פורום הרזיה ללא דיאטה

האם אני צריכה להפסיק לרדת מהרכבת הרים הזאת להפסיק להוכיח לכולם כמה אני טובה ולהתחיל להתעסק בדברים אמיתים לחיות את החיים שלי להשיג את המטרות האמתיות שהצבתי לעצמי לחשוב נכון לחשוב באמת על החיים על מה שאני רוצה ולהשיג אותן כי לדעתי דיאטה לא דיאטה זה לא הדבר שחשוב בחיים קילוגרם אחד שניים לא משנה כולכך להתעסק בדברים ראליים וגם להינות מזה? השאלה איך עושים את זה?מאיפו מתחילים

קטיה היקרה. את לא צריכה שום דבר השאלה היא האם את רוצה. זו הרי בחירה שלך לכאן ולכאן. תשבי ותשאלי את עצמך מה בידיוק אני רוצה. להמשיך באותה דרך או לבחור בדרך אחרת. כי אם תמשיכי באותה דרך מן הסתם תגיעי שוב לאותו מקום. לגבי האיך - גם זו בחירה שלך. אני מאמינה שאת צריכה ליווי והכוונה כי אפשר להרגיש את הקושי והבילבול שלך. תחליטי איזה סוג של עזרה את צריכה ותושיטי את היד כדי לקבל אותה. בכל אופן אנחנו פה לעזור. בלה. נ.ב תודה על המחמאות

קטיה חמודה אני מניחה שקראת את התגובה שלי לפוסט שלך (אני מניחה כך רק מפני שהשתמשת באותה מטאפורה של רכבת הרים). שמת לב שאין פסיקים ונקודות בשטף הדברים שלך. כל ההודעה שלך היא משפט ארוך ארוך ארוך...אפילו לי היה קשה לנשום, רק מלקרוא. מתוקה, לא רק שאת על הרכבת, נראה כאילו הגברת מהירות. אני חוזרת וממליצה לך חזרי לשאלות שהפניתי אלייך ואל תקפצי להסקת מסקנות, רק עני, בפשטות. בלי לבלבל את עצמך בשאלות נוספות, יכולה להיות כאן למידה עבורך. שבוע טוב שלך לאה פינטו

חשבתי...האמת היא שברגע שאתה יוצא ממעגל הדיאטות אתה חושב אחרת על אוכל כי תזונה נכונה היא חשיבה בריאה על האוכל....חשיבה אחרת

אין הבדל בין דיאטה לתזונה נכונה זו אותה המלכודת. עליך ללמוד לראות את המציאות של האכילה דרך פרספקטיבה אחרת לגמרה.

אני ממשיכה לקרוא בפורום שלכם לעט לעט,ראיתי שרשמתם שאוכל מעורב לא גורם לצילוליט,זה נכון?חד משמעי?(זה שמותר ואף צריך לאכול הכל-הבנתי) תודה

שלום רב אני באמת לא יודעת מה לעשות אני כולכך רוצה להיות רזה אני מאוד רוצה להגיע למשקל של 45 ק"ג אבל לא פחות חס וחלילה אבל לעשות את זה בדרך בריאה יש כזה דבר רזה ובריאה האמת היא שרציתי לפנות לדיאטנית אבל אני רוצה שאולי גם אתם תעזרו לי בזה.רציתי להיות כמו אנשים האלה שאוכלים נכון ולא משמינים שהחברים שלי יקנאו בי ויגידו לי איך היא אוכלת כולכך הרבה ולא משמינה והחבר שלי יקנאה בי אני יודעת שזה אומר לאכול נורמלי אבל לא יודעת איך לעשות את זה. מהי תזונה נכונה האם מותר לי לאכול 1-2 כפיות סוכר ביום בתה זאת אומרת האם אני יכולה לכלול גם סוכרים בחיי היומיום כי ראיתי בדיאטות נורמליות אוכלים 6 ואפילו 12 ארוחות ביום ואוכלים קורנפלקס ומותר אפילו שוקו אם סוכר אחת.אני רוצה לאכול 3 ארוחות ביום ולאכול נורמלי כמו שכתבתי גם 2 סוכר ביום גם ירקות גם פירות גם בשר מוצרי חלב מרקים דיסות בקיצור הכול בכמויות נכונות אני באמת רוצה לעשות את זה כי נמאס לי מדיאטות להרזות ולהשמין שוב כבר הייתי במעגל הזה רזיתי עד ל- 43 ואחרכך השמנתי האם זה בלתי אפשרי לשקול 45 בצורה בריאה לאכול נורמלי לעשות ספורט ולהיות רזה אני חושבת שזה אפשרי אבל איך????אם אתם מומחים תסבירו לי איך כי אני כבר מיואשת ומשקלי מעל 80 ק"ג כשאני 1.59 מה עושים??? אגב אני רק בת 19 ומה ששמעתי שנערה בגילי לא צריכה דיאטה זה נכון לא? התפריט שהרכבתי לעצמי ואולי הוא גם לא נכון ...לא יודעת ארוחת בוקר: סלט ירקות ביצה 1 ארוחת צהריים: לחם +פסטרמה כריך ארוחת ערב: מרק עוף תה + כפית סוכר הבעיה שאני אשאר שמנה ומגעילה ולא ארזה חוץ מזה זה סבל נורא לא לאכול לפחות 2 כפיות סוכר ביום כשבכל הדיאטות הנורמליות אוכלים קורנפלקס שוקו ואפילו כפית סוכר מה עושים???

