פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום.אני בת 13 ואני שוקלת 42 והגובה שלי 57 אני התרגלתי לאכול ממש קצת כדי לא להשמין [כי שנה שעברה האיתי שמנה]ואמא שלי אומרת לי כל הזמן שאני צריחה לאכול יותר ממה שאני אוכלת אבל כאשר אני אוכלת ארוחות מסודרות ולא מוותרת על שוקולד/עוגיות וכו אני מרגישה מאוד שמנה ישלי הרגל כזה שאני כל הזמן סופרת קלוריות ביום רגיל אני אוכלת 700 קלוריות וכאשר אני אוכלת ארוחות מסודרות אני אוכלת עד 1500 ואני מרגישה שמנה ומנסה להקיא כל הזמן! מה לעשות כדי שלא היה לי הרגשה שאני שמנה?

קרין פני להורים שלך כדי לקבל עזרה

היי, אני בת 25, לא סובלת מעודף משקל מיוחד, אך עיקר השומן אצלי בגוף מתרכז בירכיים. אני עושה ספורט ומנסה לחטב אבל הצלוליט כבר שם ולא רוצה ללכת. נתקלתי במכשיר סלולס שטוען שע"י וואקום הוא עוזר לבעיית הצלוליט כמובן שלא מצפה להשיל ק"ג בעזרת המכשיר או לתוצאות מופלאות וקסומות, רק מחפשת הטבה כלשהיא בעור. האם יש היגיון במכשיר? בדרך כלל אני בורחת מכל הגימיקים האלה, אבל וואקום נשמע כמו משהו "הגיוני" שעלול להטיב מעט עם העור, אפילו במעט למישהיא יש מושג בנוגע לשיטה או שמעה עליה? לא מצאתי ביקורת בשומקום... תודה מראש לימור

שלום לימור פני לפורום קוסמטיקה רפואית, אולי שם תוכלי לקבל מענה מספק. בהצלחה ובברכה לאה פינטו

כל החיים אני בדיאטות שונות ומשונות מכירה כל דרך :מנקודות ,כדורים-רדוקטיל,קלוריות, הרעבה, רזה לתמיד ,אולגה רז, שייקים למינהם וכמובן ספורט..בהגזמה. הדבר היחיד שלא היתנסיתי בו זה ניתוח קיצור קיבה.. היות ומישקלי כיום גבוההה[כ95 ק"ג] וזה מפריע לי מאוד וככל שנדבר על זה יותר הדרך למקרר תהיה קצרה יותר..אני מיואשת מהדרכים "המקובלות" שכבר לא מקובלות עלי.. מה עושים???.

שלום אורנית לצערי הרב, גם תוצאות ניתוחי קיצור קיבה, לא מחזיקים לאורך זמן, ללא שינוי תפישתי וליווי צמוד ליצירת השינוי המיוחל. ללא ספק את מביאה נסיון רב בכל מה שקשור לעולם הדיאטה. כל השיטות שציינת דרות תחת קורת גג אחת והיא הדיאטה. אך דיאטה היא לא הדרך היחידה לרזות. גם לא ספורט (אם עמדת לשאול). למעשה, דיאטה היא דרך לרזות בלבד, רק על מנת להעלות הכל בהמשך. אם כך, מה לעשות? ללכת הפוך על הפוך, בגישת ההרזיה ללא דיאטה אני מזמינה אותך לקרוא המאמרים שבדף הפורום אשר יוכלו להאיר את רוח הפורום והגישה בה אנו מדברות. ובודאי מזמינה אותך להתעודד, כי יש דרך לגמרי אחרת. עשית כברת דרך, ומכשלונותנו אנו לומדים יותר מאשר מהצלחותנו. מנפי את הנסיון שלך לפרק ב' ביחסייך עם גופך. קריאה מהנה ומועילה נשמח להיות כאן, עם כל שאלה שתעלה בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

היי אני בת 26 ומגיל 18 התחלתי בדיאטות בזק או יותר נכון הרעבה, הגעתי למצב של אנורקסיה משקל 40 ק"ג עם גובה 170 ס"מ בגיל 20 אז עליתי ושוב התנדנדויות, כיום אני עברתי הפלה וכמעט בטוחה שזה ממה שהגוף שלי עבר כל השנים האלו אני מאד רוצה להפסיק וקשה לי אם אפשר יעוץ עזרה או כל מה שרק יתןלי פוש ראשוני... אני ממש ממש נואשת....

שרית המקסימה . ברצון רב אשמח לעזור לך ולתת לך את הפוש שאת מבקשת. נראה שיש לך קונפליקט פנימי עמוק בנושא הדורש התיחסות מקצועית רצינית. עליך לבדוק עם עצמך מה הדרך המתאימה לך ביותר להתמודד עם הקונפליקט הזה. אשמח לעזור לך בכל צורה שנראית לך . עכשיו כדי קצת לעזור לך לעשות סדר בנושא אתן לך מטפורה , מקווה שהיא תיצור לך בהירות , דבר חשוב במצבים כמו שאת מתארת. נניח שהיה לי בית חרושת המיצר נעלי ספורט . נניח שבבית חרושת הזה היו עובדי יצור מנהלים ומשווקים. נניח שתקופה מסוימת הכל עבד היטב בבית חרושת שלי, הוא יצר נעלים ,מכר אותם ברווח, והכל התנהל בצורה תקינה. ואז יום בהיר אחד הגיע מנכל חדש והתחיל לנהל את הענינים בצורה כושלת. הוא החליט שבית חרושת הזה יתחיל ליצר נעלים לדוגמניות על , דבר שלא התאים במיוחד לבית חרושת הזה ,לא מבחינת התשתית שהייתה קיימת בו, לא מבחינת התקציבים וגם לא בהכשרה של העובדים. העובדים ניסו ללכת אחריו בהתחלה ,הם עבדו קשה מאד, ויתרו על חופשים, ירדו בשכר הכל בשביל גאוות יחידה של יצור נעליים לדוגמניות על ואכן הם הצליחו לייצר את הנעלים ואף למכור אותם בפרק זמן מסוים ולקבל פידבקים חיוביים. אבל ככל שעבר זמן זה ניהיה יותר ויותר קשה. שוק נעליים לדוגמניות היה שוק קפריזי ודרש השקעה מתמדת של כסף ואנרגיה דבר שלא עמד לרשות הבית חרושת הזה. ככל שעבר הזמן חלה שחיקה במוטבציה של העובדים כושר היצור פחת ואיכות הנעליים ירדה משמעותית. המכירות צנחו והתחילו הפסדים. המנכל החליט שחוזרים לייצר נעלי ספורט כמו בעבר אבל גילה להפתעתו שזה לא ממש פשוט לחזור אחורה, נעלי ספורט דרשו תשתית אחרת. הוא שוב ניסה לחזור לשוק הדוגמניות ושוב נתקל בקושי רב. וכך הלך בית החרושת ,שהיה פעם מצליח ועם פוטנציאל גדול לרווח ,ודעך. עד שהגיע מאמן/מטפל/יועץ טוב. הוא התבונן על התמונה הכללית, עשה ניתוח והבין מה קרה, המליץ לשכור שרותים של מנכל אחר ולשנות לגמרה את הניהול של בית החרושת. שרית, את רק בת 26 כל החיים לפניך. אל תתני למנכל גרוע להרוס לך את החיים שלך. יש כל כך הרבה יותר בחיים ממשקל, קלוריות ורזון ואני כל כך מקווה בשבילך שתביני את זה לפני שיהיה מאוחר מידי. מאחלת לך שבת נפלאה ושולחת לך מפה חיזוקים וברכות לבחירות טובות יותר. בברכה בלה

בקיצור שרית, תפני לטיפול. לבד זה נורא קשה, על סף הבלתי אפשרי. יכול להיות שכבר איבדת את היכולת לתקן לבד ואת צריכה הכוונה ועזרה. יש הרבה אפשרויות החל ממטפל אחד ועד צוות רב מקצועי במסגרות שונות. אני בטוחה שתמצאי את זו שמתאימה לך. אל תוותרי על חיים של איכות ובריאות. מניסיון, ככל שמחכים יותר כך יותר קשה לצאת מזה - והשנים שמתבזבזות...כמה חבל. בריאות, אור ואהבה, נועה.

בלה תודה רבה לך על התשובה המטפורה שהבאת מאד מאד תואמת למצבי רק אם תוכלי לכוון אותי ליעוץ או שאת נותנת יעוץ אשמח לקבל יותר מידע על כך תודה ושבוע טוב.

זה משמין הקלוריות מהגרנולה?

פני לפורום דיאטה

איך מרזים ללא דיאטה ??? מהי השיטה שלכם להרזייה ללא דיאטה ? ספורט ופעילות גופנית ?? אשמח לקבל תשובה ! שרה

שרה היקרה. השיטה שלנו להרזיה ללא דיאטה פונה לרובד אחר לגמרה בנושא של הרזיה. היא פונה אל הראש. כשאומרים צריך לרזות בראש מתכוונים שצריך ללמוד להתנהג כמו אדם רזה. לאנשים רזים יש אמונות ותפיסות שונות בנושא של משקל אוכל ומראה , בגלל שיש להם אמונות ותפיסות שונות יש להם מחשבות שונות, החלטות ובחירות שונות, מעשים שונים ובסופו של דבר גם מציאות שונה. למשל - אנשים רזים לא מאמינים שהם ישמינו ממזון מסוים, הם לא פוחדים להשמין ולכן לא נשקלים , הם סומכים על גופם ויודעים בודאות שהוא ישאר תמיד רזה, הם עושים פעילות גופנית לא כדי לרזות אלא כדי להרגיש טוב, הם אוהבים את הגוף שלהם כמו שהוא, הם לא מבינים שום דבר בנושא של קלוריות, נקודות , פחממות וחלבונים , הידע הזה נראה להם חסר ערך, הם אוכלים בעקר מתוך רעב ביולוגי וכמעט תמיד מה שהגוף שלהם מבקש מהם ולמרבה ההפתעה הוא מבקש מהם דווקא את הדברים הבריאים, הם לא פונים לאוכל כדי לברוח מרגשות שונים. בקיצור הם באים מארץ אחרת לגמרה בה השפה שונה, התרבות שונה וגם המראה שונה. גישת הרזיה ללא דיאטה עוזרת לך להפוך לאדם רזה החי מציאות רזה והופך לרזה קודם מבפנים ואחרי זה מבחוץ. הדבר נעשה באמצעות תהליך המותאם אישית. אם יש לך עוד שאלות נשמח מאד לענות לך. בברכה בלה

בלה שלום, קראתי את התגובה שלך לשרה ואני לא מבינה משהו. אני עד לפני כמה שנים הייתי רזה בדיוק במובן של "רזה" כמו שאת מתארת פה. משקל בכלל לא עניין אותי. לא ראיתי שום צורך להישקל, לא הבנתי שום דבר בספירת קלוריות או נקודות, עשיתי פעילות גופנית בשביל הכיף ואכלתי מה שבא לי. יתירה מזאת, ההורים שלי, שהם כן שמנים כל הזמן ניסו להשליך עליי את בעיות האכילה שלהם ולהכניס לי לראש שאני שמנה ושאני צריכה דיאטה אבל אני לא האמנתי להם כי לא ראיתי את עצמי שמנה. ובכל זאת בשנה האחרונה עליתי מאוד במשקל, 13 ק"ג בתוך שנה. ואני יודעת שזה כן בגלל זלילות, של ממתקים ודברים משמינים. ובאותה תקופה שהייתי זוללת בכלל לא פחדתי להשמין ולא חשבתי על הנושא של משקל והשמנה, אחרת בטח הייתי ממתנת את האכילה שלי. אז איך אפשר להסביר את זה?

איך מרזים פשוט או מהר כי קטרתי את התגובה שלך לשרה ואני רוצה פשוט לדעת איך מרזים

שלום לכן. אין ספק שנושא השליטה וחוסר השליטה הוא אחד מהמקומות הבעיתיים שאדם שעשה הרבה דיאטות בחייו (כמוני) מגיע אליהם וחש מתוסכל מהם. אמנם עם הדיאטות באופן רשמי הפסקתי, ועכשיו אני מנסה להפסיק גם עם הדיאטה הסמויה, זו שאומרת לי מחר אתחיל להקשיב לגוף שלי, ולכבד אותו ואת האוכל ובטח אצליח גם לרזות כתוצר לוואי. מסתבר שזה לא מקום פשוט כל כך, ובעצם השאלה שלי היא מהו המקום של השליטה בגישת ההרזיה ללא דיאטה? לפעמים אני מוצאת את עצמי בחוסר שליטה ואומרת לעצמי-שבעצם מותר הכל, אבל משהו בפנים לא שלם לגמרי עם האמירה הזו. אשמח אם תוכלי לעזור לי קצת להבהיר את הדבים. תודה

שלום ש. מבינה לגמרי את התמודדותך הנוכחית. ומבקשת להפנות אותך לתגובתי "חופש והגבלה" (הודעה אחת למטה). נראה לי שתמצאי שם כיוון חשיבה חדש. ואם עדיין לא, ואם יעלו שאלות, אני כאן. בברכת המשך יום נפלא שלך לאה פינטו

שלום רב לך ראשית אפנה אותך לתשובתה המצוינת של לאה למטה אשר מבהירה היטב את הנושא. שינית אוסיף גם את המטפורה שלי . תארי לך צורות שלטון שונות. אנרכיה בה אין חוקים וגבולות ואיש הישר בעיניו יעשה או דיקטטורה בה אין שום חופש בחירה . מה עדיף? שתהן גרועות באותה מידה ושתהן פוגעות מאד באיכות החיים של הפרט ,למרבה האירוניה דיקטטורה מביאה לאנרכיה ואנרכיה בתורה תביא דיקטטורה. ישנה אופציה טובה בהרבה - דמוקרטיה - בה יש חוקים וגבולות בסיסיים אבל כל אחד חופשי לעשות כרצונו מבלי לפגוע באחר . אדם העושה דיאטות מכיר שתי אלטרנתיבות בלבד, או דיקטטורה או אנרכיה וברור שאם מסירים את הדיקטטורה הוא יפנה לאנרכיה. כדי ללמוד דמוקרטיה יש צורך בבשלות, במודעות ובאחריות דבר שלא מתאים לכל העמים המעדפים דיקטטורה איומה (ראי מקרה עיראק). גישת הרזיה ללא דיאטה מציע דמוקרטיה פנימית - שלום ואיזון בין כל החלקים המנהלים את הנפש וכדי להגיע לכך צריך לעבור מסע. מקווה שעכשיו זה כבר יותר ברור. דמוקרטיה נעימה , בלה

תודה לכן, אכן מעורר מחשבה. אני נמצאת בעיצמו של תהליך טיפולי פסיכותרפסטי, ולא להפתעתי גיליתי שהשאלות על שליטה ושחרור משליטה עולות בעולמי הפנימי עוד משחר ילדותי לכן זה לא מפתיע שהביטוי הכי בולט הוא באוכל, במשקל ובהשמנה. אכן אני חשה שהתהליך מקדם אותי בכל קנה מידה בחיי, ונושא השליטה באוכל הוא נושא מושרש ועמוק כל כך בעבורי, כך שכנראה עלי להמשיך בתהליך, ולהנות מהשינויים הקטנים שחלים תוך כדי.

