פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום, מדי יום יוצא לי לאכול אוכז כ-3-4 כפות בממוצע ואני אוכלת מאוזן מקפידה המון ירקות אוכל מסודר ספורט אירובי (אוםנים() וכפיפות בטן בת 25 מעוניינת להוריד 4-5 ק"ג האם אכילת האורז גורמת לעצירה בירידה במשקל .. כי אני יודעת שזה גורם לעצירות למרות אכילת הירקות המרובה יש לי יציאה בסביבות אחד לשלושה ימים אשמח לתשובתך...

שלום רב לך מ הגעת לפורום להרזיה ללא דיאטה. אני מניחה שנקלעת לפה בטעות כי את שואלת שאלות דיאטטיות לחלוטין ובפורום הזה אנחנו לא מאמינים בשמירה כדרך להרזיה אלא בגישה שונה לגמרה. לכן אענה לך ברוח הפורום- על פי הגישה שלנו שום דבר - , לא עוגה, לא שוקולד, לא בורקס ובוודאי שלא אורז יכול לגרום לך לאזושהיא השפעה על המשקל שלך. על פי גישה שלנו אוכל זה אוכל ואין לו שום כוחות מאגיים מלבד אלו שאת מעניקה לו. אז אם תאמיני שלאורז יש את הכוח לגרום לך לעצירה במשקל זה בידיוק מה שיקרה. בכל אופן אם את מחפשת תשובה דיאטנית - כזאת שתנתח לך כמה קלוריות יש ב3 כפות אורז ומה ההשפעה שלהם על משקל שלך פני לפורום דיאטה, יש מספר פורומים כאלה ברשת. בברכה, בלה

אני מעוניין לעשות דיאטה. הגעתי למסקנה שאני לא יכול לבד. אני רוצה ללכת לדיאטנית שתגיד לי בדיוק מה לאכול ומה לא לאכול. אבל זה לא מספיק לי משום שאני לא מבשל, אני קונה אוכל מוכן. שאלתי היא האם יש דיאטנית או מכון דיאטה שיכול לספק לי ארוחת בוקר, צהריים וערב מוכנים ומותאמים אישית לתפריט שאני צריך?

בהחלט יש, אם אני לא טועה שם החברה הוא דיאט לי. הם מספקים ארוחות על פי הנחיה מדויקת של דיאטנית קלינית. יתכן שכיום יש חברות נוספות, עשה חיפוש בגוגל ארוחות דיאטטיות עד הבית, נראה לי שתקבל כמה תוצאות . בהצלחה, בלה

שלום, מזה שנים יש לי המון יקיצות ליליות, אני מתעוררת וכל פעם אוכלת משהו, יש לציין שבמהלך היום אני מקפידה על תזונה נכונה ובריאה ולא מכניסה פירור יותר ממה שצריך. הבעיה הגדולה היא בלילה, מתעוררת ושוכחת שאני לא צריכה לאכול, רק אחרי שאני אוכלת אני מצטערת, אני כבר הרוסה, לא מצליחה לרדת גרם, השארתי לי גם סימנים שיזכירו לי בלילה, כלום לא עוזר. אני פשוט חסרת אונים. האם מישהו הצליח לפתור את הבעיה, אנא עזרו לי, אני לא יכולה יותר זה קשה לי מאוד.

יהודית יקרה שלום רב, נראה שלא פשוט לך עם מה שקורה לך בלילה . את מנסה לשמור כל היום ובלילה משהו בתוכך מחבל במאמצים שלך. זהו מקרה קלאסי של נקמת מרדן הדיאטה מה שקרוי באנגלית diet backlash . אחת הסיבות שדיאטה לא מצליחה היא כי היא מייצרת חסרך פנימי רב ונותנת לאוכל הרבה יותר כוח ממה שיש לו. אם אסור לך משהו את מיד מתאווה אליו אבל אם מותר לך את מהר מאד הופכת להיות אדישה אליו. למרות שלא ציינת שאת בדיאטה אלא רק "מקפידה על תזונה נכונה ובריאה " יש לי חשד שזו מילה יפה לדיאטה. הגאווה שלך על שאת לא מכניסה פירור מראה על מנטליות דיאטתית קלאסית. אנשים רזים טבעי מעולם לא מקפידים ככה, וכשאת בדיאטה מנסה הגוף והנפש שלך להחזיר את האיזון על ידי בולמוסי אכילה. אצל אנשים רבים שעושים דיאטה בולמוסים אלו מתרחשים במשך היום תוך תחושה של חוסר שליטה עלהם, אצלך מתחכם מרדן הדיאטה שלך ומעיר אותך בלילה, אז את לא ממש בשליטה כי משטרת הדיאטה יושנת והוא יכול להשתולל כאוות נפשו. אם את רוצה לפתור את הבעיה אחת ולתמיד את צריכה לעבור תהליך מסודר של שיקום האכילה שלך. תהליך שיאפשר לך לאכול כמו אדם רזה טבעי. אסייג ואומר שאכילה לילית מתרחשת לעיתים כחלק מסימפטום נפשי יותר מורכב ועמוק ממה שתיארתי מצבים כגון חרדה או דיכאון לא מודעים עלולים לגרום תופעה מסוג זה ,במקרה כזה יש צורך בבירור יותר מקיף. מאחלת לך המון שלווה ביום ובלילה, בלה

שלום יהודית.ב לעניות דעתי האישית והמקצועית, מה שגורם להשמנה שלך אינו אכילה לילית אלא הדיאטה עליה את כל כך מקפידה ("לא מכניסה פירור יותר ממה שצריך"). אני יכולה להחיל לעזור לך בכך שאספר לך שבשנות הדיאטה המאוסות ולמרבה התסכול, גם השנים השמנות בחיי, גם אני חייתי מציאות כזו. אני הצלחתי לפתור את הבעיה ובטוחה שגם את תוכלי אם תפסיקי לראות בזה בעיה ותפנימי שההשמנה שלך היא תוצר של משהו אחר לחלוטין. יהודית יקרה, פתרון ה"בעיה" טמון בשינוי הגישה שלך לאוכל, לפיזולוגיה המופלאה של גופך ולפרשנות שאת נותנת לסיטואציות כאלה ואחרות. שום דבר במה שכתבתי לך כעת, אינו ברור מאליו, שינוי גישה וצורת התיחסות הוא תהליך ולכן כל שאעשה הוא להסביר לך איך יצרת בעיה מכלום, ובעצם מהראש הדיאטטי המשמין בעצמו. כשאת חיה בחסך, את מפעילה התנגדויות שאינך, בהכרח, מודעת להן אך בהחלט מודעת וערה לאופן בו הן מפעילות אותך. במהלך היום כשאת עירנית ומפוקחת, מלאת כח ומשמעת עצמית, את מצליחה להסות אותן ובעצם מנצחת בקרבות הקטנים. אך כשאת עיפה ובחוסר פוקוס, מתהפכות היוצרות וידך כבר לא על העליונה. איך תארת את זה?! "...שוכחת שאני לא צריכה לאכול" אז ראשית, הפנימי ששום דבר מסתורי לא קורה כאן, זו את, החלק השפוי שבך שמתנגד לצורת חיים לא טבעית זו. כל עוד תראי ביקיצות הליליות שלך בעיה, תפספסי את הגורם האמיתי וגם את הפתרון. ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה, איננו חיים ע"פ תכתיבים תזונתים אלא מקיימים חיים הרמוניים עם גופנו, אשר מצידו מסגנל (מאותת) לנו על צרכיו למזון, בדיוק כפי שהוא מאותת על כל צורך אחר (שינה, שתן, חימום-צינון וכ"ו). האכילה שלנו היא תגובה לצרכיו (רעב-שובע, יש מנגנון כזה שמיועד לווסת ולנהל את האכילה שלנו). כשצרכיו של הגוף אינם מסופקים, בהחלט יתכן מצב בו נתעורר על מנת לספק את הצורך החשוב הזה . בפוסט שלך, לא ציינת כי את קמה מתוך תחושת רעב ולכן אינני יכולה להיות בטוחה ויתכן שזה ענין של רעב רגשי, שהוא הצורך להיות במקום בו יש את החופש לאכול (אחרי שכל היום הקפדת שלא להכניס " פירור יותר ממה שצריך"). איך שלא נסתכל על זה, האישיו כאן הוא המשטר הדיאטטי שלך. כמי שיוצא לה, פה ושם לחוות אכילה לילית (לרוב ממניעים חברתיים), אני יכולה לספר לך שלא רק שהיא לא גרמה להשמנתי, אלא אפילו ליוותה את הרזייתי. איך זה יכול להיות? אמשיך בהסבר הפיזיולוגי. כשאת או אני אוכלות בלילה, גם אם זה לא צורך ביולוגי, הגוף מבחינתו קיבל אנרגיה ורכיבים ולכן יחוש שובע וסיפוק ויסגנל את הרעב שלו רק לאחר שניצל את כל שסיפקנו וירגיש צורך ממשי. מי שחי ע"פ דיאטה, יאכל את ארוחת הבוקר הבריאה שלו גם כשהגוף אינו זקוק לה כלל (זוכרת שהוא הוזן, ליל אמש), על אף העובדה שהגוף שבע ומסופק. זה מתכון להשמנה, כאן נוצרת האכילה העודפת, לא בלילה אלא במהלך היום, בו את פועלת ע"פ הוראות הכתובות על דף ניר, הוראות יבשות שאינן מתחשבות במצבו הנוכחי של גופך. הידעת שספורטאים שאמורים להתאמן בבוקר, מונחים לאכול בלילה?! הסיבה היא שבבוקר יהיו להם מקורות אנרגיה זמינים לפעולה מבלי ליצור עומס על מערכת העיכול. אמנם, שינו לא ספורטאיות אך ברצוני להבהיר כי הגוף לנו אינו עובד בסגמנטים של 24 שעות ביממה, מה שהיה אתמול משפיע על היום. אם אכלתי אתמול בלילה, אל לי להתפלא, אם חתחושת הרעב הפיזי שלי תתעורר בשעה מאוחרת יותר במהלך היום. הבעיה, כפי שכתבתי היא שאת מספקת את שהכתיבה לך הדיאטה ולגוף לא נותר אלא לאגור כדי להשתלט על השטף שלא הוזמן כלל. כפי שאת יכולה להבין, מדובר כאן בצורת התייחסות אחרת לגמרי, מכפי שאת נוהגת לראות את גופך. החשיבה הדיאטטית "עוזרת" לנו ליצור שלל בעיות במקומות בהם, הן לא נמצאות ומסיטה אותנו מהבעיות האמיתיות הטמונות בגישתנו. מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה ולהעביר את המסר בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

לאה שלום "מחייה" את שאלתי לאה שלום, תודה על תשובתך. מצטערת שרק כעת מגיבה שכן במירוץ המטורף של החיים (-: רק עכשיו התאפשר לי, בכל מקרה אשמח לדבר עם האישה שציינת שהייתה במצבי וכן אשמח לדעת איך אני יכולה להצטרף לאימון של דיאטה ללא דיאטה ו/או אם את מכירה מטפלים שיכולים לעזור לי "ולקחת ליווי מקצועי שיחשוף, בפנייך עולם חדש של הסתכלות ועשיה" וגם באמת עבודה על הפן הרגשי. את כמובן יכולה לענות לי באיימל שציינתי. שוב תודה

בוקר טוב טל אשמח לעזור. צרי קשר באפיק האישי 052-550-66-88 [email protected] בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

שלום, אני בת 40 ורוצה לדעת מדוע למרות היותי עוסקת בספורט כארבע פעמים בשבוע בשילוב אירובי וכוח ולמרות שמירה די מאוזנת של תפריט, עדיין תקועה באותו משקל, אין סימנים לשיפור במראה הירכיים והאגן (אני עוסקת כ-5 שנים בספורט). מה אני לא עושה נכון? אציין שאני משלבת תזונה נכונה במשך השבוע, משלבת חלבונים ופחמימות (עם קצת חטאים קטנים בסוף שבוע - לא משהו אקוטי).אשמח לייעוץ.

מספר הודעות למטה לאה פינטו

שלום רב, עישנתי במשך 15 שנה והפפסקתי לעשן בעזרת כדורי זיבן והיו לי תופעות לואי קשות ולכן קיבלתי למשך שבוע כדורים נוגדי חרדה. התגובה של הגוף שלי בשבוע לאחר מכן הייתה תוספת של 15 קילו. מאז העליה המשיכה בקצב איטי יותר (2 קילו לשבוע). הפסקתי לעלות לאחר תוספת של 25 ק"ג - יש לציין שבמשך כל הזמן זה עשיתי 2 הליכות ביום כל אחת שעה וחצי והקפדתי על ארוחות מסודרות. 4 חודשים לאחר מכן נכנסתי להריון ושוב החלה עליה חדה במשקל ללא בקרה - עדיין המשכתי את הליכות. מאדם ששוקל 50 ק"ג הפכתי לאדם ששוקל 94 ק"ג. עכשיו כשלושה חודשים לאחר לידה, ירדתי רק ל82 ק"ג בלידה, אני לא מצליחה לרדת גרם. מה זה יכול להיות? מה עלי לעשות?

שלום מורן עליה במשקל אחרי הפסקת עישון היא תופעה ידועה. היא נובעת גם מהשפעה ביולוגית וגם מהשפעה פסיכולוגית. מבחינה ביולוגית עישון מגביר את חילוף החומרים (במעט מאד אבל זה מצטבר) והפסקת עישון מבטלת את ההשפעה הזאת, מבחינה פסיכולוגית הוא סוג של הרגל מרגיע, מהנה, נותן תחושה טובה (אני לא מדברת מניסיון כי לא עשנתי מעולם). כאשר את לוקחת מעצמך משהו כל כך משמעותי למערכת הפנימית שלך כמו עישון, שאני מניחה היה חברך התומך משך שנים רבות , ישנה תגובה קשה. המערכת מנסה להתאזן מחדש ומחפשת תחליפים. גמילה מעישון היא כמו כל גמילה וצריכה להיות גם פיזית וגם מנטלית. חשובה סבלנות רבה ודיאלוג עדין ומכבד עם עצמך ועם גופך. נראה שאת מתחילה לאט לאט לחזור לאיזון שלך כי ירדת כבר לא מעט.עכשיו עליך להמשיך לטפל בעצמך - לאכול טוב, להיות פעילה , לאהוב את גופך ועם הזמן האיזון יחזור. האם תחזרי להיות 50 קג כמו שהיית בעבר? קשה להתנבא, אבל עליך להשאיר לגופך את ההחלטה בדבר המשקל המאוזן החדש שלו. המון הצלחה בהמשך הדרך בלה

שלום כבר ידוע שחשוב לתת לגופנו מזון איכות ובריא, כמה שיותר קרוב לטבע ? וכמה שיותר קרוב למה שהוא צריך. לא פעם אמרתן שחלק מהקשבה זה לתת לגוף מזון איכותי ומזין (פרי יבש, וכד'). אני חושבת שעם הגיל, ככל שאנו מתבגרים זה הולך ומתבהר והגוף מיד משדר כשהוא מקבל משהו שלא טוב לו. ועדיין, עדיין כשהרעב מגיע יש לפעמים פנטזיות על איזה ג'אנק (לאפה פרגיות... עם הרבה חריף שעושה צרבת). אז נכון, אולי זה רעב רגשי, אז לא לוותר לו? איך אוכל לדעת מה באמת הגוף מבקש ? בלי לקבל צרבת...

