פורום הרזיה ללא דיאטה

מה זה גם בתהליך הזה לא הולך לי אז מה נשאר?

אל היקרה בפוסט שלך את מדגימה תגובה ראקיטבית קלאסית. תגובה ראקטיבית לא מאפשרת לך תיקווה, משאירה אותך כקורבן מול מציאות ותוקעת אותך במקום בו את נמצאת. כשאת שואלת את הלא מודע שלך שאלה ברוח של מה גם בתהליך הזה לא הולך לי אז מה נשאר ? מה את חושבת שהוא יענה לך ? מן הסתם לא תשובה מעודדת ומעצמיה אלא מיאשת ומדכאה - כלום לא נשאר, תחזרי לדיאטה ולסבל שהיא מציע או תשארי אפה שאת - לא מלבב במיוחד. אני מציע לך לתרגל עמדה פרואקטיבית ולשאול שאלות בסגנון זה. נסי לשאול את המוח שאלה שהתשובה אליה תקדם אותך - כמו למשל איך אני יכולה לשפר את התהליך כדי שהוא כן יעזור לי. כמו שלאה כתבה לך אם את עושה את התהליך לבד וזו תחושתך - סימן שאת לא עושה אותו נכון , אם את עושה אותו עם ליווי מקצועי , יתכן שזה לא מדויק לך ועליך לשתף את מי שמלווה אותך בתחושות שלך כדי שיחד כצוות תחשבו מה ניתן לעשות כדי לשנות את התחושה והעמדה שלך

אני בתהליך של הרזיה ללא דיאטה ואני לא מבינה למה אני כמה ימים כמעט ומצליחה לאכול לפי רעב ושובע ואז מגיע שוב מעגל של הרס וחוסר רצון להצליח ושוב בולמוסים מה זה זה מזכיר לי את ההתנהלות שלי כמו התנהלות כמו דיאטה אפשר עזרה? אני מרגישה בלופ שאי אפשר להתיר אותו הצילו!!!!!!!!!!

אל יקרה האם התהליך שלך הוא עצמאי או בליווי? אם בליווי - זוהי סוגיה חשובה להעלות במסגרת המפגשים ואמורה להיות ליבת האימון. אם לא, זה בדיוק מה שהייתי ממליצה לך לעשות. כפי שכתבתי בעבר, ואולי אפילו לך באופן אישי, הרזיה ללא דיאטה אינה מסתכמת ומתמקדת בציות למנגנון הרעב-שובע. יש כאן פן מג'ורי שאינך לוקחת בחשבון, שאינך מודעת אליו ואינך יודעת כיצד לעבוד עימו וזהו הפן הקוגניטיבי-רגשי. כשאנו עוסקים בגישה, אנו עוסקים בצורת חשיבה שמנהלת את ההתנהגות שלנו. ולא בהתנהגות עצמה. מה שאת עושה כרגע זה להבחין בין 2 סוגי התנהגויות שאת מביאה אך לא מבינה מה עומד מאחורי כל התנהגות ומאפשר אותה. כשההתנהגות היא רצויה מבחינתך, את באופוריה. וכשהיא לא, מתעוררים בך תחושות תסכול ואולי אף יאוש. הענין הוא שההתנהגויות שלנו הן כלי ללימוד ולשיקוף של עולם האמונות והחוויה הפנימית המנהלת אותנו. כדי שהתנהגות תשתנה, יש לפתח מודעות למה מנהל ומייצר אותה ולהתאמן באופן ינטנסיבי למדי על חיזוק החשיבה והגישה שמייצרת התנהגות מקדמת ומטיבה, באופן טבעי. ועושה רושם שזה חלק מאוד חסר בתהליך שלך. לצערי, בלעדי החלק הזה, תהליך כזה לא יכול להצליח, לפחות לא בטווח הארוך. וכפי שאת רואה גם לא משד בטווח הקצר. אל, את הלופ הזה אי אפשר אולי להתיר בדרך הפעולה שאת בחרת. אך סמכי עלי, יש דרך להתיר אותו. והדרך הזו נמצאת במדיום שונה מזה שבו את פועלת, כרגע. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

שלום לאה, באחד הפוסטים לא מזמן כתבת לגבי הרגשת האי רעב שאמורים להרגיש בסיום הארוחה ולוא דווקא ההרגשה של המלאות והשובע. אני בהחלט יכולה להבין את זה שלא אמורים להיות מפוצצים בסיום הארוחה, וכדאי שכל הכפתורים ישארו סגורים גם לאחריה. אני מצליחה, לעניות דעתי, "לחיות את הגישה" כבר לא מעט זמן, אך עדיין, בסיום הארוחה אם אני לא מרגישה מלאות נעימה כזו, לא מעיקה, אני ממשיכה לאכול. במיוחד לאור העובדה שאני לא מחכה להיות "מורעבת" כדי לאכול, אלא נענית לגוף ולצורך לאכול עוד לפני, אז אחרי כל הסיפור הזה, איך באמת אני אמורה לזהות חוסר רעב לעומת שובע ? אני מקווה שלא בלבלתי יותר מידי והשאלה שלי מובנת. תודה מראש על התייחסותך, נועה.

בוקר טוב נועה אתחיל ואומר ש"לחיות את הגישה", כדברייך, זה מושג הרבה הרבה יותר רחב מלהתעסק בבהבדלים הקטנים שבין "אי רעב" לבין "שובע". לגופו של ענין, אענה לך בשאלה: האם במהלך היום את מסוגלת לזהות לפחות רגע אחד בו אינך רעבה וגם אינך מרגישה מלאות? אם כן, זוהי בדיוק החוויה של אי-רעב. שהמשמעות שלה היא אחת. הגוף נינוח ולא זקוק לשום אספקה. רבים התרגלו לזהות תחושת מלאות קלה עם שובע, בדיוק כמוך. ואינני מוצאת שהדבר בעייתי ומפריע לתהליך ההרזיה. מה שבעייתי הוא המיקוד וההתעסקות המיותרת במילוי יחוקים וציוויים. מקווה שהמסר הועבר בהצלחה בברכת יום פורה שלך לאה פינטו

לאה, ראשית תודה על התשובה. נראה כי לא הבנת אותי, לפחות באופן חלקי. ברור לי שעניין ההרזיה ללא דיאטה הוא הרבה יותר מאשר רעב ושובע. והנה הצלחתי, בכל זאת. והיום אני רזה, שלא עושה דיאטות - לא אוכלת כשעייפה, לא אוכלת כשעצובה. האוכל קיבל פרופורציות אחרות - לעניות דעתי מאוזנות ומתאימות לי. בכל אופן, בגלל שכל כך הרבה שנים "התעללתי" בגוף שלי בדיאטות שונות ומשונות, חוסר כבוד והקשבה מוחלט. דווקא בתחום של רעב ושובע - קשה לי יותר, נכון לעכשיו. זה פשוט מתוך רצון להבין איך אמורים להרגיש - האם השובע שלי הוא השובע הנכון? זה רק עניין של חוסר ביטחון וכמובן חוסר מיומנות בהקשבה לגוף. אין חוקים ואין צווים - לא בחיים שלי עכשיו בכלל, ובמיוחד לא באוכל. כנראה שאני זקוקה לעוד זמן כדי ללמוד ולהכיר את עצמי ויותר מזה - לסמוך על עצמי גם בעניין הזה. שבת שלום, נועה.

אני בת 35, אמא שמרבה לקום אל הילדים בלילה. בעלת עודף משקל גדול. סובלת מנשירת שיער, ועייפות גדולה. יש גם אבנים בכיס המרה, ורקע של דלקת או ציסטה בכליה שעברה עם הזמן (לפני כשנתיים). יש כמה ערכים חריגים בבדיקות הדם והשתן. רופא המשפחה טוען שהכל שולי והכל תקין- ובכל זאת רציתי לוודא שאכן כך, אולי יש משהו שבכל זאת מסביר את העייפות שלי או את נשירת השיער ויש למשל תוסף תזונה כלשהו שאוכל לקחת: אלו הערכים הגבוליים ההמוגלובין – תקין (13.7) Iron הערכים 60-180 ואילו לי יש 37 BILIRUBIN-DIRECT הערכים 0.1-0.29 ואילו לי יש 0.05 FERRITIN הערכים 10-291 ואילו לי יש 19 RBC הערכים 4.2-5.4 ואילו לי יש 5.4 MCH הערכים 26-31 ואילו לי יש 25 MCHC הערכים 33-36.7 ואילו לי יש 32.8 MCV הערכים 80-97 ואילו לי יש 77.3 BASO abs, MACRO%, HYPER%, MICRO%/HYPO%- הכל יצא בגבול התחתון ביותר PH- U STRIP ערכים 4.8-7.4 יצא 4.8 מתנצלת על הפניה הארוכה, אנא העירו את עיני תודה רבה

אנה היקרה את מבקשת שנעיר את עינייך ואני מניחה שאת רוצה להבין ולראות משהו שאת לא רואה כי לפעמים לאנשים מהצד יותר קל לראות. אבל כשאני קוראת את הפוסט שלך לא ממש ברור לי מה את רוצה שיוער לך - איזו סוג של התיחסות את צריכה מאתנו- הערות על בדיקות הדם (את זה רק רופא יכול לעשות) המלצה על שינוי כלשהו בהתנהגות שלך (את זה אין אפשרות לעשות דרך הפורום) תמיכה ועידוד (אשמח להבין קצת יותר כדי לדייק) או אולי משהו אחר. אז אני מזמינה אותך לבדוק עם עצמך מה את צריכה ומאתנו ולבקש בצורה ברורה ובהירה. אם נוכל ניתן בשמחה, בברכה בלה

אני בת 17 מטר 60 ושוקלת 60. אני רוצה לרדת משהו כמו 7-5 קילו. אני רוצה לדעת אם אני ארד אם אני אוכל 1300 קלוריות ביום,ללא פעילות גופנית. פשוט אין לי זמן כי אני חוזרת בשעות מאוחרות מבית הספר ואז יש לי שיעורים. אבל בעיקרון אני כן הולכת 10 דקות הלוך לבית הספר ו10 דקות חזור. 1300 זה הרבה מידי?

דנה זהו פורום להרזיה ללא דיאטה שלא דן בקלוריות. בגדול אומר לך שלא כדאי לרדת במשקל על ידי ספירת קלוריות ועשיית דיאטה , זו אחת הדרכים היותר מהירות להשמנה. בברכה בלה

שלום שמי מורן אני שוקלת 75 ק"ג וגובהי 1.76 אני החלטתי לשנות את אורח החיים שלי ללא דיאטה פשוט לאכול הכל במינון הנכון ובין היתר פעילות גופנית ומקוה לרדת במשקל . יש לי כמה שאלות 1- כמה פחמימות, חלבונים ושאר אבות מזון אני אמורה לאכול ביום כלומר בגרמים ומאיזה מזונות עדיף? 2- אני מבצעת פעילות אירובית במשך חצי שעה לפחות כל יום אני אוכלת בערך שעתיים לפני ארוחה שמכילה פחמימות ובשר וכחצי שעה אחרי הפעילות סלטים עם גבינת 5% או טונה ומשתדלת לא לאכול אחרי פחמימות האם זה נכון לעשות? 3- אני נוהגת לשתות שתייה חמה פעם או פעמיים ביום אם אני שותה עם סוכר ולא סוכרזית זה קריטי? וזהו לבנתיים אשמח לקבל תשובה..

מורן יקרה את כל-כך בדיאטה. אם בכל זאת יש לך ענין בדרך חדשה, את מוזמנת לקרוא את המאמרים והשרשורים השונים, על מנת להתרשם ממשמעותה של גישת ההרזיה ללא דיאטה. ואנו נהיה כאן עבור כל שאלה ותהיה שתתעורר. שבוע נפלא שלך לאה פינטו

הרגשת שובע אך ללא דיאטה- http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766 , הרי דיאטה זו דרך חיים אני הורדתי 10 ק"ג דרך זה

אה כראה שלא הבנת אותי נכון... אני בת 50 רזה ואין לי צורך+++ ואף פעם לא היה לי צורך בדיאטה. פשוט עקב עבודתי הרבה וארוכת השעות רציתי לדעת איזה סוג של מזון או איך שתקראי לזה כדאי לאכול על מנת לא לרצות לאכול כל שעה או שעתיים...וכו...