שלום קטיה. היאוש וחוסר האונים שלך מתבטא היטב בפוסט שלך. התחושות הללו (בנוסף לפחד וללחץ שאת מביאה) הן לא יש מאין. הן מגיעות מצורת חשיבה מייאשת ומובילות לעשייה מסרסת ומסורסת. אני חושבת שעם זוית ראיה נכונה, אם תקראי שוב את הפוסט שלך תוכלי ללמוד המון על האופן בו את משיגה את המציאות שאת חיה. אני אתן לך כיוון. מה את עושה כשאת מיואשת? ובכלל, מה עושה אדם מיואש? במקומך, לא הייתי רצה קדימה כ"כ מהר אלא מקדישה תשומת לב לשאלות הללו ומנסה לענות בכנות. בנוסף, אני רוצה להציע לך לקרוא מחדש את הפוסט שלך, ולסמן לעצמך את כל המשפטים המייאשים שבקלות רבה יצאו ממך. לשאלות שאת שואלת את עצמך ולסיפורים שאת מספרת לעצמך יש חשיבות והשפעה רבה, אפילו קריטית, על היכולת שלך להצליח או לא. אם את חושבת שהתפריט שלך או 2 כפיות סוכר הם הענין, את מתמקדת בדבר הלא נכון, את בכיוון בעייתי. מה את אומרת? את מוכנה לרגע לרדת מרכבת ההרים ולהקדיש מחשבה בנחת? אם כן, אמתין בסבלנות לתשובותייך ואמשיך את השרשור איתך בשמחה. מאחלת לך יום נעים וחשיבה מעצימה שלך לאה פינטו

אני בתהליך וקורה אצלי משהו מוזר. כשאני בחוץ/בסופר או בכל מקום אחר, אין לי שום כמיהה או רצון לקנות לעצמי משהו, קטן או גדול, מתוק או מלוח (כשבעבר הייתי קונה מס' דברים ומחסלת בדרך הביתה כדי שאף אחד לא יראה...). אלא אם כן אני רעבה, כמובן... אבל כשאני בבית, בשעות אחה"צ או בערב, אני חוזרת להרגלים הישנים ומבלה זמן רב מדי במטבח, לא רעבה פיזית בכלל, אבל כנראה מנסה לדחות את המשימות שיש לי, או שמשהו אחר מפריע. אני לא נותנת לעצמי זמן להרגיש אותו, ישר מחפשת משהו לאכול... איך אפשר להסביר את השוני? תודה על הפורום הנהדר!

שלום יערה. ראשית יופי. אם יש מקום שזה כן עובד אנחנו כבר על הסוס. נסי להתבונן מבחוץ ולראות מה שונה בתוכך כשאת בחוץ וכשאת בבית. איזה קולות דומננטיים שם ואיזה פה? אחרי התבוננות לא שיפוטית נסי להבין, באמת להבין, מה מציק לך בבית. האם זה מצוקה של לעבוד בבית(עבודה סזיפית לא נגמרת ולא מוערכת הרבה פעמים) אולי זה דווקא הזמינות של האכל וזה שאת לבד ואף אחד לא נימצא, אולי זה שיעמום וקושי להיות בbeeing כלומר פשוט להיות בלי לעשות כלום. זה שהקושי הוא בבית ולא במקום אחר מרמז לך ומוליך לקראת פיתרון אפשרי. מקוה שעזרתי. בלה