שלום מירב המח שלנו מקשר רכיבים הנדרשים לו עם טעמים, מרקמים ואפילו ריחות וטמפרטורה. כשאת חווה צורך במשהו מלוח / חמוץ / מתוק או חם/קר או פריך / רך, את יוצרת גם קישור למזון או מאכל. ההגדרות שאת מביאה ל"בריא" "ג'אנק" וההקשרים ל"קרוב לטבע" (ואגב, גם ציאניד מאד קרוב לטבע), "מזון איכותי" וכ"ו - אלה כבר פרדיגמות, הנחות יסוד המבוססות על ידע חיצוני ולא מודעות פנימה. אחד העקרונות החשובים בגישת ההרזיה ללא דיאטה, היא לוותר על הקטגוריזציה של מזונות ל"טובים ורעים". בריאות היא פונקציה של מידתיות ואיזון בהיבטים שונים של אורח חיינו.. אין מזון שיהפוך אותך לבריאה כמו שאין מזון שיהפוך אותך לחולה. ברגע ש"תניחי" את כלל המזונות על אותו מדף, שווי ערך, תאפשרי לעצמך חופש בחירה מלא, הבחירה שלך תהפוך יותר ויותר אותנטית ואיכותית ככל שתרגילי את עצמך לבחור על בסיס מה שב-א-מ-ת מרגיש לך הדבר הנכון ולא מה "צריך" ומה שאולי "כדאי". אם יש לך פנטזיות על אוכל, זה רק בגלל שהוא עדיין מקבל את המקום הלא נכון בתודעתך. אוכל לא צריך להיות פנטזיה. אוכל הוא רק אוכל. את הכח את מעניקה לו מעצם ההתעסקות והדוקטורט שאת מקדישה לו. תהליך הרזיה ללא דיאטה אינו מתממש מתפישה של ויתור אלא ממרחב של בחירה. ברגע שאת לא מרשה לעצמך לבחור דברים מסוימים, את מתחילה לוותר ובו בעת מתנגדת לעצמך. כדי לדעת מה באמת נכון לך, כדי לקבל את המסר מגופך, עלייך לנקות את ראשך ולכבות את השיחות האינטלקטואליות לטובת ההרגשה, המתהווה במרחב של חופש בחירה בו הכל , ה-כ-ל, מותר, ההרגשה שלאט ובטוח, תתורגם במוחך למילים הנכונות. מירב יקרה, המעבר מהמח הרציונלי "שיודע הכל" אל החוויה האותנטית ובעצם המעבר מהאכילה המחושבת לאכילה אינטואיטיבית הוא תהליך למידה בפני עצמו ודורש אימון. להתאמן על פחות לחשוב ויותר להרגיש. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו

תודה לאה על התשובה המורחבת,אני מסכימה עם מה שנאמר וודאי שמרחב הבחירה הוא נפלא. אבל רוצה להרחיב את השאלה , אם יש מזון שטעמו טעים מאוד בפה בזמן האכילה אבל לא ממש מתיישב נוח בבטן אחר כך ? אם אני רעבה וחופש הבחירה מאפשר לי להחליט לאכול לדוגמא מנה הגונה טעימה ומענגת של המבורגר עסיסי עם צ'יפס מטוגן והרבה רטבים מסביב כי זה מה שב-א-מ-ת מתחשק לי ולא אבחר במנה "בריאה" כמו סלט גדול ומרק נניח (פרדיגמות או לא, אנחנו יודעים שזה יישב הרבה יותר טוב במערכת העיכול..) במילים אחרת - חוש הטעם מבקש משהו אחד והרציונל יודע שעדיף משהו אחר לטובת הגוף. ועם זה איך מתמודדים ? מקווה שהסברתי את השאלה יותר טוב. תודה ,

שלום! עיינתי ודפדפתי בפורום וחשבתי אולי גם אני אוכל לקבל איזו עצה או שניים בעניין הדיאטה.. גובה:1:65 משקל:65 אני רוצה לרדת לפחות 10 קילו. ניסיתי אינספור דיאטות בחיים שלי. מדיאטות כאסח עד לדיאטות מאוזנות עם קבוצת תמיכה. אני כרגע נמצאת בקבוצת תמיכה. ואני מאוד מרוצה. אבל יש לי מספר בעיות. אני לא גרה בבית וחוזרת הביתה רק בימים שלישי ושישי-שבת. כל שאר הימים אני מצליחה לשמור מעולה. ואני באמת אוכלת עפ"י צורכי הגוף שלי. אבל בימים שאני בבית אני פשוט לא מצליחה לשלוט בעצמי. אני תמיד תמיד קמה בבוקר רעבה. וכשאני נמצאת בבית אני אוכלת ארוחת בוקר מסודרת,בריאה ויפה. לאחר שאני גומרת ואני שבעה אני פשוט סתם מסתובבת במטבח ומתחילה לאכול מכל הבא ליד,פשוט סתם כי משעמם לי! ופה מתחילה הבעיה,אני יודעת! אבל אני לא יודעת איך פותרים אותה!!! בתחילת הקבוצה הצלחתי לשמור שבועיים ואכן ירדתי 3 קילו. ומאז,אני פשוט לא מצליחה להמשיך. יש לי בבית כל-כך הרבה דברי מתיקה,שוקולדים,והמון אוכל משמין. אני תמיד אומרת לעצמי "מותר,אני אקח רק קצת" ואני נסחפת לאכילה ארוכה ומתמשכת. אני ממש מתוסכלת מהעניין ואני ממש לא יודעת מה לעשות. אני אשמח מאוד לקבל עצות,איך להתחמק מהמתוקים האלה. למרות שאני יודעת שהכל תלוי בי,והכל מתחיל מהראש,אבל אני פשוט לא מצליחה לעמוד בפיתוי. אני אוכלת,ומקללת את עצמי תוך כדי שאני אוכלת את זה. ואז נוצר מצב שאני גם לא נהנית מהאכילה וסתם השמנתי וגם אכלתי. אני פשוט מתוסכלת,זו המילה היחידה שאני יכולה לתאר את עצמי כעת. אמרו לי פעם:"תפסיקו להכניס דברי מתיקה הביתה וכל את תצליחי לעמוד בפיתוי" אבל הבעיה היא שאני גרה עם ההורים. אני היחידה שעושה דיאטה. ואף אחד לא אמור לעשות איתי דיאטה אם הוא לא רוצה. לכן,הממתקים זה דבר קיים בביתי,ויהיה קיים לעולם. אז ככה,שאם,במקרה התכוונת לייעץ לי "לא להכניס ממתקים הביתה" אז תדעי,שזה לא כזה פשוט. ושזה לא בשליטתי כל העניין הזה. אני יודעת שזה נורא ארוך. ואני מקווה שהיה לך את הסבלנות לקרוא את כל המכתב שלי. כי אני באמת באמת,מכל הלב רוצה לרזות אבל אני פשוט לא מצליחה. פשוט מ-ת-ס-כ-ל-!-! תודה מראש! יום טוב:)

שלום רב לך ברוכה הבאה לפורום של הרזיה ללא דיאטה. את מנתחת את מציאות החיים שלך דרך משקפיים של גישת הדיאטה . השפה שלך , השאלות שלך, ניתוח המציאות שלך ,כולם עוברים דרך הנחות יסוד של הדיאטה. את חושבת שאני אתן לך עצות כמו לא להכניס ממתקים הביתה או לגייס כוח רצון - עצות של דיאטה. אבל אני לא מאמינה בדיאוטות, לא חושבת שכדאי לא להכניס ממתקים הביתה , לא בעד עצות כמו גיוס כוח רצון. אני מאמינה בגישה אחרת לגמרה. אני מאמינה שעבודה נכונה עם צורת המחשבה שלך, אמונות שלך, רגשות שלך ותפיסות שלך יכולה לאפשר לך להפוך לאדם רזה לתמיד בלי דיאטה. לכן,העצה הכי טובה שאני יכולה להציע לך היא תתחילי לשאול את עצמך שאלות שיפתחו לך זווית התבוננות אחרת על מציאות החיים שלך. שאלות כמו - אם עשיתי כל כך הרבה דיאטות וזה לא עזר לי למה אני ממשיכה לעושת אותן עוד ועוד? אם אני מתוסכלת , משועממת, מדוכאת ורע לי עם עצמי מה אני יכולה לעשות על מנת לצאת מהמצב הזה? איך זה שאני לא משנה כלום בחיים שלי וממשיכה רק להתלונן? האם ישנה דרך אחרת מהדרך שניסיתי עד עכשיו? האם אני מוכנה להעיז ולבדוק את הדרך הזאת? האם ישנם אנשים שלא עושים דיאטה, אוכלים הכול ועדיין רזים (רמז - יש המון) . מה הסוד של האנשים האלו ? איך הם עושים את זה? שאלת שאלות מסוג כזה היא התחלה טובה לשינוי עמוק ואמיתי ביחסים שלך עם עצמך ועם הגוף שלך, שינוי אשר עשוי לאפשר מחשבה אחרת, פעולה אחרת ובסוף גם תוצאה אחרת. אני מזמינה אותך לקרוא עוד על השיטה של הרזיה ללא דיאטה, להתרשם מהדרך שהיא מציע ואם יהיו לך שאלות , נשמח לענות. בברכה, בלה

שלום אני בת 40, אמא ל 4 ילדים מקסימים. גובהי 1.70, משקלי כ 72 ק"ג. לפני כשנתיים שקלתי 78 ק"ג והורדתי 14 ק"ג, לבד. ה"דיאטה" שבה נעזרתי היא בערך לפי שיטת "שומרי משקל" (כמובן, קודם כל זה התחיל ב"ראש"). במשך השנה האחרונה, העלתי 8 ק"ג. אני לא מצליחה להוריד, ולו אף 1 ק"ג. אני מרגישה ויודעת היכן ה"נפילות" שלי וממה זה נובע-נשנושים, מתוקים וקינוחים. אך איפשהו "בראש" לא מצליחה להתאזן. מה עושים ????

שלום בילי. טרם אפתח בתשובתי לשאלתך, מבקשת לסייג ולציין כי ההתייחסות היא למצב של עודף משקל, ואין אני יכולה להיות בטוחה כלל שאת אכן שם. אינני יודעת מהו מבנה הגוף שלך, אינני יודעת מהו המשקל הטבעי , האידיאלי והבריא לך. ובקיצור אין ברשותי הנתונים כדי לקבוע שכל מה שאכתוב כאן רלוונטי עבורך. אחדד ואומר שאינני מוציאה מכלל אפשרות שאת במשקל האידיאלי שלך כרגע (למבנה גוף רחב, המשקל האידיאלי לגובהך נע עד כ- 74 ק"ג). ואם נתעלם לרגע מהפרטים החשובים שלעיל, על פי גישת ההרזיה ללא דיאטה, ההיבט החיצוני (המשקל העודף), הוא ביטוי ושיקוף של צורת החשיבה המנהלת את התנהגותך (במקרה זה, דפוס האכילה). אם את "תקועה" במימד החיצוני, זה משקף "תקיעות" במימד הפנימי. אינני יודעת למה כוונתך במשפט: "כמובן, קודם כל זה התחיל ב"ראש" - ללא ספק, משהו שם תקוע על מוד של השמנה. או ברמת הדימוי (כפי שתארתי בפתיח) או ברמת ההקשרים שאת עושה בין רגשות לאוכל או סגנון החשיבה הדיאטטי עצמו אשר מטלטל אותך בין חסך לאכילת-יתר. בכל מקרה העבודה המשמעותית צריכה להעשות בעולם החשיבה והתפישה שלך. אינני מאמינה שנשנושים ומתוקים גורמים להשמנה. השמנה היא תוצר של התנהגו תזונתית כוללת שמקורה בעולם החשיבה והתפישה שלך. לראיה, כל אותם רזים שגם מנשנשים וגם נהנים ממתוק ומקינוח ועדיין..... המידתיות היא ההבדל הנצפה, המידתיות היא תוצר של תפישה. ה"נפילות" שלך נמצאות במקום אחר, בסיסי יותר, והוא אופן ההתייחסות שלך לאוכל. ולא אטעה אם גם אומר הבנת הכוחות הפנימיים המניעים אותך וההתייחסות כמו גם הבנת הפיזיולוגיה של גופך. בילי, פנית לפורום הרזיה ללא דיאטה, בעודך מנסה לעשות דיאטה. כמו בכל דיאטה, גם את מתארת את אותה פרבולה הפוכה של ירידה שלאחריה באה העליה. העליה, היא חלק מתהליך הדיאטה, היא חלק כמעט בלתי נמנע ממנה (מחקרים מראים לנו את הדינמיקה הזו אצל למעלה מ- 95% של אוכלוסית המרזים באמצעות דיאטה). דיאטה שייכת לעולם של שמנים, אם ברצונך להיות אשה רזה, עלייך לשנות את המוד בראש ולהתחיל ללמוד ולפתח גישה של רזים. רק פיתוח הגישה הנכונה, תסייע לך להביא התנהגות רזה בטבעיות ובקלות. אני מתרשמת שגישת ההרזיה ללא דיאטה חדשה לך, לכן ממליצה לך לקרוא שרשורים ומאמרים המוצגים בפורום כהתחלה. במידה ותמצאי ענין, את מוזמנת להעלות שאלות. בכל מקרה, מדובר בתהליך שלרוב דורש ליווי מקצועי מובנה. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

אני בחורה צעירה שלפני שתניים עשיתי דיאטת קאסח כמעט עד לאנורקסיה. בגלל שהגוך שלי התרגל בעבר לכמות קטנה של מזון, היום כל דבר שאני אוכלת גם אם זה בכמות קטנה אני משמינה. מה אפשר לעשות?? תודה רבה:)

