פורום הרזיה ללא דיאטה

מקוה שעליתי לדרך חדשה. חושבת רבות על מודעות לגופי ולרצונותיו. קוראת ונעזרת רבות בפורום. הדרך לא פשוטה. עולות בה שאלות רבות וגם תשובות. אתמול נתקלתי במאכל נחשק שלא נתקלתי בו במהלך שנה שלמה ולא הייתי רעבה אך החלטתי במודעות כן לאכול אותו ולוותר על יסורי המצפון שבד"כ ליוו אותי במצב כזה. אני לא חושבת שבינתיים רזיתי אך החלטתי שזה גם לא חשוב כרגע. מה שחשוב כרגע הנו התהליך אותו אני עוברת. לחשוב למה בעצם האוכל עד כה היה חשוב לי כל כך? למה בעצם לא יכולי עד כה לשאת את המחשבה שארעב ואכלי לפני שהגעתי לנקודה זו? איזו הגנה משמש עבורי השומן? שאלות שעולות ואני מתחבטת בהם וזה לא קל. אך הידיעה שאני עוברת תהליך תורם ומרפא מקלה. אשמח למשוב שאני בדרך הנכונה.

שלום מלכה פינקת את עצמך ביופי של מתנה לשנה החדשה. והמתנה הגדולה הזו היא החופש. החופש לחוות החופש להיות החופש לגלות החופש להבין החופש לא לדעת כאן ומיד החופש לסמוך החופש לבחור. פשוט נפלא. החופש הוא מילה אחרת לכך שאין לך מה להפסיד, כך אמר אדם חכם פעם מזמן. כשאת קובעת שהתוצאה אינה חשובה כרגע ומתמקדת בתהליך, לא רק שאת עושה עם עצמך חסד גדול אלא גם מדייקת במהותה של גישת ההרזיה ללא דיאטה. שאלות רבות עולות באופן טבעי. אין טבעי יותר מהשאלה והספק כאשר אנו פוסעים בשבילים חדשים. זה בדיוק הסימן שהפעם אנו עושים דברים באמת אחרת. כשהכל ברור, ידוע ומובן, איננו מתקדמים בדרכים חדשות אלא פועלים במרחב הישן והמוכר. עצה קטנה לי אלייך, התמקדי פחות במה שהיה עד כה וחדדי את המיקוד שלך במה שקורה עכשיו בלי קשר לאתמול ובלי קשר למחר. התשובות מגיעות מחווית הכאן ועכשיו באופן האוטנתי ביותר. היום, כאילו לא היה אתמול ואין מחר. למה האוכל חשוב לי עכשיו? ממה אני חוששת עכשיו? וכ"ו. מלכה יקרה, את בדרך הנכונה. מקריאת הפורום את יכולה להבין שתהליך כזה דורש מאיתנו להביא משהו חדש ושונה, כשתחושי תקועה אל תהססי להסתייע בעזרה חיצונית שתספק לך פרספקטיבות חדשות וכלים מגוונים לישום. אכן לא קל לבד, אך זו התחלה מצוינת. כל הכבוד. איחוליי לדרך צלחה שלך לאה פינטו

אני שוקלת 65 קילו ואני לא מצליחה לרדת במשקל וכל דבר שאני רואה פשוט אוכלת יותר כל הזמן איך אוכל לשמור על עצמי איך אוכל לרדת במשקל .לתושבה אודה מראש ,יום טוב

שלום שרון אחד ההבדלים שאני מוצאת בין אנשים רזים (כאלה החיים בהנאה ובטבעיות עם אוכל ונהנים מנתונים פיזיים אידיאליים ויציבים) לבין אנשים שמנים הוא שבעוד רזים נהנים מאוכל, שמנים אוהבים לאכול. לכל הנאה יש גבולות, יש לה סף תחתון ויש לה סף עליון. אפילו שינה, אפילו חופשה באי טרופי, אפילו סקס. אין מזון בעולם שניתן להנות ממנו כשאנו לועסים כמויות גדולות ממנו שוב ושוב ושוב (אפילו לא שוקולד). מהר מאוד הגוף שבע וחש עומס ואי נוחות גדולה. הנאה מתאפשרת כשאנו עונים על צורך, מרגע שהצורך מסופק, הנאה הולכת ופוחתת עד שנעלמת. כשמזון נועד למלא צורך רגשי, הצורך לעולם לא מתמלא באמצעות בצק, ירקות או שוקולד ( צרכים רגשיים יכולים להתממש רק דרך הזנה רגשית) ולכן ישנה תחושה מתמשכת וחוזרת של "רעב" (צורך), כך שקל לנו לחשוב שאנו נהנים מהאוכל אך בעצם, לא ממש. שרון יקרה, אינני יודעת מה את מנסה לעשות על מנת לרזות (וזו מטרה ראויה יותר מלרדת במשקל) אך מציעה לך לקרוא יותר בפורום. תהליך הרזיה ללא דיאטה הוא תהליך שינוי מהותי שבמהלכו אנו לומדים להבחין בצרכים השונים שלנו, על מנת לספקם בהנאה רבה. רוצה לשמור על עצמך, תתחילי להכיר ולהבין את עצמך. מאחלת לך שנה נהדרת שנה פורצת דרך המון שמחה והנאה שלך לאה פינטו

שלום, אני מקווה שתבין את שאלתי. כבר תקופה ארוכה שאיני אוכלת כמו שצריך, וזה אומר שאני אוכלת המון המון המון ירקות על מנת לסתום את עצמי וזה כדיי לא להעלות במשקל כמובן. אני מרבה לאכול המון מלפפונים (כ- 4 קג' ביום) בנוסף לכך גם כרוב, עגבניות, חסה.... אומרים ל י שאני מזיקה לעצמי לא רק כי זה על חשבון מאכלים אחרים שחיוניים לי ואני נמנעת מהם אלא גם כי אני מנפחת לעצמי את הקיבה. ואכן בסוף כל יום הבטן שלי נפוחה כאילו שאני בהריון. שאלתי היא: האם אני מנפחת את הקיבה או שאני מנפחת את המעיים? מה גדל מבין שניהם? אני יודעת שקיבה זה שריר כך שאם אני אתחיל לאכול מסודר וכמו שצריך בסופו של דבר מימדיה יקטנו. אך מה בנוגע למעיים? אם ניפחתי אותם או שהם גדלו - האם המצב הוא הפיך? אשמח לתשובה מהירה. תודה

הדס טעית בכתובת. את מנוהלת לגמרה על ידי מנטליות דיאטתית - חושבת דיאטה, אוכלת דיאטה שואלת דיאטה. נכנסת לחנות הלא נכונה. פה לא מוכרים דיאטות . כנסי לחנויות דיאטה במורד הרחוב (יש המון שישמחו לענות לך על שאלה דיאטתית שכזו) . אם אי פעם תחליטי שדיאטות לא עובדות עבורך אז נשמח מאד למכור לך את מה שאת צריכה. בברכה, בלה

זה פשוט מפחיד, כמה אוכל אפשר לדחוס. לא מרגישה אם רעבה שבעה, לא טעים לי כבר בכלל. אני יודעת שאני צריכה לחזור לאימון, אבל אני פורקת כאן את התסכול שלי. יודעת מאין זה נובע, מודעת להכל, אבל זה לא עוזר לי. אין לי שליטה. אני חושבת שזה הדבר היחידי שאין לי בו שליטה בחיי. אני לא יכולה להסתכל על עצמי, אני לא סובלת ללכת לחנויות בגדים וממש כבר אין לי מה ללבוש. אני אוכלת וסובלת. פשוט גיהנום.

שירה יקרה לי הקשבתי היטב לצורך שלך לפרוק את התסכול. אני חושבת שזה נכון וחשוב וגם שהתקמצנת קצת. קחי לך דף ועט ותתחילי לשפוך הכל, הכל, הכל. כל מה שעולה בלי פסיקים ובלי נקודות, בלי לשפוט ובלי לבקר, התמסרי באופן טוטאלי לכאן ועכשיו שלך. תהיי הכי קטנונית, הכי קוטרית, הכי קורבן שאפשר (מותר לך). אל תחסכי במקום הזה ואל תנסי לברוח ממנו. כתבי, כתבי וכתבי עד שתרגישי שמיצית לחלוטין, עד שתרגישי שזהו, הבאר התרוקנה. עד תרגישי שזהו נמאס גם אם זה יקח ימים. ואח"כ..? נראה, אולי אז יהיה לך יותר קל לעשות מעשה. שירה יקרה, ידעת ימים טובים מאלה, בזכותך. מסיבותייך, עצרת באמצע הדרך והלכת אחורה. אז מה? האם זה בהכרח מנבא לעתיד? האם את מנועה מלנעול שוב את נעלי ההליכה שלך ולצעוד קדימה, שוב אל אותו מקום נעים ומעצים וכשתחליטי לצאת שוב לטיול אל הארץ היפה, נסיונך ישרת אותך. כבר לא תתחילי מאותה נקודת מוצא, כבר לא תתיחסי לתהליך באותו אופן. ומן הסתם הוא יכנס לסוגיות המשמעותיות באמת כי ככה זה בתהליכים. (אם אינך מצליחה, יש בכל זאת משהו שאינך מודעת לו, חייב להיות לפחות משהו אחד כזה.ורק מהפוסט שלך, אני נחשפת למספר דברים) מה שאת חווה עכשיו, זה חלק מתהליך הלמידה וההבשלה שלך. חלק מהדרך שלך ללמוד גם את מה שנרשם בסוגריים. וזכרי, זהו רק מקטע בדרך. זוהי אינה התחנה הסופית (אלא אם כן תבחרי לראות זאת כך). היופי בתהליכים הוא שבכל נקודה ונקודה את יכולה לבחור אחרת ועובדה שהיא שגם עשית זאת. כשהתחלת תהליך בחרת פעם אחת, כשהפסקת (עם מאמן או בלי מאמן) וחזרת אחורה בחרת פעם שניה ועכשיו את יכולה להמשיך ולבחור מתוך מגוון רחב של אפשרויות, לאן מועדות פנייך. את חיה בחופש מוחלט של בחירה ותודה לאל ברמת הבחירות הללו שום בחירה אינה פטאלית. הצלחה כמו כשלון, אינה נקודה אלא דרך. ממליצה לך חום לקרוא את הפוסט של דרור מתחתייך. שירה יקרה, מאחלת לך שנה טובה במיוחד שנה של פריצת דרך משמעותית בחייך שנה של חיבור מעצים לעצמך שגשוג ושמחה בכל אשר תבחרי ותעשי. באיכפתיות רבה ומקרב לב שלך לאה פינטו

"היו סבלנים כלפי כל מה שאינו פתור בלבכם. נסו לאהוב את השאלות עצמן, כאילו הן חדרים נעולים וכאילו הן ספרים שנכתבו בשפה זרה. אל תנסו לחפש את התשובות. הן אינן יכולות להינתן לכם עכשיו, כי עדיין אינכם מסוגלים לחיות אותן. זו שאלה של התנסות בכל. לעת עתה עליכם לחיות את השאלה. ייתכן שביום מן הימים, לאחר תהליך הדרגתי, אפילו בלי שתבחינו, תמצאו את עצמכם חווים את התשובה..." (ריינר מריה רילקה) אתמול נכחתי בהרצאה מרגשת של בחור בשם אייל סבג שהיה נכה ב100% ובגיל 24 בחר לחיות את החיים מומלץ כמקור השראה וחיזוק לכולם שנה טובה....

היי דרור בעקבותייך, בוחרת לציין את הציטוט הבא: "לסבלנות ולעמידות יש השפעת קסם, הגורמת לקשיים להיעלם ולמכשולים להתפוגג" (ג'ון קווינסי אדמס) שבת נהדרת שלך לאה פינטו

בלה שלום, רציתי לשאול אם את מטפלת גם במקרים של הפרעות אכילה... אני לא יודעת אם אני מוגדרת כסובלת מבולמיה אבל אני מרגישה שאני בדרך לשם... יש לי המון התקפי אכילה, לפעמים זה בא כהתקף ולפעמים אני אוכלת המון לאורך כל היום ( כשאני אומרת המון אני מתכוונת לכמה עשרות אלפי קלוריות ביום)... לפעמים אני מצליחה להקיא- קורה בעיקר שכבר יש לי בחילה מטורפת, ולפעמים אני כבר נכנעת ולא מקיאה, או שאוכלת שוב אחרי שהקאתי- מה שאת בטח יודעת מביא אותי להשמנה... אני גם משתמשת בכדורים משלשלים... פעמיים שלוש בשבוע ואני ממש מתוסכלת, לא מצליחה לעשות עם עצמי כלום ואני ממש על סף ייאוש... הימים שאני עוברת הם בלתי נסבלים ואני לא מוכנה להמשיך ככה יותר! חשבתי שאוכל לצאת מזה לבד אבל אני נוכחתי לדעת שזה בלתי אפשרי ולכן אני מחפשת עזרה... לכן, רציתי לשאול אותך אם את מטפלת במקרים כאלה, אם היה לך מטופלות שסבלו מבעיות כמו שלי ואם הן הצליחו לצאת מזה..? בגדול- האם את חושבת שאת יכולה לעזור לי ואת הכתובת בשביל הבעיה שלי? אשמח לתשובה כנה, כי באמת בשבילי זהו מאמץ אדיר- מהרבה בחינות וגם מבחינה כספית... אודה לך מאוד על תשובה אמיתית מורן

מורן היקרה. את מתארת מצב המצריך טיפול מקצועי. אשמח לשוחח בטלפון על מנת לבדוק האם אוכל לעזור לך. את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

אני בת 15 ואני שוקלת 73 קילו!! אני מידה בית 40-42-44 אני לא ממש גבוהה! אני לא יכולה כבר!!! אני לא יודעת מה לעשווותתת.. אני מנסה לא לאכול לחם ודברים ממש משמינים ואני נשברת לפעמיםם...! אני כבר לא יודעת מה לעשוווווות! אמא שלי לא מסכימה לי לקחת תרופות או דברים כאלה... אני מתחילה לחשוב שהדרך היחידה לרזות היא לאכול כמו אנרקסיות רק חסה ומלפפון ביום.... ואז אני יהיה מרוצה! לא אכפת לי להיות חולה! העיקר להרזות!!! נמעס לי כבררר!! כלום לא עולה עליי וגם עם כן זה לא ניראה טוב! יש לי יריחיים ממש גדולותת ונמעס ליייי מזה!!!!!!! אמרתי לעצמי שעם אני לא ירזה בחודש חודשיים הקרובים אני יתחיל לאכול חסה ומלפפון ביום!וככה אני ירזה ויהיה מרוצהה! לא אכפת לי הבריאות כבר... אני כבר התייאשתיי! אני חייבת עזרהה תביאי לי כמה עצות או משהוווו... והסיבה שאני לא הולכת לדיאטנית היא.. שאני יודעת שעם אני יילך אליה עד שאני ירזה יקח שנהה ! ולא!! אני רוצה תוך חודש חודשיים להוריד בין 5-10 קילו... וזאת הבעיה שלי... שאין לי סבלנות.... אני רוצה ישר להרזות!!.. בבקשה תעזרי לייי! אני חייבת לעזרות דחווף!!

