פורום הרזיה ללא דיאטה

רציתי לדעת האם קיימת השמנה בעקבות נטילת גלולות. קיבלתי השבוע מירשם מהגניקולוג שלי לגלולות נגד הריון מסוג פמינט, אבל שמעתי שגלולות משמינות ואני קצת חוששת להתחיל לקחת. האם זה נכון או שזה רק מיתוס?

עד כמה שידוע לי זה לא נכון. כשאני לקחתי פמינט לא עליתי במשקל, ועד כה הוכח שהדבר היחיד שמשמין זה בעצם... אוכל.

אני בת 47 עובדת בגן ילדים עד השעה 16, קשה לי מאוד להמנע מאוכל משמין בגן, מכיון שכל הזמן האוכל די זמין, חטיפים למינהם וכו, יש לציין שאני די בתנועה כל שעות העבודה עם הילדים(איך לא!)שאלתי היא אייך וכיצד אוכל להמנע מאוכל ונישנוש תמידי במשך היום.. יש עלי עודף של 7 ק"ג, ומאוד מאוד קשה לי להוריד,כמו כן, בעבר עשיתי המון ספורט כגון הליכות וכעת, חוזרת מאוד עייפה מהעבודה ופשוט אין לי כוח....אשמח לתגובה או עידוד חיובי

אני יכולה להמליץ לך על טבליות שעוזרות לשלוט בתאבון ובאכילת חטיפים 2 טבליות ביום וזה עוזר! מחומרים טבעיים בלבד!

עיינתי בכמה תשובות שרשמתן שספורט הוא לא חובה להרזיה אלה הוא נועד להנאה ובריאות. אבל ידוע שבניית שרירים בגופנו שורפת אנרגיה גם במנוחה וכדאי ליצור מאזן קלוריות שלילי חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות והכי חשוב שאם יורדים במשקל ללא ספורט העור הרבה פעמים נהייה רפוי. ברור שאם לא מפעילים את הגוף פחות רעבים (לא תמיד) אבל עדיין החיטיוב והעיצוב של השרירים גורם להצרת היקפים שזה יותר חשוב מלרדת במשקל הגוף.

ערב טוב מור אני מבקשת לעשות אבחנה בין שלוש נקודות שונות בפוסט שלך: 1. יצירת מאזן אנרגיה שלילי - להפעיל את הגוף לטובת יצירת פער אנרגטי שלילי זהה ואינו שונה כהוא זה מהגבלת וצמצום האכילה, לאותה מטרה בדיוק. בין אם את מצמצמת את ההכנסה או מעלה את ההוצאה, כשהמטרה היא כפייה על הגוף לרזות תוך יצירת סטרס, את פועלת מהמקום הלא נכון. למה שתרצי שגופך "ישרוף" יותר אנרגיה? יותר ממה? זו אגב, סיבה מצויינת, בגינה אנשים מוצאים את הפעילות הגופנית מעיקה ומעטים מתמידים בה. ההקשר שאנשים יוצרים בין פעילות לבין השמנה/הרזייה והתפקיד שהם מייחסים לפעילות גופנית - יוצרת מצב בו, עם כל הכבוד למה שברור וידוע (4 שעות שבועיות וכ"ו), בסיכומו של דבר לא נעשה כלום. כך שאו שאנשים מתאבדים על מכוני כושר (בפרץ מוטיבציה אדיר לרזות) או שהם נטולי מוטיבציה להזיז אצבע. כדרך הדיאטה - הכל או לא כלום. בנוסף, בתהליך הרזייה ללא דיאטה, העבודה ההרמונית עם הגוף מעלה את חילוף החומרים בשתי דרכים: 1. שמירה על מסת השריר (ראי סעיף 3) 2. פיזור הארוחות שנוצר באופן טבעי. 2. חיטוב ועיצוב - אם את בוחרת לעשות פעילות גופנית על מנת לחטב את גופך, אשריך. זה אינו קשור להרזייה. זה בדיוק כמו לעשות מצד אחד ניתוח למתיחת פנים ומצד שני להתאפר. זוהי רק תוספת (...שתופסת). חיטוב עובד על עיצוב השרירים. הרזייה ממוקדת במסת השומן (ראי סעיף 3). אלה הם שני מדורים שונים בגופנו. 3. הרזייה וירידה במשקל - אינם מושגים זהים. הרזייה, משמעותה צמצום מסת השומן. ירידה במשקל משמעותה שינוי במסת הגוף כולה. מסת הגוף הכללית מושפעת מהרבה מאוד גורמים, כשהזניח בהם הוא השומן והמשמעותי בינהם הוא תכולת הנוזלים בגוף (שרירים, למשל). זו אחת הסיבות שבמסגרת הרזייה ללא דיאטה איננו משתמשים במאזני שקילה על מנת להעריך את ההרזייה שלנו. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, מה שחשוב אלה הם ההיקפים. ואכן, הצמצום שלהם ניכר, בעוד המשקל הכללי עשוי להפתיע אותנו. אם אני חוזרת לסעיף 2, אומר שחיטוב הגוף מושפע לא רק ממסת השריר אלא גם מכמות מסת השומן. כך שכשאת מרזה באמת, כלומר מצמצמת את מסת השומן שלך, ולצד זה אינך מאבדת מסת שריר, גופך יהיה חטוב יותר ולא רפוי כפי שאת מתארת. רוצה לחטב יותר, קדימה הפועל. אני חושבת שאת מוזנת מנסיונך בדיאטות. בדיאטה יש איבוד שריר ואיבוד מינורי של שומן - שם באמת נשקלים וראי איזה יופי ירדת 2 ק"ג בשבוע. האם זה שומן? ממש ממש לא. השומן די נשאר, השריר די יורד והמסה הכללית לא נראית משהו. הפתרון שמציעים לך הוא ללכת ולעבוד במכון כדי לתקן את המעוות. אך למה ליצור אותו מלכתחילה. ועוד שני דברים קטנים-גדולים: * כשכתבתי כי סיגנלי הרעב מתאימים עצמם לצורכי ודרישות הגוף וייחסתי זאת לפעילות פיזית, אין זה אומר שזה הגורם היחידי והבלעדי שמשפיע על דרישת גופנו לאנרגיה. כשהגוף שלנו רעב הוא יודע למה...אני לא חייבת לדעת, בדיוק מאותה סיבה שאני לא חייבת לדעת למה דווקא עכשיו שלפוחית השתן שלי דוחקת בי לפעולה. * מעבר לכל, כחובבת ספורט, אהיה האחרונה לצאת נגד (חלילה וחס) פעילות גופנית. יש לה יתרונות רבים והיא טומנת בחובה רווחים אדירים ומופלאים. אך בשום פנים ואופן אין לקשור אותה עם הרזייה. מה שמשפיע על מסת השומן שלנו יותר מכל הוא האכילה שלנו, אלא אם כן אנו מתאמנים לאולימפיאדה (ולא נראה לי שזה הסיפור). היופי בתהליך הרזייה ללא דיאטה הוא שהמיקוד הוא בטיפוח יחסינו עם הגוף. הצורך בהנעתו נולד תוך כדי חיבור אליו ומכאן גם בחירת סוג הפעילות, התדירות והעוצמה שלה. לחשוב שאנו "צריכים" לעסוק בפעילות 4 שעות בשבוע, אותי באופן אישי מקומם.העובדה שאני מוצאת עצמי עוסקת בפעילות כמעט מדי יום, נולדה מחפש הבחירה שלי לא לעשות כלום, כי אני באמת באמת לא "צריכה" אני מוצאת את עצמי "רוצה" מתוך חיבור לחוויה הפיזית, הרגשית והמנטלית. "חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות" - נשמע לי בדיוק כמו "חייבים לאכול הרבה ירקות ורק גבינות רזות" בתהליך של שינוי, זה אחד הדברים המהותיים לשינוי. המעבר מהראש הדיאטטי ("צריך/חייב") לחופש הבחירה. מדהים אלו בחירות אנו עושים מתוך חופש מנטלי אמיתי. וואוו מור, ממש עוררת אותי, לא חשבתי שאכתוב כ"כ הרבה בשעה כזו. תודה על ההזדמנות להסביר. מאחלת לך לילה טוב ושבוע נפלא שלך לאה פינטו אגב, אם עולות שאלות בנוגע לנכתב, תמשיכי "להציק" לי. אענה בשמחה.

תודה רבה ואני שוב נדהמת מהידע וההשקעה שלך, את משהוא מיוחד באמת. אני שמה לב שאני מרזה רק אם אני הולכת הרבה ברגל אבל למזלי אני נהנית מזה בלי קשר להרזיה. כנראה שעדיין קשה לי להפנים את השיטה כי היום החלטתי להוריד את המתוקים בשלב זה. אני רוצה להוריד ממידה 40 ל38 ומתקשה קצת עקב העבר שלי בדיאטות יו יו, אני אמשיך להקשיב לגוף אבל אם הוא ממש ישתוקק למתוק אני לא ארוץ לאכול שוקולד אלה אוכל פרי או אשתה קפה עם סוכר, אני אעשה זאת תקופה קצרה ושאגיע למטרה אחזור לאכול מה שבא לי במידה. האם זה בסדר כי בעברי הורדתי סוכרים בצורה משמעותית (בעיקר ממתקים ועוגות), אכלתי לחם, תפ"א, אורז לבן וירדתי מאוד יפה.

גיל, היי. אני קוראת את ההודעה שלך ומעלה חיוך על פני, כי אני הייתי בידיוק שם לפני שלושה חודשים כשהתחלתי את התהליך. הדרך שלי להתמודד עם הרגשות האלו שעלו היה בהתחלה פשוט להכיל אותם, להגיד לעצמי שאני שאני חשה את זה עכשיו וזה חלק מהתהליך, פתאום אתה מגלה עושר רגשי ונותן לעצמך לחוש אותו, גם אם זה לא נוח תחילה, ואתה מתחיל לנהל עם המחשבות והרגשות האלה דיאלוג וזה לא פשוט, אבל מרתק. נסי פשוט לקבל את זה כחלק מהתהליך, לא להתנגד לזה. תראי שלאט לאט בלי שתשימי לב כבר לא תשימי לב שאת כבר בכלל לא מחכה לרעב, וזה בכלל לא מלחיץ אותך. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול.

שלום..הסתכלתי קצת בפורום והבנתי שהגישה היא לאכול לפי תחושת הרעב, ולאכול מה שרוצים, בקיצור להקשיב לגוף. השאלה שלי היא כזאת:אם למשל אני הולכת לפי הגישה הזאת, ואוכלת מה שאני רוצה ואוהבת ומקשיבה למנגנוני הרעב של הגוף שלי. השאלה היא מה לגבי אוכל ג'אנק פוד למשל? הרי אומרים שזה לא בריא לגוף וכל זה.

שלום מישהי אחת התוצאות של התהליך הזה היא אכילה ע"פ רעב-שובע היא איננה הדרך, אלא אחת ההשלכות. ברור שזו המסקנה שאליה הגעת כיוון שזה המיקוד שאיתו הגעת. הראש הדיאטטי מחפש כל העת את ה- doing. גישת ההרזייה ללא דיאטה עוסקת במשהו מהותי הרבה יותר ואני מודה לך על שאיפשרת לי להסב את תשומת ליבך וליבם של הגולשים בפורום לענין. הרזייה "ללא דיאטה" היא הרזייה שמתרחשת באופן טבעי. כתוצר של דרך חשיבה, הכוללת בתוכה מרחב פרשנות ומיקוד חדשים. הרזייה מסוג זה מתרחשת מתוך התייחסות חדשה ושונה לגופנו ולעולם הרגש והקוגניציה שלנו. ולא מתוך זוית פיקוח חדשה על האכילה שלנו. אחד התוצרים בתהליך הזה הוא החיבור לגופנו. האם את מאמינה שמתוך חיבור זה, את תבחרי שוב ושוב במה שלא בריא לו? אני יכולה לשתף אותך בתהליך האישי שלי ולספר לך שבהתחלה היתה בי כמיהה לג'אנק פוד (זה מה שעושות שנים של חסך והגבלה), עם הזמן הכמיהה הזו הלכה ודעכה, ואפילו הפכה לסוג של דחיה. אם תניחי לכל מה "שאומרים", תשחררי את עצמך מחוק ההגבלים, תגלי משאבים נפלאים בתוכך ותופתעי מבחירותייך. יחד עם זאת אוסיף שתהליך זה דורש מידה לא מבוטלת של מודעות עצמית, מדובר בתהליך של שינוי תפישה. הוא אינו תמיד פשוט כפי שהוא נשמע. אל תהססי לקחת לך עזרה. מאחלת לך יום נהדר שלך לאה פינטו

תודה רבה על התשובה!! רציתי לשאול איפה אתן יושבות? וכמה עולה פגישה אצלכן? או שתסבירי לי איך זה הולך. תודה =]

ברצוני לשתף שהתחלתי ליווי בתהליך אצל לאה, בהתחלה אמנם לא כל כך הצלחתי לאכול לפי רעב פיזי והיו לי הרבה מעידות ,כמעט התייאשתי אך סלחתי לעצמי והמשכתי להתאמן, היו ימים שהצלחתי להקשיב ולאכול רק מתוך רעב והיו ימים שאכלתי גם מרעב וגם סתם ללא צורך ,נאזרתי בהרבה אהבה וסבלנות כלפי עצמי באותם ימים,ואמרתי לעצמי שכל פעם שאני מצליחה להענות לרעב זו מבחינתי הצלחה ואני ממשיכה להתאמן, לא נשקלתי ובטחתי בגופי שהוא עובד בשבילי ולטובתי, לאט לאט שמתי לב שאני יותר ויותר מצליחה,וזה נעשה כמעט באופן טבעי ואינטואיטיבי, היום לאחר 3 שבועות העזתי להשקל וראיתי שאכן גופי צועד איתי יחד ומשתף פעולה ירדתי 2ק"ג ללא דיאטה וסבל ועם אוכל שאני אוהבת ללא הגבלות כלשהן, תודה ללאה המדהימה וגם לבלה על תשובותיה המאירות ולכל הפורום הנפלא. שבוע נהדר ומלא אופטימיות, גילה.