שלום לך, על פי התפיסה שלנו דיאטת כאסח זה ריב גדול מאד עם הגוף שלך. נסי לראות את הדבר דרך דוגמא של חברות. נניח שיש לך חברה טובה שאתן אוהבות אחת את השניה ומכירות הרבה שנים. חברתך תמיד הייתה נאמנה לך ועשתה כל מה שביקשת וגם את היית נאמנה לה והכול היה בסדר בינכם. יום אחד את פגשת בחורה אחרת ששכנע אותך שכדאי לך להכות חזק מאד את החברה הטובה שלך. את השתכנעת והרבצת לה משך זמן רב עד כדי כך שממש סיכנת אותה. עכשיו חברה שלך פוחדת ממך וכמובן מתרחקת ולא ממש מוכנה לדבר אתך ואת בידיוק צריכה ממנה משהו מאד מאד חשוב. מה תעשי? אם תגשי אליה ותבקשי את מה שאת צריכה היא מן הסתם תברח ממך . כדי להשיג את מה שאת צריכה מחברה הזאת עליך לעבור כברת דרך ארוכה כדי לשקם את האימון בינכם שנפגע אנושות. עכשיו קחי את הדוגמא הזאת לגוף שלך. הגוף שלך הוא החבר הכי טוב שלך. בריא , אנרגטי ומשרת אותך נאמנה. כל מה שהוא צריך ממך זה טיפול ואהבה. את מספרת שעשית דיאטה קיצונית שהביאה אותו לסכנה ממשית והסיבה היחידה שהוא לא התמוטט זה בזכות מנגנוני הגנה מופלאים שהוא השתמש בהם על מנת לשרוד. מנגנונים אלו מופעלים עכשיו כל פעם שאת אוכלת. אז מה לעשות את שואלת- בידיוק כמו עם חברה ,שקמי את היחסים איתו. תקבלי אותו כמו שהוא, תאהבי ללא תנאי, תזיני במזון איכותי, תקשיבי לצרכים שלו ותסמכי עליו והכי חשוב תיהיי סבלנית. מקווה שלמדת את הלקח ויותר לא תתעללי בגוף המדהים שלך ולא תסכני אותו. בברכה בלה

תודה רבה רבה על התשובה המעשירה. יש לי עוד שאלה אם אפשר.. איך אפשר לעצור ולהתגבר ולא לאכול בכמות גדולה וכל מה שרוצים? איך אפשר להתגבר על יצר ותאוות האכילה? פעם בדיאטה הייתה לי שליטה עצמית גבוהה בכל מה שקשור באוכל אבל היום אין ליש שליטה בגרוש. איך אפשר ובאיזה דרך ניתן לעבוד על מנת שתהייה שליטה על תאווה זו? תודה רבה רבה:)

אני שוקלת כמו הגובה שלי . מה יעזור לי לרדת תוך 3 חודשיים..? תודה.

ערב טוב חופית יקרה. הלואי והייתי יכולה לסייע לך להשיג את מבוקשך, אז הייתי נחשבת קוסמת. ושלא תביני לא נכון, אין אני אומרת שזה לא אפשרי אלא שבעיני אין זו הדרך הנכונה להתייחס לגופך ולסוגית ההשמנה שלך (אם בכלל קיימת). מנסיוני, מימד הזמן התוחם תהליך שינוי משמעותי, כאילו היה קורס מזורז בעיצוב, פוגם מהותית ביכולת להשיג תוצאות בריאות (לגוף ולנפש) ויציבות. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

לנעול את הפה ולזרוק את המפתח לים יעזור לרדת במשקל תוך 3 חודשים את העודף שאת רוצה לרדת.

מאמר מקיף וממצה. כל הכבוד סוזאבי

שלום סוזאבי התוכל לשתף אותנו יותר ולספר לנו על המאמר המדובר? ערב נעים לאה פינטו

שלום אני בחורה בת 26 בריאה הגובה שלי הוא 1.60 ואני שוקלת היום 57.9 קילו הBMI שלי הוא 22.5 לפי המחשבון והטבלה זה נותן כי אני במשקל תקין אך איני מרגישה כך ? שאלתי היא כמה אני צריכה לשקול באמת ומה אפשר לעשות בשביל לרדת רק עוד 3 קילו לפחות ללא קושי רב של דיאטות ?  

את לא מאמינה לטבלאות, הא? באמת צריך לשקול בדיוק כפי שאת שוקלת. את במשקל תקין לגמרי. ואם תנסי לרדת...את פשוט תעלי את כל מה שירדת ועוד. את בריאה, רזה וצעירה(את זה אני מנחשת) תהני. עזבי שטויות, מה באמת כל כך משנים עוד שלושה קילו?

שלום חגית כל אומדן בטבע נע בטווח של רמות ומבטא שונות ותנודות שהן בגדר הנורמה, כך רמות הברזל בדמך, רמות הסידן ואף משקל הגוף. לאשה בגובה של 160 ס"מ (במבנה בינוני), טווח של משקלים הנעים בין 54.9 ק"ג ל- 61.2 ק"ג יתן תמיד BMI תקין. כמה את צריכה לשקול? לא נדע אם נכון לך 55 ק"ג או 61, כל עוד לא תאפשרי לגופך להתייצב על האידיאל שלו באופן טבעי, כשאת נשמעת לצרכיו וללא התערבות דיאטטית. על מנת להכיר את הגישה טוב יותר, קראי יותר בפורום: שרשורים ומאמרים . ואנו נהיה כאן עבור כל שאלה שתעלה וככל שנוכל במסגרת הפורום בברכת ערב נעים שלך לאה פינטו

לאה שלום הבנתי שאת גם דיאטנית וגם מאמנת אישית וזה שילוב שמוצא חן בעיני. כיוון שאני צפונית ואני מניחה שאת מהמרכז כמו כולם כמעט, האם יש לך מענה לרחוקים המעונינים בתהליך? ולחלופין האם ניתן לקיים תהליך כזה דרך האינטרנט בהתכתבות? מחכה לתשובתך ובהזדמנות זאת תודה על ההארות ועל הפורום הנהדר הזה שני

שני היקרה, אני ממליצה לך לפנות ללאה ישירות במייל או בטלפון ולבדוק איתה את האפשרויות הקיימות ללוי מרחוק. הפרטים של לאה תחת התמונה שלה , את מוזמנת גם להכנס לאתר שלה יש שם אנפורמציה חשובה על צורת עבודתה, שיהיה לך סוף שבוע מקסים, בלה

עזרו לי בבקשה. הייתי שמחה להיפרד השנה מ-15 קילוגרמים שמכבידים לי על הגוף והנשמה, השאלה היא כיצד ומה אני מקריבה לשם כך? למדתי כבר שדיאטה לא עוזרת לי כי אני רק מחפשת את הפירצה לסגת ממנה... גם לאחר דיאטה 'מוצלחת' אני חוזרת לאכילה מוגזמת שגורמת לעלייה מחודשת במשקל. אין לי רצון יותר להתעסק בקלוריות ובמסגרות. זה לוקח ממני כל כך הרבה אנרגיה וזמן. מבלי לרצות אני כל היום מחשבת קלוריות, גם מבלי להתכוון...הן פשוט נספרות בראשי.... כל היום מרצדת מולי רשימה של מה שאכלתי / לא אכלתי ונמאס לי כל כך. לא יוצא לי מזה שום דבר, אני לא מרזה ובכ"ז כל הזמן מתעסקת עם זה. קשה לי להרפות. איך אפשר בלי רישום האוכל? – אני הרי ארגיש ממש אבודה. לאחר שהגעתי למשקל מאוד גבוה לראשונה בחיי, הצלחתי לרדת למשקל הגבוה "הרגיל" שלי (הפרש של כ-12-13 ק"ג). 2009 היתה עבורי שנה קשה מאוד אך משהו טוב יצא ממנה... בעקבות העלייה הדרמטית במשקל והחזרה אח"כ למשקל הרגיל (אך הגבוה) למדתי לאהוב את עצמי ולטפח את עצמי. בשנים קודמות כשהתחלתי להשמין לאחר הרזייה, הזנחתי את עצמי ולא היה לי חשק להתלבש, להתאפר וכו'... העלייה הזו נתנה לי פרופורציות. אני רוצה לרזות אך לא לתת לאוכל מקום כל כך גדול בחיי. הצעדים הראשון שלי הוא להמנע מספירת קלוריות (אלוהים כמה שזה קשה!). זהו, לא סופרת יותר. הצעד השני, לאוכל באופן חופשי וספונטאני מתי שהגוף רוצה ולא מתי שאני "אמורה" לפי התפריט. הצעד השלישי, להמשיך לקרוא כאן בפורום ולהתחזק. אני רוצה חופש מקלוריות, מתחושת כבדות, מצרבות, מכאבי בטן, מאכילה רגשית מוגזמת... אני אוכלת יותר ממה שאני צריכה ובגלל זה אני שמנה (אגב אני משתמשת במונח שמנה לא כמילת גנאי –אני דווקא בחורה מושכת, אלא פשוטו כמשמעו-יש לי עודף שומן בגוף) גם הדיאטות גרמו לי לנזקים. כל הנושא של "ללמוד לאכול נכון" הביא לי יותר נזק מתועלת, כי לא לומדים לאכול נכון-פשוט אוכלים כשרעבים. אז אם זה כל כך פשוט למה זה כל כך מסובך?

שלגייה המקסימה... המ.... מעניין השם שבחרת לעצמך. נראה שהלכת לאיבוד קצת כמו שלגייה שהצייד השאיר אותה ביער , אבל כמו שהיא מצא את הבית של הגמדים וזה היה התחלה של השיקום שלה, נראה שגם את עלית על דרך המלך.( מצאת את הפורום שלנו). את הבנת שדיאטות לא יביאו אותך אל השלווה והאיזון מיוחלים,את הבנת שאת רוצה חופש פנימי וחיצוני,את מצאת דרך שנראית לך נכונה דרך של הרזיה ללא דיאטה. ברכותי את בכיוון הנכון!!! את שואלת אם זה כל כך פשוט למה זה כל כך מסובך? זו שאלה נפלאה. כמו כל דבר גם הרזיה ללא דיאטה עוברת דרך תהליכי לימוד והפנמה של דברים חדשים ולא מוכרים לך, למידה רבה של כילים חשובים כמו התמודדות נכונה עם רגשות, אכילה אנטואטיבית, פרידה מדיאטה, שינוי אמונות מגבילות, שיפור במערכת יחסים עם הגוף. כל זה צריך ללמוד ולהתאמן עליו במשך זמן דב , צריך סבלנות ורצוי הכוונה מקצועית. מאחלת לך המשך מסע מהנה בדרך הביתה, בברכה, בלה

בלה, תודה רבה... היום למשל היה לי מושלם מבחינת אכילה... לא ספרתי קלוריות בכלל ואכלתי בצהריים פסטה עם רוטב מוקרם-משהו שבדיאטה בחיים לא הייתי נוגעת... למעשה לא חשבתי על אוכל כל היום אלא רק כאשר הייתי רעבה ורק אז התפניתי לחשוב מה אוכל באותו רגע. היום שלי היה כל כך שליו. אני נינוחה מבחינה פיזית ולא מרגישה שהעמסתי על עצמי. עם זאת, אני מסופקת מכיוון שאכלתי מה שרציתי ולא חששתי לא לסיים, עצרתי כשהרגשתי שבעה. אולי צרכתי יותר קלוריות מבדרך כלל, אין לי מושג, אבל לשם שינוי אכלתי אוכל אמיתי ומספק. מקווה שימשך כך...

האם פירות יבשים יכולים לגרום לגזים במיוחד אם הם מסוכרים?

אני מפנה אותך לפורום לתזונה טבעית.

שלום ברצוני לדעת האם כדי להשתמש בכדורים reductil ? קבלתי את המרשם מהרופא, אך הוא אינו הסביר לי על תופעות לואי אם בכלל קימות? גובהי הינו: 154 ומשקלי 61.200 ק"ג . מה המשקל הרצוי ביחס לגובה שאני צריכה לשקול? תודה.

נטלי, משקלך כמעט תקין, אני לא רואה שום סיבה להזיק לגוף שלך עם כדורים . מה לדעתך יקרה אחרי שתרזי בעזרת כדורים ?מה יקרה כשתפסיקי לקחת אותם? או שמה את מתכוונת כל החיים לחיות על כדורים? אני חושבת שכדאי לך לרזות בדרך יותר בריאה ונכונה לגוף שלך

לא להשתמש בכדורים, בפרט כשמדובר במימדי גוף כמו שלך. נטלי יקרה, לצערנו אפילו הרדוקטיל לא הביא את הגאולה המיוחלת. כדי לשנות באמת, לא תוכלי להמשיך להעביר אחריות לעזרים חיצוניים. בהצלחה לאה פינטו

יש לי שאלה מאוד חשובה אני בן 32 ושוקל 118 ק"ג ניסיתי את כל הדיאטות האפשריות ולא הצלחתי בכלום עשיתי קצת כושר ומהר מאוד התייאשתי האם בכלל קיים מישהו שיכול לעזור לירידה במשקל אני כבר מיואש ומתחיל להשלים עם היותי שמן ואני רק אציין שלא הייתי שמן מעולם התחלתי להשמין בגיל 26 משהו כזה ומאז אני רק טס לכיוון למעלה לא היתה לי שום בעיית נפש או טראומה מסויימת שגרמה לזה לא במודע ולא בתת מודע כפי שניסו מיטב הדיאטנים להסביר לי מצטער לא קונה את זה האם יש דרך נוספת להרזות חוץ מנתוח שרוול או טבעת או איך שלא קוראים לזה אודה על תשובתך המירה שבת שלום!!!

שלום רב לך, ברשותך, אבחן את שאלתך על פי גישת ההרזיה ללא דיאטה. גישת ההרזיה ללא דיאטה מאמינה שכולנו נולדנו רזים ושעודף משקל הוא סימפטום המצביע על שיבוש כלשהו הנוצר באיזון הפנימי שלנו ברמה ביולוגית ופסיכולוגית. עודף משקל על פי הגישה נובע מאי מילוי נכון של צרכים גופניים ורגשיים ונגרם בעקר מאכילה רגשית או מאכילת יתר הנובעת עקב חסך של עשיית דיאטה. אתה טוען שעד גיל 26 היית רזה, זה אומר שאין פה שום שיבוש מטבולי העלול לגרום לך להיות בעודף משקל, אתה טוען גם שלא הייתה שום טראומה שבעקבותיה חלה עליה במשקל כפי שרמזו לך בעבר. לא צריכה להיות טראומה גדולה ומודחקת כדי שהיחסים עם הגוף ישתבשו ולא תמלא את צרכיו בצורה מדויקת. מספיק שתיהיה חוסר הבנה קלה בזיהוי האיתותים הפנימיים, קצת אכילה רגשית , עליה במשקל ובעקבותיה דיאטה המשבשת את תהליך האיזון הפנימי עוד יותר מכאן הדרך ליאוש והשלמה עם עודף משקל היא קצרה מאד. בעיני, אתה קצת הלכת לאיבוד בגונגל וכל מה שאתה צריך זה מפה טובה שתנווט את דרכך חזרה לרזון פנימי וחיצוני. ניתוח שרוול הוא פעולה דרסטית ובעיני ראויה רק למקרים קיצוניים של השמנה קשה. מאחלת לך בחירות והחלטות נכונות, בברכה , בלה

תןדה רבה על התיחסןתך הכנה ובלי בולשיט מיותר אולי את מקבלת אפילו באופן פרטי אנשים עם משקל עודף מטורף כמו שלי לטיפול אצלך?אשמח במידה ואת יכולה להשאיר לי אימייל או טלפון שלך למרפאה או בקליניקה שלך לפגישת יעוץ איתך וקריאת מפה נכונה ויציאה מהג'ונגל לפי דבריך?

