כשאנו מוותרים על הבעיה , וזה קורה כשאנו מואסים בהתעסקות הזו. מה לעשות? יש הרבה מה לעשות אך, לגישתי, ממש לא בכיוון בו את הולכת הגישה צריכה להשתנות מגישה שמעבירה את הכח אל האוכל ומדללת את האנרגיות שלך לגישה שממרכזת את הכח בידייך. וזהו תהליך של למידה, מודעות ועשיה אחרת. בברכת חג אביב שמח שלך לאה פינטו

יש לי אח ששוקל משקל כזה והוא כל הזמן ממשיך לעלות במשקל,אני מפחדת בשבילו שלא ימות. כל העליה במשקל היתחילה ממתי שאמא שלי ז"ל חלתה בסרטן,וכן יש לנו נטיה חזקה לעלות במשקל, במשפחה. הערנו לו אני וגיסי שזה לא בריא והוא צריך לרדת במשקל,הוא בחור יפה מאוד, הוא מהנהן לאות הזדהות או שותק, או אומר יהיה בסדר ןנוסע לחו"ל וחוזר שמן יותר. אני לא יודעת מה לעשות?,אחרי החג כי הוא מוזמן אלי ואל אחותי,אנו לא רוצות להעליב אותו, אנו נספר שחלמנו חלום שאמא שלי ז"ל מאוד דואגת לו. מה עושים אני לא רוצה שימות.

שלום רב לך אני רואה שאת באמת דואגת לאחיך ואין ספק שהוא במצוקה גדולה. כנראה שיש קשר בין האובדן שלו לעליה במשקל. נראה שהדרך שלו להתמודד עם האבל זה להדחיק אותו על ידי אכילה. אני חושבת שזה נפלא שאתן מחפשות רעיונות שונים איך לעזור לו. יתכן שחלום שתספרו לו יזיז לו משהו כי נראה שהוא היה קשור מאד לאמא . אני מציע לכם לנסות לחשוב על דרכים יעילות נוספות שיכולות להשפיע עליו. למשל האם יש אדם שהוא מכבד ויקשיב לו ? חבר אולי, אולי קרוב משפחה, אולי רופא,לכל אדם יש כפתורים שאפשר ללחוץ עלהם על מנת לרתום אותו לשינוי התנהגות, נסו לחשוב מה הכפתורים של אח שלך. מה מניע אותו ? איך אפשר לעזור לו? משקל רב כל כך מצביע על צורך בתהליך שינוי עמוק שיתחיל מבפנים. אבל כל פרויקט הכי גדול מתחיל מדימיון ומאמונה שהוא אפשרי. אחיך זקוק לתמיכה ואמונה ששינוי אפשרי עבורו , אני חושבת שיש לו מזל גדול שיש לו אנשים שאוהבים אותו ודואגים לו. תמשיכו לעשות זאת. יש אין ספור דוגמאות לאנשים שהבריאו ממחלות קשות בהרבה פה בסופו של דבר מדובר על צורך לשנות התנהגות עומק והדבר אפשרי גם אם מאתגר. מאחלת לכם הרבה הצלחה, בלה

שלום מירי דאגתך נוגעת ללב ומובנת בהחלט. אני מקווה שברור לשתינו שאחיך אינו אדיש למצבו. אני מרשה לעצמי להמר על כך שהוא מודאג והיה רוצה אחרת, אלא שהוא אינו יודע כיצד. מירי, במקום לשים את דאגתך (כנה ככל שתהיה) במרכז, פני מקום לדאגתו שלו. צאי מנקודת הנחה שהוא רוצה בשינוי לא פחות ממך. אני מציעה לוותר על הדאגה לטובת פעולה מקדמת או לפחות לתת לדאגה להניע אותך, כאחות אוהבת, לרתימה יעילה יותר של אחיך. לטעמי, הדרך המידית היא להסכים בינך לבין עצמך שלאחיך יש קושי אמיתי והוא זקוק לעזרה (לא למישהו שיגיד לו "תעשה משהו" במקום בו הוא חש חסר אונים). לאחר שאת, עצמך, תקבלי זאת, שתפי אותו בהבנתך זו והציעי להיות לו לעזר. פתחי לו מרחב בטוח ונקי משיפוטיות לשתף אותך בקשייו הכנים (דיאטה זה דבר קשה לכשלעצמו, נסי לעזור לו למצוא את התהליך הנכון שיתמוך בו. לדבר על הרזיה עם אדם במשקל כזה, זה כמו לדבר עם עני מרוד על השקעה פיננסית לעתיד. נראה לי שאחיך זקוק כרגע להבנה שלך ולעזרה אמיתית, מישהו שיקשיב לו באמת ולא לעוד ועוד אנשים שיאמרו לו לעשות מה שהוא תופש כקשה במיוחד עבורו. את אוהבת את אחיך, היי שם בשבילו - בדרכו, לא בדרכך. שתפי אותו , מתוך אהבה וכבוד בדאגתך, אך הקשיבי לו באופן מתמסר. אפשרי לו לדעת שהוא חשוב, שקולו נשמע ושהקושי הדיאטטי הוא אינו רק שלו אלא של רבים אחרים. גישת ההרזיה ללא דיאטה היא בהחלט גישה שיכולה להיות מתאימה (אלא אם כן נדרש טיפול פסיכולוגי) כיוון ש: א. היא מכירה בכוחה של ההגבלה הדיאטטית ליצור אכילת יתר ב. היא אינה מתעלמת מההיבטים הרגשיים של האכילה ונותנת להם נפח משמעותי בתהליך מירי יקרה, כרגע, אחיך אינו מאמין ביכולתו ואולי גם אינו רואה ערך רגשי לשינוי, אפשר לעזור לו גם בזה. אך את צריכה להבין שכל פעם שמישהו אומר לו שהוא צריך לרדת במשקל הוא מפגיש את אחיך עם החולשות שלו ועם הכשלון שלו - זה לא יעיל ואף מקשה. קראי היטב את הפוסט שלי ומקווה שיהיה לך לעזר ויאיר את דרכך בדרך לליבו של אחיך. בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

כיצד זה פועל בדיוק הרזיה ללא דיאטה לא ברור איך אוכל לקבל את הכלים לביצוע הרזיה ללא דיאטה

שלום רב הרזיה ללא דיאטה היא תפיסת עולם שלמה המחייבת למידה ואימון מסודרים. זה תהליך למידה האמור להביא אותך ממקום מסוים למקום אחר קצת כמו לימוד מקצוע. ברור לך שכדי ללמוד מקצוע לא מספיק ללמוד את הכילים והטכניקות של מקצוע זה,(אלא אם מדובר במשהו פשוט וטכני). מקצוע מורכב כמו למשל רופא, עורך דין או פסיכולוג דורש מיומנויות רבות , התנסות בשטח ובעקר פיתוח אנטואציה מתאימה. כל זה נעשה בתהליך מובנה ומסודר. הכשרות קצרות וחובבניות למקצועות מורכבים מיצרים בעלי מקצוע שלא מסוגלים להתמודד עם מצבים מתקדמים. אני מניחה שהיית מתיחסת בחשדנות להצעה ללמוד רפואה או משפטים תוך חודשיים. לימוד נכון של גישת ההרזיה ללא דיאטה דורש בניה של תשתית תפיסתית מתאימה וחדשה וויתור על התשתית הישנה הקודמת שלא נתנה את התוצאות הרצויות. לימוד הרזיה ללא דיאטה הוא תהליך וכמו בכל תהליך יש צורך במספר מרכיבים חשובים. האחד, והחשוב ביותר על פי תפיסתי, זה אדם שרוצה ללמוד אותו. השיני , שיטה מסודרת ומוכחת הבנויה בצורה נכונה וטובה שמלמדת אותו, השלישי זמן ומרחב כדי להפנים אותו. יצרנו את התהליך להרזיה ללא דיאטה בידיוק על פי מרכיבים אלו. אנחנו מציעות דרך ללמוד את הגישה בצורה מובנית ומסודרת הבנויה על שלבים ומיצרת תשתית תפיסתית חדשה. הדרך מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם אצל אנשים המוכנים ללמוד אותה כמו שצריך,(יש הרבה עדויות בפורום). באתרים שלנו יש הסברים מפורטים יותר את מוזמנת לבקר ולהתרשם. אציין שאתר שלי לא מעודכן ועובר בימים אלו מתיחת פנים רצינית. אחרי פסח האתר המחודש יעלה לאויר ויהיו בו הסברים רבים על השיטה וכיצד היא עובדת. בנתים את מוזמנת לקרוא את השאלות והתושובות בפורום יש פה המון חומר בנושא. מקווה שהסבר שלי עזר להבין קצת יותר. מאחלת לך חג חרות שמח, בלה

לאה ובלה שלום! לפעמים בא לי לאכול אוכל "מסובך"/"מעניין" כמו איזשהו אוכל של מסעדה, ולפעמים בא לי לאכול אוכל בסיסי ופשוט תנו לי רק לחם ותפוח... מה המקור של זה? אתן יכולות לתת לי איזו הארה?