גילה המיוחדת במינה אהבה, חמלה, נחישות, אופטימיות ואמונה גדולה - הם הכלים שלך להצלחה ענקית. הגיע הזמן יקירה, להנות מכל הטוב. לא עוד "או או" אלא "גם וגם". היחס שאת נותנת חוזר אלייך, לטוב ולרע. מן חוק טבע שכזה. כל הכבוד. כל הכבוד על השינוי שנקטת ביחס שלך לעצמך ולגופך. גופך, מבחינתו, רק הגיב למה שקיבל. ועכשיו, פשוט המשיכי לעשות את מה שעובד בשבילך מצויין (חוזר לשורה הראשונה בפוסט שלי) ולשם מקדי את תודעתך. יישר כח באהבה גדולה לאה פינטו

שלום רציתי לשאול האם זה נכון שצריך לאכול 6 ארוחות ביום 3 עיקריות ו3 ביניים או לאכול רק מתי שמרגישים רעב? תודה

הי איי ( a) אכילה מושלמת היא זו המווסתת ע"י מנגנוני הגוף הטבעיים שלך. מזמן הפסקתי לספור ולתזמן את ארוחותיי ע"פ מה ש"נכון" ומציעה זאת גם לך. מזון נועד לספק את צורכי הגוף. ולמרבה הפלא והתדהמה, הגוף יודע לבקש את העזרה הזו כשהיא נדרשת, כך שאת משוחררת מלנחש עבורו. תחשבי על זה, למה קיים בכלל מנגנון רעב-שובע בגופנו? אם ברור לך שאנו זקוקים לכליות על מנת לסנן את הדם ולשמור על איזון ההרכב בו אם ברור לך שאנו זקוקים ללב על מנת להזרים את הדם אל איברינו אם ברור לך שאנו זקוקים למערכת עיכול על מנת לעבד את המזון לרמת זמינות לתאינו אם ברור לך שאנו זקוקים לחיישני כאב על מנת להיות ערים לפצעינו כך... צריך להיות ברור לך שאנו זקוקים למנגנון הרעב שובע שלנו על מנת לווסת את אכילתנו. אני בטוחה שמעולם לא שקלת לברר עם מומחה כזה או אחר, כמה פעמיים ביום נכון לך לעשות פיפי. למה, בעצם? כי: 1. את סומכת בעיניים עצומות על הגוף שלך שידע לסגנל לך את הצורך הזה 2. את סומכת על עצמך שתדעי לזהות את הסיגנל הזה 3. את יודעת שבכל פעם שתידרשי לכך, יהיה מקום בו תוכלי לספק את הצורך הזה. קחי את ההבנה המוטמעת הזו שבתוכך גם אל אכילתך ותצאי נשכרת ומשוחררת. יום נפלא שלך לאה פינטו

רציתי לשאול.. שמעתי פעם, לא זוכרת מאיפה, שבערך שלוש אחרי שחותכים ירקות, הם כבר ריקים מויטמינים. וגם, שככל שחותכים אותם לחתיכות קטנות יותר, יש בהם פחות ויטמינים.. זה נכון? תודה.

ערב טוב גל כשאנו חותכים ירקות, אנו חושפים את החלק הפנימי לחמצן שבאויר באופן שמזרז את חמצון הויטמינים (שהם בעיקרם אנטי-אוקסידנטים). ככל שהירק נחתך לפיסות קטנות יותר, שטח הפנים החשוף לחמצן באויר עולה כך שיותר ויותר ויטמינים מתחמצנים. שמעת נכון, הבנת נכון. ערב נעים שלך לאה פינטו

טוב אני בת 18 וחצי הגובה שלי הוא 1.86 בערך אי שוקלת די הרבה ואני רוצה לדעת איך אני יכולה לרדדת במשקל כמה שיותר מהר... אני צריכה עזרה...

אני ארשה לעצמי לצטט את לאה - מהר יורדים במעלית. הרזיה מהירה בגישה שלנו היא מזיקה, מיותרת ומסוכנת ולכן אין אנחנו מעודדות אותה. צר לי. אני ממליצה לך לקרוא בפורום ולהתרשם מהגישה שלו. את בחורה צעירה וחבל מאד להכנס מגיל כל כך צעיר למעגל הדיאטות הקטלני שלא מביא אותך בסופו של דבר לשום מקום. בברכה בלה

מה לגבי שתיית מים העוזרת לירידה במשקל. ניתן לשתות רק כשצמאים? גם אז הגוף אמור לאותת על צמא כי לי באופן אישי קשה לשתות מים אםאני לא צמאה ובטח קשה לי להגיע לשומנה עד שתיים עשרה כוסות מים

ערב טוב mor מה זאת אומרת, "שתיית מים עוזרת לירידה במשקל"? למה את מתכוונת? יקירתי, הכיוון שלך כ"כ שגוי, כשאת כל כולך ממוקדת בהפחתת המשקל שלך, במקום בטיפוח גופך ובטיפוח מערכת יחסים בריאה ומכבדת עימו. מים הם הרכיב הכי דומיננטי בגוף שלנו. ז"א שאם יש משהו שהגוף שלנו זקוק לו הכי, אלה יהיו המים. לא פחמימות, לא שומנים, לא חלבונים ולא כל השאר, אלא מים, מים ועוד מים. רוב רובם המכריע של המנגנונים והתהליכים המטבוליים המתקיימם בגוף הבריא מתנהלים במדיום מיימי, בכלל זה תפקוד שלל המערכות, כולל מערכת החשיבה שלך. מה זה אומר "אני בקושי צמאה"? האם את יודעת לזהות את הצמאון שלך? או שמא אינך מבחינה בינו לבין "צורך" לאכול? ואולי רק ההבחנה הזו כבר יכולה לתרום לך. הגוף שלנו מאבד מים, לא פחות משהוא מאבד אנרגיה, אז איך יכול להיות שגופך הבריא אינו צמא? אינך צריכה להגיע ל- 8-12 כוסות ביום. את צריכה לצרוך כמה שנדרש, וזאת תדעי ע"פ צבע השתן שלך. אם הוא לא שקוף כמו מים, יקירתי, הגוף שלך צמא. ככל שתשתי, תהיי רגישה יותר למנגנון הצמאון שלך. טוב, עכשיו אני ממש ממש צמאה, אז אני אלך להשקות את עצמי במים חיים ואאחל לך ערב נהדר שלך לאה פינטו

שיטה נהדרת לדעת לפי השתן ושוב תודה על התשובות המאוד חכמות שלא ניתנות ככה בשום פורום בכזה פירוט, בסבלנות ובהשקעה ללא תמורה, לדעתי צריך לפרסם את השיטה הזאת דחוף! כדאי לשנות להרבה אנשים בעולם את התפיסה ולא ללכת אחרי דיאטות הבולשיט שמוכרים לנו ולמנוע סבל גדול מאנשים.

אני אוכלת: בבוקר - 2 לחם קל, מריחה קלה של גבינת סמפוניה 5% וקצת אבוקדו בצהריים - כוס וחצי של אורז (עשוי) + חזה עוף/רבע עוף וסלט קטן בערב: 1 לחם קל/חתיכת פשטידה +סלט ירקות גדול (1 מכל ירק) עם קופסת טונה. תיבול מכיל בין התבלינים 2 כף שמן זית. בין ןלבין אני אוכלת מנת פרי, ומנת יוגורט 0%. אני חייבת לציין שאני לא מקפידה על שתייה 8-10 כוסות מים (אני שותה בערך 4-5) ולא עושה פעילות גופנית. ירדתי ב-שבועיים וחצי, קילו וחצי. האם אני בסדר, והירידה עוד תבוא, או שאני לא אוכלת טוב? האם אפשר לרזות מתפריט מאוזן ללא פעילות גופנית???

היי את עושה דיאטה ולי זה נשמע כמו אכילה ממש לא כייפית. תשאלי את עצמך מספר שאלות. האם אני נהנית לאכל כמו שאני אוכלת. אם אני לא נהנית למה אני אוכלת ככה. אם אני נהנית למה אני צריכה לשאול מישהו האם זה בסדר או לא. האם אני יכולה לאכל ככה כל החיים? אם לא אז בשביל מה אני אכלת ככה. שאלות חשובות מאד אם את רוצה לא רק לרדת אלא גם להישאר רזה. אני ניסיתי לדמיין את עצמי אוכלת ככה וזה מיד גרם לי לתחושה של תיסכול. האמת שגם כדיאטנית הייתי ממליצה לך לשנות את התזונה וליצור הרבה יותר צבע, טעם, גיוון , עניין וכייף. הרי אכל הוא חלק כל כך חשוב מהנאות החיים ומי רוצה לאכל כל הזמן דיאטה????????? בכל אופן אולי לא לתשובה הזאת פיללת אולי רצית שאנתח את התפריט שלך כדיאטנית . אם זה המצב אני מתנצלת, יש מספר פורומים בדוקטורס שישמחו לתת לך את השרות הזה הפורום הזה הוא שונה. תבואי אלינו אם וכאשר ימאס לך מדיאטות ותביני שכדי לרזות ולהישאר רזים לתמיד לא צריך לעשות דיאטה אלא משהו אחר לגמרה. בברכה בלה

האמת היא שלאחר ששלחתי את השאלה, עיינתי בפורום, וראיתי שהכיוון שלו שונה, אבל רציתי בכל זאת לציין שאני ממש לא מרגישה בדיאטה, והאוכל שציינתי שאני אוכלת, הוא אוכל שאני ממש אוהבת וטעים לי לאכול אותו. את האורז אני מחילפה לפעמים בדברים אחרים כמו קינואה, תפוח אדמה וכו', אני מאוד אוהבת סלט ירקות צבעוני, ובכלל לא סובלת מלאכול אותו. אם כבר, אני מרגישה שאני אוכלת מאוד טוב, ולא "דיאטטי" - במובן של דל ומצומצם. התהייה העיקרית שלי הייתה האם פעילות גופנית היא Must או לא. אני לא כל כך מבינה למה נגרמה לך תחושת תסכול, אני באמת נהנית מהאוכל שציינתי. אני גם אוכלת סושי כשבא לי - פשוט באותו יום במקום הבשר עם התוספת. בקיצור, אני לא כל כך מרגישה שנמנע ממני משהו. להיפף, בעבר הייתי עושה דיאטות כסח, אבל כבר מזמן נמאס לי מהן, ולכן עכשיו אני פשוט מנסה לאכול בריא ומאוזן. התפריט שציינתי גורם לי להרגיש טוב ובריא, אני לא מרגישה שאני אוכלת מעט מידי, אך גם לא הרבה מידי, ובכל זאת, תהיתי אם ככה ניתן להוריד במשקל. מעיון בפורום, הבנתי שכיוון הפורום שונה, ולכן לא רשמתי את דבריי האחרונים על מנ=ת לקבל התייחסות דיאטנית, אלא פשוט הרגשתי צורך לענות. בכל מקרה, רציתי לציין כי הפורום שלכם מעורר עניין, ובהחלט מספק נקודות למחשבה. אם זאת שוב, אני ממש לא סובלת, ולא כופה על עצמי תפריט מעיק, להפך. רק רציתי לדעת אם ניתן להוריד ממנו במשקל. בכל מקרה, תודה :)

שלום, אני בת 16 ו-5 חודשים. גובה-170 משקל-63. השאלה שלי היא כמה קלוריות אני צריכה לאכול כל יום על- מנת להוריד קילו וחצי בדיוק בשבוע. אני רוצה להגיע למשקל של 56 קילו בדיוק(ז"א 7 קילו). וגם מה הזמן הקצר ביותר שאני יכולה לעשות את זה באופן הבריא ביותר וכמה קלוריות לצרוך כל יום כדי לעשות את זה?.. זה חשוב לי ביותר!! נ.ב- אני לא עושה ספורט ב-כ-ל-ל.. תודה רבה, ורק בריאות! :)

שלום לך. הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה ובפורום הזה אנחנו לא עונים תשובות לשאלות מסוג שאת שואלת. אני , למרות שלא מכירה אותך לא מוכנה לתרום לנזק שיגרם לך במידה ותתחילי לעשות דיאטות. את במשקל תקין לחלוטין ולא צריכה לרדת. עליך ללמוד לכבד את הגוף שלך לאכל בריא ומאוזן ולהתעמל כדי להיות בריאה ואנרגטית. רצון לרדת ולהגיע למשקל נמוך ומסוכן רק יזיק לך עכשיו ובעתיד. גשי לאיש מקצוע אחראי שיעזור לך להתאזן עם עצמך. זה לא קל להיות נערה בתקופה שלנו

שלום,אני השמנתי בלידה 25 קילו,ואכשיו אני שנה וחצי אחרי לידה ולא מצליחה לרזות.מה אלי לעשות,תודה.

לין היקרה ראשית המון מזל טוב. את מתארת מצב של עליה גדולה במשקל וחוסר יכולת לחזור למצב שהיה לפני ההריון והלידה ואת שואלת מה עושים. אז הדבר הכי חשוב שאני יכול להמליץ לך זה אל תעשי דיאטה. אל תכניסי את עצמך למעגל הבעיתי והמסוכן הזה שבסופו לא רק שלא תיהיי יותר רזה אלא תיהיי גם יותר מתוסכלת עם תחושות של כישלון וחוסר אונים. מדיאטה רק משמינים. אז מה כן את שואלת פה התשובה היא מורכבת ויש להתאים לך את התשובה על פי הבעיה המיוחדת והאישית שלך. בגדול יש מספר סיבות לקושי לרדת במשקל ולהישאר רזה ועליך לבדוק מה הסיבה אצלך . סיבה מספר אחת היא סיבה ברמת התודעה שלך במפות פנימיות מה שנקרא מערכת אמונות שמפעילות אותך. יתכן שחל שם שיבוש והאמונה שגופך יכול לחזור בלי שום בעיה למשקל שמתאים לו גם אחרי לידה הלכה לה לאיבוד. זה יכול להיות מכל מיני סיבות אולי את ראית הרבה אנשים סביבך שעלו אחרי לידה ולא הצליחו לרדת אולי אמך עלתה במשקלה אחרי הלידות שלה והאמונה שעולים אחרי לידה השתרשה אצלך וכמובן שיכולות להיות לכך סיבות רבות נוספות. סיבה מספר שתים יכולה להיות ברמת התנהגות שלך שנובעת מסיבה מספר אחת .אם חל שיבוש באמונה הפנימית ובמערכת יחסים של אמון וכבוד עם הגוף ,אז האכילה מפסיקה להיות אכילה שמופעלת מבפנים על פי רעב ושובע ביולוגיים והופכת להיות אכילה המופעלת מבחוץ על ידי תכתיבים רבים אחרים . סיבה מספר שלוש - שימוש במזון לצרכים רגשיים כמו עיפות שחיקה כעס פחד עצב או דיכאון הגורם לאכילה דבר הגורם לאכילה מיותרת ועליה במשקל. יש עוד כמובן סיבות רבות נוספות וקשה לנחש בלי להכיר אותך לעומק. אני מקווה שקיבלת קצת חומר למחשבה וזה יעזור לך לחזור להאמין בגוף שלך ולרתום אותו כפרטנר חשוב לתהליך חזרה למצב שלפני הלידה. בברכה בלה