שלום,מאז שהתחלתי לקרוא בפורום-התחלתי לאכול רגיל- בלי דיאטה,ו.............אני לא משמינה,אומנם לא מרזה אבל לא משמינה(כיף חיים).שאלה:האם יתכן שגוף שלי מתחיל להתעצב(נו להיות יותר יפה כזה)או שאני סתם מדימיינת? תודה תודה

אם את אוכלת על פי הצרכים של הגוף שלך שזו מיומנות משל עצמה אין שום סיבה שלא תרדי גם. הבעיה היא לדעתי שאת לא מאמינה שזה קורה לך וזה כשלעצמו (החוסר אמונה ) עלול לקלקל לך.

אז איך בעצם אלמד להמין בעצמי ובשיטה? תודה בלה!

אשמח שתשאירו טלפונים כי באמייל אין היתחברות

בלה רציתי לומר לך תודה על המסירות והזמינות. ובהזדמנות זו לומר כל מי שעדיין לא נוכח לדעת שהרזיה ללא דיאטה היא השיטה בשבילו. אני מטופחת של בלה כבר שנה ,אני עדה לכך ששיטה זו נותנת לי הרבה יותר חופש מהתעסקות באוכל ומאפשרת לי יותר זמן פנוי. אני משתפרת מפגישה לפגישה ,הכי חשוב אין כבר בולמוסים. בקיצור נסו ותקבלו חיים טובים יותר

ע

הי בלה ערב טוב מאז הפגישה שלנו החלטתי שוב לתת יד לגוף וללכת איתו עד היום הסתכלתי הרבה במראה התלבשתי יפה קניתי לי כמה בגדים חדשים.שוב כדי להרגיש טוב יותר ונשית יותר. גם כשהלכתי לעבודה הפכתי קצת סנובית ואני כבר לא "מלקקת לכולם" כי אני פוחדת בגלל איך שאני נראית. בוא נגיד שאם עד עכשיו אהבתי את מה שראיתי במראה 20% היום אני אוהבת 60% ממה שאני רואה .הצלחתי לבצע פעילות גופנית רק לפי רצון ולא בגלל רגשי מצפון ואני הרבה יותר נהנית והרבה יותר נחה. אבל יחד עם זאת אני מאפשרת לעצמי לדעתי יותר מידי חופש באוכל פתאום אני זקוקה מאוד למתוק במשך היום בוא נגיד בשבוע האחרון יוצא לי לאכול 4 פעמים ביום משהו קטן מתוק. וזה קצת מאכזב אותי ואני מרגישה רע עעם זה.

היי טלי, ראשית בואי נתבונן על ההצלחות שלך... מגיע לך מחיאות כפיים סוערות, אני ממש גאה בך. ועכשיו למשפט שלך אני מאפשרת לעצמי יותר מידי חופש עם אכל... תחשבי שחברה שלך אומרת לך שהיא מרשה לעצמה יותר מידי חופש עם הליכה לשרותים ,זה בטח היה נשמע לך מוזר. עליך לשאול את עצמך אך ורק האם אני אוכלת לפי מה שהגוף שלי מבקש (כמו שלמדנו) ואז אין דבר כזה יותר מידי חופש. מה שהגוף צריך זה מה שאת נותנת לו. אני לא רואה שום בעיה עם אכילה של מתוק . בקשר למאבק עם השופט , את יודעת כבר שזה חסר טעם. דיברנו הרי שצריך לשתות אתו כוס תה ופשוט להמשיך הלאה, אז אל תאבקי, נסי לדמיין אותו בראש שלך כחיה מאיימת (למשל כלב שרוצה לטרוף אותך ) ,ואז בדימיון שלך תקטיני אותו לגודל של כלב צעצוע קטן וחמוד - תראי האם גם עכשיו יש לך צורך להאבק בו , או אולי רק ללטף בראש ולהמשיך הלאה.. להתראות ותמשיכי בעבודה המצוינת שאת עושה עם עצמך. בלה

אני לא מפסיקה לחשוב על אוכל עד השעה 300 שאני מגיעה הביתה אני מצליחה לשמור ומרגע זה המחשבות על אוכל לא מרפות ואני רעבה כל הזמן מנסה לשמור אבל זוהי ממש מלחמה אני לא מצליחה לעשות כלום בבית בגלל זה זה ברור שזה לא רעב פיזי אבל בכל זאת האם ארוחת צהריים עם מרכיבים מסויימים יכולה לעזור? או כל דבר אחר. או כל רעיון אחרץ תודה לכן על הפורום הנפלא