שלום אני קוראת כאן בפורום וגם את המאמרים שלכן קראתי וזה נראה לי מאד מאד נכון. מנסה ליישם בחיי. רק יש לי שאלה: אם אני לא מגבילה את עצמי בשום אופן ואוכלת חופשי, אוהבת את גופי כמו שהוא וסומכת עליו שיגיע למשקל הרצוי לו. ובכל זאת-יש את העניין של לאכול מתוך תחושת רעב פיזיולוגי ולא רעב רגשי, נכון? אז בכל זאת זו איזושהיא הגבלה...לא? כי אם למשל עכשיו מתחשק לי להמשיך לאכול למרות ששבעתי מהארוחה או שסתם בא לי משהו למרות שאני עדיין שבעה, ואז אני מבינה שזה לא רעב פיזיולוגי אמיתי ולכן אני נמנעת מלאכול עוד אז זו לא הגבלה ? תודה מראש על תשובתכן....

ערב טוב מיכל שאלה מצוינת. באופן בו את מציגה את הדברים, אני יכולה להבין כיצד את תופשת מילוי צרכים רגשיים באמצעים רגשיים ולא באמצעות אוכל - הגבלה. מיכל, כשאת מתייחסת להשמנה שלך (אם קיימת בכלל? זו סתם הנחה שלי, שלא חייבת להיות נכונה) באופן כ"כ צר המתמקד באוכל ובאכילה, אני יכולה להבין שאת חשה מוגבלת. נסי לרגע לראות עצמך אדם חופשי לבחור למען עצמו את מה שהכי יספק אותו, את מה שהכי נכון לו, בכל רגע נתון, ומתוך תשומת לב, נאמנות ותקשורת בריאה ומטיבה עם עצמו? קראי את המשפט הזה עוד 300 פעם, אם יש צורך. זוהי התגלמות החופש בעיניי. ואילו ההגבלה היא במחשבה שאני נטולת שיקול דעת, נטולת סבלנות להבנת צרכיי, נטולת יכולת לחשוב/ להרגיש/ להחליט/ לעשות אחרת ומונעת ע"פ דחפיי הרגע. בעצם, קורבן של עולמי הפנימי ונסיבות חיצוניות. ההגבלה היא בבחירה האוטומטית. שכן, היא מתווה לנו תמיד אפשרות אחת למימוש ולא פותחת אותנו למרחב חדש ורחב של אפשרויות (ובהזדמנות זו המלצתי החמה לקרוא את ספרו של ויקטור פרנקל "אדם מחפש משמעות". ואם קראת, אמליץ לך לקרוא שוב). החופש הוא בהכרה שאני יכולה לבחור אחרת, שאינני חייבת,ברגע זה, לבחור שוב באותו דבר. חופש הבחירה רלוונטי בכל רמות קיומנו החופש לבחור את מה שנאמר ונספר לעצמנו החופש לבחור את מחשבותנו ואמונותנו החופש לבחור את המיקוד התודעתי שלנו ומכאן, החופש לבחור להרגיש החופש לבחור את רגשותנו החופש לבחור את מעשינו ומכאן החופש לבחור את מציאות חיינו בשביל אדם בעל תודעה שמנה או ראש דיאטטי, חופש הבחירה מתפרש כחופש מאחריות כלפי תחושתו הטובה ומטרותיו. "אכול כאילו אין מחר" כיוון שהראש הדיאטטי מבוסס על הרבה מחשבות ואמונות של "צריך" ו"חייב" המסמלים שליטה, מושג חופש הבחירה נתפש כחוסר שליטה שהיא תחושה לא נוחה לכשלעצמה. לשיטתי, חופש הבחירה הוא הזכות והחופש לבחור, ברגע נתון, את שהכי נכון לי, מתוך הבנה טובה של עצמי, מתוך רוגע ומתוך כלל האפשרויות הפרושות לפניי. קבלת החלטות ובחירות ממקום שכזה מלווה בתחושה של שליטה אמיתית (להבדיל מהשליטה המדומה והכפייתית שבחוקי הדיאטה), בתחושה טובה מאוד, בין אם בחרת לאכול או לעשות כל דבר אחר. כשאת מודעת לעובדה שאוכל זה ממש לא הדבר שאת צריכה כרגע (את הרי יודעת לאמר שאינך רעבה כעת), מדוע את בוחרת לספק לעצמך דבר שאינך זקוקה לו? ואם קיימת אצלך השמנה, אז מדובר בתבנית כרונית של חוסר סיפוק הולם. הראית לנכן לשאול את עצמך, אם אוכל זה לא הצורך (זה צורך של הגוף), אז מהו הצורך בעצם? השמנה היא תוצר של תקשורת גרועה עם עצמנו ובעצם התרחקות וחוסר הבנה של צרכינו הפיזיים והרגשיים. אם כך, מה הדבר החדש שאת מביאה לתהליך שלך, על מנת ליצור תוצאה חדשה? אם את מייצרת שוב ושוב התנהגות לא רצויה (להגדרתך, לא להגדרתי) וחווה שוב ושוב תחושת אי נוחות - האם זוהי הגדרתך לחופש? מקווה שהבהרתי ולו במעט סוגיה חשובה זו שלך לאה פינטו

אני חושבת שהבנתי. את בעצם אומרת שאם אני ממלאה את הצורך הרגשי שלי במענה הולם ולא באוכל אז הגוף לא מרגיש הגבלה כי הצורך לא מגיע ממנו...אלא מהנפש. כך שהגוף לא מרגיש שחסר לו משהו... נכון? זו בעצם עבודה לכל החיים המודעות הזו לגוף/לנפש... נכון? כי אולי עכשיו אני מצליחה אבל בעוד שנה אתחיל עם לחץ של מבחנים בלימודים ואני עלולה שוב לברוח לאוכל...?

אני רוצה לקנות ערכה של דיאט פור לייף אך בכל זאת יש לי מין חשש שזה אולי ממכר או לא עוזר אשמח לשמוע תגובות בנושא אם זה יעיל.. ובריא כמו שמפרסמים.

אם יש דבר אחד שמקומם אותי כל פעם מחדש בפרסומת הזו היא הבחורה שאומרת שסוף סוף היא התחילה להשקיע בעצמה. מה המסר? שמנות לא יכולות או לא צריכות להשקיע בעצמם! איזה מסר מגעיל! איזה מסר לא מכבד! אני שמנה ואני יפה! ואני משקיעה בעצמי! אני קונה ליבגדים יפים ומתאפרת! ומגישה שאני יפה מאוד, וחייבת להשקיע בעצמי כמו כל אחת אחרת! מעבר כך לא הייתי מתקרבת לדברים כאלה, לא הייתי מכניסה לגוף שלי חומרים כאלה בחיים.

לא הבנתי בשביל מה כל ההקדמה הזאת? פשוט תסבירי אם הכדור עובד או לא,כבר קניתי אותו,

גברת את ממורמרת ויש לך רגשי משהו מפחיד טפלי בעצמך ממי דחוףףףףףףף

התחלתי ממש אתמול ( 25/10/2010) ולאחר שעתיים הקאתי את נשמתי!!!! הקאות,שלשולים וחולשות!!! הכל שטויות,לא עוזר וחבל על הכסף!! אני לא מבינה למה לא כתוב על הכדורים "תופעות לוואי" ולמה אין יועצת שנמצאת בסופר פארם או מרשם! ב2 מילים: לא מומלץ!!

אני חצי שנה לאחר ניתוח לכריתת כיס מרה האם אני יכולה להשתמש בכדורי דיאטה דיאט פור לייף

ירדתי 8 ק"ג בחודש!! זה הזוי לא יאמן!! אני ממליצה לכולם!

שלום,אני בת 17 בקרוב שוקלת 61 וגובה 1.60 הייתי מודעת לפתרון ההקאות מכיתה ח'-גיל 14 והייתי מקיאה אך בתדירות נמוכה,כפעם-פעמיים בשבוע. שנה שעברה לאחר המון נסיונות כושלים של דיאטות החלטתי להקיא אחר כל ארוחה., זה עבד והורדתי 12 קילו בתוך חודש וחצי,ממשקל 68 ל56. היום אני עדיין מקיאה כ6 פעמים ביום,אבל התקפי הבולמוסים שלי נהייו הרבה יותר חמורים ואגרסיבים.כפי שראיתם העליתי 5 קילו בחצי שנה כך שההקאותלא מכסות באופןמקיךף את הבולמוסים. פוחדת לעלות שוב ומעוניית לרדת למשקל של 54 קילו(כי אני נמוכה ועדיין איני נראית טוב או חשה טוב עם עצמי).. אינני יודעת מה לעשות ,ואבקש עצה,שלא כוללת את פנייתילהורים או מוסד או עזרה כלשהי..הייתי מפסיקה עםם ההקאות(אני בחורה חזקה) אם הייתי יודעת שיש לי תקווה להרזותאךבגלל שאני באמת ובתמים מרגישה אומללה עקב מה שחיי צופנים להפ אני מוצאת באוכל הרב נחמה..לא יודעת כיצד להפסיק בולמיה ולא להשמין..מה גם שאני רוצה לאבד קילוגרמים..

שלום רב לך. איזו עצה נראה לך שאני יכולה לתת לך מלבד הפנייה מידית לטיפול??? מה לדעתך אפשר לעשות במקרה כזה חוץ מהמובן מאליו? אשמח אם תבהירי על איזו עצה חשבת? בלה

ובכן, אני נואשת ולכן פניתי לעצה, אולי איזושהיא דרך מחשבה , תוכנית אחרת... תודה בכל מקרה.

היי עדן אני חדש בפורום. קראתי את תשובתה של בלה ובנוסף להיותה לאקונית ובלתי תומכת בעליל, עולה ממנה גם ריח משולב לא נעים של כסת"ח (כיסוי תחת, בעברית) בשילוב עם "אוכל להמליץ בפניך על שיטת טיפול מדהימה ומטפלת מעולה המתמחה בתחום..." שאני מאמין שהמטפלת המדהימה היא בלה בעצמה או חברתה. איני יודע אם את יודעת, אבל הקאה מעלה מהקיבה את מיצי העיכול, שהם שילוב של כמה חומצות די חזקות (שהקיבה מוגנת מהן) אבל הושט, הגרון, הפה, השיניים והחניכיים, לא. החומצות האלה גורמות לנזקים קשים לאיברים הנ"ל, ובתקופה ארוכה של הקאות, גם לנזקים בלתי הפיכים. דבר נוסף שגורמות ההקאות הוא שיבוש מאזן אלקטרוליטי בגוף שמשבש את הרמה החשמלית של מערכת העצבים, מה שעלול לגרום לחוסר איזון כימי/חשמלי במוח ולמחלות עצבים/מוח נוראיות כגון פרקינסון, שיטיון, שסעת (סכיזופרניה). וכו'. ברמה הגופנית/פיזית (כאילו שאפשר להבדיל) יש שיבוש במאזן המלחים בתאים ולהפרעה לכל תהליך חילוף החומרים בתאים. ברמת הרעב זה כמובן יכול גם להביא לבולמוסי אכילה מטורפים בגלל שיבוש אלקטרוליטי ועיצבי במוח. אני כותב לך את כל זה למרות שאני בטוח שאת יודעת את זה בעצמך כי בודאי טרחת לקרוא ולחקור את כל התופעות הקשורות להקאה.את נשמעת אינטליגנטית למדי. אני כותב את זה כדי שתראי את זה ככה כתוב. בהתייחסות אישית אליך. אני כותב את זה גם מכיוון שהייתי שם בעצמי. ניצלתי מזה ברגע שהבנתי שאני בדיכאון וסובל מחרדות והתחלתי טיפול ממושך בכדור נוגד דיכאון (רופא המשפחה אמון על מתן כדורים כאלה והיום זה מקובל ולגיטימי גם חברתית) במקרה שלי זה היה פרוזאק אבל כאמור, הרופא שלך יכול לייעץ לך טוב יותר. ברגע שהתחלתי את הטיפול בתרופה נוגדת דיכאון, הצורך שלי בהקאות/משלשלים פשוט חלף. ממצב של בולמוס רעב פעמיים ביום, עברתי לפעם בשבוע ולאחר כמה שבועות, לפעם בחודש. היום, שנים לאחר שהתחלתי את הטיפול, איני יודע מה זה בולמוס. יותר מחמש שנים לא הייתי זקוק להקאה או למשלשלים. במקביל, הייתי מציע לך לנסות לטפל בהשמנה/אכילת יתר ולבדוק כל מיני דרכים שאינם כרוכים בדיאטה מאחר ודיאטה + שקילה יומית הן מתכון ברור למשברים, נפילות ובולמוסים. יש היום טיפולים תרופתיים דרך רופא המשפחה, כמו קסניקל ורדוקטיל, יש את הפורום הזה שמציע שינוי בדרך המחשבה. יש. בכללי, את תרשי לעצמך לעלות במשקל מעט, מכיוון שזה מה שיקרה בשלב הראשון עד שהגוף יתרגל למציאות חדשה של מצב ללא הקאות, המאזן האלקטרוליטי יתאזן הכדור נגד דיכאון יעשה את שלו והמצב בכללותו ירגע. אם תמצאי דרך מהירה ולא מזיקה לרדת במשקל, בלי נזק, ספרי לי בהצלחה.

חג עצמאות שמח לכל באי הפורום בהגדרתה המילונית "עצמאות" היא חופש, חירות, עמידה ברשות עצמו, אי תלות. מאחלת לכולם, עצמאות וחרות מחשבתית, שתאפשר לכם להביא את האותנטיות המבורכת והמעצימה שלכם לידי ביטוי בכל תחומי חייכם. אותנטיות דורשת אומץ, שכן היא מובילה אותנו לעשות שימוש בכח חופש הבחירה. החופש לבחור אחרת, מהרגיל. החופש לבחור להיות מי שאתם באמת רוצים להיות (ללא שיקולים זרים והפרעות חיצוניות). החופש לבחור בכל רגע נתון את מחשבותכם, מיקודכם התודעתי, רגשותכם והתנהגויותכם. החופש לחיות ביושרה עם עצמכם. החופש לעצב את חייכם. וגם לחופש יש מחיר. מדינת ישראל שילמה ומשלמת מחיר עבור עצמאותה. האם אתם מוכנים לשלם מחיר בעבור עצמאותכם שלכם? על אלו מחשבות ואמונות תסכימו לוותר על מנת לחיות בעולם פנימי של חופש? ממה תסכימו לשחרר את עצמכם, בעצם? ביום מיוחד זה, נקודה למחשבה. חג עצמאות שמח שלכם לאה פינטו

לאה יקרה אכן נקודה למחשבה תודה רבה ופרגון גדול על הפורום המעניין והמעורר חג עצמאות שמח שירית

מצטרפת לשירית, אכן לאה תודה. כל מילה בסלע.אני חושבת שהכי קשה לוותר בדרך לחופש האמיתי הוא את זה שאולי פתאום לא יאהבו אותנו כי נהיה שונים ומיוחדים, הצורך בהרגשת השייכות או חלק ממשהו/קבוצה/משפחה, שיקבלו אותנו, לרצות את כולם, להיות תמיד בסדר וכו'. פה חלקינו "נופלים" אני חושבת. בדרך לעשות הכל מושלם, אנחנו מוותרים על לעשות מהפחד שלא ייצא כמו שרצינו. אז איחולי שלא נפחד כלל ונהיה אמיצים וחופשיים. עצמאות שמח.