לין שלום! הייתי רוצה להתייחס לשאלתך ולהוסיף אולי מעט או לחדד, אם כי נראה כי התשובות של בלה ממצות מאוד. חשוב לזכור כי ההריון משפיע על הגוף מבחינה הורמונאלית ולכן הירידה במשקל אחריו אורכת זמן ויכולה להתחיל ולהתרחש בקצב אחר מן הרגיל. במקרה זה, אמנם עבר זמן מספיק על מנת לאפשר ירידה במשקל, ולכן כפי שבלה הסבירה - כאשר דואגים לתת לגוף את האוכל והארוחות שלהן הוא זקוק מבלי לעשות דיאטות או להימנע מאוכל, הגוף אמור להתייצב ולהגיע למשקל היעד הנכון עבורו. עם זאת, מניסיוני, אותם אנשים, ולצערי הם רבים מספור, שהיו עסוקים רוב חייהם או עדיין עסוקים - בדיאטות - דווקא הם אינם יודעים מבחינה תזונתית כיצד נכון לתחזק את הגוף. כוונתי היא כי את מקום הדיאטה כפי שתיארה בלה חייבת לתפוס מודעות רגשית - עצמית שבלעדיה לא ייתכן שינוי או אימוץ אורח חיים נכון, מאוזן ו"שפוי" כשזה נוגע לאוכל, אך בנוסף לכך חייבת להיות גם מודעות פיסית - תזונתית בסיסית מהותית שרוב האנשים אינם ערים לה לצערי של כיצד לאכול. עקרונות אלו הם למעשה עקרונות בסיסיים מכריעים ומהותיים המבוססים על התזונה ואוניברסאליים באמיתותם, שאליהם כל אחד יכול להתייחס כאל מסד או מסגרת ולבחון ולמצוא בתוכם את מה שנכון יותר עבורו. ניתן לומר שבמידה מסויימת כבר ניעור זרם אחר של דיאטנים השונה מאותם דיאטנים קלאסיים המספקים תפריטים אותם ה"מדיאט" נוהג לתלות על דלת המקרר כאל ראה וקדש (ראי התייחסותה של בלה, לדוגמה, של אותו זרם חדש ונאור). אם כי בעלי המקצוע הללו עדיין לטעמי הם מעטים אולי. בכל אופן אם ברצונך להגיע לשינוי מהותי באורח החיים הנוגע לאוכל מומלץ לגשת דווקא לאלו, או למטפל רגשי כלשהו שתחום ההתמחות שלו נוגע להתנהגויות אכילה ויכול להתייחס אל הבעיה, אם קיימת אצלך, באופן כוללני ועמוק משני הפנים. אני מאחלת לך בהצלחה! תהני מהילד ומעצמך! בברכה, ליאת תרפיסטית באומנות (M.A.) מתמחה בהפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית ועודף משקל) חברה פעילה בעמותה להפרעות אכילה

ליאת תודה על ההארות /ההערות /ההשלמות. את מוזמנת תמיד להוסיף את התיחסותך המקצועית המעשירה והתורמת כולנו נרויח מזה. בלה

אני שוקלת 74 ואני בת-15 ואני יחסית נמוכה.. אני לא יודעת מה לעשות! התחלתי היום דיאטה אני לא יודעת עם לקרוא לזה דיאטה אבל בבוקר אכלתי עוגייה אחת בצהריים קצת אורז וסלט ירקות ובערב אני יאכול סלט מיונז ... ניסיתי לאכול לאט מאוד וזה עזר ניהיתי שבאה ולא סיימתי לאכול הכול..... אני לא הולכת למכון כושר ואני גם לא יילך כי אני לא רוצה ואין סיכו שאני ילך... אבל אני יתחיל לעשות כושר... כלומר הליכות לפעמים כפיפות בטן בבית קצת אירובי... אני רוצה תוך שבוע עד חודש לרדת 9-14 קילו.... אני צריכה לדעת עם אני יצליח? תתיחסו למה שאני אוכלת והכושר שאני יעשה.. בבקשה תעזרו לייי!! עם אפשר להביא טיפים זה ממש יעזורר...

משיהי יקרה. את זקוקה להכוונה של איש מקצוע טוב אחד כזה שיתן לך גם תמיכה עידוד ומסגרת וגם הסבר על דרך נכונה לרזות בריא בלי לגרום לעצמך נזק רב. ברור שאת במצוקה ומבולבת . פני להוריך וקבלי עזרה מתאמה.

היי מיכל, שמי איילת ואני כבר נמצאת חודשיים בתהליך של הרזייה ללא דיטה. אני קוראת את מה שכתבת ורואה בחורה שמצויה בדיאטה. אין לי מושג מה זו אכילה נכונה שאת מתכוונת אליה. אצלי אכילה נכונה זו אכילה שהגוף מווסת ומשדר לנו מה, מתי וכמה הוא רוצה וצריך. את עובדת מראש דיאטטי לחלוטין ופה צריך להתבצע השינוי. עצה ממני - תשוטטי בין דפי הפורום יש הרבה הודעות שעוסקות במהות הגישה הזו. והכי טוב זה לעשות תהליך צמוד עם איש מקצוע בתחום. זה לא דבר טרוויאלי לממש את השיטה הזו. אשמח לענות לך על שאלות נוספות אם יש לך.

איילת,תודה על התשובה אבל אני ממש לא בראש של דיאטה,כי שבא לי מתוק אני אוכלת מתוק אני אוכלת בעקרון שאני רעבה,פשוט הגוף התרגל לאכול כמעט כל 3 שעות אני עם דיאטות הפסקתי,אני אוכלת מה שאני רוצה זה פשוט נוח לי לאכול ככה במהלך השבוע בעבודה אם בא לי וופר או עוגה אני אוכלת אז אם יש לך תשובה לשאלה שלי בנוגע להיקפים ולמסת השרירים אני אשמח לקבל תשובה כי בקשר לדיאטה זה בכלל לא הכיוון הנכון,אבל תודה בכל מקרה

בוקר טוב מבקשת עזרה

הבנתי את החשיבה שלך אבל תכל'ס איך את מיישמת את השיטה מבחינת הרגלי אכילה? האם יוצא לך לאכול פחות יותר. אם את יכולה תפרטי. תודה

הי שרון, אין ספק שאני אוכלת פחות. פחות ממה שאכלתי פעם אבל ממש לא בגלל שאני מגבילה את עצמי, בכמות או בקלוריות או בסוג המזון הנצרך, אלא באופן טבעי הכמויות פוחתות. כי אם תקשיבי באמת לגוף, הוא לא זקוק להרבה אוכל, ואם תקשיבי ממש ממש טוב תגלי שרוב הזמן הוא רעב למזונות שנוהגים לקרוא "בריאים". אם פעם כשהייתי רעבה אכלתי קורנפלקס אז היום אני חייבת "אוכל אמיתי" וכן, בהחלט בכמות קטנה יותר, עד השובע הנעים, הגופני. וזה לא שאף פעם אני לא מוותרת על עוגה - או יותר נכון חתיכה גדולה יותר מהעוגה, קצת מחשבה ובחינה אמיתית של מה שאני רוצה וגם חצי עוגה תספיק (אם בכלל). כמו שכבר אמרתי, זה תהליך ועם הזמן את לומדת להכיר ולהבין את הגוף שלך מחדש והכי חשוב בהמון כבוד ואהבה לעצמך. אני חושבת שאחד הדברים הקשים והקלים ביותר כאחד בשיטה הזו שאין באמת אין חוקים. ולמי שרגיל לדיאטות ו"משטרי מזון" מאוד קשה להבין מה באמת רוצים ממנו (וזה בהחלט מנסיון אישי). זה לקח לי זמן, הרבה זמן, ולא הייתי לבד - הייתה איתי בדרך מדריכה מופלאה, שלא ויתרה והאמינה בי (בשלבים מסויימים יותר משהאמנתי אני בעצמי). ראשית תחליטי באמת מה את רוצה ועל מה את מוכנה לוותר (אמונות, דעות, חוקים) , ותצאי לדרך, צעד אחר צעד ופתאום תגלי איזה כברת דרך עשית וכמה זה באמת לא מסובך, פשוט וכמעט טבעי להיות ולהישאר רזה.

שלום, אני מכירה את הפורום שלכם ומיישמת אותו אני עושה ספורט 4 פעמים בשבוע 5 שעות סה"כ הכוללות אירובי עם עיצוב. אני עושה את הספורט הזה כבר חודש וחצי. אמרו לי שאני צריכה לאכול 1200 קלוריות על מנת לרדת במשקל ושהגוף ישרוף שומנים ולא שרירים בנוסף אמרו לי שצריך לאכול בבוקר עד שעה מרגע שקמת אני קמה ברוב ימי השבוע בשעה 6 בבוקר לעבודה בימים כאלה אני אוכלת בשבע וחצי בערך 2 פתי בר, בשעה 10:00-10:30 מילקי קל,בסביבות שתיים עשרה וחצי,אחת אני אוכלת שתי פרוסות לחם קל עם שוקולד,או גבינה צהובה או כל דבר אחר,שאני מגיעה הביתה בארבע אני אוכלת בדרך כלל שניצל ולפעמים עם תוספת,בערב אני אוכלת לחמניה עם חביתה,או גבינה צהובה,או סלט ביצים או כל דבר אחר על הלחמניה, אני לא מרגישה שאני יורדת,אפילו לא בהיקפים,על המשקל אני לא עולה. רציתי לדעת אם זה מספיק,או שצריך להוסיף עוד משהו,זה בעקרון במהלך השבוע, אבל בסוף שבוע זה מתחיל בבוקר עם מילקי קל,בצהריים בשר עם תוספת ובערב תלוי עם אני יוצאת או לא אבל גם לא יותר מדי, אמרו לי שאני כנראה לא מרגישה את הירידה כי הגוף מפתח עכשיו שרירים ומסת השריר יותר רחבה ושוקלת יותר,האם זה נכון?ואם כן אז מתי אני אמורה להתחיל להרגיש את הירידה בהיקפים,המשקל פחות מפריע לי

מיכל היקרה שלום רב. ראשית אני שמחה שאת דואגת לבריאותך ומסכימה עם הדרך של הפורום. השאלות שלך מעידות לפי הבנתי על כך שאת לא מספיק מקשיבה לגוף שלך ואכלת על פי תכתיבים חיצוניים . האמת התזונה שלך לא נראית מספיק מגוונת עשירה ובריאה וקשה לי להאמין שאת מגיע אליה מתוך הקשבה מלאה לגוף שלך. כשמקשיבים לגוף לרוב התזונה נראית שונה ממה שתיארת. נראה לי מיכל שאת הבנת חלקית את העקרונות של הגישה שלנו אבל לא באופן מלא . בכל אופן עליך להיות סבלנית ולעשות את מה שאת עושה לא בשביל לקבל תוצאות אלא בשביל הרגשה טובה איזון פנימי ותחושה של שקט ורוגע. הירידה בהקפים בוא תבוא בהמשך והיא תיהיה פועל יוצא של השינוי הפנימי שאת עושה. מיכל , יש הרבה מאד פרמטרים שצריך לקחת בחשבון על מנת לבנות נכון את התהליך של הרזיה ללא דיאטה. אין לי מספיק נתונים עליך כדי לתת תשובה יותר מלאה. מקווה שסופקת מתשובתי ואם לא את מוזמנת לשאול.

ערב טוב מיכל קראתי פעמיים את הודעתך ואינני מוצאת ולו פרט מזהה אחד מגישת ההרזייה ללא דיאטה. באיזה אופן את מרגישה שאת מיישמת מגישה שמפנה את המיקוד מהמזון לגוף, מההתנהגות לדפוסי פרשנות וחשיבה וכ"ו? מה שאני קוראת כאן זה ציות מדהים לחוקים וצווים שאינם סופרים את הגוף שלך באמת. לעניות דעתי המקצועית, את לא רק במשטר דיאטטי, את חיה בהלך רוח דיאטטי. מיכל, שלא תביני לא נכון, אם טוב ונעים לך בדרך זו, אני מכבדת מאוד. אך חשוב לי להיות נחרצת בענין על מנת שלא יווצר בלבול בקרב הגולשים בפורום זה. אז יקירה, נא לא לקחת אותי אישית מדי. אם בכל זאת תרצי להעמיק הבנתך בהבדלים, אשמח להרחיב ולהסביר. ערב נעים שלך לאה פינטו

קודם כל תודה על התשובה המהירה דבר שני,את כל המהלך הזה של האוכל התחלתי רק בשבועיים האחרונים,לפני זה אכלתי לפי השיטה שלכם,כי למדתי אותה מאחותי,והייתי אוכלת מה שרציתי,לפי הגוף,מתי שאני רעבה,ולא הגבלתי את עצמי,פשוט עכשיו אמרו לי שאני צריכה לאכול 1200 קלוריות ליום כדי לרדת וליצור שרירים,אז פשוט התחלתי לרשום מה אני אוכלת,וזה פחות או יותר מה שיוצא לי לאכול,אבל בעקרון אני אוכלת שאני רעבה ולא סתם לנשנוש,ואני עדיין אוכלת פחות או יותר מה שאני רוצה, אבל אם תוכלו להסביר לי את השיטה שלכם קצת יותר טוב ולעומק אז זה יעזור לי מאוד תודה מיכל

האם ירדת במשקל או צמצמת היקפים בזכות השיטה של לאכול הכל בכמויות קטנות? קיבלת הדרכה מסויימת או שעשית הל לבד?

בינתיים ירדתי 2 קילו וכמובן שאני רוצה עוד 3-4 קילו אבל רק בשיטה זו אני מחזיקה מעמד כי בכל השאר הצלחתי יותר מהר לרדת אבל הכל עלה אחרי תקופה, כאן אני יודעת שזה לתמיד פשוט שינוי הרגלי אכילה. לי אישית אין ברירה אחרת כי אני באה מהרגל אכילה מאוד רע של בולמוסים מאכילה ריגשית ובכמות גדולה, עבדתי על עצמי לבד שעלי לנטרל את התאווה לאוכל ואני מכניסה לעצמי לראש בכח שמשהוא קטן הוא מספיק ושאני לא חייבת לשבוע ממנו. לא לכל אחד זה מתאים כי יש כאילו שיעדיפו לאכול כל השבוע בריא ובשישישבת הכל חופשי אבל לי בגלל הנטיה לבולמוסים (שקורים רק כשמגבילים אותי בדיאטות מסוימות למאכלים משמינים) אני חייבת לצמצם כמויות וללכת ברגל ועובדה שזה עזר. התייעצתי עם דיאטנית באחד הפורומים והיא אמרה שזה טוב מאוד רק בשילוב ספורט זה יותר מועיל.

