פורום הרזיה ללא דיאטה

גם אני ניסיתי דיאטה שנקראת "הודיה" ומאוד התאכזבתי מהתוצאות(שלא היו בכלל). השאלה שלי היא, האם אפשר לתבוע חברה שמשווקת מוצרי דיאטה? 700 ש"ח זה המון כסף כשאין תוצאות. והאם מישהו שמע על הדיאטה הזו בכלל???

ערב טוב אודליה הפורום הזה אינו הכתובת המתאימה לך. מעבר לכך, המלצה אישית חמה, הפני את האנרגיות שלך לנתיבים מועילים. למדי את הלקח וקחי אחריות אישית אני חושבת שיכולה להיות כאן למידה מאוד משמעותית עבורך. בכל מקרה, בהצלחה בכל אשר תפני. בברכה לאה פינטו

הגבתי בשרשור המקורי, אבל נראה לי שההתגובה קצת הולכת לאיבוד בים ההודעות, אז אני אעתיק אותה לכאן: בעיניי, כל ניסיון לשלוט בתהליך באמצעות ההיגיון, ולא משנה לצורך העניין אם נקרא לזה ילד והורה, חוטא לגישת ההרזיה ללא דיאטה. הילד הפנימי לעולם לא יבטא צורך פיזי ולכן האמירה שהילד הפנימי רוצה לאכול שוקולד אינה מדויקת. הילד הפנימי הוא רק חלק ממכלול החלקים שמרכיבים את הנפש שלנו. חוץ ממנו יש עוד הרבה חלקים, ביניהם גם החלק ההורי, החלק האימהי, החלק הנשי וכו'.... כל החלקים האלה משמיעים בתוכנו קולות שונים מפני שלכל אחד מהם יש צרכים שונים. אף אחד מהם לעולם לא יבקש אוכל, משום שאוכל הוא מרכיב פיזי ולמעשה אכילה בתגובה לכל אחד מהקולות הללו היא אכילה רגשית. לדוגמא: אם נפרש את הצורך הילדי כצורך בשוקולד ואחר כך יבוא ההיגיון ההורי ויסביר שלחם מלא זה יותר בריא, עדיין ניתן לגוף משהו שהוא לא זקוק לו. על אף שנדמה לנו שלחם מלא זה יותר בריא. הגוף לא היה זקוק לאוכל באותו רגע- לא ללחם ולא לשוקולד. ה"הורה הטוב" לא מייצג את ההיגיון. תפקידו לא ללמד את הילד הפנימי מה טוב ומה לא טוב לאכול. תפקידו לא לשפוט ולא לנזוף. תפקידו לאפשר לילד הפנימי להתבטא, תפקידו להקשיב לו ולתת לו את המענה הרגשי הנכון. יחד עם זאת, תפקידו גם להקשיב לקולות האחרים ולתת גם להם מקום מבלי לשפוט אותם. ההנחה שהילד הפנימי רוצה לאכול שוקולד היא פרשנות שלנו בלבד. אם נתבונן פנימה בשקט ונקשיב לילד הזה נגלה מה הוא באמת רוצה, מה הוא באמת מרגיש - לפעמים הוא מפחד, לפעמים הוא משועמם, לפעמים הוא מתוסכל - אלה הן מחשבות ילדותיות שכל הזמן נדחקות לצד ולא ניתן להן מקום אמיתי בחיים משום שהן נתפסות כבלתי ראויות. ככל שנאפשר לילד הזה להתבטא נוכל להרגיע אותו אם הוא מפחד, לספק לו עניין אם הוא משועמם ולעודד אותו אם הוא מתוסכל. רק אחרי שניתן לו את המקום הראוי נוכל לשמוע גם את החלקים האחרים ולתת גם להם מקום. כשעוברים את התהליך הזה , הצורך בשוקולד נעלם כלא היה, משום שהוא תוצר של פרשנות לא נכונה שלנו לצרכים של הגוף. זה משהו שקורה לבד, ללא התערבות של ההיגיון, וכל ניסיון להפוך אותו לכזה כמוהו כעשיית דיאטה לכל דבר. לתת לילד הפנימי שוקולד זאת לא פעולה שקשורה לנתינת אמון בגוף. אכילת שוקולד לא גורמת לגוף שלנו להרגיש שסומכים עליו, משום שמלכתחילה הצורך בשוקולד לא היה פיזי(לפעמים כן, אבל לא במקרה שעליו אנחנו מדברים). להיפך, לתת לילד הפנימי שוקולד זאת פעולה שמעבירה לילד הזה מסר שהוא לבד בעולם ואין מי שדואג לו ואין מי שמבין את הצרכים האמיתיים שלו. אני אוהבת את הילדה שבי, אני מבינה אותה וסולחת לה, אבל אני גם זוכרת שהיא רק ילדה וחוץ ממנה אני עוד הרבה דברים. אז כשהיא מפחדת ונדמה לי שרק שוקולד ירגיע אותה. אני עוצמת עיניים ואומרת לה בשקט בשקט שהיא לא לבד ואני אוהבת אותה מאוד. אחרי שאני פוקחת את העיניים, כבר לא מתחשק לי שוקולד. מתחשק לי לחבק את עצמי. אילו הייתי נוזפת בה ואומרת לה ששוקולד זה לא בריא ועדיף לאכול לחם מלא היא היתה שונאת אותי והצורך בשוקולד היה רק מתעצם (זה אגב, מה שקורה בדיאטה רגילה). ההגיון אינו הורה טוב. ההגיון הוא שיפוטי והרסני לפעמים. ההגיון והנפש מדברים בשפות שונות ולא מסוגלים להבין זה את זה. "ההורה הטוב" הוא תוצר רגשי- פנימי שנולד מתוך כבוד לנפש על כל חלקיה. הוא כזה שמכיל ומבין ולעולם לא שופט. הוא כזה שאוהב ומכבד את הילד הפנימי, מקשיב לו ואוהב אותו. הוא כזה שהילד הפנימי נענה לו ברצון ואהבה ולא סר למרותו בכעס. הורה טוב לא כופה את עצמו על ילדו. הוא נמצא שם בשבילו מספיק כדי שהילד יסמוך עליו. האיזון בגוף ובנפש נוצר כאשר כל חלקי הנפש סומכים על ה"הורה הטוב פנימי", נעזרים בו ומתנחמים בו. שחף.

ואי שחף איזה יופי של אבחנות. מאפה כל החוכמה הזאת?

את פשוט מכירה אותי בשמי האמיתי. אני רק עושה את שיעורי הבית שלי......

וואלה..? זה שלך ? או שקיבלת את זה בטיפול ? " שאפו ".

התשובה היא גם וגם.

עבודה בעניים שקרנים רמאים לא להתפתות חבל על הכסף

היי שחף....תודה על ההתייחסות המעמיקה. באמת הארת לי כמה דברים! הפסקתי לנזוף בעצמי ולהרגיש רגשות אשם לחלוטין אבל אני עדיין לא במקום שאני יכולה, או יותר נכון- מוכנה, לותר על האכילה. ברור שזה פועל יוצא של רגש מודחק, רוב הפעמים שאני עסוקה באכילה אינן תוצר של צורך פיזי אלא נפשי, צורך בנחמה, בפינוק, כשאני בלחץ, כשאני דואגת וכו'...אני מקווה שבבוא היום, אולי אפילו בקרוב, אני ארגיש בנוח פשוט להרגיש את ההרגשה ולא לאכול כדי לא להרגיש. יום יבוא! שוב תודה, לילה טוב אירית

קטונתי מלתת עצות לאחרים. שהרי "רק על עצמי לספר ידעתי" ובכל זאת אני יכולה לתרום עוד נקודה קטנה מנסיוני הצנוע - תתחילי בקטן. אל תנסי לעשות את השינוי ברגעים קשים במיוחד של לחץ גדול. חפשי את המצבים האפורים שבהם את לא בטוחה אם לאכול או לא לאכול ומצד שני עדיין מסוגלת לעצור לרגע ולבחון מה קורה בפנים. אבל העיקר להתחיל מאיזשהו מקום ושם להתאמן. חפשי את הנקודה שבה את מסוגלת לתת מקום לרגש מבלי להרגיש מאויימת מדי. ככל שתתאמני על זה יותר, כך תוכלי להרחיב את המעגל ולנסות להחיל את זה גם במצבים יותר קשים ומסובכים. מקווה שעזרתי במשהו, שחף

אני מלאת תודה על השיתוף המאלף, אין לך מושג איך הוא הקפיץ אותי קדימה,מלאת הערכה ושוב תודה, באהבה,גילה

תודה על מה שכתבת. בעיניי, השיתוף נותן המון כוח והרבה פעמים גם זווית ראייה שונה ממה שאנחנו מסוגלים לראות לפעמים. ואותי באופן אישי זה מנחם לדעת שיש עוד אנשים כמוני שלומדים להכיר את עצמם מחדש ומבינים את הדרך הלא פשוטה הזאת.

הרזיה ללא דיאטה http://www.5300.co.il/banners.asp?id=176-1 תחושת שובע טובה כאשר לא מרגישים דיאטה כלל וכלל

רוצה עדיין לרזות. מה הכוונה להרזיה ללא דיאטה, רק היום ראיתי את הפורום שלכם. תודה רבה ושבת שלום.

שלום בת 60 היקרה. הרזיה ללא דיאטה מדברת לא על קלוריות, דיאטות או תפריטים אלא על מערכת יחסים שיש בינך לבין גופך. עצרי לרגע ותעשי סקירה קצרה, איך התנהלו היחסים שלך עם הגוף שלך משך כל השנים האלו? עד כמה אהבת אותו, הקשבת לצרכיו, כיבדת ולקחת אחריות ? עד כמה כעסת, קיבלת כמובן מאליו , הכרחת, לא הערכת? בסופו של יום מראהו ובריאותו של גופך משקפים את היחסים האלו. אם תרצי לרזות בלי דיאטה גם בגילך עליך לתקן את המערכת יחסים שיש בינכם ולהתחיל ללמוד את שפתו, את הדרך בה הוא מאותת לך על צרכיו הרבים ואיך לאהוב אותו. התוצאה - הרזיה ללא דיאטה, תחושה של בריאות ומרץ, הרגשה של אהבה והתרחבות פנימית מתרחשים תוך כדי התהליך. אז מה את אומרת ? בא לך? מקווה בשביל שנכם שכן. בברכה בלה

לבת 60 שלום ! קבלי ציטוט מהתגובה של בלה: " התוצאה - הרזיה ללא דיאטה ! תחושה של בריאות ומרץ וכו'... איזה כיף לי, אני כבר שם. כאחת שמטופלת בתהליך, (אצל בלה), אני יכולה רק לומר שכל מילה נ כ ו ן ! והפוך בהפרדה: נו כן כלומר: נו, כן.. כדאי מאוד ! שבוע טוב.

אני בת 44 ואני חייבת להוריד 15 ק"ג אך אני עושה את זה? לציין חשוב לי להרגיש טוב ולא "להיות רזה". אשמח לדעת את השיטה.