אני בת 19 בעקבות דיאטה חריפה פסקה לי הוסת. כיצד אוכל להחזירה למצב הרגיל. המשקל שלי:43 הגובה שלי:153

בוקר טוב רחל אנא, פני לרופא משפחה שיפנה אותך לבדיקות הרלוונטיות ולפתרונות הנכונים לך. את מתארת מצב הדורש אבחון אישי והתייחסות רצינית. ועד אז, פורומים מתאימים יכולים להיות פורומים העוסקים ב: גניקולוגיה, אנדוקרינולוגיה או הפרעות אכילה בריאות טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

שלום לאה ובלה! אני קוראת כאן כבר הרבה זמן ומאד מאד מתחברת לשיטה. החלטתי לצאת למסע הזה לבדי כי יש לי מודעות עצמית גבוהה וניסיון רב בתחומי דמיון מודרך, חשיבה חיובית ועוד. רציתי קודם כל ולפני הכל להודות לכן על הפורום ועל כך שאתן עונות כאן לכולם בצורה כ"כ מפורטת ומתחשבת. בזכותכן הבנתי שהגוף שלי כ"כ חכם, כ"כ מושלם וכ"כ שומר עליי ושעלי לאהוב אותו מאד, כפי שהוא ולדאוג לצרכיו. בזכותכן הבנתי שעלי להפריד בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי. להיות יותר מודעת לעצמי. בזכותכן הבנתי שעלי להשביע את הרעב הפיזי והרגשי-כל אחד ב"אוכל" שהוא זקוק לו. אגב, עוד לא ירדתי משמעותית במשקל, אבל אני מרגישה: שהשלתי מאות קילוגרמים עודפים של חשיבה שלילית וביקורת על גופי, ומאות קילוגרמים עודפים של התעסקות מיותרת עם אוכל, הפסקתי להאכיל את הנפש שלי באוכל ששייך לגוף והתחלתי לדאוג לנפש שלי למזון המתאים לה. ואני סומכת על הגוף שלי שימצא ויגיע למשקל הרצוי לו. תודה רבה מקרב לב! מימי

שלום מימי רב תודות על השיתוף המעצים. בזכות פתיחותך, בזכות היכולת שלך לבחור ברעיונות חדשים, איפשרת לעצמך להחשף לדרך חדשה. איפשרת לעצמך יצירת חויה חדשה ומוצלחת, אשר מתבטאת ותתבטא ברבדים שונים. יישר כח והמשך מוצלח ומרגש בברכת חג עצמאות שמח שלך לאה פינטו

אך כמובן רק עם דיאטה מאוזנת ומעט ספורט ונטילה של הכדורים הללו 5 פעמים ביום. 2 בבוקר 2 בצהריים 1 בערב אני התחלתי לפני שבוע וירדתי 2 ק"ג.. בהצלחה לכולן..

אני לוקחת שבוע שני את הכדורים אני סה"כ צריכה להוריד 3 קילו אחרי כמה זמן אני אראה תוצאות. אני שומרת נכון מנסה לא לאכול שטיות וכן עושה ספורט.

לא הבנתי כלום????

אני מתלבטת מהו האיזון הנכון בין להיות מודעים ל- מהי תזונה נכונה? , האם יש דבר כזה בכלל? מי קובע מהי תזונה נכונה? עבור מי היא נכונה? לבין לחיות אורך חיים של "ללא דיאטה". עד כמה, כאשר אני רוצה להיטיב עם הגוף שלי, אני צריכה להיות מודעת למשמעות השונה של המזונות ולהשפעה שלהם עליי או למידת הצריכה שלהם? ולא ממקום של "חשבונאות" דיאטטית, אלא ממקום של הרחבת האפשרויות בחירה והידע. השאלה היא- לפורום ולכן , בלה ולאה, אצל מי באמת הידע? ומהו האיזון הנכון? לא פעם אתן ממליצות לפנות לפורומים לתזונה נכונה כדי לקבל טיפים בנושאים אלו, ומתייחסות רק לתהליך. אשמח אם תחוו דעתכן בנושא, בתודה ושבוע טוב.

שלום רב לך בצמיחה. האם ישנה דרך נכונה לריקון השלפוחית שלך? האם גם בנושא זה את צריכה הכוונה וטיפים?? זה בטח ישמע מצחיק אם נלך לאיש מקצוע שיתן לנו תפריט מדויק איך התפנות - כמה פעמים ביום, כמה זמן ומתי זה מספיק. ומה בידיוק נותן לאותו איש מקצוע את הכוח והידע להגיד לנו איך להתפנות - הידע שצבר בלימודים שלו ומהו בכלל רלוונטי להתפנות של הגוף האישי הספציפי שלנו? לא, בשביל לרוקן את השלפוחית את פשוט שואלת את הגוף שלך ולא צריכה שום הכוונה חיצונית. אז למה זה צריך להיות שונה עם אוכל? כמו ריקון הפסולת הזנה זו פעולה טבעית ופשוטה שאנחנו בני האדם המודרניים למדנו לסבך . עם כל הידע הטנולוגי וכל הניתוחים והניסויים וכל ההגדרות של מה צריך וכמה , באיזה אחוזים ובאלו מינונים ותראי כמה זה סיבך אותנו. תזונה נכונה היא תזונה שנכונה לגוף שלך וכל האומנות המורכבת הנלמדת בתהליך הליווי שלנו היא בידיוק זה, ללמוד להבין את השפה של הגוף המופלא שלנו ולדעת להענות לה בצורה מדוייקת ונכונה. בצלחה

צמיחה יקרה קראתי את הפוסטים שלך, מצבך מזכיר לי אותי לפני שפניתי לטיפול בתהליך הספציפי של "הרזיה ללא דיאטה" שעשעתי באופן אישי, והיום יש לי איכות חיים, למדתי את האומנות של ההקשבה לגוף בליווי אישי ונקודתי. לא נראה לי אם פסיכולוג יכול לעבוד איתך על נקודות חשובות כמו בטיפול כאן אם ברצונך לפתור את בעיית האכילה הרגשית, אני ממליצה לך ליווי אישי של המומחים בנושא הספציפי הזה.

שלום גילה! תודה רבה על התגובה, האם את יכולה לפרט בבקשה על התהליך שעברת? איך המומחות עזרו לך בדיוק בתהליך? מה למדת על עצמך? תודה רבה...שבת שלום!

היי לכולם,אני בת 30 וילדתי לא מזמן לפני 10 חודשיםם..חייבת להוריד 12 קילו לפחות!!!!!!!!!!! אני משתמשת בכדורים של דר טבעון אבל לא מצליחה לשמור על תזונה נכונה..אשמח לקבל טיפים ורעיונות לתזונה נורמלית..תודה!

שירלי העזרה היחידה שאוכל לתת לך זה להעיר אותך על מנת שתתבונני במה שאת עושה ותביני כמה זה מזיק ומסוכן. כשקראתי את הכותרת שלך חשבתי שמדובר בסכנת חיים ממש - הכותרת חייבת עזרה עם הרבה סימני קריאה גרמה לי לרצות לרוץ אליך עם צוות מחלץ. כשקראתי במה מדובר ראיתי שזה סהכ רצון לרדת במשקל - חשוב, לא נעים אבל מכאן ועד לחייבת עזרה!!!! הדרך ארוכה. כשאת מלחיצה את עצמך מדבר שהוא סהכ לא מלחיץ את גורמת גורמת לבלגן פנימי, ללחץ גדול ולכאוס שרק יגביר את המצוקה שלך. תארי לך לדוגמא שפוטרת מעבודה , מצב לא נעים נכון , עכשיו הרבה תלוי בתגובה שלך - אם היא תיהיה קורבנית, מלחיצה וקטסטרופלית מן הסתם תיהיי בשיתוק מערכות ותלחיצי גם את הסביבה שלך, זה כשלעצמו יגרום לך לראות את המצאות בצבעים שחורים ובמקום להיות חיובית ופרואקטיבית תכנסי למרה שחור חרדה ומתח דבר שאת בוודאי לא צריכה ברגע מאתגר כזה. מה שמן הסתם היה הכי נכון לעשות זה להירגע ,לבדוק את המצב, לראות את האפשרויות הקיימות ואולי את ההזדמנויות שנוצרו ולראות איך את פועלת נכון רגוע ויציב. גם פה המצב דומה, עלית במשקל אחרי לידה, לא ירדת במהירות שנראית לך ובמקום לעשות הערכת מצב מאוזנת בוגרת ובריאה את נכנסת להיסטריה רצה לקנות כדורים של דר טבעון (???) וכותבת לנו בפורום כותרות היסטריות. אז טיפים לתזונה נורמלית את יכולה לקבל לא פה אלא בפורומים של דיאטניות אבל הטיפ שאני יכולה לתת לך זה קחי כמה צעדים אחורה, תעשי הערכת מצב רגועה, אל תעשי דיאטה (תיקראי כאן את כל הסכנות שלה) ותראי איך את יכולה לפעול מקום בוגר, מאוזן ואחראי. שיהיה לך שבוע מהנה , בלה אם תרצי עוד עזרה , אנחנו כאן. בברכה בלה

שלום, בני בן 8.5, נולד במשקל תקין של 3.410 ק'ג. כבר מהחודשים הראשונים לחייו שמתי לב שהתינוק הקטן שלי כל היום עסוק סביב אוכל, הוא רצה לאכול כמעט כל הזמן, ניסיתי להרגיע אותו בכעל מיני דרכים לפני מתן הבקבוק אולם הצרחות נרגעו רק עם בקבוק, לעיתים היה אוכל מנה, פולט את כולה החוצה וכעבור רבע שעה צורח שוב ואוכל מנה שלמה שוב, הכל נע סביב האוכל וכך מצאתי את עצמי ממלאה טבלאות של האוכל שהוא אכל כי הכמויות היו בלתי סבירות בעיני. בכל חודש הוא העלה כ- 2 ק'ג ובגיל שנה הוא כבר שקל בסביבות 14 ק'ג. התחושה שלי היתה מההתחלה שמשהו במנגנון שמווסת רעב ושובע לא תקין, אולם כל מי שפניתי אליו לייעוץ, רפואי, דיאטני טען שהכל בסדר וילד יודע לווסת את עצמו. כבר מגיל 3 הלכתי איתו לתזונאית, לפני כשנתיים השתתפנו בתכנית של מכבי לילדים עם עודף משקל, אך שום דבר לא מועיל, כיום גובהו 1.45 והוא שוקל 60.7 ק'ג. חשוב לי לציין שמדובר בילד מאוד פעיל, אוהב ספורט, משחק כדורסל, כדורגל, שחייה פעמיים בשבוע, אבל גם מאוד מאוד אוהב לאכול, הוא אוכל כמויות גדולות בכל ארוחה וכשאני מנסה לעצור אותו אני נתקלת בהתנגדות נחרצת, לדעתי הוא גם בבית הספר אוכל דברים מחברים מבלי שנדע. אני חשה שאין לו בשלות ומוכנות והבנה שעליו לוותר על דברים מסומים או להקטין כמויות בכדי לרזות, אני גם לא יודעת כל כך איך להתמודד עם העניין, האם להכריח לאכול ירקות למשל, מתי להחליט שהכמות שאכל מספיקה לו מכיוון שהוא טוען שעדיין רעב, אני די אובדת עצות וחשה שבלי מוטיבציה ורצון מצידו אני נותרת בחוסר אונים, אני לא מעוניינת להתעמת איתו כל הזמן על רקע האוכל וגם לא רוצה שהעיסוק באוכל יהפוך למוקד למאבקי כוח בינינו ולמרחב של הגבלות ואיסורים. עוד פרט חשוב הוא שלפני כשנה הוא אובחן כבעל קשיים בוויסות תחושתי ולדעתי זה קשור מאוד גם בנושא היכולת לשים גבולות ולווסת את עצמו בעניין האוכל. לאור המצב שתארתי לעיל, לאן הכי כדאי לי לפנות לדעתך? תודה רבה, מאיה

ניסית לבדוק הפרעת קשב add יתכן שיש קשר.

כפי שציינתי הילד אובחן בעל קשיים בויסות תחושתי, לא מעבר, הוא אובחן ע"ע מרפא בעיסוק. מה הקשר לדעתך ל- ADD?

שלום לכם. אני קוראת את הפורום הזה כבר כמה זמן, מתחברת אל מה שכתוב אך לא יודעת כיצד להתחיל ליישם. אני בת 49, אמא ל 3 בוגרים, גרושה כבר כ 6 שנים. כל חיי היתי מלאה עד שמנה, מאז הילדות החיים שלי מסתובבים סביב האוכל: או שאכלתי יותר מדיי, ושנאתי את עצמי, או שהיתי בדיאטה כזאת או אחרת, ופחדתי מהרגע שאשבר ושוב אשנא את עצמי (כי ידעתי שרגע זה יגיע). לאחר שהורדתי ועליתי מעל ל 300 ק"ג בחיים שלי, אני שוקלת עכשיו 104 ק"ג... סימן שכל הדיאטות לא היו כל כך מוצלחות, נכון? כבר כמה זמן שאני מרגישה שהפתרון צריך לבוא ממקום אחר, מתוך עצמי. שהאכילה שלי היא רגשית, שאני אוכלת כשאני לבד, ומתוסכלת, ובודדה (ציינתי שאני גרושה, וכמעט לא יוצאת עם גברים, אפילו שרוצים אותי, כי אני מרגישה שמנה מדיי לזה). אז איך מתחילים לשלוט באוכל? איך מתחילים להפריד בין אוכל לרגשות? תודה מראש.....