העניין הוא פשוט (ואני יודעת שזה מאוד מאוד לא פשוט ובוודאי לא קל) להתחיל לחשוב רזה. ולהאמין שאפשר להישאר רזים. האוכל הוא לא אוייב הוא אמצעי - אנו חייבים אותו כדי לחיות וגם כדי להנות. הכל עניין של פרופרציות (כמו כל דבר אחר בחיים). השינוי הזה דורש הרבה אומץ, זה אומר לוותר על כלים להתמודדות ששירתו אותי כל החיים, לוותר על האוכל כמפלט, כעונש וכתגמול. זה לוותר על כל זה כדי לזכות בחופש האמיתי - החופש לאכול ולהישאר רזים. בלי חוקים, בלי הגבלות, כן עם חשיבה ובטח תוך התייחסות בכבוד אל הגוף. וזה ממש לא קורה ביום אחד, צריך המון סבלנות. וצריך בעיקר להחליט איך רוצים שהחיים יראו מעכשיו והלאה. זה לא פטנט, זה תהליך, ארוך לפעמים לא ברור ומתסכל - אבל שווה כל מאמץ ורגע. החיים שלי היום נראים אחרת. השינוי הגדול ביותר, אני חושבת, הוא שאני לא מפחדת שאשמין שוב. אני בטוחה באישה הרזה שאני.

לאיילת מהשרשור של ההודעה של שיר שלום. אני מתאמנת בהרזיה ללא דיאטה וממה שאני חווה ומבינה כיום אני לא בטוחה ששיר ששיר מיישמת גישה של הרזיה ללא דיאטה באופן מקיף ומלא. בקשר לטיפ - מניסיון אני אומרת לך- אין פה טיפים זה לא שיטה זו גישה וזה הבדל מהותי - בשיטות אפשר לתת טיפים בגישה צריך לייצר הלך חשיבה חדש שונה ממה שהכרת לשנות את הראש מראש שמן לראש רזה ומפה הכל מתחיל. מקווה שעזרתי לך טיפה.

אולי זו לא הרזיה ללא דיאטה כפי שמנהלות הפורומים מתכוונות אבל עובדה זה עובד ועוד לתווך ארוך, אני מאושרת שאני אוכלת הכל!!! רק לא בחזירות כמו פעם ולא מנסה לפוצץ את הבטן ולהסתער על האוכל כמו שהייתי לפני לדוגמא אם יש אירוע בערב אז הייתי צמה כל היום וטורפת כמה מנות בערב. בקיצור כן שיניתי את החשיבה שאוכל הוא למטרת להזין את גופנו ולא צריך להתעסק כל הזמן סביב אוכל ולפעמים גם מותר לשכוח לאכול לא קורה כלום. הרבה יותר כיף לי ללבוש מכנס במידה קטנה יותר מאשר לאכול ולאכול. זה הכל עינין של כמויות נכונות וזה כן לכל החיים! כי אין יותר הגבלה במה לאכול אלה בכמה מתוך הבנה עמוקה שלא חייבים להתפוצץ ולהתמלאות ואפשר לחלק את האוכל לכל היום בלי גם הרבה להתעסק בזה. וכמובן הרבה ספורט שזה התוספת המועילה ביותר.

כל החיים שלי עשיתי דיאטות למינהן כמו הגבלת פחמימות, הורדת מתוקים למינהן, רק פירות וירקות, אכילה עד 6 בערב, פחמימות מורכבות בלבד וכל מיני סוגים ותמיד לאחר שהגעתי לתוצאה אחרי זמן מה עליתי בחזרה הכל ומאז שהפסקתי לעשות דיאטות ואמרתי לעצמי שמותר לי לאכול הכל! התחלתי לאכול רק מה שאני אוהבת כולל מתוקים ובצקים ירדתי במשקל ואני מצליחה לשמור וזאת למה? כי כשהכל מותר לא צריך לאכול בכמות גדולה, עצם העובדה שאין לי הגבלה על סוג מסויים של אוכל אני אוכלת כמות קטנה נהנית וזהוא! ולא קורה המצב של הפיצוי לאחר דיאטה שאז עולים. יוצא מכך שהקטנתי כל כך את הקיבה שלי שאני שבעה לאחר צלחת קטנה של אוכל או נהנית גם אם אכלתי רק אוזן המן אחת לדוגמא ולא את כל החבילה. האם זאת השיטה שלכם?

מהתיאור שלך זו בדיוק השיטה ! הלוואי ואצליח להגיע למצב הזה שלך. אני לא ממש מצליחה. לאה ובלה מאוד עוזרות, אבל אולי תוכלי גם את לתת איזה טיפ איך להתחיל ?

אני בשוק! אצלך זה נשמע כל כך פשוט, ואני מוציאה את הנשמה, ועושה את זה עם ליווי, לא מנסה לבד, ובכל זאת הכל כל כך קשה! אשרייך!

קודם כל זה הרבה רצון ושינוי חשיבה (להבין שאוכל הוא לא פיצוי, מפלט לבעיות וכו' - אכילה ריגשית) התחלתי עם הליכות ברגל ארוכות מאוד (שעה וחצי שעתיים הליכה מהירה אבל לא מאוד) וכידוע פעילות אירובית מסוג זה מורידה את התיאבון. לאט לאט ירד התיאבון אבל עדיין לא התחלתי עם הכמויות הקטנות אלה אכלתי רגיל עד שידיד אמר לי שהשיטה שלו היא לאכול לא על מנת לשבוע! כלומר לא לפוצץ את הבטן אלה אם בא לי למשל עוגה אז לאכול חתיכת עוגה וזהוא ואם אחרי שעה עוד פעם בא לי משהוא משמין אז אפשר לאכול, כמובן שרצוי להכניס כל יום ירקות ופירות אבל גם שטויות כי רק ככה מחזיקים ולא נכנסים לזלילות. ואז חילקתי את האוכל למנות יותר קטנות ולא חיפשתי לפוצץ את הבטן, ככה הקטנתי את הקיבה, אבל מראש תדעו שזה מתחיל בראש! אני שולטת על זה. הקטע הוא בגדול לא לאכול בשביל להרגיש כבד ולהמשיך עם ההליכות בצורה יותר מתונה לפחות 3 פעמים בשבוע. בהצלחה

אני אוכלת 200 קלוריות ביום במקרה הטוב ומשמינה זה פשוט מטורף. מה עליי לעשות כדי לרדת במשקל? מיואשת. אלה.

פני מיד לטיפול, זה מצב מסוכן. בברכה בלה

על איזה טיפול את מדברת? אני כבר לא יכולה יותר לראות את המטפלים בהפרעות אכילה. אני נמצאת במקום של הרס עצמי ואני מודה בכך. הפסקתי את הטיפול אם אפשר לקרוא לו כך במרפאת הנוטרים בדרך הכי לא יפה שאפשר ונשבעתי לעצמי שאני לטיפול יותר לא חוזרת גם אם זה יעלה לי בחיי. היום אני על 200 קלוריות ולא מצליחה לרדת במשקל וזה מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אלה.

זה כבר כמה זמן שאני משוטטת לי בפורום ואני די בטוחה שהבנתי את כל העקרונות עליהן מתבססת השיטה ואני באמת מאמינה בהן ובדרך החיים שהן שואפות אליה, אך בכל זאת אני מרגישה שכמה שאני לא מנסה- אני פשוט לא מצליחה. אני באמת אוכלת פחות בארוחות, רק עד שאני שבעה ומרשה לעצמי לאכול באמת יותר אוכל ולא רק מהסוג הדיאטטי, אך עדיין יש לי בעיה אחת- המתוק. עצם העובדה שאני מרשה לעצמי לאכול מגוון נוסף של אוכל גורם לי לאכול גם מתוק, ולא משנה אם אני שבעה ואוכלת כמה שגופי צריך אני מרגישה הרבה פעמים דחף גדול למתוק ונראה לי שזה מה שמפריע לי בדרך להרזייה. מה לעשות? בבקשה עזרו לי להיפטר מהדיאטות לתמיד...

פ שלום רב. ראשית אני שמחה שאת מסכימה עם עקרונות התוכנית ומנסה ליישם אותם. אני שוב חוזרת ואומרת שאין אפשרות ליצור שינוי רק מקריאה בפורום של עקרונות מסוימים ,אחרת היו מספיקים רק ספרים לכל דבר ולא כך הוא. לפי מה שאת כותבת את בדרך נכונה אבל אפשר לראות שיש לך כל מיני סוגים של טעוית - מחשבתיות, התנהגותיות דבר שמתבטא בדרך שאת מנתחת את המצב. למשל - את אומרת שיש לך בעיה עם המתוק. עצם הגדרת המתוק כבעיה כבר מקבעת אותה ככזו ולא מאפשרת לך להתיחס למתוק כעוד סוג של אכל. מי אמר שמתוק זה בעיה ? למה את מגדירה מתוק כבעיה ולא למשל גזר ?מן הסתם בגלל מה שאת מיחסת לגזר ולמתוק. כך שקריאת תגר על הפירושים שאת נותנת יכולה ליצור שינוי גדול בתפיסה של המזונות ובהמשך שינוי ברגשות ובתגובות. בנוסף, דחף למתוק מתברר לפעמים כפירוש לא נכון של תחושה גופנית היכולה להצביע על צרכים רגשיים שונים , התעלמות מצרכים אלו ופניה למתוק במקום לטפל בהם גורמת מצד אחד אכילה מיותרת ומצד שיני התעלמות מעצמך וצרכים אמיתיים שלך. התבוננות נכונה בתחושות גופניות ופירוש מתאים של התחושות האלו יכולה לעזור לך מאד להכיר את עצמך יותר טוב ולתת לעצמך מה שאת באמת זקוקה לו. פ היקרה הכותרת שנתת להודעה שלך - מנסה מנסה ולא מצליחה משקפת מצב של חוסר אונים ותחושה של תקיעות ותסכול נסי להתנהל אחרת בכל הסיטואציה הזאת אל תמשיכי לנסות את אותה הדרך שלא עזרה לך . שיהיה המון הצלחה, בלה

אני מאוד מאוד מסכימה ומבינה את העקרונות שמועברים פה. אני באמת מאמינה שגוף בריא ומאושר הוא גוף שמקבל מה שהוא צריך, מתי שהוא צריך וכמה שהוא צריך, לא פחות ולא יותר. הבעיה שלי היא שהבנה לחוד ויישום לחוד. אני מרגישה שיש דברים שהם יותר חזקים ממני ומהרצונות הבסיסיים של הגוף שלי ועומדים בדרך שלי לאורח חיים וצורת אכילה נכונה וטבעית. דבר ראשון, יש פעמים שהבטן שבעה אבל הפה לא- פשוט מאוד, האוכל טעים לי ובא לי להמשיך להרגיש את הטעם שלו. הרצון הזה משתלט לעתים על התחושה הלא נעימה והמלאה-מידי של הקיבה שלי. דבר נוסף הוא הרצון לאכול מסיבות שהן לא רעב- שעמום, העובדה שלאכול זה כיף, ושוב, כמובן, הטעם. אני אמנם בחורה רזה יחסית (58-60 ק"ג, 171 ס"מ), אבל כל החיים שלי התרגלתי שהמצב היחידי שבו אני מסופקת אחרי ארוחה הוא מלאות כבדה ומעיקה. כשאני אוכלת את הכמות שהגוף שלי רוצה (והקיבה מרגישה מלאה אך נינוחה) אני מרגישה בעצם לא מסופקת, ומהר מאוד אני מוצאת את עצמי שוב במטבח מחפשת מאכלים שישביעו את אותו רעב פסיכולוגי, רעב שקשה מאוד להשביע אותו. המצב הזה משגע אותי בלשון המעטה. אני מוצאת את עצמי במאבק עם נושא האוכל 24/7, וכך זה כבר שנים. אני כאילו מרגישה שהראש שלי והחשיבה המעוותת שכבר השתרשה בי מאז שאני ילדה (שצריך הרבה הרבה אוכל) תמיד יהיו שם כדי לחבל בכל רצון טוב להקשיב ולכבד את הגוף, ואיכשהו אני תמיד אמצא את עצמי במצבים של אכילת יתר איומה ומבחילה.

בל המקסימה, ראשית אני רואה שלא פשוט לך עם המצב שאת מתארת. אבל היאוש שלך הוא לא במקום. אומנם יש בך תפיסות מוטעות מילדות שלא מאפשרות לך לאכל רק על פי הצרכים של הגוף ואמנם תפיסות אלו לא פשוט לשנות, לא פשוט אבל בהחלט אפשרי. מבחינת המשקל את במשקל בהחלט נמוך כך שהתנהגות שלך לא פגעה באיזון משקלי. כדי לעזור לך לאזן את התנהגות אכילה יש צורך בתהליך אישי , מובנה ומסודר. מקווה שתפרגני לעצמך תהליך כזה . בברכה בלה

אני קוראת את ההודעות בפורום אך משהו לא מובן לי הרי זה מדע מדוייק שאם אוכלים יותר מכמות קלוריות מסויימת ליום אז עולים במשקל ,נקודה . וכשמגבילים את כמות הקולריות ליום בשילוב תזונה נכונה אז יורדים במשקל , הרי אין פה קסמים (אבל שהיו)לכן אני לא כ"כ מבינה את השיטה של לאכול מה שרוצים , אני שמנתי ולא מצליחה לרדת במשקל כי אני אוכלת יותר ממה שצריך כדי לרדת ואגב אני אוכלת כי אני רעבה ובשביל לרדת במשקל אני צריכה לסגור את הפה גם שאני עדיין לא שבעה לגמרי ,אז מה זה בדיוק להקשיב לגוף ואם הגוף משדר שהוא רעב אז אוכלים ואוכלים ופשוט משמינים .