בוקר טוב דניאלה ראשית, לא "חייבת" אלא "רוצה". אם היית חייבת זה היה קורה והיית משיגה כבר מזמן. לא נכנס לגוף הענין כרגע, אך הוא בהחלט מצביע על תקשורת פנימית (ולא סתם סמנטיקה) בעלת השלכות רגשיות. דניאלה יקרה, יש לי הרגשה שהגעת למקום הנכון. כשאת רואה לנגד עינייך את ה- well being שלך כחלק משמעותי במטרת השינוי, האוריאנטציה שלך , רחבה ומקיפה יותר וכך אני מאמינה שיש להתנהל בתהליכי הרזיה. ועתה לגופו של ענין - "השיטה" ובכן, זוהי אינה שיטה אלא גישה. גישה שנקראת "הרזיה-ללא-דיאטה" שהיא שונה מהותית מגישת ה"דיאטה". בכל גישה ישנן כל מיני שיטות. האבחנה הזו חשובה כיוון שלא הייתי רוצה שתטעי לחשוב שמדובר בעוד שיטה דיאטטית. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בהרזייה, תגובה טבעית לשינוי ההתייחסות לגוף, לאכילה ולאוכל, ולא פועל יוצא של אכיפת מערכת חוקים התנהגותיים מגבילים. גישת ההרזיה-ללא-דיאטה היא האלטרנטיבה השפויה לגישת הדיאטה הרווחת ומבוססת על ההבנה: 1. שטיפול בהשמנה וקידום ההרזייה מחייב שינוי מן הפנים אל החוץ ולא להיפך. שינוי בצורת ההתייחסות שלך לגופך, למזון ולעצמך. 2.ששינוי יציב תובע התייחסות לגורמי ההשמנה ואכילת היתר ולא מיקוד שטחי בסימפטומים. אביא בפנייך את עקרונות הגישה כפי שריכזתי באחד ממאמריי באתר "מאמרים" ומאחלת קריאה נעימה גישת ההרזיה ללא דיאטה מבוססת על מספר הנחות יסוד: 1. חסך והגבלה יוצרים כמיהה ומגבירים את התשוקה למזון- לכן, דיאטה היא אחד מגורמי ההשמנה המרכזיים בעידן המודרני. בכל פעם שבחרתם להגביל את תזונתכם על מנת לרזות, יצרתם חסך ביולוגי ופסיכולוגי- תודעתי (גם אם לדעתכם, הגבלתם מזונות שאותם הגדרתם כלא בריאים). החסך הזה בעוכרכם. גם אם בניתם או בנו עבורכם תפריט לתפארת מדינת ישראל וכללתם בו מזונות אהובים, אתם עדיין חיים בתודעת הגבלה שבשלב זה או אחר תגביר את הכמיהה הלא טבעית והלא נורמלית למזון. על מנת להמנע מאובססיה מיותרת למזון בעולם של שפע, עליכם לפעול במרחב של חופש בחירה מלא. הפסיקו את ההגבלה בעולמכם התזונתי, היום! ופתחו את תודעת השפע הטבעית שלכם. 2. תהליך הרזיה הוא תהליך ליצירת שינוי יציב וקבוע - לכן, רצוי שתפסיקו להתייחס להרזיה שלכם כאל פרוייקט קצר מועד להשגת תוצאות מהירות. אלה הן תוצאות שייעלמו כלעומת שבאו. כתהליך של שינוי יש להבין את הדינמיקה ולפעול בהתאם. תהליך של שינוי גדול, תובע זמן להטמעת שינויים קטנים. 3. יצירת מערכת יחסים בריאה עם מזון היא תנאי הכרחי להצלחה. כל עוד מתקיימת בינכם לבין המזון מערכת יחסים של אהבה-שנאה, כל עוד יחסים אלה יוצרים מתח, לעולם לא תהיו חופשיים באמת להנות מאוכל ואכילה כמו אנשים רזים. וגרוע מכך, אתם ממשיכים להזין את הראש השמן שלכם שיתבטא שוב ושוב במציאות חייכם. 4. הגוף שלכם אינו שואף להשמין - צרכיו הבסיסיים של גופכם למזון נועדו לשרת את תחזוקתו ופעילותו, לצד קיום תהליכי חיים רבים המתרחשים בו בכל רגע ורגע. הגדלת נפח רקמת השומן התת עורית, אינה חלק מהצרכים הללו. לכן, גופכם לעולם אינו דוחק בכם לאכילה מעבר למה שנדרש לו, על מנת לקיים חיים. גופכם לא הוביל להשמנתו. הגיעה העת, להיות הוגנים עימו ולהפסיק להאשים, לדחות ולשנוא אותו על ההשמנה שנכפתה ונכפית עליו. 5. הגוף שלכם שואף למימדיו האידיאליים - כיוון שמשקל הגוף והרכבו הינם מדדי בריאות ורווחה פיזית. הגוף שלכם מכיל בתוכו את כל המנגנונים הדרושים לויסות האכילה שלכם (צריכה), לויסות חילוף החומרים שלכם (הוצאה) ובסיכומו של דבר לויסות המשקל שלכם. בדיוק כמוכם, הגוף שלכם שואף להיות רזה, להתקיים במימדיו אידיאליים. מקור האינטרס שלו הוא השרדותי ולא אסתטי. הגוף שלכם אינו מרגיש טוב ונוח עם עודפי שומן. הגוף שלכם בנוי שרירים רבים המיועדים לאפשר לו תנועה קלה וזריזה. עודף שומן אינו ממלא שום פונקציה מבחינה פיזיולוגית וביולוגית. לכן, אם חשבתם שהגוף שלכם הוא סורר שיש לשלוט בו ולרסן אותו. טעיתם! הגוף שלכם הוא הפרטנר האולטימטיבי להשגת מטרתכם. לכן, אם אתם רוצים לרתום את יכולות גופכם להרזיה, היו נכונים להרתם אליו. 6. השמנה היא תוצר של אכילה רגשית מוגברת - הגוף שלך אינו דורש מזון מעבר לצרכיו הביולוגיים, אז מי כן? שימוש במזון כמנגנון להתמודדות עם רגשות הוא אחד הגורמים המרכזיים לאכילת יתר כרונית המובילה להשמנה. אם ברצונכם לשנות את המשקל שלכם, התמקדו בגורמים לו ולא בו. אם נתתם למזון תפקיד גדול להקלה רגשית, הגבלת מזונות לא תפתור את הבעיה ואף תחמיר אותה. מה שאתם צריכים זה ללמוד לקבל ולהכיל את רגשותכם, מבלי לברוח מהם או לנסות מיד לתקן אותם. מה שאתם צריכים זה להכיר בצרכים הרגשיים שלכם וללמוד לתת להם מענה הולם, ראוי ומספק. רק אז יקטן כוחו של המזון בחייכם. באופן טבעי ומרגש תחושו שהוא פחות ופחות נוכח. 7. השמנה היא תוצר של מערך האמונות שלכם - האמונות שלכם בנוגע לגוף שלכם ("הוא משמין מכל פרור"), האמונות שלכם בנוגע למזון ("שוקולד זה משמין"), האמונות שלכם בנוגע לעצמכם ("אם אני אוכל עוגיה אחת, אני אגמור את כל השקית" או "אני לוזר"), מעצבות את התנהגותכם ובסיכומו של דבר את מציאות חייכם. האמונות שלכם הם דבר נרכש/נלמד. לא נולדתם איתן והן אינן חלק מהגנטיקה שלכם. לכן, הן ברות שינוי. 8. כח רצון אינו רלווטי בתהליכי שינוי להרזיה - כח רצון הוא חבר חלקלק שלא רצוי לסמוך עליו לאורך זמן. כח רצון הוא כלי יעיל לפרקי זמן קצרים בלבד ולכן בלתי רלוונטי לתהליכי חיים. כשאתם מפעילים כח, אתם פועלים כנגד התנגדות שלכם עצמכם. במקום להלחם בעצמכם ולהתיש את כוחותכם, הכירו בהתנגדויות שלכם ולמדו לעבוד עימן בצורה נכונה ומטיבה. ההתנגדויות שלכם, אפרופו, הן האמונות הפנימיות שלכם. 9. תזונה מושלמת היא תזונה המווסתת ע"פ סיגנלי גופכם - תזונה מושלמת היא זו המספקת לגופכם את כל הנדרש לו, באיכות ובכמות, בזמן הנכון ביותר עבורו. ומי ידע לאמר לכם זאת, טוב יותר מגופכם? כשהכל מותר, כל שנותר לכם הוא לבחור מה הכי נעים וטוב לכם. ומה שהכי נעים וטוב לכם, אתם ורק אתם, תרגישו. על מנת להגיע לתזונה מושלמת, עלכם להיות בקשר עם גופכם שיודע להנחות אתכם מצויין מתי הוא רעב, למה הוא רעב, מתי הוא כבר לא רעב, מתי הוא מסופק ונינוח וכ"ו. טרם נולד הדיאטן או המומחה שידע זאת טוב מכם. מקווה שתרמתי להבנתך, ומאמינה שעדיין רב הנסתר על הגלוי ולכן, את מוזמנת להעלות שאלות ככל שתחפצי. בהנאה רבה שלך לאה פינטו

כל הכבוד לך !!! רואים שלא דיברת הרבה זמן. היית חסרה ! תודה וערב נעים

אז מהיא השיטה שכולכם מדברים עלייה ?

תחת הכותרת "מה השיטה" אותה שאלה, אותה תשובה. יום טוב שלך לאה פינטו

כדאי לקרוא? הדיאטה ללא דיאטה מאת פרופ? בן פלטשר, ד"ר קארן פיין, ד"ר דני פנמן. מישהו קרא?

המציאות עולה על כל דמיון !!!! סופשבוע נעים.

בחיים לא ראיתי חברה יותר שקרנית ויותר רמאית ויותר גנבית מחברה זו. את תתקרבי . את סתם תבזבזי כסף על כלום

אני הצלחתי להוריד 4 ק"ג בחודש בשיטה של דר טבעון ומכולם החברות שניסיתי אצלם קבלתי את השירות הכי טוב... הם בסדר גמור...

את יכולה לנסות את חברת רוקח אם לא אהבת את טבעון אני למשל ניסיתי אותם והם ממש טובים הרזיה מהירה, שירות מצויין מבחינת דייטה- השובע היה ממש מהיר והק"ג ירדו תוך חודשים http://www.5300.co.il/?id=80-2&Uid=80-7594699-541501

היי זאת ליהי אני רוצה להגיד לכולם פה שזה עובד ובגדול רציתי להוריד רק 2 קילו ואפילו ירדתי יותר ואני רק נכנסת מידי פעם לפה אימצתי את השיטה קיבלתי כמה תשובות מלאה המקסימה ורק שתדעו שחושבים דיאטה משמינים יותר מאז שהפסקתי לחשוב דיאטה התחלתי להרזות בהצלחה לכולם ושיהיה שבת שלום תעשו כמוני ותרוויחו .

מה היה לך ספק???

אשמח לשמוע את דעתכם על כדורי ההרזייה של ד"ר טבעון. האם הם רמאים או שיש ש\בהם משהו? חשוב!

אנחנו גם קנינו מהם ומאוד מאוד הצטערנו על כך!!! לא כדאי ולגמרי לא מומלץ לרכוש את הכמוסות שלהם!!! הדיאטה שהם מציעים תצליח רק לאחר פעילות גופנית ודיאטה מאוד חריפה,יחסית. לאחר הקניה, הם לא מתייחסים ללקוח ב כ ל ל!!!!! פשוט תתרחקי מהם ותחסכי לך לחץ מיותר וכסף. בנוסף, הייתי מציעה לך פשוט להימנע משתיה מתוקה ולהשתדל ללכת 2,3 פעמים בשבוע. בהצלחה!

להתרחק מהם וכמה שיותר מהר!!! רמאים ונוכלים. פגשתי אותם אישית מספר פעמים. פשוט נגעלתי מהאנשים. אל תתקרבו ואל תנסו, חבל על כל שקל.

אני רזיתי כבר כ12 ק"ג בשיטה של דר טבעון וכן אני גם מקפידה על תזונה נכונה כפי שהם אומרים, אני לא עובדת לפי תפריט ואני לא עושה דיאטת רצח, הכמוסות עובדות עלי בצורה נפלאה ואני לא מבינה למה אמרו שאין שרות טוב, הם פשוט מקסימים. נראה לי שתכלת קצת ממורמרת :)

אני מציע לקחת בערבון מוגבל את ההודעות המחמיאות. גם אנשי ד"ר טבעון נכנסים לאינטרנט ומכניסים הודעות מחמיאות לעצמם. אל תתקרבו. הם פשוט שרלטנים ושקרנים.

היי שירי גם אני רכשתי את הכדורים של ד'ר טבעון עד כמה באמת הם משפיעות??

את עובדת שקר וכזב לא לקנות

הי גם אני רכשתי את הכדורים ואחרי שעתיים רציתי לבטל ו פו התחיל הסיפור אני מתקשרת למוקד הם אומרים אנחנו נמסור הודעה על ביטול והיתקשרו אליך ו אני מבקשת שלא ישלחו אלי חבילה ו אף אחד לא חוזר במשך שבועה אני מתקשרת ומקבלת אותה תשובה כול פעם נתנו לי איזה טלפון נוסף של " הנהלה " רק טלפון לא מחובר עבר שבועה קיבלתי שובר של דואר לקבל חבילה שביקשתי לבטל אני עוד פעם מתקשרת ואומרת שאני לא רוצה את החבילה ו רוצה את הכסף בחזרה אחשב לא יחזירו לי את הכסף עד שחבילה לא חוזרת חזרה לחברה אך זה יגמר אני לא יודעת אבל זה כבר נרא לא טוב

לצערי רכשתי את הכמוסות נכון להיום לא הורדתי גרם נאמר לי שהכדורים פועלים בריכוזים שיש בהם שומן וגורם לחילוף חומרים במידה ושותים 2 ליטר מיים אכן שתיתי אוכלת פחות אבל תוצאות נדה לך דר' טיבעון צריך לעשות כתבה בכל בוטק עבודה בעיניים אתם מרביחים ואנחנו נשארים עם השומנים תתביישו זה מה שיש לי לאמר לכם. לא מומלץ חבל על הכסף

האם מישהו ניסה או שמע על דיאטות או וכיצד הןמשפיעות?

דיאטת רוקח, היא לדעתי הדיאטה הטובה ביותר- אני ניסיתי אותה כדיאטה אחרי הריון והורדתי איתה 10 ק"ג לאחר הריון ניסיתי אותה כהמלצה מחברות וממש לא הרגשתי אותה כדיאטה.. ממש מומלץ..הרזיה ממש מהירה שבחיים שלי לא חשבתי שתקרה אצלי מומלץ [email protected]

אני ניסיתי ואני ממש לא ממליץ זה חברה של שקרנים, מה גם שהם לא עומדים בהבטחות כגון שיחה שבועית עם דיאטנית , ונכון הם גם לא חוזרים לטלפונים פשוט נוכלים.

לא לקנות הם רמאים שקרנים!!!ובנוסף הם גונבים כסף מהכרטיס אשראי שלכם...!בני זונות

ממש מפחיד ...אני רכשתי את הכדורים לפני שבוע וחצי אני נוטלת אותם שבוע בדיוק אני מאוד מאוד מקווה בשבילהם שזה יעבוד איך שהו אחרת הם יקבלו את התביעה של חייהם ולא חסר אנשים שיבואו בעיקבותי אני נורא סמכתי עליהים וקיויתי שאולי זה יעזור גם ככה אני נורא סקפטית לגבי כדורים של הרזייה וחבל שהם יהרסו לעצמם את שמם בידיהיים ......חסר להם !!!

לכול המעוניינים גם אני קניתי את המוצרים של ד''ר טבעון ואני נורא כועסת כי הם שקרנים לפני שקונים את המוצרים שלהם הם מתקשרים כול היום אבל שצריך אותם הם לא עונים בכלל. אבל אני לא הולכת לשתוק להם אני חושבת להיכנס בהם חזק מי שמעונין יצור איתי קשר באיסיקיו מ''ס 456385243 דרך אגב גם כדורים טבע לקס אני קניתי ועשה לי יותר גרוע ...