שלום, רב זו שאלה שכדאי להפנות לפורום של דיאטה

ציטוט תשובה של בלה לקודמת: הגוף שלך הוא לא פלסטלינה שאפשר לעצב אותו איך שנראה לך. הגוף שלך זה הדבר הכי מדהים יפה ומקסים שקיים בעולם הזה, הוא החבר הכי טוב שלך. החבר הזה תמיד שם בשבילך ותמיד תמיד משרת אותך. הרגליים שהם חלק מהגוף נועדו לאפשר לך לנוע בעולם הזה ולהשיג את כל המטרות שלך, הם יכולים לאפשר לך לרוץ, לרקוד ללכת, לעבוד ללמוד, לבלות. הן מורכבות ומיוחדות מאד לעולם לא מתעיפות מלשרת אותך ,ואת במקום להודות להם כל יום מחדש מבקרת את איך שהן נראות??? מי אמר שרגליים צריכות להראות דקות ורזות? מי אמר שכולנו צריכות להראות אותו דבר? לבלה, ראשית, קראתי את תשובתך פעם ועוד פעם ועוד פעם.. לא יכולתי שלא להתרגש ולהגיב: כל-כך כל-כך נכון, איך אפשר שנעליב כך את הגוף שלנו ו/או חלקים ממנו. ובהקשר הנל אני גם שואלת, אני דווקא כן מקשיבה לו, משתדלת לאכול כשרעב פיזית אבל דבר אחד אני לא מצליחה לעשות למענו וזה הפעלה גופהית, קצת כושר קצת הליכה, קצת תנועה, וזה דוקא משהו שהוא קרוב לוודאי צריך ואולי אף מבקש ואני לא עושה למענו. עם זה איך להתחיל ?? תודה

אני בת 14 ואני שוקלת 54\55 ... הרגליים שלי שמנות ואני לא מצליחה לגרום להם להרזות.. אני הולחת לחדר כושר מדי פעם אני מורידה שם 400 קלוריות אבל זה לא עוזר... מה אני יכולה לעשות??? אני מתביישת לצאת עם רגליים כאלה... :(

קייטי המקסימה הגוף שלך הוא לא פלסטלינה שאפשר לעצב אותו איך שנראה לך. הגוף שלך זה הדבר הכי מדהים יפה ומקסים שקיים בעולם הזה, הוא החבר הכי טוב שלך. החבר הזה תמיד שם בשבילך ותמיד תמיד משרת אותך. הרגליים שהם חלק מהגוף נועדו לאפשר לך לנוע בעולם הזה ולהשיג את כל המטרות שלך, הם יכולים לאפשר לך לרוץ, לרקוד ללכת, לעבוד ללמוד, לבלות. הן מורכבות ומיוחדות מאד לעולם לא מתעיפות מלשרת אותך ,ואת במקום להודות להם כל יום מחדש מבקרת את איך שהן נראות??? מי אמר שרגליים צריכות להראות דקות ורזות? מי אמר שכולנו צריכות להראות אותו דבר? קייטי את עוד ילדה ואני מציע לך לדבר עם אמא על מה שמטריד אותך, אני מקווה שאמא תוכל להבהיר לך מה באמת חשוב בחיים (הרי יש לה ניסיון) ועל מה את צריכה לבזבז אנרגיות ועוד יותר על מה לא. שיהיה לך סוף שבוע מקסים, בלה

איך משמינים ברגליים ?.?.

אני לאחר לידה 8 חודשיים וזו לידה שלישית לאחר 8 שנים הפסקה..... הגובה שלי170 ומשקלי כיום 69 ק"ג אני לפני הלידה 54 ק"ג בשני הלידות הראשונות חזתי לגוף שלי תוך 3 חודשיים כיום מנסה המון שטיות של דיאטה ולא הולך לי להרזות אשמח לדעת תפריט יומי ובמה מבוסס לארוחות מזינות בריאות,ושהיה תוצאה לאחר שבוע במישקל תודה מראש סיגל

תודה רבה על העצה, אני באמת אנסה להקשיב לגוף שלי יותר. אך יש לי עוד שאלה. אם אני לא רוצה להיות רעבה מאוד אחרי אימון, כמה זמן בערך אני אמורה לאכול לפני? כי אני לא רוצה להרגיש כבדות בזמן האימון עצמו.

הנה את רואה את שואלת אותי .. זה כמו שתשאלי אותי כמה סוודרים ללבוש? מאפה אני צריכה לדעת ?ממחקרים ? מניסיון ואולי הניסיון שלי ומחקרים שקראתי בכלל לא מתאימים לגוף הספציפי שלך. פשוט תנסי ותראי איך מרגיש לך תאכיל חצי שעה לפני תראי איך זה טוב אז יופי , לא טוב אז תנסי שעה או שעה וחצי . מקווה שקלטת את רוח הדברים

שלום קוראים לי רוני ויש לי בעיה שמטרידה אותי מעוד. אני שוקלת במשקל תקין ועושה המון ספורט,בעיקר אחרי אימוני ספורט או סתם אחרי כמה שעות שלא אכלתי אני מתחילה לאכול בכמויות גדולות ובמכה אחת, במהירות. בעקבות כך אני מרגישה כאבים בבטן ובחילה וכמובן יסוריי מצפון. אני לא מצליחה לשלוט על זה כי הרעב פשוט תוקף אותי. בנוסף אני אוכלת הרבה שטויות בכמויות בעיקר שוקולד ואני ממש מכורה לזה, ואני מנסה להפסיק אבל אני ממש לא מצליחה, איזה דרך יכולה לעזור לי להיגמל משוקולד?

רוני היקרה שלום רב ברוכה הבאה לארץ של הרזיה ללא דיאטה. אשמח לענות לך על פי התפיסה המאד מיוחדת הזאת אשר רואה את מציאות אכילה ועודף משקל בדרך שונה. הרזיה ללא דיאטה מלמדת אותנו לעשות שלום עם הגוף והנפש שלנו ולהבין את השפה שלו. הבנת השפה תוכל לתת לך אנפורמציה חשובה לגבי הצרכים המידיים של הגוף והנפש שלך ולאפשר לך להענות להם במהירות וביעילות, טעות בפירוש האיתותים לעומת זאת תגרום לך לא לדייק במילוי הצרכים ולהמשיך להרגיש חסרת איזון, חסרת אונים ומתוסכלת. זה קצת כמו עם תינוקות. תינוקות הם יצורים שיש להם המון צרכים פיזיים ורגשיים. הם צריכים הזנה,הם צריכים החלפת חיתול, הם צריכים אהבה, הם צריכים תשומת לב. איך הם מודיעים על הצרכים האלו למי שמטפל בהם? נכון על ידי בכי. מטפל אוהב קשוב ואנטואטיבי יודע לפרש את הבכי של התינוק ולהענות כמה שיותר מהר ונכון לצרכיו הספציפיים, דבר המאפשר לתינוק להיות נינוח ורגוע. מטפל שלא מפרש נכון את הבכי לא מדייק במילוי הצרכים והתינוק הופך להיות חסר שקט ומתוסכל יותר ויותר, דבר המתסכל גם את המטפל ויוצר לפעמים מעגל קסמים לא סימפטי. התינוק בוכה, הוא צריך שירגיעו אותו על ידי החזקה בטוחה ונינוחה , אימו נלחצת וחושבת שהוא רעב, היא מנסה להאכיל אותו, הוא קולט את הלחץ שלה ובוכה עוד יותר אוכל קצת ומפסיק, היא נלחצת יותר כועסת על עצמה ואולי על התינוק מאמינה שהיא אמא גרועה, התינוק בתגובה בוכה הרבה יותר חזק. לו אמו של התינוק הייתה רגועה ונינוחה ופשוט מחזיקה אותו בידיה תוך סקרנות ואהבה גדולה על מנת לנסות להבין את פירוש הבכי - הוא היה נרגע מיד. השפה של הגוף והנפש שלך היא שפה של תחושות. לימוד השפה והפירושים השונים של התחושות יאפשרו לך להענות בצורה נכונה ומדויקת לצרכים של הגוף והנפש שלך. התעלמות מהאיתותים תיצור בלגן פנימי וחיצוני דוגמת המצב אותו את מתארת בשאלה שלך. בואי נתבונן על השאלה שלך דרך משקפים אלו. את אומרת שאת עושה המון ספורט ואחרי אימונים את מגיע למצב של רעב קיצוני הגורם לך לאכול המון. מה זה אומר על פי הרזיה ללא דיאטה? זה אומר שהגעת לדרגות רעב קיצוניות, התעלמת מתחושת רעב פחות חזקה לא נערכת אליה כראוי והגעת למצב בו גופך זקוק מידית לאנרגיה וגורם לך לאכול מכל הבא ליד. לו היית קשובה לתחושות של הגוף שלך היית מרגישה את הרעב הרבה לפני שהוא היגיע לדרגות קיצוניות כאלה והיית יכולה להערך בהתאם.אכילת שוקולד מאפשרת לעלות בצורה מידית את רמות הסוכר בגוף שלך סוכר שהוא זקוק לו מאד אחרי פעילות גופנית מאומצת. הערכות נכונה של אכילה לפני האימון וגם אחריו הייתה מונעת ממך את הבלגן שאת מתארת. בעיה נוספת שאת מתארת היא התמכרות לשוקלוד. פה הייתי מזהירה אותך ממילים שאת משתמשת בהם. למילים יש המון כוח ,הן משפיעות על המוח הלא מודע שלנו , אם תגידי לעצמך שאת מכורה לשוקולד תהפכי בסופו של דבר להיות מכורה כי תיצרי לך אמונה כזאת. גם פה הקשבה לתחושות הפנימיות שלך עשויה להוביל אותך לרגש המנסה לאותת לך על משהו חשוב שעליך לשים אליו לב , בריחה לשוקולד מסיטה אותך מהדרך. מקווה שקיבלת תשובה שתעזור לך, בברכה, בלה

היי לאה/ בלה היקרות, רקע: השמנתי עקב אכילה רגשית ולאחר תקופה ארוכה בה אכלתי מסודר ובריא התחלתי להזין את גופי בכמויות של בולמוסים ואני עולה במשקל. אני חשה כי השומן מגן עליי. אני לא יודעת להסביר באופן ראציונלי כיצד הוא עושה זאת, ממה הוא מגןוכיצד הוא משרת אותי ואשמח אם תאירו את עיני לאפשרויות הקיימות. תודה מראש ויום נעים

מוגנה יקרה שלום רב. את מספרת על מה שקרה לך - אכלת בריא, ירדת במשקל ואז הגיע אכילה רגשית ועלית במשקל. זה אירוע. הפירוש שאת נותנת לאירוע הזה הוא המשמעותי. הפירוש שלך אומר שאין לך למעשה אפשרות בחירה - השומן מגן עליך את לא יודעת למה איך ומן הסתם גם לא יודעת מה לעשות כדי לשחרר אותו מתפקיד זה. עם פירוש כזה אין הרבה אופציות לשינוי גם לא עם שאלות מסוג שאת שואלת . כי איזה תשובות כבר את יכולה לקבל ? ואם תדעי למה הוא מגן עליך איך זה יעזור לך לחזור לאיזון ולרזות? על תפקידיו ההגנתיים של שומן נכתבו הרבה מילים אבל בסופו של דבר הבנה ממה הוא מגן עליך לא תקדם אותך לקראת השגת האיזון והרזון הבריא והמיוחל. אני ממליצה להעביר את המיקוד לשאלות אחרות כמו מה אני יכולה לעשות על מנת להתמודד עם האכילה הרגשית, איך אני יכולה ללמוד מהרגשות שלי על מנת להשיג את המטרות שלי או איך אני צריכה להתנהג כדי לרזות. אחיזה באמונה ששומן מגן עליך ואת לא יכולה להשתחרר ממנו בלי להיפגע תשאיר אותך תקועה באותו מקום. בפסיכותרפיה גופנית ישנם טכניקות רבות שיכולות להאיר את עיניך ולעזור לך להבין את תפקידו של השומן בהגנה ועדיין מה שיהיה עליך לשנות בסופו של דבר זה את האמונות שלך סביב זה. מקווה שעזרתי, בברכה, בלה

עזרת המון. אנסה לשנות את הפוקוס. תודה רבה

אני ממש מסכימה שאין איזון נפשי אין חשק ללכת למכון כושר ואין חשק לשים לב למה שאוכלים ואז זה לא מצליח וגורם לייאוש. כל החיים שלנו מתנהלים סביב הרגשות, החשיבה ובעצם האיזון הנפשי שלנו עם עצמנו. מברכת את עצמי לשנה החדשה להגיע לאיזון עצמי ולהצליח בהמשך להביא עוד ילדים לעולם, לעבוד, לסגל פעילות גופנית כדרך הנאה ובריאה בחיים ולהוריד את כל הקילוגרמים שהתעלקו עליי בדרך קלה ונוחה. בהצלחה לכולם. נתלי

בהצלחה גם לך וברכות לשנה החדשה.

קל גם יש 80 קלוריות. האם בננה ולחם זה אותם קלוריות, שניהם משמינים באותה מידה? או שבננה יותר משמין ? אפילו שזה אותו מספר קלוריות.. כי אמרו לי שבננה זה מאוד משמין ויש בה כולה 80 קלוריות שזה כלום.. אז איך משמין?