ליאור (הבת) היקרה. וואו ילדה, תינשמי רגע, תעשי קצת הפסקה מעומס המחשבות הזה שיושב לך בראש. קשה ואני בכלל לא אנסה לשכנע אותך (כמו כל ילדה בת 15 אחרת שגדלה בעולמנו עם מידותיו ודרישותיו הלא הגיוניות) שמה שאת מאחלת לעצמך הוא נורא ואיום. שאת בעצם אפילו לא יודעת על מה את מדברת ואני מאחלת לך מכל הלב, שגם אף פעם לא תדעי. רק משהוא קטן, מאישה קצת יותר מבוגרת, עם נסיון (עכשיו בכלל לא תרצי להקשיב לי) - אל תתחילי עם דיאטות, לא עכשיו ולא בכלל, אל תפסיקי לאכול לחם, ואל תתכנני ארוחות של חסה ומלפפון - כל הדברים האלה יובילו אותך בסופו של דבר, כמו שקרה לרבות וטובות אחרות - להשמנה. תשבי עם אמא שלך, ואל תבקשי ממנה תרופות, תבקשי ממנה הקשבה, עצה, הכוונה בדרך. לא יורדים 10 ק"ג בחודשיים ונשארים רזים - זה לא קורה, לא ככה. אני לא יודעת אם את בכלל צריכה לרדת במשקל, וזה לא ממש חשוב עכשיו, נכון ? מאחלת לך המון אהבה כלפי עצמך,כלפי הגוף שלך - שנה טובה מלאה באור. נועה

היי ליאור בת דבר ראשון חשוב לך שידוע שאת בת אולי קשור אולי לא קשור פשוט נקודה למחשבה השיטה שאני מציעה לך לא אומרת לך מה לאכול אלה בודקת האם את רוצה להרזות סבלנות ותכף תשמעי את השיטה הזאת למדתי דרך כוחו של התת מודע הספר והשיטה היא מאוד פשוטה במקרה שלך אנו יודעים מה משקלך ואת אומרת 73 אז ככה את מחליטה כמה את רוצה להיות ובדמיון את מדמינת שאת עולה על המשקל נניח בעוד חודשים שאת תראי את המשקל הרצוי לך ואז כשאת אוכלת משהו את מדברת עם עצמך ואומרת הרי אני רוצה להגיע למשקל שקבעתי ואם לא ירדת סימן שאת לא רוצה הבעיה המרכזית בעשית דיאטה זו המילה דיאטה לכן מעכשיו מילה זו לא תיהיה אצלך בלקסיקון חשוב לזכור גם שאת בגיל שזקוק לכל אבות המזון

אני רואה עכשיו את הפרקים של הסדרה, ולמרות שאני בד"כ לא אוהבת תכניות ריאליטי, אני חושבת שזה דבר מדהים. ללמוד לקבל את הגוף כפי שהוא, לראות את הפגמים אבל בעיקר את הדברים היפים, להסתכל במראה ולהגיד - את יפה... וללכת ברחוב עם אותה תחושה... הלוואי עלי. אני מאמינה שאם הייתי מצליחה להגיע ליכולת להסתכל על עצמי במראה, קודם כל בלי לשפוט את עצמי ואחר כך אפילו באהבה, אולי גם הייתי אוכלת פחות. אבל זה נראה כל כך רחוק ממני...

בוקר טוב גל עוד לא יצא לי לראות פרק אחד מהסדרה ואני מרגישה שהגיע הזמן לראות את הפרקים המוקלטים. זהו, הערב שלי מסודר. תוכנית ריאליטי בת שעה יכולה להראות דבר קסום לאחר עריכה מדוקדקת של שעות צילום רבות שעות אימון רבות עוד יותר. אני מסכימה איתך לגמרי. שינוי בהתייחסות הקוגנטיבית שלנו לגוף (אך לא רק) בעל פוטנציאל אדיר לשינוי התנהגותי לא רק באכילה אלא במה שאנו מקרינים כלפי חוץ. כשאנו מתמקדים בשינוי גישה, זה אחד הפרמטרים המשמעותיים לעבודה. מעבר מראיה ביקורתית ושופטת, ראיה הרואה בגוף בעיה ויוצרת עוינות לראיה מקבלת שרואה בגוף שותף נאמן וחבר קרוב. כרגע את חווה את הפער בין המקום בו את נמצאת למקום בו את שואפת להיות (במישור התפישתי והפיזי) והחויה הזו יכולה להיות מעיקה, מתסכלת ואף מייאשת. האימון נועד לסייע לנו לסגור את הפערים בין מציאות נוכחית למציאות רצויה. אינני יודעת לאיזה תהליך נחשפת בפרק המדובר אך אני יודעת לאמר לך שמדובר בתהליך מרומם רוח שדורש את הזמן, העבודה והסבלנות. והעבודה היא באמצעות כלים מגוונים שמאפשרים התקדמות ברמת ה- baby steps. ככל שהמטרה היא גדולה וחשובה לנו, ככל שהמטרה משקפת לנו פער גדול בין המקום בו אנו נמצאים כעת למקום אליו אנו רוצים להגיע, ככל שאנו חווים אי ודאות בנוגע לדרך אותה עלינו לעבור – כך היא תיצור פחד גדול יותר. והפחד הזה מגובה בחשיבה כמו "זה רחוק ממני" "לי זה לא יקרה" וכ"ו שמשקפת חוסר אמונה כדי לבנות את האמון הזה יש לעשות צעד צעד ללמידה מחדש את הגוף שלך, להבנה עמוקה של מנגנוני ההנעה שלך ומשאבייך הפנימיים (שהם פשוט אדירים). אין מעבר חד ממקום של "אני שונאת את הגוף שלי" למקום של "אני אוהבת את הגוף שלי". מאחלת לך יום נפלא ושנה נהדרת שבה תחווי פריצת דרך ביחסייך עם גופך. שנה של שגשוג ופריחה בהנאה רבה שלך לאה פינטו

גל היקרה. תארי לך שהיית קונה מחשב משוכלל מאד היודע לעשות כמעט כל דבר. תארי לך שלא היית מקבלת הוראות הפעלה מדויקות והיית יודעת איך משתמשים בו בערך ומפיקה תוצאות לא מי יודע מה, תארי לך שהיית רואה איך אחרים עם הדרכה מתאימה מוציאים תוצאות מדהימות בידיוק מאותו מחשב כמו שיש לך. עכשיו יש לך שתי אפשרויות - האחת להאנח ולהגיד הייתי רוצה מאד להצליח כמו שהם מצלחים אבל לא נראה לי שעם המחשב שלי זה אפשרי - ואז כמובן להישאר באותו מקום ועם אותן תוצאות בידיוק, האחרת זה להבין שהבעיה היא לא במחשב אלא ביכולת שלך להפיק ממנו תוצאות מעולות. גל, מה שקורה בתוכנית זו היא בידיוק זה - לוקחים נשים מדהימות שלא יודעות להשתמש נכון בהזדמנות לחיים טובים שניתנה להם , שמאמינות אמונות כוזבות לגמרה (כמו שהן מכוערות, שמנות, דוחות ונכשלות) אמונות שאין קשר בינן לבין המציאות אמונות שהורסות להן את החיים , מלמדים אותן להשתמש נכון במח שלהן ולשנות את האמונות האלו (יש טכניקות מאד מסודרות ומובנות לעשות זאת, טכניקות שמשתמשים בהם בסידרה) והנה לך לכאורה נס - בחורה שהתבישה להביט בעצמה תוך שבוע עוברת מהפך ממש . אז כל מה שצריך גל זה ללמוד איך להשתמש במחשב העל הזה שנקרא המח שלך - יש טכניקות רבות מעולם האימון והnlp העוזרות לך ללמוד להשתמש במח שלך בצורה אפקטיבית ולהפיק ממנו תועלות רבות. אז עכשיו את יודעת שזו בחירה שלך ללמוד לקבל את הגוף כפי שהוא , לרכוש את האמונה שאת יפה ולחיות על פיה או להמשיך כמו שהיית עד עכשיו. נו , ומה את בוחרת?ומה את בוחרת? ומה את בוחרת? (להגיד את המשפט שלוש פעמים כאשר כל פעם הדגש הוא על מילה אחרת דבר שיוצר רעיון קצת שונה). שתיהיה לך שנה של בחירות טובות, בריאות מאוזנות ומעצימות ולזה שווה בהחלט להרים כוס יין.

הי קראתי את מה שכתבת וחייבת להגיב - שימי לב מדובר בתוכנית ראליטי וכמו בתוכניות כאלה המפיקים מעוניינים שהתוכנית תראה טוב ומשכנעת והם יעשו הכל על מנת לתת לצופים הרגשה של אמינות, לעיתים כמו שנעשה לטעמי בתוכנית הזו בלי לחשוב על טובת הבחורה עצמה. – זהירות כמי שהשילה כ 46 ק"ג ממשקלה (כמעט לבד ) והייתה בכל מגוון סרטי הדייאטה למיניהם אני יכולה להגיד לך ובטוחה שתסכימי איתי שאין דבר כזה להיות שמן ולהיות מרוצה מעצמי אין חיה כזו!!! ונכון שנראה בתוכנית שהבטחון של אותן נשים כאילו משנה כיוון ועולה פלאים אבל בעיני זה רק למראית עין כי צריכה להיות רק פעם אחת שמישהו חסר טקט יעיר לאותה בחורה על המראה או שהיא תחשוב שהיא שמעה נימה של הערה בכיוון כל הביטחון העצמי הגבוה (והכל כך שברירי ) שכביכול יש לה יצנח כמו מישהו שקופץ מצוק גבוה! מנסיון! מי שאומרת כזה דבר היא (או הוא כמובן) משהי שחוותה את כל סוגי הכשלונות (תלוי בסוג הדיאטה...) למיניהם כמוני! עד שיום אחד שמעתי את עצמי אומרת את המשפט הנורא מכל שאומר " ככה אני ואני אצטרך ללמוד לחיות עם עצמי כמו שאני.." וכל כך נבהלתי כשאמרתי את זה שהרגשתי שאני עומדת ליפול לבור עמוק! ואני מתנצלת על ניפוץ האשליה אבל בבקשה אל תחפשי לעצמך עוד תרוץ או עוד דרך קסמים כי אין כזו . ברגע ששמעתי את עצמי אומרת את מה שאמרתי באמת נבהלתי ואז לקחתי החלטה (נכון, זה לא פשוט וזה לא מהיום למחר..) שהתחילה בראש! החלטתי להסיר את המילה דיאטה מהלקסיקון שלי החלטתי שאני רוצה שינוי תוך הבנה שהשינוי הוא לא לזמן הקרוב וגם לא לטווח הארוך אלא לכל החיים כשהפחתה במשקל היא בהחלט חלק מהעסקה הבנתי שסבלנות היא שם המשחק ופעילות גופנית היא מרכיב חשוב ביותר אבל בראש וראשונה הבנתי שאני הולכת להעביר אותי, את עצמי לראש רשימת סדר העדיפויות שלי (אני בת 42 נשואה ואם לשלושה ועובדת מבוקר עד ערב!) בשבילי ובשבילי בלבד! אז אנא קחי עצמך בידייך זה אפשרי ביותר יש לך בידיים כלי עצום שנקרא כוח רצון זה כלי אדיר! הקשיבי להמלצות הניתנות כאן באתר ע"י מנהלות האתר הם יודעים על מה הם מדברים וגם אם נדמה לך שאת יודעת הכל אז זה נכון את באמת יודעת הכל, אבל תני לצוות המקצועי של האתר (הם מקסימים ובהחלט יודעים על מה הם מדברים) או זה שתבחרי לעצמך לכוון אותך בדרך ולעשות לך סדר בדברים.אבל בעיקר הביני שהכל תלוי בהחלטה שלך זו שתתחיל בראשך! אשמח להשיב על שאלות אם תרצי - בהצלחה

בשבוע האחרון 3 פעמים קניתי לי קופסא שמוכרים בחנות הירקות שיש בה אגוזי פקאן (300 גר' אולי בקופסא) כי אני "חולה על אגוזי פקאן". עכשיו אני רק רואה את השאריות שבקופסא ויש לי בחילה - לא מסוגלת לגעת בזה. מה שמלמד אותי - שאכלתי מהאוגזים כשבכלל זה לא מה שרציתי באותו הזמן. ועודף של משהו וחוסר גיוון ממש לא מתאים למה שבאמת אני רוצה ושאני לא מספיק מקשיבה לעצמי, אם בכלל. מקווה שלמדתי את הלקח.

היי שירה ומה את עושה מעבר ללקוות??? תיקוה זה מושג ראקטיבי - אני מקווה להשיג משהו אך אין זה תלוי בי אם אשיג את הדבר או לא ,את יכולה לקוות שיהיה מזג אויר טוב כי זה באמת לא תלוי בך מעבר לזה אם תקווי ורק תקווי לא יהיו שינויים גדולים בבחירות שלך.השיתוף שלך חלקי, אם את רוצה להתקדם עליך לומר גם מה האחריות שאת לוקחת על עצמך על מנת ללמוד ממה שקרה כדי שזה לא יקרה שוב. אחרת את שוב ושוב תסעי בכביש הלא נכון תוך שאת משתפת על הטעות שעשית וממשיכה לבחור בדרך הפוכה . בברכה בלה

תודה על התגובה שנותנת חומר למחשבה..

בלה שלום, האם את מקבלת לטיפולים בת"א?

שלום, כרגע אני עובדת בכפר סבא.

זה לא משנה, הכל תלוי בך, לדעתי שווה להגיע גם מאילת.

שלום, ראיתי מספר מקומות שמציעים טיפול באמצעות שיטת ההרזיה ללא דיאטה. סדנת "חופש מאוכל" - http://www.freedomfromfood.co.il/ שרה גילאון - http://www.local-blog.co.il/home/?p=916 "מעבר לאוכל" - http://www.2all.co.il/Web/Sites/adibenun/DEFAULT.asp וכמובן, הטיפולים שלכן, מנהלות הפורום. אני קצת מבולבלת... איך לבחור?