לכול המעוניינים גם אני קניתי את המוצרים של ד''ר טבעון ואני נורא כועסת כי הם שקרנים לפני שקונים את המוצרים שלהם הם מתקשרים כול היום אבל שצריך אותם הם לא עונים בכלל. אבל אני לא הולכת לשתוק להם אני חושבת להיכנס בהם חזק מי שמעונין יצור איתי קשר באיסיקיו מ''ס 456385243 דרך אגב גם כדורים טבע לקס אני קניתי ועשה לי יותר גרוע ...

אכן כן לדעתי הם רמאים אני מסכימה פה עם כולם אף אחד לא עונה לא חוזרים אני עצמי דיי שומרת עם האוכל מתאמנת כמעט כל יום משתדלת לשתות המון מים אבל .....כלום!!! פשוט נוכלים הבטחות ודיבורים אני התקשרתי אל הבחור שממנו קניתי יש לי את הטלפון שלו הוא היה מופתע בעיקרון אמר שיטפל בזה אך גם לא חזר אלי אני אשאיר פה את הטלפון שלו תנדנדו לו ותצעקו עליו כמו שאני עשיתי כמה זה יעזור ??? אין לי מושג חבל על הכסף פשוט שקרנים קוראים לבחור דן המספר שלו הוא 0774250685 לכל מי שרוצה לפעול נגדם אני מוכנה אני במייל :[email protected]

מחודש נןבמבר, אני מתכתבת איתכם, דרך האינטרנט ופאקסים חוזרים ונישנים וגם טלפונים אין סופיים ל- כוכבית 9070 וגם לתמיכה, ועדיין,למרות הבטחות שנאמרו בשפה רפה, איש לא חזר אלי כדי לסיים את הפרשה המגוחכת הזו.מאחר ועברו לפחות חודשיים, נמאס לי ללכת עם הראש בקיר. מאחר ולא חזרתם אלי בתדרוך כלשהו לגבי החזרת הערכות אליכם וביטול הצ"קים שלי, אני נאלצת לפנות לתקשורת שבוודאי תוסיף לפרסומת שלכם. אם כך אתם רוצים לנהל את העיניינים-שיבוסם לכם.זו התנהלות שאינה מתקבלת על הדעת.

נמאס לי ! אני מיואשת מעצמי ומיואשת מהחיים !! תוך חצי שנה העליתי 10 קילו שכרגע אני מנסה להיפתר מהם וחוץ מלעלות במשקל ולהמשיך לטחון אני לא כל כך מועילה לעצמי.. אני חייבת חייבת עזרה יש לי בקביעות בולמוסי לילה שאני לא מצליחה להשתלט עליהם וזה מכניס אותי לדיכאון טוטאלי שמשפיע עלי לכל היום והורס לי את כל היום.. אשמח לקבל עזרה ממישהו. תודה.

רונית היקרה. בולמוסי אכילה, יאוש, דיכאון עליה חדה במשקל - כל אלה מראים שנקלעת למצוקה אמתית. לפעמים, כשאנחנו נופלים לתוך בור הכל נראה חשוך וחסר סיכוי והדיבור הפנימי שלנו הופך להיות מיאש ומדכא. בזמנים כאלה חשוב למצוא אדם שיעמוד ליד הבור, יעודד, יעצים וישקף אפשרויות אחרות מלבד כעס עלבון ויאוש. עליך לקבל עזרה מקצועית. את יכולה לרדת במשקל, להפסיק את הבולמוסים ולהגיע לאיזון מלא, אל תמנעי מעצמך את העזרה שמגיע לך. בהצלחה, בלה

למה הבולמוסי לילה? האם זה בגלל שאת לא אוכלת במהלך היום ואז בלילה כבר אין שליטה או שמתוך לחצים ועומס רגשי ומבריחה דרך האוכל. אם תדעי את התשובה, יהיה לך קל יותר להבין אייך להתמודד

אני מאוד מבינה את משברי האכילה הליילים, וליכאורה רובם סובלים מזה,כל אותם אנשים שעובדים עד מאוחר באים הבייתה ו...מה נשאר? לאכול עד לא ידע מכל הבא ליד,ואז להתפגר מול הטלויזיה וגם לאכול כדי לא להרדם.אני מניחה שהסיטואציות שונות מאדם לאדם בהתאם לסטטוס האישי לגיל וכו' כך זה יכול לקרות אחרי שחוזרים מבילוי, קצת הרבה מסטולים...מוכר, נכון? ואז דופקים ארוחת שחיטות. מה עושים? מתמודדים ולא מדחיקים, אני פניתי לעזרה של דיאטנית שכן על אף המודעות והרגלי אכילה בריאים אני נופלת לאותם בולמוסים. זה עולה לא מעט אבל אין בריירה.אני רק מקווה שהיא באמת תביא אותי למקום של הירידה המיוכלת מזה שנים:להוריד 6 קג ואולי 8 זה כל הסיפור! נשמע קל להוריד רק 6 ק"ג כאשר אני מניחה שאחרי 3 ק"ג כבר רואים תוצאות ויש דרייב להמשיך אבל עובדה שזה לוקח זמן ומאוד קשה. הסוד כנראה טמון באמונה שאפשר ולקום אחרי כל משבר .

היי, אני צריכה לעשות דיאטה...נו..כמו הרבה כמוני :) אני לא שמנה אבל אני מלאנות (בפלג הגוף התחתון בלבד..וטיפונת בבטן) יש לי מבנה צר למעלה ורחב למטה. אני 1.64 שוקלת 64 בערך..בת 20 שמעתי על 2 דיאטות..: דיאטת חרמון ודיאטת רוקח.. רציתי לדעת מה דעתכם בעניין...ומה יותר טוב...או שאף אחת מהם לא טובה...! אההה..חשוב לי לציין אני רוצה דיאטה שאני אוכל לשמור על תוצאותיה בעתיד...

היי הילה תלוי מה מטרתך. אם את רוצה להכנס למעגל של ירידה ועליה ולאמלל את עצמך אז כל דיאטה שבא לך טובה. אם לעומת זאת את רוצה לרדת ולהישאר רזה מבפנים אז אף אחת מדיאטות לא תתאים. אז זה תלוי מה את רוצה בשבילך.

ניסיתי את רוקח וזה על הפרצוף ממש מגעיל, אני עכשיו בתהליך של דר טבעון וזה אחלה.

אני ניסיתי את דיאטת רוקח וממש נהנתי מכל רגע אני ממש לא מסכימה עם בלה, כיאני לא עליתי בחזרה במשקל. תחושת השובע שהיתה לי מרוקח הייתה מצויינת ואני לא בן אדם שעולה במשקל בחזרה, אז הדייאטה של רוקח מצוינת לי. וזה גם תלוי מה את רוצה? אם את רוצה דייטה מהירה זה גם יכול להתאים לך? זה ממש תלוי, את יכולה לדבר איתם, הם ממש עזרו לי

אתמול , אותו מקום, היה כאן שרשור שהתחיל מפנייה של חיילת בצה"ל, לוחמת.. קוראים לה חן, לא בטוח שהיא הספיקה לקרוא את התשובה המושלמת שקיבלה מאחת ממנהלות הפורום... וגם את תשובתי הדלה. אז אנא, השיבו את השרשור לסביבתו הטבעית. בתודה

לחן החיילת הלא שמנה ! אל תוותרי ! תדרשי את התשובה מהפורום. מגיע לך !!

אני עושה דיאטה כסח בישביל לרדת מהר הצלחתי בשבוע וחצי לרדת 5 קילו אני לא יודע איך לעצור את זה כי אני מפחד שאח"כ אני יוכל רגיל ואז יעלה ששוב אני רוצה להיות רזה כי שמעתי על אחד שעשה דיאטה כסח ואח"כ השלמים את הגרמים שאיבד מה אני יעשה ?

ישראל שלום. אתה שמעת על אחד שהעלה הכל ?? אני שמעתי על מלא !!

האם לשיטתכן יש אפשרות לרדת במשקל גם אם אני לא מחכה למצב של רעב ואני נמצאת תמיד במצב רגוע שכזה ונינוח כלומר לא רעב אבל גם לא שבע אלא מסופק במידה, כלומר אוכלת לפני שאני מרגישה רעב אבל עוצרת במצב לא מלא אלא נעים שכזה?

רעב זה סימן. נסי לראות אותו כמו מד דלק באוטו אנשים משתנים בהתנהלות שלהם. יש כאלה שאוהבים למלא את המיכל כשמד דלק מראה על חצי, יש כאלה על רבע, ויש כאלה שימלאו רק כשהנורה נדלקת. מה עדיף? בעקרון כמו בכל דבר - האיזון. אנשים רזים לא מסתובבים שבעים מידי (זו הרגשה לא נעימה להם ) וגם לא רעבים מידי . התחושה בה לא מרגישים את הרעב או השובע רוב הזמן זו התחושה שכדאי לשאוף אליה, היא מאפשרת העברת אנרגיה לאפיקים שלא קשורים באכילה. הכרות מעמיקה עם גופך תאפשר לך לדייק, בנתים תבדקי עם עצמך ותראי מה הכי נוח לך.

שלום רב רציתי לשאול מה דעתכן על רוקח פורטה? מה זה β-Glucan והאם בצד הפרסומים על יעילותו בתחושת שובע ידוע לכם גם נזקים שהוא יכול לגרום? תודה בתיה

בתיה היקרה שלום ! המילה רוקח - תהפכי את האותיות... מה קיבלת ? חקור - תמשיכי לחקור על רוקח .. בסוף תגלי שביבזבת זמן יקר.. סתם עוד זריקת כסף לפח.. תשתמשי בכסף הזה לטיפול אמיתי אצל בלה או לה. בהצלחה.

היי בתיה, אני ממש שמחה שיש לי הזדמנות להגיב בנושא לך או לכל אחד אחר שיקרא את זה! אני בת שירות, וקצת שמנמנה, שהתלהבה מהאבקה הזו וחשבה שתיהיה הפתרון שלה להרזיה בטוחה! אז זהו שלא!!!!!! ממש עצוב לי להגיד, אבל לא רק שזה לא עוזר, זה בזבוז כסף (קניתי את הערכה של החודשיים ב540 שקלים), אני אתחיל בזה שזה הדבר הכי דוחה שאפשר לשתות, האבקה הופכת את השתייה למין ג'לי כזה ואת צריכה להכריח את עצמך ללגום הכל בלי להקיא! ולא רק זה, ההוראות אומרות שחייב לשתות המון עם זה, אז שתיתי המון וחוץ מיציאות רבות לשירותים זה גורם לשובע (חוץ מהשובע המועט שנגרם מהמים...) בכל מקרה, אני ממליצה לך שבכסף הזה תיקני לך מכשיר כושר... זה בטוח יהיה יעיל! המון בהצלחה....

היי דנה. אז מה העניין עם כל קטעי הוידאו שמראים באתר שלהם של האנשים שלקחו ועזר להם?.האמת שגם אני התעניינתי והייתי קצת ספקנית.אבל הם משאירים שם מספרי טלפון להמלצות.עם מה שתית את זה?.

גם אני עוד לקוחה שביזבזה 540 ש"ח על האבקה המגיעלה הזאת... שגם היא ממש אבל ממש לא עוזרת בכללללל@!

בררתי בפארם אודותיו ונאמר לי שאין לו אישור ממשרד הבריאות.אולי בתהליך... והבנתי שהאבקה הופכת לג'לי מגעיל ושכמעט בלתי אפשרי לשתות אותו מהגועל. אל תהיו תמימים.

קניתי אצלם דיאטה לנוער של "מעבדות ישראל לתזונה". הם היביאו לי מוצר אחר, ולא חוזרים אלי כדי להחליפו. לחברה אין טלפון בשירות לקוחות, אפשר לשךוח רק דואר אלקטרוני או פקס והם פשוט לא עונים. גם כתובת שמופיעה בחיוב של כרטיס אשראי אינה נכונה. ראו הוזהרתם.

אז למה אף אחד ממכם לא עושה עם החברה הזו שום דבר ..יש כאן קטע מסריח כולבטק ניראה לי הפיתרון:)

עוד לא נתקלתי בדיאטה שגם מרזים בה וגם שבעים כל כך הרבה שעות, אני אוהבת לנשנש ומתוקים, ומאז שהתחלתי לקחת את התכשיר ירדתי כבר 8 קילו בחודשיים, ממליצה בחום...

מגעילה אני ירדתי כבר 10 ק"ג תוך חודשיים, ואני ממש כמו נעמה- אוהבת כל כך הרבה שוקולד.. אני פשוט לא מרגישה שאני רעבה אני פשוט ממליצה כי אני ממשיכה לרדת..

כשהוא גואה, (סיגנל הרעב) סימן שהגיע כבר מזמן הזמן להניח את המזלג הצידה. ואם לא נעשה כן ,, זה כאילו שמילאנו את מיכל הדלק של האוטו האהוב שלנו בעודף דלק, ועוד קצת תוספת שמן ואולי אף תוספים נוספים.. ואיך נראה הכל ? נשפך החוצה...איכס מישהו היה עושה את זה לאוטו שלו ? אז כנ"ל לגבי הגוף שלנו.. לא ככה ? ועוד, את האוטו אפשר להחליף, את האוטו הפרטי שלנו (גופנו), מי יחליף לנו..? ו... שלא יעבדו עליכם !!

טעות, יצא אני במקום אמי... בעצם מה זה חשוב ?

אזז ככהה אני בת 14 וחציי הגובה שלי הוא 1.60 ואני שוקלת 55 הייתיי רוצה להוריד לפחות ל-48..איךך אני עושהה את זהה הכי קלל ומהירר שאפשר כי יש לי גם אירועע עוד חודש וחצי ואני רוצה לרדת ל-48 כמה שיותרר מהרר!תעזרו לי בקשה אני מיואשת כבר!