איזה יופי, השם שנתת לעצמך ולשאלה -פשוט ומסובך יתן כותרת לתשובה שלי מסובך ופשוט. אנחנו בני אדם פשוטים ומסובכים גם יחד וכל מה שצריך זה מפה ברורה ובהירה שתסביר לנו את עצמנו את הסיבוך שבנו בצורה פשוטה. נתחיל מדיבור על הצרכים שלנו. לנו בני אדם יש מגוון צרכים - ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, רוחניים . כולנו מכירים את המושג פירמידת הצרכים המדברת על מדרג במילוי הצורך. בתחילה יבואו הצרכים הבסיסיים ביותר ואחרי שיתמלאו לא נחוש סיפוק כי יבוא הצרכים הבאים בתור. עד שגם הצרכים הגבוהים ביותר יתמלאו. אם רק היינו צריכים למלא את הצורך של הגוף שלנו בדלק אז ללא ספק הכל היה פשוט מאד , כי הגוף בדרך כלל זקוק למזון פשוט ובסיסי ביותר. הבעיה היא שיש לנו צרכים אחרים יותר מורכבים יותר מסובכים . אוכל, מסמל לנו דברים רגשיים היות ומגיל צעיר מאד הוא מוגש לנו בהקשרים של אהבה ותמיכה (החזקה והרגעה וחיבוק אמהי תוך האכלה) , בהקשר של חגיגה וחברותא (מסיבות ימי הולדת, חגים,בילוי משפחתי וחברתי) ובהקשר של אכפתיות ותשומת לב (אמא או סבתא המבשלת לנו מאכלים אהובים במיוחד בשבילנו). סמלים אלו נכנסים לתוך מערכת שיקול של קבלת החלטות בבאונו למלא צרכים שונים. כשבא לך לאכול משהו זה תוצר סופי של מערכת מורכבת פנימית המתרחשת בתוכך כשאת מודעת רק למחשבה הסופית. קצת כמו קניית לחם ממוכר במכולת . הרי ברור לך שהלחם הזה עבר המון שלבים בדרך עד שהגיע להיות על מדפים . כך גם המחשבות העוברות לך בראש לגבי מה בא לך לאכול הם תוצר של שושלת מורכבת פנימית המתרחשת בתוכך. לפעמים אלו סיגנלים ביולוגיים מהגוף הדורשים רכיבי מזון בסיסי ופשוט ולפעמים אלו סיגנלים פסיכולגיים הדורשים חויה שתזכיר לנו את זה שהיינו אהובים ושיכים ולפעמים אלו סיגנלים של בלוטות הטעם המחפשות תחושה נעימה של אוכל טעים ומאתגר ו.... לרוב זה גם וגם וגם באחוזים שונים. אז המקור של זה היא המורכבות הרבה שלנו כבני אדם. עכשיו מה עושים עם כל זה כדי להיות רזים טבעי? ראשית עליך לדעת להפריד בין הסיגנלים המאותתים על כל צורך ספציפי ולמלא כל אחד לחוד. אם את זקוקה לתחושת שייכות אכילת עוגיה שתזכיר לך שבת כיפית עם אמא כשהיית קטנה לא תעזור לך, מה שיעזור זה למצוא איך למלא את הצורך בשיכות בצורה אמיתית ולא מזויפת כמו אכילה. אם לעומת זאת ברור לך שאת רעבה פיזית עליך לאכול מזון שגופך מבקש. אם זה גם וגם אז למצוא דרך לשלב. למידה של השפה בה מדברת המערכת הפנימית שלך תאפשר לך למפות ולהבין אפה את נמצאת ובסוף גם לדעת לאן פונים כדי להגיע אל היעד. אז אני מקווה שהתשובה הקצת מסובכת שלי עשתה לך הכל פשוט. בברכת חג חרות פשוט ושמח, בלה

בלה/ לאה שלום לעיתים, אני מקשיבה לגוף ויודעת מה יהיה מדוייק לו אבל לא בא לי לשמוע בקולו. באותו רגע אני יודעת שאני הולכת לאכול אכילה שהיא לא מדוייקת, אני יודעת שמה שהגוף שלי מבקש באותו זמן זה מה שיספק אותי, ובמודע בוחרת אחרת. אז מה הבעיה? אני שואלת ועונה לעצמי שמותר גם לא תמיד להקשיב. זה חלק מתהליך, ואני לא מכונה. הבעיה היא שאחרי האכילה הזו אני מרגישה רע, בניגוד לזמן שבו אני אוכלת לפי מה שהגוף מבקש ומרגישה טוב, ואז מתעצבנת. ומה רציתי? ידעתי שאם אעשה X אקבל Y... אשמח לתגובתכן...

שלום רב לך ותודה על השאלה החשובה המאפשרת לי להרחיב קצת בנושא של קבלת החלטות. נושא קבלת החלטות הוא מורכב אצל בני אדם (ראי את הפוסט על פשוט ומורכב). בכל רגע נתון על המוח שלנו להחליט המון דברים , הוא מופצץ בהמון גירויים ומתבקש לקבל החלטות חשובות במהירות רבה מאד. החלטות הנוגעות בהישרדות ביולוגית בסיסית כמו עיכול, נשימה, פינוי פסולת הפעלת מערכת חיסון או ווסות טמפרטורה לא נתונות למזלנו בידי המוח המודע שלנו. אבל החלטות בדבר מה נאכל, מתי , איך וכמה הן החלטות מודעות ולא מודעות גם יחד. המוח חייב לקבל החלטות כל הזמן אבל האם הוא מקבל החלטות טובות עבור המערכת ואיך נוכל להשפיע עליו כדי שיקבל החלטות כאלו זה כבר שאלה יותר מורכבת. בגדול המוח תמיד ישאל את עצמו האם החלטה שהוא יקבל תגרום למערכת שלנו כאב או עונג. הוא תמיד כמובן יעדיף לבחור בהחלטה שתתן מינמום כאב ומקסימום עונג ובמצבים פשוטים אין לו בעיה לקבל החלטות טובות. אבל במצבים מורכבים יותר כמו שאת מתארת הוא צריך להחליט ולקחת בחשבון דברים שונים. לעתים זה יוצר קונפליקט כמו בשאלה שלך. כשאת באה להחליט מה תאכלי יש שני קולות בתוכך. קול האומר לך לרצות את הגוף שלך ולהיות הילדה הטובה וקול שלא רוצה להיות הילדה הטובה ובא לו לעשות דברים אחרים. אם תקשיבי לקול של הילדה הטובה תרגישי טוב אבל הקול שרוצה להשתולל יהיה מתוסכל ויציק לך בהמשך מה שעלול לגרום לבולמוס אכילה. אם לעומת זאת, כמו שקורה לך תקשיבי לקול המשתולל תחושי את נחת זרועו של השופט שלך שיציק לך ויגרום לרגשות אשמה. כך שפה החלטה שלך גורמת לך כאב בכל מקרה , לא משנה מה תעשי תחווי הצקה או מצד משטרת הדיאטה או מצד מרדן הדיאטה. קונפליקט זה הוא קלאסי למי שמצוי במעגל הדיאטות. אם את מתארת אותו בהקשר של הרזיה ללא דיאטה זה אומר שאת טעית בדרך והפכת את הרזיה ללא דיאטה לסוג של דיאטה בתחפושת. זו טעות קלאסית של מי שלומד את הרזיה ללא דיאטה לבד בלי הכוונה מקצועית אישית. אנשים רזים טבעי לא סובלים מקונפליקטים כאלה. אין להם את החוויה שאת מתארת. הם לא בוחרים בין הצורך לרצות את הגוף ולהיות ילדים טובים לביןהצורך לאכול מה שבא להם ואז לכעוס על עצמם. אז על פי שאלה שלך את בדרך הנכונה אבל טעית באחת הפניות. ממליצה לך לחזור ולתקן את הטעות. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