טלי היקרה. מכירה את המצב הבא - את מתלבטת באיזה בית ספר ללמוד נהיגה - משוטטת באתרים, מדברת עם חברות שלמדו, נפגשת עם מספר מורים ואז קורה לך משהו מוזר מין קול ברור וחזק שבא מהבטן שלך, לכאורה חסר כל היגיון שאומר "את זה אני רוצה" וכשאת מנסה להבין מה עדיף האחד על השיני לא ברור לך - זה ניקרא אנטואציה - מידע שמוסר לך הקול הפנימי שלך לאחר שקלט המון נתונתים ויצר עבורך את התשובה המדויקת ביותר עבורך. בעולם של שפע בו יש כל כך הרבה אפשרויות לכל דבר לפעמים אנטואיציה זו החברה הכי מהמינה שלנו. אז תשתמשי בה - תאספי עוד אנפורמציה, תדברי עם המנחות של כל מסגרת, תבררי את העלויות ואז אחרי שיהיה לך את כל המידע שבי עם עצמך ותראי מה הכי בא לך? מה הכי בא לך?מה הכי בא לך? הדגש הוא כל פעם על מילה אחרת. והתשובה שתקבלי תיהיה ברורה לגמרה. אני מציע לך בחום - לכי עליה. אם חסרים לך עוד נתונים לגבי הדרך בה אנחנו עובדות את מוזמנת ליצור קשר איתנו אם את רוצה לברר עוד נתונתים על מסגרות אחרת דברי עם המנחות. שיחת טלפון עשויה להבהיר לך דברים רבים וגם לאפשר לך לחוש את המטפלת ולראות האם יש לך כימיה איתה. וגם אם תבחרי ותראי שזה לא זה גם זו לא לתמיד- תמיד אפשר להתחרט. המון הצלחה בכל אשר תבחרי ואם את צריכה עוד עזרה אנחנו פה. בלה

יום שישי, יום קצר , אבל אני כבר למדתי להאריך ולהעריך אותו במקום להמשיך להיות במצב מאוזן (במיטה) עד אמצע היום אחרי המולת הבוקר של ההכנות לביה"ס אז אני משאריה את עצמי במצב מאונך ישירות למקלחת זריזה, ג'ינס, טריקו, שני ריסוסים של פרפוים על העורף ואני בדרך לבית הקפה. לגימה ראשונה מהסויה המוקצפת והראש מתודלק לסידור המחשבות (סודוקו לכל דבר).. בדרך כלל מצטרף גם עיתון , אם כי הפעם דחיתי אותו בציקצוק שפתיים. לפעמים אני כותבת כאן בפורום וכמעט תמיד יוצא לי סיפור משעשע (ראה ערך "ד"ר שקקוקה" שישי שעבר) , אבל עכשיו ברצינות: לאחר שלגמרי במקרה גיליתי את "הרזיה ללא דיאטה" (חיפשתי בכלל פורום בריאות אחר), הקלקה גורלית על העכבר הכניסה אותי כמו ב"עליסה בארץ הפלאות" לעולם מופלא . ואני שמעולם לא פצחתי בדיאטות אלא סתם עליתי בהתמדה כ-20 ק"ג מאז נעוריי, הופתעתי לגלות שגם אין ולא יהיה צורך בדיאטה. קראתי בפורום בשקיקה ובקמצנות (שלא יגמר)שאלות ותשובות לרוב. מטולטלת ונרגשת .. קבעתי פגישה עם מעט סקפטיות כי אם מדובר באיזה רייקי או הילינג זה לא בשבילי. התחלתי באימון ודי מהר הרגשתי שזהו.. עליתי על זה, הרעיון נקלט, מכאן אמשיך לבד. רק מהאופוריה איבדתי כמה ק"ג. רק אחרי שעצרתי את הפגישות הבנתי בעצם שמה שראיתי היה קצה של קרחון ענק שאת כולו לא אראה לעולם אם אפסיק להתאמן בצורה מסודרת . ולכן, אני ממשיכה במסע אל עבר המטרה הנכספת. שתהיה שבת שלום לכולם.

אתמול ניהלתי לי שיחה עם עצמי ושאלתי את עצמי מהם מבחינתי הרגעים פורצי הדרך שיצרו שינויים מבורכים בחיי וראיתי מכנה משותף: 1. באותו רגע בחרתי לאהוב את עצמי ולהקשיב לעצמי. 2. לא ביקרתי את עצמי. 3.פשוט הייתי קשובה לקול שיצא ממני. 4.תחושת הבטן-אינטואיציה כמו שאומרים אמרה לי תקשיבי לקול הזה. 5. בחרתי ללכת עם הקול ולא פיתחתי ציפיות,פשוט סמכתי עליו ונתתי לו להוביל אותי,בלי להרגיש שאני מתאמצת. הרגע הראשון היה ללכת לפגישת אבחון ,שקיבלתי בגיל 23 מבחורה שמילצרה איתי,הגעתי לאבחון והמורה לא היה-היה בי קול שאמר לי תקבעי מחדש פגישה איתו והפגישה השניה התקיימה ופתחה עולם חדש של תחושות ושינויים.עברתי מספר שנים של הנחייה בשיטה ואני מתעדת שנה הבאה ללמוד את בספלטר. הרגע השני היה כשבחרתי לצאת למסיבת ריקודים בגיל 24,מתוך רגשות אוהבים ומפרגנים לעצמי ולאפשר לעצמי פשוט להשתחרר ולרקוד,למרות שלפני רגע הייתי שקועה במצב רוח סוער,נעלב מהסביבה,עם ביקורת עצמית על גופי..... במסיבה הזאת הכרתי ( במקרה) את בעלי... הרגע השלישי היה שנחשפתי להרזייה ללא דיאטה במקרה דרך שיטוט באינטרנט והתחברתי מאד ואז היה בי קול שאמר לי להתקשר ללאה ,התקשרתי ועם הפחד מעוד כישלון חייגתי אליה,שוחחנו ארוכות וקבעתי פגישה. שבת שלום גם לך!!!

שלום לכם בנות אני חדשה, קראתי חלק מהשאלות ורציתי גם לכתוב את בעייתי. אני בת 44 גובה 1.59 שוקלת כרגע 56-57, יש לי בעיה בבלוטת התריס אני לוקחת כדור יומי ולפי בדיקות מאוזנת. בעייתי היא כזאת עד לפני 5 שנים הירידות שלי היו טובות אני לא ממש שמנה אבל אז שקלתי 53 - 52 וזה היה טוב לי להרגשה כיום אני לא מצליחה לרדת במשקל בכלל למרות שאני שומרת וסופרת אוכלת מבוקר. האם אפשר לקבל עיצה ממכם תודה רבה

כן העצה שלי היא להבין שבסוף הדרך של הדיאטה מביאה למבוי סתום ולא משנה כמה זמן זה יקח זה יגיע. עצתי הכנה תשלמי עם משקלך ,הוא לא גבוה. אל תנסי לשמור יותר זה יהיה בעוכריך ועלול להביא לעליה גדולה הרבה יותר למה לך? תלמדי את השפה של הגוף נפש שלך ותלמדי לכבד אותה ולהקשיב לה. תאכלי על פי רעב ושובע, תתעמלי לצורך בריאות והנאה ותשאירי את המשקל לגוף שלך הוא כבר ידע איך לטפל בו. אל תשקלי, אל תשפטי את עצמך זה מסוכן ומיותר ועלול להכניס אותך לסחרחורת חסרת טעם.

היי, קראתי מעט בפורום ומאוד התרשמתי. הלוואי והייתי מגיעה למצב בו אני שלמה עם הגוף שלי מבלי להיות בדיאטה, הלוואי ויכולתי להיות רגועה, לא לחשוב על אוכל/משקל/דיאטה בכל דקה ביום, הלוואי ויכולתי להפסיק לתכנן תפריטים/לספור קלוריות/לספור ק"ג ומידות. הלוואי והייתי מרוצה גם עם המשקל העודף הקטן שיש לי (ואני מודעת לכך שאינני נחשבת שמנה, אבל נאי מרגישה ככה, כמו רובנו). אם תוך כדי ההשלמה עם הגוף ועם עצמי הייתי משילה מעלי כמה ק"ג- זהו אכן בונוס, אך לא המטרה. אבל עכשיו אני בהריון, כבר חודש חמישי ועדיין אובסיסיבית. אני מקווה שהתינוק לא יכול לקרוא מחשבות, ושלא דנתי את חייו לאובססיה כמו שלי. לא יודעת איך עושים את זה. את מי שואלים? איך מתחילים? יש אפשרות לקבל הפנייה לאתר שלכן/לתוכנית/איך מצטרפים/כמה עולה וכו'?

רונית המקסימה. ראשית מזל טוב . איזה חוש הומור מקסים יש לך!!! אני חושבת שזה נפלא שנחשפת לפורום שלנו ואת רוצה לשנות את הגישה הפנימית שלך. זה אפשרי לחלוטין וצריך לעבור תהליך על מנת להשיג זאת. תהליך בא מלשון ללכת - להגיע ממקום אחד למקום אחר,כמו סוג מסוים של מסע. אני ולאה מלוות מסעות מסוג כזה , כל אחת בדרכה, כל אחת עם אישיותה כל אחת עם השיטות שלה אבל המטרה היא אותה מטרה - לאפשר לך ללכת למקום בו את הרבה יותר שלמה עם עצמך, עם גופך עם אכל. זה שאת בהריון לא צריך להפריע בכלל זו סתם פרדיגמה שאפשר להשתחרר ממנה בעזרת אימון/טיפול נכונים. בקשר לפרטים הטכניים - הפניה לאתר שלי מתחת לתמונה (אני משדרגת אותו עכשיו אבל בנתים זה מה יש) ואילו הפרטים של לאה תחת התמונה שלה. את יכולה להתקשר , לדבר לשאול את כל מה שמעניין אותך לדעת. המון הצלחה במשך הדרך, בלה

עד היום הייתי רק קוראת והיום החלטתי שהגיע הזמן לחלוק את התהליך שאני עוברת ב8 חודשים האחרונים עם לאה.אני אשמח שעוד מתאמנים שעוברים תהליך דומה יחלקו את מה שעובר על ליבם.אני מרגישה שאני בדרך הנכונה ,שהתהליך מקרב אותי לעצמי ושבאמת דיאטה היא לא הפתרון.צריך סבלנות על מנת להשתנות אבל השינויי הוא לחיים לתמיד וזה שווה!ברור לי שלדיאטות אני לא חוזרת ושהגישה שלאה מלמדת אותי היא הנכונה עבורי. מחזקת את ידם של כל החדשים,אם יש שאלות אשמח לענות..יום טוב דרור.

היי דרור . כל הכבוד על היוזמה. קדימה שתפי במה שבא לך. אני משוכנעת שזה יתרום לכולם. לא כל האנשים אוהבים להחשף ולא לכולם זה מתאים אבל מי שמעונין לדעתי רק נתרם מכך. בברכה בלה

היי דרור הפתעת אותי בענק, אהובתי. מוקירה ומעריכה את המחויבות שלך לעצמך ואת האחריות האישית שאת מגלה בתהליך מרתק. הסבלנות שאת מגלה כלפי עצמך וכלפי התהליך שלך, ראויה לציון ולשבח. אין זה ברור מאליו. ואת כל השאר אכתוב ואומר לך באופן אישי. איתך, כל עוד אדרש לאה

גישתכן מאוד הגיונית בעיני ואני מאוד נהנית לקרוא את תשובותיכן. מקריאה בפורום והתנסות שלי מזה מספר ימים עולות אצלי שתי שאלות. הראשונה, מכיון שיש דרגות רעב שונות האם לאכול רק שמגיעים לדרגת רעב בלתי נסבלת ומטרידה או לאכול כאשר חשים בעיתותי הרעב בהם הבטן מקרקרת? שאלה שניה, שאוכלים האם מפסיקים לאכול מיד שקרקורי הבטן מפסיקים או רק שמרגישים תחושת נינוחות בבטן ללא תחושת מלאות? מאוד הגיוני בעיני לאכול רק כשרעבים ולהפסיק כששבעים אך נראה לי שמנגנונים אלה בעקבות ניסיון השנים והדיאטות קצת נפגמו? איך אפשר לחדד אותם מחדש? תודה

שלום מלכה ראשית קבלי ח"ח על ההתנסות. שנית, אני מבקשת להחזיר את השאלות אלייך (גם אם זה קצת מרגיז). ואשמח מאוד לקרוא את שרשור ההמשך שלך. שלישית ואחרונה אומר ואדגיש כי מנגנון הרעב-שובע אצל אנשים בריאים אינו נפגם אף פעם. מה שמשתבש עם השנים אינו המנגנון עצמו אלא הערנות שלך אליו והבנתו. במשך שנים בהם היטת 2 אוזניים ולב להלך החשיבה הדיאטטי, התנוונה יכולתך להקשיב לגופך ולהרגיש אותו. ולכן על זה מבוסס חלק מהאימון בהרזיה ללא דיאטה. אשמח לקבל תשובותייך לשאלות שהפנית לפורום. ומאחלת לך יום פורה שלך לאה פינטו

ללאה שלום רב ותודה על תשובתך המהירה אני מבינה כי הבעיה נמצאת בהקשבה למנגנון הטבעי של הרעב-שובע ולא במנגנון עצמו. בנוסף אני מבינה שתשובה על שאלותי בעצם תיצור חוקים דיאטטים חדשים של מתי להתחיל ולהפסיק לאכול ולא זו המטרה, המטרה היא לחדד את יכולת ההקשבה לגוף ולנפש בתחומים שונים ולא רק בנושא ההרזיה. לאחרונה אני מקשיבה לגוף וכאשר אני מרגישה רצון לאכול אני בודקת את הסיבה ולעיתים אני מזהה שהרצון לאכול בזמן מסויים אינו נובע מרעב אלא למשל מרצון להפסקה במהלך פעילות מסוימת, לעיתים מחוסר סיפוק וכ"ד וחשבתי לנסות לחשוב על חלופה בזמן תחושות אלה. השאלה היא האם למשל להחליט שבכל פעם שאני צריכה הפסקה מפעילויות היום יום למשל להחליף בפעילות מסוימת אחרת זה לא להכתיב לגוף חוק חדש? אולי פשוט לזרום עם הגוף ובכול פעם שמזהים רעב רגשי לשאול את הגוף מה ברצונו לעשות כדי להפיג רעב זה מבלי להכתיב זאת מראש? מה דעתך?