ריקי יקרה, ערב טוב. אני קוראת את הפוסט שלך וחווה אי נוחות גדולה מאוד. את חיה בחסך, את חיה בהגבלה ואינך יכולה להתפלא שאת כמהה לדבר בסיסי כמו אוכל. חסך יוצר תשוקת יתר, חסך יוצר אובססיה. זו ממש לא הדרך לרזות, זו דיאטה. ודיאטות בסופו של דבר משמינות. בתהליך בריא ונכון של הרזייה ללא דיאטה, נגמרת ההתכחשות לצרכינו ומסתיימת המלחמה הבלתי נסבלת בגופנו וברגשותנו. עושה רושם שאת מאוד מבולבלת ומנסה להסתער במעלה ההר. רק מלקרוא את מה שכתבת, אני מרגישה מותשת. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה את, עצמך חווה. תהליך הרזייה צריך להיות מעצים, מהנה ונינוח. בשתי שורות כתבת דבר והיפוכו : "אני רעבה כל הזמן" "ברור שזה לא רעב פיזי" אז למה הכוונה באמת? אינני יודעת אם זו פעם ראשונה שלך בפורום ולא ברור לי מה את בדיוק עושה. אם תרצי לשתף יותר, אולי אוכל לכוון. כי מה שבטוח הוא שהכיוון לא טוב לך. מחכה לתגובתך שלך לאה פינטו

שלום לכן רצינו משהו אחר לא דיאטה והגענו אליכם, השארו טלפון ונגיע לכם.

מפרסמים שיש הצלחה ב-100% וזה לא נכון . עובדה שאצלי זה עשה רק נזק. ואם היתי היחידה שמחזירה להם את המוצרים (להרזיה + ויטמינים מתנה) היו עונים ומתיחסים אבל במקום זה העדיפו לא לקחת את החבילה בדואר רשום ששלחתי והיא הוחזרה אלי. את הויטמינים לא פתחתי בכלל ואני מוכנה לתרום אותם עם הכדורים שנשארו לי להרזיה (22) למי שאצלה/אצלו זה עובד. אצלי זה לא עבד אלא הזיק - והשרות שלהם - 0. עד קבלת הכסף נחמדים - כשהכסף אצלהם - אין התיחסות בכלל. גם להודעות האלה לא מתיחסים, ואם מישהו יודע איפוא אני יכולה להתלונן באמת בפרסום גדול אשמח לקבל עצה.

ערב טוב רחל במה מדובר? סערת רגשותייך ניכרת. מצטערת על נסיונך ובכל זאת שאלה קטנה, באיזה הקשר מובאים הדברים בפורום זה? שלך לאה פינטו

אני בת 56 מנסה לרזות הצלחתי כחמש ק"ג ונתקעתי לא מצליחה יותר כל היום חושבת על האוכל זה משהו שפשוט מנהל אותי ודוקא לא אוכלת הרבה אך אחה"צ כשאני בבית זה פשוט משגע אותי מה הייתי יכולה לאכול כדי לשבוע בצהריים ולא לחשוב על האוכל כל הזמן

ערב טוב אתי יקרה אני מניחה שאת צמודה לאיזושהיא דיאטה כרגע. ומה שאת חווה זה בדיוק מה שדיאטה עושה - יוצרת התנגדות פיזית ורגשית. (ממליצה לך לקרוא את ההודעה של ריקי , מעלייך) הפורום שלנו מציע גישה אחרת לגמרי. גישת הההרזייה ללא דיאטה אינה רואה במזון בעיה, אלא בהקשרים התפישתיים שלנו והתקשורת שלנו עם גופנו ועם עצמנו. ולכן, המיקוד שלנו אינם בסוגי מזונות, בתפריטים או ברכיבי תזונה. 13 שנות ותק מקצועי לימדו אותי שהידע התזונתי הזה לא ממש סיפק את הסחורה לאוכלוסיה רחבה הסובלת מעודף משקל ומהשמנת יתר. יותר מכך, נפח תופעת ההשמנה שלא מפסיק לעלות מעיד ההיפך. אני מאמינה בתהליך שינוי מבפנים החוצה ולא הפוך. וממליצה לכל מי שמעוניין להפוך לאדם רזה ולא להסתפק ביו-יו שנגמר תמיד במשקל גבוה יותר, להכנס לתהליך מובנה ומשמעותי. אתי, האם אני יכולה להבין מדברייך שאינך שבעה בצהריים? אם כן, אז מדוע? מה מנחה את אכילתך? אם את מוצאת את עצמך עסוקה במחשבות טורדניות על אוכל, את בכיוון הלא נכון. המחשבות הללו לא ירפו לאחר שתשיגי, אם תשיגי, את מטרתך. מערכת היחסים הנוכחית שלך עם המזון ועם הגוף שלך, אינה יכולה להוות בסיס להרמוניה עתידית. כאן צריכה להתחיל העבודה, בבניית התשתית הנכונה. את מוזמנת להמשיך את השרשור בינינו ולהגיב. אשמח להיות כאן, לענות, להסביר, להאיר. שלך לאה פינטו