בבקשה מישהי יכולה לירשום לי את התפריט של ד"ר חרמון אני אודה מאוד תודה

דניאל היקרה את טעית בכתובת, חפשי בפורום אחר בברכת חג שמח בלה

אני מבינה מאוד שבגיל שלי 16 לא כדאי כלכך לעזושת דיאטות ואני קראתי גם שזה מאד מסוכן ויכול לגרום להפרעת אכילה. אבל אני מאד רוצה להוריד רק 4 קילוגרמים בערך לצורך ארוע משפחתי שלי. אני צריכנ עיצה להורדה של חדפעמי זה בבקשה ותודה

שלום לילן העצה הטובה ביותר היא שתשאלי את עצמך את השאלה הבאה: מה כבר 4 קילוגרמים יכולים לשנות ? (במראה שלך כמו שכולם רואים חוץ ממך) תחושה שלי שכלום. השאלה השניה איזה נזק יגרם לי אם אנסה להוריד אותם מהר ? התשובה שלי (כבעלת ניסיון רב) - אדיר . והשאלה האחרונה האם המחיר (נזק אדיר ) לעומת התועלת (שינוי שכנראה אף אחד חוץ ממך לא יראה) שווה ??? אז זו העצה שלי, מקווה שתקחי אותה. בברכה בלה

כאחת שניסתה דיאטות שונות ומגוונות במשך יותר מ-14 שנים ועדיין המשקל חוזר והנפש לא רגועה, אני מוכרחה לומר שהשיטה הכי נכונה והכי טובה היא לא לעשות דיאטה ולא להגביל את עצמנו למשטרים שגורמים לנו בסופו של דבר להיכנס למעגל אכזרי שלא נגמר וגם המשקל אינו נעלם..ואף עולה. בזבזתי המון משנות חיי על חוסר שביעות רצון מעצמי ומהגוף שלי בגלל הדיאטות שחשבתי שהן יגרמו לחיי את האושר ואת ה"גוף המושלם". אני רוצה לומר לכן שלאחר שהפסקתי עם ה"דיאטות" אני מרגישה שחזרתי לעצמי. אני לא חושבת על אוכל כל היום ונותנת לעצמי לאכול ולחשוב כאדם רזה. אני בטוחה שזו השיטה המנצחת לחיים- שחרור של הנפש. תודה לכן לאה ובלה, עזרתן לי המון.

איזה כייף שעזרנו לך. אני שמחה מאד. תודה על השיתוף, חג שמח, בלה

איך מפסיקים עם הזלילות של החג?

שלום רב לפני שאתייחס, אפנה תשומת ליבך להגדרת "זלילות" - אין זה ברור מאליו. זוהי תפישה סובייקטיבית לחלוטין ולא מן הנמנע שאנו מבינות אותה באופנים שונים. לתפישתי "זלילה" הינה אכילה שבראש ובראשונה מלווה בשיח פנימי מבקר. היא אכילה שבה אנו חווים חויה סובייקטיבית של חוסר שליטה. הפרדוקס הוא שככל שאנו מנסים לשלוט בה, אנו מוצאים את עצמנו חסרי שליטה יותר ויותר. מה קורה בחג? 1. אנו נפגשים עם מזונות "חד פעמיים", זאת אומרת מזונות שאינם נגישים לנו במהלך השנה אלא בערב מיוחד זה. אי לכך, באופן טבעי נחוש כמיהה לאותם מזונות. גם הרזים שבינינו חווים אותה חויה ויתכן שיחושו מלאות שאינה שגרתית לאחר ארוחה שכזו (החג הזה, הסבי תשומת ליבך לרזים במשפחה, עשי מחקר עצמאי סמוי). ההבדל הוא שהם יתמקדו בחווית הטעם וההנאה (כשהשמנים בראשם לא יהיו פנויים לחוית הסיפוק בשל ההתעסקות הבלתי פוסקת ב"אסור לי") ולאחר הארוחה לא יעשו מזה ענין גדול (כשהשמנים בראשם, יהיו עסוקים בהלקאה, רגשות אשם, כעס והחלטות דיאטטיות נחרצות). 2. מסיבה מובנת ובלתי מובנת - בני ישראל המודרניים שמים את האוכל במרכז. ובשביל השמנים בתודעתם זהו כל עולמו של חג יהודי. ובחג זה "כולנו מסובים"- נשכח. רעיון הביחד נגוז, הרעון בשמו התכנסנו - גומד. כשהאוכל הוא מהותו של ערב החג לצד הראש הדיאטטי שמנחה אותנו להגבילו - לא פלא שאנו מוצאים את עצמנו בשיאה של המלחמה. וכבעבר, גם הפעם, אל לנו להיות מופתעים מהתוצאה. הראש הדיאטטי הוא המקור לחוית מתח סביב שולחן החג - לא המאכלים עצמם ולא מצב הכוכבים בשמים. נסי לראות את החג כהזדמנות למפגש משפחתי-חברתי, כשהאוכל הוא רק חלק ממנו ולא העיקר שבו. אינני מבטיחה שזה לבדו יעשה בשבילך את העבודה כי נדרש קצת יותר מזה, אך זו יכולה להיות הזדמנות לחויה מענינת. 3. המפגש המשפחתי בערב החג מעורר רגשות , גם נעימים וגם לא נעימים - האופן שבו אנו יודעים להכיל ולנהל את העולם הרגשי שלנו, בהחלט מקבל ביטוי גם כאן. ה"זלילה" ותוצריה הרגשיים והפיזיים, היא השלכה של יחסייך עם אוכל תפישתך את גופך (הוה אומר, הראש הדיאטטי המשמין איתו את מגיעה לשולחן) ויכולתך להתמודד באופן בונה עם עולמך הרגשי - החג הוא רק עוד זירה המשקפת יחסים אלה ותפישה זו. שינוי אמיתי יבוא לאחר שינוי מהותי ביחסים אלה. בברכת חג חירות שמח שלך לאה פינטו

בלה שלום, בפנייתי הקודמת אלייך ענית לי כי "כשאת הפסקת לעשן את אומנם עשית צעד חשוב מאד למען הבריאות שלך אבל לא לקחת בחשבון שהחלק שגרם לך לעשן עשה את זה מסיבה טובה מאד מבחינתו. ברגע שלא טיפלת בסיבה ורק הפסקת את ההתנהגות הוא פשוט החליף התמכרות אחת (סיגריה) בהתמכרות אחרת (אכילה, דיאטה,ושוב אכילה). על פי תפיסה בה אני עובדת לכל חלק כזה יש סיבה מאד טובה להתנהגות הלא בריאה שהוא מיצר עבורך ועד שלא תביני מה הסיבה ולא תפתרי אותה לא תוכלי לגרום לו להפסיק. הבעיה היא שחלקים אלה אינם הגיוניים וצריך לדעת איך לדבר אתם. ישנן טכניקות מאד יעילות לעבודה עם חלקים אלו המיצרות שינויי התנהגות תוך זמן יחסית קצר." האם תוכלי לומר מה הן הטכניקות היעילות לעבודה עם חלקים אלו?