שלום לירן כמי שבאה מעולם האקדמיה, ביססה ומבססת את מקצועה על הידע המדעי, אין בכוונתי להפריך את העובדה האקדמית שאת מביאה. שנים רבות באקדמיה לימדו אותי שידע זה טוב ואם הוא מדעי-אקדמי זה בכלל אחלה... אך איך כל זה עוזר לי אם אני לא מצליחה ליישם? מה ערכו של ידע שאינו שמיש למשתמש? זה היה התסכול שלי כאשת מקצוע (להזכירך, דיאטנית שלמדה את מאזן האנרגיה השלילי על בוריו ועד לרמת התא) וכאישה שחיה במאבק כרוני עם גופה ועם המזון בחייה (ושוב, אזכיר שעל אף הידע והעובדה המדעית שאת מביאה ואותה אני מכירה היטב). והנה, גם את, "יודעת" אך רחוקה מהשגת המטרה. "יודעת" אך חיה בחוסר שביעות רצון ותסכול. אז לדעת זה יופי, אך כנראה לא מספיק, כי את לא ממש מצליחה להגיע לשם. ידע שאינו מופנם ומוטמע באורחות חיי, חייך, לוקה בחסר. מה שאני מציעה זה לשחרר קצת את האחיזה בעובדות המדעיות הפשטניות ולנסות להבין מה חסר כדי לייצר ביצוע מיטבי ובר תוצאה יציבה. ברמת הידע, הכל נכון. על הדרך אנו חלוקות לגמרי. מתאמנים שלי מגיעים ליצירת מציאות כפי שאת מתארת, באופן אחר לגמרי. לא מתוך הגבלה וחסך, לא מתוך כפיית חוקים ופקודות (שמתחילים בבוקר ונגמרים בערב), אלא מתוך מרחב של חופש וחיבור לגוף שלהם ולעצמם. איך זה קורה? כי זה הטבע שלנו. את מאוד צודקת כשאת כותבת "אין כאן קסמים", נדרשת כאן עבודה. אך זירות העבודה שלנו שונות. בעוד את מציגה את גישת הדיאטה שמתמקדת בפן ההתנהגותי, גישת ההרזייה ללא דיאטה מתמקדת במקור שהוא צורת הפרשנות, החשיבה, התשתית הקוגנטיבית. כשאת מאמינה (אמונה = קבעון מחשבתי) שאת צריכה להנדס את האכילה שלך, להגביל אותה, את יוצרת לא רק רעב פיזי אלא גם רעב פסיכולוגי. וזה לא יחזיק מים. אכילת היתר מחכה לך בפינה. כשאת כותבת "אני שמנתי ולא מצליחה לרדת במשקל כי אני אוכלת יותר ממה שצריך כדי לרדת ואגב אני אוכלת כי אני רעבה" - אני אומרת לך באחריות שאם את אדם בריא, אינך יודעת לזהות רעב פיזי-ביולוגי ומבלבלת אותו עם רעב רגשי. הגוף שלנו שואף למשקלו האידיאלי, זו הסיבה שקיים בו מנגנון שתפקידו לווסת את האכילה שלנו (מנגנון רעב-שובע). זה לא התפקיד שלך לחשב, לתכנן, לשקול, לספור, להעלות בריבוע ולהוציא לוגריתמים. זה התפקיד של הגוף שלך, והאמת היא שהוא יודע לעשות זאת הרבה יותר טוב ממך וממני. רעב, זוהי הדרך של הגוף לסגנל לך את צרכי האנרגיה שלו ואת צרכיו לרכיבים ספציפיים. הוא אינו דורש אנרגיה לטובת אגירה, זה אינו צורך. לגוף אין צורך להשמין. הוא דורש זאת לטובת תיפקודים וזה אומר שזוהי אנרגיה נצרכת (לא נאגרת). אז אם את אוכלת כשאת רעבה, למה שתאגרי? למה שתשמיני? אין מצב שהגוף רעב בלי סוף. זוהי חשיבה של ראש שמן שאומרת כי אם ניתן לגוף שלנו ללא הגבלה הוא לא ידע די. מי שחווה את התהליך הזה נדהם לגלות כמה מעט חומר הגוף שלנו צריך. וקטנה לסיום... רק לצורך התרגיל, אמרי לעצמך באופן מכוון "אני צריכה לסגור את הפה" והיי נוכחת ברגש שעולה בך, מה הכי בא לך לעשות עכשיו? מה את מאמינה שתעשי בסופו של דבר? לאופן בו את "מטפלת" בבעיה, לאופן בו את מפרשת את ה"בעיה" - יש משמעות אדירה והשלכות טוטאליות על הפעולות שתבחרי לעשות. זה אינו מודע ומאוד אוטומטי. לירן יקרה, אני מבינה שזהו מפגש די ראשוני שלך עם הגישה שמביאה רעיון מנוגד למה שהאמנת בו עד כה. זו סיבה טובה להתנגדות שהיא טבעית לגמרי. הכירי בהתנגדות הזו שלך, ולשם השעשוע תני לעצמך את החופש להיפתח לרעיונות המוזרים שאנו מביאות בפורום הזה. שאלי שאלות ונשמח להמשיך לענות ולהרחיב את ההבנה שלך. מאחלת לך יום נפלא לאה פינטו

קראתי את מה שכתבת והבנתי את העניין אך זה נראה לי קשה ליישום כי דוקא כשאוכלים לא מתוך רעב פיזי יותר קשה לסגור את הפה כי אם אני שבעה אז אני מפסיקה לאכול , אבל אם אני אוכלת הרבה כי פשוט טעים לי ו"בא לי" קשה לי לוותר על זה אז בעקבות האכילה המרובה באה ההשמנה אז איך ניתן לשנות את זה ?

היי, רציתי לפתוח ולומר שהפורום שלכן ממש מוצא חן בעיניי וכך גם השיטה/ גישה אואיך שאתן מגדירות את זה. קוראים לי נעמה ואני בת 18, עד לפני שנה הייתי אנורקסית, הגעתי לתת משקל קיצוני ועברתי טיפולים כדי להחלים. ניסיתי אלפי תפריטים וחפרתי כל כך הרבה על הנושא. היום אני מבינה שמה שהביא אותי מלכתחילה למצב של השמנה, לאחריה דיאטה קיצונית, הדרדרות לאנורקסיה ועלייה מהירה במשקל (כיום המשקל שלי קצת גבוה מהרצוי) הוא הדימוי העצמי הנמוך שלי. מגיל צעיר מאוד שנאתי את בגוף שלי, התנחמתי באוכל, הרעבתי את עצמי והגבלתי את עצמי בכל צורה אפשרית. רק לאחרונה קלטתי שמה שאני צריכה זה לאהוב ולכבד את הגוף שלי במקום להמשיך להתעלל בו, אני מבינה שהגוף יודע בדיוק מתי,מה וכמה הוא רוצה לאכול. אי רוצה לתת לו לנסות בעצמו את מה שהוא יודע הכי טוב. בימים שאני אוכלת בצורה הזאת אני מרגישה מדהים, אני גם אוכלת מה שאני רוצה, גם לא מרגישה כבדות או רעב וגם לא כואבת לי הבטן (כי מאז ומתמיד סבלתי מכאבי בטן רצחניים), אבל עדיין לפעמים אני לא מצליחה, אוכלת יותר ממה שאני צריכה כי זה טעים לי, מרעיבה קצת את עצמי כי אני נהנית מהתחושה וכו'... אז בבקשה, תנולי קצת יותר מזה, קצת הסבר, קצת עזרה, אני אמנם מחפשת לרזות טיפה אבל בעיקר להפוך את זה לאורך חיים ולקבל את הגוף שלי כמו שהוא. תודה

נעמה המקסימה. איזה יופי לקרוא נערה סהכ בת 18 עם תובנות שגם אנשים מבוגרים ממש עוד לא השכילו להגיע אלהן. ישר כח. אני ממש מתמוגגת לקרוא את מה שכתבת ואת התובנות שלך על מצבך. מה שיש לי לומר לך במצב שבו את נימצאת הוא שיש בך חלק מאד הרסני שרוצה לגרום לך סבל. החלק הזה גורם לך לשנוא את עצמך את הגוף שלך להעניש את עצמך בכל דרך אפשרית ולפגוע קשות באיכות החיים שלך. יש לי חדשות בשבילך לכל אחד מאתנו יש חלק כזה והחכמה היא לדעת להתנהג אתו נכון. זה אומר שאסור לך להתעלם ממנו כי אז הוא יעשה מה שבא לו, אסור לך לתת לו לשלוט כי אז הוא יהרוס כל חלקה טובה בתוכך אבל גם אסור לך להלחם בו כי פרדוקסלית הוא גדל ומתעצם ככל שנלחמים בו. אז מה כן לעשות? להכיר אותו ולהבין שהוא לא אויב שלך, שיש לו כוונה חיובית עבורך כמה שזה נשמע מוזר, ועליך ללמוד להבין אותו ולתת לו הרבה אהבה וגבולות. כשתלמדי לעשות זאת הוא ירגע ויפסיק להציק לך כל כך הרבה. מקווה שעזרתי, בלה

אני מועמד לניתוח טבעת בבדיקות ובצילום וושת וקיבה נכתב: "רפלוקס קל עד אמצע הוושת" רופא 1-"לא ממליץ על טבעת. כי הרפלוקס יגבר ואתה לא תרגיש בנוח, אני ממליץ לך על שרבול". רופא 2-"אין שום בעיה אתה יכול לעשות ניתוח טבעת ולא תרגיש ברפלוקס", אני מעדיף טבעת שכן זהו ניתוח שיכול להיות הפיך ובשרבול לא יכול להיות הפיך.אנא יעצך לי מה לעשות.

שלום יהודה. עלך לפנות לפורום אחר. ישנם פורמוים בנושא של ניתוחים לקיצור קיבה ושם ישמחו לענות לך. בברכה, בלה

ב"ה שלום, קראתי בפורום שלכם והבנתי שיש איזו דרך טובה לירידה במשקל ללא הלחץ של הדיאטה, אני בגובה 1.74 ומשקלי הוא 75 ק"ג אני רוצה לרדת 10 קג' ואני פשוט לא מצליחה, אני עולה ויורדת, יש לי לחץ מצד בן הזוג שארזה (הוא אומר שזה ממש חשוב לו ומסביר לי ואני יודעת שהוא אוהב אותי אך זה פשוט מפריע לו ואני מבינה) אך עדיין נעלבת לפעמים שזה עולה, במיוחד לאור חוסר ההצלחה לי לירידה במשקל. גם אני מאוד רוצה לרדת במשקל, מאוד מפריע לי המשקל העודף שלי.נרשמתי לחדר כושר אך בסוף קרו כמה דברים וזה לא הסתדר, כרגע אני בלימודים ויש עליי לחץ ואני לא מצליחה לעשות כושר בכלל, יתרה מכך, אני מוצאת את עצמי חוזרת מתוסכלת מהלימודים ומתחילה לחפש מאכלים שינחמו אותי ויפנקו אותי (אני מודעת לזה שזה אסון), כל יום כל הזמן הדיאטה הזאת יושבת לי על הראש ואני פשוט לא מצליחה. אשמח לשמוע מה הדרך שלכם אומרת וכמה עולה הטיפול והיכן. אני ממש זקוקה לזה. בברכה,

יעל היקרה. אני שומעת את המצוקה שלך ואת הרצון לעשות סדר בנושא של אכל ומשקל. אני רואה את הקושי לדעת מה לעשות ואיך להתנהל כדי להגיע למצב של איכות חיים גבוהה, שקט פנימי, אכילה מאוזנת ותחושה טובה עם עצמך. את מנסה את הדרכים הרגילות (דיאטה, התעמלות) ומגלה שמשהו בתוכך מתנגד לדרך זו ולא מאפשר לך להגיע אל המטרה שלך. על פי הדרך בה את מתבטא נראה לי שאת מרגישה קצת תקועה במצב אליו נקלעת. יעל, לפעמים במצב של תקיעות צריך נקודת מבט אחרת , אם למשל נפלת לתוך בור וניסית לצאת הרבה זמן כדאי שמישהו מבחוץ יתן לך נקודת מבט חדשה על המצב שלך, כזאת שאת לא מצליחה לראות מתוך הבור. נקודת מבט כזו היא לפעמים כל מה שצריך כדי להפסיק להסתובב במעגלים ולמצוא דרך להחלץ מהמצוקה. בגישה של הרזיה ללא דיאטה קיימת נקודת מבט חדשה על בעיה שאת מתארת צריך להסכים לראות אותה. אז אם זה מעניין אותך את מוזמנת לנסות. בברכה ובהצלחה, בלה

ב"ה אני מעוניינת מאוד, והאמת שהיום אחרי שקראתי הודעות בפורום כבר התחלתי ליישם... אני מרגישה כבר פחות לחץ, אני לא יודעת אם זה ריגעי או שזה יעזור להרבה זמן..מה שכבר טוב זה שלא רצתי לאכול משהו משמין בגלל שאני לא יכולה ובגלל שאני בדיאטה. אז מה בעצם עושים, היכן והאם זה כרוך בתשלום? אציין שאני ללא רכב וללא הרבה זמן פנוי עקב הלימודים, גם הכסף לא ממש נוזל ממני... האם יש חומר לקריאה? ספרו לי מה האפשרויות. בברכה,

שלום,לפני כחודשיים גלשתי בפורום שלכם והחלטתי לנסות את השיטה,נראה לי שאני לא משמינה אבל גם לא יורדת במשקל?מה אני עושה לא נכון-בבקשה תגידו! תודה

שלום מלי. ראשית ברוכה השבה. אני מאד שמחה שהפורום ותכניו כבשו את ליבך עד כדי רצון לנסות את השיטה. מה שאני פחות שמחה הוא שהחלטת שרק מקריאת הדפים של הפורום את כבר יודעת מהיא השיטה ואיך מיישמים אותה. בעיני זו טעות מאד גדולה.ישום שיטה דורש תהליך של העברת אנפורמציה מדוייקת עם חוויה אישית אשר תפנים את האנפורמציה הזאת. במידה ולא עוברים תהליך הדבר דומה לטיול בפריז דרך אנטרנט - האם החוויה דומה לדעתך? ולשאלתך מה עושה לא נכון - התשובה היא אין לי שום דרך לדעת ,זה יכול להיות הרבה מאד דברים או אולי מעט. מניסיוני - תהליך של אימוץ גישת הרזיה ללא דיאטה הוא תהליך מורכב מיוחד אישי וחוויתי מאד ולמרות שהמחשב שולט מאד על חיינו עדיין יש מקום לחוויה של התנסות ישירה. וטוב שכך. מקווה שעזרתי. בלה

בתור אחת שניסתה את השיטה ועדיין מיישמת אותה (ומאמינה בה) ולכן רק מתוך נסיוני האישי: הירידה במשקל מאוד, מאוד איטית. צריך הרבה סבלנות - בסוף אולי תראי תוצאות. עצם השמירה על המשקל גם היא הישג משמעותי, לפחות לא עלית. ואיזה שיפור נפלא באיכות החיים לא לחשוב על דיאטות כל הזמן. אל תתיאשי ותהיי נאמנה לעצמך. שיהיה בהצלחה

אמון תודה

שלום בלה, רציתי לשאול האם יש דרך ליצור איתך קשר באופן פרטי? במייל לדוגמא? או שזה כבר גוזל מזמנך ואת מפנה אלייך אנשים לייעוץ ושיחה רק בתור פרנסתך? תודה על זמנך, אגם.

היי אגם צרי איתי קשר בטלפון יש לי אפשרות להציע לך משהו.תתקשרי כדי שנבדוק האם זה מתאים לך. 0528303005 ולשאלתך בוודאי שאני מקדישה זמן לא רק תמורת כסף ופרנסה אלא כדי לעזור באמת. מחכה לטלפון שלך. בלה

איך ניתן ליצור איתכן קשר על מנת לקבל פרטים על התוכנית?