שלום רב לך אני שומעת שנושא אוכל משקל ומערכת היחסים שלך עם הגוף מורכב ועתיק . את כבר בת 49 ועדיין הנושא הזה לא פתור אצלך- לוקח לך אנרגיה, יוצר לך בלגן פנימי ולא מאפשר לך להנות מאיכות חיים טובה שהיא זכות טבעית של כל אדם. נשמע שיש בתוכך בלגן פנימי - קולות רבים המנהלים אותך ויוצרים כעס יאוש ובלבול ואת שואלת איך מתחילים לשלוט באוכל ולהפריד בין אוכל לרגשות - ובכן מתחילים בשאלת השאלה הנכונה - כל התשובות הנכונות נימצאות בתוכנו הלא מודע המופלא שלנו יענה לכל שאלה שאת שואלת. אם את שואלת איך שולטים באוכל ,את מראש מכוונת את המיקוד שלך לנושא זה ומן הסתם התשובות שתקבלי יהיו בהתאם תשובות כמו - יש לקחת את עצמך בידיים, להחליט ולהיכנס למסגרת ולהפעיל כח רצון ... אבל בידיוק את זה עשית כבר עשרות פעמים ובידיוק זה מה שיצר לך את הבלגן ... את כבר מבינה שכנראה זו לא הדרך . בואי תבדקי עם עצמך איזו שאלה אחרת את יכולה לשאול את עצמך על מנת לשנות את המיקוד הפנימי שלך ולהתחיל את השינוי במקום האמתי שבאמת יעבוד. אם למשל היית שואלת איך אני יוצרת שינוי באיכות החיים שלי? או איך אני יכולה לשנות את מה שקורה ביני לבין הגוף שלי במקום איך לשלוט באוכל או איך להיפטר מאכילה רגשית היה המיקוד של השאלה שלך עובר למקום אחר שלא ניסית עד עכשיו. לו היית שואלת איך לשנות את מה שקורה לי עם הגוף שלי היית מעבירה את המוקד למערכת היחסים שיש לך איתו והיית מבינה מה התפקיד שלך ביצירת הכאוס הנוכחי שמצאת את עצמך בו. מתוך המיקוד החדש והתובנות החדשות הייתה עולה מודעות לגבי איכות וטיב מערכת היחסים שיש לך עם גופך ואיך ניתן ליצור שינוי במערכת הזו על מנת לקבל שיתוף פעולה שלו. עליך להבין שגופך רוצה להיות רזה , בריא ומאוזן , הסיבה לכך שהוא לא כזה עד עכשיו נעוצה בדרך בה את בחרת לנהוג כלפיו - אין לו כוונות זדון עבורך הוא סהכ מגיב לטיפול שהוא מקבל. וכשאני אומרת טיפול אני מתכוונת להבנה של צרכים שלו ומילוי מלא ומדויק שלהם. כשאנחנו מרוחקים מגופנו, לא מקשיבים לו ולא ממלאים את הצרכים הרבים שלו הוא מגיב ביצירת חוסר איזון הבא לידי ביטוי בדרכים שונת - עודף משקל הוא אחד מהם. עשיית דיאטה אגב זה לא מילוי צרכים של הגוף אלא להפך זה ניסיון לכפות עליו בכוח להראות כמו שאנחנו רוצים מבלי שהשקענו בו כלום.אין אפשרות לגרום לגוף לרזות, להישאר בריא ולהרגיש טוב על ידי גינוי שלו, הרעבה שלו וניתוק מהצרכים שלו. כשנעשה את זה הוא יגיב כמו שהוא מגיב - יעשה דווקא, יתרחק וימרוד (צודק לא???). אז אם את רוצה לשנות את המשקל שלך ואת מה שקורה לך עם אכילה תתחילי לשאול את השאלה הנכונה כמו איך אני יכולה להפוך להיות החברה הכי טובה של הגוף שלי? ואיך חברות טובות מתנהגות? האם הן מבקרות, מתעלמות מצרכים ואוהבות על תנאי או שמה הן נוהגות אחרת? סונריסא יקרה, עוד לא מאוחר מידי לצאת למסע של שינוי עמוק אשר יצור מהפך במערכת יחסים בינך לבין גופך. אשר יהפוך אותך להיות אדם בעל חמלה אהבה איזון אחריות ועוצמה פנימית כלפי עצמו (והדגש הוא כלפי עצמו),אשר ילמד אותך לאהוב ולכבד את גופך כמו שהוא ולקחת אחריות מלאה על הצרכים שלו, אשר יאפשר לך לחיות חיים מלאים ומספקים. וכמו שכתבתי בכותרת - כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן. אז....מקווה בשבילך שתפרגני לעצמך את המסע הזה. בברכה , בלה

תודה! ידעתי שאקבל תשובה, אך לא דמיינתי שאקבל תגובה כל כך ארוכה, מנומקת וחמה. עשית לי טוב על הלב ! אף פעם לא חשבתי שאני צריכה לשנות את המיקוד, שאני צריכה לשנות את השאלות הנשאלות. 49 שנים של מרדף אחרי הק"ג, של הרגשת כשלון, של שנאה עצמית.... לא קל לשנות אותם.... אך בהחלט אנסה. אשמח שתמליצי לי על דרכים ומקומות בהם אוכל לקבל עזרה בנושא. ושוב, תודה!

שלום רב הייתי מעוניינת לברר מספר נקודות לגבי צריכת ויטמינים או הכמות המומלצת לילדה בגיל שנה + היות שצריכת ירקות ופירות טריים היא די מוגבלת (כמותית) ולא נראה לי שכל יום היא אוכלת ירקות בגן, אני מצידי בבית מנסה כמעט כל יום לתת לה ירקות טריים אבל כמובן שלא הכל היא עדיין יכולה לצרוך כמו ירקות עליים או גזר,צנון, קולרבי ולפת. מה קיים בשוק על מנת להעשיר את כמות הויטמינים והמינרלים היומית (מעדיפה מוצר שלא מערב סוכר כי אני יודעת שלילדים יש ויטמינים בצורת חיות וזה יותר סוכריה מויטמין - לפי דעתי) הייתי גם מעוניינת לברר מהי צריכת החלבון היומית המומלצת לתינוק, לזעטוטה כמו ילדה בגיל שנה וחמישה חודשים ומתי צריכה זו גדילה (רק על פי גיל? ) כמו כן וכדי להשוות מהי צריכת החלבון המומלצת לילד מתבגר בגילאי עשר עד ארבע עשרה והלאה וכן לאדם בוגר (יש הבדל בין נשים וגברים?) צריכה עבור אדם פעיל בפעילות גופנית ואדם שלא ( עבור אישה בהריון) אישה בגיל 40 + והלאה האם הבת שלי עלולה להשמין כתוצאה מצריכה של יותר מדי חלבון? כיצד אוכל לחשב בצורה המדוייקת האפשרית ביותר את צריכת החלבון שלה. כרגע היא צורכת בשר עוף, ביצים (לא ידוע לי כמה בשבוע בגן) וגבינה - מעט, רק בבית. אני צמחונית ובעתיד בוודאי אנסה להימנע מן המגע והבישול של הבשר גם עבורה, אולם אני מודעת שבשלב זה של גדילה היא אולי זקוקה לו יותר כמו גם למוצרים אחרים מן החי ) מה בקשר לגבינות ואחוזי שומן, עבור ילדים קיימים 'מקלות' גבינה של 'מוצרלה' ו'עמק' אולם הם מכילים 28% שומן על כן אני נותנת לה אותם בהסתייגות היות שבגן מנת חלבון אחת שהיא מקבלת לא נראה לי שמכילה אפילו לא 8 גרם חלבון, אבל כמה מן המקלות הללו כדאי לי לתת לה בהתחשב גם בכמות השומן בגבינה זו. לגבי קטניות היא עדיין לא מחבבת חומוס או שעועית אבל מקווה שבעתיד, כמו גם לגבי קינואה, אמרנט ודגנים עשירים בתכולת חלבון היא תצרוך אותם. כן, אני מודעת למחסור פוטנציאלי בויטמין בי 12 במקרה שבתי תאכל חלבון מן הצומח בלבד ועל הצורך לעקוב אחר נוכחותו בדם. כיצד רצוי ועדיף להעביר את בתי (ומאיזה גיל) לתזונה טבעית יותר (שמשמעו - פחות בישול ועיבוד של המזון, יותר אורגני במידת האפשר, יותר דגים, פחות בשר וגבינה ופחות אם כי גם ביצים והעיקר יותר שימוש בעת הצורך בצמחי מרפא לא רק כטיבול אלא בתרופות של מיצויים ואחרות, בברכה ובתודה מראש שכן הבנתי שלא ניתן להודות על תשובתכם לאחר שמקבלים אותה אמא של גילי - אורי גן יבנה [email protected]

אורי היקרה, וואו - אני ממש מתרשמת. אני מניחה שזו ילדה ראשונה. אני בהחלט יכולה להבין את החששות לבריאות, "חלילה וחס" להשמנה, ואת הצורך לספק תזונה עשירה ובריאה. מה שאת מתארת הן בהחלט לא דאגות טיפוסיות - נראה לי שאת סובלת מדאגנות יתר, ממש ממש יתר. אני מציעה לך לפנות לייעוץ, ראשית בשבילך, הילדה תסתדר. ילדים - ויש לי שלושה, רזים בריאים, אוכלים הכל - שלא כמונו ש"התקלקלנו" יודעים, נכון יותר מרגישים, היטב את הגוף שלהם ואת הצרכים התזונתיים שלו. לצערי נראה שהבעיה היא לא התזונה של הילדה...המון הצלחה, ילדים זה הכיף הכי טבעי שיש, תהני ממנה. בריאות, אור ואהבה, נועה

שלום Oree באמת נראה לך שאלה הן דאגות טיפוסיות של אמא לבת שנה וחמישה חודשים? אם כן, אני מציעה להוציא את הראש החוצה אל העולם ולהכיר אמהות נוספות. אני בהחלט מבינה שאלה הן דאגותייך שלך ומכבדת את תפישת עולמך ששונה מתפישתי שלי. כמי שתיפקדה במשך מספר שנים, כדיאטנית בריאות הציבור ועבדה בין השאר עם הורים במסגרת התחנות לבריאות המשפחה (מה שכונה בעבר "טיפת חלב"), אני יכולה לספר לך שמעולם, בדגש על מעולם, לא התייחסנו לתזונת תינוקות ופעוטות בריאים כפרוייקט קליני הדורש דיוק וחישוב ברמות בהן את עוסקת. לחשב לפעוט, כמות חלבון מדויקת? תכולת ויטמינים? בעבור מה? מה שאותי ענין זו תבנית הגדילה וההתפתחות של הילד, בריאותו הפיזית והנפשית. כיוון שאני רואה את התזונה הבריאה, פרמטר טבעי בחיי האדם ולא מצע לפנקסנות, דאגנות (כמובן, בהעדר בעיה רפואית או אחרת היכולה להצביע על חסר, מה שלא ציינת) והתעסקות יתר, לא נותר לי אלא להפנות אותך לגורמים הרלוונטיים לך, שהם פורומים העוסקים בתזונה פדיאטרית (תינוקות, פעוטות, ילדים) ולתחנה לבריאות המשפחה (ישנה אפשרות לבקש שיחה עם דיאטנית). מאחלת לך פחות דאגות אושר ונחת בגידול בתך בברכת יום יפה שלך לאה פינטו נ.ב. ניתן להגיב לכל הודעה. גוללי את דף ההודעה למטה ותראי מקום לתגובה

אמהות שמתעסקות לילדים באוכל מקבלות ילדים עם הפרעות אכילה בהמשך. זה מאמא לשני ילדים רזים ומאושרים.

שמי מזל , אני בת 15 אני שוקלת 62 גובה שלי 162 ולא נוח לי עם הגוף שלי ואני ממש רוצה להרזות ניסתי כמה דרכים ולא הרזתי אשמח עם תעזרו לי תודה רבה לכם (:

שלום רב לך עליך לפנות להוריך ולקבל מהם עזרה בנושא. אל תתמודדים עם זה לבד. בברכה בלה

ערב טוב! שמי דורית, בת 33 , אמא ל 4 ילדים. לפני כחמישה חודשים ילדתי תאומים והפסקתי הנקה לפני כחודש. כרגע אני שוקלת 66 קילו וגובהי 1.60 לפני ההריון שקלתי 52 קילו. אני מאוד מתוסכלת מאיך שאני נראית והתחלתי לפצוח בדיאטה ובטוח שממש לא נכונה כי בכל יום אני צורכת פחות ופחות קלוריות. זה התחיל ב- 700 קלוריות ליום והיום אני ביום ה-5 ואני צרכתי 270 קלוריות. אני מאוד מעוניינת לרדת במשקל ולא בדרך האיטית, האם תוכלו לעזור לי? (עדיין לא קיבלתי מחזור מאז הלידה האם זה משנה?) תודה רבה

בוקר טוב דורית ראשית, איחולי נחת והנאה מילדייך (4 ילדים, איזה כיף). קשה לי להאמין שעם 270 קק"ל ליום, תוכלי להביא את האמהות שלך למיטב וחבל. צר לי לאכזב אותך דורית, אך פנית לפורום הלא נכון, כל עוד בחירתך היא התעללות בגופך. יש בך חלק שמבין שזה מאוד לא נכון, הלואי והיית נותנת לו יותר מקום (הרבה הרבה יותר מקום), זה היה מאשר לך להיפתח לגישה אחרת להרזיה. גישה שבה את לומדת להיות פרטנרית טובה לגוף שלך, שאגב, אחת ממטרותיו היא לאזן את משקלו, הרכבו ומימדיו לרמה האידיאלית. ולא, אויבת שלו. כל דרך הרזיה "לא איטית", כהגדרתך, תוביל אותך לעליה "לא איטית" בהמשך, כפי שקורה לרבים אחרים. כל עוד זוהי בחירתך, אינני יכולה לסייע ומאחלת לך הצלחה רבה והתפכחות מהירה שלך בברכה לאה פינטו

שלום רב, אני בת 24, עסוקה תמידית, עובדת ב-3 עבודות, לומדת לתואר שני, וגם מנסה לקיים משק בית וזוגיות תקינה, סרך כלל די בהצלחה. אבל בתוך אורח החיים הזה קשה לי להיות קשובה לגוף שלי. מידי חורף אני מעלה 5-6 קילו מיותרים, ובכל אביב מגלה מחדש שאני צריכה לאזן שוב את המטבוליזם שלי לקראת הקיץ. אני מכירה את עקרונות ה"ללא דיאטה" וגם מסכימה איתם מאוד, אבל מתקשה ליישם בהצלחה בעיקר בגלל כמה מוקשים: בגלל שאני כל כך עסוקה כל הזמן, אני מרגישה שיש לי צורך במזונות מסויימים, רעים, שאילולא הם אני מרגישה חלשה ועייפה. מדובר בעיקר בפחמימות מתוקות, עוגיות וכו'.בכל פעם מחדש אני מנסה להימנע מזה, אבל מרגישה פשוט חלשה ועייפה. יחד עם זאת ברור לי שהגוך שלי לא באמת צריך את זה, אבל אני לא מצליחה להתגבר להתגבר על הדחף, שהוא לא רק פסיכולוגי, אלא ממש מרגיש פזיולוגי. ניסיתי לקחת עימי ירוקת ופירות לימים ארוכים, ולאכול בין הארוחות בשביל ללשמור על אנרגיה גבוהה, אהל אני לא מליחה להתמיד עם זה. מה עושים? בתודה מראש ירושלמית

שלום לירושלמית החרוצה משום מה יש לי הרגשה שמאוד קל לך, בתוך כל מארג העיסוקים וההתעסקויות, להיות מאוד קשובה לגופך כשהוא מסגנל לך "נא לרוקן את שלפוחית השתן" או כשהוא עייף או כשקר לו או כשחם לו. בין כל אלה הוא מסגנל לך גם מתי הוא רעב. כמה זמן של תשומת לב דורש הסיגנל הזה? האם יש להתפטר ממקום עבודה או להפטר מהבעל על מנת שנמצא את הזמן לצרכינו הבסיסיים ביותר? אני מניחה שזה נשמע לך מגוחך. הקשר שיצרת בין אורח חייך הנוכחי לאי היכולת שלך, משרת אותך באופן כלשהו. וכל עוד זה המצב, כשהמיקוד שלך הוא במה לא מאפשר, בבעיות ובקשיים, את מונעת מעצמך לראות את מה ואיעך שכן אפשרי. על מנת שתביאי את היכולת הטבעית הזו שלך לידי ביטוי, יהיה עלייך לבחון מחדש את ההקשרים שאת עושה ואת הפרדיגמות המנהלות אותך. זמן, אינו משאב מוגבל, כפי שאנו נוטים להאמין. זמן הוא פונקציה של תפישה. ירושלמית יקרה, היית מוותרת על צחצוח שיניים בבוקר, רק בגלל שאת עובדת ב- 3 עבודות? אם תשובתך היא לא, מדוע? הסוגיה שאת מעלה כאן היא סוגית הפניות שלך, פניות לעצמך, לצרכייך הפיזיים והרגשיים (שהרי, זמן לאכול ודאי שיש לך. 5-6 ק"ג שעולים מדי חורף אינם תוצר של מזג האויר).. ובתוך כל מערך העיסוקים שלך (וזאת עוד לפני שהגיעו הילדים), רק את יכולה לקבל החלטה שזה מספיק חשוב על מנת למצוא את הזמן. דבר נוסף, יש לעשות את האבחנה בין יכולת ההקשבה לסיגנלים השונים של הגוף לבין בחירת התגובה להם. אל תתבלבלי בינהם, אלה הם שני דברים שונים. דבר נוסף, אינני מבינה את הכוונה במושגים בהם את משתמשת, כגון: "לאזן את המטבוליזם" "מזונות רעים" "לשמור על אנרגיה גבוהה" הייתי מציעה לכולנו, להקשיב יותר למילים ולמושגים בהם אנו משתמשים ולבחון את כוונתנו. למה הכוונה "אנרגיה גבוהה" ובאיזה צורך מדובר, באמת? האם בהכרח קשור הדבר במזון? אולי הגוף בכלל עייף וזקוק לשינה, אולי את זקוקה להפוגות במהלך יום עבודה ולרענון, אולי הגוף שלך צמא לנוזלים וכ"ו חולשה ועייפות יכולים לנבוע מאין ספור חסרים ולא חייבים להיות קשורים עם מזון. כשאת מתייגת מזון כרע, מה הופך אותו לכזה? האם בכל הקשר הוא יהיה רע? וכיצד התיוג הזה משרת אותך? כיצד שרת אותך עד כה? ואולי הוא בכלל מקשה? ירושלמית יקרה, מאוד שמחה לדעת שאת מתחברת ומסכימה עם עקרונות גישת ההרזיה ללא דיאטה ומאמינה שזו התחלה מצוינת אך יש עדיין מה ללמוד ולהבין. שינוי גישה דורש פניות והסבת תשומת לב, לא ברמת ה"מה לעשות?" אלא יותר ברמת ה"מי להיות" וה"איך לחשוב". מקווה שהארתי לתשומת ליבך מספר נקודות לחשיבה, טרם קפיצה, מתוך ההרגל הדיאטטי, לעשיה בהקשר התזונתי בברכה שלך לאה פינטו

תענוג לקרוא אותך.