המישקל שלך יפה מאד לא כדאי להוריד כלום את רוצה ליהיות 48 אני רוצה ליהיות 58 המישקל שלך יפה לגילך יותר מידי רזה זה לא יפה

http://www.5300.co.il/?id=80-2&Uid=80-7594699-541501 הרזיה מהירה

מדוע בשעות אחר הצהריים יש דחף לאכל,ולקלקל את תכנית האוכל שהקצבתי לי לאותו היום. בשעות הבוקר, האוכל לא מדבר אלי ואף לא הטעים ביותר, שאותו אני מסוגלת לטרוף בערב. האם זה קשור לאיזה הורמון שמופרש במוח לאחר שאני מתחילה לאכול??? יש לי תחושה שמשהו מאבד איזון ולכן יש את הדחף הזה לאוכל. בדקתי: וזה לא קשור למצבי הנפשי, הריגשי והפיזי ולא קשור לתעסוקה. תמיד מוצאים סיבה לאכול בערב!!!! האם יש פתרון לבעיה שלי ???

שלום תמרה החזרת אותי באחת לעברי הדיאטטי, נוסטלגיה משעשעת משהו. אותה חוויה בדיוק. חויה של שליטה מלאה כל שעות הבוקר והצהריים לצד חוסר שליטה טוטאלי כמעט בשעות אחה"צ ערב. אני, את "בעייתי" שלי פתרתי לאחר שהפסקתי להתייחס לעצמי ולגופי כאל מכונה שעובדת על דלק מתוקצב באופן שרירותי. ואני חושבת שגם את יכולה לפתור את ה"בעיה" שלך, אם תהיי פתוחה דייך לאפשרויות שאת כרגע מבטלת. והכוונה שלי היא לבדיקתך את מצבך הנפשי, רגשי, פיזי, תעסוקתי. אם זה לא פיזי, ולא רגשי-נפשי אז מה זה כן? מאגי? מיסטי? מקווה שתקבלי את כתיבתי במידת ההומור הראויה וגייסי אומץ לערער על קביעותייך אלו. כתבת בעצם דבר והיפוכו. מצד אחד "זה לא קשור למצבי הנפשי, רגשי והפיזי..." ומצד שני "תמיד מוצאים סיבה לאכול בערב!!!!" (אגב, ישנם רבים שאינם מוצאים סיבה לאכול בערב, לכן, מציעה לדבר בלשון יחד ולא רבים. יש משהו בשפת הרבים הזו שמוציא מאיתנו את האחריות האישית ומעביר את המיקוד החוצה) תני לי דוגמאות לסיבות שאת מוצאת לאכילה בערב. ותראי איך בקלות נוכל לזהות שם היבטים רגשיים ואולי אפילו פיזיים. אני מניחה שההורמון עליו את מדברת הוא הורמון הסרטונין שמופרש אצל כל אחד ואחת מאיתנו, האנשים הבריאים, בתגובה לצריכת פחמימות ומקנה דוקא תחושה של רוגע, נינוחות וסיפוק. בכל אופן, אם לסכם, אומר שלעניות דעתי, מדובר בהלך רוח וחשיבה דיאטטי שפותח לך את התאבון בערב. ממליצה בחום לקרוא יותר ויותר בפורום (הרזיה ללא דיאטה) על מנת לנסות להבין את הגישה המנחה אותנו ואת הקשר בין ההתנהגות שלנו לעולם הקוגנטיבי והרגשי. על כל שאלה, בהמשך, נענה בשמחה. יום נפלא שלך לאה פינטו

בפורום,אתם מתעסקים בספורט?

כן, הספורט הכי מדליק.. הכי לא מעייף.. והכי מרזה.. מקליקים על העכבר ונותנים לאצבעות ללכת ולרוץ במקומך.. תתחילי לקרוא כאן בפורום, זה כבר יעזור לך להתחיל גם בספורט.. בהצלחה

רוצה לשתף: לפני כשבועיים עברתי חוויה לא נעימה, משהו שגובל ממש בהטרדה מינית, כלומר לא קרה משהו קונקרטי אבל התחושה הייתה משפילה. במשך שבועיים לא הצלחתי לשתף אף אחד ובעצם הדחקתי את הסיפור כאילו הוא מנותק מהגוף, לא הרגשתי אותו. אתמול סיפרתי לבן זוגי האהוב חלק ממה שקרה, אבל לא את כל הפרטים, אבל לפני שסיפרתי לו מצאתי את עצמי אוכלת עד להתפקע, עד שהרגשתי לא טוב ממש, למרות שהבטחתי לעצמי כבר מזמן שזה לא יקרה יותר אף פעם, שבחיים אני לא רוצה להרגיש ככה. הרגשתי כבדות איומה. לא הלקתי את עצמי על האכילה המופרזת, וקיבלתי אותה. היום מצאתי את עצמי שוב, אוכלת, ללא רעב פיזי, סתם כי בן זוגי, העיר לי משהו בנוגע לאוכל ונעלבתי אז הלכתי לאכול מאחורי הגב שלו. ניסיתי לחשוב אחר כך מה הביא אותי לאוכל? הרי כבר הגעתי ליחסים כל כך הרבה יותר טובים ביני לבין האוכל. הבנתי שהאוכל הוא משהו רגרסיבי, משהו עמוק מהעבר, משהו שהגוף וגם הנפש רגילים לקבל כאקט מרגיע, ושבמצבים של הדחקה של אירוע טראומטי כל כך, שהביא אותי ממש למצב של ניתוק רגשי,אני חוזרת לאוכל, חזרה רגרסיבית אמיתית שאין לי שליטה עליה. זה מרגיש נורא

צרת רבים נחמה לטיפשים, אבל אני בוחרת להיות טיפשה לרגע, ולספר שאחרי תקופה של צמיחה, ושינויים לטובה, גם לי היו כמה ימים שכאילו חזרתי להרגלי האכילה הישנים, אלה שאני יודעת בפירוש שהם לא מתאימים לי. כשקראתי את ההודעה שלך, באתי להגיב לך, וגם לעצמי, אז תודה על ההזדמנות. זה מוכיח שאכן התהליך הוא רציני. מה מוכיח? שהולכים 2 צעדים קדימה וחוזרים חצי צעד לאחור. וזה מותר. כל ההבנות שרכשת לא יורדות לטימיון. "כל ירידה היא לצורך עליה", קחי את ההבנות החדשות (אני פונה אלייך ואלי ביחד). אני מנסה להבין את הנפילה, מסתכלת מהצד כלומדת, מנסה לא להיכנס לשיחזור הרגשות, לא מלקה את עצמי ורק לוקחת את ההבנות החדשות. תודה על ההזדמנות.

שלום רב יש הבדל עצום בין מצב רגרסיבי (מצב בו את קטנה וחסרת אונים ולא מבינה) למצב בו את נמצאת היום - מצב של התבוננות ותובנה בוגרת של המצב. היכולת לראות ולהבין את מה שקורה לך, גם אם זה קורה בדיעבד, זה מה שמראה את כברת הדרך העצומה שעברת. מטרת הגידלה והתפתחות היא להיות מסוגל להתמודד עם אתגרי החיים בלי להתפרק ולהיות מסוגל ללמוד ממה שקרה לך בלי לברוח מזה ובלי להכחיש וגם בלי להרגיש אשמה ובושה. נראה לי שזה בידיוק מה שאת עשית - התבוננת בצורה בוגרת, ניתחת מאד יפה ,שיתפת. עכשיו כדי שזה יהיה מושלם נסי לראות מה למדת מכל מה שספרת, איך יכלת לנהוג אחרת? והאם בעתיד כשיקרה לך משהו דומה תוכלי לבחור תגובה שונה?ואם כן איזו? מה שהיה עוזר זה לנסות לדמיין את אותה סיטואציה בה את מגיבה בצורה שתיהיה מדוייקת יותר עבור עצמך. בכל אופן כל הכבוד , נראה שאת בדרך הנכונה. שיהיה לך שבוע מקסים, בלה

ויש מצב שגם תרזי מזה. שבת שלום ומבורך.

יש לי עודף משקל שאני מעוניינת להוריד ואני מנסה דיאטות שונות אבל הן לא מחזיקות לי הרבה כי אני מנסה להפסיק עם מתוק ואני לא יכולה אני מ-כ-ו-ר-ה למתוק חייבת עזרה דחוף

שלום אני מפנה אותך להתכתבות בפוסט שהכותרת שלו מכורה לשוקולד. נראה לי שהתבוננות חדשה על ההגדרה של ההתמכרות ועל מה היא משרתת עשויה אולי לאפשר לך לראות את המציאות בצורה שונה, מה שיאפשר עם הזמן גם בחירות אחרות וגם תוצאות חדשות

היי אני בת 15 אני שוקלת 83 ק"ג והגובה שלי הוא 1.68 .אני צריכה להוריד כ-20 ק"ג,אני מנסה כבר יותר מחצי שנה ואני עדיין באותו משקל וזה מתסכל להיות ככה.למישהו יש עצות או משהו?אני מייואשת לגמרי!!!

שלום רב לך עליך לקבל הדרכה מתאימה על מנת להגיע למצב של איזון פנימי וחיצוני. עליך לשתף את הוריך במצוקתיך ולבקש שירתמו כדי לעזור לך. גם על ידי הפניה לאיש מקצוע וגם על ידי תמיכה מאסיבית בשינויי שאת צריכה לעשות על מנת לראות תוצאות יציבות ולא מסוכנות.

שלום.. כמו הרבה חיילות קרה הדבר שתמיד הייתי בטוחה שלא יכול לקרות לי- השמנתי מעל 10 ק"ג בשנה אחת בצבא!!! כאחת שתמיד הייתה די רזה, אוהבת אוכל בריא וספורט- הזנחתי עצמי. אני מנסה ומנסה- לפחות פעמיים הליכה\ריצה בשבוע הרבה סלט פחות לחם בלי ממתקים כמעט בכלל. למה אני לא יורדת יותר מהר? מהם הדגשים שלכם לחיילות שאין באפשרותן להחליט מה לאכול כי בבסיס סגור יש רק זבל ואוכל מטוגן! :( תודה רבה!

חיילת יקרה תיסכול, כמו כל רגש אחר ,בא לאותת לנו שאנחנו מתרחקים מאחד העקרונות החשובים שלנו ורוצה שנבין את זה ונפעל בהתאם. את פועלת מתוך אמונה פנימית שדברים נכפים עליך ואין לך מה לעשות מלבד להיות קורבן לנסיבות שצבא כפה עליך. במקום להיות מתוסכלת , קורבנית מול המציאות שהגיע עכשיו לחייך ולשאול שאלה כמו למה אני לא יורדת יותר מהר בצירוף פרוצוף אומלל ,נסי לראות האם את יכולה לעבור לעמדה שונה לגמרה - לאמץ אמונה מעצימה לשאול שאלות אחרות כמו למשל מה אני יכולה לעשות אחרת שכן אפשר בצבא כדי להישאר באיזון. למשל נסי לראות איך בנות אחרות מתמודדות קצת קשה לי להאמין שכווווווווווווווווווולן משמינות. בברכה בלה

אני עברתי אימון שמוצע פה בפורום, אצל מאמנת מדהימה ,וזה דבר מדהים, אני חייבת לומר שההבנות מצטרפות אחת לאחת תוך כדי התהליך ולא באות בבת אחת, אבל הסבלנות משתלמת, בכלל לדעתי האימון מועיל מאד וזה לא משנה באיזו דרך מדובר הרזיה ללא דיאטה או אפילו אני מעיזה לומר כן דיאטה, בסיכומו של דבר נוצרות פה הבנות מדהימות שחיוניות לכל תהליך של שינוי באשר הוא, מערך החשיבה משתנה בהדרגה לחשיבה תומכת ומעצימה,לומדת,מאפשרת ומתקדמת,ונותנת לגיטימציה כל אחד לקצב הלמידה היחודי לו, שיש בכוחה להביא לשינוי חיובי ואפשר לקחת אותה לכל תחום שתרצו, כפי שלאה פעם אמרה שיש מין כלל כזה :שמטוב יוצא תמיד רק טוב, הרבה אהבה אני שולחת אליכן/אליכם, המשך שבוע מקסים ואיכותי.שלכם בנאמנות,גילה

גילה פשוט נתנה עדות על אימון שהיא עשתה אצל לאה (כתוב בתוך ההודעה).

רק צריך להקליק מההודעה של גילה " העתק " " הדבק " ושם המאמנת הוא : בלה. סופשבוע מקסים לכולם.

שלום , אני כרגע בת 19 כל חיי עסקתי בדיאטות , אבל לא בדיאטות קיצוניות. אני חושבת שלרזות באמת צריך להפסיק את הדיאטה. ברגע שאני מפסיקה עם הדיאטות אני מרזה והתזונה שלי מאוזנת ובריאה. בכל אופן תמיד מגיע הרגע בו אני חוזרת לדיאטה... מה עושים במצב כזה???

רחלי שלום רב התשובה לשאלה שלך היא כי יוצא לך מזה משהו. כשתבדקי מה יוצא לך מדיאטה תוכלי גם לוותר עליה לחלוטין.