צוחקים אני בן 11 שוקל 60 קילו סובל מהחברים מהכתה

אתה באמת צעיר מאוד ואני מצטערת לדעת שאלה הן חוויתיך. אין לי ספק שאת הבעיה הזו ניתן לפתור, אם לא היום, אז בעתיד. נסה לגייס את הוריך וננסה לעזור לך בעזרתם. מאחלת לך ימים שמחים ....והמון שלך לאה פינטו

היי זאת שוב אני אני ממש צריכה את העזרה שלכם אתם אפילו לא מתארות לעצמכם מה זה ילדה בת 13 שמנה ששוקלת 60 גובה 1.60 אני צריכה אותכם בבקשה בלה בבקשה לאה

חן מכיון שאת בת שלוש עשרה עליך לגייס לעזרתך את הוריך. אין אפשרות לטפל בך בלי מעורבות ישירה של הורים שלך. תשאלי את עצמך מה בידיוק יעזור לך ותבקשי שהוריך יסיעו לך לקבל את מה שאת צריכה בתור עזרה.

שלום!! =] אני התחלתי ביום חמישי דיאטה שבה אני אוכלת כל היום ירקות ופרות, ואו בצהריים או בערב [בערך בשעה 6 או 7] אני אוכלת מרק או עוף או כל משהו אחר שאמא שלי מכינה.. אני לא אוכלת לחם, דברים מטוגנים, עוגות, עוגיות, שוקולדים, ספגטי, אורז וכו'.. אני בת 15 ושוקלת 78 וחצי, והיום נשקלתי וירדתי קילו!!! :) כדאי לי להמשיך בדיאטה או שהיא לא טובה? תודה!

שני זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה כך ששאלתך אינה רלוונטית עבור הפורום.

שני, תשאלי את עצמך איך את מרגישה כשאת כל היום עסוקה במחשבות על אוכל,שאת מרגישה שבעצם במקום פירות את רוצה לאכול משהו אחר אבל את נלחמת בעצמך כל כך חזק. אחרי כן את יכולה לשאול את עצמך האם היית רוצה לאכול מה שאת רוצה ומתי שאת רוצה? אם התשובה היא כן,תעייני בפורום לבד ואולי תבקשי מאמא או אבא להסתכל איתך ביחד ולחשוב אולי כדאי לך לנסות לפתור את עצמך מדיאטות לכל החיים. ממליצה מאוד על טיפול אישי אצל בלה או לאה,זו השקעה לכל החיים. בהצלחה

אני בת 39 156 ס"מ 65 ק"ג. בעבר עשיתי המון דיאטות והגעתי למשקל של 48 אבל ללא שמחת חיים הייתי תמיד עייפה . היום לצערי העלתי הכל . היום אני רוצה לנסות ומקווה גם להצליח בשיטה שלכם .השאירו טלפון ואני אחזור..

שלום ניקי. הפרטים של שתינו תחת התמונות הקלקה על התמונה תתן לך את הטלפונים שלנו.

היי באחת ההודעות מעמוד 47, סיפרה לאה שבלה המליצה לה על ספרים בנושא הרזיה ללא דיאטה, שנותנים סימוכין לשיטה. אשמח לקבל המלצה לספרים הללו. תודה

אחד הספרים המשמעותיים ביותר להבנת העיניין הוא "לא עוד דיאטה " של סוזי אורבך מומלץ ביותר להרחבת המודעות בנושא ההשמנה הנשית. יום נפלא,גילה

שלום שמי דלית אני בת 32 נשואה +1 מאז לידתי לפני שלוש שנים אני לא מצליחה לרדת במשקל אולי קצת פה ושם הנני מבקשת את עזרתכם מה אפשר לעשות כדי להגיע הגובה שלי 1.60 ומשקלי היום 76 זה המון אודה אם תענו לי בהקדם

שלום דלית. שאלה לי אליך. מה יעזור לך לדעתך?