בוקר טוב אף אחד לא משמין בגלל בננה. השמנה היא תוצר של צורת חשיבה והתנהגות תזונתית כוללת. השמנה היא תוצר של אכילה רגשית. אין בננה שיש לה את הכח לגרום לגופך להשמין בין אם היא 80 קק"ל או 120 קק"ל. יקירה, הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה המביא הסתכלות רחבה ועמוקה יותר על ההשמנה האנושית. פורום זה מביא רוח וגישה שונה לתהליך הרזיה. התעסקות באוכל ובקלוריות אינה חלק מהאג'נדה ואינה רלוונטית, מבחינתנו, לתהליך הרזיה המיועד לייצר תוצאות ראויות ויציבות. את מוזמנת לקרוא על הגישה במאמרים המופיעים בצד ימין. יום נפלא שלך לאה פינטו

קראתי את מה שאתן כותבות ובהחלט נהנתי, הייתי ילדה שמנה וניסיתי הכל עד שהגעתי לאנורקסיה, יצאתי מזה עברתי ליו-יו המפורסם למשך תקופת מה ב2005 החלטתי לבד לרדת במשקל ועשיתי את זה ומאז אני הרבה פחות ממה שהייתי ובכל פעם שאני מגיעה למשקל המיועד אני לא מצליחה והחזיק אותו ועולה 2 קילו אני מרגישה שכבר 4 שנים אני במאבק מתמיד עם ה2 קילו האחרונים, יורדת ועולה אותם. כאלו אני לא מסוגלת להגיע לנקודה ואני בכוונה מכשילה את עצמי, אוכלת הרבה במשך שבועיים עולה ואז שומרת שבועיים ויורדת. אפשר עזרה, או הארה? אני

בוקר טוב לך הגוף האנושי אינו סטטי במשקלו, ברמה היומיומית. בדיוק כמו שרמת כל רכיב בדמך (ברזל, סידן, סוכר וכ"ו) נעה ברמה היומיומית בטווח תנודה כלשהו שנחב נורמלי וטבעי, כך גם משקל גופך. לצפות מהגוף "לא לזוז" זו ציפיה מופרכת ותנודות של 2 ק"ג לכאן ולכאן הן בגדר הנורמל היציב. הבעיה אינה עם התנודות הקטנות הללו במשקל גופך, הבעיה היא עם הראש הדיאטטי שלא נותן לך מנוח, הבעיה היא עם הבדיקה והשקילה המתמדת, שלא לאמר אובססיבית, של משקל גופך. זה הדבר שבו יש להתמקד ולא ה- 2 ק"ג האומללים. הארתי, משהו? בברכת יום מאד מאד מואר שלך לאה פינטו

היום היתי שבעה בעבודה וסתם אכלתי מצוך שיעמום למה ???

ערב טוב שי למה מה? אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה. אם השאלה היא, מדוע אכלת מתוך שעמום אז אני יכולה להעלות רעיון והוא שיצרת הקשר בין אכילה לבין הפגת אי הנוחות שב"שעמום". "שעמום" הוא תחושה מאד מענינת, בפני עצמה, ומעוררת לא מעט שאלות. מה זה "שעמום" בכלל? איך שי מגדירה את המצב הזה? (במישור הפיזי ובהקשר הרגשי שלו) מה כל-כך לא נוח ב"שעמום"? מה ב"שעמום" מקפיץ את המתג של "למקומות, היכון, רוץ...למקרר"? מה יקרה לך, שי, אם תהיי קצת משועממת? אם תרשי לעצמך להיות משועממת? ובאיזה אופן האכילה, ב-א-מ-ת מפיגה את האי נוחות הזאת? כל שאלה ושאלה כאן ראויה למענה כן. כל תשובת עומק יכולה לפתוח לך צוהר להבנת ה"למה". בהצלחה ובהנאה שלך לאה פינטו

שלום, אני רוצה לשתף אתכן בהתלבטות שיש לי. (רקע מקדים: העלתי מעל ל10 קילו בנטו בעקבות הפסקת עישון לפני שנה ומאז אני ב-"יו-יו". מנסה למצוא את הדרך השקטה להוריד במשקל/להכניס איזון ושפויות באוכל, מתפללת לנס שיוציא אותי מהמערבולת שאני כבולה אליה). אני יוצאת מהבית בבוקר ב-06:45 וחוזרת בסביבות 22:00 הביתה וזאת לאחר לימודים/התעמלות בערב. כיום אני לוקחת איתי מזון לכל היום והערב בתקוה לאכול אותו ואותו בלבד ולא להתפתות למתוקים בחדר האוכל בעבודה. כשהייתי וחשבתי רזה יצאתי אל היום ללא אוכל או לכל היותר עם ארוחת צהריים בלבד ואולי שני מנות פרי וזרמתי עם היום, עם הרעב ועם החשק. היום אני מפחדת לעשות זאת. מפחדת למצוא את עצמי אוכלת מכל הבא ליד גם אם הוא לא בריא כי זה מה שיש בסביבה. מאוד הייתי רוצה לנסות לאכול מתוך רעב/צורך ולא ע"פ תכנית אכילה מאורגנת מראש אך אורח החיים שלי אינו מאפשר זאת. האם אתן מצליחות לראות משהו שאני לא רואה? האם אתן מזהות פתרון?

שרה היקרה יש המון פתרונות אבל הכי טוב הוא הפתרון שלך. נסי להתבונן על עצמך מבחוץ כאלו שחברה טובה שלך שאלה אותך את השאלה הזאת, חברה שאת מכירה אותה היטב. מה היית מיעצת לה? ועכשיו הגיגים שלי - אדם רזה מתנהל מתוך אחריות כלפי גופו. אם הוא יודע שכל היום לא יהיה לו אפשרות לאכול אוכל מזין ואיכותי הוא יוודא שזה יהיה בהישג ידו, זה קצת כמו לצאת מהבית עם תינוק. יחד עם האפשרוית שהוא הכין מראש הוא מרשה לעצמו להיות גמיש וזורם עם החשקים , עם הצרכים של הגוף ועם האפשרויות שצצות לו פתאום מול העיניים, אין הוא מנוהל על ידי מחשבה האומרת לקחתי איתי סנדביצ וסלט וזה מה שאוכל כשכל החברה מהמשרד הולכים למסעדה טובה או הזמינו פיצה משגעת . לחזור ולהתנהג כמו רזה זו אומנות שצריך להתאמן עליה עד שמגיעים חזרה אל אותה אכילה טבעית,אנטואטבית, בריאה ונכונה שהייתה מנת חלקנו כשנולדנו. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

ברור לי שיש פה פרדוקס; ככל שאני לא מרוצה מגופי/ מכך שאני משמינה/ מכך שאני לא מרזה/ מכך שאני בולסת בניגוד לרצון השפוי שבי, כך אני מאבדת את השליטה אל מול האוכל- כך אני חושבת יותר ויותר על האוכל- כך הוא מנהל אותי במקום שאני אנהל אותו. הפרדוקס הוא שהפתרון לאכילה שפויה הוא לוותר על הרצון לרזות/ לוותר על ה-"וואו" שאני עושה סביב גופי. ופה אשמח לעזרתכן. אשמח לדעת מהו הצעד הראשון שאני יכולה לעשות בכדי לעשות את הויתורים האלו. ברמת הראש אני יודעת שאני צריכה לעשות את הויתור, ברמת התחושות וההתנהגות אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל.

בוקר טוב שרה ראשית, ברכות לרגל הצלחתך הענקית בהשגת מטרה כל-כך חשובה וראויה. ואני מתייחסת, כמובן, להפסקת העישון. שרה, אורח חיים הוא בגדר נסיבות ולא בגדר סיבות לאי הצלחה. יש שיגידו כי עבודה מהבית והקירבה למקרר הביתי אינם מאפשרים להם להצליח. יש שיגידו שגידול ילדים קטנים וארגון ארוחותהם הוא הבעיה. אחרים יאמרו שהחיים הסטודנטיאליים שלהם או חיי העבודה התובעניים הם הגורם. אני מזהה כאן שני מכשולים מג'וריים: 1. גישה ריאקטיבית - שם אחר לגישה הריאקטיבית הוא קורבנות. את בעצם רואה עצמך קורבן של נסיבות, שאת בחרת לחיות. את תולה את אי ההצלחה שלך בגורמים חיצוניים וחיה כמי שמגיבה. חיה בתגובה. נסיבות תמיד קיימות בחיינו, בחיי כל אחד מאיתנו. שכן אף לא אחד מאיתנו חי בבועה מנותקת או בחוות בריאות המנתקת אותו משלל ההתרחשויות בחייו. אלה הם החיים, גדושי נסיבות. הלא מצליחים פועלים בתגובה לנסיבות, המצליחים פועלים על אף הנסיבות. ובעצם מתעלים על הנסיבות ומתחברים לערך שבעשייתם. כיוון שכבר שמת לעצמך מטרה בעבר והצלחת בהשגתה (גמילה מעישון), אני בטוחה שגם שם היו יכולות להיות לך אינסוף נסיבות בהן יכולת להשתמש ככלי לאי התקדמות והצלחה. לא עשית זאת. ומציעה לך לא לעשות זאת, גם כאן. יש לך את היכולת לקחת אחריות, הכירי בה והשתמשי בה. הוציאי את "אורח החיים" מהמשוואה כי מדובר במשהו אחר, עליו תקראי בסעיף הבא. 2. גישה דיאטטית הנגזרת מתפישה שמנה - מספיק לראות שישנם אנשים המנהלים אורח חיים זהה או דומה לשלך ועדיין רזים או מרזים, כדי להבין שהבעיה אינה באורח החיים עצמו, בגורם החיצוני, בנסיבות אלא בגורם פנימי, אישי. והגורם עליו אני מדברת הוא הראש השמן שמתמקד בהגבלת אוכל ובהתעסקות טורדנית במזון. רוצה לאמר שהסיבה האמיתית לכך שאינך מצליחה קשורה בהעדר ידע , מודעות וכלים מתאימים בנוגע לנדרש להצלחה. הפחד עליו את מדברת הוא פחד הנובע מחוסר אמון שלך בגופך ובעצמך אך גם מנסיון שצברת במהלך השנה האחרונה ואולי גם לפניה, כשהאוכל קיבל אצלך כח שאין לו, מלבד מה שאת, עצמך, מייחסת לו. פחד הוא רגש שנועד להגן עלינו, תוך שהוא מתריא על סכנה. במקרה זה ורבים אחרים, הפחד תוקע אותך בדיוק במקום שממנו את פוחדת (הלא כן?!, אם כך במה עזר לך, ומפני מה הגן עלייך הפחד?!). הפתרון, מבחינתי, נמצא בשינוי גישתך ובצורת התייחסותך לאופן בו תוכלי לעזור לעצמך לרזות. כשאת מתמקדת ב"לא לאכול" או "לאכול כמה שפחות" וכדומה, את רק מגדילה , שלא לצורך, את מקום האוכל בחיי היומיום שלך. ראוי שהמיקוד יהיה במקום אחר. אינני יכולה לפרט מעבר לכך, כיוון שמקצעית לא יהיה נכון לצמצם את ראייתך לדבר כזה או אחר, יש לפתח צורת חשיבה ובוננות אחרת לגמרי ככל שהדבר נוגע לגוף שלך, למזון ולמערכת ההנעה הפנימית שלך. ועדיין, אני מאמינה שקיבלת זוית ראיה פותחת יותר, או כך אני לפחות מקווה. יום נפלא ושבוע מצוין שלך לאה פינטו

התשובות שלך פשוט מעוררות התפעלות והשראה. כל הכבוד ותודה שאת פה להאיר את עיינינו.

האם הגיוני כשמקשיבים לגוף, יש לנו תבניות אכילה די קבועות בעצם? לדוגמא, כל בוקר הרעב מתעורר לקראת 10 אח"כ שוב לקראת צהריים בערך בשעות קבועות וכו'?

בוקר טוב לקבועה בגוף, כמו בכל מערכת טבעית, קיימת מחזוריות מסוימת. לכן, אפשרי שתחווי את מה שאת חווה. א-ב-ל, יש לזכור שכשאת עוסקת ב"הגיון" לא תמיד ה"הגיון" (צורת חשיבה) שלך יסתדר עם שינויים המתרחשים בגופך ואשר אינך מודעת אליהם. לדוגמא, אם הגוף מפתח איזושהיא מחלת חורף (עוד לפני הביטוי הסימפטומטי שלה) או שינויים הורמונליים או שינויים מטאבוליים קלים עקב פעילות כזו או אחרת - ייתכנו שינויים גם בצרכיו מבלי שתביני בהכרח מדוע. אי לכך, הקפידי לתת לגופך להנחות מבלי לקדש את התבניות. קידוש התבניות על פני הדבר האמיתי הוא בעוכרי המדיאטים. המשך יום יפה ושבוע משובח שלך לאה פינטו לכן,

שירות חרא כדורים חרטה

קרן יקרה אני מבינה את הטעות הבעיתית מאד (מבחינתנו) ועלי החובה לתקן אותה. כדורים - זה לא כאן! לא מוכרים כאן כדורים אלא דנים כאן בגישה בריאה ושפויה להרזיה, לכן: 1. אם ברצונך ליידע את באי הפורום שלנו בנסיון כלשהו, תצטרכי לפרט קצת יותר. 2. אם ברצונך ליידע את החברה בה רכשת אותם, עלייך למצוא את הכתובת הנכונה. ומעל הכל, יכול להיות שראוי ורצוי לך לקרוא קצת בפורום שלנו שאינו רואה בעזרים כגון: כדורים, אבקות וכדומה, דרך נכונה להרזיה. בהצלחה רבה ובברכת חג חנוכה שמח שלך לאה פינטו

שלום רב, אני בתהליך דיאטה די ארוך ולאחרונה יש לי חבר חדש ואני רוצה להתחיל לקחת גלולות נגד היריון. האם גלולות משמינות?

שלום רב התיחסתי מספר פעמים לנקודה זו חפשי במנוע חיפוש של הפורום. סוף שבוע מקסים, בלה

אני נמצאת בסיטואציה מאוד קשה לאחרונה.. אני בת 17 וכבר שנתיים מתעסקת באוכל ומשקל וזה כבר הפך להיות חלק ממני. לפני שנה בערך שקלתי 60 קילו והייתי יחסית מלאה לגובה שלי החלטתי לרדת במשקל אבל עשיתי את זה בדרך של הקאות וצום והרעבות, אכילת מזות דיאטטי והמון פעילות גופנית. ירדתי בערך 10 קילו ירדו לי כול השדיים (והם היו גדולים) ונראית כמו שלד. אחרי שהבנתי שזה לא מושך עליתי קצת ואחרי שחזרתי לאכול קצת .. התחלתי לאכול הרבה ולהזניח את הפעילות הגופנית, ראיתי את ההפרעות אכילה כמחלה ולא רציתי לחזור לזה.. וככה לאט לאט חזרתי למשקל שלי. אחרי שהבחנתי בזה שוב עשיתי ירידה משמעותית ושוב איפשהו החשיבה שלי לגבי אוכל השתבשה וחזרתי לאכול.. ואחרי מספר עליות וירידות כאלה (בערך 2-3) נוצרו לי קרעים בעור וסימני מתיחה ונכנסתי לדיכאונות והחלטתי הפעם לעשות את זה בדרך הנכונה בלי שטויות והתחלתי לאכול נכון ובכמות הנכונה ולעשות ספורט.. הקטע שלאחרונה שוב עליתי למרות הספורט והאכילה הנכונה.. קשה לי לחזור לקווי החשיבה שהיו לי לפני שבועיים ואני שוב מתחילה להיכנס להתקפי אכילה.. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי , שוב עליתי וגדלו לי הציצים ואני מפחדת לרדת ולהתפנצ'ר עוד פעם.. אני לא יודעת כבר מה לאכול מה לעשות ולמה בכלל שווה לחיות עם כל החיים שלי מתבזבזים על המחשבות על המשקל וההתעסקות הזאת??! בבקשה זקוקה לעזרה..