בוקר טוב חמודה ראשית, כפי ששמת לב מחקתי את הודעתך.. ילדתי היקרה, לא מפרסמים ברשת מספר טלפון אישי וזו הסיבה להוצאת הודעתך מהפורום. יובלי, ראשית איננו נוהגות להתקשר לבאי הפורום ושנית, אני מצטרפת לשיר ולנועה שיעצו לך לשתף את הורייך. את צעירה מאוד ועדיין ברשותם ובאחריותם. אני מבינה שבאופן בו את רואה את נתונייך (הנהדרים, אגב) אינך שבעת רצון. אך לצערי אין בשורה בפי, בגובה שלך לשקול 44 ק"ג זה לא נורמלי או ריאלי. (מהיכן שאבת את ה- 8 ק"ג פחות?) יש לי תחושה שהסוגיה האמיתית כאן היא הדימוי הגופני שלך. שמחה לדעת שאינך יכולה להביא את עצמך לדיאטה כיוון שזהו מעגל קסמים שקשה מאוד לצאת ממנו. בטווח הארוך, דיאטה רק מייצרת השמנה. אך דיאטה אינה רק התנהגויות מסוימות, דיאטה היא הלך רוח של הגבלה ושל יחסים עוינים עם הגוף ועם המזון. יובלי, אני פוגשת נשים רבות בגילאי 30, 40 ו- 50 שהתחילו את הדיאטה בגילאים צעירים (כמוך), הסתחררו שנים רבות במערבולת הזו מדיאטה לדיאטה, ממניפולציה למניפולציה רק על מנת למצוא עצמן בסופו של דבר עם עודפים גדולים יותר. וכשהן מסתכלות אחורה לרגע בו הכל התחיל הן יודעות להגיד "כשאני מסתכלת אחורה, בכלל לא הייתי שמנה" למשחקים עם הגוף יש מחיר פיזי ורגשי. אני מודעת לעובדה שבגילך הצעיר קשה להבין את זה, ובכל זאת נקודה למחשבה. מאחלת לך שנה נהדרת שבה תמצאי את היופי שבך ובתוכך ואת ההנאה מכל מה שאת. שלך מקרב לב לאה פינטו

נועה יקרה תודה על השתתפותך בפורום. כיוון שמחקתי את הודעתה המקורית של יובלי ונמחק השרשור כולו, אני מצרפת את תגובתך במלואה. יום נפלא שלך לאה פינטו יובלי היקרה, הלוואי ויכולתי לאמר לך לשכוח מכל העניין - לצאת החוצה, להיפגש עם חברות, להנות מבית הספר. אבל נשמע שאת מוטרדת מאוד מהמשקל שלך, מהמראה שלך, לא חשוב כעת אם באופן מוצדק או לא. את מוטרדת ואת כבר מתכננת תוכניות שעלולות להשפיע על כל החיים שלך. דבר אחד אני אומר לך - אל, ובשום פנים ואופן, תשני את התזונה שלך למשהו כמו דיאטה. דיאטות רק משמינות וגורמות לנזקים גדולים לגוף (במיוחד בגיל צעיר כמו שלך) ולנפש. עכשיו תלכי אל אמא שלך, ותספרי לה הכל, אל תתביישי ואל תחשבי שהיא לא מבינה. אם צריך עזרה כל שהיא, היא תעזור לך להשיג אותה. אף אחד לא באמת יעזור לך באינטרנט, כמו שאמא יכולה. אני מאחלת לך שתראי עד כמה את יפה ומתוקה עכשיו. אור ואהבה, נועה.

היי לאה מה שלומך ? רציתי לשאול אני פעילה בתוכנית שלך גם בלי להתכתב בפורןם ותודה לך על הכל , שאלתי היא מה לעשות עם לפעמים לא ממש יוצא לשירותים אבל את מרגישה שצריך כי לדעתי הייתי מתקדמת הרבה יותר עם היה לי יותר כניסות לשירותים לפני שנכנסתי לפורום הייתי משתמשת אבל ממש מידי פעם בעצירותי שנכנסתי לפה הכל הסתדר באופן טבעי אבל שוב אני מרגישה עכשיו שלפעמים קצת קשה לי ויוצא לי מעט מאוד אני שותה הרבה נס דרך הגב לפני שבוע התחלתי עבודה בגן ילדים אחרי תקופה שלא עבדתי ואני קמה מוקדם שאני לא ממש הייתי טיפוס של בוקר אשמח לקבל את עזרתך המועילה תמיד שלך ליהי

שוב בוקר טוב ראשית, תני לגוף שלך להתרגל. כפי שציינת, את כבר חווה שיפור והוא ילך ויגבר. כיוון שהתחלת להיות יותר ערנית לגוף שלך, ת גם ערה יותר לאי הנוחות, גם כשהיא קטנה יותר מבעבר. שימי לב שהסיגנל הזה מבקש איושהי עזרה קטנה ממך. הגוף משדר אי נוחות ואת מבינה ויודעת שהוא זקוק לתשומת ליבך. מה הוא עוד צריך? אולי יותר מים? אולי יותר תנועה? אולי מזונות מימיים ואוריריים יותר? כשאת קשובה לגופך, את לומדת אט אט להכיר אותו ואת צרכיו. לאט לאט, את תלמדי מה הדבר הנכון לתת ואיך לפעול. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו ואם לא כתבתי מקודם, אז רוצה להודות לך על הפרגון והמילים החמות. תודה. יציאה היא פונקציה של נפח הצואה.

שלום ללאה פינטו ובלה ארגמן וכולם אני רוצה להגיד לכם שנכנסתי לפה לפני חודשיים בערך אחרי שמהלידה של הבין שלי אני בדיאטות כאסח 9 חודשים לאה פינטו האלופה הסבירה לי במכתב קצר התרשמתי טיפה מהחומר בפורום הייתי שותה כדורים אוכלת ארוחה ביום מדי פעם מקיאה מאז שנכנסתי אני הבנתי את הפואנטה ואני מרזה ואני פחות רעבה לא שהייתי צריכה להרזות הרבה רק 4 קילו בערך ירדתי כמעט 3 ואני אוכלת מה שבא לי אבל שאני כבר לא חושבת דיאטה כל הזמן אני פחות רעבה לאה אין עלייך ועל אנשי הפורום פה מי שצריך להוריד יותר ממני בהרבה אני ממליצה בחום על הדרכה אישית מלאה ובלה כי שחרור אמיתי והכרה בתחושת הרעב גורם להרזיה ושובע תודה לך לאה על ההדרכה הקצרה שאפילו לא הייתי זקוקה לפגישה איתך כמו שרצית שלך ליהי

בוקר טוב ליהי ראשית, תודה על שבחרת לשתף אותנו שנית, מחזקת אותך בדרכך החדשה ומאחלת לך הרבה הנאה מגופך ומעצמך. אינני זוכרת ששוחחנו או התכתבנו באופן אישי. ואם אכן כך, איתך הסליחה. בכל מקרה, שמחה לדעת שאת עוזרת לעצמך ומובילה את עצמך בדרך שנכונה לך יותר. רק ליהי, שימי בצד את הק"ג המסכן והתרכזי בהרגשתך, בחוויתך הפיזית. שנה נהדרת לך שלך לאה פינטו

הייתי שמחה לשמוע יותר על השיטה.

הקלקה על התמונות באתר דוקטורס - יש שם את כל הפרטים.

היום, זמן רב מאז שפגשתי את "נון דיאט אפרוצ' " ירדתי בגדול אני וחברה על שקשוקה ענקית, מתובלת,ריחנית, חריפה ומהבילה בליווי צמוד של סלט ירקות צבעוני להפליא והכל בשמירה הדוקה של חלת שבת צחורה בנפשה , טריה, רכה ומהממת שכל מבוקשה מרגע שהונחה על שולחננו היה : "בעדינות עם הידיים", שהרי מרגע שננעץ מזלגנו במרכז המחבת ידינו השניות בצעו ממש לא בעדינות את לב ליבה של האומללה.. היה טעים ! כבר מזמן שלא הרשתי לעצמי השתוללות שכזו, אבל הפעם ממש הרגשתי שלא בא לי לריב עם הגוף הכבד שלי, שיקפוץ לי הפעם...והוא אכן קפץ, נראה לי שאחרי 2 בציעות של חלה וכמה שלוקים מהשקשוקה הוא קפץ ואמר: "אני שבע ". ואני זוכרת, זוכרת היטב, שכל כך הרבה פעמים שמעתי את הגוף שלי אומר לי את זה ולא התייחסתי. איזה שטות... אם רק הייתי מקשיבה, הייתי 20 ק"ג פחות... אז ככה סתם, לפני יום כיפור , אני מבקשת סליחה מהגוף שלי. מקווה שיסלח.. שבת שלום.

מ. היקרה כיף שאת כאן, מסבה לנו עונג רב בכתיבתך היצירתית והמשעשעת. זה היופי שבחופש המוחלט להיות ולחוות. רק במדיום כזה של חופש, אנו פנויים להרגיש באמת. רק מתוך חופש, אנו פנויים לבחור מחדש. ועכשיו שאלה - האם קיימת אפשרות שהיית חווה את סיגנל השובע והיית בוחרת להתעלם ממנו? מחזקת אותך בדרך התייחסותך החדשה שלך לאה פינטו

ללאה. אשמח תמיד לשעשע.. זה משעשע גם אותי, העונג הוא שלי. ולשאלתך, ההתיחסות החדשה שלי מחדדת את החושים כלפי הגוף ולכן האותות ממנו ברורים מאוד. אבל.. יש מצבים שלמרות שאני מקבלת סיגנל אני מתעלמת במודע , זה קורה מעט מאוד ובדרך כלל כשיש ברקע סיבה. חוץ מזה, יש ביננו אהבה , חברות וכבוד. נראה לי שמצאתי זוגיות בעזרת משרד השידוכים של "הרזיה ללא דיאטטה" יום נעים מ.

אנילאחר שניי לידות ולא מצליחה להיפטר מהבליטה בבטן כל מה שאני עושה החל מכפיפות בטן ואדלטיאתות למיניהם לא צצליח לי כלום לפעמים כבר מתחילים לחשוב שאני בהריון שובוזה מזה מבעס אני ממש רוצה לחזור ולהיות שוב ללא הבליטה בבטן הודה לכם אים תחזירו לי תשובה במהירות האפשרית בתודה צבייה

שלום צביה היקרה. כשאני רוצה לענות לך אני מתלבטת איזה כובע לשים על עצמי בבואי לתת לך את התשובה , נראה לי שהפעם אדבר כפסיכותפרסתית גוף נפש. ברצוני לעלות את תשומת לבך לנקודה חשובה. את מתיחסת לגופך כאלו שהוא חפץ החייב לעמוד בדרישות שלך - עליו להיות בריא, מתפקד, להביא לך ילדים ובנוסף לכל זה גם להראות בידיוק על פי סטנדרתים מסוימים שקבע אותם.... מי בידיוק??? מי אמר שהבטן צריכה להיות שטוחה כל כך מהר אחרי הלידה? מי אמר שצריך להיות רזון כל כך קיצוני עבור כל אחת? אז נכון תמיד מראים לנו את הדוגמניות שמיד אחרי לידה נראות כאלו הרגע יצאו ממסלול דוגמנות ..ובכל זאת הרי אנחנו לא יוכלים לדעת איך הן באמת נראות כך. אולי.. זה פוטו שופ... אולי הן מזיקות לעצמן על ידי הרעבה חסרת אחריות ... ואולי פשוט יש להן מבנה גוף כזה שלא כל אחד התברך בו. אנחנו ניצאים בעידן בו שולטת הפנטזיה של שליטה. בהכל לכאורה ניתן לשלוט ואם הוא לא נכנע אז תמיד יש משהו אגרסיבי יותר. צביה, אני לא אמליץ לך לעשות את מה שמן הסתם עשית כבר (התעמלות לאזור הבטן, תזונה נכונה) כי אם זה היה עובד לא היית פונה אלינו. אני גם לא אמליץ על אמצעים דרסטיים יותר כמו ניתוח פלסטי לבטן כי אני כמובן לא בעד,מה שאני אמליץ לך זה לבחון את המערכת היחסים שיש לך עם הגוף שלך ולנסות לראות האם אפשר על ידי הקשבה, אהבה, וקבלה להשיג ממנו את התוצאה שאת רוצה. הגוף שלנו לא רוצה להיות מעוות, עם בליטות ולא מאוזן. מניסיוני כפסיכותרפסית גוף נפש כשיש קונפליקט במערכת היחסים בין אדם לגופו הוא עלול להתבטא בשינוי במבנה הגוף. כך שאמליץ לך לפתור את הקונפליקט בינכם. זה בהחלט עשוי לפתוח פתח חדש לשינוי גם במראה. מקווה שתשובתי ספקה אותך למרות שלא עניתי כדיאטנית. בברכה בלה

רכשתי 2 קופסאות מסופרפארם. לא השלתי אף גרם אחד. להיפך העליתי במשקל. ונהגתי כפי שהסברתם בפרסום.

למי את מתכוונת "...כפי שהסברתם..." פני לחברה ממנה רכשת מה שרכשת. והמלצה חמה, גם אם במקרה הגעת לכאן, את מוזמנת לשוטט בפורום ולקרוא קצת על גישה אחאית יותר להרזיה. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

מזה זמן מה אני קוראת את הפורום ועדיין לא הצלחתי ליישם דבר. חוץ מזה אני לא מבינה איך אפשר להצטרף לתוכנית? איזה תוכנית זו?כמה זמן היא אורכת? האם זה כרוך בתשלום וכמה? תודה על התשובה.