קראתי את המאמרים שלכן והם מאד מעניינים. תודה! רציתי לשאול-אני אחרי 2 לידות (כחצי שנה לאחר הלידה השניה) אני רזה "טבעי" ואף פעם לא התעסקתי עם המשקל וכו'.(למרות שהייתי אותו משקל הרבה שנים) אוכלת כמה שאני רוצה, אך אוכלת בריא, טבעי וכו'. לא מרגישה שאני אוכלת כשיש לי קושי רגשי למרות שפה ושם כשמתחשק לי שוקולד אני אוכלת. תמיד שקלתי כ-50 ק"ג(אני חושבת מאז התיכון...) גובה 1.60. והיום, 3 שנים לאחר הלידה הראשונה--55-56 ק"ג. האמת, זה מפריע לי. הבגדים לא נסגרים עלי והגוף נראה אחרת, אני מלאה יותר. לא רוצה לעשות דיאטות כי הבנתי שזה לא הפתרון... יש לי יותר תיאבון מפעם. יכול להיות שזה בגלל שאני מניקה והרבה..? ועוד שאלה-אולי אני צריכה פשוט להשלים עם זה שככה לגוף טוב עכשיו, במשקל הזה? מישהי אמרה לי שבהנקה או בתקופה של השנים הפוריות, יכול להיות שהגוף שומר "רזרבות". זה נכון? אשמח לקבל תשובות.

אגב, החברה שאמרה לי על עניין הרזרבות בשנים של ההריונות והלידות- ילדה את הילד השני בהפרש של שנה ו-10 חודש מהראשון והניקה עד חודש 6 בהריון. אז חשבתי,(בעקבות קריאת המאמרים שלכן) אולי לגוף שלה באמת זה היה עומס והוא המעיט בהוצאת האנרגיה בשביל המשימה הכבדה.יכול להיות דבר כזה??

דפנה היקרה ראשית מזל טוב תראי, התקשורת והתרבות בה אנו חיים מכניסה אותנו לעולם לא אמיתי ,עולם של פנטזיה - בעולם הזה נשים אף פעם לא מזדקנות ,הן תמיד תיהינה רזות, מחיכות ,עשירות ומאושרות זה לא משנה בנות כמה הן .בעולם הזה הגוף אף פעם לא משתנה עם הגיל, לא מופיעים בו קמטים, קילוגרמים נוספים וסימני הזדקנות... אבל האמת היא ששום דבר לא נשאר אותו דבר גם לא הגוף שלנו, עם השנים הוא עולה קצת במשקל ואם את לא אוכלת אכילה רגשית וכל הנושא מאוזן אצלך עליך פשוט ללמוד לקבל את המצב כחלק מהמציאות המשתנה של הגוף עם השנים.יתכן שהגוף שלך יחזור למשקל לפני הלידה יתכן שהוא יהיה אף נמוך יותר ויתכן שלא. חצי שנה זה לא מספיק זמן כדי לחזור לאיזון ועליך לגלות סבלנות ואורך רוח כמו גם אהבה ללא תנאי וחמלה כלפי גופך המושלם כמו שהוא. זה כשלעצמו יאפשר לו להיות הכי בריא ומאוזן שאפשר עבורו. אם תאמצי את הגישה הלא פשוטה הזאת תתני מתנה מופלאה לילדיך אשר יחיו בעולם מאד מורכב ולא פשוט ויזדקקו מאד לתחושה של עוצמה ושלווה פנימית שיוכלו ללמוד ממך. מקווה שעזרתי, בברכה בלה

עודף משקל , שמנה, ללא תסרוקת, ללא איפור - סוזן בוייל חיוך אחד וקול של מלאך. http://www.youtube.com/watch?v=9lp0IWv8QZY

לדעתימשקלך מעולה תהנימהחיים במקום לחשוב על דיאטות

התחלתי. אני קוראת בעיון את הפורום ולא מספיק לי....אני המון שואלת את עצמי "מה באמת בא לי?" גם מבחינת סוג האוכל וגם מבחינת סוג הצורך. אני רוצה לשתף ולשאול בעניין אישי. הרבה פעמים התשובה שלי היא שמתעורר אצלי הצורך במגע, אם זה חיבוק ותמיכה פיזית או מגע מיני ומכיוון שאני גרה לבד אין לי את זה בחיים. מה אני עושה כאשר מתעורר צורך כזה ואני פונה לאוכל כדי לספק אותו? מעבר לכך רציתי לשאול לגבי טכניקה שתעזור לי לווסת את היכולת להבחין בשובע בזמן האכילה. כמו רבים כאן, אני מוצאת את עצמי אוכלת עד "לפיצוץ" וקשה לי לשים את האצבע על הרגע בו שבעתי. האם קיימת לכך טכניקה שעוזרת להתחבר לרגש (כמו למשל לאכול לאט יותר)? או שזה עניין אינדבידואלי ותלוי ביכולת ההתחברות הפנימית שלי לעצמי? בתודה רבה.

בצמיחה יקרה. את שואלת שאלות טובות מה שמראה שאת בדרך הנכונה כפי שכתבתי לך. השאלה מה אני עושה כשברור לי הצורך אך אין לי אפשרות למלא אותו היא שאלה מאד משמעותית עליה יש לדון בטיפול. דברי עם המטפל/ת שלך על הנושא החשוב הזה. זה לא טכניקה זה אומנות ורק את יכולה לצייר לעצמך את התמונה הכי מתאימה עבורך. אז תפני את השאלה אל עצמך - כשאת נימצאת עם הצורך במגע ,בחיבוק ,באהבה, איך את נותנת אותם לעצמך בלי לברוח לאוכל או לשום דבר אחר? יש אין סוף תשובות וכולן מתאימות אך ורק לך ורק את יכולה לתת אותן. בקשר לזיהוי השובע - פה חשוב ללמד אותך חיבור אל הגוף ואל התחשות הגופניות, זיהוי התחושות האלו ופירוש נכון שלהן, השארות עם התחושות שעולות בלי לברוח או להיבהל, ושיחה עם הדמות הפנימית הדורשת עוד ועוד אוכל כאשר הגוף כבר מזמן לא זקוק למזון- גם זו אומנות ולא טכניקה וגם את זה יש צורך ללמוד באופן אישי , אז שוב פני למטפל שלך ותעבדו על זה ביחד. המון הצלחה, בלה

פני למשרד שידוכים.. שיהיה במזל.

הצרכים שלנו וחוסר סיפוקם או סיפוקם הם חלק ממה שמביא אותנו לאכול. בפורום הזה זה בדיוק המקום לדון במה קורה שיש לנו צרכים שקשה לנו למלא אותם ולכן אוכל הוא הפתרון האוטומטי עבורם. אני לא מבקשת מהפורום פתרון למילוי הצרכים הפיזיים שלי (שהרי זה לא אפשרי) אלא דיון ביכולת להתמודד עם ההענות אליהם. וכן אחד מהצרכים האלה הם גם קשר, חום ואהבה וגם סיפוק מיני. זה נראה לי בהחלט נורמאלי לאדם מבוגר לא?

בשנה האחרונה עליתי מאוד במשקל והגעתי מ-55 ק"ג לפני שנה ל-68 ק"ג. אני יודעת שזה בגלל הנטיה שלי להתקפי בולמוסים, בעיקר של ממתקים ועוד לפני אותם בולמוסים גם אכילה של ממתקים ו/או דברים משמינים אחרים במהלך היום. בתקופה האחרונה אני עוברת תקופה לא קלה מבחינה רגשית, תסכולים, כאב על דברים שקורים וקרו וכו'. אני מנסה לפנות לטיפולים שונים, ניסיתי להיות בטיפול פרטני אבל ממש לא היה לי חיבור עם המטפל. ועכשיו התחלתי טיפול קבוצתי. יש לציין שהטיפולים הנ"ל לא קשורים לאוכל או הפרעת אכילה וכו' אלא מטפלים ספציפית בבעיות שאני סובלת מהם, שהאכילה הרגשית היא רק סמפטום להם. עכשיו, השאלה שלי היא האם טיפול נפשי, שאינו עוסק בנושא האוכל אבל כן עוסק בבעיות המהותיות יותר, באמת יכול לעזור לי להתגבר גם על האכילה הרגשית והבולמוסים? או שיש הכרח לשלב עם הטיפול גם ייעוץ תזונתי או משהו דומה לזה? (אציין שאני כן יודעת מהי תזונה נכונה אך כאמור קשה לי ליישם אותה בפועל).

שלום רב לך, שאלה מצוינת שאין לה תשובה אחת. זה תלוי בעקר בך. טיפול רגשי כשלעצמו עשוי מאד לעזור לפתור קונפליקטים אשר יאפשרו להיפטר לגמרה מאכילת יתר. אבל לפעמים אם לא מתמקדים ישירות בבעיה של אכילה יכול להיות מצב שהרבה דברים יפתרו אבל אכילה לא ויהיה כדאי להתמקד בעיקר בנושא זה. אני מציע לך להיות קשובה לאנטואיציה שלך ולראות מה קורה לך תוך כדי הטיפול הקבוצתי ועד כמה זה עוזר לך להגשים את המטרות שלך בכל תחום שתבחרי. בברכה בלה.

שלום רב, ברצוני לרזות איך מתחילים? מה מתחילים לעשות?

לרזות או להיות רזה?

שלום לכן! ראשית ,כל הכבוד על הפורום הנפלא! יש לי בעיה והאמת שאני לא ממש יודעת מהי! אני מגיל קטן סובלת מעודף משקל (גנטי) לקראת הצבא התאזנתי מעט וירדתי יש לציין שכל תקופת התיכון התאמנתי 4 פעמים בשבוע אכלתי מאוד יפה ועדיין הרגשתי שהגוף שלי פשוט התרגל לזה. אני לא שומרת על דיאטה אלא פשוט שומרת על אורך חיים בריא ומשתדלת גם לעשות ספורט אני לא עוברת את ה1200 קלוריות ליום וכך כבר כמה שנים. פשוט הבנתי שדיאטה היא לא הפתרון אלא פשוט אורך חיים בריא! לאחר השירות הייתה תקופה ארוכה שלמדתי למבחן לא התאמנתי כלל וגם ישבתי המון ובמקביל נטלתי גלולות למניעת הריון ופשוט ירדתי במשקל. חשתי מתוסכלת נורא שהגלולות הם הטריגר היחיד שגרם לי לרדת במשקל לאחר זמן מה כנראה הגוף שלי התרגל או התאזן ועליתי שוב מס' קילוגרמים. לא משנה כמה אני שומרת או עושה ספורט זה לא מזיז לי יותר, זה נשמע מגוחך אבל ככה אני מרגישה! אני לא יודעת לאיזה גבול לדחוף את הגוף שלי יותר! כל הבדיקות שעשיתי יצאו תקינות וכמו כן גם המערכת עיכול שלי מתפקדת מעולה (3-4 יציאות ביום) גם הנושא הזה נבדק וזה גם תקין! יש לציין שאני נתונה להרבה לחצים ייתכן שזאת הבעיה? סלחו לי אבל ואני ממש לא שוקלת לפנות לדיאטנית ,הביקור הראשון והאחרון שלי אצל דיאטנית היה טראומתי, היא פשוט הייתה קרה ואכזרית! תודה על כל תגובה

בוקר טוב ליהי הפרמטרים להם את מייחסת את ההשמנה שלך מלכתחילה, הם מקור הבעיה. גנטיקה? מה זה אומר? ואם זו גנטיקה, איך קרה שהצלחת לשנות אותה לפרקי זמן כאלה ואחרים. ואם זו גנטיקה, והכל קבוע מראש, למה להתאמץ, בכלל? ליהי, האמונה כי גנטית נועדת להשמנה, מה היא משרתת אצלך, מלבד קיבוע הבעיה? כיצד אמונה כזו משרתת אותך, בדיוק? לצורך ההבהרה, אציין כי השמנה היא תוצר של יכולת תאי השומן להתמלא ולהתרחב (תאי שומן קיימים ולא יצירת תאי שומן חדשים). היכולת הזו קיימת אצל כולנו, רזים ושמנים כאחד. ליכולת הזו יש תפקיד השרדותי. היא מאפשרת לגוף לטפל בעודפים של אנרגיה וגם לאגור בעיתות מצוקה. אין לזה שום קשר לגנטיקה כזו או אחרת, זוהי פיזיולוגיה טבעית של הגוף האנושי. ועדיין, יש מי שיממשו את הפוטנציאל (שמנים) ויש מי שלא (רזים) - מה ההבדלים האמיתיים בינהם, אם אין זו הגנטיקה? הרגלים - החל מהרגלי חשיבה ותפישה (את עצמם, את גופם, את המזון) וכלה בהרגלי התמודדות (עם עולמם הרגשי והאופן בו הם מגיבים לחויות שונות בחיים) והתנהגות (שנוגעת לתפקיד המזון בחייהם). בהכרח, קיים קשר בין הרגלי החשיבה והתפישה לבין המציאות השמנה / הרזה, והקשר הזה עובר דרך העשיה, הבחירות וההתנהגות. ולכן, לגישתי, זהו מקור הבעיה וזה האתגר הגדול שבתהליך הרזיה משמעותי להשגת תוצרים ראויים ויציבים. כל מה שציינת כ"לא דיאטה" ותארת כאורח חיים בריא, אינו אחר מאשר דיאטה בעיניי. ומכאן תגובת הבלימה של גופך. לעניות דעתי, הגישה של "לדחוף את הגוף לגבול" היא הגישה שבעוכרייך. גישת ההרזיה ללא דיאטה, מחבקת את הגוף ורואה בו הפרטנר האולטימטיבי להשגת המטרה. לא אויב בלתי מרוסן אלא שותף בעל מטרה משותפת. לכן, בתהליך הרזיה ללא דיאטה, אנו לומדים לעבוד עם הגוף בהרמוניה. לא כנגד אלא בעד, יחדיו. את מוזמנת לקרוא את המאמרים בדף הפורום. לחצים בהחלט יכולים להוות גורמים רגשיים, להם את מגיבה באכילה מוגברת ומכאן תרומתם להשמנה. כפי שכתבתי, ההבדל בין רזים ושמנים הוא בתפישה ובתגובה לחוויות חיים שונות. כיוון שההשמנה תמיד מתפתחת על רקע רגשי, איננו יכולים להתמקד בפן הפיזי ולהתעלם מהפן שיצר את ההשמנה מלכתחילה. מקווה שהבהרתי, ואת מרגישה שנענית. ממליצה לך בחום, להכנס לתהליך של למידת הכוחות המניעים אותך (הגישה) והבנת האלטרנטיבות, לשם יצירת שינוי משמעותי בפן זה ואחרים בחייך. יום נפלא שלך לאה פינטו

לבלה ולאה היקרות, הפורום שלכם יחודי מאד ,שונה ומעניין. כיצד חוסר שינה כתוצאה מכאבים עזים בעמוד השדרה גורם להשמנה? לא מדובר בריצת עמקו לחיסול כל האוכל במקרר. לא אוכלים בלילה רק ערים כי לא ישנים בגלל הכאבים לוקחים משככי כאבים שעוזרים גם לאחר שעה. אודה לכן אם תענו לשאלתי.