שולי שלום את פנית אלינו כדיאטניות ואכן זה בידיוק מה שדיאטניות (בין השאר) אמורות ליעץ - סוגי מזון הגורמים לשובע ומושפעים מפרמטרים רבים כגון כמות הסיבים, האנדקס הגליקמי, כמות רכיבי תזונה חיוניים ופרמטרים רבים נוספים, ואילו לאה ענתה לך יותר דרך הפרזמה של הרזיה ללא דיאטה המתמקדת בנושאים שונים לגמרה. אנחנו פתחנו את הפורום כדי לתת יעוץ בזוית ההתנהגותית פסיכולוגית של הרזיה ולא בזוית מטבולית, תזונתית. הסיבה פשוטה - יש המון פורומים בהן עונות דיאטניות מעולות ומעט מאד פורומים כמו שלנו המשלבים גישה אימונית,טיפולית , זו הסיבה שאנחנו בדכ לא נענה לשאלות מסוג שאת שואלת ,לא מתוך קמצנות או רוע חלילה אלא מתוך רצון להיות ממוקדות עבור הגולשים שלנו הקוראים בפורום בגלל התשובות מסוג ההתנהגותי ולא מסוג התזונתי. אני ממליצה לך לפנות לפורומים שכנים המנוהלים על ידי דיאטנים או לפורום תזונה טבעית אותו מנהל קולגה מקצועי - צביקה קורן. את תקבלי שם מענה מדויק לשאלה חשובה ששאלת. בברכה בלה

לבלה ולאה היקרות העושות המהוות אי של שפיות בתוך אוקינוס סוער של דיאטות שלום רב, שמי מיכל, קוראת נלהבת בפורום שלכן מזה זמן רב. מעולם לא האמנתי בדיאטות פשוט בשל העובדה שהן תמיד גרמו לי לחוש כ"כ רע שידעתי שלא יכול להיות שהן באמת הפתרון לבריאות ואושר. בעקבות קריאה בפורום החלטתי להתמודד עם מספר בעיות שהיו לי בחיים, שללא ספק התמודדתי עמן באכילת יתר כפייתית. טופלתי במשך שנה וחצי אצל פסיכולוג נפלא, בעזרתו וגם לא מעט בעזרתכן הצלחתי להתמודד עם הבעיות באופן מוצלח. היום אני אוכלת כשאני רעבה. אני גם נמשכת באופן אוטומאטי למזון מזין ובריא יותר, פשוט כי זה מה שטעים לי. גם כשאני אוכלת ג'אנק זה בכמויות קטנות, כי פשוט לא בא יותר. אני חייבת להודות שזו ההרגשה הכי נפלא בעולם. בתור מישהי שסבלה מהשמנה עוד מילדות ולאורך כל החיים, לא האמנתי שאגיע למצב בו האוכל משחק עבורי תפקיד של הזנה לגוף ולא משהו אחר. אני באמת מבינה את ההישג הגדול. אני יודעת כעת כיצד חושב ומרגיש גוף של אדם רזה באמת. עם זאת, הגוף עדיין לא מראה סימנים של ירידה במשקל. אני שוקלת משהו כמו תשעים ק"ג וזה מאוד מעייף אותי ולא מתאים לי כלל. ניסיתי לשאול אותו מדוע הוא לא משחרר את העודפים כבר כמה פעמים. התשובה שהגיעה אליי הייתה שאני לא מאמינה באמת ביכולתי להיות רזה כי כל החיים הייתי שמנה. אני מאוד אודה לכן אם תכוונו אותי להצליח לשחרר את דימוי "הילדה השמנה" מתוך ראשי - איך עושים זאת? באהבה והערכה רבה מיכל

מיכל המקסימה, אפילו שאני לא מכירה אותך בא לי לתת לך חיבוק גדול. את נשמעת לי בחורה מדהימה . נראה לי שבהחלט מגיע לך תשובה ארוכה ומושקעת - בחורה אמיצה פוראקטיבית ומודעת שכמותך , אני מקווה שתרווחי ממנה ואולי עוד כמה ירווחו בדרך. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה אנחנו עוברים מספר שלבים על מנת להגיע למהות פנימית = מה שנקרא beeing רזה שליו ומאוזן. מהות כזאת מאפשרת שינוי בהתנהלות שלנו, בבחירות ומעשים שלנו מה שנקרא dooing וזה כשלעצמו יאפשר שינוי במציאות החיים שלנו מה שקרא having . על מנת לשנות את הbeeing יש צורך לעשות עבודת עומק המותאמת באופן אישי לכל אדם. רמת העומק, הזמן שידרש ורמת המורכבת של העבודה תלויה במטופל עצמו -בהיסטוריה שלו, רמת המוכנות לעבור שינוי מסוג זה, כמות המשאבים, הסבלנות והאנרגיה העומדים לרשותו ופרמטרים רבים נוספים. רק אחרי שינוי בbeeing יתרחש שינוי בdooing ו having - כלומר תגיע הירידה במשקל. שינוי בbeeing כולל עבודה על מערכת אמונות היסוד של האדם,טיפול בהתנהלות הרגשית שלו, העלאת המודועות העצמית ורמת הפרואקטיביות שלו,ריפוי העבר שלו ודברים נוספים העולים תוך כדי המסע. את מתארת מצב שבו עברת חלקים מהמסע - השלמת את העבר בעזרת טיפול פסיכולוגי, שינית את היחסים עם הגוף שלך - התחלת להקשיב לו, לאהוב אותו ולטפל בו . כל זה מופלא ומבורך ואכן את מציינת תחושות טובות של חופש ושיחרור אבל עדיין אין שינוי בתוצאות בhaving שלך - המשקל עוד לא ירד. כשדבר כזה קורה סימן שיש עוד דברים להשלים לא כל הפרויקט נגמר יש עוד עבודה לעשות . אציין מספר דברים שיתכן שעליך להשלים - כניחוש כמובן . ראשית יתכן שלא שינית את האמונות יסוד שלך כפי שאת כותבת בעצמך - אם את מנוהלת על ידי אמונה האומרת לך שתמיד תיהיי שמנה , זו התוכנה שתפעיל את הלא מודע שלך ולכן יש צורך לעזור לך בתיכנות נכון של התת מודע. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה זה אחד הדברים הראשונים שאני מלמדת את מטופלי. שינית, יתכן שעדיין אינך קשובה היטב לצרכים המדויקם של הגוף שלך - לאיזה דלק בידיוק הוא זקוק וכמה. שלישית - רקמת השומן המצויה בגופך עלולה לגרום למעגל של דלקת, עודף אנסולין,וריבוי רעלים המפריעים לגוף לרדת במשקל בצורה בריאה ומאוזנת. במקרה כזה יש צורך ליצור איזון מטבולי על מנת לאפשר ירידה נכונה במשקל. רביעית - אולי צריך עוד זמן כדי לתת לכל התהליך הזה אפשרות להתבטא במציאות חייך. כך שאת רואה עוד הרבה חסר וקשה עד בלתי אפשרי לכוון בלי להכיר אותך באופן אישי . אני מקווה שבכל זאת יצאת נשכרת מתשובתי וזה יעזור לך להמשיך להתקדם במסע. מאחלת לך המון הצלחה והכי חשוב אל תוותרי - את יכולה להיות רזה גם מבפנים וגם מבחוץ. בברכה, בלה

תודה רבה בלה על התשובה המאירה והמפורטת. במשך הטיפול הפסיכולוגי למדתי מאוד לתקשר עם הגוף שלי. הבנתי שלפני זה האוכל היה גורם לי לקהות חושים. אף פעם לא הרגשתי באמת שובע, פשוט מפני שהתעלמתי ממנו במשך זמן רב ולכן התמקדתי בתחושות של הגוף. הייתי רוצה לחלוק עם קוראי הפורום שני תרגילים פשוטים מדי שסייעו לי בצורה נפלאה. הראשון - לשבת בשקט ופשוט לחוש את הגוף. להעביר תשומת לב לכל האיברים הפנימיים והחיצוניים בגוף, להתמקד בהם, ופשוט לחוש כיצד הם מרגישים.ללא שיפוט וללא מטרה מסוימת. אני לדוגמא שמתי לב די מהר שאינני מצליחה לחוש היטב את כל איזור אגן הירכיים שלי ביחס לאיזורים אחרים. במקרה, או שלא, רוב השומן בגופי אכן מתרכז שם. נתינת תשומת לב לגוף מאפשר לו לומר לנו דברים חשובים בהמשך, כמו אדם שמרגיש שאנו באמת מקשיבים לו, ןרק אז הוא נפתח בפנינו. התרגיל השני - בכל ארוחה שהתאפשרה החלטתי לציית לכלל אחד בלבד: אין ספירת קלוריות, מזונות טובים יותר או פחות, הגבלת כמויות או כל כלל אחר שגדלתי עליו. הדבר היחידי שכן הקפדתי עליו היה מודעות באכילה. מותר לי לאכל הכל. כמה שמתחשק לי, ללא רגשות אשם. עם זאת הרחתי את האוכל לפני שהכנסתי אותו לפה. חשבתי לרגע אם מתחשק לי לאכול אותו או לא, אם כן אז נתתי לטעם ומרקם לומר את דברם.הייתי פשוט מודעת, שלווה ומרוכזת במה שאכלתי. לא האמנתי עד כמה הגיע השינוי מהר. בהתחלה בחרתי באופן אוטומאטי במזונות שנחשבים טאבו בכל דיאטה, אבל מהר מאוד הם פינו את מקומם באופן טבעי למזונות אחרים. רק האכילה ללא רגשות אשם היא משהו שלא העלתי בדעתי לפני כן שאני מסוגלת לו...אך, וכמה זה נפלא!!! מקווה מאוד שמישהי תמצא אחד מהתרגילים מועיל לה ושיפתח בפניה דרך מדהימה של שינוי. שוב, המון תודה לך בלה על התשובה, אני משתוקקת להמשיך בתהליך ההתפתחות שלי. אני רואה בו אתגר נפלא. אני חושבת שאתחיל בעבודה על האמונות שלי כי ללא ספק שם יש לי עדיין נקודות חלשות יותר. בברכת חג שמח מיכל שיהיה לנו חג שמח

האם אוכל מרובה בסיבים יכול לגרום לנפיחות ביטנית?

שלום אורן בהחלט כן. יום יפה לך לאה פינטו

האם נכון שיש מזונות שנשארים יותר זמן בגוף כלאמר תחושת השבע היא ל4 שעות וכו". כמו חלבון אולי? מה הצעתך.? איזה מזונות יכולים לתת תחושת שבע תודה

שלום שולי אנו אוכלים על מנת למלא את החסר שמזוהה עם תחושת רעב. אנו לא אוכלים כדי לשבוע. מה דעתך על הקביעה הזו שלי? ישנם מזונות המתעכלים מהר יותר ואחרים לאט יותר. אך אין זה קשור לשובע, מקסימום למשך הזמן בו תחושי אי נוחות שהיא המלאות שלה את קוראת שובע. (אולי? אולי? אולי? אני מסייגת כיוון שזו רק השערה שלי) ראי שולי, הגוף שלנו אינו שואף לשובע אלא למצב של אי-רעב. זו האידיליה. במידה וסיפקנו את האנרגיה והרכיבים הנדרשים, נחוש תחושת סיפוק ומיצוי. (האם לזה את קוראת שובע?) כשאנו רעבים, אנו חשים אי נוחות שקוראת לנו לספק את החסר ולחזור למצב של נוחות. תחושת מלאות ברמה נמוכה-גבוהה היא שוב רמת אי נוחות. וזה מעבר למה שהגוף זקוק לו ברגע נתון (כי אחרת לא היה מסגנל אי נוחות). מנסיוני, אנשים מתרגלים לאי הנוחות הזו ומזהים אותה עם שובע נורמלי. אך כל מה שהאוכל נועד לספק זה להחזיר לנו את תחושת האי-רעב. תחושת רעב, תיווצר כל עוד חסר לגוף משהו (אנרגיה, רכיב X או רכיב Y). אם כן, נניח שתספקי מזון חלבוני, אך גופך בכלל זקוק לרכיבים ממזונות שומניים או פחמימתיים, האם תחשי מסופקת לאורך זמן? לא נראה לי. לכן... ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה, אנו נותנים מענה בהתאם לצורכי הרגע. בהתאם למה שמרגיש לנו נכון עכשיו. שאלה שמנקרת לי היא: מדוע חשוב לך לאכול מזונות שאת מגדירה כ"משביעים"? אשמח להמשך שרשור שלך בברכת יום נאה לאה פינטו

התחלתי דיאטה השבוע ואני אוכלת כל כמה שעות מעט ואני מנסה לשמור על איזון בריא, הבנתי שתה משלשל זה ממש רע ואני גם לא רוצה לשלשל בכלל בשביל להרזות, אבל שמעתי שתה ירוק זה ממש בריא , אבל זה עדין לא משלשל אך מזרז את החילוף חומרים. האם תה ירוק טרי, שקונים בשוק, טוב לתהליך הדיאטה ? שמעתי שזה מאוד בריא וזה מאוד עוזר להרזות עם שותים הרבה , זה נכון ? יכול להיות שזה יזיק ? מה ההבדל בין תה טיבטי לבין תה ירוק טבעי ? [ מבחינת הרכבים ומה זה עושה לגוף שלנו]

שלום ירדן אלו שאלות שצריך להפנות לפורום לתזונה טבעית.