שלום איריס. את מוזמנת ליצור קשר בטלפון. הפרטים מתחת לתמונות. בברכה בלה

אני נורא אוהבת לאכול-והכל! העניין הוא שהגיל עושה את שלו ואני מרגישה עכשיו שקצת שמנתי למרות שאני שומרת ומשתדלת באמת לא לאכול ממתקים ועוד כל מיני שטויות (למרות שאני דיי מכורה לנישנושים). אז מצאתי שיטה ואני מקווה שתעזרו לי כאן לברר האים היא נכונה. אז ככה יש לי ארוחות מסודרות אבל בנוגע לנישנושים- במקום ממתקים ושטויות- אני פשוט לוקחת קערה קטנה של פיטנס (כל טעם שבא לי) ועם חלב. וככה במקום נשנושים שמשמינים אני מנשנשת את הקעריות האלו. האם אני פועלת נכון?האם זה אכן עדיף מלאכול ממתקים ושטויות?אשמח לתגובה (שקלתי עד לפני שנה 50 ועכשיו אני שוקלת קרוב ל-60. הגובה שלי 1.73 ואני בת 30)

שלום ליאת דיברת על הגיל, ואני כבר חשבתי שמדובר באשה בגיל המעבר. אז, יופי שציינת את גילך כי זה מאפשר לי לאמר לך שבין גיל ההתבגרות לגיל המעבר הגוף שלנו נמצא בפלאטו (ישורת) ולא חווה שינויים שאיננו כופים עליו לחוות. ליאת, כל ההסתכלות שלך שונה מאוד מההסתכלות האישית והמקצועית שאנו מביאות במסגרת הפורום השונה הזה. לראייתי, אין כאן שום שיטה אלא מניפולציה שכרגע עובדת בשבילך. הייתי שואלת אותך, למה את מייחסת את תוספת המשקל של השנה האחרונה, אך לא אבקש ממך התייחסות כיוון שהנתונים שלך מטרידים. עם 60 ק"ג לגובה של 1.73 - את רזה. עם 50 ק"ג - ...? מה שבטוח זה שאת מרגישה לא נוח עם הגוף שלך. והאנרגיה שלך, כדאי שתנותב לדימוי הגופני שלך. איננו מכירות ועדיין משהו כאן מרגיש לי מאוד לא נכון. ממליצה לך בחום, לשנות את המיקוד שלך ומאחלת לך הצלחה רבה שלך לאה פינטו

אני כבת 60 והצלחתי בהרבה דיאטות בחיים אך בכל פעם העלתי חזרה אנא האם ישנה אפשרות היום לרדת לפחות 15 קג בדרך חיים נכונה ובהמנעות ממתוק אריאלה

אריאלה היקרה. את כותבת שאת בת 60 ,איזה גיל מקסים. זהו גיל של חוכמה ובינה. גיל בו מתפנה לנו הרבה אנרגיה, הרבה ידע, והרבה שכל ,גיל בו אפשר להתבונן אחורה וללמוד מהטעויות כדי לא לחזור עלהן שוב ושוב ולנסות דרכים חדשות בחיים. את כותבת שהצלחת בהרבה דיאטות ובכל פעם העלת בחזרה - אז מה למדת מכך? שדיאטות עובדות או אולי לא ממש? הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה. פה לא מדברים במונחים של וותור, ירידה על משקל או שליטה. פה מדברים במונחים של אהבה, נתינת אמון, שיפור במערכת יחסים עם הגוף, שיפור באיכות חיים. אין לי מושג אם אפשר לרדת 15 קג עכשיו. זה תפקידו הבלעדי של הגוף שלך להחליט. תפקידך לספק לו את התנאים המקסמליים לשיגשוג ובריאות, ולא זה לא בהכרח על ידי ויתור על מתוק. זה הרבה יותר מורכב . המון הצלחה , בלה

אני בת 15 וחצי ומשקלי 76 אני הולכת לדיאטנית שנתנה לי תפריט יומי ותכנון של פעילות גופנית אך זו לא הבעיה. הבעיה היא שאני לא מצליחה להתמיד באכילה נכונה או להניע את עצמי לצאת מהבית ולעשות ספורט. לעיתים תכופות אני נתקפת בולמוסי אכילה וללא כל מחשבה מתחילה לאכול עד שאני לא מצליחה לנשום. לאחר מכן יושבת מאוכזבת ומנסה להבטיח לעצמי שזה לא יקרה שנית, וללא הצלחה. אני לא יודעת כבר מה לעשות, אני מפחדת שאם אני לא ארד במשקל באופן משמעותי יהיה לי נזק. הצילו..

בר יקרה, הנזק שיגרם לך הוא לא מהמשקל העודף. גם אם יש כזה, כמו מההרגלים שאת כבר מסגלת לעצמך בגיל כל כך צעיר. בולמוסי האכילה האלה ילכו ויחמירו וישפיעו ללא ספק על הרבה גורמים אחרים בחייך. זה לא כיף להיות "שמנה". לצערי, מנסיון וכאב רב שנים, הדיאטות לא יעזרו. הן רק יובילו אותך למקומות קשים יותר ובכלל לא רזים. יש דרך לעזור לך, ואני לא בטוחה שדיאטה, גם אם היא מוכתבת על ידי דיאטנית תעזור. דברי עם אמא שלך, על כל מה שאת מרגישה ואולי דוקא טיפול או הכוונה מסוג אחר (כמו שמציעים לך פה ) יוכל לעזור. אל תתיאשי, את כל כך צעירה - את בהחלט יכולה לבחור מסלול אחר, ולשנות את חייך. שיהיה בהצלחה.

בר,חמודה,את לא צריכה תרופות !!! מה שאת צריכה זה מסגרת שתעזור לך להתמיד במה שאת עושה ומסגרת שתתמוך ותקנה לך כלים להמשיך בדרך שלך ותלמד אותך איך לשמור על אורך חיים בריא תוך התחשבות בפיתויים שאת נלחמת בהם בחיי היום יום אני אומרת לך,כנסי לאתר הזה www.easy-way.co.il מרכז easy הוא הראשון בסוגו בארץ שמתחשב בעובדה שאת רק בת 15 ועוזר לך להגיע למשקל הרצויי בדרכים שיתאימו לך....בהצלחה ספרי לי איך היה

האם לפי שיטתכן תרופות עשויות לעזור לירידה במשקל?

שרון היקרה. תרופה זו דרך חיצונית הנועדה להשפיע על מטבוליזם של הגוף בכל מיני דרכים. לעתים , חוסר האיזון הגופני הוא כל כך גדול שתרופות עוזרות לאיזון מחודש אם כי מלאכותי. נכון לכיום אין בנימצא תרופות טובות העוזרות לרדת במשקל (טובות על פי הגדרתי זה עם מעט תופעות לוואי ועוזרות לטווח ארוך). מה שהכי חשוב להבין זה שתרופות הן קביים לזמן קצר בלבד. אני מעדיפה לא להביע עמדה נחרצת כי יש לבדוק כל מקרה לגופו. בלה

שלום, אני בת 16, חוזרת ללימודים אוטוטו ומיואשת... כ"כ רציתי לחזור ללימודים כמו שצריך... ניסיתי בקיץ לשחות וכאלה ולא ממש הצלחתי להתמיד וגם כל הגלידות האלה... אני חוזרת בדיוק באותו משקל עודף שאיתו סיימתי את שנה שעברה... אמא שלי שמנה ואני גם כל החיים נאבקת בזה, מדיאטה לדיאטה... לא מצליחה לחיות דרך חיים בריאה יותר... יש יותר מידי פיתויים... אני בגילי הצעיר כבר מבינה ש"דיאטה" זה לטווח קצר... מה עושים?

עידן, למרות שאת צעירה נראה לי שאת מבינה עיניין ואפשר לדבר אתך כמו אל בחורה בוגרת. יש פתגם האומר שהחיים שלנו זה עניין של בחירות. לצערי, חלק גדול מהבחירות הן אוטומתיות לא מושכלות ומושפעות מאד מאפקט העדר (עושים מה שכולם עושים). את, שלא באשמתך, בחרת כבר בגיל צעיר כל כך בדרך של דיאטה. בדרך הזאת יש מסגרות נוקשות, ספירות מעצבנות של - קלוריות, נקודות, גרמים של שומן,פחממות,מספר ארוחות ועוד כיד הדימיון הטובה של ממציאי הדיאטה למינהם. יש בדרך הזאת גם כעס עצמי רב, בושה בגוף שלך, שמירה קפדנית בצד בולמוסי אכילה ורגשות אשמה המלווים אותם והכי גרוע - השמנה הולכת וגדלה ופגיעה באיכות החיים. יש דרך אחרת , אבל היא פחות ידוע, פחות פופולארית ופחות שומעים עליה, זו דרך של וותור על שליטה על הגוף, למידת סודות של רזים טבעי,שינוי עמוק בהרגלי חשיבה, והרזיה בלי מאמץ, סבל, ולתמיד. הבעיה היא שצריך בשביל זה לעזוב את העדר ולקרוא תגר על מה שכולם חושבים, מאמינים ועושים. לצאת נגד החוקים הנוקשים של דרך הדיאטה ולהסכים לסמוך על הגוף. מה שנותר לי זה לאחל לך שאת למרות גילך הצעיר תבחרי אחרת, תבחרי להיות אמיצה ופורצת דרך , תסכימי לנסות משהו חדש ותסללי לעצמך דרך שונה . בברכה, בלה

אני לא אוהבת לשתות מים, אני שותה עם קצת תרכיז דייאט של פרי גת האם זה עדיף על לא לשתות מים בכלל או שיש לך רעיון אחר?

לא חייבים לאהוב מים, במים מתאהבים לאט לאט. היי א.ב. (יהושע...? זה אתה?) כמי שמכירה את הסיפור הזה מקרוב וטוב,טוב,טוב. הייתי יכולה מאוד להזדהות איתך בעבר. מים? אין בהם שום דבר סקסי. סתם, טעם של מים. הנחת היסוד שלי היתה שאני לא יכולה לשתות מה שלא מענג אותי. והאמת היא שנכון להיום זה נכון לגבי הכל, פרט ל...מים. מים הם הרכיב התזונתי היחידי שנדרש לגוף בק"ג. זה פשוט אבסורד כמה תשומת לב אנו מייחסים לחלבונים, לפחמימות ולשומנים שאותם גופנו דורש בגרמים. לויטמינים ומינרלים שאותם הוא דורש רק במיקרוגרמים ואף פחות. ומוכנים למענם לצרוך מזונות חסרי טעם וריח. אך כשמדובר במים, הרכיב התזונתי הכי דומיננטי בגוף האדם, הרכיב שנדרש לגופנו בכמויות של ק"ג (ליטרים), אנו מתחילים להיות כ"כ פיקים (סלקטיביים) וקטנוניים בנוגע לטעם. יקירתי, לא חייבים להנות ממים ולא צריכים לסבול מצריכת מים. מים בשבילי הם שיקוי הפלא של הגוף. אין לו תפקיד בהנאתי, יש לו תפקידים רבים אחרים. מים, בשבילי הם כמו תרופה למצבים שונים, בעיקר של תשישות ועייפות (אם אין הדבר נובע מחוסר שעות שינה כמובן), של חוסר חדות, ערנות וחיוניות.זהו בדיוק, מים הם שיקוי נעורים. אני הייתי ממליצה לך להתייחס לצריכת מים באופן מכני. היופי שעם הזמן תחושי שמים זה כל מה שאת רוצה. מנגנון הצמאון שלך מתחיל להתחדד והערנות שלך לחסר במים גדלה. לא תאמיני אבל היום אני עורגת רק למים וזה יכול לקרות גם לך. כשאני אומרת "באופן מכני" אני מתכוונת בדיוק לאיך שזה נשמע, כאילו את מתדלקת את הרכב שלך (גלוק....גלוק...גלוק...). את מניחה את האצבע על אזור מסוים של הבקבוק או קובעת את כמות הכוס כמטרה. תוקעת מבט בתמונה שעל הקיר ממול ופשוט ממלאת את המיכל. רבים רגילים לחיות במין התייבשות מתונה כרונית, לא יאמן כיצד ההרגשה הכללית משתנה רק באקט קטן שכזה. מיום מספק של הגוף יתבטא בצבע שתן בהיר מאוד עד שקוף. זכרי א.ב. כדי לצרוך מים לא חייבים לאהוב אותם. ככל שיהיו נוכחים בצורה נוחה בחייך, מי יודע...אולי עוד יתפתח סיפור אהבה קטן. חשוב לציין, עבור כל מי שקורא אותי במסגרת "הרזיה ללא דיאטה" שאינני מאמינה בהכתבות תזונתיות ובהנחיות חיצוניות. ההנחיה התזונתית היחידה שאני כן מוצאת לה מקום היא צריכת הנוזלים, וזאת בשל מספר סיבות: 1. רגישותנו למנגנון הצמאון היא פועל יוצא של צריכת הנוזלים 2. למים יש תפקיד ביכולת המיקוד הקוגנטיבית שלנו (חדות חשיבה, חיוניות) 3. בשל הנטיה לבלבל בין מנגנון הצמאון למנגנון הרעב, עלינו לנטרל את גורם הצמאון. 4.לאפשר לגוף לתפקד במיטבו מבחינה זו. בנוגע לתרכיז (למעט הטעם הסכריני הנורא, אך זה באמת רק ענין של טעם), אינני מוצאת כל פגם בשילוב שיצרת לעצמך. הכי חשוב זה לספק נוזלים לגוף. גוף שאינו ממוים דיו, אינו מתפקד באופן מיטבי גם אם נדמה שכן. רובם המכריע של התגובות הביוכימיות והביולוגיות בגופנו מתרחשות במדיום מימי ובאמצעות מולקולות מים. חסר של מים לא טוב לגוף שלנו. הקפידי על צבע שתן שקוף ושתי כמה שנדרש, לא פחות ולא יותר. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

חברים יקרים אני ממליצה בחום**********לא להשתמש בהם!!!!!!!!!! שלחו לי באמייל כתבות, הבטחות" ושם דבר שילמתי כולל מישלוח 458 ש"ח והם פשוט עבדו עליי שפניתי אליהם אחריי שבוע שיחזירו לי את הכסף הם טנו שאין החזרים וזה לא כדורים לדיאטה זה פשוט תוסף תזונה מזוייןןןןןןןןןןןןןןן לא להתקרב הם שקרנים, רמאים, וגוזלים כסף מאנשים שפשוט מיואשים ורוצים לרדת במשקל אז הכי קל להם לצוד אנשים כמונו שיש להם עודף מישקל ופשוט חסרי אונים שמוכנים לעשות כל דבר ולשם כל סכום ע"מ לרדת במשקלללללללללל פשוט זבל 1

שלום קרן, אני חייבת להגיב על מה שרשמת, דבר ראשון כל מה שהוא לא תרופה הוא תוסף תזונתי!!!!!!! דבר שני אני בחודשיים הורדתי 8 ק"ג כמובן ששמרתי על אכילה נכונה אין מתנות בעולם אבל הכמוסות די עזרו לי אני חייבת לציין שהדרך הטובה ביותר היא לא להשתמש בשום תוסף אבל אם כבר אז לפחות משהו טבעי ודרך אגב השירות שלהם היה בסדר גמור.

גם אני נפגעתי מהמוצר. השמנתי מהמוצר הבטיחו להחזיר כסף, ובעצם הם רק מתעלמים. נראה שמדובר בנוכלות

גם אני מנסה קרוב לחצי שנה לרדת כ-5 קילו ממשקלי שהוא 60 גובה 1.65 אני מתעמלת 3 פעמים בשבוע ואוכלת פחות או יותר מסודר ומבוקר מה בכל זאת הבעיה למה אין שינוי על המשקל תודה

זה מאד פשוט למה את לא יורדת. משקלך תקין לגמרה ולכן את לא צריכה לרדת.