שלום לך, אשמח לספר לך על הטכניקות בהן אני משתמשת על מנת ליצור דיאלוג עם החלקים הפנימיים , הטכניקות מגיעות מעולם הפסיכותרפיה גופנית המשתמשת בגוף ובתחושות גופניות על מנת להגיע לדו שיח עם חלקים פנימיים שלנו. במקרה כמו שלך הייתי משתמשת בגישת הifs לטיפול וריפוי חלקים . בגישה זו יוצרים דיאלוג עם החלק הגורם לך לאכול לא מתוך רעב ומנסים להבין ראשית איך הוא גורם לך לאכול אכילה שלא קשורה ברעב ובהמשך מה הוא פוחד שיקרה אם הוא לא יעשה את מה שהוא עושה, יש להניח שתוך כדי העבודה יעלה גם החלק שגרם לעשן ויספר לך שפעם זה היה התפקיד שלו ועכשיו התפקיד עבר לחלק אחר. אחרי שהיינו מבינות את התפקיד של החלק שגרם לך לעשן ולאכול היינו עוזרים לו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה ומאפשרים לו לקחת תפקיד אחר על עצמו, תפקיד שלא מזיק למערכת שלך. כל זה נעשה באמצעות שימוש בכילים כמו התמקדות, נשימה, דימיון ,דיאלוג ולפעמים גם תנועה, ציור או מגע. אני בטוחה שעכשיו יש לך עוד הרבה שאלות כמו - איך מדברים עם החלקים,מה עושים עם התשובות שלהם, ואיך כל זה אמור לגרום לך לרזות, לצערי היכולת להעביר אנפורמציה דרך הפורום היא חלקית ואינה יכולה לבוא במקום דיאלוג ישיר. עוד מעט יעלה האתר החדש שלי לאויר ויהיו בו תיאורי מקרה מהקלינקה המדגימים שיטות טיפול שונות דבר שיוכל להבהיר לך הרבה יותר איך אני עובדת , את מוזמנת לבקר בו אחרי פסח. בברכה בלה בברכה בלה

שלום אני קצת מלא באזור הכרס לא חושב שיש לי סוג של אכילה רגשית, בעבר הרחוק קיבלתי מדיאטנית לאכול מזון עשיר בסיבים שזה טוב לעיכול . מכייוון שאני מאמין בתזונה מאוזנת ומשתדל להקשיב לגוף שלי , אני שואל בפורום זה האם בנוסף לתהליך עליו מדובר (קראתי קצת) תמליצו לי גם על אכילת מזון עשיר בסיבים ? האם זה משהו שיש להיצמד אליו בתהליך או בכל טיפול דיאטטי?

שלום אורן המלאות באזור הבטן יכולה להיות: 1. ענין של מבנה גוף מולד 2. רפיון של חגורת השרירים באזור 3. השמנה, אגירת שומן מעבר לנדרש בתאי השומן באזור המדובר או שלושת האפשרויות גם יחד. מהמעט שכתבת, קשה לדעת. ובודאי קשה לאמר מה נכון לך. בכל מקרה, לסיבים התזונתיים אינני מוצאת קשר לענין, למעט השימוש בהם לצורך תחושת מלאות כגימיק דיאטטי חסר תועלת. סיבים תזונתיים הם רכיב רצוי לגוף כמו כל רכיב אחר ולכן הם גם חלק מתזונתו של האדם (פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים וכדומה). הבעיה היא כשמנסים להשתמש בהם כתוסף ארגוגני (עזר) להרזיה. זה כבר, מבחינתי, עבודה בעיניים. סיבים תזונתיים אמנם חיוניים לפעילות מערכת העיכול ובריאותה, אך הם נטולי ערך אנרגטי ואינם נספגים לגופנו. כך שלצרוך אותם כשהגוף רעב לאנרגיה ולרכיבים, רק על מנת לחוש מלאות וכאילו שובע - זה עוול פיזיוולוגי. כשהגוף רעב לרכיבים אנרגטיים, אין "לסתום" אותו בעשבים, אלא לספק לו את הנדרש. דבר נוסף - בתהליך המדובר, איננו עוסקות בהמלצות תזונתיות כיוון שאנו מאמינות ויודעות שאת ההמלצות הטובות והחכמות ביותר תמצא בתוכך, כשאתה קרוב יותר לגופך מאשר ל"הגיון" כלשהו בתודעתך. אורן, יש לי סיפור היסטורי קטן בשבילך. אתה יודע, המדע התזונתי והמחקר בו, החל לקבל תשומת לב משמעותית לאחר מלחמת העולם השניה. תקופה קשה בחויה האנושית שזכתה להמון תיעודים תזונתיים מפאת הרעב הנורא שפקד אוכלוסיות שונות בעולם המערבי. אחד התיעודים המענינים היה של פעוטות בבתי יתומים אשר ליקקו סיד מהקירות. כל אותם פעוטות, התברר, סבלו מרככת. זוהי מחלה הדומה לאוסטאופורזיס, ואולי פה המקום להעמיד הציבור הרחב על טעותו ולאמר שאוסטאופורזיס אינו "איבוד סידן". איבוד סידן מאפיין את מחלת הרככת. אוסטאופורזיס היא תופעה של דלדול עצם על כל מרכיביה (כולל זרחן). מכל מקום, אותם פעוטות לא היו זקוקים לדיאטנית שתנחה אותם בענין. פעוטות, כמו פעוטות, פנו באופן אינטואיטיבי מתוך קשב טבעי - מולד למקור שיספק את צרכיהם. כך אנו, בני האדם, בנויים לשרוד. בעידן המודרני, הבלאגן מתחיל כשהקשב שלנו מופנה מבפנים החוצה. מהידיעה הפנימית אל הידע החיצוני. בעלי החיים ואנו בתוכם, נולדו עם חוכמה פנימית המכוונת אותם באופן מדויק למקורות המזון הדרושים להם. אפילו אריות שהם בע"ח טורפים, יודעים שייטב להם לטרוף בע"ח צמחוניים על מנת לספק לגופם את הנדרש מהצומח (הם נוהגים לפתוח את הארוחה באזור מערכת העיכול שם נמצאים הסיבים שאינם מתעכלים). והחתולים שלי, מדהימים לא פחות. כמי ששיכים למשפחת הטורפים, הם נוהגים לנשנש דשא כדי להקיא את השיער מקיבתם (השיער שהם מנקים לעצמם תוך ליקוק). ותאמין לי, זה לא משהו שאני או מישהו אחר לימד אותם לעשות. טוב, נסחפתי קצת עם הסיפורים, אבל לא נורא, היה לי נחמד להזכיר לכולנו כמה יופי וחוכמה טמונים בגוף החי וכמה חשוב שנלמד להעריך ולסמוך על עצמנו. בכל אופן, מקווה שהמסר הועבר באופן בהיר ומעניין. בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

שלום מה לעשות עם אכילת מצות לפי הגישה בהרזיה ללא דיאטה ? שהרי זה משמין בהרבה מלחם. המצה לא משביעה כמו לחם.

שלום לי לא נראה לי שהבנת את מהותה של הגישה. אשמח לדעת כיצד הבנת את הגישה ולסייע לך להבין טוב יותר. בברכת שבת טובה שלך לאה פינטו

האם נאצוס שמוכרים בבתי קולנוע משמין וכמה קלוריות יש בו תודה

שלום לירן את בפורום להרזיה ללא דיאטה. מה זה אומר ?זה אומר שעל פי תפיסתנו הדבר היחיד שמשמין זה אמונות שלך ולא מזון ספציפי. אז לא נאצוס לא משמין ולכן גם לא משנה כמה קלוריות יש בו. אם את לא מרוצה מהתשובה סימן שאת צריכה תשובה דיאטטית שתבהיל אותך מאד מהנאצוס, תגיד לך כמה קלוריות יש שם (אפשר לבדוק בהרבה אתרים המצעים שרות זה) ומן הסתם תפחיד אותך ותגרום לך הרבה יסורי מצפון כשתאכלי אותם. אם זה מה שאת מחפשת פני לפורום המנוהל על פי גישת הדיאטה , רק פה בקניון הזה של דוקטורס יש הרבה חנויות כאלה. בברכה, בלה

שלום אני בת 16 עוד חודשיים! ובפעם האחרונה ששקלתי את עצמי הייתי 59/60 אבל עכשיו אני לא יודעת כמה אני שוקלת אך סביר להניח שאולי עליתי קצת במשקלי .. מה שבטוח שלא יותר מ64.. וגובה שלי גם-כן בפעם האחרונה שבדקתי היה:1.62... אז מה שאני מעוניינת להתייעץ איתכם זה לגבי..הרזייה..QQ אני מעוניינת לרזות ממשקלי 5 קילו בזמן של כ4/5חודשיים .. אני לחוצה בזמן משום שהחתונה של אחי קרובה אז..!! אני מחכה לתשובות או ייעוץ או טיפ כלשהוא לגביי.. תודה מראש!!