אני בתהליך הקשבה לגוף שלי וקוראת את הספר של גנין רות מומלץ ביותר אבל שאני אוכלת יש בתוכי תחושת מהירות להתחיל לאכול ולסיים מפחד להתמודד עם כל מיני רגשות ואני מרגישה שהאוכל עומד להיגמר לי מה עושים אייך באמת נרגעים

בוקר טוב אל תהליך הרזיה ללא דיאטה אינו מתמקד רק בהקשבה לגוף. מנסיוני, זה החלךק הקל והפשוט יותר. מה שאת מעלה כאן הוא בעיניי הליבה של התהליך וכולל 2 דברים מרכזיים: 1. "הקשבה" לעולם הרגשי שלנו 2. הקשבה לעולם החשיבה אשר עומד מאחורי הרגשות שלנו שני אלה מהווים את מערכת ההנעה הפנימית של בני האדם. במרחב האימון אנו חוקרים את החוויות הללו ואין איזשהו רצפט מנצח שמתאים לכל. יפה בעיניי, שאת עירנית לתחושות הפנימיות הללו. וזו התחלה מצוינת (לא מעטים היו אומרים, "לא יודע/ת למה אני נוהג כך". לך יש קצה חוט.) שאלת : "איך נרגעים?" ואני שואלת : "איך נלחצים?" הרי הבסיס לשני אלה הכן צורות חשיבה (שונות) המפעילות את התחושות הללו שישלהן אף ביטוי פיזי. מה שעלייך ללמוד זה לעבוד עם עולמך הרגשי, ללמוד לראותו באופן אובייקטיבי (אני יודעת שזה יכול להשמע דבר והיפוכו), להבין אותו (כיצד יצרת אותו ומה הוא מייצר אצלך), להתייחס אליו באופן בונה ומפרה שיעצים אותך ויאפשר לך לנתב אותו למימוש צרכייך ורצונותייך. כאן בדיוק היא העבודה. הכל מתחיל ונגמר בעולמנו הקוגניטיבי-רגשי. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

תודה לך לאה על התשובה אני אקשיב גם לעולם הרגשי שלי עכשיו העבודה לא פשוטה אבל נקווה שהיא משתלמת לריפוי אמיתי מהמעגל הנורא הזה

בעבר סבלתי מדיכאון קל ובעקבות כך ירדתי מאוד במשקל. גם ככה לא הייתי כ"כ שמנה. לאחר טיפול תרופתי נוגד דיכאון לתקופה של כשנה עליתי מאוד במשקל ,הרבה מעבר למה שהייתי קודם. הכדור (פרוזק) פתר את בעיית חוסר התאבון וגם הדיכאון אולם נשארתי עם עודף רציני שקשה להוריד. כבר מזמן ללא הכדור ועדיין לא יורדת במשקל. מחפשת דרך שפויה לרדת במשקל וגם לא לעלות אם דרוש טיפול תרופתי. אשמח ואעריך תשובתכם לכל פיתרון. בברכה

בוקר טוב סמדי בחרת לפתוח עם ההיסטוריה שלך. השאלה היא עד כמה את נותנת לה תפקיד מרכזי בניהול העצמי שלך בהווה. על פניו נראה כי אפשר לסגור את הדלת הזו (אינך צורכת יותר את אותם כדורים שלדעתך הביאו להשמנתך) ולהתייחס אל עצמך כאדם בריא המתמודד עם משקלו ככל אדם אחר. ההווה הנוכחי שלך הוא השלכה של העבר אך העתיד לא חייב להיות המשך שלו. את ההווה הנוכחי שלך את יכולה לגזור מתמונת העתיד ומחויות עתידיות שאת מעונינת לחוות. התייחסות נוספת שלי תהיה למשפט: "נשארתי עם עודף רציני שקשה להוריד" - את כרגע בעודף משקל כלשהו. אני יכולה להעלותלפורום לא מעט נשים שהתמודדו ומתמודדות עם עודף של 5 ק"ג (זה הרבה? מעט?) ומצאו קושי רב בהשלתם. הקושי אינו פונקציה של עודף השומן הקיים אלא בדרך הפעולה שהיא תולדה של גישתך לפתרון הסוגיה. על הדרך שמציע הפורום הנוכחי תוכלי לקרוא במאמרים אשר בצד ימין ומקריאת השרשורים השונים. זו תהיה התחלה טובה. לאחר מכן, מבטיחה התייחסות רצינית לכל שאלה שתעלי. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

בנוסף ללהוציא כמה דברים מהבית, צריך להרגיש תחושה של שובע, ובשביל כזו- צריך להרגיש דבר מסוים. אני ממליצה לך על משהו מסוים, שאני התנסיתי בו, מעבר לדיאטה, http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766 , הרי דיאטה זו דרך חיים אני הורדתי 10 ק"ג דרך זה

האם שמעתם על עגילים להרזיה והאם זה עוזר ?

עגילים עובדים על פי תפיסה של רפואה סינית ולכן הייתי ממליצה להפנות את שאלתך לפורום מסוג כזה. בברכה בלה

בשנה האחרונה חוויתי עצירות מה שגרם לי להתחיל לקחת משלשלים (לפני כחצי שנה) כי העליתי 6 קילו. הדבר גרם להתמכרות שלי וכיום החלטתי להפסיק עם זה אך אני מפחדת שההשלכות לא יאחרו לבוא. האם מערכת העיכול שלי נהרסה?? האם ניתן לשקם את הגוף לאחר חצי שנה של משלשלים? אם כן כיצד? תודה מראש על ההתייחסות

שלום רוני, משימוש של חצי שנה במשלשלים המערכת שלך לא נהרסה אבל היא בהחלט נעלבה ממך ובצדק. עכשיו עליך להחזיר את האמון שלה בך ולעשות את זה נכון ובהדרגה. כדאי ממאד לעשות את הגמילה ממשלשלים בליווי מקצועי אשר גם יתן לך ידע איך לעשות את זה וגם ילמדל אותך יחסים טובים עם הגוף שלך כדי שתרזי נכון ולתמיד. בכל אופן אני מברכת אותך על החלטה להפסיק את השימוש במשלשלים כי הם מזיקים מאד וממכרים. אם את צריכה עוד הכוונה , אנחנו פה. בברכה, בלה

שלום, אני בת 17 וחצי הגובה שלי הוא 1.58 והמשקל כרגע הוא 48.8 בחודש וחצי האחרונים הייתי בדיאטה שאפשר לומר שעשיתי לעצמי, בהתחלה אכלתי 900 קלוריות ביום. ככה ירדתי ל600 קלוריות ליום בשבועות האחרונים בחודש האחרון התחלתי לעשות גם אירובי פעמיים בשבוע. לאט לאט באמת ירדתי יפה ותוך החודש וחצי האלה הורדתי 6 קילו... עכשיו אני מאוד מפחדת להעלות אותם בחזרה, אני לא יודעת איך לשמור על המשקל שלי במיוחד שאני מפחדת שהגוף שלי התרגל לצריכה של 600 קלוריות ביום במקום 1200 כמו אצל כל בן אדם רגיל ואז אני מפחדת להתחיל לאכול רגיל כמו שהייתי רגילה לפני הדיאטה כדי לא לעלות את כל מה שהורדתי בבקשה אני צריכה עזרה דחוף כי אני לא רוצה לרדת עוד אבל גם מפחדת לעלות את הכל חזרה... התור שלי לדיאטנית רק בעוד חודש ואני לא יכולה לחכות אני צריכה לדעת מה לעשות תודה מראש, יעל

יעל שלום ! בא לי נורא לענות לך "דחוף" עוד לפני שתקבלי תשובה מבלה או לאה כי השאלה שלך ממש מגרה את חוש ההומור לענות לך : מה שכתבת כאן נראה יותר כמו תרגיל במתימטיקה , יותר מדי מספרים... תחברי את הכול, תכפילי ב- 3 תחלקי ב-2, מה קיבלת ? כאב ראש.. תראי, אני מרגישה צורך להגיב לך בשני פנים: האחד, כאמא, לבת כמעט בגילך, היא רזה טבעי, במקרה שוחחנו על דיאטות השבוע והיא הביעה דעה בוגרת ובריאה: אני אוכלת הכול ורגיל בלי חישובים ונשארת רזה, איך ? אני פשוט לא כופה על עצמי משטרים נוראיים וחישובים כמו חלק מחברות שלי .להיפך, זה בכלל לא מעסיק אותי ואני אוכלת כשאני רעבה ולא אוכלת כשאני שבעה. נקודה ! ומהצד שלי כמטופלת בגישה המדוברת כאן - קרוב לודאי שהתשובה שתקבלי מאחת הדיאטניות כאן היא שעליך לפנות לפורום של דיאטה (של בית סוהר...) אז לפני ששערי הכלא יסגרו עליך... את יכולה לשמור על המשקל בקלות, בנוחות, וללא מאמץ לפי הגישה כאן, אני בטוחה ! תני לעצמך הזדמנות לנסות דרך בריאה גופנית ונפשית. לא תצטערי. את כל-כך צעירה, חבל שתגיעי למסקנות בגיל מאוחר. שום דבר לא דחוף כאן, הורידי הילוך ותחשבי. חג שמח

וזה נשמע כאילו את מזלזלת בי בגלל שאני צעירה. כרגע אני מפחדת שהגוף שלי התרגל לצריכה של 600 קלוריות ליום ואני נהיית שבעה דיי מהר ולכן אני מפחדת להכניס קלוריות נוספות לגוף כדי שאני לא אשמין והגוף שלי נחלש לאט לאט אז בהתחשב בנסיבות שהתור שלי לדיאטנית רק בעוד חודש אני חושבת שזה מאוד דחוף לבריאות הגוף שלי. בכל אופן תודה ויום טוב

יעל היקרה, אני שומעת את דאגתך ודי מצדיקה אותך נראה שאת קצת מסתבכת וזה בהחלט מסוכן. ראשית הדיאטה שעשית בעצמך היא לא מאוזנת ולא בריאה , במקרה הטוב עם דיאטה כזאת את סתם תעלי במשקל (בסופו של דבר) ,במקרה הפחות טוב את עלולה לפתח הפרעת אכילה. אני מציע מאד לא לחכות חודש עד לפגישה עם דיאטנית ולנסות להקדים את היעוץ. אני גם מקווה שלא תלכי בדרך של דיאטה אלא תסכימי לפעול על פי עקרונות של הרזיה ללא דיאטה (אני אופטימית כי שאלת בפורום שלנו). בכל אופן אני מציע לך לדבר עם אמא שלך על מה שמטריד אותך בנושא של המשקל שלך, נראה לי ששיחה טובה עם אמא יכולה לעזור לך להתאזן ולהגיע לשיווי משקל פנימי וחיצוני. מאחלת לך הצלחה רבה, בלה

קודם תודה רבה על ההבנה, הצלחתי להקדים את התור ליום שלישי ומיום שישי אני כבר התחלתי להעלות את התפריט שלי ב300 קלוריות, מקווה שזה נשמע לך טוב למרות שזה עדיין פחות מה1200.. את מציעה לי להמשיך לאכול השבוע 900 קלוריות עד הפגישה עם הדיאטנית או שיש לך הבצעה אחרת? ואם תוכלי להביא לי תפריט שיעזור לי בכל זאת לשמור על המשקל הנוכחי אני אודה לך

אני אחרי הפלות והגוף שלי מאוד השתנה גם אחרי נרות שלקחתי כי תמיכה ואני לא מצליחה להוריד את 3-4 לקג שמפריעים לי כבר נרשמתי חדר כושר לבריכה .אולי אני אוכלת הרבה,אבל לפעמים בלי לאכול כלום בערב יום למחורת אחרי ארוכת בוקר אני מרגישה שבטן התנפחה כאילו אכלתי בלי הפסקה יום שלם.מה אלי לעשות?לפני הריון חדש רוצה לרזות קצת

דנה היקרה, לא בידיוק הבנתי את שאלתך , האם תוכלי להיות יותר ספציפית ולהסביר מה את שואלת?

רציתי להגיד תודה על תחנה חשובה מאד (!) במסע היתה לי פריצת דרך משמעותית בזכותך, אני ממש מרגישה בשינוי בתוכי חג שמח, כ.

אשמח לעזור לך בנוסף ללהוציא כמה דברים מהבית, צריך להרגיש תחושה של שובע, ובשביל כזו- צריך להרגיש דבר מסוים. אני ממליצה לך על משהו מסוים, שאני התנסיתי בו, מעבר לדיאטה, http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766 , הרי דיאטה זו דרך חיים אני הורדתי 10 ק"ג דרך זה

אני בת 14, ואני בדיאטה כבר 4 חודשים. הצלחתי להוריד מהמשקל 11 ק"ג, והייתי רוצה בבקשה לדעת מס' דברים: 1) מה ההבדל בין קטניות לפחמימות? 2) מה עדיף לאכול? קטניות או פחמימות? תודה רבה - זו שאלה שמאוד מטרידה אותי, והייתי שמחה לקבל עלייה תשובה!!