שלום לגולשי הפורום ולמנהלות, קראתי את ההתכתבות בין לאה והגולשת ורד מה-21/8 והשכלתי ובכל זאת, יש דברים שאני מתקשה בהם מעשית. יש ימים בהם לא ארגיש רעב שעות ארוכות ולפתע רעב מכרסם יופיע ואוכל יותר מדי. אני מרגישה "משובשת" ולאחרונה קראתי כי מנגנוני הרעב קשורים לשינה. אני סובלת כבר שנים רבות מאינסומניה וישנה 4-5 שעות בלילה. בעיה נוספת היא שבעבודה אני לא יכולה לאכול מתי שאני רעבה. לפעמים אני אוכלת צהריים שלא מתוך רעב בגלל שאני יודעת שאהיה בישיבות במשך מספר שעות ולא אוכל לאכול כשארגיש רעב. קראתי לא מזמן את ספרה של סוזי אורבך "לא עוד דיאטה - השמנה מהיבט נשי" והבנתי אך לא הפנמתי. למשל, קישרתי בין רגש/צורך מדוייק לבין אכילת מזונות מסויימים בזמן מסויים. אולם לא הצלחתי לשכנע את עצמי להפסיק לאכול כשאני שבעה. אני מתפתה לגמור את מה שיש על הצלחת. באילו דרכים אפשר לפרק תשוקה למתוק שנובעת מרעב רגשי? גם כאן נכשלתי. אני מרבה לשכוח את הגוף שלי ולא להיות מודעת אליו. לפעמים אני אוכלת בלי להרגיש, בלי לשאול שאלות, באופן אוטומטי. וגם בזמן שאני מודעת למה שאני אוכלת ולכך שהגוף שלי לא זקוק לזה עכשיו אני לא עוצרת. דיברתם על כבוד. איך רוכשים כבוד לגוף? תודה, עינת.

לעינת ! עמוד 72 - פינת ההשראה של לאה פינטו.. שיר שווה !! תהני.

יופי של פורום. אני נהנית לקרוא. "סתם" מחשבה שעלתה לי בראש: כשגברים אהבו אותי ירדתי במשקל ללא דיאטה. בלי לשים לב לאוכל או לחשוב עליו - למרות שכשאני משחזרת את זה, אכלתי הכל. אני מבינה כעת שהאהבה שקיבלתי מהם, שהיתה גם גופנית, חיברה אותי לגוף שלי ועזרה לי לאהוב אותו עד כי האוכל הוצא מהמשוואה של חיי היום יום שלי. כלל לא חשבתי עליו, על מה שאני אוכלת ועל כמויות. פשוט חייתי :-) עליי לאהוב את הגוף שלי גם ללא האהבה שלהם. עינת.

שלום רב, אני בת 37 (אמא ל-3) גובה 1.64 ושוקלת 67. בחיפוש אחרי פתרון להרזיה קראתי מספר התכתבויות כאן בפורום והרגשתי שזה בעצם מה שאני מחפשת. בכל מיני נסיונות קצרים של דיאטות למינהן הרגשתי שאני יוצאת למלחמה בגופי. קשה היה לי בעיקר ההתעסקות הבלתי פוסקת בלתכנן ולחשוב מה לאכול, מה מותר ומה אסור. אני כמו הרבה נשים אחרות מתוסכלת מהמשקל ולא חיה בשלום עם גופי. אני לא מאלו שיש להם תנודות גדולות במשקל, אבל מטריד אותי שלאורך השנים הקילוגרמים מתווספים ואני אוכלת הרבה פחות מבעבר. בתור ילדה תמיד הייתי הרזה וקשה לי מאוד לקבל את עצמי "מלאה". אני מרגישה שהפתרון הנכון הוא לא בדיאטה אלא צריך להגיע ממקום אחר. אז איך מתחילים ? אשמח לעזרתכן.

אפי שלום רב, ברוכה הבאה לעולם של הרזיה ללא דיאטה. אני שמחה מאד שאת מוצאת את הפורום מדבר אליך ונשמע הגיוני. הגישה מציע פתרון אחר לגמרה מגישת הדיאטה ומתמקדת בשינוי במערכת יחסים בינך לבין גופך על מנת להגיע לשלווה שלום ואיזון פנמי , דבר המוביל לירידה במשקל . כדי ליצור את השיפור במערכת יחסים זו יש לעבור תהליך של מודעות עצמית במהלכו לומדים שפה חדשה, תפיסה חדשה והתנהלות חדשה מול הגוף ומול המזון. כדי ללמוד משהו חדש יש לבחור בדרך הנוחה והמתאימה ביותר עבורך על מנת ללמוד אותו. תבדקי עם עצמך מה הדרך שנראית לך הכי מתאימה על מנת ללמוד את הגישה. אני כמובן בעד ליווי מקצועי אישי או קבוצתי בעזרת איש מקצוע אחראי ומנוסה. יש מספר מטפלים בארץ העובדים על פי הגישה, אני ולאה בינהם. אני מציע לך לבדוק עם עצמך ולראות מה הכי מתאים לך על מנת ללמוד את הגישה . אם את צריכה עוד הכוונה נשמח מאד לספק לך אותה. בברכה, בלה

אני בת 15 והגובה שלי הוא 1.65 ואני שוקלת 55.6 ואני מרגישה שמנה אני מנסה לעשות כל מיני דיטאות וזה לא עוזר בגרוש,אני עושה ספורט ואוכלת נכון אבל אני לא מרזה. מה אני יכולה לעשות?יש איזה כדורים או משהו שאפשר לקחת שיעזור לי לרזות? בבקשה עזרה

גל, האם זו את מהפוסט למטה ? לפי הנתונים שאת מוסרת המשקל שלך תקין. אין שום סיבה שתרזי, את כבר רזה, ממש. אין דיאטה ואין כדורים שיגרמו לך לרזות ולהישאר בריאה. את מרגישה שמנה וזו בעיה לגמרי אחרת. דברי עם אמא שלך, תשתפי אותה במחשבות שלך. גל יקרה - הדרך שבחרת לא יכולה להוביל לשום מקום טוב. מדיאטות בסופו של דבר משמינים. לדיאטות לא מאוזנות בגיל שלך יכולות להיות השלכות גופניות ונפשיות הרסניות. אז לפני שאת מבקשת לרדת עוד - תסתכלי על המראה, תחייכי לילדה הרזה שעומדת מולך, תכבדי אותה ותאהבי אותה. כל השאר, כמו שכבר כתבתי, יסתדר מעצמו. נועה.

לפי ממוצע של גובה ומשקל את שוקלת בדיוק כמו שאת אמורה לשקול...

בלה אגמון ולאה פינטו אני חייבת את עזרתכם אני נסיתי את כל הדיאטות האפשריות אם זה בספורט לא לאכול לחם ופחמימות ולא משנה אם אני מרזה 2 קילו אני מעלה כפול מזה ואני לא שותה מים.. יש לי חמישה קילו שאני פשוט לא מצליחה להשיל מהגוף זה גורם לי הרבה תיסכולים בחיים היומיומיים כל היום אני חושבת איך אני אצליח ולא הולך לי אני לא יודעת מה לעשות כבר!!! חשבתי לקחת כדורים של רוקח פורטה אבל אני חוששת שזה לא יעזור לי בכלל מה דעתם על הכדורים האלה ומה אני צריכה לעשות כדי להרזות אני אעשה הכל בשביל להיות רזה אני מרגישה ממש נחותה מהמשקל שלי אני בת 18 מטר 45 ושוקלת 52 מה אני עושה ?!?! בבקשהה תחזירו לי תשובה אני חייבת אתכןן!! תודהה רבה על ההקשבה...

תנשמי עמוק והאזיני לזה: http://www.youtube.com/watch?v=1FzVWlOKeLs&feature=PlayList&p=D912B96C81 3F6E78&playnext=1&index=12 עכשיו תמתיני רגועה... יעזרו לך, אני בטוחה.

שלום ושבוע טוב אחרי שנים שנים של דיאטות, טיפול בבלוטה שבכלל בריאה, היפר אינסולין ושלחות פוליציסטיות, אני עולה ויורדת והגעתי ל 106 קילו. עם דיאטנית של מכבי טבעי ירדתי 37 קילו בקלות והרגשתי נפלא. מאז עברו שנתיים ועליתי כ 20 חזרה. אני בלופ של אכילה רגשית מפצה ומאד קשה לי לחזור למסגרת. גם כשאני עושה מה שעשיתי זה כבר לא עבד. אני חודשים על רדוקטיל וגם עם התרופה אין פלא וניסים. אוכל הוא החבר, המאהב הכי זמין שיש לי. אני אוהבת לבשל ואני אוהבת ונהנית לאכול. אני משמינה מלחלום על אוכל. בבוקר ובעבודה הכל בסדר ובשליטה. השד יוצא מהבקבוק בבית. אוהבת ללכת וחייבת לחזור להליכה. בקיץ מאד קשה לי כי חם לי ואני מזיעה מאד. בכלל אני הורמונלית וסובלת מגלים כבר מגיל מאד צעיר. אשמח להעזר בכן. אין לי ספק כי המשקל שלי עומד גם בדרכי להכיר בן זוג. אני גרושה שנים רבות וכעת משחזרתי למעגל הדייטים אני נתקלת בדחיות.

שלום רב לך. בואי אספר לך סיפור שאת בטח כבר מכירה. חברת נעליים שלחה שני אנשי מכירות לאפריקה. כעבור יום מקבלים פקס מאיש מכירות ראשון שכותב - אין מה לעשות פה - אף אחד לא לובש פה נעליים . אחרי יומיים התקבל פקס מאיש מכירות השיני שאמר - יש המון מה לעשות פה אף אחד לא לובש פה נעליים. אותה מציאות - פירוש שונה לגמרה. ולמה אני מספרת לך את כל זה? כי אחרי שקראתי את הפוסט שלך גם אני נכנסתי קצת ליאוש אמיתי. מיקדת את עצמך במקום כל כך מיאש שלרגע גם אני לא ראיתי מוצא. אסכם קצת - לופ של אכילה רגשית/מה שעזר בעבר עכשיו כבר לא עובד/אוכל הוא החבר והמאהב הכי זמין/גם עם תרופות אין ניסים/קשה לי חם ומזיע/משקל עומד בדרכי/נתקלת בדחיות. אכן, מיקוד של כל כך הרבה דברים שליליים אין פלא שאת מיואשת. אבל ???יקרה (איך קוראים לך???) בואי לרגע תשני את המיקוד ותעני לי . מה כן טוב ?איפה ומתי כן היו ויש ניסים? מתי היתה הצלחה ומה אפשר לה לקרות? איזה חברים ומאהבים אחרים יש מלבד אוכל ואם אין איך ואפה אפשר למצוא אותם? מה יאפשר למציאות שאת מתארת להשתנות?למה את רוצה לשנות אותה? את רואה השאלות שאת שואלת את עצמך, הפירוש שאת נותנת למציאות הם אלה שיקבעו לאן תגיעי. אז מה את אומרת ?בא לך להפסיק להיות מיואשת ולעשות משהו אחר??? אם כן , תבדקי עם עצמך מה את יכולה לעשות כדי להתקדם. ו..אנחנו פה אם תרצי. המון הצלחה, בלה

כי נעליים לא לובשים, אלא נועלים!!!

שלום, אני בת 14 וחצי. אני שוקלת 50 ק"ג ורוב הבנות בשכבה שלי שוקלות 43 או פחות. זה נורא מפריע לי שכל הבנות יכולות ללכת עם מכנסיים קצרות ואני לא. אני גם נורא מתביישת מזה. אני יודעת שאני לא כ"כ שמנה אבל זה עדיין מפריע לי וזה די מוקדם לגיל שלי. זה הגיל שבו אני בונה את הגוף שלי וזה נורא חשוב לי לחזור לגיזרה הנכונה לגילי. איך אוכל לשמור על גזרה יפה ולהתמודד עם הבעיה הזאת ? אשמח לעצות. תודה מראש, גל .

בתור אמא לילדה בגילך אני ממליצה לך להיכנס להתרשם קצת מהאתר www.easy-way.co.il הזה,ד"ר הגר שפר תזונאית מומחית אשר בימים אלה מפסמת ספר חדש בנושא תזונה לילדים,פיתחה את מרכז איזי שהוא החוג הראשון בסוגו בארץ המשלב למידה של תזונה נכונה ואורך חיים בריא במיוחד לגיל שלך בתי עדן רשומה לחוגים ואנו רואים שינוי לטובה מבחינת הרגלי האכילה שלה ובכלל המראה הכללי שלה,בהצלחה

גל היקרה. נכון, זה בדיוק הגיל בו את בונה את עצמך(ולכן כל כך חשוב לשמור על תזונה מספקת). גופך מתעצב, גדל. זהו תהליך הפיכתך מילדה לנערה לאישה. זוהי תקופה מרגשת. את מגלה דברים על עצמך, על גופך. אולי לא כל מה שאת רואה הוא בדיוק כמו של כולם, אולי לא כל מה שאת רואה הוא בדיוק מה שרצית - אבל זה שלך - שוקלת יותר או פחות, גבוהה יותר או פחות, עיניים חומות או כחולות, אוהבת חורף או קיץ - איזה מזל שאנחנו שונים. תאמיני בגוף שלך, תאמיני בעצמך. את בתחילת מסע מופלא - מסע אל הבגרות. אז בבקשה אל תהרסי אותו בדיאטות (בסופו של דבר הן רק ישמינו אותך), תהני מהנעורים שלך (צר לי להישמע כמו תרח זקן, אבל באמת הם לא חוזרים אף פעם).אל תדאגי כל כך, בדרך כלל בסופו של דבר הכל מתאזן. אור ואהבה. נועה