מתוסכלת יקרה את נכנסת למעגל מסוכן של הפרעה באכילה .על ספקטרום של בעיות אכילה זה שלב אחד לפני הפרעת אכילה מלאה. את עדיין במצב טוב כי את מבינה שהדרך בה את נוקטת היא מסוכנת ומזיקה ופונה לעזרה , במידה ולא תגיעי לטיפול מקצועי המצב יחמיר ואת עלולה למצוא את עצמך עמוק בתוך הפרעת אכילה. זהו מצב מסוכן הדורש טיפול, ללא טיפול מתאים הבעיה רק תלך ותחריף. כיום יש טיפולים נפלאים לבעיה שאת מתארת וככל שתקדימי לטפל בה תבריאי יותר מהר. הטיפול בשלב בו את נמצאת לא מחייב צוות רב מקצועי ואפשר להסתפק בשילוב של יעוץ תזונתי עם טיפול או אימון, נראה לי גם שהטיפול לא יהיה ארוך במיוחד. אני ממליצה בחום לבחור בחיים בריאים ומאוזני ורזים ולא בחיים של התעסקות אין סופית עם קלוריות, קילוגרמים, הגבלות ומאבק פנימי, הבחירה היא בידייך. מכיון שאת בחורה צעירה אני ממליצה בחום לשתף מישהו מבוגר שאת סומכת עליו ולבקש עזרה - אמא, אבא, אחות או אפילו סבתא . העקר אל תשארי עם זה לבד מאחלת לך המון הצלחה, בלה

הי אני קניתי אקסנדרין שורף שומנים שיש בו 120 מיליגרם קפאין וצמח גווארנה וחומצות אמינו בקיצר כמוסות מינרלים השאלה שלי האם זה יעשה לי נזק אני מתאמן באמוניות לחימה אני רק 16 קילומטר כל יום אני מתחיל ב6 בערב השאלה שניה כמה זמן לפני אימון לקחת את זה והאם זה לא מזיק הרי זה מוצר שמשרד הבריאות אישר מוכרים בכל חנות טבע או בית מרקחת שתיתי אתמול אספרסו שמתי 6 כפות ושיתית את זה עם חלב דווקא עזר ..תודה

שלום איציק עלך להפנות את שאלתך לפורום דיאטה או תזונה ופעילות גופנית

שלום לאה ובלה, רציתי לדעת האם שמעתם על צמח ההודיה? האם הוא עוזר לדיאטה? תודה ולילה טוב

שלום ליאת עליך להפנות את שאלתך לפורום תזונה טבעית

חלי יש לי בעיה אני אוכל כול הזמן ואני לא יודע מה לעשות אני צריך שתעזרי לי מה עושים אודה שתרשמי תשובה

ערב טוב סמי מי זו חלי? ובמה אפשר לעזור לך? בברכה לאה פינטו

היות ואני קוראת בלבד בפורום זה,הפעם רציתי לשאול, אם אוכל להעזר בספר המלווה בדיסק "אני יכול לגרום לך לרזות" מאת המחבר פול מק'קנה. אין לי אמצעים ללכת למטפל, ואני אוטודידקטית. למדתי מפה ומהרבה מקומות הרבה דברים. זה המעט שאני יכולה לתת לעצמי. ולמדתי מהפורום הרבה.תודה

רונה שלום רב הספר מלמד פן מסוים של הרזיה ללא דיאטה. זהו ספר קצר ותמציתי המתבסס על גישת הnlp הוא בהחלט יכול לתרום נדבך חשוב בהרזיה ללא דיאטה ואם את אחת שמצליחה ללמוד מספרים זהו ספר שעשוי לתרום לך.

והאם יש לך מושג למה בוואלה הדף לא עולה מאתמול? אצלי במועדפים יש את ההוא. במקרה ראיתי שהוא מופיע גם כאן. אין לי בעיה עם זה. יום טוב רונה

קראתי כאן בפורום ובמאמרים, כאחת שמאמינה שמחשבה יוצרת מציאות זה נשמע לי נכון. כלומר, אם הבנתי נכון... המחשבות שלנו בנוגע לאוכל, בנוגע לחיים...יוצרות את הההשמנה. נכון? כלומר, ברור שהאכילה הרבה מידי גורמת בתכלס להשמין,אבל זה שאנו מקשרים בצורה מחשבתית בין הרגשות, או מצבים לא נעימים לאכילה-היא זו שגורמת לנו לאכול יותר ממה שהגוף צריך. נכון?

ערב טוב יעל לכל התנהגות שלנו, קודמת חשיבה, בין אם מודעת ובין אם לאו. גם להתנהגות האכילה שלנו. הרגש זה מה שנמצא באמצע, בין החשיבה לפעולה. אמרת נכון. קיימים אצל כל אחד מאיתנו, במח, הקשרים נוירו-אסוציאטיביים לגבי כל דבר שאנו מכירים, כולל אוכל. מכאן התפקידים השונים שאנו מייחסים לאוכל עד כדי הנפשה ממש: כמנחם, חבר, אויב, מקור לפיצוי, בילוי וכדומה. כשהאכילה הופכת "מזיקה" ויוצרת חוסר איזון ונוחות בחיינו, אלה הם הקשרים אוטומטיים שאותם אנו רוצים לנתק תוך שאנו יוצרים חדשים תחתם, ואגב, אכילה רגשית היא אכילה בתגובה למגוון רחב של רגשות ולא רק הלא נעימים שבהם. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו

למה כל פעם שאומרים את המילה "דיאטה", אני מקבלת תיאבון בלתי מרוסן? למה כשאני כל כך רוצה לרזות, אני חוטפת תיאבון בלתי רגיל? למה אני אוכלת כל הזמן לחם ובצקים, ולא נוגעת בירקות ופירות? היום, הרגשתי רעב אמיתי, הכנתי לעצמי צ'יפס והמבורגר פרגיות. ונהניתי!!! החלטתי לשים "קצוץ" על דיאטה, ואז אני שבעה יותר. הבעיה שלי שאני חיה לבד וממש, אבל ממש אין לי חשק להכין לעצמי דברים "מזינים ובריאים". ואז כשהרעב מגיע, אני פשוט תופסת פרוסה או שתיים, מורחת עליה מכל הבא ליד וזה משביע אותי.... לשעה. ואז המעגל מתחיל -עוד פעם פרוסה עם משהו, או כמה עוגיות וכך עד הערב. ואח"כ,בערב, אני נותנת לעצמי שיחת מוסר. כמה שלא הייתי בסדר, ואיך אני "צריכה" לאכול ועוד כהנא וכהנא. אתן יכולות אולי לתת לי כיוון? אני גבולית. לא ממש שמנה, אבל לפי ה-BMI אני בהשמנה. תודה

בוקר טוב שולי "למה?" היא מילת שאלה שבאימון אנו מעדיפים לותר עליה כיוון ש: 1. לרוב היא רטורית - אנו שואלים לצורך שאלה כשהתשובה לכאורה ברורה לנו. 2.זוהי מילת שאלה המגלמת בתוכה ביקורת עצמית ומימד של קורבנות "למה זה קורה לי?" "למה זה מגיע לי"... מכאן, אין זו מילת שאלה אפקטיבית המייצרת איזשהו מסלול חשיבה יצירתי אשר פותח אפשרויות לפתרון אלא תוקע אותך מתבוססת בבעה שהולכת וגדלה, תחילה בתודעתך ולאחר מכן במציאות חייך. הצעה לי אלייך - למדי להחליף את מילת השאלה "למה" במילות שאלה כמו: "מה" ו"איך", לדוגמא: "מה מייצר אצלי תאבון בלתי מרוסן?" (אני, אישית, חושבת שזו הדיאטה עצמה יחד עם חוסר האונים מול הפער שבין המקום שלך כרגע למקום אליו את שואפת) "איך אני יכולה לעזור לעצמי?" "מה מקשה עלי באמת ואיך אוכל להקל על עצמי בדרך להשגת מטרתי?" אלה הן שאלות היוצרות מסלולי חשיבה פותחים ומאפשרים. האם את מסוגלת להבחין בבדל שהן יוצרות בעולמך הפנימי? הכיוון שאשמח לתת לך הוא לוותר על הדיאטה ולהכנס למסלול חדש של חשיבה ועשיה. קראי יותר בפורום על מנת להבין את הגישה המדוברת היא גישת ההרזיה לא דיאטה בהצלחה רבה ובברכת שבוע פורה שלך לאה פינטו

אז ככה, רק עכשיו קראתי את התגובות שלכן. לאה, פתחת לי פתח למחשבות. טוב מאד. אני כבר עכשיו מתחילה לשאול את עצמי את השאלות הנכונות. אני מודעת לזה שהאוכל אצלי הוא צורך נפשי ולא פיסי. אבל היות והתעלמתי מזה כנראה,הגוף שלי אותת לי:"היי, גברתי, שימי לב אלי !" אם רע לי בנפש, אין סיבה שאתנקם בגוף שלי. וככה אני,עושה טוב לכל העולם, אבל כשזה נוגע לי, אני לא קיימת. וזה עצוב-מודה. חונכתי לתת לכולם מעצמי ולעצמי כלום. במילה חונכתי אני מתכוונת שככה כולם התיחסו אלי,ואם חלילה עשיתי למען עצמי,אז אוי אוי אוי אני אגואיסטית. משמע תהיי אלטרואיסטית על חשבון עצמך. כך שהיום אני צריכה להקדיש למחשבות כיצד אני יוצאת מהמקום הזה. אני מודעת לכך שהתהליך הוא לא זבנג וגמרנו. כמו שאמרתי - תהליך. כך שמהיום אני יוצאת לדרך בעזרתכן האדיבה,ואשאל את עצמי את השאלות הנכונות,ואני מאמינה שגם תהיינה לי תשובות. אז יום טוב ושבוע נהדר שולי

שלום לכן. כל כך מתחברת לדיאטה ללא דיאטה וכעת לאחר הורדה של 24 קילו תוך שנה במסגרת של שומרי משקל מרגישה שאם לא אעביר את הנפש, התודעה שינוי אחזור להיות האדם השמן שהייתי. השאלה: איך אני עושה שינוי כזה? שינוי תפיסתי, איך אני הופכת את האדם השמן שעדיין יושב לי בראש לאדם רזה??? ועוד דבר- בזמן האחרון עובר עלי משהו מוזר שאני לא מצליחה למצוא לו הסבר, תמיד היו לי בולמוסים, אבל בתקופה האחרונה שנשאר לי "רק" 7 קילו לרדת. משהו בי "נתקע" מסרב לשתף פעולה ויותר גרוע אני מגיעה למצבים של אכילה מוגזמת ממש מבאיסה את עצמי עד גועל ולא מצליחה להבין למה???? אשמח לתשובה תודה מראש

בוקר טוב טל שאלת את שאלת השאלות: איך משתנים מבפנים? והתשובה היא בתהליך מובנה של למידה ופיתוח מיומנויות חשיבה ותפישה חדשות. עד כה התמקדת בפן ההתנהגותי ומתוך פלטפורמה של תודעה שמנה. עצם המיקוד בדיאטה משקף ראש שמן. גם אם תקראי לזה "אורח חיים", את עדיין חיה במשטר מגביל שמטפח את הראש השמן ומשאיר אותך במקום של חוסר בטחון בנוגע לעתיד הישגייך. מטרת השינוי בתהליך של הרזיה ללא דיאטה היא ליצור תוצאות מצוינות וי-צ-י-ב-ו-ת!!! לשם כך, העבודה מתבצעת בזירה החשובה ביותר והיא בתוכנו פנימה, הן במימד הפיזי (כשאנו עובדים עם מנגנונים פנימיים-טבעיים והכי מדוןייקים, ולא מתעלמים מהם תוך שימת דגש על תפריט חיצוני המנותק מהם) והן במימד התודעתי (משמע, הלך החשיבה והתפישה המנהלת את התנהגותנו, במקרה זה, התזונתית, אך לא רק). אין טיפ קסם לשאלתך ואולי הדבר הנכון ביותר שאני יכולה לאמר לך הוא לקבל את העובדה שלהשגת המשקל האידיאלי שלך, לצד רווחה רגשית ובטחון ביציבות הישגייך, עלייך לפתוח לעצמך נתיב חדש של התייחסות לסוגיה. ממליצה לך בחום לעבוד על שינוי הגישה לגופך, ולהשמנה ולקחת ליווי מקצועי שיחשוף, בפנייך עולם חדש של הסתכלות ועשיה. במידה ואקבל הסכמה, משני הצדדים, אשמח לקשר בינך לבין גברת שהיתה במצבך, והיום, לאחר אימון הרזיה ללא דיאה (ולא "דיאטה ללא דיאטה") - כבר לא. במידת הרצון והצורך, את מוזמנת ליצור איתי קשר באמצעות הדוא"ל הפרטי. ואגב, מה שתארת בחלק השני של הפוסט שלך, אין זה מנותק מכל הנאמר לעיל. בולמוסים הם תגובה למצבים רגשיים ולחסך. משטר תזונתי כזה או אחר, אינו פותר אותם בטווח הארוך. בהצלחה רבה ובברכת בת טובה שלך לאה פינטו

לאה שלום, תודה על תשובתך. מצטערת שרק כעת מגיבה שכן במירוץ המטורף של החיים (-: רק עכשיו התאפשר לי, בכל מקרה אשמח לדבר עם האישה שציינת שהייתה במצבי וכן אשמח לדעת איך אני יכולה להצטרף לאימון של דיאטה ללא דיאטה ו/או אם את מכירה מטפלים שיכולים לעזור לי "ולקחת ליווי מקצועי שיחשוף, בפנייך עולם חדש של הסתכלות ועשיה" וגם באמת עבודה על הפן הרגשי. את כמובן יכולה לענות לי באייצל שציינתי. שוב תודה טל

אז ככה: כרגע המשקל שלי תקין ואני ממש לא מעוניינת לרזות, אלא לשמור על המשקל שלי כפי שהוא אבל אני פונה לכאן, היות והבנתי שהגישה של הפורום הזה היא הקשבה לגוף ושיפור מערכת היחסים עם הגוף שלנו וכנראה שזה מה שאני צריכה. אני היום בת 34 וסובלת מעצירות כרונית מאז שאני זוכרת את עצמי. החל מילדות ועד היום. בתור ילדה זה אמנם היה חמור יותר, היו מקרים שבמשך כמה ימים לא היו יציאות. היום אמנם יש לי יציאות כל יום אבל יציאות קשות וגם אז אני לא מרגישה שהתרוקנתי לגמרי. תמיד כשאני שואלת על כך בכל מיני פורומים רפואיים אומרים לי לשנות את התזונה שלי. אני יודעת כבר את ה"כללים" במקרים כאלה ואני עושה הכל "לפי הספר": שותה המון מים, התזונה שלי עשירה בסיבים תזונתיים, עושה פעילות גופנית רבה ובכל זאת עדיין "תקועה". עדיין אין יציאות סדירות ותקינות. האמת היא שלפעמים יש פתרונות מידיים, יש מזונות מסוימים שלפעמים דווקא כן משחררים את העצירות. אבל לא תמיד. ובכל מקרה הם לא פותרים את הבעיה לצמיתות. האם בגישה שלכן ניתן גם להיעזר בפתרון בבעיות מסוג זה?