שלום לפורום שמי יעל. אני מבקשת להפחית 8 ק"ג ממשקלי ולא מצליחה. בבוקר, בד"כ אני שותה קפה שחור עם מעט חלב + סוכרזית. לאחר מכן אוכלת תפוח . אני אוכלת ארוחת צהריים שמורכבת מאורז (כ- כוס וחצי בערך ) , 3 שיפודי פרגיות ברוטב ברקביקיו (אוכל מוזמן למשרד) בסביבות השעה 13.00 . ואח"כ 2 תפוחים. בערב יותר נכון בערך ב- 21.00 אני אוכלת לחמניה עם חומוס ועל החומוס כ- 4 פרוסות של נקניק פסטרמה הודו דל שומן , תפוח . ולפעמים מלון. זה בערך האוכל במהלך כל השבוע. לפעמים בערב אם יש בבית חטיף כמו ביסלי או תפוציפס אני אוכלת גם אותו. לפעמים אני מזמינה לצוהריים במקום האנמור לעיל פסטה ברוטב עגבניות או סלט שאליו מצורפת לחמנייה ומעט חמאה. בסופי שבוע אני אוכלת לא מסודר כולל עוגיות או חטיפים אני לא יורדת אפילו לא גרם אחד. אנא האם אי הירידה היא תוצאה של גיל. או שאני אוכלת יותר מידי. הייתי מיואשת מתביישת בגופי מה לעשות , אנא עזרתכם הדחופה

היי יעל, ברוכה הבאה לפורום הרזיה ללא דיאטה. האם שמת לשם הפורום? האם את מבינה שאת שואלת שאלות שמתאמות לפורום של דיאטה? אולם מכיוון שהגעת לפורום הזה (אולי בטעות ) אענה לך מתוך תפיסת עולמי ומקווה מאד שזה יאיר לך משהו קצת שונה . על פי תפיסתנו, עודף משקל נובע כתוצאה ממערכת היחסים שיש לנו עם הגוף שלנו. אם יש לנו מערכת יחסים טובה, עם כבוד הדדי, עם הקשבה רצינית לצרכים ורצונות וכבוד מלא שלהם - תיהיה לנו הרמוניה , תחושה טובה ומן הסתם גם בריאות, איכות חיים ומשקל תקין. אם לעומת זאת תיהיה לנו מערכת יחסים של כפייה, בושה, כעס, תיסכול ויאוש - מה בידיוק יהיה לנו? מן הסתם פגיעה באיכות חיים ואולי גם עודף משקל. ממה שאת כותבת את מתארת תזונה המושפעת חזק ממנטליות דיאטתית - ניסיון לשמירה משך השבוע עם בלגן קטן בסוף השבוע, דפוס קלאסי של מי שנמצא בסוג מסוים של דיאטה כרונית. את כותבת שאת מתבישת בגופך דבר המעיד על מה את חושבת עליו.(תחשבי איך מרגיש מישהו שמתביישים בו?). על פי תפיסתנו אם תשני את הדרך בה את מתיחסת לגופך ותלמדי להיות גאה בו - יתחיל תהליך מבורך של התקרבות הדדית שבסופה גם תגיעי למשקל המאוזן שלך. מקווה מאד שתפרגני לעצמך תהליך חשוב זה שהוא חשוב שבעתיים בגיל שלך - גיל של תבונה Wisdom בברכה בלה

קראתי את המאמר על ירדיה המשקל ללא דיאטה . והבנתי מה קורה לי אני כל הזמן בדיאטה אבל אף פעם לא יורדת במשקל אלא עולה ועולה היום הבנתי מה קורה . השאלה שלי איך יורדים עם אוכלים ?האם כמותהאוכל קטנה יותר ? או סוגים שונים של מאכלים שונים ? אודה לכם אם תצרו איתי קשר . ענבל

ענבל היקרה. את נוסעת בכביש של דיאטה שם יש חוקים מסוג מסוים והשאלה שלך היא מהכביש הזה. על פי חוקי הדיאטה עודף משקל נובע מאכילת יותר קלוריות משהגוף צריך ולכן צריך לצמצם את הקלוריות. אם זה היה נכון אז כל מי שעושה דיאטה אכן היה יורד במשקל ונשאר רזה. אנחנו מאמינות אחרת. על פי תפיסתנו, עודף משקל נובע ממערכת יחסים לא תקינה שיש לאנשים עם עצמם, עם גופם ועם אוכל ומאמונות בסיס מוטעות הגורמות לעיוות בתפיסת המציאות ומכאן להרגשה ופעולה לא מתאימה הגורמת להשמנה. עשיית דיאטה במקום הזה רק מגבירה את הבלגן. אם לדוגמא יש לי שרפה בבית בגלל שיש לי בעיה במערכת החשמל הרי שאם אכבה את השרפה ולא אטפל במערכת החשמל השרפה תחזור תוך זמן קצר והזמנת מכבי אש לא תיפתור את הבעיה לטווח הארוך- אם כבר להפך כל פעולת כיבוי מן הסתם תזיק עוד יותר למערכת החשמל ההרוסה . לכן, אם ארצה באמת לפתור את הבעיה אזמין מומחה שחושב אחרת (כי אבין שהדרך הרגילה לא עוזרת לי) ויש מצב שהוא יעלה על הבעיה האמתית (מערכת החשמל) דבר שאולי יצריך שיפוץ עומק אבל יהיה היחיד שימנע שרפות בעתיד. ולנושא של הרזיה, עשיית דיאטה משולה לכיבוי שרפה בלי לתת את הדעת לגורם האמתי . על פי תפיסתנו עד שלא תתקני את האמונות המוטעות ולא תסכימי לשנות את המערכת יחסים שיש לך עם הגוף לא תרדי באמת במשקל. ולכן, כדי לא לחזור לדיאטה גם אין שום טעם שאומר לך על סוגי המאכלים ששאלת , כי באמת שאין לי שום ידע שכבר מזמן קיים אצלך על מאכלים מרזים או משמינים. המון הצלחה בשיפוץ. בלה

לאה ובלה שלום, מזה חודשיים אני מיישמת את השיטה ללא דיאטה וזאת אחרי שנים של דיאטות והתעללות לשמה בגוף . לפני כחודשיים כמעט והתחלתי שוב דיאטה של "באד בילדרים" כדי להוריד מסת שומן בגוף אבל אחרי יומיים של עוף ביצים טונה במים קוטג' חצי אחוז ומעט שיבולת שועל- כמעט והתעלפתי. אני אחרי לידה 1.68 שוקלת 63 קילו ובחודשיים האלו לא ירדתי גרם, הרגשתי שההיקפים מעט ירדו ואם זאת לא משהו משמעותי. אני מאוד מתוסכלת אני רוצה לרדת חמישה קילו שלא יורדים לא משנה מה אני עושה ואני מתעמלת כמו חמור...האם הגוף שלי לא רוצה לרדת על אף שהייתי בשחרור מלא? נתתי לו מה שרציתי אכלתי מה שבא לי ראיתי שלפעמים בא לי מעט אוכל ולפעמים הרבה תלוי ביום...אני רוצה להכנס להריון נוסף ונורא בדיכאון שלא הצלחתי כמעט אחרי שנה לרדת... שאלה נוספת אחריי יומיים של אירועים ומסעדות היה לי קושי לחשוב כמה לאכול איך ומתי פשוט אכלתי אם אני חוזרת לאכול לפי הרעב בלבד האם הגוף מאזן את עצמו? אשמח לעזרה/עיצה תודה

רק רציתי ליידע שכשהתחלתי לאכול רק מתי שאני רעבה ולהתבונן ולהרגיש במנגנוני השובע שמתי לב שכל מה שבא לי זה בדר"כ רק פחמימות - מעט קורנפלקס בליווי של חלב או יוגורט, פרוסת לחם מלא עם ממרח שקדים, חטיף אנרגיה , כמה כפות גלידה , 3 וופילם עם קפה שחור ,אחד-שניים קפה הפוך , מעט קוסקוס או פסטה עם רוטב עגבניות, רבע פיתה עם נקניק וטחינה, - בדר"כ זה מה שבא לי לאכול עם ממש מעט ירקות, אני לא אוהבת פירות ומעולם לא אכלתי, האם בגלל זה אני לא יורדת? בגלל הפחמימות? כי בסה"כ הכמות ממש לא גדולה אני מרגישה שבעה מאוד מהר והתחושה שכל יום זה משהו אחר והחופש הזה....אבל שוב עם זאת הכתוב למעלה. יום טוב, שלי

איך את אומרת שהתחלת בתוכנית הזו ואת עושה גם דיאטה ?? ברור שאת לא בתוכנית. גם לא לעניין לדבר כאן על מה אוכלים, את ממש לא בכיוון יקירתי. ואני מדברת לא מתוך התנשאות אלא מתוך נסיון. חפשי לך מאמנת.

מקום מגורי ממזרח לירושלים.אין לי רכב. אם אפשר להצטרף לאימון באיזור ירושלים,אשמח.

שלום גבריאלה. לאה מאמנת גם בטלפון. את יכולה לברר אתה את האפשרות הזאת אם היא מתאימה לך. בברכה בלה

ומתאמנת אצל לאה. הקטע שהגעתי אליה דרך חברה שגרה בז'נבה. יבורכו מפתחי הסקייפ שהפכו את העולם שלנו לכפר אחד קטן.

אני מועמדת לניתוח בלון בערך עוד שלושה שבועות אך בצילום בטן נמצא כיס המרה מלא אבנים כך שהגיע לאי ספיקה דהיינו אינו משרת בכלום ביקשתי שישלבו את הניתוח עם הוצאת כיס המרה אך נעניתי בסירוב שזה מסובך למרות זאת הכירורג טוען שעד נובמבר הכיס מרה יתחיל לתת אותותיו ולא יהיה מנוס מהוצאתו האם בכל זאת ישנה אפשרות לשלב בין שני הפרוצדרות אודה לכם על תשובה מהירה

שלום רב לך. עליך לפנות לפורום המנוהל על ידי כירורג על מנת לקבל חוות דעת מקצועית. כמובן שיעוץ בפורום צריך להיות חלק קטן בקבלת החלטה חשובה כל כך כמו זו העומדת בפניך. בהצלחה, בלה

שלום. שלום לכל באי הפורום האחד והיחיד ! מזמן שלא ביקרתי כאן.. ואני שואלת, האם אני נרדמת בשמירה ? שהרי אני בתהליך מזה כחודשיים, איבדתי מבלי להרגיש כ- 4 ק"ג שזה מדהים. אבל.. נדמה לי שהכל קצת נעצר. ונכון, תגידו "שמירה" זו לא המילה המתאימה לפורום הזה. ובכל זאת... בכדי לא להיכנע למצב התקוע קצת, בכדי להמשיך להתגלש במגלשה הכייפית הזו כלפי מטה עד למשקל הרצוי ובכדי שאמשיך ולא אחדל... האם זה זמני...? יש לי תחושה שלא יורד ממני גרם למרות ההפנמה והישום. אשמח לכל תגובה. בתודה מ.

מ היקרה. תודה על השאלה אשר נותנת לי אפשרות להסביר את הנושא החשוב הזה לכל מי שקורא בפורום. הרזיה ללא דיאטה היא אמצעי על מנת להגיע למטרה. המטרה איננה הרזיה - וחשוב לי להדגיש זאת. המטרה היא הרבה יותר רחבה מהרזיה ,המטרה היא תחושת שלווה, רוגע, נינוחות, יציאה ממקום קורבני מול החיים ,המשקל והגוף שלי. הרזיה היא פועל יוצא של התהליך . כמו שאדם העובד קשה לפרנסתו ורוצה להרויח הרבה כסף עושה זאת לא בשביל המספרים בבנק, אלא בשביל התחושה שתתאפשר לו כשהיהיה לו הרבה כסף כמו שקט, ביטחון, שלווה, חופש ,גאוה והשיג ועוד . לכן, איננו מתמקדים בתוצאה של המשקל אלא במטרה הכללית וכדי לדעת האם את בכיוון או לא עליך לבדוק האם את מרגישה שאת בדרך הנכונה ולבדוק זאת לא על ידי הקילוגרמים היורדים או לא יורדים (כי הם ירדו בסוף אם תיסיעי בכיוון הנכון) אלא על ידי התבוננות מלמעלה ובדיקה של התחושות שלך .האם את מרגישה שזה הכיוון? האם את מצליחה להיות יותר מודעת לקולות הפנימיים שמנהלים אותך? האם את מצליחה לנהל אותם נכון ולא להתנהל מולם בצורה חסרת אונים? מה קורה במערכת יחסים המאד חשובה בינך לבין הגוף שלך?איך את רואה אותו בעקבות התהליך? האם הגוף משתף פעולה איתך ומרוצה או שמרגיש שכופים עליו והוא יורד כי אין לו בררה וברגע שתיהיה לו בררה הוא כבר יראה לך מה זה... מ, לפי הפוסט שלך אני מתרשמת שאת בהחלט בכיוון הנכון אבל מכיון שאין את התוצאה של המשקל בקצב שניראה לך את מתחילה לפקפק בדרך וזה קצת חבל. גישת הרזיה ללא דיאטה היא ריצה למרחקים ארוכים - צריך זמן, סבלנות, אורך רוח, וחזון וגם תחושה שמגיע לך התוצאה של התהליך.אם תסכימי לאפשר לעצמך את התהליך בקצב הדרוש לך תיקצרי את כל הפירות כי פעלת נכון, אם לא תאלצי להסתפק רק בגזעים של עצים שנטעת, השקת, עדרת אבל לא הייתה לך סבלנות לחכות לפירות והפסקת את הטיפוח לפני הזמן. כל דבר טוב בחיים מצרך השקעה, אמונה, וסבלנות - בין אם זה חנוך ילדים, שמור וטיפוח מערכות יחסם וטפול עצמי. מקווה בשבילך שתמשיכי בדרך למרות הקושי. בברכה בלה

בלה, מקסים לשמוע כאלה הסברים מרגיעים, מסבירים ומחממי לב. תודה על שאתם כאן.