בוקר טוב זהבה ו...שלושת הדובים. ראשית, רב תודות על הפרגון והמילים הטובות. בנוגע לשאלתך, אענה בקצרה ואמליץ לך לפנות לפורום העוסק בהפרעות שינה ולהתעניין שם בהקשר לאיזון הפיזיולוגיה של הגוף. שינה הינה צורך פיזיולוגי וכמו כל צורך פיזיולוגי (או רגשי), בהעדר מענה, עלול ליצור הפרעה גם במערכות אחרות. בדיוק כפי שאי המענה לבעיה שיוצרת את הכאב, גורמת להפרעה במערכת האחראית לשינה ומנוחה. אינני יודעת אם מדובר במשהו אקוטי או כרוני ואין ספק שחסרים לי לא מעט פרטים, אך בכל מקרה, זוהי סוגיה חשובה לבירור, פני לפורום מומחים בתחום. מאחלת לך בריאות טובה, לילות של שינה וחלומות פז שלך לאה פינטו

מה שלומך? וחג שמח. נועה מתל אביב.. טיפלת בי במשך זמן. אני מאוד אשמח לכתוב לך מייל. יש אפשרות לקבל אותו?

בוקר טוב נועה הקליקי על התמונה של בלה ויחשפו בפנייך כל פרטי ההתקשרות יום נפלא שלך לאה פינטו

נועה !!!! מאד מאד אשמח לקבל ממך אות חיים. המייל שלי לא השתנה מאז הנה הוא [email protected]

בין פריחה בעור באזור החזה ולשינוי תזונה? כבר פעם שנייה שבמקביל להתחלת הדיאטה חוזרת לי הפריחה האדמומית בחזה מה יכולה להיות הסיבה? כבר ניגשתי לרופא עור ונאמר לי שזה בגלל השינוי מזג אוויר או אלרגיה לאיזשהו עץ וזה פשוט לא זה, בכל פעם שאני מתחילה לאכול בריא ולהתאמן זה מופיע יכול להיות שזהו הגוף שמתנקה מרעלים?

בוקר טוב שיר לצערי, אינני יודעת לתת לך תשובה חד משמעית לסימפטום אשר יכול לנבוע מאינספור מקורות. הכל אפשרי. אפשרי שמדובר בתגובה למצב רגשי (שנובע מדיאטה או גורם אחר), אפשרי שמדובר במזון מסוים, אפשרי שנובע מפעילות גופנית (הזעה והפרשת חומרים נוספים), אפשרי שנובע ממזג האויר, אפשרי שנובע מפריחה של עץ ועוד ועוד. אם מדובר באלרגיה, בחוסר סבילות למשהו או בתגובה למצב רגשי כלשהו, יש לבדוק עם מומחה לענין. ולאחר מכן ישנם טסטים רבים שניתן לעשות על מנת לאבחן את המקור. אין זו שאלה שניתן לתת עליה תשובה כלאחר יד. מעבר לכל אלה, את יכולה לעשות טסטים עצמיים, להמנע ממה שנדמה לך שהוא הגורם ולבחון את העלמות הסימפטום ועם התוצאות לגשת לרופא לבדיקה משמעותית יותר. מאחלת לך הצלחה בברכת יום יפה שך לאה פינטו

אני אישה בת 35 עליתי במהלך החודשים האחרונים כ 8 קילו, איך אני יכולה להוריד את העודף במשקל ובמהירות?

בוקר טוב ריקי במהירות יורדים במעלית, לא במשקל. יש הרבה דרכים לרדת במשקל, אך מעט מאוד דרכים לרזות (בשונה מיידת משקל) ולהשאר רזים, בגוף ובנשמה. בפורום זה אנו מציעות דרך של שינוי בחשיבה, בתפישה, על מנת ליצור שינוי יציב במימדי הגוף. אם זו דרך שיכולה לעניין אותך, ממליצה לך לקרוא במאמרים בדף הפורום ובפוסטים, בפורום עצמו, על גישתנו להרזיה ולבחון אם היא מתאימה לך. ואנו, נהיה כאן לכל שאלה שתעלה. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

שלום, השאלה שלי, איך להתייחס למצב שהוא רווי במתח נפשי מכל מיני סיבות אשר גורם לחוסר תאבון לכל היום, כמובן שזה מזוהה כחוסר רעב רגשי, האם במקרה כזה לאכול בכוח, או רק לשתות, או אולי לחכות שהמתח יעבור ואז לשים לב אם האכילה הטבעית חזרה. אודה לתשובה

בוקר טוב למתוחה ישנן תקופות בהן אנו ממעטים באכילה וישנן תקופות בהן האכילה מתגברת. לדוגמא, במצב של חולי המלווה בחום, יתכן ונחוש דיכוי של הרעב וחוסר תאבון. הסיבה לכך היא שהגוף מפנה את משאביו האנרגטיים למערכת החיסון ואחרות, על חשבון הפניית משאבים לצורכי עיכול וספיגה של מזון. ההשלמה תגיע לאחר מכן, כשהגוף יתגבר על הגורם הבעייתי. גם מצבים רגשיים יכולים ליצור סיטואציות כאלה. כשהתאבון נבלם, מדובר במתח או מצוקה ברמה גבוהה (אלה שמרגישים שתאבונם מוגבר בעיתות מתח יהיו אלה שיחוו מתח ברמה בינונית עד נמוכה). נסי להתמודד עם מקור המתח או לפחות להפיגו בדרכים התומכות ברווחתך הרגשית. זה יכול להיות שינוי מיקוד (קחי הפוגות, צאי עם חבר/ה לבילוי, ראי סרט טוב) או תרגילי הרפיה מכוונת וכדומה. האכילה הטבעית תחזור עם הפגת מקור המתח או לפחות ירידה ברמת המתח. הקפידי, כן, לשתות. מאחלת לך ימים של רוגע, שלווה ונחת שלך לאה פינטו

שלום, אני מעוניינת לדעת עוד על השיטה אחרי שנסיתי אין ספור שיטות הרזייה. האם יש ליווי כלשהו או מישהו שאוכל להתייעץ ולהבין יןתר באיזור הצפון (קריות, נהריה)? או בעצם רק להקשיב לגוף שלי ולזהות צרכים שלי ורצונות כפי שכתוב במאמר?

בוקר טוב לאה את מוזמנת ליצור קשר טלפוני איתי או עם בלה, על מנת לקבל כל הפרטים הנדרשים שלך בנוגע לליווי אישי. פרטי התקשרות, בהקלקה כפולה על התמונות. בברכת יום נפלא שלך לאה פינטו

אני לא מבינה אני נישיתי להרזות עם הרבה דיאטות אך לא הצלחתי להחזיק מעמד אפילו לא באחת מהן ופה אומרים לי שאפשר להרזות בלי דיאטה וזה ממש מוזר לדעתי מישהוא מוכן לתת לי עצה איך להרזות ?

מכירה אנשים רזים, כאלה שאף פעם לא עשו דיאטה, לא ספרו קלוריות, ותמיד אכלו בנחת... תשאלי אותם הם יגידו לך.

העצה הכי טובה היא לקרוא בפורום גם מאמרים של בלה ולאה, גם תשובות לשאלות של גולשים . צריך ללמוד את הגישה בצורה מסודרת עם ליווי עד לקבלת תוצאות שמקדמות אותך לכייון דרך חיים של אכילה אינטאיטיבית וללא השמנה. תרבכו ותסעדו..

שלום! קראתי בעיון את ההודעות בפורום. יש לי עבר בקבוצת דיאטה בה הצלחתי לרדת במשקל לתקופה מסויימת ואז העלתי במשקל בחזרה. לאחר מכן סבלתי מאנורקסיה לתקופה של כשנתיים ומאז בולמיה ואכילה כפיתית. בסך הכל אני כבר במקום מציאותי ורוצה להוריד כ-10 קילו. אבל מעבר להכל אני רוצה למקד את החיים שלי סביב דברים אחרים שהם לא אוכל, משקל ומראה חיצוני ולהיות בריאה. אני עוסקת בספורט כ-3 פעמים בשבוע וגם עוברת טיפול פסיכולוגי. אני מאוד מתחברת לרעיון של "הרזיה ללא דיאטה" אבל לא ממש יודעת מה לעשות עם זה. כידוע לכם, נשים הסובלות מהפרעות אכילה איבדו הרבה מנגנונים של תחושת שובע, רעב, אכילה רגשית וראייה אמיתית של מה שקורה להם בגוף, וכך גם אני. אשמח לעזרה. חג חירות שמח! ותודה.... אישה בצמיחה

שלום לך בצמיחה יקרה (איזה שם מקסים בחרת לעצמך). את לא צריכה לעשות כלום את כבר עושה הרבה, נראה שהטיפול החיבור האיטי אל הגוף והספורט מביאים אותך לאט לאט הביתה אל עצמך אל הגוף שלך את בדרך למצוא את המנגנונים והתחושות , קצת סבלנות או אולי הרבה ותגיעי וזה יקרה בעצמו יום בהיר אחד את תתעוררי להיות אדם רזה וזה ירגיש כאילו תמיד היית כך וזה ירגיש כמו לחזור הביתה.תמשיכי להאמין. בהצלחה במסע שלך.בלה

חג שמח, אני בת 24, הריון ראשוןובקרוב נכנסת לחודש שביעי. לפני ההריון הייתי רזה מאוד ואובססיבעת בקשר למשקל, כשנכנסתי להריון התמתנתי (לשמחתי)והרשתי לעצמי להנות מהתקופה הזו ולא לחשוב רק על משקל. כמובן שעליתי במשקל במיוחד בהתחלה כי פיציתי על כל השנים ששמרתי. אבל אחרי 5 חודשים ממש התמתנתי, אני אוכלת מסודר ופחות או יותר מקשיבה לגוף שלי- אוכלת מה שבא לי כשאני רוצה בלי לחשוב ובלי להגזים. חשבתי שהעלייה במשקל תתמתן כי אני באמת מקשיבה לגופי, אבל אני ממשיכה לעלות בקצב מהיר מידי. האם זה נשמע לך בסדר שאני שוקלת כעת 61 קילו, אני 1.60 (העלתי כבר 11 קילו מתחילת ההריון). האם יש משהו לעשות בעניין העלייה בלי להתחיל לחשב כל היום מה נכנס לי לפה, אלא באופן טבעי? חשוב לי לציין שאני כבר אוכלת בריא וממעיטה במטוגנים ובמתוקים (לא בגלל הדיאטה, אלא בגלל הצרבות..)

עדינה שלום ! סתם המלצה, עייני בתשובה שבלה כתבה לאיילת (מתחתייך) יש יותר מושלם מזה ..? באחולי לידה קלה.

שלום לך, העליה במשקל שלך היא בסדר גמור במיוחד לאור העובדה שהיית במשקל נמוך לעלות 11 קג עד חודש שביעי למי שהייתה במשקל נמוך לפני הריון זה טבעי ורצוי. אז אכן תקראי מה שכתבתי לשואלת תחתיך זה בהחלט מתאים גם לך. גם הברכות.

אני מאוד לא אוהבת לשתות מים אך יודעת שזה חשוב. לעומתץ זאת, נס קפה אני מאו דאוהבת אך יודעתשזה לא בריא ולכן כדי לשתות הרבה כוסות נס ביום אני פשוט שמה רק רבע כפית של נס בכל כוס כדי שבסך הכל לא אשתה יותר מדי. אני פונה אליכם כדי לקבל המלצה אודות צמח או משהוא שאוכל לחלוט במים ואז לשתות כך שיהיה לי טעים וחשוב ביותר שלא יעלה לי בקלוריות. בנוסף- מה אני יכולה לאכול/ לשתות- אולי איזה צמח- כדי שיהיו לי יציאות יותר קלות. משהוא שיעשה טוב למע' העיכול תודה

שולה היקרה הפני את שאלתך לפורום של תזונה קלינית או תזונה טבעית או כל פורום בו עונות דיאטניות . בברכה בלה

שלום לאה ובלה. אני בחורה רזה מטבעי, מעולם לא עשיתי דיאטה, אכלתי מה שבא לי מבלי להשמין ולמעשה אני אפילו לא יודעת לספור קלוריות. לפני בערך ארבעה חודשים נכנסתי להריון ופתאום התחלתי לעלות במשקל באופן מסחרר (הרבה הרבה יותר מידי). לאט לאט התחלתי להבין שאם אמשיך ככה אהפוך לליויתן לכן עשיתי את הדבר שנראה לי הכי הגיוני בסביבה, ופניתי לדיאטנית שכתבה לי תפריט מייאש ביותר של חזה עוף, לחם קל וכל מיני דברים מגעילים (בעיני). בנוסף, הדיאטנית אמרה לי שמלבד שמירה על המשקל גם מאוד מאוד חשוב בתקופת ההריון לאכול בריא ומאוזן, את כל אבות המזון ובקיצור - בדיוק את התפריט שהיא כתבה לי. מה דעתכן? מה עלי לעשות? האם להיכנס עכשיו, דווקא בתקופת ההריון לעולם הדיאטות? ואם לא - פשוט להמשיך לאכול כמה שאני רוצה ורגילה? כמו קודם? אני ממש פוחדת שפתאום אשמין ללא גבולות.. מודה מראש על תשובתכן.