בוקר טוב נטע ראשית, מעניין אותי לדעת כיצד את מגדירה "עצירות"? מה את חשה וחווה , שאותו את מפרשת כ"עצירות" וללא קשר לתשובתך, אומר באופן כללי כי... עצירות היא מצב שמראה כי משהו לא עובד חלק במערכת. כמו כל מצב פיזי שמשדר אי נוחות. ישנם גורמים רבים לעצירות. בהיבט תזונתי, לא רק מה שציינת אלא גם מסת המזון שאנו אוכלים, כשהיא קטנה מדי (כמו שקורה לנו בדיאטות קיצוניות) לא נוצרת מסת פסולת מספקת ליצירת גירוי יציאה. כך לוקח זמן עד שנוכל להתפנות ולהשתחרר ואי הנוחות שנוצרת. גורם נוסף וחשוב הוא גורם התנהגותי כמו אי-ציות לגירוי יציאה (כפי שחוו לא מעט מבינינו, בעיקר הבנות, בתקופת השרות הצבאי). כשאנו לא מגיבים לגירוי זה בזמן, חלל צינור העיכול מתרחב ודוחה את הגירוי ליציאה, עם הזמן, כך שאנו נותרים עם מסת פסולת בגופנו למשך זמן ארוך יותר. יחד עם זאת, לא תמיד הפתרון הוא תזונתי או התנהגותי, וכשמדובר בעצירות כרונית, רצוי לדעת כי לעיתים היא נובעת מהמבנה האנטומי של המערכת עצמה. ולכן, הייתי ממליצה לשלול את האפשרות הזו באמצעות רופא המשפחה ופניה למומחים בתחום (ולא דרך פורומים). אם להתייחס לגישתנו, יתכן ותוכלי להעזר בכך שתביני שגופך משדר לך דרך האי נוחות הזו, צורך שלו בהתייחסותך. כשאת מרשה לעצמך להתמסר לאי הנוחות הזו, להרגיש אותה, לדעת בה. שאלי את עצמך (ואת גופך) "מה יקל עלי, כעת?" "מה אני צריכה עכשיו?" התשובות לא תמיד יבואו מעולם התזונה, היי פתוחה. ואל תוותרי על בירור רפואי. בהצלחה רבה ובברכת שבת קסומה שלך לאה פינטו

בינתיים כבר קבעתי תור בעניין לרופא המשפחה ליום ראשון. האמת היא שעד היום, כשהלכתי לרופאים בעניין העצירות הם רק נתנו לי כל מיני משלשלים, שגם עשו לי כאבי בטן וגם לא ממש פתרו את הבעיה, אפילו לא באופן סימפטומטי. כשאני אומרת עצירות אני פשוט מתכוונת לזה שבדר"כ אני צריכה ממש להתאמץ כדי שמה שצריך לצאת ייצא. קורה לפעמים שגם במשך יום שלם אין לי יציאה וכשהיא קורית היא יוצאת במאמץ רב. אני גם סובלת מטחורים כתוצאה מכך. אף פעם לא עשיתי דיאטה ממש קיצונית שבה נמנעתי מלאכול בצורה מסודרת או שאכלתי מעט מדי. בכל אופן לאורך השנים (כזכור, אני סובלת מהבעיה מילדות) כבר שיניתי את התזונה ואת אורח החיים שלי פעמים רבות אבל הבעיה עדיין נשארת. בכל אופן אני מקווה שהפעם הרופא יתייחס ברצינות לבעיה שלי ולא יפטור אותי בלתת לי עוד משלשל. תודה ושבת שלום נטע

שלום, ניתן לטפל בעצירות באמצעות טיפול של שטיפה פנימית. זהו טיפול אשר מנקה את הגוף מרעלים. שמעתי שיש רופא ברמת אביב, ד"ר ראול רודריגז או משהו כזה שיש לו פתרון לשטיפה פנימית עדינה אשר מסלקת חומרי פסולת מהגוף.

אני אשה מלאה מאוד. שבועיים מתמידה ברכיבת אופנים כחצי שעה והמשקל לא יורד. איך יוצאים ממעגל הכישוף הזה?

שלום לך רוצה רוצה שאלת שאלה ענקית. אענה לך בפשטות - יוצאים ממעגל הכישוף הזה על ידי שינוי עמוק ויסודי , על ידי הפיכה לאדם רזה מבפנים, על ידי שינוי תפיסה המביאה שינוי בפירוש המציאות, במחשבות , בהחלטות מעשים ובחירות ובסוף גם בתוצאות. רכיבה על אופניים חצי שעה זה אחלה כל עוד יש דברים נוספים . בהצלחה

בוקר טוב לזו שרוצה פעמיים היציאה מהמעגל הזה תתחיל בנקודה בה תכירי באופן חד משמעי כי הדרך בה את חושבת ופועלת אינה מביאה אותך למחוז חפצך. אם את עדיין מאמינה שזו הדרך, יהיה לך קשה מאד לצאת החוצה מהלופ הזה. לאחר שתכירי באפשרות שישנה דרך אחרת, שהיא שונה מאד ממה שהורגלת בו עד כה, תפתח לך דלת ללמידה חדשה. ההכרה בחוסר התוחלת והתועלת של מה שאת מכירה, חשובה, ללא קשר להבנת ולידיעת האופציה האחרת. לאחר שתכירי באופן שאינו משתמע לשתי פנים בחוסר יעילותה של גישתך נוכחית לנושא ההשמנה, יווצר המרחב להכנסת הדבר החדש. אך ראשית עלייך לוותר על מה שלא עובד בשבילך, תוך שאת חווה רווחה מעצם אמירת האמת הזו לעצמך. זוהי נקודת ההתחלה. וההמשך, עוד יגיע..... ואפרופו, פעילות גופנית היא דבר נהדר לגוף ולנפש אך לא הייתי תולה בה תקוותי, ככל שהדבר נוגע להרזיה. בברכת יום יפה ושבת נהדרת שלך לאה פינטו

כבר הרבה זמן שאני מכירה את הגישה, ומטופלת באמצעותה. ישנם ימים טובים יותר וישנם פחות, כמו למשל ישנם ימים שאני ממש לא רעבה, וגופי רגוע ויוצא שאני אוכלת ארוחת צהריים נורמלית כזו ואף יחסית מועטה, ובערב אני מוצאת את עצמי לא רעבה, ולכן אני אומרת לעצמי, אוקיי - אל תאכלי, אבל מרב המחשבות שאכלתי כ"כ קצת אני מאכילה את עצמי שטויות שאני צריכה לאכול ארוחת ערב, אחרת אני ארעיב את עצמי באותו יום, בידיעה אמיתית שאיני רעבה, וכך לא נוצר מצב אף פע שאני מותרת על ארוחת הערב גם אם איני רעבה, לעומת זאת, ישנם ימם שפשוט בא לי לטחון כל היום וזהו יוצא אחרי הימים שאכלתי מעט מאד, מה דעתכן בעניין? כיצד אני מגיעה למצב שאני מותרת על ארוחה כשאני לא רעבה, נראה שזה דורש מאמץ ממש רב, כיוון שכאן בניגוד לדיאטה אי אפשר לאמר - לכי לנשנש כמה ירקות שיסתמו אותך, אל זה משהו מחשבתי שיש להגיד לעצמי על מנת שארגיש שלווה כדי לותר על הארוחה בידיעה שאני לא רעבה ולא זקוקה לה פיזיולוגית, אני חיבת להגיד שאני כבר זמן רב בתוכנית ההרזיה ללא דיאטה עם אחת המאמנות פה, יחסית משקלי תקין, תודה רבה.

נעמה שלום רב, השאלה לא ברורה לי ומה שלא ברור לי עוד הוא מדוע בחרת לשאול בפורום אם את מלווה בתהליך אישי? אשמח אם תבהירי את שתי הנקודות האלו כדי שנוכל להתיחס בצורה מתאימה. בברכה בלה

ערב טוב נעמה ראשית, אם את בתהליך איתי או עם בלה, ראוי ורצוי להעלות את הסוגיה הזו במסגרת המפגשים האישיים. יש לזה ערך רב מדי במסגרת תהליך אישי לשינוי גישה ולא רצוי לך להסתפק בתשובה כללית המנותקת מהתהליך האישי שלך. באופן כללי ולטובת כלל הגולשים אתייחס לשתי סוגיות העולות כאן: 1. המיקוד באוכל מזמן לך לא מעט הפרעות בתהליך. בתהליך של אימון להרזיה ללא דיאטה, זהו אינו המיקוד!!! 2. תפישת ה"ויתור" (במקרה זה, ארוחת ערב), מעוררת באופן מיידי את הצורך בפיצוי, בשחרור (אשר מתבטא במשפט " ישנם ימם שפשוט בא לי לטחון כל היום". גם המיקוד באוכל וגם חווית הויתור שייכים לעולם הדיאטה שאותו חשוב לשחרר בתהליך זה. ואל תשכחי שזהו תהליך, והמשמעות היא שבדרך אנו מתוודעים לרבדים שונים בתפישתנו הדיאטטית, שלא על מנת להלחם (גם זה שייך לעולם הדיאטה) אלא על מנת להבין את מנגנוני ההנעה הפנימיים שלנו ולעבוד עימם בחוכמה. המטרה אינה לגייס כח רצון על מנת לעמוד בויתורים (כי אז, מה בעצם השתנה?!) אלא להתנהל מתוך חווית בחירה חופשית ב-א-מ-ת ומתוך תחושת ערך וסיפוק בבחירתנו. זוהי פלטפורמת הנעה שונה לחלוטין. דבר נוסף, "לותר על הארוחה בידיעה שאני לא רעבה ולא זקוקה לה פיזיולוגית" - לכאורה, ברור לך מה את לא צריכה. ראוי במקום בו את עדיין חווה אי-שקט לברר "מה את כ-ן צריכה, ב-א-מ-ת". אי הברור הזה, מותיר חלל, ריק, שבאופן טבעי שואב אותך למקום של ההתעסקות באוכל עצמו. מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך הדרך וממליצה לך, שוב, להביא את הדברים למרחב האימון הפרטי שלך מתוך אחריות ומחויבות להצלחתך האישית. בברכת שבת נהדרת שלך לאה פינטו

האבקה של רוקח פורטה מישהי שמעה על מעבדות רוקח? שמעתי שהאבקה היא על בסיס טבעי האם זה נכון? האם זה באמת עובד? והאם באמת הוא נותן הרגשת שובע? והאם זה לא מזיק לגוף?

שלום רב, מספר רב של פעמים התיחסנו למוצר. את יכולה לעשות חיפוש בפורום בעמודה הימנית למעלה, כך תמצאי את כל הפוסטים בנושא. בברכה, בלה

ללאה שלום וברכה, אכילה של מזונות בריאים חשובה לי בעיקר.(יותר מהרזייה כיוון שאינני שמנה כלל ולא סובלת מעודף משקל.) אך כמו בדיאטה להרזייה גם בדיאטה לבריאות-קשה מאד ליישם כיוון שזה מכניס את הגוף למצב של הגבלה ומתח של אסור זה ואסור זה, כמו בהגבלת אכילה להרזיה... איך את מתייחסת לעניין זה? אני מתחילה לחשוב שאולי כמו בשיטה שלכן להרזייה, עלי לתת לגוף חופש לאכול מה שטוב לו, להקשיב לגוף ולא לנטורופטית שנותנת ייעוץ ותפריט בריא... מה דעתך?

אמנם לא לאה ולא מקצועית בנושא אבל רוצה לומר לך מה דעתי: את צודקת בהבחנה שלך שהקפדה יתירה על "תזונה בריאה" יכולה להביא אותך למצב כמו בדיאטה, להכניס את הגוף למצב של סטרס ומתח שבסופו הגוף והנפש ימרדו ותרגישי צורך לאכול את כל מה שבמסגרת התזונה הבריאה נחשב כ"אסור" ומכאן לפגיעה בבריאות ואולי גם להשמנה. גם אם זה לא יגיע, עצם המתח שנוצר אינו בריא לגוף ולנפש. אני מניחה שאת שואלת את השאלה בעקבות טיפול נטורופתי שאת עוברת או שעברת. גם אני הייתי בטיפול נטורופתי בעבר, גם אצלי המטרה לא הייתה הרזיה כי הייתי אז מאוד רזה, אלא פניתי אליה כדי לטפל בבעיה מסוימת (תת פעילות של בלוטת התריס). סבלתי במשך 3 חודשים מהצורך לשמור על תפריט נוקשה, אפילו דברים שנחשבו בריאים עד אז, פתאום הפכו ל"אסורים", נוצר הרבה מתח וסטרס. בסופו של דבר מצב הבלוטה שלי החמיר מאוד ונאלצתי לעשות את מה שמלכתחילה רציתי להמנע ממנו, להתחיל לקחת אלטרוקסין. אחרי אותו טיפול ומשטר תזונתי קשה הרגשתי צורך לפצות את עצמי על כל התקופה הזאת שכמעט ואסור היה לי לאכול כלום ואז התחלתי לבלוס בלי חשבון את כל אותם דברים "אסורים" וכתוצאה מכך עליתי מאוד במשקל. לכן גם אני אומרת שהדבר החשוב ביותר הוא להקשיב לגוף ולא להיתפס לקיצוניות, גם לא כשזה נעשה תחת המחשבה של "אכילה בריאה". אפשר גם להינות משוקולד מדי פעם או מדברים אחרים שאת אוהבת ועדיין לשמור על תזונה מאוזנת. יש כאלה שיגידו שטיפולים אלטרנטיביים למיניהם, שכוללים משטר תזונתי נוקשה עזרו להם, אבל כאמור מהניסיון שלי זה רק מזיק. השאלה בסופו של דבר היא מה נכון לך. בהצלחה!