היי לאה. שמי קרנית בת 21 מהדרום. השתחררתי מצהל לא מזמן. התגייסתי לצבא רזה וחטובה וכמו רוב הבנות בצבא-שמנתי כ15ק"ג. זה ברור לי שזאת היתה אכילה רגשית היות ובשנה הראשונה בצבא עברתי שירות קשה מנטלית והאוכל היה הבריחה הגדולה שלי. לקראת סוף השירות עברתי לתזונה נטולת סוכרים לחלוטין מלבד סוכר פירות ונטולת קמחים מלבד קמח שיפון וכוסמין (לעיתים גם קמח מלא). ללא ספירת קלוריות או חישובים, ירדתי כ5 ק"ג בחצי שנה. לפני כחודש כל המחסומים נפרצו כאילו הגיעה סערה. לא מסוגלת לשלוט על עצמי- אחרי חצי שנה נטולת כל "ג'אנק" אני מוצאת את עצמי בהאבסת אוכל מזעזע-קוראסונים ומאפים, ממתקים, לחמים וכ'. אני מגיעה להאבסה שגורמת לי לכאבי בטן , שלשולים והקאות יזומות היות ואחרת הבטן פשוט כואבת מאוד. יש ימים שזה במינון נמוך ואחרים שזה קורה הרבה. כשאני עסוקה וממצה את עצמי אני לא מתעסקת בזה אך היות והעבודה שלי סובבת סביב אוכל זה גם מעיק. יש לציין שאני אדם עם מודעות עצמית גבוהה מאוד, אני גם בתקופת בלבול שכזאת אחרי הצבא שבקרוב הולכת להיגמר היות ואני טסה. אני יודעת שזה זמני, שעובר עליי משהו-כל הבלבול, החוסר יציבות והארעיות שמאפיינים את תקופת השחרור . רציתי לשמוע את דעתך ודרכים להתמודדות כי קורה המון פעמים שאני קמה בבוקר ואומרת לעצמי..דיי, לא טוב לי, היום אני מפסיקה. ואז קצת משעמם או קצת ריק וניגשים לאכול משהו, איך לעצור את עצמי? גובהי 1.74 ומשקלי כ78 כיום. תודה

שלום קרנית את מביאה כאן סיפור אישי שהוא דוגמא חיה ומצוינת לעיוות התפישתי של ההשמנה. אז ראשית, תודה על ההזדמנות לשקף ולהאיר, ועכשיו אסביר: הרשי לי תחילה להציג את העובדות כפי שאת מביאה אותן- - התגייסת רזה וחטובה (אינני יודעת אם היית בדיאטה או לא על מנת להשיג זאת, אך זה כרגע לא רלוונטי) - חווית חוויות רגשיות לא נוחות - התמודדת עם החוויות הללו, בין השאר, באמצעות אכילה מוגברת ( הגוף המופלא שלך, הגיב בהתאם וצבר את עודפי האנרגיה) כשהחלטת שיש לטפל ב"בעיה", היה עלייך להגדיר את ה"בעיה". וכיצד הגדרת אותה? "הבעיה היא האוכל" "הבעיה היא האכילה שלי" אם היית שואלת אותי מה ה,בעיה" הייתי מגדירה אותה אחרת לגמרי והיא היכולת שלך להכיל את רגשותייך ולהתמודד עימם באופן אפקטיבי ופרודוקטיבי. שהרי האכילה המוגברת לא היתה לפני כן, והיא לא נוצרה יש מאיין. היא בסה"כ תגובה למשהו. והמשהו הזה הוא המקור. המשהו הזה הוא המצב הרגשי שלך או מדויק יותר יהיה לאמר, היכולת שלך להתמודד עם מצבים מנטליים ורגשיים כאלה ואחרים. והיכולת הזו היא תוצר של רמת מודעות (הייתי מציעה לך לקרוא את שכתבתי בנושא "המודעות העצמית" מספר עמודים אחורה) לשיח הפנימי שלך, רמת מודעות לעוצמה הפנימית שלך ויכולת הניהול הפנימי שלך. ברור לך שכשאנו רואות את ה"בעיה" בצורה שונה, אנו גם פונות לטפל בה באופן שונה. לדוגמא, אצל שלושה אנשים שונים רמת הברזל בדם יכולה להיות נמוכה. אצל האחד בשל אורח חיים צמחוני וחסך תזונתי, אצל השני בשל בעית ספיגה במעיים ואצל השלישי בשל דימום. ברור לך שבשלושת המקרים, הטיפול יהיה שונה. ולכן לא די להגדיר את ה"בעיה" אלא את הגורמים למצב הלא רצוי. כיוון שאני לא רואה באכילה מוגברת או בהשמנה עצמה את הבעיה, אלא הם רק סימפטומים מבחינתי (כפי שרמת ברזל נמוכה היא סימפטום של...), אינני מתמקדת באלה כיוון שזה חסר תוחלת. תארי לך אדם שסובל מדימומים פנימיים וכל שאני עושה זה רק להתמקד ברמת הברזל שלו ומספקת את המינרל. האם אפתור את הבעיה? ברור שלא. אותו דבר נכן לגבי אדם שחסר הברזל שלו הוא תוצר של חסך תזונתי. גם במקרה שלו, אספקת ברזל נקודתית לא תפתור את הבעיה בטווח הרחוק. בואי נמשיך עם הסיפור שלך, אז במקום להתמקד בגורם עצמו, התעלמת ממנו ויצרת גורם חדש. חסך קולינרי ותזונתי שיש לו השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. דיאטה אינה רק ספירת קלוריות. דיאטה היא כל משטר אכילה שמגביל את מזונך, כמותית ו/או איכותית. לדיאטה יש כח מופלא ליצור ריבאונד. כל הגבלה בסוף מסתיימת באכילת יתר זה כמו מטוטלת שנעה מקצה לקצה. והתגובה של הגוף? כפי שצריכה להיות מהשמנה להרזיה, מהרזיה להשמנה. הכי טבעי בעולם. כשאת אומרת לעצמך "דיי, לא טוב לי, היום אני מפסיקה" - למה את מתכוונת? מפסיקה עם מה? יקירה, על אף המודעות העצמית הגבוהה (הייתי בכל זאת מציעה לך להרחיב ולהעמיק את ההבנה בכל הנוגע למושג המודעות העצמית), את מנהלת יחסים לא בריאים עם מזון, את מתעלמת מצרכייך הפיזיים והרגשיים. את עסוקה בלרסן את עצמך. את עסוקה בלאמלל את עצמך. את עסוקה בלשלוט במקום הלא נכון. הייתי מציעה לך לקחת את העוצמה שך למקום אחר והוא המקום שבו תתמקדי ב: ללמוד את עצמך, את צרכייך ברבדים השונים ללמוד את יכולותייך מתוך רכות, חמלה ואהבה עצמית. ללמוד את מערכת ההנעה שלך וללמוד לשתף פעולה עם הגוף שלך כל אלה אינם יכולים להתגמד לרמת טיפים בפורום. כרגע, אני רואה חשיבות להארת שדה ראיה חסום. יש כאן צורך בשינוי גישה וזה דורש תהליך. מאחלת לך ימים נהדרים ומלאי השראה איחוליי לשיחרורך שלך לאה פינטו

לאה, תודה על התשובה המפורטת והעמוקה. למה את מתכוונת כשאת אומרת "ללמוד את עצמך, את צרכייך ברבדים השונים" ו-"ללמוד את מערכת ההנעה שלך"? איך אני יכולה להגיע לשורש העניין?

לאה, אני שואלת אותך כי את מאמנת. תוכלי בבקשה להבהיר לי יותר (רצוי הרבה יותר) על ההבדל בין אימון להרזיה לאימון להרזיה ללא דיאטה. אומנם יש על זה קצת הסבר אבל אני רוצה לקבל יותר עומק.נראה שיש המון מאמנים להרזיה וחלקם מדברים על דברים דומים למה שאת אומרת ובכל זאת נדמה לי שיש הבדל ??? תודה רבה

שלום קרי האבחנה שאני עושה היא בין אימון לדיאטה לבין אימון להרזיה ללא דיאטה. לשם ההסבר אפריד בין שני המושגים: אימון וגישת הרזיה ללא דיאטה. אימון הוא תהליך התערבות ממוקד שינוי שנועד לסייע לך לפתח המיומנויות הנדרשות על מנת להגיע ממציאות חיים אחת (בה את נמצאת כרגע) למציאות חיים חדשה. אימון מתמקד בפיתוח מיומנויות מבפנים החוצה, ועובד במספר רבדים האימון הוא למעשה כלי, מתודיקה שהיא בבחינת "חומר ביד היוצר" ולכן ניתן להחיל אותה על כל תחום בו אנו רוצים ליצור שינוי מהותי (לא רק בהרזיה). בבואך ליצור שינוי כלשהו בחייך, השאלה תמיד תהיה: על מה את רוצה להתאמן? איזו מיומנות ברצונך לפתח? מהי מטרת האימון מבחינתך? כבר כאן, בתשובות לשאלות אלה, עולים ההבדלים המהותיים בין גישת הדיאטה לגישת ההרזיה ללא דיאטה. כשאת עובדת עם תפריט, סופרת קלוריות, שוקלת מזונות, מחשבת אחוזי שומן, נמנעת ממאכלים כאלה ואחרים וכ"ו - על מה את רוצה להתאמן? כשאת בוחרת לפתח מערכת יחסים בונה עם גופך, לחיות בהנאה ובשלוה עם מזון, לחיות בהרמוניה עם עצמך, לחוות סיפוק - על מה את רוצה להתאמן? לכאורה, שתי הגישות מכוונות ליצור אותה מציאות, מציאות בה את חווה גוף רזה. לכאורה, אימון בשתי הגישות מיועד לייצר מסוגלות גבוהה יותר. אך האמת היא שתהום פעורה בין השניים. כדיאטנית המאמנת לתהליכי הרזיה ללא דיאטה, וכמאמנת שבאה מעולם תוכן אקדמי רלוונטי (גוף האדם, על הפיזיולוגיה והביולוגיה שלו), אינני משתמשת בכלי האימון על מנת לפתח אצלך את היכולת לדבוק בחוקים שרירותיים ומלאכותיים (חוקי הדיאטה), יהיו נפוצים ורווחים בתודעת הציבור, ככל שיהיו. דיאטה, מבחינתי, היא גישה שתוחלת החיים של תוצאותיה נמוכה. דיאטה פועלת כנגד הגוף ולא עם הגוף. דיאטה היא למעשה אחד מגורמי ההשמנה הבולטים של העידן המודרני. וכל זאת, על אף העובדה שבטווח הקצר אנשים מצליחים לרדת במשקל כשהם דבקים בה. כך שכובד המשקל של אימון לדיאטה הוא בגיוס המשמעת העצמית וכח הרצון. כמי שאינה מאמינה בדרך זו אינני יכולה לאמן בה. כדיאטנית העובדת ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה, אינני מתעלמת מגורמי ההשמנה. אינני רואה בהשמנה מצב נקודתי שיש להעלים אלא ערה ומעוררת את המתאמן לזהות את צורת החשיבה, העולם הרגשי אשר יוצרים אותה. מבחינתי, מתאמן שמרזה אך אינו חש בנוח עם מזון, ממוקד בצמצום האכילה שלו, מבקר את גופו ושופט את עצמו מבוקר עד ערב וחי במאבק פנימי - לא השיג את המטרה בכלל (גם אם השיל ממשקלו, כיוון שלי ברור שהוא חי בדיאטה ומכאן שהוא עדיין חי בעולם של שמנים ותוצאות אלה לא יחזיקו מים). לראיתי, תהליך ההשמנה הוא: תהליך של התעלמות מצרכינו תהליך של התרחקות מעצמנו. תוצר של חוסר תקשורת פנימי. תוצר של חוסר סיפוק ברמה כזו או אחרת תוצר שלהעדר נוכחות אמיתית בחיינו תוצר של חוסר מודעות (וכאן אני מבקשת לעשות את האבחנה בין ידע למודעות) והכי חשוב ואולי מסכם, השמנה היא חוסר כבוד ותשומת לב לעצמנו (ואינני מתכוונת כאן לרעיון שלקצוץ לעצמך סלט זה אומר לכבד את עצמך. יכול להיות, אך לא זו הכוונה) אי לכך, בבואי לסייע לאנשים להתמודד עם המציאות השמנה שלהם עלינו ליצור תהליך הפוך. ואוכל? הוא חלק קטן מכל הסיפור הזה. בנוסף, בעוד גישת הדיאטה מתייחסת לגוף באופן מכני ורואה בו משהו שדורש ריסון ושליטה. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בגוף את הפרטנר האולטימטיבי לתהליך ההרזיה. כיוון שנקודת המוצא היא שונה, ההתייחסות משתנה ומכאן דרך הפעולה. אם נחזור לשתי השאלות ששאלתי בנוגע לנושא האימון, את יכולה להבין שאימון להרזיה ללא דיאטה יוצר מיקודים אחרים לגמרי. אם כן, קרי, אני יכולה לסכם ולאמר שאני דיאטנית העובדת ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה ומשתמשת במתודיקת האימון על מנת לאפשר את התהליך באופן מעצים ובונה. מקווה שמספיק רחב ומעמיק, מספיק מפורש וברור ואם לא, שאלי ונען. יום נפלא שלך לאה פינטו

תודה מקרב לב. מעמיק ומבהיר מאד. זה בהחלט נראה שני מוצרים שונים לחלוטין. אם זו לא חוצפה מצידי עוד שאלה קטנה מה הבדל בין ידע למודעות. תודה רבה על התשומת לב והנכונות לחלוק את האוצרות שלך עם כולנו. קרי

אני מיואשת. שונאת דיאטות. ושנייה לפני שאני קובעת תור בפרופורציה להמסת שומנים :-) הייתי שמחה אם הייתם מסבירים לי בכמה מילים על הפורום הזה (שהשם שלו כבר עושה לי חשק לגור כאן). תודה

היי אורנה, את יכולה לקבל הרבה מידע מהשאלות ומהתשובות בפורום. אין כמעט שאלה שלא עלתה כאן ולכל השאלות, תשובות מאוד מפורטות מהן את יכולה לקבל הבנה טובה מאוד לגבי הרעיון וגם לגבי היישום אני סתם אחת, לא שייכת לצוות המנהל את הפורום, פשוט נכנסת מידי פעם, קוראת את השאלות ואת התשובות ולומדת מהן הרבה