שלום עדי הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה, פני לפורמים אחרים - תזונה טבעית, תזונה קלינית, דר לוי - הפורומים מנוהלים על פי גישת הדיאטה ויענו לך שם ברצון רב. בברכה בלה

אני סובלת מלחץ דם,כולסטרול,בלוטת התריס, סכרת גבולית.( אלהים חנן אותי במחלות.) אני בת 67 בינואר ושוקלת 68 וחצי ק"ג. שאלתי היא איזה תפריט יומי אני צריכה לאכול? וכמויות ? אודה לך על התשובה החשובה הזאת, בברכה ריקי

ריקי היקרה יש שתי אפשרויות - האחת חיפשת פורום של דיאטה והגעת אלינו בטעות ,אם זה המקרה אז פשוט תתעלמי מתשובתי הארוכה ותחפשי תשובה בפורומים שכנים ואני מקווה שיהיו אנשים אחרים שיפיקו ממנה תועלת, השנייה שכן חיפשת זוית אחרת על מצבך ואם זה המצב מקווה מאד שתשובתי תעיר/תאיר לך משהו . על פי גישת הרזיה ללא דיאטה מערכת היחסים שיש לנו עם גופנו משפיע רבות על מצב הגוף ברבות הימים. מערכת יחסים מכבדת עם הגוף ,כזאת שיש בתוכה הקשבה וכבוד אליו, הרבה אהבה וטיפול נכון ומדויק בצרכים שלו תאפשר איזון ותחושת well beeing , מערכת יחסים אחרת עלולה לגרום למלחמה עם הגוף התרחקות הדדית ועם הזמן מצוקה שלו הבאה לידי ביטוי במחלות וסימפטומים שונים כמו יתר לחץ דם, סכרת, עודף משקל ועוד. זה לא כוח עליון שחונן אותנו במחלות, זה התוצאה של מערכת יחסים רבת שנים עם הגוף שלנו. הגוף שלנו בנוי לתפארת ושואף לבריאות , איזון ומשקל תקין המתאים עבורו (ולא עבור הטבלאות השונות של מערכת בריאות). אם נטפל בו היטב רוב הסיכויים שיהיה בריא ומאוזן הרבה שנים, אם נתעלם מצרכיו ונטפל בו לא נכון יתקלקל ויהרס . לצערי, התרבות בה אנו חיים לא מעודדת אותנו ליחסים טובים עם הגוף, להפך. הגוף הוא מובן מאליו, עבד נרצע שאמור לשרת אותנו כל הזמן , להראות איך שאנחנו מחליטים ולהיות תמיד זמין, פעיל ומתפקד. הוא לא מבקש הרבה רק קצת הקשבה, סבלנות אהבה ומילוי צרכים - דלק איכותי , שינה מספקת, מנוחה והקשבה (לא התעלמות)מאיתותים שלו. כשאנחנו צעירים גופנו יכול לסבול הרבה התעללות - מזון לא בריא, דיאטות שונות ומשונות, עבודה רבה ללא מנוחה , מעט שעות שינה, סובל בלי הרבה בעיות. אבל עם חלוף השנים זה ניהיה לו יותר ויותר קשה והוא מפתח סימפטומים אשר המטרה שלהם להעיר אותנו כדי שנוכל לקחת עליו אחריות ולטפל בו היטב, לעשות שינויים בדרך בה אנחנו ממלאים את הצרכים שלו ולהיות עבורו הורים טובים. אז במקום להגיד לך איזה תפריט עליך לאכול עם שלל הסמפטומים שלך (אף איש מקצוע לא יתן לך תשובה לשאלה כזו דרך פורום) אני ממליצה לך בחום רב ללמוד את השפה של הגוף/נפש המופלא שלך ואין זמן יותר טוב להתחיל לעשות את זה מאשר בגיל בו את נמצאת , גיל עם הרבה אתגרים פנימיים וחיצוניים. מאחלת לך המון אושר ואיזון , בלה

בלה שלןם הכל כל כך הגיוני ונכון, ובודאי גם לא קשה להקשיב לגוף שבקשותיו מעטות ובסיסיות כל כך. בקשר לדלק, כשאת אומרת לתת דלק איכותי, את יכולה לתת דוגמא לדלק איכותי? אני לא מתכוונת לתפריט חלילה. כי בשבילך דלק איכותי יכול להיות אורז מלא ובשביל אחר חלה מקמח לבן אז אפשר בבקשה דוגמא לבסיס איכותי של דלק לגוף. בתודה

מאיזה גיל אפשר לשתות את התה טיבטי אני עוד מעט בת 19 האם אני יכולה ?? אני לא שמנה פשוט מאוד יש לי קצת בטן וקצת ישבן אז הייתי רוצה לדעת אם אני יכולה לשתות את זה תודה

ואת באמת חושבת שתה משלשל - שהוא לא פחות גרוע מכל תרופה אחרת נגד עצירות (במידה ולא זקוקים לה כמובן, מטעמים רפואיים) באמת יצליח להוריד את ה"קצת בטן וקצת ישבן שלך"? את כבר בת 19, תתפקחי. אין ניסים, אין תרופות פלא - והגוף המושלם הוא הגוף השלם שלך.

שלום רב לך תה טיבטי הוא משלשל לכל דבר וככזה גורם נזקים לטווח ארוך - נזקים כגון מלנוזיס קולי(צביעת מעי בצבע שחור) איבוד מינרלים והתמכרות של הגוף למשלשלים. אני לא ממליצה בשום גיל להשתמש בתכשיר הזה. בברכה בלה

במסגרת הדיאטות והדברים האחרים שניסיתי שתיתי גם את התה תיבטי. ברור שלא רזיתי מזה וגם חברה שלי לא. חברה אחרת ממש התמכרה למשלשלים. וכל זה היה בדיוק כשהייתי בת 19.

אני עושה דיאטה כבר 8 חודשים במסגרת אחת החברות הגדולות, ויורדת במשקל ממש ממש לאט (איזה חצי קילו בחודש, שזה מתסכל לאללה!!). במקביל לירידה האיטית הזאת, אני עכשיו מתחילה לקחת גלולות, מה שאני מפחדת שבכלל ישמין אותי... מה עושים במצב כזה?

קודם כל, אל תתבאסי מהירידה האיטית שלך!! את יורדת וזה מה שחשוב! אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה לעשות בדיקות דם ולראות אם יש סיבה לירידה האיטית, אבל חשוב שתשמרי על האופטימיות שלך! לגבי גלולות, מנסיוני האישי אין לך בכלל מה לחשוש כי זה מיתוס וגלולות בכלל לא משמינות (מקסימום מצטברים קצת נוזלים שנספגים אחר כך). אני נוטלת פמינט כבר 5 חודשים ולא עליתי אפילו גרם.

דיאטה היא התעללות בגוף ובנפש. כל הדיאטות נכשלות ואף אחת מהן לא תשנה את החשיבה שלך. יופי, אז ירדת ואח"כ עלית בחזרה אז מה? זה מה שאת רוצה? תיכף תגידי לי שברגע שתגיעי למשקל היעד שלך את "תישמרי" נכון? את יודעת מה התשובה לזה בלי שאני אומר לך... אולי תעשי חשבון נפש , אולי תבקשי סליחה ומחילה מהגוף המדהים והמושלם שלך? אולי תלמדי להכיר אותו במקום ללמוד להכיר את התפריט שקיבלת מהדיאטנית? אני מאחל לך לשנה החדשה שתפסיקי עם כל הדיאטות לאלתר ותשני גישה. שנה טובה!

אני בן 18 לפני צבא ויש לי חודשיים לגיוס התחלתי בדיאטה שלי שהיא שילוב 3 פעמים בשבוע חדר כושר ו-2 ארוחות ביום. בזמן האחרון אני מרגיש ממש ממש רעב אחרי הבריכה ואני מתפתה לאכול (לא כל כך הרבה משהו בסגנון חצי צלחת אורז או כל מיני כאלה ולפעמים קצת יותר) משהו יכול לומר לי מה לעשות כדי להעלים את הרעב של אחרי האימון???

תראה אני לא תזונאית. אבל זה טבעי שתרגיש רעב אחרי אימון. וזאת עובדה שמאוד חשוב לאכול עד חצי שעה אחרי האימוןכמות אוכל לא גדולה המורכבת משילוב של חלבון ומעט פחמימה. לא יזיק אם תביא איתך מעדן יוגורט דל ופרי או כריך מלחם קל עם טונה. 2 ארוחות ביום זה לא מספיק.. במיוחד לא בדיאטה. צריך לאכול כל שעתיים משהו קטן על מנת למנוע מצבי חוסר שליטה. אל תשכח שאתה בגיל שהגוף עדיין גדל וזקוק לאנרגיה רבה, ואם אתה מתאמן אתה חייב לספק את האנרגיה הדרושה לגוף. צור לעצמך חשיבה חדשה, אל תקרא לכך דיאטה, אלא אורך חיים בריא, כי דיאטות נשברות בקלות. ועולים שוב ולפעמים אפילו כפול. תקרא מאמרים על תזונה, תשכיל, תהיה בריא ובהצלחה!

מישהו שמע פעם על "חוות הרזיה" בארץ??? כזאת שנמצאים בה חודש ומעלה על מנת לרדת במשקל??? משהו בסגנון "לרדת בגדול"

לדעתי המקום הקרוב ביותר למה שאת מתארת בארץ זה במכון וינגייט.

אני בת כמעט 16 ונמצאת בתהליך הרזיה של כמעט שנה. אני שוקלת היום 71 וירדתי כבר 20 קילו. בתקופה האחרונה בגלל ריבוי פצעים על הפנים שלי, הרופאה נתנה לי גלולות נגד היריון כי היא אומרת שזה מפחית את הפצעים. אבל מצד שני שמעתי שגלולות נגד היריון משמינות ואני הכי מפחדת בעולם שמשהו יהרוס לי את התהליך!! :( מה כן אפשר לעשות?

כרמל היקרה אני שומעת כמה קשה את עובדת כדי לרדת במשקל וכמה חשוב לך להמשיך לשמור על הדרך שהתחלת. הבעיה הגדולה שלך היא הפחד שזה משהו זמני ויעלם לך מכל מיני סיבות לא הגיוניות.רק הפחד הזה עלול לגרום לך לנזקים גדולים לתהליך שלך. המוח הלא מודע שלך לא מבין שאת סהכ מפחדת ,ועלול לגרום למציאות הזאת להתממש. לכן, היתי ממליצה לך כמה דברים- ראשית לשוחח עם הרופא ולשאול אותו עד כמה הפחד הוא הגיוני, שינית לשוחח עם המסגרת בה את עוברת את התהליך ולבקש עזרה ותמיכה, שלישית להגיד לעצמך הרבה פעמים ביום משפט מעודד ומעצים כמו - אני ממשיכה בתהליך של הרזיה בריאה ונכונה לגוף שלי או משהו כזה. כל פעם שיעלה הפחד תקשיבי לו תודי לו ותמשיכי הלאה בלי לתת לו יותר מידי מקום. גלולות לא משמינות, אמונות משמינות , תזכרי את זה. בברכה, בלה

אני לגמרי מסכימה עם בלה אגמון ויכולה להגיד לך שאני גם מדברת מנסיוני. ירדתי 25 ק"ג לפני שהתחלתי לקחת גלולות, והייתי ממש חרדה לשמור על ההישג שלי ומפוחדת לגמרי מהרעיון של לעלות חזרה במשקל. ואז קיבלתי גלולות פמינט כדי להפחית את הדימומים במחזור, והייתי בסרטים מה יקרה אם אני אעלה, ובסוף לא עליתי בכלל אפילו גרם ואני לוקחת גלולות עד היום.

היי אני בת 28 1.58 גובהי לפני כמה חודשים שקלתי68 כיום אני 63 עם דיאטת הלחם ..עושה ספורט פעמיים בשבוע ולא מצליחה לרדת כפי שהייתי רוצה.יש דרך אחרת מלבד דיאטה?אשמח לעזרה

שלום אמירה בודאי שיש דרך אחרת, ובזכותה קיים הפורום הזה. ממליצה לך לקרוא את המאמרים בצד ימין ולנסות להבין את הדרך ברוח פורום "הרזיה ללא דיאטה" אם תרגישי שמשהו מדבר אלייך, תוכלי לחזור עם כל שאלה שתעלה קריאה מהנה ומועילה שלך לאה פינטו

תודה רבה על היענותך המהירה. הבנתי לפי המאמר שהשינוי צריך להגיע מדרך חשיבה אחרת. כמובן שרובנו יודעים זאת ובגדול לא כך כך מיישמים. השאלה היא איך באמת ליישם את זה לטווח ארוך כמובן לדרך חיים ולא סתם כדי להוריד כמה קילו כדי להעלות אותם בחזרה.לפעמים אני אוכלת שוקולד ולפעמים כל מיני שטויות אחרות אבל תמיד אני מרגישה כאילו אני חוסכת מעצמי דברים שאני רוצה, בעיקר נישנושים למינהם לפעמים מזיקים פעמים פחות.איך מגיעים לדרך שלום עם המזון בתחושה שהנה אני יכולה לאכול הכל (לא להגזים כמובן )לחיות עם זה בשלווה ולהרזות כמובן. אשמח לתשובתך

קודם כל - סליחה שההודעה קצת ארוכה. השתדלתי לספק מספיק מידע כדי שתוכלו לחוות דעה ואולי לעזור. עשיתי בעברי דיאטות שונות שתמיד (!!!) הביאו בסופו של דבר לעליה במשקל בתוספת ריבית. לכן אין לי חשק לחזור על הטעות. אבל מצד שני, אני חייבת לרדת. המשקל שלי מתחיל להוות בעיה בריאותית. אני חייבת לציין שספורט מעולם לא היה תחביב שלי (כמה כסף כבר בזבזתי על חדרי כושר וכד'...) וכרגע יש לי גם בעיה רפואית שמהווה מגבלה (בקע גדול בשריר הבטן. חשוב לי מאד לנסות לרזות לפני הניתוח.) מבחינת אוכל - אני מאד משתדלת לא לאכול מזון מתועש (* בלי ממתיקים מלאכותיים, אין לי שום בעיה לוותר על מתוק אבל אם כבר מתוק אז עם סוכר * ללא שומני טרנס, * אין לי במקרר נקניקיות/שניצלים מוכנים/טבעול וכד' * לא נוגעת במזונות "דיאט". עדיף לנסוע ל"חיפה כימיכלים" ולשתות ישר מדוודי הייצור שלהם... * משתדלת לקנות מזון אורגני אם כי אני לא היסטרית בעניין זה * חשוב לי לאכול עוף/בשר/דגים. אני לא צמחונית ולא טבעונית! ) הבעיה העיקרית שלי היא תזונה מ-א-ד לא מסודרת שמלווה בהפרעה הורמונאלית (PCO). אני לא אוכלת הרבה (בממוצע 1,000 קלוריות ביממה!) אבל הרגלי וסדר האוכל שלי ממש איומים ונוראים. אני עסוקה מאד ו"שוכחת" לאכול. לפעמים אני נזכרת ב-4 אחה"צ שעוד לא הכנסתי כלום לפה מאז הבוקר או אפילו מאז אתמול. והתוצאה היא השמנה קיצונית (והכי מעצבן זה שלא מאמינים לי שאני לא אוכלת. זה מטריף אותי! כירורג שפניתי אליו בנוגע לבקע בבטן הציע לי ניתוח קיצור קיבה או טבעת: יופי! אני אוכל פחות... ). הייתי אצל דיאטניות אבל לא הצלחתי להכניס את עצמי למסגרת (כולל מישהי שלא הכתיבה לי תפריט אלא נסתה "לשכנע" אותי לאכול מסודר - לא עזר!). חשבתי על קבוצות תמיכה למיניהן אבל אז "חוקי התזונה" שלי מהווים בעיה (למשל: שומרי משקל וחלי ממן מבוססים על מזונות דיאט), וחוצמזה - האם אצליח להתמיד לאורך זמן? אני יודעת שאני חייבת איכשהו לשנות את הרגלי האוכל שלי, אבל איך??? אני דיי מיואשת ואשמח לעצה לגבי מה אפשר בכל זאת לעשות.