שלום לימור תקליקי על התמונה של כל אחת מאתנו יש מתחת לתמונה פרטי התקשרות.

הסיפור שלי הוא כזה :אני בת 34 , כל חיי נחשבתי למלאה כמו הרבה עשיתי דיאטות הצלחתי לרדת במשקל לשמור על המשקל במשך תקופה ושוב לעלות וכך הלאה , לפני כשלוש שנים לאחר הלידה השלישית שלי , עשיתי דיאטה בה ירדתי הרבה מאוד במשקל והגעתי למשקל 42 ק"ג! , בפירוש תת משקל, ידעתי שמבחינה בריאותית זה לא טוב עבורי אבל מבחינתי להיות כ"כ רזה זה היה חלום שהתגשם , לאחר כשנתיים וחצי במשקל כזה נמוך ובעקבות לחץ של המשפחה התחלתי לעלות במשקל מה שהתחיל כרצון בעלייה מתונה הפך לאכילה מרובה ללא שליטה מעין פיצוי על כל התקופה שלא אכלתי , היום אני במשקל 58 ק"ג 154 ס"מ ומרגישה לא טוב , אני רוצה לרדת במשקל לפחות כ 8 ק"ג ולא מצליחה כל פעם שאני מחליטה על דיאטה אני נשברת , הדיאטה האחרונה שניסיתי היתה של שומרי משקל בה לא מגבילים על תפריט מסויים אלא מס' נקודות ליום , גם בשיטה זו לא הצלחתי כיוון שמס' הנקודות ליום לא הספיק לי על מנת להרגיש שבעה וכך לא הצלחתי לרדת במשקל , רציתי לדעת מהי השיטה שאתן מציעות והאם היא מתאימה לי , אני מיואשת מכך וזה מעסיק אותי כל היום .

שלום לי. אני שומעת את המצוקה שלך וזה נשמע לא קל להיות במצב הזה. לפי הסיפור שלך יש לך הסטוריה של חוסר איזון בכל הנושא של אכל ומשקל . כשאני אומרת חוסר איזון אני מתכוונת שהמקום הזה לוקח ממך אנרגיה ,מצריך התמודדות, ואת לא יכולה להיות נינוחה ורגועה סביב העניין הזה כי הוא כל הזמן במודעות שלך, דבר שעם השנים פוגע יותר ויותר באיכות החיים. את שבויה עמוק בתוך פרדיגמת הדיאטה - פרדיגמה הטוענת שאנחנו בעודף משקל בגלל סיבה חיצונית כמו יותר מידי אכל או פחות מידי פעילות גופנית. פרדיגמה זו מכתיבה את התגובה לבעיה - אם הבעיה היא חיצונית עלי להלחם על ידי צימצום אכילה בעזרת דיאטה והגברת הפעילות הגופנית. למרות שפרדיגמה זו נכשלה כישלון חרוץ בלפתור את הבעיה לטווח ארוך (כידוע לך אחרי דיאטה כמעט תמיד עולים חזרה ) מסרבים רוב אנשים לוותר עליה. הגישה שלנו מציגה פרדיגמה הפוכה. היא טוענת שבעיית עודף המשקל לא נובעת מסיבה חיצונית אלא דווקא מהוויה פנימית שלנו, על פי הגישה אם נצליח לחזור ולפעול מתוך מקום של רזה טבעי מבפנים נוכל בסופו של דבר לחיות חיים שקטים ומאוזנים סביב נושא של משקל אכילה ומראה חיצוני בידיוק כמו אנשים רזים אשר לא עושים דיאטות ולא סופרים קלוריות. כדי להגיע למצב הוויה זה יש צורך לעבור תהליך אישי המשלב ידע וחוויה על מנת לאפשר הפנמה ושינוי.זהו תהליך מעצים אשר מייצר שינוי לא רק בנושא של אכילה אלא בנושאים רבים נוספים. מקווה שקיבלת הסבר. אני ממליצה לך לשוטט בין דפי הפורום על מנת להתרשם ולקבל אנפורמציה נוספת. במידה ותרצי את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

שבוע טוב רציתי לדעת האם בשיטה או בהקשבה לגוף ניתן לאכול מה שרוצים או שצריך לעשות מבחר רק דברים דיאטטיים (כדי לרדת במשקל ולשמור)

האם אנשים רזים אוכלים דברים דיאטתיים????

שלום, מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ה"מלאה" של השכבה ותמיד הרגשתי בסדר עם עצמי כי היו לי מלא חברים,ועדיין יש לי. למרות העובדה שהחברה מקבלת אותי כמו שאני, אני רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי.. אני בת 15, שוקלת 64 והגובה שלי הוא 1.63.. וזה אחרי שירדתי איזה שלוש קילו.. הייתי רוצה לשמוע עצה\תגובה לאיך אני יכולה בכל זאת להוריד את הכמה קילו העודפים.. ניסיתי בעבר המון דיאטות, הלכתי לדיאטניות ושום דבר לא עזר.. תודה מראש.

שלום לך. למרות שאת רק בת 15 את עושה רושם של אדם מודע ובוגר. איזה יופי!! אז אני אענה לך מתוך המקום הזה. את כתבת שאת רוצה להרגיש טוב עם עצמך ואני רוצה לשאול אותך: מה יגרום לך להרגיש טוב עם עצמך? מה יגרום לך להרגיש לא טוב עם עצמך? שימי לב לתשובות ,האם הן משקפות את התפיסה התרבותית המעוות המנהלת אותנו כיום הקובעת את ערכו של האדם על פי מראה שנקבע בסטנדרתים קיצוניים ולא ראליים? את כתבת את משקלך וגובהך והם תקינים לגמרה. אז נכון את לא בגובה ובמשקל של דוגמנית צמרת אבל את במשקל תקין. את כותבת שאת אהובה ומקובלת וזה משקף את התחושה שלך כלפי עצמך. כלומר מכיון שהיה בך חלק שאהב אותך למרות שאת לא מאד רזה והעריך אותך, את הקרנת את זה החוצה לחברה והם קיבלו אותך כמו שאת למרות שהיית מלאה. הבעיה היא שיש בך חלק אחר , חלק שלוחש לך באוזן שאת לא בסדר כמו שאת ועליך להשתנות. את מקשיבה לו והולכת לכל מיני דיאטות אשר מלבד תחושת כעס ותסכול לא נותנות לך דבר. עשיית דיאטה מגדילה לך את החלק השיפוטי שבך ומקטינה את החלק האוהב והמקבל. כלל שיותר תגידילי את השיפוט הפנימי , תלחמי עם גופך ועם עצמך כך יהיה לך יותר קשה להיות אדם נעים , חביב שמח ומקובל על אחרים. אז אם את מבקשת עצה איך לרדת מספר קילוגרמים אני מאד ממליצה להתחיל עם בדק בית פנימי ולעשות סדר עם החלקים שבתוכך. לראות את החלקים החיוביים השמחים המקבלים ולתת להם הרבה מקום לראות גם את החלקים השיפוטיים המבקרים והכועסים וגם להם לתת מקום אבל לא את כל המקום אחרת הם יהרסו אותך. אני מאד ממליצה להספיק עם כל ניסיונות הדיאטה ולהתחיל לחשוב להרגיש ולהתנהג כמו אדם רזה טבעי. יש הרבה דרכים להגיע לכך ואם תרצי עזרה נשמח לתת לך. המון הצלחה בהמשך החיים. בלה בלה

היי בלה, תודה על ה..ניתוח שעשית למצב.. אני חושבת שכמו כל בן אדם יש לו את החלק שבו שהיה רוצה להיות יותר טוב, ואני מסוג האנשים שתמיד שואפים לטוב ביותר.אני יודעת שעוד קילו פחות קילו לא ישנו אותי כבן אדם.. אני לא מתכוונת לעשות שום דיאטה כי כבר ראיתי כמה שזה כושל ומכשל.. אני פשוט בשלב בחיים שהייתי שמחה להוריד את הכמה קילו שאני צריכה.. ואז כמובן לשמור על זה. אז שוב תודה.. ישר כוח!

כל כמה זמן אמור בן אדם להיות רעב, אחרי שאכל נגיד פרי? ואחרי שאכל ארוחה יותר גדולה? (לא בכמויות כמו ארוחות בוקר של חדרי מלון) נגיד לחם עם גבינה וירקות. או פשטידה או בשר+אורז מלא. או שזה אינדיודואלי בשיטה שלכן? אני אף פעם לא יודעת כל כמה זמן אני צריכה לאכול. והאם מספיק לי רק פרי ויוגורט בבוקר או שאני צריכה לאכול לחם עם ממרח. ברור לי שבשיטה כפי שקראתי זה לפי ההרגשה שלך. אבל עדיין לא תמיד ברור לי.

עופרי שלום רב. שימוש במילה צריכה מעיד על חשיבה דיאטתית. אדם רזה טבעי אף פעם לא שואל שאלות מסוג זה עבורו הדבר היחיד שקובע מתי הוא צריך לאכל זו תחושת רעב פנימית של הגוף שלו. עליך ללמוד את השפה של הגוף שלך הוא יגיד לך בידיוק רב מתי כמה ועד כמה לאכל. שבוע מקסים שיהיה לך. בלה

איך מקשיבים? למי שאין כסף ללכת לתזונאיי בשיטה שלכם עופרי

יכול להיות שבגישה שלכם הכל אפשרי? יכול להיות שאם אני ישנה כל לילה 10 שעות ומה שמתחשק לי שאני מתעוררת זה ביצה מקושקשת אחת שאני מוסיפה לה קוטג' (בלי לחם וכלום) זה מה שמספק אותי בבוקר. כי אנשים אומרים לי שאין לחם שאני לא יהיה מרוכזת וכל מיני . ואני אוכלת ככה כי זה מה שטעים לי בבוקר. אני עושה ביצה מקושקשת ומוסיפה למחבת קוטג ואז יוצאת ביצה גדולה לבנה. וזהו, אולי פשוט כדי לא לשאול אחרים.

לכל המתלבטות יש פתרון מדהים ומאוד כיפי תוך כדי שיתוף פעולה עם בן הזוג. פשוט כשתוקף אותי רעב אני שותה כוס יין לבן מוגז ללא אלכוהול מתוק(שמפניה לדוגמא)ומיד עושה סקס של חצי שעה עד שעה כולל הרבה נשיקות ומסאזים עד כדי ששנינו מזיעים וקצב הלב מתגבר.אני משתדלת להגיע לפחות ל2 3 אורגזמות בכל פעם(כ4 פעמים בשבוע)וככה באמת שורפים קלוריות די יפה.(זה לפי המלצת דיאטנית).הייתי מאוד שמנה עם טוסיק גדול ופולקס ולאחר שניסיתי הרבה דרכים אני רואה שסקס מאוד עוזר כי אחרי זה כבר הרעב עבר ורוצים לישון.הורדתי ב 6חודשים 12וחצי קג.אנו זקוקות לבן זוג עם רצון וכושר ורציתי להוסיף שאני בגיל המעבר לקראת ה50.תנסו את הדבר כל פעם שתוקף החיידק ששמו רעב.מה רע שזה גם מוסיף לזוגיות ולאהבה.החשוב ביותר לא לעשות סקס על קיבה מלאה כי זה רק מזיק.

אני רוצה להתחיל לקחת גלולות נגד הריון אבל שמעתי מחברות שלי שגלולות גורמות לעליה במשקל! האם זה נכון?

זה ממש לא נכון... לפחות מנסיוני. התחלתי לפני שנה וחצי לקחת פמינט ובכלל לא עליתי במשקל. אבל אולי זה תלוי בסוג הגלולה ובמה שהיא מכילה. נראה לי ששווה לך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי איזה סוג וכו'..

גם אני משתמשת בגלולות פמינט 3 שנים, וממש לא העלתי במשקל. זו גלולה עם מינון הורמונלי נמוך, ככה שלא היו לי תופעות לוואי

לקחתי פמינט במשך למעלה משנתיים והמשקל לא השתנה. לעומת זאת בחודשיים האחרונים החלפתי (לצערי) ליסמין ועליתי בכמה ק"ג מבאסים במיוחד. אי לכך אני חוזרת לפמינט הישנה והטובה.

שלום, אני בת 15. מגיל 13 אני סובלת מהפרעת אכילה. הייתי אובססיבית לגבי המראה והמשקל שלי. לאחר כמה זמן היו לי התקפי בולמוסים ולאחר הקאות/דיאטות. ככה זה נמשך בערך שנתיים. היום יש לי התקפי בולמוסים נוראיים ואחר כך אני באמת משתדלת לא להקיא. אם אני מקיאה זה בתדירות ממש נמוכה (בערך פעם בשבועיים שלוש). אך כיוון שההקאות בתדירות כלכך נמוכה אני נשארת עם כל האוכל וממש השמנתי! אני לא סובלת את עצמי! אני ממש בדיכאון בגלל זה ואני רוצה למות. מה אני יכולה לעשות?? כבר ממש נמאס לי לחיות ככה. כל יום הוא סיוט של ממש, כל יום אני מבטיחה לעצמי שיהיה אחרת, שאני אלך לפי התפריט שהדיאטנית נתנה לי...אך לשווא. טוב טני ממש נמצאת במרה שחורה וגם אני לא רוצה ללכת לביה"ס כי שום בגד כבר לא עולה עליי ואם הוא עולה זה ממש לוחץ לי וחוץ מזה נהייתי ממש מכוערת.

שלום לך. יש לך הפרעת אכילה . מה שאומר שעליך לקבל טיפול המשלב בין יעוץ נפשי ליעוץ תזונתי. אם את הולכת רק לדאיטנית זה מאד חמור כי עליך לקבל טיפול משולב. בטיפול תוכלי לדון בכל הקשיים שלך. בברכה בלה

הבעיה שאני נמצאת כבר בטיפול קצת יתר משנה. אני מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית מומחית להפרעות אכילה.. ואיני מרגישה שחל שינוי במצבי. הייתה תקופה שהצלחתי אך כעת אני שוב מידרדרת. אני מרגישה אשמה וייאוש על כך שאני מבזבזת כסף להוריי ונסיעות (כי היא גרה רחוק). אופפ... אם זה היה כלכך קל כבר מזמן הייתי מחלימה. אינני רואה שום תקווה. אני כבר הרבה זמן בטיפול ולדעתי הייתי צריכה ממזמן להחלים. אלא שזה פשוט מעגל קסמים כזה שכל הזמן חוזר. זה מה שהתרגלתי לעשות כדי לווסת את רגשותיי ואני לא מצליחה אחרת. האוכל לדעתי זה הפיתרון הכי טוב. זה פשוט התמכרות. למה דווקא אני?? למה יש לי אופי כזה?... אני בטוחה שעוד נערות שנמצאות במצבי לחץ או בכמה מצבים נפשיים לאו דווקא מפתחות הפרעת אכילה. למה אני כן

שלום רב! מאד התרשמתי מהשיטה שלכן וזאת על פי קריאה של דפי הפורום. קראתי בהודעה מסוימת שניתן לעשות את המפגשים במסנג'ר, בטלפון ואף בסקייפ, שזה ממש מבורך מבחינתי כיוון שאיני מתגוררת במרכז, איך ניתן לבצע זאת? בתודה מארש!