שלום לך בגלל שאת בת 16 אני אענה תמיד באותה הגישה כמו שאני עונה לנערות צעירות. עליך לשוחח עם מישהו מבוגר בנושא . את עומדת עכשיו בצומת ובוחרת באיזו דרך ללכת דרך בה הרוב הולכות - דיאטה - הצלחה- תחושה נהדרת- מחמאות- קושי הולך וגדל לשמור-בולמוסים-תחושת כישלון-עליה במשקל- תיסכול- שוב דיאטה. ובדרך - הרס של מערכת יחסים עם הגוף, נזקים ביולוגיים ופסיכולוגיים, איבוד אמונה בעצמך. או דרך אחרת של שיפור יחסים עם הגוף לימוד השפה של הגוף והנפש שלך ושמירה על האיזון לתמיד. אני מכירה נשים שבגיל שלך בחרו באופציות הפוכות והיום כל אחת מהן משלמת את המחיר על הבחירות שבחרה. מי שבחרה בגיל 16 בדרך של דיאטה הרבה פעמים מוצאת את עצמה בגיל 40 עם עודף משקל גדול, מערכת יחסים קשה עם הגוף של עצמה ותיסכול רב. אז הטיפ שאני רוצה לתת לך - תחשבי על הטווח הארוך, איך יראו החיים שלך לא בחתונה של אחיך אלא בעוד 30 שנה ותאמיני לי שזה יגיע . מאחלת לך המון הצלחה, בלה

האם אפשר לדעת כמה זמן נמשך טיפול של הרזיה ללא דיאטה והאם יש תפריט שאתן נותנות בטיפול ? אני מבקשת להבין איך עובד התהליך, וכיצד אפשר להרזות אם אוכלים הכל ? בשבילי הכל זה אומר לאכול את הדברים שאני הכי אוהבת וללא הגבלה. אני מאד אשמל לקבל יותר פרטים. בתודה מראש

טלי היקרה, מהות התהליך של הרזיה ללא דיאטה היא להפוך אותך לאדם רזה מבפנים. אדם רזה אוכל את כל מה שהוא אוהב בלי הגבלה חיצונית (ההגבלה היחידה שיש לו זה האיתותים מהגוף שלו ). כך שתהליך הרזיה ללא דיאטה מוצלח יאפשר לך להיות אדם רזה מבפנים. העבודה נעשית במימד תפיסתי/רגשי ולא במימד התנהגותי. כשתפיסה שלך תיהיה תפיסה של אדם רזה כך תיהיה גם התנהגות שלך והתוצאות שלך. התהליך הוא בינוני מבחינת אורך הזמן שהוא דורש , בדכ הוא לוקח מספר חודשים עד שנה. הוא לא קצר מידי בגלל היותו תהליך המטפל טיפול שורש , מה שדורש חפירת עומק ,ולא ארוך מידי כי הוא לא טיפול פסיכולוגי שאורך בדרך כלל מספר שנים. כל זה בהסתיגות מסוימת , ישנם אנשים שלוקח להם פחות זמן להפוך לרזים וישנם כאלה שלוקח להם יותר זמן. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול. בברכה בלה

תודה רבה על הסבר האיתותים אצלי הם בדרך כלל פחממות. וזה מה שמשמין אותי הכי הרבה. איפה אפשר בבקשה לקרוא יותר חומר על השיטה שאת מציעה? תודה

צריכה עזרה אני מאוד מבינה שרוב האכילה שלי היא מהשיעמום. כשאני רואה טלויזיה ואפילו קוראת ספר אני חייבת לאכול איזה חטיפים ושטויות. אני מבינה שזה מיותר אבל בכל זאת לא מפסיקה. אני לא רוצה להיות במעגל של דיאטה ובכל זאת איך להפסיק ? תודה

קרין היקרה, שינוי התנהגות דורש טיפול שורש. אין זה מספיק להחליט להתנהג אחרת , לרוב זה לא ממש מועיל. גם הבנה של התנהגות מסוימת תפסיק אותה לעיתים רחוקות בלבד. המקום בו נקבעת התנהגות שלנו מצוי ברבדים הלא הגיוניים שלנו ודורש טיפול שורש. אני ממליצה בחום על טיפול אישי כדי לפתור את הבעיה לתמיד. בברכה, בלה

ללאה תןדה רבה יש לי עוד שאלות כי העם הטיפול מתאים לגיל שלי חמש עשרה וחצי. וגם אם יש טיפול כזה בדרום הארץ כי אני תלויה בנסיעות בהורים שלי מבחינת נסיעות. תודה רבה

אני עשיתי דיאטה של שומרי משקל ומאז ירדתי 12 קילו. כבר שנה אחרי השמנתי 16 קילו ואני ממש מיואשת מזה. עשיתי בדיוק את כל ההוראות של הנקודות והיה ממש מעוח\לה . מישהו אמר לי שאני השמנתי בגלל שעשיתי דיאטה. אני מיואשת מאוד מאוד. האם אפשר לדעת איך עובדת השחטה של השמירת משקל שלכם ?תודה ואני רוצה גם לקרוא על השיטה אם יש לכם באינטרנט. תודב

שירין שלום רב ברוכה הבאה לפורום שלנו. ראשית אני שומעת שאת מיואשת ואני מבינה אותך. את עשית את מה שאמרו לך לעשות בלי לזוז מילמטר מהוראות והנה במקום לקבל את התוצאה שרצית (רזון תמידי) קיבלת את מה שהורדת עם 4 קילוגרמים נוספים במתנה. זה בוודאי מיאש ומתסכל. אני רוצה להרגיע אותך, את לא אשמה . מה שגרם לך למצב הנוכחי זו בחירה שלך בגישת הדיאטה הגורמת לנזקים ביולוגיים ורגשיים קשים. (תקראי את המאמרים שיש בצד). גישת הרזיה ללא דיאטה רואה את בעיית עודף המשקל מזוית אחרת לגמרה ומקדמת הרזיה בדרך שונה ואחרת. כדי להבין יותר את הגישה את מוזמנת לבקר באתרים שלנו, לקרוא את המאמרים שיש פה וגם את השאלות והתשובות. כמו כן, את מוזמנת לפנות באופן אישי לאחת מאתנו אם את רוצה לקבל עוד מידע. בברכה, בלה

שלום שירין את מוזמנת לקרוא חומר כתוב על גישת ההרזיה ללא דיאטה באתרי הבית שלנו (הקלקה כפולה על התמונה תחשוף לך כתובות האתרים השונים) בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

איך נרשמים לקבוצה שלכם. ?

ברצוני לקבל את המייל של בלה אגמון ליצירת קשר תודה נויה

בשמחה מייל [email protected] טלפון - 0528303005

האם אגוזי ברזיל הם משמינים, כמה אגוזים מותר לאכול ליום ?

היי לכן, אני בת 22 אחרי ירידה של קרוב לעשרה קילו וגם שאיבת שומן גדולה מאיזור הירכיים והמותניים, ממשיכה לשמור על שגרת פעילות גופנית הבעיה שלי היא מעט באוכל, יש לי הרבה "קרייבים" לשוקולד ולמתוק, אני משתדלת להמעיט אבל גם אם אני אוכלת קוראסון שוקולד זה דבר משמין והייתי מעדיפה להימנע ממנו, לגבי פחמימות משתדלת לאכול רק קמח מלא ולחם קל, ירקות אני לא אוכלת בכלל, נגעלת אפילו, אוכלת פירות אבל רק אם הם טריים טריים בימים הראשונים וקשים (שריטה קשה יש לי עם אוכל)...עד עכשיו הייתי במחשבה שגם אם בא החשק לשוקולד עדיף לאכול קצת מאשר להתאפק בסגפנות מוחלטת, למרות שזה אפשרי, בסוף הבולמוס הוא הרבה יותר גדול וקיצוני, בכל זאת אנחנו בני אדם ולא רובוטים, האם יש לכן טיפים שיעזרו להתמודד עם החשק לשוקולד ולמתוק, כמובן תוך התחשבות בסלקטיביות הבעייתית שלי באוכל אודה לכן מאוד :)

לילי היקרה את מציגה פה בעיה עקרונית שלא ניתן לפתור בטיפ. טיפ זה משפט קצר שאמור לדייק משהו שהוא כבר עובד ומסודר. אם ניקח דוגמא מעולם של בניית בית - טיפ זה להזמין יועץ צבע שיתן את הפיניש הסופי לבית שכבר בנוי ומסודר. אבל אם את מזמינה מעצב צבע ומראה לו בעיה חמורה בתיכנון הבית הרי ברור שמה שהוא יגיד לך שעליך קודם לתקן את הבעיה ורק אז לבקש את היעוץ שלו. על פי תפיסתי את מתארת מצב בו את באופן גורף כמעט מנוהלת על ידי גישת הדיאטה. את חושבת ומאמינה דיאטה, את פועלת ואוכלת דיאטה ולכן מן הסתם את מקבלת תוצאות של דיאטה. כולם מכירים את המחיר שיש לשלם כשעושים דיאטה - עבור ירידה חדה במשקל המחיר הוא חשקים למזונות שונים כמו שוקולד ולבסוף גם בולמוס.... וכן עליה של כל מה שהורדנו ושוב דיאטה. לילי 87 היקרה את לא צריכה טיפ כי טיפ לא יעזור לך , את צריכה שינוי תפיסה רציני שיאפשר לך ליצור דיאלוג חדש עם עצמך, עם גופך ועם אוכל. שינוי כזה יפתור לך גם את כל הבולמוסים ואת כל החשקים . מאחלת לך המון הצלחה, בלה

אז מה בדיוק אני צריכה לעשות, אני יודעת שאם לא אחשוב דיאטה ואעשה מה שבא לי ומה שמרגיש לי באותו רגע יכול מאוד להיות שאחזור לתזונה בעברי שהייתה מבוססת על פיצות, מקדונלדס ועוד כל מיני דברים טובים, האם את יכולה לפרט יותר לעומק מה בדיוק שגוי בדרך ההתנהלות שלי... אגב אני כלל לא עושה "דיאטת רצח" סגפנית ודווקא מפרגנת לעצמי לפעמים, אבל שוב אם לא אעמוד על המשמר במקום קוראסון אחד זה יכול להיות ארבעה ואז לא יהיה ממש טוב למשקל...