ורד היקרה, אני שומעת קצת בלגן פנימי בכל הקשור בנושא שאת מעלה. מצד אחד את מקפידה על תזונה בריאה ואיכותית , מצד שיני את טוענת שיש חוסר סדר מוחלט באכילה שלך, מצד אחד את אומרת שאת אוכלת מעט מאד, מצד שיני אין תוצאות נראות לעין. את צריכה מפה כדי להתמצא בגונגל הזה , כדי להרגע, להבין שאת במקום נכון או אולי לראות אפה את טעית ולא ראית את הטעות, את צריכה ללכת לעזרה אבל לא כדי להכניס את עצמך למסגרת כי זה לדעתי כבר לא יעבוד עבורך (אולי בגלל המסגרות הרבות שעשית בעבר) אלא כדי ללמוד איך לתקשר נכון עם עצמך ועם הגוף שלך . מקווה שעזר,בלה

שלום נאמר כאן לא מעט על שיפוטיות וביקורת עצמית כלפי עצמנו וגופנו מה שמביא אותי להבנה שהפסקת הביקורות העצמית ותיקון מערכת היחסים איתו ,תביא אותו לאיזון ? להרזיה ? אבל יש שמנות שאוהבות את גופן כפי שהוא ללא שפיטה וביקורת ונשארות שמנות ושמחות ומאושרות.יש גם אנשים מאוד אינטלגנטיים ויצירתיים מאוד שמפריזים בבקורת ושיפוטיות עצמית, המודעות העצמית שלהם היא כזרקור רב עוצמה המופנה פנימה. האם דווקא אלו העמדות השיפוטית שמכשילות את הדרך ?

שלום ברונה טרם אענה לך ואביא התייחסותי המקצועית לנושא שהעלית, מסקרנת אותי פרשנותך למושגים "שיפוטיות" ו"ביקורת עצמית". התוכלי להסביר ולתת דוגמאות? אלו משפטים / אמירות מבטאים שיפוטיות וביקורת עצמית? ודבר נוסף, האם אדם שאינו שופט ומבקר את עצמו הוא בהכרח אדם נטול מודעות עצמית. אשמח להמשך השרשור שלך לאה פינטו

תודה. פרשנותי לשאלתך ודוגמאות: אני לא מספיק טובה, אני לא מטפחת את עצמי מספיק, ואם לומר אמת אני אומרת זאת בדרך כלל בהשוואה לאחרות, כאילו שעלי לעמוד בקו אחד בהתאם לאחרים. אני בהחלט יכולה לומר שכשמדובר בשפיטה עצמית זה תמיד בהשוואה לאחרים, ובדרך כלל זה מרגיש לי שאני פחות טובה. במקרה זה השמנה, אבל גם בתחומים אחרים. מודעות עצמית - את צודקת, הערת את מחשבתי... אין קשר, אבל אם לקשר: אני מודעת לכך שאני שופטת ומבקרת את עצמי...

אמא שלי בת 82 בשלושת החודשים האחרונים היא ירדה 12 ק"ג ממשקלה. ממה זה יכול להיות ומה צריך לעשות?

שלום חלי עליך לפנות בדחיפות לרופא. זה עלול להיות משהו רציני וכמובן גם יכול להיות משהו שאין מה לדאוג בגינו. בכל מקרה אין להזניח

אני בת 19 163 ס"מ ומשקלי כרגע 64-62 ק"ג לפני כשנה וחצי עליתי במשקל עלייה של 13 ק"ג תוך חודשיים בגלל בעיה בריאותית.באותה תקופה לא שמתי לב לעלייה כי הייתי בתקופת הבגרויות בתיכון ולא היה לי פנאי לעצמי. לאחר שעברתי את תקופת הבגרויות והסתכלתי במראה קצת נחרדתי מולי עמדה גברת שמנמנה עם בטן, צדדים, ידיים ורגליים גדולות!!! כאחת שלפני ההשמנה שקלה 55 ק"ג ולכל היותר (בימי עומס:) ) 56 ק"ג הייתי בשוק וישר התחלתי לחפש מה עושים עם זה! הגברתי את הספורט תחילה ותוך יותר מחודשיים ירדתי 2 ק"ג בלבד... חברים והורים אמרו לי שהבעיה כנראה תמונה בזה שאני אוכלת הכל ובלי הפסקה (באמת היה לאנשים מוזר לראות אותי לא לועסת איזה פיצה או סנדביץ' בשרי או כל דבר דומה כמו גם לא הייתי חובבת מים גדולה)... הרגל שלא הפריע לי אף פעם מאחר ולא הייתי משמינה כלל... עם הפחתת האוכל (לא בהרבה אבל בצורה משמעותית אני באמת אוכלת פחות מפעם ומשתדלת לפי ארוחות...) ירדתי למצב של יום עלייה יום ירידה מ64 ל62 ק"ג וככה אני תקועה בערך כבר חצי שנה... אני לא רוצה להתחיל דיאטה כי אני לא מאמינה שחוסר אוכל או מאכל או הרעבה יביאו אותי לאנשהו חוץ מעוד בעיות הורמונליות ובריאותיות (ולאחר שקראתי פה קצת הבנתי שצדקתי כל הזמן הזה!!!) אני עושה ספורט לפחות 3 פעמים בשבוע (הליכות לכמה ק"מ טובים ותרגילי בטן וידיים) ואפילו הפחתתי באוכל מה עוד אני צריכה לעשות כדי לזוז שלב קדימה ולהגיע למשקל שלי או לפחות 2-3 ק"ג מעליו?! תודה מראש... מרי.

שלום מרי, נשמע שאת פועלת נכון ומה שאת צריכה זה פשוט סבלנות. אני כן הייתי ממליצה לך על מספר מפגשים עם איש מקצוע שיוכל לכוון אותך לעבר איזון בנושא של משקל ואכילה ואני לא מתכוונת לתפריט או דיאטה מסוג כלשהו אלא יותר בכיוון של מודעות עצמית ולקיחת אחריות בנושא של טיפול בגוף שלך. אני חושבת שזה נפלא שאת לא עושה דיאטה אבל עליך להבין שחשוב לעשות משהו אחר . המון הצלחה, בלה

שכחתי לציין שהתחלתי לאכול רק כשאני רעבה... וגם ספורט... מה נשאר רק לתת לגוף שלי להחליט לבד שהוא נינוח במשקל שבו תמיד הייתי?

שלום, בנוסף לפעילות גופנית ולדיאטה ניתן לעשות טיפול של שטיפה פנימית. זהו טיפול אשר מסלק רעלים מהגוף. שמעתי שיש איזה רופא ברמת אביב, ד"ר ראול רודריגז או משהו כזה שיש לו פתרון לשטיפה פנימית עדינה שמסלקת חומרי פסולת מהגוף.

אני מתנשא לגובה 171 ס"מ ומשקלי הוא 85,יש לי בעית קרע במיניסקוס ואסרו עלי לשחק כדורגל או כל ספורט מאמץ.איך לעזאזל אני מוריד את המשקל העודף שלי? שזה משהו כמו 10 ק"ג?אשמח לקבל תשובה.בתודה מראש יואל.

בנוסף ללהוציא כמה דברים מהבית, צריך להרגיש תחושה של שובע, ובשביל כזו- צריך להרגיש דבר מסוים. אני ממליצה לך על משהו מסוים, שאני התנסיתי בו, מעבר לדיאטה, http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766 , הרי דיאטה זו דרך חיים אני הורדתי 10 ק"ג דרך זה

שלום. אני עוד חודש בת 16, הגובה שלי הוא 1.68-1.69 וחצי.המשקל שלי קרוב ל-90 עם לא עבר אותו... אני לא אוהבת לעשות ספורט,עם אני מחליטה לעשות דיאטה אני נישברת תוך שעה... אני גם לא יכולה להתחיל לאכול פחות... אני נורא עמוסה עכשיו ואחרי סוכות אני אהיה עוד יותר עמוסה ואז אני אהיה עוד יותר רעבה.גם אחרי שאני אוכלת אני מרגישה רעבה(בבית הספר),ואני גם כל הזמן רעבה זה מוציא אותי מדעתי! מה אפשר לעשות? אצל דיאטנית הייתי לפני די הרבה זמן והיא אמרה שאני צריכה לעכול בערך כל 3 שעות בלי נשנושים,אבל אני מפספסת את הזמן ואוכלת יותר ולא בזמן.. מה אפשר לעשות?

אנה היקרה, את ללא ספק זקוקה לעזרה והכוונה בנושא וזה הרבה יותר מדיאטנית שתגיד לך מה וכמה לאכול. בראש וראשונה צריך לעזור לך לטפל נכון בעצמך והייתי משלבת את הטיפול בך במפגשים עם הורים שלך כי כרגע יש להם השפעה מאד גדולה עליך. אל תשארי לבד במקום הלא פשוט הזה שאת נמצאת בו, שתפי את אמא שלך ותקבלי עזרה כמו שצריך. בברכה בלה

אני עושה דיאטה רצינית (כמעט נטולת פחמימות לגמרי) כבר כמעט 3 חודשים. בינתיים הולך לי ממש טוב וירדתי 9 ק"ג, ויחד עם זאת אני מתחיה לקחת גלולות ולא רוצה שהגלולות ישפיעו לי על המשקל ויעצרו לי את הירידה או אפילו יגרמו לעליה במשקל. האם זה באמת עלול לקרות? או שזה סתם מיתוס?

גלי היקרה ראשית בהצלחה עם הדיאטה הרצינית שלך. אבל מה את עושה בחנות שלנו? אנחנו ממש נגד דיאטות. אני מציע לך שתי אפשרויות האחת לצאת מיד לפני שתגלי ואולי תשתכנעי שדיאטות זו הדרך המהירה ביותר להשמנה ואז תצטרפי לכוחותנו מה שאומר שלא תוכלי יותר לעשות דיאטה במקרה כזה עליך להפנות את השאלה שלך לפורום המנוהל על פי גישה דיאטתית ,השנייה להישאר, להתרשם, לשאול אבל שאלות אחרות לגמרה ואז יותר מנשמח לענות לך ולכוון אותך. בכל אשר תבחרי תזכרי רק שהבחירות והחלטות שלך קובעות בסוף את מציאות החיים שלך ולכן אאחל לך מכל הלב שתבחרי את הבחירה הנכונה ביותר לך. שנה טובה של בחירות נכונות . בלה

כל פעם שמדברים על תזונה נכונה ובריאה מזכירים שיבולת שועל, במיוחד בנושא סיבים תזונתיים. קראתי שבתהליך הייצור משייפים את קליפת הדגןואח"כ מעבירים במעין מכבש שמביא את זה לתוצאה הסופית המוכרת של הפתיתים שמהם עושים את הדייסה, כך שלא נשאר כלום מהקליפה וגם רוב הויטמינים והמינרלים כבר נהרסו. אז מה בדיוק בריא בשיבולת שועל? תודה

שאל את צביקה קורן בפורום לתזונה טבעית, בברכה בלה

אני רוצה לאחל לכל באי הפורום המופלא הזה ובראש וראשונה ללאה המנהלת איתי את הפורום במסירות רבה - שנה טובה ומבורכת. שנה של חסד, חוכמה, סבלנות, אהבה וחמלה כלפי עצמנו , כלפי גופנו כלפי צרכנו . שנה של ויתור על מלחמה עם הגוף, על אמונות מכשילות ,על צער וכאב המגיע בעקבותהם. שנה של התבוננות על מציאות בזוית אחרת - יותר רכה, זורמת, נעימה ומקבלת. אני רוצה להודות לכולכם על הפירגון, על האמונה בדרך ,ועל אהבה שאתם מחזירים בנדיבות כל כך גדולה. שנה טובה ורזה - בלי דיאטה בלה

כבוגרת הפורום (שנה ראשונה..) וכמי שזכתה לפגוש, להכיר ולהיות מטופלת בידיים הנאמנות, מסורות ומקצועיות שלך, אני מאחלת לך וללאה: שנה טובה מופלאה ונהדרת לכל אחת במיוחדות האחרת בדרככן החכמות ומקסימות אחת את השנייה משלימות. אם בהומור ואם ברצינות אם בשניהם בכיף בשנינות תשובותיכן תמיד כאן לעזר ולא בשביל דיאט חסה וגזר. בכדי ללמוד את החוכמה וללמוד שלום לא מלחמה בשביל חמלה לגופנו היחיד אותו הארתן כביתנו התמיד בית שאותו יש לאהוב ולשמור כמו ילד, אליו לדבר ולזכור כי כמו בכל יחסים, מערכת שיחה עם הגוף רק מבורכת בלה ולאה, שתזכו לעשות עוד הרבה חסדים כשהק"ג בלי דיאטה כאן יורדים. מהברכה שלך בלה, אני לוקחת לעצמי חלק קטן (שיישאר לכולם..) "שנה של ויתור על אמונות מכשילות, על צער וכאב המגיע בעקבותיהם" ומוסיפה " שנה בריאה ומאוזנת". שנה טובה לכולם באהבה רבה מ. (המקורי) שנה טובה לכולם באהבה רבה מ. (המקורי)

מ. המקורית תרתי משמע אין כמוך . תודה על הכול. גם לך שנה טובה.