את צודקת. בסופו של דבר, חשוב גם המצב הנפשי ואם למישהו זה מצליח, לאכול בריא לגמרי ולחיות עם זה טוב אז יופי. אותי הקיצוניות הזו מביאה למתח מיותר. תודה על השיתוף!

בוקר טוב שרה ראשית, הרשי לי להודות לנטע על השיתוף והתובנות המאפשרות שפרשה בפנייך. תודה נטע. התנהגות היא תוצר של תפישת עולם. גם התנהגות תזונתית היא תוצר של תפישת עולם. כשאת מתאמצת ומתקשה להביא התנהגות מסוימת לחייך, גם אם היא נראית לך הגיונית, בריאה, טובה וכ"ו, זה אומר לי שקיימת התנגדות פנימית שמקורה בתפישת עולמך האמיתית. מה שאת קוראת לו "קיצוני" וקשה אינו בהכרח קיצוני וקשה עבור אחר (מסכימה?), ההבדל טמון בתפישה הפנימית. כיוון שאנו חיים בעידן של אינספור אפשרויות הסתכלות, את יכולה לבחור את הנכון ביותר עבורך. תפישת עולמי האישית והמקצועית מובילה אותי להתרחק מגישות מגבילות ולטעמי גם מלאכותיות, כמו מאש. אני לחלוטין מקבלת את העובדה שישנם לא מעטים שיבחרו לחיות אחרת ממני ובשלום עם תפישות מעין אלה. הכל טוב, כל עוד אני ואת חיות בשלום עם תפישתנו אנו. עלייך לבחור את מה שב-א-מ-ת נכון לך ועם מה שאת ב-א-מ-ת מאמינה בו. המושג "בריאות" הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) כמצב של רווחה פיזית, רגשית, חברתית ואף כלכלית. לשיטתי, עלינו לראות את הדברים באופן רחב ומקיף ולא להתפש לסוג מזון כזה או אחר. ישנם אינספור פרמטרים המשפיעים על בריאותנו (שוב, בהתייחס להגדרה הרחבה והמדויקת). אורח חיים הוא אחד מהם (בל נשכח את הגנטיקה והסביבה). מה שמייחד את "אורח החיים" הוא בהיותו פרמטר בר השפעה, ברמה האישית. והתזונה היא רק חלק קטן מהמכלול הזה שנקרא "אורח חיים". כך שכדיאטנית, אני מבקשת לתת לה את המקום הראוי, לא פחות מדי אך גם לא יותר מדי. ובודאי שאין לייחס למזון כזה או אחר סגולות רפואיות כלשהן (זהו, אגב, חוק במדינת ישראל). מה שאני מבקשת לעשות כאן הוא להרחיב את הפרספקטיבה שלך בנוגע למושג ה"בריאות". ומסכימה שעצם ההקשבה הכנה לצרכייך תוביל אותך בסיכומו של דבר לתזונה מזינה, טובה ומאוזנת. ולא פחות חשוב, לחווית רווחה ותחושת שפע. בברכת סופשבוע משובח שלך לאה פינטו

מה זה הרזייה ללא דיאטה? איך עושים את זה?

לילך שלום רב ברוכה הבאה לפורום הרזיה ללא דיאטה הרזיה ללא דיאטה היא גישה . גישה היא בעצם סוג של תפיסת עולם והסבר על תופעה מסוימת קצת כמו מפה המסבירה לך איך להתמצא בעיר שאת לא מכירה. המוח שלנו זקוק למפה כדי שיוכל להבין את המציאות ולהגיב בהתאם, על פי המפה וההסבר שיש לו הוא מחליט איך להגיב ומה לעשות. תופעת אכילת יתר ועודף משקל יכולה להיות מוסברת על ידי שתי גישות- גישת הדיאטה וגישת הלא דיאטה. הגישות שונות זו מזו בצורה מהותית ומסבירות את התופעה בדרך הפוכה, לכן גם המסקנות של הגישות לגבי התמודדות נכונה עם עם תופעת האכילה והשמנה היא שונה באופן מהותי. על פי גישת הדיאטה עודף משקל נגרם כתוצאה משיבוש במאזן קלורי - כלומר אנחנו מכניסים יותר קלוריות ממה שאנחנו מוצאים והמסקנה המתבקשת היא שאם אנחנו רוצים לרזות צריך פשוט לאכול פחות ולהוציא יותר. גישת הדיאטה מבוססת על ראיה פשוטה של המציאות ולמרות שהיא נשמעת הגיונית והרבה מאד אנשים מנסים ללכת בדרכה התוצאות שלה עגומות. אומנם כמעט תמיד תיהיה ירידה במשקל אם נפעל על פי תפיסת הדיאטה , אבל לאורך זמן התוצאות מתפוגגות והמשקל שירדנו חוזר בגדול. בנוסף, היא גורמת לנזקים קשים באיכות החיים של המשתמשים בה ויוצרת קושי ביולוגי ופסיכולגי רב. בגלל הבעיתיות של גישת הדיאטה, התפתחה בשנים האחרונות גישה הפוכה להסבר התופעה - גישת הלא דיאטה. הגישה טוענת שגופנו, שהוא מכונה משוכללת ביותר יודע איך להיות באיזון ובריאות מלאים וגם במשקל מאוזן המתאים לו בידיוק וכל מה שצריך כדי שזה יקרה הוא טיפול נכון בו ובצרכים שלו. כל תינוק נולד עם הידע המדויק איך להקשיב לאיתותים של הגוף שלו ולהודיע על הצרכים שלו לסביבה. הסביבה אמורה להבין את השפה והצרכים של התינוק ומיד לספק לו אותם בצורה מהירה ומדויקת, זה מאפשר לתינוק להמשיך להיות במערכת יחסים בריאה וטובה עם גופו ולמלא את הצרכים שלו בצורה הטובה ביותר האפשרית. מערכת יחסים מסוג כזה מבטיחה איזון פנימי וחיצוני ומשקל מאוזן ובריא המתאים לגוף כל החיים. הבעיה היא שלעתים קרובות יש שיבושים רבים בדרך בה מטופלים הצרכים של התינוק על ידי הסביבה, השיבושים גורמים לניתוק והורסים את מערכת היחסים בין תינוק לגופו. עם השנים הוא מפסיק להקשיב לאיתותים של הגוף המופלא שלו, מפרש אותם לא נכון ויוצר מערכת יחסים בעתית איתו. מערכת יחסים בעתית עם הגוף גורמת לנזקים קשים. הגוף מרגיש שלא אוהבים אותו לא מתיחסים אליו בכבוד ולא לוקחים את הצרכים שלו ברצינות, זה גורם לו לצאת לאט לאט מהאיזון שלו ולפתח סימפטומים שונים בהתחלה נפשיים ובהמשך גם גופניים. מטרת הסימפטומים היא לעורר את תשומת לב של האדם לשיבוש שחל במערכת היחסים עם הגוף מתוך תקווה שאדם יבין את הבעיה האמיתית ויחזור הביתה- יאהב את הגוף כמו שהוא,ילמד את השפה שלו ויכבד את הצרכים הרבים שלו. לכן, על פי תפיסת הרזיה ללא דיאטה אכילת יתר ועודף משקל הם סימפטומים המעידים על השיבוש במערכת יחסים עם הגוף והדרך .הטובה ביותר לטפל בסימפטום זה היא על ידי שיקום מערכת זו. השיקום מאפשר התבוננות שונה לגמרה על הגוף מה שגורם לאנשים להתחיל לכבד ולאהוב אותו , להיות חבר טוב שלו, ללמוד את השפה שלו ולמלא את הצרכים שלו בצורה המתאימה לו ביותר, זה מאפשר הרזיה ללא דיאטה ולתמיד. לכן, בטיפול בגישת הרזיה ללא דיאטה לא נדבר על אוכל ואכילה אלא על דברים אחרים לגמרה כמו אמונות יסוד,הדרך בה אנחנו מפרשים את המציאות,מודעות עצמית, פרואקטיביות ועוד מושגים רבים אחרים.זהו תהליך הנועד ליצור שינוי ברמות העמוקות ביותר שלנו ברמות של אמונות יסוד, פרדיגמות, המנהלות אותנו.יש הרבה חומר בפורום מאמרים ושאלות ואת גם מוזמנת לאתר שלי ושל לאה שגם בהם יש הסברים על הגישה. מאחלת לך יום מקסים, בלה

נשמע מעניין, תודה אני אמשיך לחקור את העניין לילה טוב

התחלתי לעבוד בעבודה שבה יש רק שעות מסויימות שבהן ניתן לאכול, איך אפשר לאכול לפי תחושת רעב אם מוקצבות לי שעות מסויימות(ומעטות) של הפסקה?

שלום לך אתן לך שתי זווית הסתכלות . אני מעבירה את השאלה אליך בעזרת שתי משימות קטנות , התשובות שתתני לעצמך תיהינה הכי רלוונטיות עבורך. האחת נסי לראות את הרעב כצורך מסוג אחר למשל להתפנות לשרותים. איך היית פועלת אם הייתה רק שעה מסוימת שמותר היה בה להתפנות בעבודה שלך ובשאר היום לא. איך היית מגיבה ואיך היית מסתגלת ומה היית עושה- תחשבי ונסי להעביר את המסקנות שלך גם לנושא של אכילה. השנייה תדברי עם אנשים רזים טבעי שעובדים אתך. מה הם עושים ואיך הם מתמודדים עם הגבלה שאת מתארת. לרזים יש כמה כללי ברזל האחד הם לעולם לא יאכלו כשהם לא רעבים השיני הם לעולם לא ידחו את הרעב שלהם והם מאד יצירתיים על מנת לשמר את הכללים האלו.אז קחי מהם רעיונות. אבל תחפשי רזים אמיתיים -כאלה שרזים בלי דיאטה ולא כאלה ששומרים/מקזזים/נלחמים. יש לי עוד המון רעיונות ותשובות אבל נסתפק בשני אלה בנתים.

התשובה לשאלה הראשונה - הייתי משתדלת להתפנות מעט זמן לפני תחילת העבודה כדי למנוע הצטברות מעיקה, לאחר מכן מתפנה שוב בהפסקה. אם אני משליכה את זה על האכילה, יוצא לי לאכול קצת לפני תחילת העבודה כדי למנוע רעב מצטבר (וכך יוצאת אכילה כשאני לא רעבה) ו\או אכילה בהפסקה אחרי שאני כבר רעבה זמן מסויים\לא רעבה אך מונעת את הרעב העתידי עד ליום העבודה. בקשר ללשאול את האנשים הרזים, מכייוון שזהו מקום עבודה חדש אני צריכה לפתח קודם כל קשרים עם האנשים, אבל זה בהחלט יבוא:)

שלום.. רציתייי לדעת איך אני יכולה להעביר לראש את המסר שאוכל זו דבר משמין..? אנייי אוכלת לללא ההקבלה כיוון שעיינים רעבות ולא הגוףף הפנימי שלי.. בבבקשה תעזרי לי זה ההולך ומתגבר.. בת-ו-ד-ה מראש...שני...!

שלום רב, למה שתעבירי לראש שלך מסר כל כך לא נכון. אוכל זה לא דבר משמין. אוכל זה דלק שנועד להחזיק את הגוף שלך בחיים. אם את אוכלת ללא הגבלה כנראה שמדובר ברעב רגשי או רעב חברתי המשולבים זה בזה. עליך ללמוד איך לטפל נכון בשני סוגי רעב אלו ולהעביר את הטיפול באכילה שלך לחלק מאוזן בוגר וחיובי בתוכך.זה תהליך שכדאי לעשות עם ליווי מקצועי. בברכה בלה

שלום אשמח לקבל תגובות של כאלו שהיו בטיפול אצל איש מקצוע שליווה אותו בתהליך כזה של הרזייה ללא דיאטה.(לפי הגישה של הפורום הזה.) האם הצלחתם לרזות??באמת ולאורך זמן? זה נשמע טוב וקשה מכדי להיות אמיתי. (מקווה שאני טועה...)

אכן נשמע טוב. אכן אמיתי. אפשר לחזור ולהיות רזה אמיתי מבפנים החוצה. תהליך מרתק, לא קל בכלל - לא מהיר ולא קצר. חוץ מלהיות רזה - במשקל, בבגדים, בהרגשה בחשיבה בתפיסה (לא מוצאת כרגע עוד ב...) לפחות מהנסיון שלי, התהליך שעשיתי עם ליווי עזר לי והעצים אותי בעוד הרבה תחומים אחרים בחיי.היה שווה כל מאמץ (ואכן צריך להתאמץ - ולא פיזית). השיטה עובדת - צריך להסכים לשנות...

אם אפשר לשאול - מי היה / היתה המלווה שלך? לצרכיי האישיים-אני מחפש המלצות. חשוב לי ללכת למישהו רציני.

גיל שלום רב, הציטוט שלך מבטא פרדיגמה, כזאת שאם לא תשנה אותה לא ממש משנה לאיזה איש מקצוע תלך. אם אתה יוצא מנקודת הנחה שמה שגישת הרזיה ללא דיאטה מציע נשמע קשה וטוב מכדי להיות אמיתי אתה בעצם או לא ממש מבין את הגישה או לא מאמין בה. גישת ההרזיה ללא דיאטה טוענת שעודף משקל נובע מאכילת יתר אשר נובעת ממערכת יחסים לא תקינה עם הגוף . הגישה מלמדת מערכת יחסים חדשה עם הגוף וכאשר זה מתרחש נוצר שינוי עומק הקרוי תפנית בפרדיגמה אשר מאפשר הרזיה ללא דיאטה ולתמיד. כשאתה אומר שזה קשה מכדי להיות אמיתי במה אתה מפקפק? ביכולת שלך לשנות את היחסים עם הגוף, ביכולת של הגוף שלך לחזור לאיזון מלא ולהגיע למשקל הטבעי שלו אחרי שיקום מערכת היחסים או במשהו אחר? תבדוק את מערכת האמונות שלך כי שם התשובה. בכל אופן הפורום מלא בעדויות של אנשים שעברו את התהליך בליווי מקצועי ואתה מוזמן לשוטט ולמצוא עדוית אלו. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לנועה על השיתוף שלה. שיהיה לך המון הצלחה, בלה