היי סילבי. יאוש זה טוב. את יודעת למה? כי הוא מאלץ אותך להבין סוף סוף שהדרך בה את הולכת לא תוביל אותך למקום שאת רוצה להגיע. נניח שהיית הולכת בשביל מסוים כי יש לך מטרה להגיע לרחוב אלנבני ,וכל פעם מחדש היית מגיע לדרך ללא מוצא ולא לרח אלנבי. כמה פעמים היית חוזרת על אותו השביל ומגיע לאותו הקיר עד שהיית מחליטה שאין טעם בשביל הזה כי לרחוב אלנבי לא תגיעי ממנו? כל אחד יש לו את המספר המסוים שלו עד שהוא מתיאיש ,לוקח צעד אחורה ,ומתחיל לחשוב . לחשוב ולא לפעול מהאוטומט כי תמיד עשה כך, כי כך זה נראה הכי נכון או כי כולם עושים כך. כשהוא מתחיל לחשוב יש לו פתאום אפשרות להתחיל לשאול את עצמו למה בעצם אני ממשיך שוב ושוב באותו השביל ומגיע שוב ושוב לאותו הקיר? מה יוצא לי מזה?מה זה משרת אצלי?ושאלת השאלות - אולי כדאי לנסות שביל אחר לגמרה...? כשזה קורה כל האפשרויות נפתחות לפניו לבחור אחרת . לכן, יאוש זה לפעמים טוב. סילבי - את במקום מצוין - שונאת דיאטות (תנאי חשוב להצלחת התהליך) מיואשת מהשביל (הסברתי למה זה חשוב) וסקרנית לגבי הפורום והשם שלו. אז כמו שאמרו לך תקראי עם פתיחות ותהיי מוכנה להפתעות. במסר קצר וממוקד אומר לך שהגישה המוצגת כאן עוזרת לך להפוך לרזה מבפנים ברמת הליבה שלך . מבפנים את הופכת להיות אדם רזה ולכן את חושבת כמו רזה, מפרשת את המציאות כמו רזה, אוכלת כמו רזה ובסוף גם נראית רזה. זה תהליך המערב רבדים של גוף ונפש במקביל ומשתמש בהרבה טכניקות שנועדו ליצור שינוי עומק ושיפור באיכות החיים. המטרה שלי בטיפול היא שאנשים יצאו מהתהליך עם חיוך גדול על הפנים, תחושה של שלווה , נינוחות ורוגע, אהבה כלפי עצמם וכלפי גופם, ואמונה פנימית חזקה שהם רזים ותמיד ישארו כאלה. אני יודעת שזה נשמע טוב מכדי שיהיה אמיתי אבל זה קורה אצל מי שמוכן ללכת את הדרך. המון הצלחה בכל אשר תבחרי, בלה

יש לך תפריט עם דברים בריאים אבל לא יותר מדי?

לא שייך לכאן !!!

הבעיה ב"לאכול בחוץ" היא כמויות השמן שלא ניתן לשלוט בהן במאכלי ה"ג'אנק פוד"/"פאסט פוד".. זו בעיה ואיך אפשר שלא להתייחס לזה כבעיה, משום שדי קשה לאכול בחוץ ואז להמשיך בשגרת האוכל בהמשך היום.. אתה לא יודע איך הכינו את המנה וכד'..

נמי את שבויה עמוק במנטליות דיאטתית ,הדיאטנית מדברת מגרונך. זה בכלל לא בעיה מה שאת אומרת. אני מכירה המון רזים טבעי שאוכלים בחוץ ולגמרה לא אכפת להם כמה שמן יש באכל ואיך הכינו אותו הם פשוט נהנים מחווית האכילה ומה שמענין אותם זה לא איך בישלו את האכל אלא האם זה טעים להם או לא ו...נכון הם לא משמינם -איך זה??? איזה סוד יש להם לדעתך??? שבת נעימה ותנסי להנות קצת מהחיים ומהאכל ולא לקחת את הכל כל כך ברצינות . את בחורה צעירה, בת 16 כל החיים לפניך הגיל הזה לא יחזור אף פעם. ואיך את רוצה שהזכרונות שלך מהתקופה הזאת יהיו - כיף חיים, שמחה וצחוק או קלוריות, דיאטניות ופחד מאוכל???? בברכה בלה

לאה ובלה היקרות אני קוראת בשקיקה כל מה שאתן כותבות ומנסה ליישםבינתיים הולך לא רע... שאלתי היא מה קורה כאשר אני יוצאת בערב למסעדה טובה עם חברים ואני לא רעבה הרי אני לא יכולה לשבת כך סתם אני אשב עם בעלי וכולם יאכלו סביבי .ואני? אם אני לא רעבה אני לא אוכלת אך כאן נראה שאני צריכה הכוונה ..אני פשוט לא יודעת מה עושים בסיטואציה כזו הרי חלק מהפאן זה לשבת בכייף עם חברים לארוחה, אשמח לתגובה יום טוב נטע

נטע היקרה שלום. ברכותי על אימוץ הגישה של הרזיה ללא דיאטה. אני שמחה שאת מיישמת ואף רואה ברכה בעמלך. אחת הסכנות שבעשיית הגישה לבד זה להפוך אותה לעוד דיאטה וכשאני אומרת דיאטה אני מתכוונת לסט של כללים נוקשים של צריך מותר חייב. גם המחשבה האומרת צריך לאכל רק כשרעבים היא מחשבה שבאה מעולם הדיאטה. את שואלת שאלה שלא יכולה להיות עליה תשובה כי התשובה תשתנה כל פעם על פי הנסיבות. הרי יש כל כך הרבה פרטים בהוויה שלנו וביחד הם מרכיבים את החוויה האישית היחודית שלך וכל פעם היא תיהיה אחרת זו הסיבה שאין אפשרת לתת כללים. הפרמטרים שיכולים להשפיע על החלטה שלך יכולים להיות רבים ושונים - למשל - עד כמה את לא רעבה - כי יש קצת לא רעבה, בכלל לא רעבה, שבעה, מאד שבעה על פי הדירוג תיהיה התשובה. אם את מאד שבעה - מן הסתם פשוט תתקשי לאכל אם תקשיבי לגוף אם לעומת זאת את קצת לא רעבה יתכן שהמזון הריח והמראה שלו כן ישפיעו על החשק שלך לאכל .ן זה גם תלוי איזה מזון מוגש באותו רגע - בשר שאת מאד אוהבת או אולי דג שאת הרבה פחות(סתם לצורך הדוגמא כמובן). בנוסף, גם המצב רוח שלך, החברה שנימצאים סביבך יכולים להשפיע על כלל החוויה והחלטה שלך האם לאכול או לא. לכן נטע אין בררה אלא לסמוך על עצמך באותו רגע כשאת במסעדה , קחי שנייה ותעבירי את תשומת הלב שלך פנימה ותשאלי את גופך האם בא לך אוכל?אם כן איזה סוג? אגב, אני לא רואה שום בעיה לא לאכל כשאחרים אוכלים מסביבך ולהסתפק בשתיה של מים. אם זה בא מתוך בחירה וחופש ולא מתוך כפייה או שמירה על דיאטה. שיהיה לך סוף שבוע מקסים, בלה

שלום קודם כל פורום מצויין! אני תומכת ברעיון של האכילה לשם האכילה והצרכים הפיסיים וללא התעסקות בקלוריות וכד'.. (למרות שהעניין קצת קשה ליישום-לפחות בשבילי..).. אני בת 16, בתקופת החופש הגדול ורציתי לדעת האם "מותר" לי, לאחר שאכלתי את כל כמות הקלוריות שלה אני זקוקה ביום (לפי התאמה של דיאטנית לתקופה של החופש הגדול), להוסיף עוד ארוחה במקרה שאני רעבה בימים שאני ערה יותר שעות? תודה לעונה.. :)

נמי שלום רב. את בחרת בדרך מסוימת להתנהל מול הגוף שלך. דרך בה מישהי חיצונית אומרת לך מה מותר לך ומה אסור לך. מרצונך הכנסת את עצמך למקום הזה ומרצנוך התנקתקת מלשמוע את עצמך ולשאול את עצמך מה את רוצה לעשות בלי קשר למה אומרת לך הדיאטנית. אני באופן אישי מאד חוששת ממסול כזה. מסלול שמתחיל מהעברת אחריות על התזונה של הגוף שלנו לגורם חיצוני והמון פעמים ממשיך בכך שהגוף מורד , מתנתק ומפסיק לדבר אתך. כשזה קורה יש נזק עצום למערכת יחסים שלכם, יש מצב של חשדנות, איבה ומלחמה. יש איבוד של תיקשורת החיונית לשמירה על המרקם העדין בין גוף לנפש . ובמלחמה כמו במלחמה אין מנצחים יש רק מפסידים. היתי רוצה כל כך למנוע ממך את המסלול המיותר הזה אבל קשה לי להאמין שתקשיבי לי . בכל אופן בקשר לשאלה שלך מה את חושבת ? האם מותר לך????? המון הצלחה בהמשך הדרך . בלה בלה

תודה על התגובה המהירה.. אנסה לקחת לתשומת לבי, אך אינני יודעת כ"כ איך להתחיל ליישם?? אשמח להסבר, טיפים ועצות.. תודה

שלום לכולם, אני צריכה מידע עבור הכדורים של הדיאטה הזו מתי לוקחים אותם, האם צריך לשלב דיאטה או שזה בא בתור תוסף תזונה ? תודה ענבל

שלום ענבל מדוע לא תפני לאתר של דר' טבעון? או לחברה עצמה? את נכנסת לפורום שעוסק בהרזיה ללא דיאטה שהיא גישה מנוגדת באופן מוחלט לגישה שבה את מתענינת. כך שאנו, מנהלות הפורום, לא נוכל לענות לך. ואז השאלה, למי את מפנה שאלות רציניות מעין אלה? לכל עובר אורח? למה לא לפנות למי שאמור לעמוד מאחורי המוצר? ערב נעים שלך לאה פינטו

"ח ר ט ה " - פשוט עבודה בעיניים

הצלחתי להוריד 4.3 ק"ג בחודש הראשון עם הכמוסות שלהם וכמובן תזונה נכונה :)

האם ניתן להשיג טבלה של הינדקס הגלוקמי בעברית . האם יש ספר שמרכז את האידאולגיה של הפורום.

שלום פנינה על האינדקס הגליקמי נבנו לא מעט תוכניות תזונה ודיאטה ונכתבו לא מעט ספרים (גם בעברית). אינני יודעת להמליץ לך על ספר מסוים. וחשוב מכך, הרשי לי להדגיש כי הוא אינו בבסיס ה"אידיאולוגיה" של גישתנו. גישת ההרזיה ללא דיאטה מעודדת הקשבה לגוף ולא הקשבה ל"רציונל". והאמיני לי, מאחורי הרעיון הזה עומד הרבה מאוד רציונל. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

תודה לאה עזרת לי הרבה את עוזרת גם באופן אישי בתשלום כמובן ? אני שאלתי על השוקולד מכיוון שראיתי שרשום בפורום לאכול לא ממצב ריגשי אז עם אני שבעה וסתם אכלתי את השוקולד זה לא מיותר ?

היי סיון בנוגע לליווי אישי תוכלי לפנות אלי באמצעות הפרטים המופיעים בהקלקה כפולה על שמי או על תמונתי. בנוגע לשאלתך, חשוב לציין כי שאלתך טבעית למקום בו את נמצאת, וכן המיקוד שלך. אך העובדה שזה נורמלי לך לחשוב כך ולהתמקד שוב באוכל, אינה אומרת שכך נכון ומקדם. מה שרציתי להאיר הוא שיש דרך משמעתית הרבה יותר לעבור על מנת ליצור שינוי גישה וממנה שינוי התנהגותי. ערב מקסים לך שלך לאה פינטו

קראתי מהספר מעט אצל חברה , החלטתי להתחיל בתוכנית שלכם ,עשיתי מיליון דיאטות הם לא עזרו לי העם אני צריכה לאכול הכל זאת אומרת עם אני שבעה וסתם מתחשק לי שוקולד קטן זה אפשרי ?

היי סיון ראשית ברכות לקבלת החלטה משמעותית שקיבלת בימים אלה. שנית, אינני יודעת על איזה ספר את מדברת ועד כמה הוא מייצג את הגישה, את האני מאמין שלי או של בלה. לכן, אתייחס אך ורק למה שכתבת והוא: "העם אני צריכה לאכול הכל זאת אומרת עם אני שבעה וסתם מתחשק לי שוקולד קטן זה אפשרי ?" סיון, כיוון שבשינוי גישה עסקינן, שימי לב איך את נשארת באותה גישה כשאת מתעסקת במה תאכלי, מה מותר ומה לא. ובקיצור ממקדת עצמך בשוקולד ובצ'יפס. בלי לשים לב את שומרת על אותו מיקוד בדומה למיליון דיאטות שעשית בעבר, רק הפעם שינית קצת את החוקים. ובדיוק כמו בדיאטה, יצרת חוקים על מנת לבדוק בהמשך היכן אפשר לשבור אותם. סיון, שינוי גישה הוא רחב ועמוק הרבה יותר. השינוי ההתנהגותי בכל הנוגע לאכילה ולאוכל (ולא רק) הוא תוצאה ישירה של שינוי הגישה עצמה. כרגע, את שומרת על אותה גישה ומנסה להלביש אותה בבגדים קצת שונים. ממליצה לך בחום ובאיכפתיות רבה, להסב תשומת ליבך לגישה עצמה. יום נפלא שלך לאה פינטו

אני מעוניינת לרדת במשקל כבר זמן רב. יש לי עודף של 20 ק"ג שאני בשום אופן לא מצליחה לרדת. אני רוצה לעבור ניתוח שאיבת שומן בפרופורציה, אבל רציתי לדעת אם קודם אני חייבת לרדת מסה של משקל שגם כך יש לי.

שאיבת שומן היא ממש לא פיתרון להשמנה ובטח לא להשמנה של 20 קילו. גם אני בעבר הייתי בכל המכונים לניתוחים פלסטיים בייעוץ לשאיבה (שיגעתי אותם בשאלות)ואחרי ששמעתי את הסיכונים המאוד מפחידים, וויתרתי והתחלתי לשרוף שומן בהתעמלות מאומצת (ריצה, שחייה) והורדתי בכמויות האוכל לפי השיטה כאן ובאופן אוטומטי למרות שאכלתי הכל אבל פחות רזיתי מאוד וברגע שצמצמתי אחוזי שומן, גם השומנים הבעייתים הצטמצמו. יש אפשרות בשאיבה להשמנה מעווותת, לאי סימטריה, לצלקות, לעור גלי (מכיוון שהשאיבה לא מותחת את העור העודף) ולעוד הרבה סיכונים ואפילו למוות. תנסי ספורט עם מדריך ואת השיטה הנלמדת בפורום לפני כל צעד כירורגי.

את לא צריכה לרוץ לפרופורציה במצבך, כי יש לך עוד הרבה לרדת לפני השאיבת שומן. אמנם שמעתי שהטיפולים שם טובים, אבל כדאי שקודם תתייעצי עם דיאטנית לגבי הסרת העודפים הקיימים בצורה טבעית.