ללאה/בלה ערב טוב... שמי אלי ואני בן ארבעים גובהי 175 ס"מ ומשקלי 85 ק"ג. מאז ומתמיד היתה לי בעיה במישקל שהציקה לי מבחינה בריאותית. אני כמובן מאוד רוצה לרזות אבל...למה אני לא מצליח למצוא את "נקודת ההתחלה"לדיאטה? למה כל הזמן אני דוחה ודוחה שוב את קבלת ההחלטה לתחילת הדיאטה? אני לא מעוניין בדיאט "בזק" שתשאיר נזקיים עתידיים,אלה פשוט להתחיל לאכול בצורה מסודרת וכמובן להרגיש מבחינה גופנית יותר טוב. לציין שאני עובד משעות הבוקר ועד הערב בעבודה מאוד פיזית שמקשה עלי לישמור על זמני ארוחות קבועות. אני מבין שזו בעיה פסיכולוגית של קבלת ההחלטה,השאלה היא מה צריך לגרום לי לקבל את ההחלטה הזאת? מודה לכם וחג שמח אלי

אלי שלום רב, תאר לך שהיית צריך ללכת לבית סוהר ואתה יודע שיהיה לך שם לא נעים - שיגידו לך מה מותר לך לעשות מתי ואיך , תאר לך שהחלטה מתי ללכת לבית הסוהר הייתה נתונה בידיים שלך , נראה לך שהיית רץ לשם? בוודאי שלא ,גם אם כולם היו אומרים לך שזה מה שכדאי לעשות. הסיבה שאתה לא מתחיל דיאטה היא כי אתה אדם נורמלי ובריא בנפשו ואף אדם נורמאלי לא ממהר למקום שהוא יודע שלא יהיה לו טוב שם. אז זה שלא קיבלת החלטה לעשות דיאטה זה רק מזל כי זה מנע ממך נזקים מיותרים שדיאטות גורמות. אני שומעת אותך שואל אותי "אז מה להמשיך ככה זה הרי לא טוב ולא בריא לגוף שלי", והתשובה שלי תיהיה למה צריך לבחור בין רע לעוד יותר רע , למה שלא יהיו עוד אופציות? הרשה לי לגלות לך שיש עוד אפשרות - גם להיות בריא גם להיות מאוזן ורזה ובלי דיאטה בידיוק כמו האנשים הרזים, את הסוד הזה אנחנו מלמדים בגישת הרזיה ללא דיאטה. מאחלת לך שנה טובה, בלי דיאטות. בלה

תודה לך עזרת לי מאוד,שיהיה לכולנו שנה טובה ובריאה...

שלום! אני בת 22 ונאבקת עם המשקל מהילדות. החלטתי שאני הולכת להרזות וחיפשתי דרכים לכך. מצאתי את הפורום שלכן וקראתי הרבה על השיטה. התחלתי בשינוי הזה לפני כשבוע. אני נצמדת לשיטה של PAUL MCKENNA מהסיבה שיש לו הדרכה קולית וגם צפיתי בסדרה שהייתה לו באנגליה. הוא עובד עם היפנוזה,שיטת NLP,כלומר דרך קבלה עצמית ודמיון מודרך,והוא עוזר להעביר מסרי חיוביים ונותן מוטיבציה. הכללים שלו הם לאכול כשרעבים,לאכול מה שרוצים,לאכול בצורה מודעת,לשים לב למה שאוכלים,לאכול לאט ולקלוט את המסר של השובע. כמובן שתוך שבוע אני עדיין נאבקת עם הראש ה"דיאטטתי" וחושבת על מה יותר בריא בשבילי לבחור,אם למשל אני בוחרת בסלט אני מרגישה יותר רגועה עם עצמי. ובתור בחורה אובססיבית שמתי לב כמה מחשבה אני מקדישה לאוכל! עכשיו יש לי שאלה,החלפתי אובססיה לאוכל באובססיה לשתייה ואני מתלבטת בנושא,אולי תוכלו לעזור לי? אני שותה הרבה תה ואני מאוד אוהבת שתייה מתוקה. אני מרגישה שאני חייבת תה אחרי כל ארוחה בשביל להרגיע את הקיבה שלי,שהיא תקבל משהו חם,ואני לא יודעת אם זה בסדר לשים סוכר כל הזמן? לפני שהתחלתי את השיטה הזאת הייתי משתמשת בסטיביה,גם אימי משתמשת בה כי יש לה מצב של טרום סכרת. האם זה בסדר להשתמש בסטיביה,כי המצפון שלי לא נותן לי להשתמש בכל כך הרבה סוכר אני גם יודעת שזה לא בריא כל כך. וגם אני מתה לשתות מיץ תפוזים סחוט טבעי האם זה בסדר לשתות כמה כוסות ביום? אני יודעת שזה המון קלוריות אבל הגישה מתייחסת רק לאוכל ולא לשתייה והאמת שלפעמים אנשים משמינים רק מהשתייה שלהם! תודה....

אני רק רוצה לשקף לך משהו שאת רשמת... "החלפתי אובססיה לאוכל באובססיה לשתייה" תחשבי על זה.

שלום אני סובל מאבנים קטנות בכיס המרה ורציתי לדעת על תזונה נכונה אני בחור צעיר רזה לא מעשן או שותה קפה בכלל האם עלי לפנות לדיאטנית שתגיד לי מה עלי לשמור בתזונה נכונה שהאבנים בכיס המרה לא יגדלו? או שזה לא שייך לדיאטנית? תודה

עלך לשאול בפורומים אחרים

אני בת 36 ומזה שנים רבות עסוקה בדיאטות ובגופי,עיסוק אובססיבי אני קוראת לו וכן כל חיי אני בדיאטות.יש לי דימוי גוף מאוד נמוך ופשוט נמאס לי מזה.אני מחפשת איזה פתרון שיוביל אותי לא להתעסק בזה כל כך הרבה וכן לרדת במשקל.אני הייתי בהרבה סוגי טיפולים בעבר והיום מחפשת משהו נקודתי ושיפתור כבר את הבעיה. האם יש לכם רעיון בשבילי?

רבקה היקרה ראשית, קבלי את השתתפותי הכנה בקושי שאת מתארת. לחיות עם דימוי גוף נמוך זה כמו לחיות בכלא עם סוהר מאד קפדןהמאפשר לך להרגיש קצת חופש רק כשאת עומדת בסטנדרתים מחמירים ביותר שהשגה שלהם דורשת הקרבה רבה ושימור שלהם אינו אפשרי לרוב בני אדם. הסיבה לבתי סוהר מסוג כזה נעוצה הרבה פעמים בעבר שלנו והדרך לשיחרור עוברת בעבודה בתוך ההוה שלנו גם עם העבר וגם עם העתיד. המסע מצריך ניקוי אמונות ישנות ובניית חדשות, הכרות מעמיקה עם הסוהרים הפנימיים ,התידדות אתם, וגיוסם לתהליך של שיחרור פנימי וחיצוני, התידדות עם הגוף כמו שהוא בכאן ועכשיו ופתיחת דף חדש במערכת היחסים איתו , לימוד השפה של הגוף ,הבנת הצרכים של הגוף והנפש ומילוי מלא ומדויק של צרכים אלו, לימוד אכילה אנטואטיבית, שיחרור משפת הדיאטה,ועוד הרבה מיומנויות אחרות. אני קוראת לטיפול מסוג כזה מסע. במסע כזה את עוברת תחנות שונות מתפטרת מדפוסים ישנים שכבר לא שימושיים לך ורוכשת מיומונויות חדשות אשר ישמשו אותך . זה בהחלט טיפול נקודתי ואם את אדם שעבר טיפול ובזכות זה את מודעת ופרואקטיבית הרי שטיפול כזה לא צריך להיות ארוך ומסובך במיוחד. הוא יוכל להיות ממוקד וקצר יחסית. אאחל לך המון הצלחה במסע השחרור שלך מהכלא ושנה טובה ומאוזנת. בלה

הי,ראשית תודה על התגובה ועל ההסבר....זה באמת כמו לחיות בתוך בית סוהר וכשמשהו לא הולך בדיוק כמו שאני חושבת שצריך זו ממש נפילה והרבה כעס וייאוש. אני מחפשת טיפול נקודתי לענין ומחפשת שתתנו לי עצות למקומות הנכונים והטובים....עד היום עדין בכל המקומות שהייתי זה לא נפתר.חושבת שגם עם ההתבגרות שלי והשינויים והתהליכים שעשיתי בחיי היום גם דברים ישתנו. אז לאן את ממליצה לי ללכת?למי לפנות?

היי בלה אני אורחת חדשה כאן.. "שבמקרה" יצא לי לקרוא הודעה זו והתשובה שלך אהבתי מאוד את האנלוגיה ושאלתי היא האם את עצמך מטפלת גם בנושאים אלו או יכולה להמליץ על מטפל?

לאחרונה רזיתי כ-18 ק"ג בתכנית מסודרת מאוד . לאחר כחודשיים העליתי 5 ק"ג עדין אני מקבלת מחמאות אבל אני מתחילה להיכנס לחרדה מכיוון שגם עם ההרזייה הראשונה אני עדיין גדולה . נתנוניי עכשין גובה : 174 משקל :96 מה כדאי לעשות ?

שלום אוסי הדימוי שעולה לי הוא שהלכת לאיבוד בטיול בגונגל טיול שאורגן היטב עלי ידי חברת טיולים ואת מבקשת ממני הכוונה איך מוצאים את הדרך, אבל אין לי מושג לאיזה גונגל הלכת, עם איזו חברה ומי היה המדריך שלך . נראה לי הכי נכון לבקש הכוונה ממי שהביא אותך עד הלום ,להם הרבה יותר קל לדעת היכן הלכת לאיבוד ואיך לעזור לך לחזור חזרה. בכל אופן אם את זקוקה להדרכה ממני אני צריכה הרבה יותר מידע לגבי התוכנית שעשית ומה כללה התוכנית המסודרת מאד שאת מדברת עליה. שתיהיה לך שנה טובה. בלה

ראשית , הצלחת להפתיע אותי עם תשובתך - אולי תעשי הסבה לעבודה כסוכנת נסיעות ? ועכשיו ברצינות..... כנראה שהנתונים שנתתי לך בילבלו אותך לאחר תהליך של שנה רצופה בהדסה אופטיפיט (מרופאי הדסה ) תהליך מבוקר ומקצועי ירדתי 18 ק"ג . לאחרונה בחודשיים הנ"ל (יולי-אוגוסט) העליתי 5 ק"ג שאלתי היא : איך אני יכולה לעצוראת העלייה במשקל -מהן עצותייך , מקווה שאקבל תשובה תודה , אוסי

שלום אוסי בהתרשמותי, עברת תהליך של דיאטה ואלה הן, לצערנו, השלכותיה. המרזה הדיאטטי כמעט ואינו חווה את חווית ההנאה מהישגיו לאורך זמן. תחושת התסכול והמתח שבהשמנה עצמה, מתחלפת מהר מאוד בתחושת המתח והפחד מהשמנה חוזרת. כמו בכל דיאטה, כאשר המיקוד הוא בהתנהגות ולא במהות (משמע, שינוי פנימי ממשי), התוצאות אינן מחזיקות לאורך זמן, כיוון שהשינוי החיצוני אינו מבוסס על תשתית תפישתית שונה מבעבר. עצתי לך מאוד פשוטה והיא לבחור בתהליך שיאפשר לך לחוות שינוי מבפנים החוצה. המציאות החיצונית שלך היא רק מראה לתפישתך העצמית והגופנית, כמו גם לתפישתך את המזון. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה, המטרה היא להפוך לאנשים רזים במהות, כשההתנהגות והגוף, מתאימים עצמם למציאות הפנימית החדשה. וזאת להבדיל מהדיאטה שמתמקדת בלייצר גוף רזה ושוכחת לטפל באדם השמן החי בתוכו ומאיים להתפרץ שוב החוצה. אוסי יקרה, על מנת ליצור שינוי יציב בחייך, יש לשנות את ההקשרים הקוגניטיביים שמנחים אותך להשתמש באכל שלא לצורך ביולוגי. רק אז, כשתצרי את ההקשרים הנכונים, הגישה הנכונה לגבי גופך, רגשותייך, המזון - לא רק שתרזי בהנאה, אלא גם תחווי תחושת בטחון ביכולותייך והישגייך. מאחלת לך שנה של תובנות מרגשות ומעצימות הצלחה ושמחה בכל עשייה שלך לאה פינטו