צהריים טובים ושלום לכן, אני בת 32, גובה 154 ושוקלת 53-54. בעברי היו לי הפרעות אכילה - משהו בין אנורקסיה לבולמיה - לא הרעבתי את עצמי לחלוטין, לא אכלתי בהתקפים בולמים, אבל הייתי מקיאה אחרי כל ארוחה ולקחתי כדורים משלשלים. העניין נמשך כשנה והפסקתי לבד, ללא עזרה או התערבות מצד הסביבה ("עבדתי" על כולם). כל חיי אני זוכרת את עצמי כנערה/בחורה רזה, שכולם אומרים שהיא רזה מידי או רזה יפה. מבחינתי הייתי במשקל תקין - 45-47 עם גובה 154. לפני כשנה הפסקתי לעשן אחרי 12 שנים של עישון ומאז בעצם התחילה ההשמנה. אחר 7 חודשים כבר הייתי +9 קילו מהמשקל הרגיל שלי. נכון להיום אני ממש כמעט ולא מעשנת, מנסה נורא לרדת במשקל ולחזור למכנסיים הישנים שעלו עלי עד לפני שנה! אני לא חושבת שאני שמנה, אבל בהחלט צריכה להוריד כמה קילוגרמים כדי שאחזור להרגיש טוב עם עצמי. במקרה הגעתי לפורום הזה, בצהרי יום שבת, ונדלקתי על הרעיון/שיטה שלכן. הכי הגיוני זה להקשיב לגוף ולפעול לפי זה, אבל איך אני עושה את זה? אודה לכן על התייחסות שתהיה שבת שלום ושבוע נפלא לכולם

הילה יקרה, איזה שינוי מדהים עשית לגוף שלך ולך. הפסקת להקיא וליטול משלשלים (וגם עצם זה שעשית את זה לבד מראה עד כמה את חזקה) והפסקת לעשן. כל הכבוד. הראות, השיניים, הושט, הקיבה, המעיים, כלי הדם והלב - כולם מודים לך. אך מה לעשות הגוף לא עמד בחוזה - והעלה במשקל ? . אז במקום "להעניש" אותו בעוד דיאטות, המשיכי בדרך המופלאה שבחרת - ולכי איתה עד הסוף, תכבדי גם את הצרכים התזונתיים שלו, תפסיקי ללחום ולהאיבק - אם תרפי וכמו שאומרים, תרגיעי, הגוף ימצא את המשקל שמתאים לו. אולי תחזרי למשקל בו היית (אלא אם כן הצלחת לשמור על משקל נמוך רק בעזרת הקאות ומשלשלים) ואולי לא. מה זה משנה ? את עצמך אומרת שאת עדיין רזה, תחגגי את הבריאות שלך ותפרגני לך ג'ינס חדש. אני מקווה בשבילך יכולת לראיה מעבר למשקל ולמידת מכנסיים,ואם לא - אולי זה הזמן להיעזר במישהו (אולי הלבד הצליח, אבל דרושים עוד חיזוקים). אור ואהבה, נועה

אולי משהו יוכל לכתוב לי האם התוכנית של רוקח פורטה עובדת אנא בבקשה למי שיוכל לעזור לי באימפורמציה תודה מראש

קראתי שישנן נשים המעוניינות לדעת האם הרוקח פורטה עובד. ובכן... אני התפתיתי לקנות ערכה לאחר ששעות קראתי באנטרנט על האבקה הזו. זה פשוט שטויות 500 ש"ח הלכו על כלום!!! כל כך כעסתי על עצמי ששוב התפתיתי לקנות שיקויי פלא. המשקה עצמו מגעיל וממש בלתי ניתן לשתותו אותו כמעט וחוץ מזה שלא הרגשתי שינוי כלל בכל מה שנוגע לרעב שלי. גם היום חצי שנה אחרי אני עדיין באותו משקל בדיוק, ולא ירדתי מזה אפילו קילו אחד.

גם אני ניסיתי, ולא השפיע עלי. היה מגעיל ואחרי שבוע מצאתי עצמי עם קילו אחד יותר.... יש מי שטוען (בעיקר באינטרנט, לא פגשתי אף אחד כזה באופן אישי) שזה עובד...

בוקר טוב. נראה לי שהבנתי היטב מה היא אכילה רגשית... יש לי 3 ילדים, שלושתם פחות מגיל 8 .. הבית כל יום כמו מועדונית ללא הפסקה.. בערב אני מכינה ארוחת ערב לכולם ואז מתחילות ההצגות. רני כן... אני לא... זה קם, זה רץ וזה הולך לארון הממתקים ומביא חפיסת שוקולד.. אני אומרת לו, אחרי האוכל... והוא כמובן מסר. טוב אז קובייה אחת אני אומרת, והוא מסרב ורוצה את כל החפיסה.. אני מתחילה להיות עצבנית, אחרי ויכוח גדול אני חוטפת ממנו את החפיסה כדי להחזיר לארון ובדרך בולעת איזה פס וחצי שוקולד מרוב העצבים. למה ? לא רציתי שוקולד בכלל ככה ! זו אכילה רגשית.

אכן, זה אחד הפנים של האכילה הרגשית. רוצה לדעת מה עושים עם זה? או שפשוט רצית לשתף אותנו בתובנות שלך? בברכה, בלה

אז מה עושים עם זה?

או שפשוט רצית לשתף בשאלה שלך...?

שלום לכולם. קראתי את השרשור בנושא ההתמכרות לשוקולד.. כל כך מצאתי לנכון והתחברתי לתשובות של לאה ובלה.. ברור כל כך שברגע שאני הופכת את השוקולד לאוייב שלי.. עלי להלחם בו מלחת חורמה. אז למה לי ? "בוא נהיה חבירים" אני והשוקולד, ברגע שהוא לא ינסה לברוח ממני, אני גם לא ארוץ אחריו. זה גדול וזה עובד !!

היי ענבר המקסימה אכן, אין צורך לרדוף אחרי מי שאינו בורח. שמרי את הידיעה שהוא אף פעם לא בורח ולך אין לאן לרוץ. שבת נהדרת שלך לאה פינטו

שלום רב, אני בת 35, לא נשואה, שוקלת 85 וגובהי 160 . אני יודעת שזה עודף משקל ועלי לרדת כ 20 ק"ג. לא באמת ניסיתי הכל, אבל תמיד נלחמת עם עצמי ועם האוכל. עד שהגעתי לכאן מבמלצה של חברה שגם קוראת כאן. אני אוהבת לקרוא כאן, יש לי אופי חזק וכושר התמדה וגם נראה לי מאוד שאני מתחברת לגישה. האם לדעתכן, אוכל לרדת במשקל משימוש קבוע בפורום. ?? בתודה לכל תשובה. תמר.

שלום רב לך. אין באפשרותנו לענות על שאלה מסוג זה. רק את מכירה את עצמך ויכולה לדעת האם תוכלי לעבור תהליך כזה לבד משימוש קבוע בפורום. אז מה את אומרת?

כולם מדברים על השיטה הכל כך מוצלחת אבל אף אחד לא אומר מהיא! אשמח אם משיהו יוכל להסביר לי מהיא השיטה הזאת "הרזיה ללא דיאטה". תודה

הי אלינור, אני ממליץ לך לחזור אחורה לעמוד 45 בפורום ולהתחיל לקרוא כל שורה, כל שאלה. יש הרבה מה ללמוד וחבל על כל רגע. הערה: לא מדובר בשיטה, זו גישה. רמז: הגוף שלך הוא הפרטנר הטוב היותר שלך להרזיה. תלמדי להכיר אותו ואת כבר בדרך הנכונה.התשובות בפנים...

=)

מילותיה של ליהי לפיד לשנה החדשה, אני מאמצת - אור ואהבה לכולכן. מגילת החירות הפרטית שלי: הריני מוותרת בזאת על המאבק הסיזיפי, חסר התועלת, מורט העצבים, של שאיפה לבית מצוחצח ומבריק בכל רגע נתון, למקרה שמישהו יבוא. כי זה לא מצליח לי. מעכשיו אני אסדר רק לקראת בוא האורחים. לא דקה קודם. כי מחיר העבדות כבד מדי. ואל תבואו בלי לצלצל, כי אני לא אפתח. הריני מוותרת בזאת על המרוץ המשעבד של להיות מתוקתקת לפי צו האופנה האחרונה. צר, רחב, גבוה, נמוך, עד הברך, אחרי הברך. התייאשתי. בעיקר אחרי כמה פעמים שכל כך התאמצתי, שבסוף נראיתי כמו בדיחה. זהו, אני משתחררת. אני לובשת מעכשיו רק מה שמחמיא לי. מצידי שירעבו המעצבים. הריני מוותרת בזאת על כל הנעליים הלא נוחות. זהו, חברות יקרות מאוד שלי, אנחנו נפרדות. אני יורדת. אני חוזרת לגובה נורמלי, לאפשרות לרוץ אם אני מאחרת, לרקוד אם אני מאושרת, ולהסתובב לעשות סידורים בנחת, בלי לחלום על לחזור כבר הביתה ולהוריד אתכן מעלי. הריני מוותרת בזאת על החלום של בטן שטוחה כמו מראה, וירכיים רזות כמו זוג קביים. זה לא יקרה. אני אחטא באכילת יותר מדי מתוק מדי פעם, באכילת המבורגר בשעה מאוחרת מדי, ולעיתים גם אקנח עם צ`יפס. אחר כך אני אלך למכון כושר, זה עונש שאני מוכנה לקבל, אבל אני לא אתייסר עד עמקי נשמתי. כי אף קמפיין לא מחכה לי, ואף רוברטו לא יצעק עלי, ובעיקר כי מותר לי. גדלתי. הריני מוותרת בזאת על זה שכולם יחשבו שאני נפלאה. כי אני לא. אני בסדר, די נחמדה, מוכנה לעזור, אבל עד גבול מסוים. וכשאני חוצה את הגבול הזה, ומשתדלת יותר מדי, ונותנת יותר מדי, אני בסוף מתרגזת. מתרגזת לגלות שמקבלים את זה כמובן מאליו. ואז אני ממש מגעילה. חבל. מעכשיו אני נותנת רק כמה שבא לי. הריני מוותרת בזאת על היותי זמינה בכל רגע, לכל מצוקה ולכל שיחת נפש, בעיקר כי אתם אף פעם לא שואלים אם אני יכולה לדבר עכשיו. מעכשיו אני מסננת. תשאירו הודעה. מבטיחה לחזור. וזה לא אישי, אני פשוט לא יכולה לדבר עכשיו. ואני אקבל את זה שתעשו לי בדיוק אותו דבר. הריני מוותרת בזאת לעצמי על היותי אם השנה. כי גם את זה אני לא מצליחה לעשות. תמיד יהיו אמהות שיש להן יותר מרץ להרפתקאות, שהן יותר סבלניות, יותר מעורבות, יותר מבינות, שיודעות יותר להציב גבולות, שיותר מפנקות, ושהן בכלל יותר מוצלחות. אבל אף אחת, ילדי היקרים, לא תאהב אתכם כמוני, וכשצריך, אני אוריד את הירח בשבילכם גם באמצע היום. אבל אני לא יכולה לעשות את זה כל רגע וכל דקה. סליחה. הריני מוותרת בזאת לעצמי על הייסורים. הייסורים שבאים בעקבות זה שאני לא מצליחה להיות כל הזמן מצוינת ומצטיינת, מתוקתקת ומסודרת, מדייקת ומחייכת כל הזמן. כי אני בין כה לא מצליחה להיות כזאת. אני סתם נקרעת, ובסוף אני נורא עצבנית וכעוסה, בעיקר על עצמי. נראה לי שאם אשתדל קצת פחות יצליח לי הרבה יותר, וכולם ירוויחו. ובעיקר אני. תחי החירות. כבר יותר טוב לי. חמישה דברים שזכותנו להגיד : 1. לא מסתדר לי. 2. לא מצליח לי. 3. לא בא לי . 4. לא מתחשק לי. 5. לא. 'כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור'

תודה על הציטוט, אהבתי והתחברתי, לחיי החרות הפנימית.

אפתח בציטוט: • "החיים הם או הרפתקאה נועזת או כלום. לשמור את מבטינו מופנה כלפי שינוי ולהתנהג כנשמות חופשיות בנוכחותו של גורל, זהו כוח שלא ניתן להביסו". זה לא של ויקטור פראנקל, אם כי דומה. אני שואלת: התרפיה המעולה שמעניקה לי השיטה מביאה אותי לגילוי קולות פנימיים שלא שמעתי לפני... כנראה היו, אני אותם לא שמעתי. כמו: למה להוסיף כריך ליד הקפה ? בא לי רק קפה. כמו: למה לגשת למקרר ?, גשי למניקוריסטית או לספרית. או למה לעלות במעלית.. תקפצי במדרגות ותזמזמי את אייל גולן.. אבל האם,... הקולות האלה לא ייגמרו לעולם ? איך אוכל לשמור עליהם בווליום גבוה לתמיד?? נ.נ הציטוט הוא של הלן קלר. תודה, (ושימי לב לשם מחבר ההודעה.)

שלום רב לך כשנולדו לך ילדים באו קולות שלא הכרת קודם . קולת של מה עלי לעשות כדי שיהיה להם טוב? איך עלי להתנהג בצורה אחריאת וכו.. אין סוף כאלה. איך שמרת עלהם שלא יגמרו לעולם???

וזהו שמי החדש מהיום בפורום. אמיתי !!

בלה/לאה בעבר ציינתן 3 סוגי אכילה ואני לא מוצאת את השרשור... אפשר עוד פעם לציין אותם??וממה כל אחד מהם נובע? (אני רק זוכרת רגשי) תודה רבה

ערב טוב יעל אני מבחינה בין אכילה רגשית לאכילה ביולוגית. אכילה ביולוגית מווסתת ע"י הגוף ובאמצעות סיגנלי הרעב והשובע שלו. אכילה רגשית היא כל אכילה שאינה על רקע ביולוגי. כשאני מחפשת בעבודתי איזושהי שלישיה, אני יכולה להתייחס ל- 3 רמות עבודה: רובד קוגנטיבי ורגשי רובד התנהגותי רובד המציאות עניתי? לילה טוב לאה פינטו

אם נניח אני מרגישה ש"בא לי משהו מתוק", ולא כי אני רעבה - זה אומר שזו אכילה רגשית? הרי כשאני באמת רעבה, אני יודעת ששוקולד לא ישביע אותי ואוכלת אוכל משביע יותר, כמו למשל פיתה עם משהו. אם הרעיון הוא לנטרל את הרעב הרגשי - האם אין זה אומר שכתוצאה ממעבר לאכילה על פי רעב ושובע, מפסיקים בהכרח לאכול ממתקים ואוכל שהוא לא ממש משביע?