אני נערה בת 16 מאוד גדולה במימדים כולם בכיתה נראים עמו ילדים לידי ואני ממש מתביישת . אני מבקשת מאוד עזרה מהפורום הזה ותוודה רבה

שלום לך big girl איזה שם מקסים בחרת לך. אני מתארת לעצמי שמאד לא נוח לך להיות חריגה וזה בטח לא פשוט בגיל כמו שלך ובמציאות כמו שלנו. את חייבת לקבל עזרה ותמיכה במצב כזה. עליך לקבל יעוץ שיעזור לך להסתדר ולעבור את התקופה הזאת בשלום. אני ממליצה על יעוץ של אימון או תרפיה ורק אחרי זה או ביחד יעוץ תזונתי. בעיני הרבה יותר חשוב שתלמדי לפתח בתוך עצמך אמונות בריאות וחזקות, שתפתחי מערכת יחסים טובה עם הגוף שלך ושתלמדי איך לגייס אותו כדי שיהיה פרטנר שלך ל90 השנים הבאות . גם לך כמו לכל הנערות האחרות אני ממליצה להעזר במשהו יותר בוגר שיוכל לעזור לך לחיות בשלום עם עצמך. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

אני בת 16.. לפני שנה התחלתי בדיאטה והורדתי 10 קילו העלתי 7 קילו חזרה אחרי חצי שנה.. אני עושה ספורט כל יומיים במשך שעתיים הבעיה שלי היא שאני משמינה מאוכל בריא.. אני לא אוכלת שטויות בכלל ! במיוחד כשאני חוזרת מאימונים אני אוכלת ארוחה גדולה מאוד ואני מוצאת את עצמי כל היום רעבה וכל היום חושבת על אוכל.. אני לא מצליחה למצוא שיטה שתעזור לי לרדת במשקל. ניסיתי ה-כ-ל ! מה אני יכולה לעשות? אני חייבת להוריד את ה7 ק"ג האלה ואפילו יותר לקראת הקיץ ..

קרן היקרה, מה שקורה לך הוא מלכודת הדיאטה הקלאסית. כשעושים דיאטה אומנם יורדים במשקל אבל יש לזה מחיר גם ביולוגי וגם פסיכולוגי שמכניס אותנו למעגל הכשפים (תראי את הכתבות - איך משמינים מדיאטה ומעגל הכשפים של הדיאטה ודיאטה נזקים ביולוגיים ומנטליים). את עכשיו משלמת את המחיר של הירידה שעשית בעזרת דיאטה. את רק בת 16 וכבר הגעת למצב שניסית ה-כ-ל ואת עדיין במלחמה עם עצמך כל היום רעבה וחושבת על אכל. אני ממליצה לך בחום לעצור רגע, לבחון את ההחלטות המעשים והאמונות שלך בכל הנוגע במשקל, דרך נכונה לרזות ומערכת יחסים עם הגוף שלך ולשאול את עצמך מספר שאלות פשוטות כמו : מה עלי לעשות כדי לעצור את מחול השדים הזה? האם הדרך בה הלכתי קרבה אותי בסופו של דבר למטרה שלי? איך אני יכולה לשנות את המצב? את הגעת לפורום להרזיה ללא דיאטה, אולי זה לא במקרה. אני מציע לך לקרוא את מה שיש פה ולנסות לפתוח לעצמך מרחב התבוננות חדש על כל הנושא של דיאטה אוכל ומשקל. מקווה שזה יאפשר לך ליצור שינויים אמיתיים בתפיסה אשר ייצרו מציאות חדשה עבורך וכך תוכלי להוריד את כל מה שהגוף שלך צריך לקראת הקיץ. המון הצלחה, בלה

לאה \ בלה אני אשמח עם תעזרו לי :) אז ככה , אני בת 15 וגובהי 1.56 משקלי עומד כעת על 55 ואני פשוט לא יודעת מה לעשות כולם מסביבי מתחילים להעיר לי על כך שאני עולה לאט לאט במשקל וגם אני שמה לב לזה , נגיד כשאני יושבת בבית ומשעמם לי או כשאני רואה טלויזיה או יושבת מול המחשב אני פשוט לא מפסיקה לטחון אוכל וחטיפים וכל מה שבא בדרך , לאחרונה אני משתדלת לגעת כמה שפחות בחטיפים , שוקולד מידי פעם ואני אוכלת לרוב ארוחות בריאות ואני עושה פעילויות ספורטיביות 3 פעמים בשבוע ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי , אני מאוד רוצה להוריד קצת ממשקלי ואין לי מושג איך לעשות את זה , וניסיתי כמה דיאטות שונות , אבל רציתי לדעת עם יש שיטה אחרת חוץ מדיאטה ? והאם אתן יכולות בבקשה להמליץ לי על משהו שיעזור לי ? כי מיום ליום אני כבר מתחילה להתייאש יותר ויותר

קרין המקסימה, גם לך כמו לקרן אני ממליצה בחום לא להתחיל עם דיאטות כי זה כמעט תמיד מסתיים במפח נפש וקילוגרמים נוספים. בגלל שאת בחורה צעירה אני ממליצה מאד לקבל הכוונה מאדם בוגר שאת סומכת עליו שיוכל לכוון אותך בנושא חשוב זה. את רק בתחילת החדרך של החיים שלך ומיצרת דיאלוג עם הגוף שלך, גוף שילווה אותך כל החיים ובעזרתו תשיגי כל מה שאת רוצה וחולמת. הגוף הזה הוא דבר מדהים ומופלא אבל צריך לאהוב ולכבד אותו, צריך להכיר ולהוקיר אותו והכי חשוב לטפל נכון בצרכים שלו. אני מקווה בשבילך שתיהיי מספיק חכמה לא להקשיב לאף אחד חוץ מלעצמך ותלמדי להתיחס נכון לגוף שלך. בברכה, בלה

הי קרין אני הייתי בדיוק במצב שלך חיפשתי הכל היום אני כבר גדולה ובגלל שכל היום התעסקי סביב המשקל ומה אנשים יגידו עליתי יותר..... אני היום נמצאת בבעיה מאוד חמורה אני ממש בגובה שלך ואני כבר ממש לא במשקל שלך אני כבר שוקלת 63 בגלל ההתעסקות המתמדת הלוואאי עליי להעריך את המשקל שהייתי בו ולאהוב את עצמי אז.. תעשי את זה עכשיו כי את יכולה ליפול למחשובת מפחידות.. בבקשה תפסיקי עם זה

אני ממש מודה לך , חיזקת אותי ואת ההערכה העצמית שלי :)