איילת היקרה. ראשית הרשי לי לאחל לך המון המון מזל טוב. איזה יופי וכייף לך, . עם זאת עליך להבין שמעכשיו ועד עולם ניכנס שינוי ענק לחייך שלעולם יותר לא יחזרו להיות מה שהיו קודם. לשינוי מסוג כזה יש להערך, לגשת בצורה בוגרת, להפנים ,ובעקר לקחת עליו אחריות וללמוד להנות ממנו. זה שינוי עומק אשר יהפוך סידרי עולם גם בגוף שלך וגם בנפש - שינוי מבורך ומדהים ו... הנה את חווה את תחילתו של השינוי בגופך שהפך עכשיו להיות מקדש בו תשכון הנשמה החדשה שהגיע לעולם דרכך (סליחה על הפואטיות...)ועכשיו עליך להערך בהתאם. אז מה זה אומר ?שעליך להיכנס מעכשיו לעולם של הדיאטניות והדיאטות ולאכל מעכשיו חזה עוף ולחם קל??? חלילה!! או אולי, כפי שאת אומרת להמשיך לאכול כרגיל ולהשמין עד ממדי ליוותן ? גם חלילה!!! האם לא קיימות לדעתך דרכים נוספות מלבד שתי אלו שלא מלבבות במיוחד??? אז קודם קול ארגיע אותך. גופך המופלא, שלא צריך שום עזרה ביצירת תינוקך החדש, גם לא צריך שום דיאטה וכדאי מאד לוותר עליה . מה שהוא כן צריך זה שאת כמטפלת שלו תלמדי להקשיב לצרכים החדשים שלו בהמון אהבה ותשומת לב. את תיהיי מופתעת מחוכמתו המדהימה ומהניווט המדויק שהוא ינווט אותך אם תאכלי מה שהוא אומר לך ולא מה שהסביבה או הדיאטנית אמרו לך (צריך לאכול בשביל שניים/תאכלי תזונה נכונה וכוו..) חוכמתו הרבה גם תאפשר לך לחזור בחזרה למשקל שהכי מתאים ונוח לו אחרי הלידה (שיכול להיות יותר גבוה, יותר נמוך, או בידיוק כמו שהיה לפני הלידה) וגם פה מה שעליך לעשות זה רק לסמוך עליו. הכי חשוב, אל תאבדי את הרזון הפנימי שלך נוכח השינוי החדש. לא מעט מהמטופלות שלי היו רזות טבעי לפני הריונות וזה הלך להן לאיבוד בעקבות השינוי אליו הן לא נערכו כראוי. ושוב מילות הרגעה, יש המון נשים שיולדות ונשארות רזות טבעי כך שאין סיבה שזה לא יקרה לך. כאמור אל תאבדי את האינטואציה המופלאה שלך בנושא. ולסיום איחולים להריון קל ונעים ודרך צלחה במסע האימהות המופלא. ו... אם את צריכה עזרה אנחנו פה. בברכה בלה

תודה בלה על תשובתך המדהימה.. אאמץ אותה בחום. חג שמח.

שלום הוספתי ומעט שיניתי בתפריט שלי מספר דברים. הוספתי הרבה ירקות מעט פרי בבוקר החלפתי מאכלים שמנים במוצרים דלי שומן (1-3 אחוזים) הוספתי גרנולה/קוואקר ודברים שנחשבים "בריאים" האם גם זו דיאטה מזיקה לטענתך שתגרום לגוף שלי לצאת כנגדי? אני די מסכים עם הרעיון שדיאטה צריכה לבוא קודם כל בראש ובתפיסה אבל מפה ולשלול כל סוג של ביקורת על האוכל שאנחנו מכניסים לפה? אם שנאתי אבוקדו מגיל צעיר ועתה אוכל אותו גם אז הגוף שלי יכנס לבעייה? וכמובן שמן הסתם עם כל המאכלים האלה הקלוריות מצטמצמות. אשמח לשמוע דעתך

שלום רמי , שים לב מה אתה עושה אתה שואל אותנו, אנשים מבחוץ, האם מה שאתה עושה זה דיאטה והעניין הוא שהיחיד שיכול לדעת זה רק אתה. תשאל את עצמך איך אתה מרגיש עם השינויים שעשית בתזונה- האם זה נוח, נעים , מרגיש טבעי או שאולי מכניס למתח , מעצבן ואתה רק מחכה שזה יגמר . אם זה בסדר לך אז זה לא דיאטה זו פשוט אכילה טובה ונעימה עבורך אם לא אז זו דיאטה והגוף יגיב כמו לדיאטה. אותו דבר לגבי אבוקדו אם פעם שנאת ועכשיו אתה אוכל כי צריך זו טעות גדולה ואכן יגרום לנזק בטווח ארוך אבל אולי זה השתנה ואתה עכשיו דווקא כן אוהב - בקיצור הכדור במגרש שלך ורק אתה מחליט מה עושים בו. חג חרות שמח - בלה

אוקיי, הבנתי יותר לעומק. תודה רבה על התשובה העניינית.

בנוסף ללהוציא כמה דברים מהבית, צריך להרגיש תחושה של שובע, ובשביל כזו- צריך להרגיש דבר מסוים. אני ממליצה לך על משהו מסוים, שאני התנסיתי בו, מעבר לדיאטה, http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766 , הרי דיאטה זו דרך חיים אני הורדתי 10 ק"ג דרך זה

לפעמים אני מנסה לשאול את עצמי אם עכשיו אני באמת רעבה (רעב פיזי) או שסתם מתחשק לי עוד כי זה טעים.ואני לא יודעת... כשאני ממש עייפה או עצובה אני יודעת מיד שמתחשק לי עכשיו לאכול רק בגלל הקושי הרגשי ואז אני "מטפלת" ברגש ולא ע"י אוכל, אך לפעמים קשה לדעת אם אני צריכה באמת עוד כמה ביסים או שפשוט זה טעים וסתם מתחשק עוד.. איך אפשר להבדיל? מה הסימנים של רעב פיזי? אני הרי לא מחשבת יותר אם אכלתי "מספיק" או לפני כמה זמן ולפי זה מפסיקה לאכול, אלא לפי "ההרגשה"...

גלית שלום רב, הסימנים הם לגמרה שלך ואת לומדת אותם מהתנסות וחוויה ומהקשבה איטית וסבלנית לתחושות שלך. את לומדת לאט לאט את השפה של הגוף שלך ולמידה היא הרבה פעמים מטעוית, אז תתנסי ותבדקי ותרשמי לעצמך את הסימנים ותדעי שהם יהיו אך ורק שלך כי החוויה הי סוביקטיבית לגמרה. בברכה בלה

שלום לאה כבר די הרבה זמן שאני קוראת כאן בפורום ונהנית ולומדת הרבה. הרבה ידע וגם מהניסיון שלכן.אז קודם כל תודה! אתן באמת עושות עבודה נפלאה וחשובה.! אני מרגישה שהשיטה שלכן היא הדרך עבורי והדרך בכלל-לרדת ולשמור על המשקל. הבנתי שהדיאטות שעשיתי גרמו רק לנזק לגוף ולא כדאי להגביל את עצמי יותר. הבנתי שאני מתעסקת יותר מידי באוכל ובמשקל העודף. הבנתי שאני אוכלת בגלל רגשות וקשיים רגשיים ולא רק מרעב פיזי. איך מתחילים שינוי? עד עכשיו רק "למדתי" וקראתי עכשיו רוצה גם ליישם... האם כדאי קודם להפסיק עם החישובים-כמה אכלתי ולאכול "חופשי"? או שלהתחיל ללמוד לאהוב את עצמי, את גופי וללמוד לסמוך עליו? או-ללמוד לזהות רעב פיזי? או- להתמודד עם רגשות וקשיים בדרך הנכונה? יש לי ניסיון בעבודה עם דמיון מודרך, הצהרות חיוביות ומודעות עצמית גבוהה.כך שאני פשוט לא יודעת באמת עם מה כדאי לי להתחיל? זה פשוט כ"כ הבה דברים חדשים והרגלים חדשים לחיים...

מישהי יקרה שלום רב ראשית ברכותי על שינוי בדרך שכבר עשית. אני שומעת אותך מבולבת. מצד אחד את מתחברת לשיטה ומה שהיא מביאה מצד שיני אינך יודעת איך להתחיל ובמה. אני חושבת שבלבול זה דבר טבעי כשאת מתחילה ללמוד להכיר ולהפנים דרך חדשה לגמרה, כזאת שאמורה ליצור לך שינוי עומק בתפיסת המציאות שלך . זה הבסיס ושם צריך להתחיל ,כשתפיסת המציאות שלך תשתנה כל הדרך בה את מפרשת את מה שקורה לך ישתנה ומשם יבוא השנוי גם במעשים כמו לזהות רעב רגשי מול רעב פיזי,להפסיק את החישובים, להתמודד עם הרגשות הקשים , ליצור מערכת יחסים חדשה עם הגוף ועוד ועוד ועוד. נסי להתבונן על הנושא כמו על פרויקט מורכב שאת רוצה לבצע לדוגמא לבנות בית . כשבונים בית מתחילים מחזון ודימיון - איזה בית יהיה לי - כמה חדרים, כמה קומות, איפה. אחרי זה עוברים לחלק המעשי - כמה יעלה איך אבנה אותו מי יעזור לי בבניה של הבית, ובשלב יותר מאוחר עוברים לשלבים של הביצוע. אם תתחילי להתלבט לגבי הקרמיקה של הבית עוד לפני שבכלל דימיינת את המראה והצורה שלו תחווי הרבה בילבול ויש סיכוי שתישארי במקום ותחווי תיסכול.סדר, היגיון, שלבים הנבנים זה על גבי זה כל אלה חשובים בכל פרויקט והרזיה ללא דיאטה לא יוצא מהכלל הזה. את אומרת שיש לך כבר ניסיון במודעות עצמית ובדימיון מודרך אז תשבי עם עצמך ותראי האם את יכולה לבנות לעצמך את הפרויקט הזה. ושוב יש להתחיל עם הבסיס- התודעה שלנו המופעלת על ידי אמונות בסיס אשר נוצרו בגיל צעיר ומפעילים אותנו עד היום. מקווה שעזרתי , בברכת חג חרות שמח, בלה

לפני שנה בערך מתוך קריאה רבה בפורום שלכן והבנתו יישמתי את השיטה ורזיתי בערך 5 קילו שאצלי זה בהחלט מספיק, הצלחתי לשמור יפה כל עוד עבדתי וגרתי לבד. לפני חודשיים עזבתי מקום עבודה עקב בעיות גב וכל מיני סיבות וחזרתי לגור עם ההורים (אמנם זמנית עד שאעבור דירה). מאז העליתי בחזרה בערך 3 קילו, ושכחתי מהשיטה לדעתי עקב לחץ נפשי ממצבי. אני קצת מיואשת ממצבי הגופני והכללי, מה עושים? תודה

ערב טוב מאיה בכוחו של שינוי במציאות חיים, ליצור שינוי במצב הרגשי. ראשית, הייתי מציעה לך להכיר בעובדה שאת חווה משהו חדש ושונה מהרגיל ולהכיר בהשפעתו על מצבך הרגשי. ראשית כל, הכרה וקבלה. זהו פתח לחמלה, להבנה ולתחושת רוגע פנימית שתאפשר התמודדות טובה יותר עם המצב החדש. במקום בו אין הכלה רגשית, אנו ממהרים לתת לעצמנו מענה מנחם, מרגיע, מפצה או...מעניש. במקום בו איננו מקבלים את רגשותנו ובעצם את תגובותנו הרגשיות האנושיות והלגיטימיות למצבים שונים בחיינו, אנו בורחים....איש איש למחוז מפלטו, חלקנו ירוצו למקרר. מאיה, יש לך נסיון טוב של מסוגלות, עתה עלייך ללמוד שהחיים הם דינאמיים ואנו יצורים שחיים בסימביוזה עם הדינמיקה הזו. לא הייתי מציעה לך להתנגד לה אלא ללמוד להכיל, ולחבק את עצמך באהבה. את חיה וחווה את החיים על גליהם הטבעיים. כשתחבקי את עצמך ותתני לרגשות שלך להיות כחלק ממי שאת כרגע, כחלק מהאדם, מהיצור האנושי שאת - ילך ויפחת הצורך שלך לברוח, להשקיט, לחסום ולהמנע כפ0י שאת אולי עושה כרגע. התמקדי ברגשותייך ובחוויותייך הנוכחיות ואל תפני את הזרקור ל- 3 ק"ג אומללים, כי הם רק תוצר לוואי, הם אינם הבעיה. הם רק משקפים לך את ההתרחקות מעולמך הפנימי והרגשי, ותו לא. קבלי את העובדה שכרגע זו היתה הדרך היחידה בה ידעת להגיב לשינוי בחייך ועתה נסי ללמד את עצמך דרך של הכרה, קבלה והכלה של השינוי על כלל הרגשות שהוא מעורר בך. למדי את עצמך. יש כאן הזדמנות נהדרת. והמשקל, אל דאגה, הכל יחזור לקדמותו כשאת תחזרי ותתקרבי לעצמך. מאחלת לך חג שמח ושהכל יסתדר עבורך על הצד הטוב ביותר, במהרה בימינו. שלך לאה פינטו

שלום, אני צריכה מאוד לקבל אבץ, שאלתי היא האם אפשר לקבל את האבץ גם מאכילת גרעיני דלעת קלויים?

שלום טנית גרעינים יכולים להיות מקור טוב לאבץ, גם גרעיני דלעת אך מקור מצוין לאבץ הינם שמרים טריים מעבר לכך, ממליצה לך לפנות לפורום תזונה קלינית, כיוון שעל אף העובדה שאנו דיאטניות קליניות, זהו אינו תחום המיקוד של הפורום הנוכחי חג שמח ובהצלחה שלך לאה פינטו

שלום! רציתי לשאול... אני 4 חודשים אחרי לידה מניקה מלא. מתי אוכל להתחיל בדיאטה ואיזו דיאטה ממולצת לי? אגב: אני בת 23 התחלתי את ההריון עם משקל 45 ק"ג וסיימתי עם 70 ק"ג (בגלל רעלת ההריון שהייתה לי) וכעת כמו שאת מתארת לעצמך הבגדים לא עולים עלי... תודה וחג שמח

שלום הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה אז תשובתי פשוטה וברורה ואני עומדת מאחוריה. אם את רוצה לחזור למשקל לפני הלידה הדבר האחרון שעליך לעשות זה דיאטה כי מדיאטה משמינים. יש מצב שכבר לא תחזרי למשקל שהיית לפני הלידה מכיון שהוא היה מאד נמוך , אני לא אומרת כמובן שעליך להישאר במשקל 75 שהוא בהחלט גבוה אבל יתכן שגופך ימצא לעצמו משקל מאוזן חדש. מאד תלוי גם האם הקפדת ושמרת על דיאטה לפני הלידה או שאכלת בצורה טבעית והיית במשקל של 45 מתוך שלווה ואיזון פנימי. בקיצור מה שהייתי ממליצה לך זה להירגע, לסמוך על הגוף שלך, לאכל על פי רעב ושובע ולהגיע לאיזון לאט לאט.ה המון מזל טוב ואם את רוצה עצה אחרת , כזאת שתכתוב לך תפריטים, תחשב לך קלוריות ותספור לך גרמים של שומן זה לא בפורום הזה.יש הרבה פורומים בהן עונות דיאטניות ואת יכולה להפנות את השאלות שלך אלהן. חג שמח, בלה

שלום בלה/לאה קראתי על השיטה וזה מעניין אותי ומדבר אלי,אם הבנתי נכון מהמאמרים שקראתי בעצם, אתן אומרות שיש כמה סיבות להשמנה ואי ירידה במשקל- 1. אמונות על הגוף שלנו"משמין מכל פירור" וכו'...שבעצם, מה, ממש מתגשמות..? 2. אכילה רגשית-אני אוכלת מתוך תחושת בדידות וכו'...ולא מתוך רעב אמיתי.. 3. אכילה מתוך תחושות גופניות כמו עייפות וכו' ולא רעב. 4. דיאטה שמגבירה חשק לאכול. הייתי מאד רוצה לבוא לטיפול אך כרגע לא מתאפשר לי כלכלית. יש לי כמה שאלות: 1. בנוגע לאמונות-פשוט לשנן משפטים חיוביים? איך משנים אמונה? אני מבינה שאולי באמת אני משמינה כי מאמינה שהגוף שלי משמין מכלום אבל איך אפשר להאמין אחרת פתאום? 2. לגבי הדיאטה-פשוט להפסיק להגביל את עצמי? מה שיקרה זה שאוכל הרבה כי מותר...האם חלק מהלמידה הזו כרוכה בסיכוי לעליה במשקל?? לפחות בהתחלה? תודה מראש,