אולי בנוסף לרעב מהבטן, ולזה הרגשי את מתכוונת ל"אכילה עם העיניים"?

בלה/לאה, כתבתי פה לפני מספר ימים שאני פועלת לפי השיטה...אך אני מכורה לשוקולד... בימים האחרונים שמתי לב שכשאכלתי שוקולד שמתי לב לזה רק אחרי 4 קוביות ולא נתתי לגל המתוק להמשיך... השאלה היא האם תשומת הלב והיכולת להפסיק יקרו עם הזמן יותר מהר והצורך לשוקולד יתמתן?? האם כשאני עוצרת אני משדרת למוח שלי אסור?ואח"כ זה יעלה לי ביוקר? כיוון שהפסקתי כן מתוך מודעות... אשמח אם תענו לי-תודה רבה!!

שלום רב ל Y (מה נסגר אתכם אנשים?תשמתמשו בשמות בדויים כדי שארגיש שאני מדברת עם אנשים ולא עם אותיות). את כתבת שאת מכורה לשוקולד. זו אמירה מאד מסוכנת . ברגע שאת מחליטה בנחרצות כל כך שזו הבעיה שלך את בעצם סוגרת בפניך כל אפשרות אחרת. המח שלנו פועל על ידי בחירה הוא מתלבט בין כמה אפשרויות וכולן רלוונטיות לגביו אבל ברגע שהוא מחליט הוא מוחק את השאר ומתמקד רק באפשרות שנבחרה. אם לדוגמא את מתלבטת לאן לצאת לבית קפה או למסעדה ברגע התלבטות את שוקלת גם וגם אבל ברגע שהחלטת מסעדה הבית קפה כבר לא רלוונטי והסיכוי שתגיעי בסוף לבית קפה הוא אפסי. כשאת מכריזה בבטחון כזה גדול שאת מכורה לשוקולד ,המח שלך פועל על פי הנחת היסוד הזו. אין לך פה שום פיקפוקים , ואם את מכורה לשוקולד המח שלך בוחר את המפה של מכורים לשוקולד שהיא שונה מאד ממפה של לא מכורים. אז בואי נראה מה יקרה כשתיפגשי עם השוקולד לעומת מה יקרה כשאדם לא א מכור לשוקלד יפגש. כשאדם לא מכור נפגש עם שוקלוד בשבילו שוקולד זה משהו טעים ומתוק שאוכלים לפעמים , אין לו שום כח מאגי, אין לו שום משמעות ,שוקולד זה שוקולד בידיוק כמו לחם גבינה או עגבניה . לכן, התגובה שלו למפגש עם שוקולד תיהיה עינינית , רגועה ומאוזנת - או שהוא יקח קוביה יהנה וימשיך הלאה, או שהוא פשוט לא יתיחס לשוקולד. לעומת זאת,כשאדם שבטוח שהוא מכור לשוקולד נפגש עם השוקולד פירוש המציאות שלו הוא שונה מאד. בשבילו שוקולד זה משהו בעל כח שהוא לא יכול להתמודד אתו , הוא חסר אונים מולו ואז עליו או לברוח משוקולד או פשוט לאכל בלי סוף .את שמה לב איזה הבדל בתגובה רק מעצם ההגדרה. Y היקרה, אני ממליצה בחום רב להפסיק לשים על עצמך תוויות, לוותר על הגדרה של מכורה לשוקולד ופשוט לאמץ אמונה אחרת, כשתעשי את זה תראי איזה הבדל יהיה בתגובות שלך מול השוקולד. מקווה שעזרתי, שיהיה לך יום נפלא היום. בלה

בלה, תודה רבה על ההסבר המפורט,והאמת היא שזאת האמת לאמיתה ואני ממש מרגישה זאת על עצמי כל פעם שאני עומדת מול שוקולד. אך כיצד אני יכולה להוריד ממני את התווית ? פשוט לא לעשות עניין משוקולד?? להתייחס אליו כאל עוד סוג מזון? הרי הוא מתוייג כל כך חזק במוחי בתור אוייב... איך אני הופכת אותו למשהו חיובי?

כשארוחה מלווה במשקאות מתוקים (קולה, מיצים, פאנטה..) אני מוצאת את עצמי אוכלת יותר מאשר בארוחה שאני שותה בה מים...זו רק אני שיש לכך הסבר?

היי אירית ביולוגית, אינני יכולה לתת הסבר לתיאור שאת מביאה. ומעדיפה לא להאריך כרגע. לילה טוב לאה פינטו

אוקיי.....זה גם לא כזה קריטי, סתם משהו מהדברים הקטנים האלה שהתחלתי לשים לב אליהם.... תודה.

בלה שלום, אני רוצה להתייחס לתגובה שלך כאן בפורום. אני מצטטת את מה שכתבת כדי להיות בהירה "נניח שאת אמא לילד מקסים בן שלוש. נניח שהוא שיחק כל היום לא ישן והגיע הערב והוא עצבני צועק כועס ורב עם כולם ונניח שהוא דורש בקולי קולות שתשבי ותשחקי איתו במשחק האהוב שלו. אבל את כאמא אוהבת שלו , כמנהיגה טובה ,יודעת היטב שהילד עייף ולכן מה שהכי טוב בשבילו זה חיבוק ושינה ולא כניעה לדרישה שלו לעוד משחק וגם לא כניסה לויכוחים מתישים אלא הבעת סמכות הורית ברורה ונחרצת. עכשיו אם תכנעי לילדך ותשחקי אתו - תמעלי בתפקידך כאימא - נכון אולי יהיה קצת שקט לזמן קצר אבל הוא הרי עדיין עצבני ותוך זמן קצר יחזור שוב לבכות, והוא עדיין צריך לישון למרות שהוא לא מבין זאת. רק פעולה מהירה של מבוגר אחראי תציל אותו מעצמו - תיקח אותו לישון. ילדים צריכים הורים שיודעים לשים גבולות." לפי זה, הגוף שלי הוא ילד לפעמים ואני בתור הורה שיודעת בדיוק מה טוב בשבילו ויותר טוב ממנו, צריכה להפעיל את שיקול דעתי.זה נשמע לי כמו דיאטה. איפה האמון?זה כאילו שוב פעם אני אומרת לגוף שלי שאני יודעת יותר טוב ממנו, ולכן המושכות צריכות להיות בידיים שלי. אם אני משחררת, משחררת את השליטה הזאת, אז אני הולכת אחרי בקשותיו ובגלל שאני סומכת עליו אנחנו יכולים לעשות טעויות ביחד וזה בסדר כי יש לנו את כל הזמן בעולם ומהטעויות האלה נגלה מה נכון. למשל: אם אני מרגישה שאני מאוד רוצה לאכול וזה קורה בלילה בדר"כ לפני השינה אבל בעצם זה לא נכון, והגוף שלי בתור ילד עדיין לא מזהה את הצורך האמיתי. אז אני אוכל, בשלב יותר מאוחר אבין שזה בעצם לא אוכל ואמשיך מכוח ההרגל, ואח"כ אבין שאני לא מדייקת עם עצמי וזה בעצם עייפות, ואח"כ כשאני ארגיש את זה אני אלך לישון, ולא אוכל. מה היה לנו פה? הגוף שלי בתור ילד לא ידע אבל בגלל שסמכתי עליו ושיחררתי את הצורך לשלוט לאט לאט למדנו ביחד ופתרנו חידה אחת שנקרא לה בילבול בין הרגשת עייפות לרעב. אשמח אם תחדדי את העניין הזה, תודה מראש.

H היקרה. לא הצלחתי להבין מה בידיוק את רוצה שאני אחדד? אשמח להבהרות. בברכה, בלה

אנסה להסביר שוב- אם אני בתפקיד ההורה כי הילד = הגוף שלי לפעמים לא יכול לקבל שיקול דעת נכון, זה כאילו שוב פעם אני אומרת לגוף שלי שאני יודעת יותר טוב ממנו, ולכן המושכות בידיים שלי. לפי הבנתי את הרזייה ללא דיאטה, צריך לשחרר, לא? לאט לאט נגלה (אני והגוף) מה נכון, מהם באמת הצרכים, אבל את זה נוכל לעשות כשהוא יודע שאני סומכת עליו ומותר לטעות, "זורמת" איתו באי דיוקים (=כשהוא חושב שזה רעב אבל זה לא הדיוק הנכון, או כשהוא חושב שזה מאכל ספציפי אבל זה משהו רגשי). אחרי כמה אי דיוקים, אנחנו מבינים שזה לא הצורך האמיתי ומגלים אותו. בקצרה- לא הבנתי את ההסבר שאני הורה, הגוף ילד,אני יודעת מה טוב בשבילו. זה נשמע לי כאילו אני לא סומכת עליו, ושוב לוקחת אליי את השליטה באוכל במקום לשחרר אותה ולתת לגוף להנחות אותי, ולסנגל לי. הסברתי את עצמי?

היי בלה! אני מצטרפת לשאלה ואשאל אותה אחרת: בהנחה שמתחשק לי שוקולד(חשק-הילד) לפני השינה אבל ההגיון (ההורה) אומר לי שאין לי צורך בכך, מה עלי לעשות עם זה? האם על אף שאני לא בדיאטה אני צריכה לתת עדיפות למזונות שלמדתי שהם בריאים וטובים לי יותר ממה שמתחשק לי באמת?

עצה קטנה - כדאי לאמץ את השיטה - זה עובד!!! עברו לתזונה נכונה וראו כמה מחמאות תקבלו מבלי לשים לב שירדם בצורה יפה במשקל.... אל תשכחו לשלב את הספורט, לא חייב לרוץ כדי להרזות, אימון של פילאטיס פעמיים בשבוע - כשלב ראשוני אט אט תראו איך מתמכרים לזה. בהצלחה!

מה זה הרזיה ללא דיאטה

ברצוני לשתף אתכם בשני דברים שקרו לי היום, ועבורי הם מרגישים כמו צעד קדימה. היום הסתכלתי על עצמי בראי, יותר נכון יהיה לומר התבוננתי, בלי לנסות להסתיר, בלי להתבייש. אני לא יכולה להגיד שהייתי מרוצה ממש שראיתי, אני יכולה להגיד שלא נכנסתי לפאניקה. בתקופות אחרות, מבט כזה בראי היה מריץ אותי באופן מיידי לחפש איזה דיאטה חדשה, לגייס כוח רצון, ואנרגיות חדשות, כמובן שהובילו לתוצאה דומה ואפילו גרועה יותר מהמצב שהיה. הדבר השני היה לסדר את ארון הבגדים. בלי להגזים העפתי חצי ארון לשקיות, משם זה יגיע לאוטו ולתרומה. זרקתי לשקית את כל אותם הבגדים שכבר קטנים עלי, שבזמן הקרוב לא אלבש אותם, למרות שהם תמיד נשארו בארון כדי לענות על איזה צורך ש"אולי יום אחד אני ארזה ואלבש אותם שוב"... לא! מגיע לי להתלבש יפה, בבגדים חדשים ויפים! גם שמנות יכולות להראות טוב, והכי חשוב להרגיש טוב! ואני שמנה שחשוב לה להראות טוב, להיות מטופחת, להתלבש יפה,כמה שזה עושה לי טוב. אני יושבת ליד המחשב, השקיות לא רחוקות ממני, ואני גאה בעצמי, ומרגישה שהלכתי צעד ענק בשביל עצמי, בדרך לקבל את עצמי, בדרך לאהוב את עצמי, ובאופן כללי בדרך. אנחנו דור של אינסטסט, אני נוהגת לומר, מחכים לתוצאות מיידיות, לא מבינים את משמעות הדרך, זו לא התנשאות, גם אני כזו, מה שכן אני מתחילה לפלס את הדרך לשינוי, להתחדשות, לפריחה, לאהבה עצמית. כתבתי פה לא מזמן על חוויה של פאניקה ופחד שעברתי, והנה עיניכם הרואות, מתוך הפחד והתסכול, יש צמיחה, יש התפתחות, שום דבר לא תקוע במקום, דווקא החוויות הקשות מובילות למקום חדש.

תודה ששיתפת. זה מחזק גם אותי. בהצלחה.

מקווה לקבל ממך השראה...

אני בת חמישים פלוס סובלת מלחץ דם גבוה כולסטרול ומסכרת גבולית צריכה להוריד כ10 ק"ג ממשקלי זה לא הרבה אך אני נמוכה אז זה אולי יותר משמעותי ולא מצליחה כל הזמן אני מרגישה רעב נאבקת באוכל לפעמים מצליחה לפעמים לא כל היום חושבת על האוכל ומתכננת את יומי לפי הארוחות ואת הבילוי לפי היכן יש אוכל מה עושים כיצד נגמלים בלי להוציא הרבה כסף מאחר ואין ביכולתי בשל בעיות כספיות ואחרות.

שרה יקרה ! את מספרת שאת מתכננת את הבילוי לפי היכן יש אוכל. בילוי את אומרת.. בואי נחשוב רגע .. בילוי – עולה לך כסף ? עולה ! אולי תנסי בילוי שונה, באותו מחיר ואולי אף פחות. נסי להשקיע בטיפול/אימון , זה יכול להיות אחלה של בילוי. יש לך כאן שתיים, משמאל למסך שכנראה הגיעו מ "קריפטון" (הכוכב ממנו נחת סופרמן), ויכולות לעזור לך לא פחות ממנו. כל טוב שיהיה לך.