שלום,אני מקווה שתאכל לעזור לי להחזיר את הרגלי האכילה הטובים שהיו לי בעבר ונוזקו מאוד. אז הסיפור שלי מתחיל כך: שמי הוא אורי ואני בת 18 וחצי,כל חיי הייתי רזה וחטובה וזאת מבלי לשמור. בגיל ההתבגרות לא הרגשתי נוח עם הגוף שלי והשינוי שהוא עובר(מעבר לגוף של אישה,אבל לא השמנתי תמיד הייתי "מקלונית"),רציתי להישאר ילדה. ואז לצערי חליתי בשפעת ואיבדתי את התאבון וכמובן שירדתי במשקל במהירות ודי נבהלתי מהזון אבל מצד שני שמחתי שהנה פתאום אני כבר פחות אישה. כמובן אחרי שהבראת הופתעתי מהתיאבון הרב שלי (הרי שבוע בקושי אכלתי) החלטתי להתחיל "לשמור" ונזכרתי איך חברה של אחי (כיום אישתו) סיפרה שהיא אוכלת רק 500 קלוריות ביום. מאותו רגע התחלתי לבדוק קלוריות של כל דבר ולחשב. לא היה קשה בכלל,הרי הייתה לי מחשבה רזה ואוכל לא היה כל היום בראש שלי. אחרי זמן קצר איבדתי רבות ממשקלי (שגם לפני היה נמוך-תת משקל אבל טבעי) ויחד איתו גם את המחזור,דבר שדי שמח אותי-הנה אני שוב ילדה. אחרי חודשיים התחיל החופש הגדול,ויחד איתו הרבה זמן לחשוב על אוכל ואז התחלתי לסבול,כל היום סבב אחרי זה שאסור לי לאכול. הייתי בתת משקל חמור והייתי מודעת למראה המחריד שלי אבל פחדתי להשמין. בסופו של דבר הרעב גבר עלי והחלתי לבלוס בלי לעצור,עד שהייתי מתקפלת מכאבי בטן. כמובן שהשמנתי והייתי מתוסכלת. היום 3 שנים אחרי אני בערך 5-7 קילו יותר ממה שהייתי לפני השד שנכנס בי,אני עדיין רזה אבל לצערי הרב האכילה שלי ממש לא קשובה לגוף שלי. אני אוכלת בערך כל היום והמחשבה הראשונה שלי בבוקר היא "מה לאכול!" כנראה שיש לי חילוף חומרים של סוס ובגלל זה אני לא שמנה. אני מאוד רצה לחזור לאכול כמו פעם,לפי צורכי הגוף ובלי שום מחשבה על קלוריות ומשקל. נמאס לי לחשוב על אוכל ישר שאני מתעוררת בבוקר אפילו שאני בכלל לא רעבה.נמאס לי לאכול עד שאני מרגישה מפוצצת ואי אפשר עוד לדחוס פירור. אגב כיום אני מקבלת את הנשיות שלי מאוד,אבל לא כ"כ מרוצה מהגוף שלי והייתי רוצה שהוא יחזור לאיך שהיה לפני כל הטירוף,למרות שאני יודעת שאני צריכה להיות מרוצה מהמראה שלי עכשיו,אולי בגלל שאני רוצה לרדת אני נשאבת למעגל הזה? בכל מקרה ניסתי לנסות לקבל את איך שאני וזה החזיק זמן קצר ושוב התחלתי לבלוס. האם את יכולה לעזור לי ולייעץ לי? תודה על זמנך נ.ב. ביום ראשון אני מתגייסת דבר שבכלל מטריף אותי ,ומדאיג אותי מאוד להשמין בצבא. ומצד שני מדאיג אותי שאני אוכל מעט ואז אגיע הביתה ויאכל כל דבר שיהיה בדרכי.

אורי היקרה את מתארת מצב המצריך טיפול עומק סוג מסוים של פסיכותרפיה כי את מתארת משהו שנראה כמו הפרעת אכילה . אני ממליצה מאד לא להזניח ולטפל מיד זה ממש חשוב . בברכה בלה

על איזה טיפול את ממליצה? הכל קצת בעייתי כי אני חיילת... למרות שבצבא קצת יותר קל העניין כי יש ארוחת מסודרות ואני אוכלת בחברה ככה שאני חושבת שאני מצליחה להקשיב לגוף שלי (או שזה שוק צבאי...) אין שום דרך להתגבר על זה לבד,ומאיפה הבעיה מגיעה? אגב,אף אחד לא יודע על הערבה העצמית שעשיתי לעצמי בעבר... ובצבא לא יודעים ששקלתי 35 קילו בגיל 15 וחצי (ומאז עברתי רופא משפחה התיק שלי נמחק ככה שאין נתונים על זה)

פילפל-שופ בגדי ים [url]http://www.pilpel-shop.co.il/[/url] ביגוד אירובי [url]http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg[/url]

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

שלום רציתי לברר אני בחורה צעירה בת 27 אני צריכה לרדת איזה 30 קג כדי להיות משקל נורמלי קשה לי ככה אני לא ממש מצליחה הייתי רוצה לברר האם כדור נוגד תאבון יעזור לי והאם הוא מזיק לבראות גם? אני ממש רוצה לרדת

שלום רב לך אני לא מכירה שום כדור שיכול לעזור לך לרדת 30 קג. ירידה במשקל היא פרויקט ממש כמו בניית בית. כדורי עשוי במקרים מסוימים לעזור קצת בפרויקט כזה אבל הוא בוודאי לא המרכיב היחיד והעקרי בכל המשימה המורכבת הזאת. נכון להיום יש מעט כדורים שלא עוזרים מי יודע מה עם תופעות לוואי ובכל מקרה כדאי לקחת אותם כחלק מטיפול נכון ומותאם אישית. בברכת שנה טובה בלה

שלום לאה ובלה, בעקבות קריאה בפורום זה ועבודת מודעות עצמית שעשיתי, מצאתי שיש קשר בין אכילת היתר שלי לצרכים פיזיים ונפשיים אחרים שלי. למשל- אני אוכלת כשאני עייפה (פיזית) ולא יכולה לישון. אני אוכלת כשאני צמאה. אני אוכלת כשאני צריכה מנוחה.(פיזית או נפשית...) אני אוכלת כשמרגישה שנתתי לכולם המון ולא דאגתי גם לעצמי... לא עשיתי משהו שאני אוהבת היום, רק עבדתי ועבדתי וכו'... אני יכולה לקשר בין חלק מבעיות אלו לאיך שהרגילו אותי מהבית. תמיד כשהיינו עייפים אמא שלי "דחפה" לנו אוכל ןאמרה שחשוב לאכול כדי לקבל כוח ועוד...העניין הוא שזה לא משנה למה ומאיפה זה בא. מצאתי את הבעיה האמיתית שהיא- מילוי צרכים פיזיים שהם לא אוכל וצרכים נפשיים באכילה. לא חשוב למה הגעתי למצב הזה חשוב מה עושים עכשיו. אז אני שואלת: האם בנקודה זו, שיש לי מודעות ל-מהי הבעיה, פשוט לנתק בראש את הקשר בין הצורך לאוכל. ולנסות לאכול רק כשרעבה רעב פיזי ובמקביל למלא את הצורך האמיתי? (למשל לישון כשעייפה וכו'..) כלומר-ממה להתחיל? מלמלא את הצרכים האמיתיים שלי או מלנתק בינם לבין האוכל? אני קצת מבולבלת... תודה מראש!

חשבתי על זה עוד קצת..בעצם, מילוי הצרכים האמיתיים שלי (עייפות, או צמא או מגע, או צורך נפשי כלשהו וכו'...) זה כבר ניתוק הקשר בין הצרכים האלה לאכילה..לא? ברגע שאהיה קשובה לעצמי, לצרכים שלי, של הגוף והנפש ואמלא אותם אז כבר לא אפנה לאוכל. לאה אשמח לשמוע מה דעתך. תודה רבה מראש.

שלום לך פלונית זהו אחד מרגעי הנחת וההנאה, זהו אחד השיעורים הגדולים שלי כמלווה בתהליכי עומק כדוגמת תהליך ההרזיה ללא דיאטה. לא פעם כל מה שנדרש מהמלווה הוא לעורר חשיבה ולשבת בשקט. לא להפריע לאדם בזמן שהוא משוחח עם עצמו, לא להפריע בזמן שאדם נחשף לחוכמתו ורק לאפשר לו להגיע בכוחות עצמו לתשובות הנכונות. ואת, אכן הגעת להבנה בכוחות עצמך. יישר כח. רצוי שהמיקוד שלנו יהיה ב"מה שכן" ולא ב"מה שלא" כשאת עסוקה ב"לנתק", את מתמקדת בהמנעות (מה ל-א לחשוב, מה ל-א לעשות) ובדרך זו יוצרת ללא משים עימות פנימי מחליש. כשאת עסוקה בלזהות את צרכייך, את מתמקדת במה שימלא אותך, יספק אותך ויקדם אותך. יחד עם זאת, ברמת הישום, אין זה תמיד פשוט, בעיקר בשל 2 עובדות: 1. הדפוס הישן, ההרגל להתמקד ב"קושי" ב"בעיה". הדפוס הישן שעדיין חי, בועט ונושם. ובעצם מפריע קצת או הרבה בכך שהוא מסיט את תשומת ליבנו מהעיקר (הצורך האמיתי). 2. חוסר מיומנות בזיהוי הצרכים האמיתיים שלנו. לכן, עתה בדרכך החדשה, זכרי זאת וקחי בחשבון בתהליך שלך. בהצלחה רבה ובברכת שנת שגשוג והגשמה שלך בהנאה רבה לאה פינטו

האם ניתן להרזות 3 ק"ג מבלי לצעוד? ו/או לעשות פעילות גופנית? תנו עצה. תודה.

בודאי שניתן, אין קשר בין זה לזה. צריך לשנות משהו וזה לא בהכרח לעשות פעילות גופנית.

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

אני בת 30 אחרי 2 לידות(שנה אחרי הלידה האחרונה ועדיין מניקה מלא.) למרות שאינני שמנה ואף פעם לא הייתי, הרגשתי שאני אוכלת יותר ממה שצריכה ויש כמה קילו עודף. עברתי תהליך חיובי ומוצלח של למידה איך להתמודד עם רגשותי ולא באמצעות אוכל ובאמת היום אני כבר אוכלת לפי רעב גופני ולא רגשי. ירדתי קצת במשקל ואני באמת יותר שמחה ומאושרת. אבל-עדיין לא ירדתי למשקל שהיה לפני ההריון (השני) ויש יותר שומן בבטן, בירכיים ובטוסיק... השאלה שלי היא-האם יכול להיות שאחרי לידות או עם העליה בגיל יש עליה בשומן ולא יעזור-היא לא תרד? כי הרי באמת הצלחתי ואני אוכלת לפי מה שהגוף מרגיש (וזה לא הרבה...) ואני ממש לא מרעיבה את עצמי כך שהגוף מאוזן (וגם הנפש..(:, רק קצת מבאס שלא חזרתי למשקל ולמידות שלפני ההריון. אשמח לשמוע מה דעתכן בנושא.

שלום טליה יש בך חלק שלא מרוצה מזה שלא ירדת וחזרת למשקל לפני הלידה ועליך לדבר איתו ולהסביר לו - שזה לא תמיד אפשרי, שזה הרבה פעמים בפרסומות וסרטים, שגוף משתנה עם השנים ומי שלא משלימה עם זה בסוף נראית כמו מדונה ,שזה פנטזיה שמנסים למכור לנו שיש נעורי נצח , רזון תמידי ושאפשר לנצח את חוקי הפיזיקה ,פנטזיה שעולה ביוקר ולעולם לא מתממשת. דברי איתו תסבירי לו אני משוכנעת שאם תיהיה אסרטיבית הוא יבין ויפסיק להציק לך. יש לך כל כך הרבה - בריאות, ילדים, איזון פנימי מה עוד צריך כדי להיות מאושר??? זה לא מובן מאליו . בברכה בלה

את צודקת בלה, יש לי באמת כ"כ הרבה ועשיתי קפיצת גדילה משמעותית השנה. בהדרגה ובהצלחה. אני באמת מאושרת מחיי. ב"ה. אולי פשוט כמו שאת אומרת, "חלק ממני" רוצה לשמוע את זה מ"גורם מוסמך" שמבין בעניין... לשמוע את זה ש-די! אי אפשר לחזור למה שהיה. אני עושה כל מה שאני יכולה ומאמינה שזו הדרך אבל זה לא יחזיר אותי להיות בת 20 ולפני הלידות, אה?... שנה טובה ומתוקה!