שלום לכולם! אני בחור בן 21 וחצי. אני כבר המון זמן מקפיד על תזונה ושומר, ועושה המון בשביל מה שאני רואה בתוצאות. הקושי הכי גדול שלי מאז ומתמיד, היה להיגמל ממתוקים. זה המכשול הכלכך גדול שלי בדרך למטרה - שעד כדי כך פוגם באיכות חיי הנורמליים בתזונה ובהרגשה הכללית. אחרי תקופה ממושכת מאוד של דיאטה בריאה ואוכל מאוזן וכו'... אני מוצא עצמי כיום חוזר לאותה הרגשה לא נינוחה, עקב אכילת יתר במתוק, ושוב לצרוך אותו בכמויות לא הגיוניות שמאוד מחלישות אותי , וגורמות לדיכאון יומי. אני מנסה לדבר עם זה עם ההורים, אבל ההורים לא מוכנים לשמוע ולא לנסות לעזור, הכל בטענה שאני גם ככה רזה ואין לי מה לדבר על דיאטות וכו'... אני הייתי שמח אם הייתה ניתנת לי האפשרות לשוחח טלפונית עם אחת המנהלות בפורום ולקבל תמיכה כלשהיא שיכולה לעזור לי בעניין המאוד קשה הזה. אשמח מאוד לקבל פרטים מאחת המנהלות ליצירת קשר, תודה : )

בוקר טוב גיא הקלקה כפולה על התמונות שלנו, תחשוף את פרטי ההתקשרות עימנו. יום יפה שלך לאה פינטו

הייי, אני בת 18, גובה 1.68 שוקלת 60-61 קילו. למרות שאני יודעת שאני לא שמנה ושאני נראית טוב, אני כל הזמן מרגישה שמנה. אני מאוד אוהבת לאכול, אבל אוכלת מסודר, הרבה ירקות והחטא שלי הוא קוביית שוקולד מריר- שניים ביום. אני לא יודעת מה לעשות, כדי להתחיל לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי איך שאני...תעזרו לי בבקשה!

נעה המקיסימה, את בחורה צעירה וכבר מנוהלת על ידי חלק ביקורתי ושיפוטי על המראה שלך ועל המשקל שהוא כמו שציינת תקין לגמרה. חלק ביקורתי זה מהווה נציגות של חלקים פנימיים שלך. חלקים פנימיים שלנו מבטאים את הנוירואסוציאציות = הרגלים מחשבתיים שנוצרו בעברנו. הרגלים אלה שולטים במחשבות שלנו, ברגשות שלנו ובמעשים שלנו ולכן חשוב מאד להכיר אותם ולשנות אותם מן היסוד.(רק את אלו שלא מקדמים אותנו). הבעיה היא שאי אפשר לשנות אותם בצורה פשוטה של היגיון כלומר להגיד לעצמך שאת בעצם נראית טוב וזה לא הגיוני שתרגישי שמנה לא יעזור בכלל. כדי לשנות נוירואסוציאציות יש צורך בתהליך מובנה ומסודר שזו תיהיה מטרתו. כיום יש שיטות טיפול יעילות מאד לשינוי ברמה התפיסתית של הנוירואסוציאציות , שיטות שמאפשרות שינוי מהיר שנשאר יציב לאורך זמן. אני מאד ממליצה לך לטיפל בבעיה כשהיא רק בתחילתה. את עדיין צעירה, עוד לא נכנסת למעגל הדיאטות וכמות החלקים המבקרים החיה בתוכך עדיין קטנה. זה זמן מצוין לעשות התערבות טובה ומקצועית ולתת לעצמך מתנה לחיים. מקווה שתפרגני לעצמך, בברכה, בלה

ברצוני להייעץ עמכן על דילמה שעלתה לאחרונה, אני סובל מעודף משקל קטן יחסית של 3-4 קילו,ברצוני להוריד 7.5 קילו ואז לאחר שאני אוריד 7.5 קילו אני אתחיל לעבוד לפיתוח גוף (משקולות מכשירים, שכיבות סמיכה וכו'-מה שמעלה את המשקל לא משומן אלא משרירים)-ועכשיו לדילמה, ברצוני להתייעץ עמכן האם להוריד את ה7.5 קילו האלה תוך כדי עבודה בחדר כושר על פיתוח הגוף(וכמובן באותו זמן לאכול בריא ורזה) או שמא להוריד את ה7.5 קילו האלה ורק אחרי שהורדתי אותם להתחיל לעבוד בחדר כושר על פיתוח גוף(ואז כנראה לעלות את מה שהורדתי כתוצאה מהעבודה בחדר כושר ולא משומן של מזון).... תודה רבה! עידן.

שלום עידן אח!!! הלואי עלי דילמות כאלה. מקווה שתבין את ההומור יקירי, אתה מדבר על שני מדורי גוף שונים לחלוטין. רוצה לפתח את מסת השריר? תתחיל לעבוד. 3-4 ק"ג עודפים לא יהוו בעיה ולא יעמדו בדרכך. חושב שאתה צריך לרזות, תתחיל להיות יותר קשוב לגוף שלך ולצרכיו האמיתיים. פחות לאג'נדות דיאטטיות. כפי שתוכל להבחין, נכנסת לפורום הרזיה ללא דיאטה. אני חייבת להודות שלא כ"כ ברור לי המקור לדילמה ובכל מקרה מקווה שתשובתי תספק אותך. אם לא, נסה אותנו שוב בברכת ערב נעים שלך לאה פינטו

עד כה לא טעמתי את דגני הבוקר של פיטנס, אבל קבלתי אותם מתנה כדי שאני המליץ עליהם, רציתי לשאול. האם באמת בדגנים אלו מסייעים בשמירה על הגזרה? אני אחרי לידה, ויכולה להגיד ששילוב הדגנים בתפריט היומי ממש מסייעה לי, אני פחות זוללת שטויות כי הם גורמים לי לתחושת השובע.

שלום טליה מעניין ממה אנשים היו שבעים לפני שהמציאו את הפיטנס? משאירה לך את המרחב לחשוב על השאלה הזו ולהגיע לתשובה לבד. אני כאן, ממתינה לתשובתך. קחי לך את הזמן בברכת ערב נעים במיוחד שלך לאה פינטו

הי לאה, אני לא מבינה את שאלתך? אני פשוט מנסה להבין מה יש בפיטנס האלו שגורמים לי לתחושת שובע, השאלה הופנתה אליך ומשום מה חשבת להחזירה את השאלה אלי. אני לא המומחה, אני רוצה לדעת ולהבין את רכבי המוצר, ולדעת האם ממולצים לשמירה על הגזרה? מה לא היה בסדר בשאלתי, אשמח להבין.

שלום ללאה ובלה התחלתי לאכול רגיל משתדלת בלא לספור ולשים לב עדיין לא רואה תוצאות האם אפשר לקבל עוד קצת טיפים ורעיונות. אני עושה כושר הליכה פעמיים בשבוע תודהיום נעים

שלום רב לך, הרזיה ללא דיאטה מתחילה בשינוי תפיסתי המאפשר שינוי בהתנהגות המיצר שינוי בתוצאה. אם לא עושים את השינוי בתפיסה = מערכת אמונות פנימיות זה לא ממש יתן את התוצאות המקוות. כשעושים הרזיה ללא דיאטה בלי לשנות את האמונות העמוקות סביב נושא של אכילה זה לא שונה בהרבה מדיאטה.

שאני אוכלת בחדווה ובשמחה, זה גורם לי הנאה ואושר. אני לא סופרת קלוריות כמו שאתן אומרות ובכל זאת משמינה למה זה ?

כשעושים משהו צריך לעשות עד הסוף ולא רק חלק. הרזיה ללא דיאטה לא מסתכמת בלאכול בחדווה בלי לספור קלוריות הרי ברור שאם תעשי רק את זה בלי לשנות דברים חשובים אחרים לא תרזי. צריך לשנות את ההויה הפנימית שלך ולהפוך אותה להוויה רזה כשזה יקרה אכילהשלך תבוא ממקום אחר לגמרה ואת תתנהלי בעולם כמו אנשים רזים טבעי שבהחלט אוכלים בחדווה ולא סופרים קלוריות,ו.... נשארים רזים. בהצלחה, בלה

ערב טוב לאוכלת בחדוה ראשית לכל, ברצוני להביע את הערכתי על עצם ההתנסות והפתיחות שאת מביאה לעולמך. אם תתמידי בכך, יש מצב שתובילי את עצמך למחוזשות נפלאים. ובשלב זה של תחילת דרכך, אני מעונינת לאול אותך: אם אומר לך שאני מאוד מאושרת מזה שאני לומדת לצלול (כלומר, להכניס ראש למים ולהישאר בחיים) אך עדיין לא מצליחה לשחות ואפילו נוטה לטבוע, כיצד תעני לי? אני מניחה שתסבירי לי שזה לא מספיק וזה רק חלק מהענין. מבחינתי הדוגמא שהבאת, לא רק שהיא חלק מהענין היא חלק קטן מהענין. אכילה טבעית ונעימה אינה מבוססת על מה "לא" אלא על מיקוד חדש והבנה של ההקשר. בתהליך הרזיה ללא דיאטה, הנגיעה באכילה עצמה, מגיעה לאחר ותוך כדי בניית תשתית תפישתית חדשה. היא אינה תלושה ועומדת בפני עצמה מעבר לכך, אינני מינה את כוונתך ואת המשמעות של "אוכלת בחדוה ובשמחה". אינני יודעת על פי מה את מעריכה את השמנתך? אינני יודעת על אל פרקי זמן מדובר? קצת קשה להתייחס בצורה רצינית. בברכת ערב מקסים שלך לאה פינטו

אני בת 12 גובהי 1.50 משקלי 50 ק"ג. האם אני שמנה מדי?