היי ככל הידוע לי לאה עובדת בטלפון הפרטים שלה תחת התמונה שלה. צרי קשר דברי ותראי האם זה מתאים לך

בלה ולאה שלום רב, אני מאוד נהנית לקרוא את הפורום שלכן. חבל שאין לו יותר פרסום. בשבוע שעבר שקלתי את עצמי ואני שוקלת בערך 58 ק"ג ואני בגובה 1.63 . שקלתי לפני שלוש שנים 75 ק"ג (!) ואני עכשיו בחרדה שאולי אני אחזור למצב הקודם. לפעמים זה מפריע לי לתפקד בעבודה ובלימודים, למרות שאני משתדלת להמשיך ולשמור. ההורים שלי למשל לא מבינים למה אני חרדה, אבל אם לא הייתי יורדת במשקל אני בטוחה שהם היו מעירים לי על זה. יש לכן עצה בשבילי?

היי נטשה. אשאל אותך מספר שאלות. למה פתאום הופיע החרדה הזאת? מה קרה בחיים שלך לפני שהיא הופיע? מה בידיוק היא משרתת אצלך? מדוע את בוחרת לטפח אותה כל כך ? (כלומר לתת לה כל כך הרבה מקום ותשומת לב). ישנו עקרון האומר שאנרגיה הולכת לאן שמופנית תשומת הלב. אם כל הזמן תגדלי ותזיני את החרדה היא תגדל ותשלוט בך. אני מציע לך לגדל גם צמחים אחרים בגינה של התודעה שלך. מחשבות כמו ביטחון שלווה ואמונה בכך שכבר כן הצלחת לרדת ולא עלית משך הרבה זמן. מקווה שעזרתי. בלה

שלום בלה, תודה על ההתייחסות. התחלתי לפחד כאשר ראיתי תמונות של עצמי לפני 3 שנים כששקלתי 75 ק"ג, ומצאתי מכנסיים ישנים שלי. זה הפחיד אותי בגלל שאז נראתי פחות טוב, אפילו די רע, והבנתי שאני לא יכולה "לנוח על זרי הדפנה". כלומר- אני עדיין צריכה להיות מודעת למה שאני אוכלת ביחס לפעילות של הגוף שלי. לפעמים אני משקיעה בזה יותר מדי תשומת לב, אבל מצד שני למראה החיצוני יש השפעה מסוימת על החיים שלי. אני אנסה להחליף את המחשבות האלו במחשבות חיוביות.

שלום רב אינני מצליחה עודפים שנשארו לי מהלידה לפני שנה. נורא קשה לי לעשות דיאטות קיצוניות מהי הדרך הנוחה יותר שתוכלו לייעץ לי , לאכול נכון ולא להרעיב את עצמי לשם כך בברכה , ליאת

שלום ליאת. עליך לבחור ולהחליט על הדרך. אנחנו מציעות תהליך אישי ,במידה וזה נראה לך את מוזמנת ליצור קשר. אם יש לך שאלות ספציפיות נשמח מאד לענות ולהבהיר על השיטה בה אנחנו מאמינות

רציתי לעדכן אתכן - זה כ שלושה חודשים שעשיתי סוויטץ בראש ואני לא עושה יותר דיאטות. יש לי סוכר בבית וחלב 3% ולחם רגיל וטעים ומעדנים וכל טוב. ואני לא חושבת כל היום מה לאכול ומה להכין ומתי הארוחה הבאה .... יש לי חופש ושקט !!! השלווה הזו שאתה פתור ממחשבות על אוכל - רק היא שווה המון. ותכלס ירדתי כמעט 10 קילו. ואני רזה! אני אוכלת הכל עד שובע. לפי הצרכים של הגוף ולא דוחפת אוכל סתם כך! הפסקתי להיות פח זבל! וכשאני אומרת שובע זה השובע האמיתי בגוף - לא בראש. הגוף מקבל את מה שהוא צריך באמת ולא תחליפים שמבלבלים את הגוף. אני מרגישה שהגוף שלי רגוע ולכן הוא משיל את כל הקילוגרמים האלו. אז הרווחתי לא רק גוף רזה גם חיים בריאים ושקטים וגם אוכל אמיתי המון תודה

רק שאלה קטנה , עשית גם ספורט ?

נאוה יקרה נפלא לשמוע ממך, תודה על שחשבת עלינו ומצאת לנכון לשתף. בשיחה אחת ויחידה שניהלנו (ואני מאמינה ומאוד מקווה שאינני טועה), אי אפשר היה שלא להתרשם מהאופטימיות שלך, מהגישה הבריאה והחיונית שאת מביאה. הלך הרוח הנכון ביותר להצלחה. והנה...זה בא...בקלילות ובנעימות. יישר כח, חיבוק גדול שלך לאה פינטו

הרווח הגדול ביותר הוא השקט הנפשי. השלווה. התפנה לי הרבה מקום בראש... אין את ההתעסקות האובססיבית בכל חוקי האכילה והמתמטיקה המלווה בה. אין יסוריי מצפון ואין בולמוסים.... ואין מה שינשוף לי בעורף. ואני סבורה שזה לא פחות חשוב מתהליך ההרזייה הפיזי. ואכן כן דיברנו בטלפון שיחה מאוד משמעותית בה סיפרתי לך שמאסתי בכל הדיאטות והפתטיות שמלווה אותן ושהגעתי להבנה שאני לא רוצה יותר דיאטות ואת היית שם בשביל לחלוץ את הפקק באופן סופי למעבר של חשיבה אחרת . סיפרתי לך שאני באה מתחום הטיפול ואני מתחברת לחשיבה האחרת - לסוויטץ. ולכל מי שקורא... הכי קל לעשות דיאטה אומרים לנו מה לאכול ,איך לאכול , מתי לאכול אך העבודה הקשה ביותר היא לא לעשות דיאטה- להתמודד עם החופש!!! ולעשות את זה במודעות ובחיבור עם הגוף שלך ותודעה. לדעת להרגיש אותו, להבין אותו לאבחן מסרים שלו ובעיקר להבחין מתי זה רעב אמיתי ומתי זה לא. לדעת להנות מהאוכל ולא לבלוס ולבלוע אותו.... ומי שלא יכול להגיע לזה לבד הכי שווה לקבל תמיכה מקצועית. תחשבו על זה לחיות כל החיים בדיקטטורה?! מי רוצה?

שלום רב רציתי לשמוע על דרך להורדה במשקל אני שוקל 93 וגובהי 1.86 בן 33 ובתפריט היום יומי שלי אני אוכל בבוקר 2 כריכים עם אבוקדו או ביצה או משהו אחר(הלחם מחיטה מלאה) בצהרים אוכל בשר/דגים ופחמימות כמו פסטה,אורז,קוסקוס והכל מחיטה מלאה וכן סלט ירקות בערב אוכל מרק ירקות או פרוסה עם ממרח כלשהו או פשטידה כלשהי יש לציין כי הפסקתי לאכול גבינה ואני שותה בבוקר נס קפה ללא חלב קפה בשילוב כפית סוכר ותה לפעמים בשילוב כפית דבש פירות אני אוכל בין הארוחות תודה ויום טוב דרור

היי דרור. לא ברור לי למה את כותב את התפריט שלך? מה בידיוק אתה שואל? איך נוכל לעזור לך? אני מקווה ששמת לב לשם הפורום.

בעיקרון רציתי לשאול איך זה עובד?

שלום, אני כמעט בת 18 וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 12 בערך. אחסוך בתיאורים של כל שנות החולי, רק אומר שכרגע אני בעודף משקל וזה ממש קשה למישהי שרוב שנותיה האחרונות הייתה בתת משקל (אני באמת בעודף משקל, אובייקטיבית, לא רק בראש שלי). ולענייננו, כרגע אני נמצאת בטיפול ובמעקב דיאטני. לאחרונה הגעתי למסקנה שהדיאטנית שלי בכלל לא דוחפת להחלמה ומבחינתה מספיק שאני לא עושה דברים קיצוניים מידי. לי זה לא מספיק. אני מכירה את המחלה הזאת ואת עצמי מספיק טוב בשביל להחלים. אני מתה מפחד להגיע לצבא לא בריאה לגמרי. אני מחפשת דיאטנית חדשה באיזור השרון (כפ"ס-רעננה), עדיף שתתמחה בהפרעות אכילה. ניסיוני בטיפול דרך קופ"ח לא עלה יפה, שם בד"כ יש עדיפות למי שמראה יותר שהוא חולה, ככה שאשמח למשהו פרטי. האם ניתן להפנות אותי לאנשהו? בתודה מראש, נגה.

מקווה שזה המקום הנכון לשאול את השאלה שלי.. התחלתי לקחת גלולות נגד הריון (פמינט) בהמלצת הרופא שלי. שתי חברות שלי סיפרו לי שעלו במשקל מאז שהתחילו לקחת גלולות, ורציתי לדעת האם זה נכון והאם זה באמת מה שעלול לקרות לי.

שום דבר לא יכול לגרום לך להשמנה מלבד האמונות שלך. אז האם את מאמינה שגלולות משמינות? אם כן הן אכן תגרומנה לך להשמין אם לא אז לא. בברכה בלה

בוקר טוב מוריה הגלולות השונות למניעת הריון הן מוצר הורמונלי, ומה שמבחין בינהן הוא ההרכב והמינון. להורמונים השפעות שונות ומגוונות על בני אדם שונים. לכן, הדבר המיידי שמתבקש להאיר לך הוא העובדה שמה שחוות חברותייך אינו רלוונטי לגבייך, בהכרח. ממליצה לך בחום, להיות ערה לגופך ופחות להתמסר לסיפורי חברות. מעבר לכך, אינני יכולה להיות בטוחה שמדובר בהשמנה, לעיתים קרובות מדי קיים בלבול בין הצטברות נוזלים (תחושת התנפחות) לבין השמנה (עליה במסת השומן). בכל מקרה, מציעה לך להתייחס לגופך באופן ספציפי. אם את חווה שינויים בלתי רצויים, פני לגניקולוג שלך. ברוב המקרים, קיימת אפשרות להחליף גלולות למשהו מתאים יותר. ואם בכל זאת דחוף לך להכיר את הגלולות המסויימות הללו, פני לפורום גניקולוגיה. בטוחה שתוכלי לקבל שם אינפורמציה מקצועית, מקיפה ומספקת. יום נפלא שלך לאה פינטו

ובלי קשר לדיאטה,אלא במחשבה על מה שאת מכניסה לגוף שלך, תחשבי פעמיים ושלוש על כמה שנכנס לגוף שלך, הגלולות הן חומר לא טבעי, הן איזה מין טריק שעובד על הגוף שלנו ויש בזה נושא למחשבה עמוקה על דברים שנכנסים לגוף.

היי, אני נחשפתי לדרך שלכן ומאוד התחברתי.אני כבר חשופה אליה כ3 חודשים, אך מצבי הרוח משתנים. לפעמים אני מרגישה טוב עם גופי ולפעמים כעס נוראי שאין תוצאות. בנוסף יש לציין שבמהלך תקופה זו גילתי שאני לקטוזית, מה שמהווה בעייה בהימנעות כלל מוצרי המזון(סוג של הגבלה במזון בדומה לדיאטה). בתחילה החלטתי להיחשף לכמה שיותר מוצרי מזון, מה שלא הרשתי לעצמי עד היום בכדי לא להרגיש חסכים..כרגע אני עדיין לא במלואו מייחסת חשיבות לרגישות, אבל משתדלת כמה שפחות להימנע ממוצרים שאינם מתאימים לי. בכל מקרה ארצה לדעת מה עלי לעשות במצב בו איני רואה תוצאות? והאם הרגישות שלי קשורה בכל התהליך? האמתי שזה די מתסכל ואשמח לשמוע ממכן תגובה. תודה רבה:)

הי מירי. בואי ואספר לך סיפור. תארי לך ששמעת שיש מקום מאד יפה בארץ אחרת שביקור בו הוא חוותי ומעניין. תארי לך שהתלהבת מהמקום והחלטת שאת רוצה לבקר בו. תארי לך שאת לא יודעת בידיוק אפה המקום, את השפה של הארץ בו נימצא המקום ,ואיך בידיוק מגיעים אליו. תארי לך שהחלטת שאת מגיע למקום על סמך קריאה על המקום באנטרנט. תארי לך שלמרות שיש מדריכים שיכולים להוביל אותך בצורה מדויקת אל המקום את בוחרת לא להשתמש בשרותים שלהם אלא הולכת לבד. תארי לך שאת לא מגיע למקום ומתאכזבת מאד (זה היה צפוי לא?). אני לא רוצה להשמע שיווקית אבל חשוב לי להסביר לך שתהליך של הרזיה ללא דיאטה דורש ליווי אישי ומקצועי על מנת למנוע ממך טעויות רבות , על מנת לשקף לך את הטעיות האלה, ועל מנת לאפשר שינוי עומק. לכן כשאת אומרת שאת עושה את השיטה ולא רואה תוצאות חשוב לי לבדוק אתך על סמך מה את אומרת שאת עושה את השיטה הזאת? מאפה קיבלת את האנפורמציה על השיטה? איך למדת את עקרונותיה? אם הלימוד הוא רק דרך שיטוט בפורום הרי שלדעתי קשה מאד להפנים את עקרונות הגישה דרך פורום. בפורום אנחנו עונות תשובות לא מלמדות את הגישה. בקשר לאי סבילות ללקטוז - גם פה אני מציע להקשיב לגופך ולראות איזה מוצרי חלב עושים לו לא טוב ובאיזו כמות. במקום ללכת על פי הנחיות תזונתיות פשוט תנסי ותראי. מניסיון שלי כדאיטנית של מכון גסטרו משך שנים רבות היו הרבה מטופלים שיכלו לאכל דברי חלב שהיו אמורים לגרום להם בעיות ללא שום הגבלה בעוד שמוצרים אחרים שהיו מותרים לכאורה עשו להם רע. כמובן שגם אז המלצתי להם להקשיב לגוף שלהם. מירי, השיטה עובדת אבל צריך לעשות אותה נכון . מקווה שנענית. בברכה בלה

לפני כחודש וחצי התחלתי תהליך אימון להרזיה ללא דיאטה אצל לאה. התחלתי עם ידיעה מאוד ברורה שאני עם דיאטות סיימתי לתמיד ועם רצון גדול להתנסות בגישה זו. השיונוי הגגול ביותר שמתחולל אצלי הוא תחושות השקט והרוגע שהתחילו להיות הרבה יותר שכיחות ותכופות ברפרטואר הרגשות שקיימים בי. התחלתי להיות הרבה יותר קשובה לעצמי, אני מסוגלת היום להכיל הרבה יותר בקלות רגשות של פחד, תסכול, אי שקט או מתח מבלי לרוץ ישר למקרר "לסתום" אותם, פשוט מניחה להם להיות, משוחחת איתם מכירה אותם שוב, אבל הפעם ממקום רגוע, לא נבהל מתבונן וחווה אותם. אני מתחילה לקבל ולהכיל את המכלול השלם הזה שנקרא איילת, לומדת לכבד אותו, לא לכעוס עליו. הפסקתי להתייחס לאכול במונחים של משמין או מרזה, אלא פשוט האם בא לאכול אותו או לא, אני מזהה היום הרבה יותר בקלות מה בדיוק אני רוצה לאכול, גיליתי שאני נורא בררנית באוכל (פעם חשבתי שאני אוהבת הכל). והכי חשוב - אני מרגישה שאיכות החיים שלי עלתה והשתבחה באופן שקשה לתאר, אני חווה מציאות של חופש בחירה של שפע, גם באוכל גם ברגשות. היום, גם כשיש לי רגעים קשים של ספקות ושאלות ברור לי שלכלא המחשבתי וההתנהגותי שהייתי בו לפני התהליך - אני לא חוזרת. ואני יודעת שעם הזמן תגיע גם ההרזיה.