טליה שלום, בהמשך לפוסט שלך ולתגובה של בלה, רציתי לספר משהו בהקשר למודלים של הגוף הנשי שאנחנו חוות במאה ה- 21: מדונה, כידוע אשה בת 51, כידוע נראית כפי שהיא נראית. במקרה יש לי מכרה שעובדת במלון בו היא התארחה. היא סיפרה לי שמדונה מתאמנת עם מאמן פרטי בין 4-6 שעות ביום, 365 יום בשנה כולל ביום כיפור. יש לה שף פרטי שנוסע איתה בכל העולם ואחראי על ה(לא) תזונה שלה. אני שואלת את עצמי, כמה נשים בעולם הזה יכולות לחיות בסטנדרטים כאלה? כידוע מדונה היא מקרה קיצוני במיוחד בתרבות שלנו שמקדשת נעורים, ושבהם רזון+יופי+נעורים+הצלחה. מדונה לא באמת מגדלת ילדים, לא מתמודדת עם בוסים תובעניים וכידוע גם לא מנהלת איזשהו סוג של זוגיות (מאהב בן 20 לא ממש נחשב, נכון?) - בקיצור, היא לא דומה לנו בשום צורה שהיא. היא וכוכבות שכמותה מדכאות בנו את הנשיות, הרכות והעיגוליות. היתה תמונה שלה מההופעה בישראל שבה היא צולמה מקרוב - הידיים שלה היו כמו של אלי האנה באנורקסיה, שרירים וורידים משורגים, פשוט מכוער. ככה אנחנו באמת רוצות להיראות?

אומנם אני רק בהריון הראשון שלי ועוד לא חוויתי את המאבק במשקל אחרי הלידה (למרות שנאבקתי גם נאבקתי לפניוגם עכשיו) אני רואה את חברותיי, שחלקן רזות מתמיד אחרי לידות מכיוון שההנקה עזרה להן בכך ולעומתן אחרות שנאלצות להילחם בעודפים הרבה זמן. יש כאלה שפתאום יש להן בטן, מה שלא היה לפני. בכל מקרה, זה נראה לי הרבה גנטיקה גם. אני ממליצה לך לנסות דיאטת לחם (דיאטה של אולגה רז) כי את לא צריכה להשתגע בשביל הדיאטה הזו מבחינת הגבלות ובישולים.בכל מקרה בהצלחה.

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

אומנם עוד לא נלחמתי עם משקל אחרי לידות (אני בהריון הראשון שלי עכשיו) אבל נלחמתי עד עכשיו ולדעתי גם פקטור הגיל משפיע וגם הגנטיקה. יש לי חברות שנהיו רזות מתמיד אחרי לידה לעומת אחרות שגידלו פתאום כרס קטנה. אני ממליצה לך לנסות לשלב פעילות גופנית+ דיאטה מתאימה, אני באופן אישי ממליצה על הדיאטת לחם של אולגה רז- היא גם מאוזנת ואת גם לא נשארת רעבה ונשאר לך כוח להתאמן. בהצלחה לכולנו באמת.

הדיאטניות ממליצות גבינה בכריך לבית ספר. הילדים מעדיפים כריך עם ממרח שוקולד. הם לא שמנים ולא צריכים דיאטה. יש טעם להתווכח עם הטעם ההעדפה שלהם ?

אמא יקרה בואי נתבונן רגע על תפקידך כאמא בהקשר של משקל ואכילה . בעיות משקל ואכילה כידוע נבנות מאמונות יסוד מוטעות, הגורמות למחשבות מוטעות , המביאות להחלטות מוטעות,הגורמות מעשים מוטעים ובסופו של דבר למציאות של עודף משקל, מלחמה פנימית, דיאטות וכו.. אני מניחה שאת רוצה למנוע מילדיך את הסבל הכרוך בחיים עם אמונות מוטעות ולכן עליך לפעול על מנת לשתול בתוכם אמונות נכונות בריאות ומעצימות. לכן, כל שאלה שלך צריכה להתחשב בנקודה זו. עכשיו בואי נתבונן במה ששאלת אותנו פה. אמרת שילדים מעדיפים שוקולד ואת יודעת שכדאי גבינה ותהית האם כדאי להלחם אתם על הנושא הזה או לא. אם את רוצה שבסופו של דבר הילדים יספגו אמונות נכונות לגבי הגוף שלהם, הרי שגם מלחמה עם ילדים והכרחתם לאכול גבינה וגם ויתור לילדים ומתן שוקולד כפי שהם רוצים יצור אמונות מוטעות מסוגים שונים לכן לא הייתי ממליצה על אף אחד מגישות אלו. הייתי מנצלת את ההזדמנות לשוחח עם הילדים על נושא של הזנת הגוף, חשיבות הדלק שנכנס לגוף וכמה חשוב לנו לשמור עליו בעזרת טיפוח וטיפול נכון. ילדים אוהבים ללמוד (הם לא אוהבים נ'יגוס) וישמחו לשתף פעולה כל אחד בהתאם לגילו והבנתו. נסי לחשוב אתם ביחד ,אחרי שתסבירי להם את ההבדלים בין אנרגיה חיובית לגוף לאנרגיה מזיקה , מה הם בוחרים לאכול לבית ספר. יש כיום הרבה מאד אפשרויות החל משוקולד חרובים אורגני הנחשב בריא יותר ועד לריבות על בסיס פירות ממרחי שקדים עם דבש ועוד אפשרויות רבות אחרות. אין צורך לבחור בין גבינה שהם לא אוהבים לשוקלד שהגוף שלהם לא אוהב . תתני להם את האמונה שהעולם הוא לא שחור או לבן אלא מאד מאד צבעוני. בברכה, בלה

אני לא מתווכחת איתו כדי למנוע הפרעות אכילה. כמו"כ בזמן האחרון הוריד ביצים וגבינות. אמרתי לו שהגוף צריך את הדברים האלה אבל זה לא הרשים אותו במיוחד. לא המשכתי בנושא. השאלה- מה עושים/לא עושים. הילד בכיתה א', רזה ואוכל רק כשהוא רעב באופן טבעי.

אחד התרגילים שאני נוהגת לעשות בסדנאות שלי (למען ההגינות שמעתי את וויין דייר, משתמש בו) ואשמח אם תעשו זאת גם אתם ברגע זה: * עצמו עיניים – וראות בעיני רוחכם את החברים שלכם, הקולגות, האהובים שלכם. ראו עצמכם איתם במצב חברתי מסוים. – הם שםJ * כעת –פקחו עיניים. איפה הם? האם הם כאן – קרוב לוודאי שהתשובה שלכם תהיה לא!! * כעת שוב עצמו עיניים וראו אותם – קרוב לוודאי ששוב אתם רואים אותם כן, ידידי, הכל נמצא אצלנו בראש. אחת הסיבות העיקריות לעליה במשקל, היא לחץ. אני כבר יכולה לשמוע חלק מכם מגחכים ואומרים - "נו, באמת. הסיבה העיקרית לעליה במשקל היא כמות המזון הענקית שאנו אוכלים". נכון, על פני השטח אתם צודקים, אך כשמדובר בירידה במשקל ללא דיאטה, כמות המזון הגדולה שאנו אוכלים היא - התוצאה או הסימפטום. וכדי לשנות את המציאות הזו של אכילת יתר, עלינו למצוא את הסיבות לאותה אכילת יתר ולהוציא אותן מהמערכת. ואז, כבמגע קסם, נפסיק להזדקק לאותם כמויות מזון גדולות ונרד במשקל.

הרזייה ללא דייאטה http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7594857-666331 הרזייה ללא דיטה לאחרי הריון

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

שלום רב. אולי זה לא המקום לשאלה הזאת אבל אני קוראת ומבינה שהאוכל הוא רק חומר שאמור להזין את הגוף שלנו. לא איזה ביג דיל שצריך להתעסק איתו כל-כך, וזה גם נשמע מאוד הגיוני. ואיך אפשר שלא להיות יצירתי בארוחות ? כל יום צריך לחשוב על משהו חדש ומעניין שלא ישעמם למשפחה. ארוחות ערב באמצתע שבוע כבר לא ממש מצליח בימינו. הארוחה העיקרית בצןהריים, שם צריך לגוון , להפתיע ולא לשעמם את הילדים. בקיצור. האם יש כאן עוד כאלה שמצליחים להרים ארוחת ערב כל ערב, בגיוון ןיצירתיות? או שאפשר להסתפק בטוסט או פיצה .? או קורנפלקס ?

אפשר בטח שאפשר הרי רק את מחליטה

שלום לאורחת אם כ"כ תתאמצי להפתיע, לרגש ולחדש בתחום הקולינריה המשפחתית, איזה מאכל יזכרו ילדייך כמאכל מבית אמא, כמאכל המשפחתי....? והרי לכל אחד מאיתנו, ההורים ה"חדשים" והפחות "חדשים" ישנה איזושהי מסורת קולינרית משפחתית נעימה וטעימה מבית אמא ואבא. זה מזכיר לי קצת את ההבדל שבין המולטי-טאלנט (להיות קצת טוב בהרבה דברים) לבין המומחה (להיות מצוין ומרשים בדבר אחד או שניים). מה יותר טוב? מה עדיף? כל מקרה לגופו. זו היתה נקודה למחשבה ועתה לענין עצמו. את מעלה כאן שני רצונות מתנגשים, כשכל רצון נשען על מערך אמונות או צרכים שונים. מצד אחד הרצון להיות יצירתית כל יום בהכנת ארוחות. כי לא רצוי לשעמם את המשפחה (איזה תפקיד נתת כאן למזון?) מצד שני, הרצון לשחרר התעסקות טורדנית משהו, עם הארוחות המשפחתיות. אולי אפשר לוותר על "או או" וללכת על ה"גם וגם" אני מאמינה שאפשר גם וגם אם נכנסים לפרופורציה הנכונה. הרעיון של להפתיע ולחדש מדי יום נשמע מעיק למדי ולא בטוח בכלל שהוא צורך ממשי של יושבי הבית. זהו בעיקר רעיון שלך אשר יוצר את אי הנוחות שאת מציגה כאן. הצעתי לך היא לשתף את בני הבית ולבנות יחד איזושהי רשימה של ארוחות רצויות ואהובות ולשבץ אותן במהלך ימי השבוע. כך תקבלי גיוון ללא הצורך בלשבת מדי יום ולחשוב מה מכינים? מה אוכלים? וכ"ו. ואת היצירתיות המתפרצת השאירי למקרים של "פעם ב..." זכרי שאוכל נועד בראש ובראשונה להזין אותנו. הוא טעים לנו ומספק אותנו כשהוא עומד בהלימה עם צרכינו הגופניים (ולא הצורך שלנו כאמהות להיות יצירתיות). ואגב, גם טוסט הוא ארוחה. וקורנפלקס הוא לעיתים כל מה שאנו צריכים. בהצלחה שלך לאה פינטו ,

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

פילפל-שופ בגדי ים http://www.pilpel-shop.co.il/ ביגוד אירובי http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg

קניתי את הכמוסות ב-630 ויום למחרת כבר החזרתי את זה וכמובן לא פתחתי...........הם היתחייבו להחזיר את הכסף (אבא שלי עורך דין ולפי החוק הם חייבים להחזיר לי במפורש) ןכבר מעל חודשיים אני מתקשרת יום יום והם כל פעם משקרים ומורחים את הזמן מתי ישלחו לי....והם לא נותנים לי לדבר עם האחראי והכי קטע שהסניף שלהם באשדוד אז אני מוכנה אפילו לבוא לאשדוד (אני גרה ממש ליד ותוך פחות מ ארבע דקות אני באשדוד).......אבל גם על זה הם מורחים מילים ומבלבלים את הסכל!!! אני הודעתי להם שהשבוע הזה אם אני לא מקבלת את הכסף בידיים (ושלא יגידו לי עוד שבוע בטוח תקבלי)..השבוע אני עומדת על זה שאני יקבל את הכסף ואם לא אבא שלי טובע אותם כולל קבלת פיצויים כי זה שהם לא החזירו לי את הכסף גרם להמוטן כעס וביאוס ובנוסף כאבי גב איומים שאת זה לא צריך כרגע לפרט... אל תיקנו את זה...זה שקר

ספיר על מי את מדברת ? כתבי כדי שוכלם ילמדו ולא יפלו בפח

הי, אני בת 15 ואני לא מרוצה ממבנה גופי. אני חושבת שאני שמנה מידי, למרות שכולם אומרים לי שאני נראית מצוין! איך אפשר להוריד את השומן מהיריכיים? אני חייבת לעשות את זה! הגובה שלי1.63 והמשקל 50 האם זה בסדר?

את לגמרה בסדר במשקל, את לגמרה לא בסדר בדרך בה את מתיחסת לגוף שלך. גוף זה לא פלסטלינה שאת יכולה לעצב אותו איך שבא לך - להוריד ירכים להוסיף משהו אחר זו פנטזיה שמוכרים לך בטלוויזה. מבנה הגוף הוא מולד ולהרבה נשים יש שומן בירכיים . אני ממליצה בחום רב לאהוב ולהיות מרוצה מהגוף שלך כמו שהוא כדי למנוע בעיות בעתיד. בברכה בלה

היי אני יודעת מה זה להיות מלאה באזור הירכים כאחת שסובלת מתופעה זאת אני מרבה לעשות הליכות ברחוב מדרגות ואם יש באפשרותך ללכת לחדר כושר זה הכי כייף יש שם מדריכות והם יכולים לכוון אותך רק אל תשכחי שאת עדין נערה ואת אמורה לצמוח אז תהיי מאושרת במה שיש לך ותהני בידידות מזל

בלה, תודה רבה לך. לקחתי דבריך ללבי.