דניאלה המקסימה, את ממש לא שמנה, אני חושבת שזה ממש מיותר למדוד ולשקול את עצמך מגיל כל כך צעיר ולהתחיל לחשוב שאת שמנה. אני מבינה שאת מוטרדת מכל הנושא הזה של משקל שלך וזה מאד טבעי בגילך. אני מציע שתדברי על זה עם משהו שאת סומכת עליו - אמא, אבא, אחות גדולה, דודה , מורה, יועצת בבית הספר. את בגיל בו הגוף שלך הופך להיות גוף של נערה צעירה וזה מאד חשוב לבנות איתו כבר מעכשיו דיאלוג בריא ומאוזן. בהצלחה, בלה

אני בת 37 אחרי 4 לידות אחרונה לפני 9 וחצי שנים אני לא עוסקת בשום פעילות גופנית מאחר ואין לי זמן אני עובדת 10 וחצי שעות ביום הרוב בעמידה אני הלכתי לגמילה מסוכרים וגלוטן שלא ממש עוזרת, כי עדיין יש לי צורך עז במתוק אך אני לא נוגעת, עכשיו אחרי חודשיים בערך אני התחלתי להכניס לי לתפריט אורז מעט, כ- שלוש כפות פעם ביומיים , לא אוכלת שום דבר שמכיל סוכר או קמח אוכלת מאוד מעט ועדיין ירדתי רק כ-7 קילו במשך חודשיים וחצי שותה כ-2 וחצי ליטר מים ביום, איך אפשר לעזור לי כדי שארד יותר רוצה לציין שיש שבוע שאני לא יורדת בו ביכלל ויש שאולי 200- 300 גרם אני מאוד פוחדת לא להישבר בבקשה קצת עזרה

שרונה היקרה, את הגעת לפורום להרזיה ללא דיאטה הדוגל בשינוי תפיסתי לצורך ירידה קבועה במשקל. אחד השינויים הראשונים שאנחנו מחנכים להם הוא הכרה בנזקים הגדולים שנוצרים כתוצאה מעשיית דיאטה. את כרגע בעיצומה של דיאטה חריפה וקיצונית אשר גרמה לך לירידה מאד משמעותית במשקל ואת עדיין לא מרוצה. ירידה איטית במשקל היא תוצר של דיאטה - תקראי את המאמרים איך משמינים מדיאטה ודיאטה נזקים ביולוגיים ופסיכולוגיים. אז העצה הכי טובה שאוכל לתת לך זה להפסיק עם הדיאטה שאת עושה ולהתחיל לאכול מתוך כבוד והקשבה מלאה לגוף שלך. אני מזמינה אותך להתרשם קצת מהגישה החדשה והשונה להרזיה המוצגת בפורום. את מוזמנת גם לבקר באתרים שלנו , יש שם הסבר נוסף. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

בזמן האחרון שמתי לב שכשאני אוכלת בשבת טחינה עם לחם אני ממש עולה במשקל , וכשאני אוכלת חומוס עם לחם ולא נוגעת בטחינה אני נשארת באותו משקל ... אך קרובת משפחה שלי אמרה לי שאומנם טחינה מאוד משמינה אך היא בריאה וזהו שומן שבריא לגוף ואולם חומוס פחות קלוריות אך יש לו שומן שנשאר דבוק לגוף וקשה להורידו .... האם זה נכון ??? ומה את היית ממליצה יותר ? חומוס או טחינה ??? תודה רבה בתיה

לא זה לא נכון , שום אוכל לא משמין - לא חומוס ולא טחינה גם לא עוגות. מה שמשמין זה האמונות שלך והתנהגות שלך סביב אוכל. אנשים רזים מרבים לאכול גם חומוס וגם טחינה בלי שינוי משמעותי במשקלם. אז אני ממליצה מה שיותר טעים לגוף שלך, בברכה, בלה

לפני חצי שנה הפסקתי לעשן ומאז אני לא מפסיק לעלות במקשל. עליתי כבר 7 קילו מאז ומאוד פוחד לעלות עוד. מעולם לא הקפדתי על שמירה על משקל ולא באמת עשיתי דיאטות כי הרגשתי שמקל שלי תקין. מאחר והפסקתי לעשן והשמנתי נורא אני מבקש לדעת כיצד ניתן ליישם את השיטה שאתן מציעות כאן בפורום. האם ישנם ספרים או הדרכה דרך אינטרנט. תודה לתשובתכן ניר

ערב טוב ניר ראשית, מחיאות כפיים סוערות על ההחלטה, הביצוע והמחויבות שלך לחיים איכותיים ובריאים. יישר כח. ניר, התופעה שאתה מתאר היא אכן תופעה ידועה סטטיסטית אך אינה כורח מציאות. בנוסף, העובדה שעלית עד כה 7 ק"ג, אינה מנבאת בהכרח המשך עליה. על מנת לטפל בבעית השמנה, יש להבין את מקורה ולמקד שם את השינוי . לכאורה מדובר בהפסקת עישון אך זה לא הגורם האמיתי זה רק ההיבט החיצוני. בתהליך הרזיה ללא דיאטה, אנו נוגעים במקור שהוא ההקשר הנוירו-אסוציאטיבי שיצרת בין צורך רגשי כלשהו לבין העישון (בעבר) ובין צורך רגשי כלשהו לאוכל (בהווה). בהחלט אפשרי שהצורך הוא אותו צורך אך המענה התחלף. ברור לך לחלוטין שהמזון אינו מחליף את הצורך בניקוטין. למעשה, מההתמכרות לניקוטין גופך נגמל כבר די מזמן. פורום הרזיה ללא דיאטה מציג גישה, לא שיטה. את הגישה ניתן לתרגם לכל מיני דאכי פעולה (שיטות). כל איש מקצוע העוסק בתחום בנה את שיטת העבודה שלו על פי הבנתו, נסיונו ועולם התוכן ממנו הגיע. כך שאין שיטה אחת או דרך אחת, אני, אישית, לא מכירה ספר שמביא את כל החבילה הנדרשת לתהליך מובנה ושלם אך זו יכולה להיות התחלה ונגיעה בנושא (חפש בגוגל). כיוון שמדובר בזירת עבודה שאיננו נוהגים להכנס אליה, יש להבין שמדובר בתהליך מכוונן מטרה (הרזיה) והנוגע במספר רבדים הדורשים למידה ואימון, אני ממליצה על תהליך אישי בליווי מקצועי שיצור עבורך מסגרת של מיקוד ומודעות. על מנת להרחיב ולהעמיק, מזמינה אותך להכנס לאתרי הבית שלנו ומאחלת לך הצלחה רבה בכל אשר תפנה שלך בברכת ליל מנוחה לאה פינטו

שלום קראתי פעם שככל שמשקל הגוף גבוה יותר אז מותר לאכול יותר קלוריות. למשקל שלי 74 מוצר לי לאכול 1700 קלוריות ליום. אני רוצה לשאול האם אני אוכלת כמות זו , האם אני עדיין ארד במשקל ?

וכמה קלוריות אדם משאיר בשרותים ; וכמה מזה משומן רווי, שומן לא רווי וסוכרים? בתודה

שלום לך! אני שקלתי 49 בספטמבר האחרון גובהי 1.59..גיל 24, כיום אני שוקלת 60,אני לא אוכלת הרבה,עושה כושר ועדיין לא מצליחה לחזור למשקלי הקודם.איך זה הגיוני??

מורן, יש לי שאלה אליך. איך החזקת את המשקל של 49 ? האם שמרת, היית במסגרת, התעמלת? כדי לענות לך אני צריכה שתעני לי על השאלה הזאת. בברכה, בלה