יופי ותודה על השיתוף המאלף.

היי איילת יקרה ואהובה את פשוט נהדרת. מלאת הערכה, אני קוראת את הפוסט שלך ומתרשמת עמוקות מהשינוי בהתייחסותך להישגייך (...לאהוב כל דולר בנפרד, הא?!). את על דרך המלך אכן הגעת עם רצון גדול להתנסות. התמסרותך לחווית התהליך היא הכח המאפשר. ההרזייה שלך מתרחשת ממש כעת (במישור תת-קרקעי, נכון ובריא) והביטוי החיצוני לא יאחר לבוא. המשיכי לסמוך על עצמך, את עושה עבודה מצויינת. בהערכה ובאהבה רבה שלך לאה פינטו

שלום לכן, פעם ראשונה שאני פה ומעניין אותי מאוד לדעת מהי בדיוק ה"שיטה" או התוכנית, לא כ"כ הבנתי, פשוט משך אותי מאוד שם הפורום "הרזיה ללא דיאטה".. בשנה האחרונה אני נורא סובלת מעליות רציניות במשקל ודיאטות שנגמרות בתיסכול נוראי, אני אפשר לומר די אבודה לא מצליחה לצאת מהתקופת אכילה הזאת (תקופה ארוכה למדי..) ומפחדת שבסוף לא יהיו לי הכוחות לרדת כלכך הרבה. תודה ויום אהבה מלא באהבה (-:

היי קרן. את חיה פעם אחת וכל כך חבל לבלות את החיים בכלא הנורא הזה שנקרא דיאטה שיש בתוכו שופטים מחמירים שוטרים נוקשים הרבה צמצום סבל ופחד וכל זה נכפה על עצמנו במו ידינו. החופש לשינוי מצוי במרחק של החלטה . תקראי שיתופים שיש פה בפורום ותראי איך מדברים אנשים שעברו את התהליך אצלי או אצל לאה. מקווה שתפרגני לעצמך לצאת לחופש. סוף שבוע מקסים שיהיה לך. בלה

שלום רב,אני כמעט בת 40 כל חיי, כמעט מהרגע שנולדתי סבלתי מעודף משקל ומההתמודדות עם כל מה שכרוך בזה,מס' פעמים בחיי הייתי רזה,לא מאוד אבל בסדר גמור ואת זה השגתי ברוב הפעמיים באמצעות דיאטה,אני לא מאמינה בדיאטות,מאסתי בדבר הזה,אני עייפה ומותשת מזה ורוצה לחיות בשלום ואהבה עם הגוף שלי,רוצה שיהיה לי שקט ושלווה בכל מה שקשור לתחום הזה,בכל יתר התחומים בחיי אני מסופקת ומצליחה תמיד להשיג את מה שאני רוצה,שואפת וחולמת. אתמול לראשונה ממש במקרה(או לא)גיליתי את הפורום הזה ואני מרגישה שמצאתי מכרה זהב ויהלומים ביחד,ממש כאילו שזכיתי בפיס.רציתי לאמר לכן לאה ובלה(רק לאחר שקראתי קצת שאלות ותשובות) שאתן מדהימות בהתייחסות ובתשובות שלכן,אני כבר המון זמן יודעת שישנה הגישה הזו והייתי בסנדאות שעוסקות בשינוי המיוחל הזה אבל אני לא יודעת איך באמת לעשות את השינוי הזה,אין לי את הכלים ועד היום לא מצאתי מישהו שיוכל ללכת איתי צעד אחר צעד עד השינוי המיוחל,אני מרגישה שאני זקוקה להכוונה אישית ע"מ לעשות את השינוי הזה שיהיה שינוי עמוק,אמיתי ולתמיד. איך יוצרים עימכן קשר ע"מ לטפל באופן אישי? שלחתי מייל ללאה עם הכתובת שתחת התמונה ומשום מה הוא חזר ולא התקבל,אז מה הכתובת הנכונה?

שלום רב לך. אכן הגישה שלנו עשויה לעזור לך לדעתי. לאה ואני עובדות על פי אותה גישה אבל עם כילים שונים. אני משלבת בטיפול פסיכותרפיה גופנית ולאה עובדת יותר עם כילים של אימון אישי. את יכולה ליצור קשר בטלפון לדבר ולהתרשם ואז לבדוק מה מתאים לך. הפרטים של שתינו תחת התמונות. הכתובת של לאה נכונה נסי שוב. מקווה שעזרתי. בלה

שלום רב אני בת 30 גובה 167 ס"מ ושוקלת 75 ק"ג. כמו הכותבת הקודמת גם אני עד גיל 20 שקלתי 48 ק"ג ואח"כ , בעיקר עקב אכילת הרבה פחמימות, התחלתי לעלות במשקל ללא יכולת לרדת. הצלחתי להוריד את כמויות הפחמימות אך אני לא מצליחה להוריד במשקל. אנא עזרו לי!!! דרך אגב האם לגלולות למניעת הריון יש קשר עם אי יכולת לרדת במשקל? תודה

שלום אלה. מטרת התוכנית היא לעשות סדר בנושא של אכילה. לכל אדם יש את הסיפור שלו בנושא .בעיות אכילה מורכבות ממספר רבדים - ביולגיים, פסיכולגיים, התנהגותיים, סביבתיים, מחשבתיים. לכל אדם יש את הפזל המיוחד שלו. זה שבגיל 20 שקלת 48 זה לא אומר שזה המשקל המאוזן של הגוף שלך זה משקל נמוך וכמו שכתבתי מאפיין נערות צעירות וילדות. כמובן שמשקל של 75 הוא משקל גבוה ולא מתאים לגובה שלך. את מדברת על פחממות כבעלות תפקיד עיקרי בבעית המשקל שלך ולפי מיטב ידעתי אין לפחממות תפקיד כזה. פחממות הוא אב מזון חיוני לתפקוד התקין של הגוף ואכילת פחממות חשובה לאיזון ובריאות. כך שמה שאת מבטאת זו אמונה פנימית שלך לגבי מה גרם לך לעלות במשקל. גם הורדת פחממות לא תעזור לטווח ארוך ולא תאפשר לך להיות רזה מבפנים כפי שנוכחת לדעת מניסיון שלך. כדי להבין את המפה האישית של המשקל שלך יש צורך בהרבה אנפורמציה. כדי לעזור לך לחזור ולהיות רזה מבפנים יש צורך בתהליך שאיפשר לך שינוי ברמת ההויה שלך. שינוי ברמת ההויה יצור גם שינוי בתפיסת המציאות ובהמשך בתגובות ובמעשים. מקווה שקבלת תשובה לשאלה שלך ואם לא את מוזמנת להמשיך ולשאול. בברכה בלה

אבל שיהיה נחמד וכריזמטי!!

שלום, אני בת 25, סטודנטית, גובה 1.63 ושוקלת נכון להערב 61 ק"ג. עד הגיוס לצבא הייתיתמיד בתת משקל ושקלתי לכל היותר 47\48 ק"ג, כל החברות שלי קינאו בי תמיד על כך שיכולתי לאכול הכל (עוף בגריל שאמא שלי היתה קונה היה נעלם בשלמותו בתוך חצי שעה ולא היו רואים עליי כלום!). בצבא עברתי אירוע טראומתי שריתק אותי למיטה במשך 4 חודשים שלאחריו התחלתי לעלות במשקל. שקלתי בסביבות 52 עד גיל 22. בגיל 22 התחלתי בלימודים אקדמאיים לעליתי למשקל של 63 ק"ג בלי שום סיבה מוגדרת או הצדקה. בגיל 23 עשיתי הפסק בת שנה מהלימודים בה חזרתי למשקל הקודם של 52 ק"ג וכעת, לאחר שנה נוספת בלימודים והמון לחץ וחוסר תנועה (חוסר זמן שהפך לעצלנות נוראית) וחזרתי כמו שרשמתי למעלה, למשקל 61 ק"ג. אני מאוד לא מרוצה מהמצב הזה ורוצה להוריד את עצמי חזרה לסביבות 52 ק"ג. בעבר הורדת משקל היתה מאוד קלה עבורי, במשך יומיים הייתי מקפידה על ארוחות מאוד קטנות כיווץ הקיבה) ולאחר מכן גם אם רציתי - לא הייתי יכולה לאכול ארוחות גדולות ותחושת הרעב היתה פשוט נעלמת, משם הירידה היתה קלה מאוד ובתוך זמן קצר יחסית (10 שבועות +\-) הייתי חוזרת למשקל הרצוי. הפעם, עם כל תשומת הלב של לא לאכול פחמימות ולהימנע מחלבונים בכמות גדולה - אינני מצליחה לרדת. לאחרונה גם הפסקתי לחלוטין עם גלולות נגד הריון - לא יודעת אם יש לזה קשר או לא. אני לא עושה הרבה תנועה, השיעמום והלימודים גורמים לרעב מתמיד כך שגם אם אני לא באמת רעבה, המוח שלי דורש מזון. ניסיתי "לכרסם" מקלות גזר או מלפפון רק כדי להעסיק את הפה ולנסות לעבוד על המוח שלי אבל זה רק גרר תשוקה מטורפת למתוק (עד לאחרונה שנאתי שוקולד לא הייתי יכולה לגעת בזה) או לפחמימות. מכיוון שאין לי הרבה זמן להתמיד עם פעילות גופנית אני זקוקה לעיצה איך לטפל במצב האישי שלי נכון. ניסיתי לחפש הפורום על מקרה דומה אבל לא מצאתי אף לה שהתאימה למקרה שלי כדי לקבל הנחייה. אשמח לכל עיצה! תודה.

סטודנתית יקרה שלום רב . את מספרת על מצב בו היית בעבר במשקל מאד נמוך ואכלת כמה שאת רוצה בלי לשלם מחיר במשקל, אהבת את המצב וחשבת שישאר כך לתמיד. ראשית חשוב להבהיר, בעבר משקלך היה נמוך הרבה מתחת לנורמה ולמעשה היה משקל של ילדה. בצבא עבר גופך שינוי והפך להיות גוף של אשה וטוב שכך. המשקל של 52 שהיית בו נראה כמשקל תקין עבורך. נמוך אבל תקין. כיום את במשקל יותר גבוה ואת לא מרוצה ועומדת לעשות טעות חמורה מאד, למעשה כבר התחלת את הדרך לשם ,את עומדת להכניס את עצמך למעגל הנורא של הדיאטות. בואי ואספר לך מה קורה כשאת נכנסת למעגל הזה. את נכנסת רזה טבעית ומאוזנת ויוצאת מתוסכלת , שמנה יותר מאי פעם ברוגז עם הגוף שלך . את נכנסת עם המון תיקוות וחלומות ופנטזיה ויוצאת מפוקחת מיואשת ועם נזק כספי ,גופני ונפשי רב. את נכנסת עם איכות חיים סבירה יחסית ויוצאת עם איכות חיים לא מאוזנת . ואחרי המון שנים את מבינה שכל מה שקרה לך במעגל הזה הוא ביזבוז עצום של משאבים - כספיים רגשיים גופניים ובסופם האם השגת את מטרתך? האם הפכת להיות רזה?לא - מן הסתם את שמנה מאי פעם. יש לי מטופלות רבות בגילאי 40 - 50 אשר משקל של 62 הוא חלום רחוק עבורן עכשיו, ואשר בגיל שלך גם הן סירבו להשלים אתו ונכנסו למעגל הנוראה הזה של הדיאטות. אז מה אני אומרת לך? אני לא מציע לך להשלים עם המשקל שלך אלא להשלים עם העובדה שאת לא שולטת בגופך. אני מציע לך ליצור אתו כמה שיותר מהר דיאלוג מכבד מעצים ואוהב. אני מציע לך ללמוד לאהוב אותו וללמוד את השפה שלו שפה מאד מיוחדת.אני מציע לך להבטיח לו שלעולם לא תכפי עליו שום משטר חיצוני של דיאטה מכל סוג. בנקודה הזאת של חייך בה את עומדת את יכולה לבחור באיזה מסלול ללכת - מסלול הדיאטה ההרסני שבסופו תהיי פחות בריאה, הרבה יותר שמנה עם איכות חיים ירודה ועם הרבה פחות כסף, או מסלול אחר - מסלול של איזון פנימי, כבוד כלפי הגוף ורזון טבעי לתמיד. אומרים שבחיים עלנו לבחור תמיד את הדרך ולקחת את האחריות על הבחירה. אז מה את בוחרת???????????? שבוע נעים שיהיה לך. בלה

בלה תודה את התגובה אך לא הבתי מה אני צריכה לעשות כדי להתמודד עם הבעיה? בעבר זה היה כל כך קל והיום כל כך קשה והשנים של הלימודים בטח לא הועילו. מה אני יכולה לעשות? הרי לא ייתכן שנגזר עליי להיות במשקל הנוכחי שלי לעולם... אנייבולמית או אנורקסית שרוצה לרדת למשקל לא הגיוני, בסה"כ לחזור למקום בו הייתי לפני הלימודים והלחץ והאכילה בלתי פוסקת... עזרה?