היי... אין לי באמת המון מה לספר, אבל חשבתי שכדאי לי להשמיע קול ולהפגין נוכחות, גם כדי לשמור על מודעות לתהליך, גם כדי להרגיש חלק מאיזו קבוצה/קהילה [וגם קצת כדי לקיים את 'הבטחתי' למירב (-: ...] להזכירכם, לפני שבוע בערך סיפרתי איך נולד תינוקי השני - הגוף שלי. אז מה שלומנו מאז? לא ממש ברור. אבל אפשר להגיד ששלווה יחסית שורה במעוננו. למעשה אין לי הרבה מושג איך מתנהלים בשיטה המוצגת בפורום. גם כי אני מניחה שאין מתכונים מדוייקים, וגם כי, אוי לבושה, לא המשכתי לקרוא בפורום מעבר למה שקראתי ונתן לי כזו השראה עצומה. אבל נראה לי שזה בסדר. נראה לי שחוסר הלחץ, חוסר המחוייבות לאיזו התנהלות שיטתית, חוסר ההתגייסות לקראת מטרה - כולם מבורכים. אני פשוט 'חיה לי מיום ליום', מנסה לשים לב מה אני אוכלת ולמה. אבל ממש לא באדיקות. ביום-יומיים הראשונים הפגנתי גילויי חיבה כלפי גופי (ליטוף קטן, נשיקה על היד), בינתיים זה עבר. שאלתי את עצמי מה בא לי לאכול. גם זה עבר. אבל אני באמת נהנית מזה שאני לא בדיאטה ולא באנטי-דיאטה. היו מעט מאד פעמים בחיי הבוגרים שהייתי במקום שאינו אחד משני אלו (ורובם היו במצבי התאהבות, שזה כמובן לא חוכמה...). אני גם אומרת לעצמי שזה בסדר איך שאני עכשיו, למרות שעסקינן במשקל עודף ממש לא מבוטל, שגם לא מוסיף ליופיי, וגם בהחלט פוגע בבריאותי. אבל אני מנסה ודי מצליחה להיות רגועה, סבלנית, אופטימית, ולא עסוקה בזה. יש לא מעט פעמים שאני אוכלת מסיבות רגשיות, אבל אני לא עושה עניין מזה, ולכן זה לא חייב להפוך לאורגיית אוכל מתמשכת, עד שהאוכל כבר לא טעים, ורק נועד להרגיע את המתח של הרגשי אשמה והחרדה, ולשרת את המרד לקראת או אחרי משטר דיאטה/בריאות כלשהו (אני חזקה בענייני בריאות אני...). אני לא עורכת 'סעודות אחרונות', ובהחלט מרגישה שתמיד או?כל לאכו?ל כל דבר, מה שמנטרל כל לחץ להספיק לפני שאסור. זה כבר שינוי מדהים! לצערי אני לא שותה כמו שצריך, כלומר שותה, אבל לא מספיק. השתיה אצלי חייבת להיות מהשכל, כי מנגנון הצמא שלי מקולקל מזה שנים. מעניין שדווקא כשאני שותה הרבה לאורך זמן (מכריחה את עצמי כמובן), יותר קל לי ויותר בא לי לשתות, בעוד שדווקא כשאני מיובשת, מאד מאד קשה לי לשתות. בטח יש לזה איזה הסבר ביולוגי. אה, קרה לי דבר מפתיע. קצת ביזארי, קצת מביך, אבל אספר בכל-זאת. אני אפילו לא זוכרת מה זה היה שהתחלתי לאכול, אבל אחרי הביס הראשון הרגשתי שממש ממש לא בא לי על זה. הפה שלי היה מלא, והרי אם אני לא יכולה שלא לאכול את כל מה שיש בצלחת, ברור לגמרי שאם יש משהו כבר בפה אז צריך לבלוע, נכון? ובכן, באופן מפתיע הרגשתי שלא מתאים לי להמשיך ללעוס ובסוף גם לבלוע את מה שזה לא היה, מזון שממש לא היה בא לגוף-נפש שלי עליו באותו רגע, ופשוט ירקתי אותו! וואו !!! נרשמו יחסים של תקשורת תקינה ושיתוף פעולה ביני ובין גופי! הייתכן?! זה קרה פעמיים, בימים שונים. לא ירקתי ממקום בולימי, בגלל קלוריות, או ממקום של אשמה כי שברתי דיאטה (לא שזה קרה לי בעבר, עד כמה שזכור לי, אבל אני יכולה לדמיין את זה קורה), אלא כי פשוט דחה אותי להישאר עם הדבר הלא רצוי הזה. זה גורם לי לחשוב כמה פעמים אכלתי מה שלא באמת רציתי או לא באמת נהניתי ממנו תוך כדי. אני מאמינה שגם בשבוע הזה היו מקרים כאלו, אבל ודאי לא חמורים. נראה לי שזה היה ממש בריא מה שקרה לי, וזה קרה מעצמו, כנראה שגם חשתי יותר בבירור את חוסר הרצון, והכי חשוב - כנראה שהוא קיבל חשיבות אצלי. איזה כיף! טוב, בסוף הארכתי מאד. הברכות למי שהגיע עד פה. אשמח להערות והארות, אם יש. בהצלחה לכל הצועדים בדרך, אני.

יוצאת לדרך הי ! ברצינות, ריגשת אותי... "סגרנו" כתבת לי בשרשור. כן, יש לי הערה קטנה לסוף פסקתך השלישית בסוגריים: את אומרת מצבי התאהבות שזה לא חוכמה... , ומה עם תינוקך השני ? (הגוף שלך), את לא חושבת שאת יכולה להתאהב בו ? האמיני לי, עם מה שקורה לי בטיפול, אני מתאהבת גם בכלבה שלי שלא סבלתי אותה הרבה שנים,(עכשיו התעוררתי בגללה ), פעם הייתי מתחרפנת מזה, היום... ברור לי שהרעש שלה העיר אותי כדי לפתוח את הפורום ולקרוא את ההודעה שלך, יש לה תפקיד.ככה אני רואה את זה. התאהבתי בבן זוגי again (אותו סבלתי קצת יותר) שהוא הגבר המושלם בעיני כעת , אני מאוהבת אפילו בכוס קפה של הבוקר, בעבודה המשעממת שלי, בבית שלי שתמיד היה נראה לי קטן וצפוף , היום הוא נראה לי ארמון, ממלכה. תראי, מאז שאני בטיפול, לא עליתי פעם אחת על המשקל אצל בלה, זה ממש לא מעניין אותי , המעגלים שנפתחים עם הטיפול הולכים ומתרחבים כל הזמן, הנה, גם אליך זה הגיע. המשקל והאוכל נמצאים במעגל הכי רחוק כי זה תפל, והמעגלים הקטנים והקרובים... מה אני אגיד לך ? זה האושר בהתגלמותו, גם הפחות טובים, אפילו הגרועים נראים פחות מסובכים. תחילטי מה שתחליטי, זה שלך. אני רק אומרת: בחודש שעבר שמתי על כף המאזניים את פול מקרטני ואת הטיפול. הטיפול ניצח... עדיף עשרות מונים שתיים וחצי פגישות מאשר הופעה של פול , הוא יתכלה, הטיפול ישאר לנצח ! שלך בהצלחה גדולה. מירב

אני מתרגשת יותר - עכשיו ברור למה "חזרה אליך האהבה אלי" בקרוב אצלי - עודד אותי מה שיוצאת לדרך חדשה כתבה. בהצלחה לכול-כול-כולנו.

בעיניי את עשית ועושה דרך מדהימה!! תמשיכי כך, וכמו שאמרת (אולי לא בדיוק במלים האלה) - אין לחץ!

שלום בלה ולאה!!! שאלתי כזאת: מה תגידו לאדם מלא עם בי אם איי גבוה ממה שצריך, אדם שמעולם לא עשה דיאטות ולא התעסק באוכל...אבל החליט שברצונו להוריד במשקל. אדם כזה אינו שמן בגלל דיאטות, מה עליו לעשות? דיאטה זו לא התשובה, אז מה כן?

שלום אירית לאדם מלא עם BMI גבוה לא אגיד כלום, אלא אם כן ישאל אותי שאלה. אך אם את שואלת על מנת להבין את האופן בו אנו היינו מתייחסות לענין, מתוך גישת ההרזיה ללא דיאטה, אשמח לענות. אחד הדברים המאפיינים אנשים שמנים הוא עודף המשקל שלהם. התוצאה אותה הם חווים. ניקח לדוגמא, אנשים שתמונת הדם שלהם מעידה על אנמיה. לכאורה, כולם באותו מצב, אך האם לכולם ינתן אותו טיפול? ממש ממש לא בהכרח. אצל אחד הרמה הנמוכה יכולה להיות תוצאה של אספקה תזונתית בלתי מספקת של רכיבי תזונה מסוימים, בינהם ברזל (ואז אספקה תזונתית תהיה פתרון ראוי) אצל אחר יכולה להיות בעית יצור של כדוריות דם אדומות (במקרה כזה, אספקה תזונתית ממש לא תועיל כי מלכתחילה היא אינה הבעיה) אצל שלישי הסיבה יכולה להיות דימום סמוי או בלתי סמוי כך שהגוף מקבל מספיק ברזל, מייצר מצצוין אך הכשל הוא במערכת אחרת לגמרי. אם כן, שלושה סוגי טיפול לאותה תמונת אנמיה. מה שבטוח הוא שכולם יקבלו איזשהו טיפול סימפטומטי לתיקון האנמיה במקביל להתערבויות נוגעות לגורמי האנמיה. אך גם הטיפול הסימפטומטי הזה ינתן בעוצמות שונות ובהתאם לרמת האנמיה. ועכשיו בואי נחזור לנושא עודף המשקל. השמנה היא תוצר של אכילת יתר. ואכילת יתר היא תוצר התנהגותי של העולם הקוגנטיבי והרגשי שלנו. במילים פשוטות, אכילה רגשית. הרשי להתעכב מעט על המושג: "אכילה רגשית" - זהו שילוב מילים מעניין כיוון ש"אכילה" היא פעולה, התנהגות. ואילו "רגשית" קשורה לעולם הפנימי שלנו. מכאן שזה יכול להיות מאוד מבלבל והנטיה של המדיאטים היא להיתקע בפן ההתנהגותי ולמקד שם את מאמציהם. בעצם כל אכילת יתר הינה על רקע רגשי, אין בזה שום דבר גופני, ביולוגי. הגוף דורש רק מה שהוא צריך לקיומו ולטובת מאגרי אנרגיה מינימליים (רקמת שומן) שאפילו אצל אנשים רזים הם גדולים דיים. אותו אדם אולי, ואני מדגישה "אולי" כיוון שזה שלא עבד עם תפריט או טבלת קלוריות בחייו אינו אומר שאינו מקיים מערכת יחסים עכורה עם עצמו ועם המזון שלא לדבר על תפישתו הגופנית. אז אולי הוא לא היה בדיאטה כפי שאת תופשת כרגע את המושג, הוא בודאי חווה לא מעט אכילה רגשית כי אחרת אין דרך להסביר את הצריכה המופרזת (ואני יוצאת מנקודת הנחה שאין שום לקוי אנטומי-ביולוגי-פיזיולוגי-פתולוגי) ושאף אחד לא יבין אותי לא נכון. אכילה שמונעת ממקום רגשי היא גם נחלתם של רזים, אך יש הבדל במינון והמינון מושפע מהפרשנות של חויית האכילה הזו. מה עליו לעשות? במקרה זה, מה שאנו ממליצות לכולם, להתחיל להסב תשומת לב לעצמו. בתהליך שלו, אולי לא נתמקד במה שנתמקד אצל אדם שכל חייו בדיאטות, אך אין זה שונה במהות. מדובר באדם שהתרחק מעצמו במידה רבה, שאינו ער ואינו נותן מענה הולם לצרכיו, ששינוי בתפישת הגוף בתפישה העצמית שלו יכולה להוביל אותו גם לשינוי פיזי, גם איתו הייתי עובדת על עולם האמונות שלו. כי שם זה מתחיל ורק משם תבוא הגאולה (למי שמחכה לה, כמובן) מקווה שנענית בבהירות לילה טוב שלך לאה פינטו

מדוע יש לי נפיחות בבטן לאחר ארוחת הצהריים ? אשמח לקבל תשובה. תודה.

קבלי המלצה ממני....גם אני סבלתי מאותה בעיה. אחרי ארוחת צהרים...מיד לסיומה...תישתי ספל מים רותחים<כמו בתה>עם חצי לימון טרי סחוט

עקב ריבוי סיבים תזונתיים ויכול להיות שזה קשור לתסמונת המעי הרגיש

ערב טוב ציפי אני לא הצלחתי להבין מדבריה של טל כי היא מדברת על בעיה כלשהי. ובודאי שלא נוכל להבין על איזו בעיה מדובר עם פרט כ"כ כללי כמו "נפיחות" ובכל מקרה, טוב לדעת שבעיתך שלך נפתרה לילה טוב שלך לאה פינטו

מה אפשר לעשות חוץ מניתוח פלסטיקה אני אחרי 4 ניתוחים קיסריים 3 לרוחב 1 לאורך ומצטברים לי שומנים סביב הניתוח דיאטה לא עוזרת כמוכ" תרגילים קבלתי צורה של עכוז מקדימה וזה ממש מדכא.

שלום טל לאחר ארוחה, הקיבה שלנו מתמלאת בתוכן, גם לאחר שתיה. ככל שהיא מתמלאת יותר, היא תופסת יותר נפח בחלל הפנימי, כמו בלון עם אויר ובלי אויר. הרי גם אם תשתי ליטר של מים צחושי נפיחות, לא? זו הנפיחות שעליה את מדברת? אם כן, קיבלת תשובה. ליללה טוב לאה פינטו