עינב היקרה ראשית אני שמחה שהגישה מדברת אליך ונראה שאת החלק הראשון אכן הבנת נכון. על פי הגישה שלנו שילוב של ארבעת הדברים שכתבת יחד עם ריחוק מהגוף אי זיהוי מלא ונכון של הצרכים שלו ואי מילוי של הצרכים אכן מביא להשמנה. בקשר לחלק השיני - שינוי אמונות זו אומנות ויש הרבה טכניקות ליצור אותו - טכניקות מעולם האימון ,מעולם הnlp, ומעולם הטיפול. אני חושבת שזה לא מקצועי ולא נכון להציג את הטכניקות פה בפורום כי הצגת הטכניקה בלבד לא תיתן דבר, מה גם שאמונות הן דבר אישי וחשוב להתאים את הטכניקה לשינוי אמונות לכל אדם באופן מדויק עבורו. בנוסף, אמונות הן הגנות מאד חשובות שלנו, הן נוצרו בעבר הרחוק מתוך פירוש מציאות שהיה קיים אז, לעתים קרובות פירוש מוטעה ולא מדויק, אך נשארו כדי לשמור עלינו. אם את באה לשנות אותן תיהייה התנגדות עזה בתוכך כי יש בך חלקים שבאמת מאמינים שמסוכן לוותר על אמונות אלו והם יגיבו בהתנגדות עזה, כשזה יקרה ,וזה סימן טוב, צריך להיות שם לידך על מנת להגיב נכון ולמנוע נזקים. לגבי דיאטה אנחנו בהחלט בעד להפסיק לעשות דיאטה אבל גם פה זה רחוק מלהיות פשוט ואסביר גם למה. אנשים המצויים במעגל הדיאטה מכירים שתי אופציות בסיסיות ,או שהם בדיאטה מה שאומר שהם שומרים, מקפידים ובשליטה, או שהם לא, מה שאומר שהם חוגגים עד לדיאטה הבאה. כשאת מפסיקה את הדיאטה בלי שיש לך תחליף יציב ונכון תגיב המערכת שלך באכילת יתר ללא ויסות פנימי נכון מה שעלול לגרום לך לעלות במשקל, להבהיל אותך וכמובן לגרום לך להאמין שאין שום אפשרות לרזות בלי דיאטה. בטיפול שלנו הפסקת דיאטה ושינוי אמונות מתבצע בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שכבר נוצר בסיס והבנה לדברים אחרים. בקיצור, זה לא פשוט , אם את רוצה לנסות לבד תקראי על השיטה בכל מיני מקומות יש חומר באנטרנט (בעקר באנגלית) ויש גם ספרים בנושא. המון הצלחה בכל מקרה ושתפי אותנו במה שקורה אתך. חג חרות שמח, בלה

איפה אפשר להשיג ספרים בנושא? אילו ספרים? ותודה על תשובתך!

שלום, אני בת 30 גובה 180 משקל 60.5 וזה לאחר שנגמלתי מדיאטה של 3 שנים שבה הייתי סופרת קלוריות "סדרתית". במשך 3 שנים הייתי במשקל של 56 קילו ( תת משקל לגובהי ). לפני כ 5 חודשים בערך החלטתי שזהו אני לא רוצה להיות בדיאטה כל חיי, נמאס לי מלחשוב כל היום על אוכל אפילו בזמן שהייתי אוכלת.. לחשב כל דבר מה הערך הקלורי שלו וכשהיו לי בולמוסים כבדים עקב המחסור הנפשי שהיה לי הייתי אח"כ כועסת על עצמי והייתי פותחת בדיאטת "רצח" ליום יומיים.אז העלתי במשקל במהירות רבה ופתאום לא ידעתי גבולות, מקיצוניות לקיצוניות.. לפני כחודשיים נרשמתי למכון כושר ואני מצליחה לשמור על משקל תקין ואוכלת הכול ( אוכל בריא ) ולא מתנזרת כבר ממתוקים. לפעמים בערך אחת לשבוע עדיין יש לי בולמוסים ואני לא מבינה למה.. הרי אני כבר לא בדיאטה ומרשה לעצמי המון דברים שלא הרשתי בעבר אז למה? אולי בראש אני עדיין בדיטה? אולי לא נגמלתי לחלוטין? איך חיים אורך חיים בריא מבלי כל הזמן לדאוג אם עליתי במשקל? יש לי ראייה קצת מעוותת כולם אומרים לי שאני רזה ושיש לי גוף יפה, אבל כשאני מסתכלת במראה אני עדיין נראית לי קצת אובר ווייט..

שלום, אני בת 30 גובה 180 משקל 60.5 וזה לאחר שנגמלתי מדיאטה של 3 שנים שבה הייתי סופרת קלוריות "סדרתית". במשך 3 שנים הייתי במשקל של 56 קילו ( תת משקל לגובהי ). לפני כ 5 חודשים בערך החלטתי שזהו אני לא רוצה להיות בדיאטה כל חיי, נמאס לי מלחשוב כל היום על אוכל אפילו בזמן שהייתי אוכלת.. לחשב כל דבר מה הערך הקלורי שלו וכשהיו לי בולמוסים כבדים עקב המחסור הנפשי שהיה לי הייתי אח"כ כועסת על עצמי והייתי פותחת בדיאטת "רצח" ליום יומיים.אז העלתי במשקל במהירות רבה ופתאום לא ידעתי גבולות, מקיצוניות לקיצוניות.. לפני כחודשיים נרשמתי למכון כושר ואני מצליחה לשמור על משקל תקין ואוכלת הכול ( אוכל בריא ) ולא מתנזרת כבר ממתוקים. לפעמים בערך אחת לשבוע עדיין יש לי בולמוסים ואני לא מבינה למה.. הרי אני כבר לא בדיאטה ומרשה לעצמי המון דברים שלא הרשתי בעבר אז למה? אולי בראש אני עדיין בדיטה? אולי לא נגמלתי לחלוטין? איך חיים אורך חיים בריא מבלי כל הזמן לדאוג אם עליתי במשקל? יש לי ראייה קצת מעוותת כולם אומרים לי שאני רזה ושיש לי גוף יפה, אבל כשאני מסתכלת במראה אני עדיין נראית לי קצת אובר ווייט..

שלום רב לך נראה שעשית עבודה נפלאה לבד - הבנת את הנזקים שבהתנהלות שלך,לקחת על זה אחריות והתחלת ביצרית שינוי. אבל גם התלמיד המוכשר ביותר צריך בסופו של דבר מורה שיכוון אותו במקומות בהם הוא לא יודע שהוא לא יודע וזו הסיבה שכולנו גם המוכשרים ביותר זקוקים להכוונה חיצונית על מנת לקבל משהו שהוא טוב ושלם. נראה לי שבגלל שעשית את העבודה לבד חסר לך לא מעט ידע ולא מעט שלבים אשר תוקעים אותך ולא מאפשרים לך להגיע לאיזון המלא והשלווה מול אוכל ומשקל כפי שאת כמהה אליה. משקלך אכן נמוך לגובהך וזה שאת לא מרוצה ומתעסקת עם הנושא מראש שיש עדיין דברים לא פתורים . אז אני מציע לך לא להרים ידיים ולהמשיך בדרך על מנת להשלים את המסע לבד או עם הדרכה. בברכה בלה

אני בת 35, כרגע אני בתהליך הרזיה מוצלח מאד בשומרי משקל (ירדתי בחצי שנה 12 קג ונשארו לי עוד 6 קג למשקל הכבוד)אבל הגעתי לשלב "התקיעה" ... שמעתי מחברה על מכשיר רעידות / ויברציות ומכשיר אולטרה -סאונד שממיס שומנים. בררתי מחירים ומדובר על מפגש בן שעתיים כל פעם בשילוב שתי הפעולות אשר מבטיח הצרת היקפים. אמרו לי שזה כמו שאיבת ומן אבל ללא הניתוח. האם זה נכון? ושווה?הציעו לי 250 שח כל מפגש. אני מוכנה לשלם אבל האם המכשירים הללו אכן יעילים?

טעות בפורום פני לפורומים אחרים. בברכה בלה

נואשת לדיאטיקנית באזור השרון

נואשת לדיאטקנית??? וכי למה ??? אם את נואשת דיאטנית איננה פיתרון, עדיף שתחפשי מישהי עם הכשרה בנושא של טיפול נפשי רגשי. דיאטנית תוכל להדריך אותך לתזונה נכונה, לבנות לך תפריט ולעקוב אחריך, מה לזה וליאוש??? וסתם סקרנות למה את מחפשת דיאטנית בפורום של הרזיה ללא דיאטה???? בברכה בלה

שלום בלה. ראשית תודה על ההתייחסות,שנית הסבר קצר.הכניסה לפורום הינו ניסיון ראשון שלי ורק בדיעבד הבנתי שנכנסתי לפורום המוטעה. שנית "נואשת"מתייחס לכך שאני מחפשת דיאטיקנית אמינה שתוכל ללוות אותי גם בצד הרגשי!אם תוכלי לעזור לי אודה לך.

שלום רב. אני בת 27,וגולשת בפורום מדי פעם.הגישה ברורה לי,למרות שאני חושבת שחייבים ליווי מקצועי כדי ללמוד מחדש את צרכי הגוף,את הרעב הנפשי וכ"ד....אני מסכימה שדיאטה זו לא הדרך.קראתי הרבה בפורום רק שאלה אחת נשארה: מה באמת טוב לגוף שלי?שווארמה,בורקס,ציפס....??שרוב אנשים רזים מרשים לעצמם ללא הגבלה ולא משמינים מזה,ולרוב אור הפנים שלהם לא נראה בריא כי הם לא אוכלים ירק ויוגורט טבעי ומעדיפים שווארמה במקום דג בתנור עם אבוקדו ומנשנשים עוגיות במקום גזר וכ"ד ניסיתי להקשיב לצורכי הגוף והבנתי שלרוב בא לי דווקא האוכל הלא בריא כמו תפוחי אדמה מוקרם או עוגת קצפת לפחות פעם ביום,ופרוסה עם נקניק מעושן וכ"ד ורק פעם בשבוע הייתי נזכרת מהיוגורט טבעי או ירק,במשך 3 חודשים אכלתי בהתאם לצורכי הגוף ורזיתי 2 קילו....אבל התחלתי להרגיש כאבים בצד ימין(בד"כ אני בריאה) ורופא שלי אמרה שזה כבד-כשאני ישנה בכיף כבד עובד ושמאוד קשה לו לעבד את כל החומרים שבאוכל מוכן ומטוגן ושאני צריכה לשמור על הכבד שלי כי זה איבר מאוד חשוב הוא אחראיעל היופי,היא אמרה שכבד אוהב אוכל בריא. לאה ובלה יקרות!הסתבכתי!כנראה שהגישה לא ברורה לי עד הסוף,כנראה שהיא אינדבידואלית לכל אחד ואחד.ואם אבחר לאכול יוגרט בערב במקום נקניק מעושן זה אומר שאני בדיאטה???אני לא רוצה דיאטה!!!!!! אנא תנו לי כיוון למחשבה..............

שלום אירית בעוד הגישה הדיאטטית מגבילה את חופש הבחירה, גישת ההרזיה ללא דיאטה פותחת אותו לרווחה. כשאת שואלת האם את יכולה לבחור מזון X במקום Y , את לא נמצאת במקום של בחירה חופשית אלא מנוהלת ממקום של חוסר בחירה. כאילו אמרת "אם אני לא בדיאטה, אל לי לאכול יוגורט" - איך זה שונה מדיאטה בעצם? ואם בחרתי לאכול סלט ירקות טרי או פת אורז, מה זה אומר, שאני בדיאטה? תלוי במקור הבחירה. אם אני בוחרת מטעמים קלוריים, דיאטטיים או מתוך פרדיגמה של "צריך" - אין ספק שזוהי דיאטה ואין הכרח שאכן זה הדבר שהכי נכון לי כרגע.. אם אני בוחרת מהטעם הפשוט שזה הדבר שהכי ייספק אותי, את הצורך הנוכחי שלי במזון - זוהי בחירה אותנטית, שכנראה הכי נכונה לי. כן, ליווי מקצועי נדרש ברוב המקרים על מנת לייצר הבנה נכונה של התהליך ואבחנה ברורה בין צרכי תזונה אותנטיים לבין אלה שמקורם בחשיבה פסאודו-דיאטטית (דיאטה סמויה). הדיאטה המדומה מתבטאת במקרה שלך גם בנטיה לבחירות לא מאוזנות, ברור לי שהגוף האנושי מתאווה יותר למזונות מזינים ומגוונים בהרכבם. והשאלה כאן, עד כמה את מחוברת ופתוחה להרגיש את הטעמים והמרקמים שדורש גופך. יחד עם זאת, אציין כי התופעה מוכרת ולאחר שנים רבוןת של הגבלה וחסך, ישנה כמיהה פסיכולוגית למזונות מסוימים, בעיקר אלה המוגדרים כ"אסורים". זה יכול להיות שלב ראשוני ובהחלט לגיטימי כחלק מאי התניית האכילה בדבר, כחלק מהאמון שלך בחופש לאכול מהכל. ברגע שחופש הבחירה מוחלט, הבחירה תהיה יותר ויותר אותנטית ונכונה בהתאם לצרכי הגוף באמת. בתהליך זה אנו עובדים על גישה וחופש בחירה הוא ענין של תפישה / גישה. על זה אנו מתאמנים תוך למידת והבנת השפה בה גופנו מתקשר לנו את צרכיו השונים. מקווה שנענית ומאחלת לך שבוע נפלא וחג שמח שלך לאה פינטו

לאה, אז את אומרת שאולי בהתחלה זה שארשה לעצמי לאכול ה כ ל זה "עליה (במשקל) לצורך ירידה"....?כלומר-הגוף והנפש צריכים להרגיש קודם שהכל מותר כדי להשתחרר מנזקי הדיאטה וכך בהמשך נוכל ללמוד לזהות את הצרכים האמיתיים של הגוף וזה יתאזן?

נכון, נכון, אין סיכוי להשיג כאן תפריט ליום אחד של "מרזה ללא דיאטה" (גם לא ביקשתי), אבל תנו לנו דוגמא ליום בחייו של מרזה בגישתכן, הכוונה למרזה שמכיר את האכילה האנטואיטיבית , אחד שמקשיב לגופו ומנהל מערכת יחסים מעולה עם כל תא בגוף. כמובן שכל אחד וטעמו אז סוג האוכל לא ממש משנה, אבל רק שאצליח להבין תמונה כללית, משהו בסימולציה.

אני אסביר את הבקשה, לדוגמא אם אני קשובה מאוד לגוף והוא אומר לי בבוקר לאכול טוסט עם כוס תה, צהריים ארוחה מלאה כבד ופירה וירקות , אחהצ תה עם עוגה ובערב ביצה קוטג 2 פרוסות חלה וסלט. כך מבקש הגוף. ואני לא מרזה, מה זה אומר ? אז איך למשל אמור להראות יום של אדם שקשוב לגופו ? למשל איך נראה יום בחייך כאחת שחיה על פי הגישה? מה אכלת? מה שתית? איזו פעילות גופנית עשית? כמובן שכל יום אינו דומה לקודמו. רק לצורך דוגמא. תודה רבה