לא ידעתי איפה צריך לכתוב את ההודעה הזאת אז חשבתי שאולי היא מתאימה לכאן. מישהו יודע האם הניתוח הזה מתאים גם לנערים שמנים בגיל 14-15 ?

תשאלי את הרופא של הילד

ד"ר שלום! יש לי bmi 35 במידה ולא מגיע לי דרך קופת החולים לעבור את הניתוח הטבעת מה עלות פרטית ? ומה זה כרוך? בברכה רוית משעלי

שלום הייתי מעוניינת לדעת כיצד השיטה שלכם עובדת

את מוזמנת לשוטט בפורום יש המון תשובות המסבירות את השיטה. אם אחרי שקראת יהיו לך שאלות את מוזמנת לשאול שאלות ספציפיות

בוקר טוב. רציתי לשתף בתגלית נפלאה. בחודשים האחרונים אני משתדלת, וברוב המקרים מצליחה, לאכול "נטו", ללא טלוויזיה, עיתון, ספר. לאחרונה, בעקבות הספר "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טול, הבנתי שאני אמנם לא קוראת ולא צופה בטלוויזיה, אבל מחשבותי לוקחות אותי הרחק מהמזון ומפעולת האכילה. השתדלתי להתמקד ב"רגע זה", והאכילה נהייתה מענגת יותר, המזון טעים יותר, וזיהוי רעב ושובע נהיה הרבה יותר חד, קל, ברור. כמבון, לא תמיד ולא כל הזמן אני ב"רגע זה", אבל לפחות מתחילה את הארוחה בהתכוונות לכך. ומאחר והארוחה מתחילה בהתמקדות ובידיעה ברורה שאכן, רעבה אני, אזי גם זיהוי השובע קל לי. נראה שאני מרגישה סוף סוף את פעולת ההזנה, גם גופנית וגם רגשית. וכך, בין הארוחות, אין לי צורך אפילו במסטיק או סוכריה. תודה לאל!

תודה על השיתוף המאלף. בלה

הרבה פעמים אני מחכה לרעב הפיזי ומהבוקר עד שעה 2 אני לא מרגישה כלום אבל בשעה 2 אני מרגישה כאב ראש אבל עדיין שום רעב בבטן שאלתי היא אם אותו כאב ראש יכול להעיד על רעב שאני לא מודעת לו ולא מצליחה להרגיש באופן כללי התחושה של רעב בבטן לא מוכרת לי ואפילו לפעמים עד שעה 4 או 5 כל מה שאני מצליחה להרגיש זה כאב ראש למרות שאני שותה הרבה מים האם זו דרכו של הגוף הפרטי שלי להודיע לי על צורך בהזנה מאחר והקשר עם הגוף כל כך לקוי עקב ריבוי הדיאטות בחיי אודה על תשובתכן באהבה, גילה

שלום גילה. אם עשית הרבה דיאטות נוצר נתק חמור בינך ולבין גופך. כדי ללמוד לזהות רעב פיזי יש צורך בתהליך שיאמן אותך לחזור ולהיות בקשר טוב עם הגוף וללמוד מחדש את השפה שלו - שפת התחושות. באופן כללי מאד אם את לא אכלת שום דבר עד השעה שתים ולא מרגישה תחושות רעב, יתכן שהרגלת את גופך להודיע לך שהוא רעב רק בדרגות רעב קיצוניות מאד. כדי לחזור ולהיות אתו במערכת יחסים בריאה וטובה יש צורך כאמור בתהליך. בברכה, בלה

שלום לכן, זו פעם ראשונה שאני ניתקלת בפורום שלכן מה השיטה בדיוק? איך מגיעים אליכן? אני בת 41 שוקלת 75 1.66 גובה

ברוכה הבאה בצל קורתנו. הקלקה כפולה על התמונות תוביל אותך אל כל אחת מאיתנו. מציעה לך לגלוש לדפים קודמים בפורום על מנת להתרשם מהגישה (עמוד 47 או 48, מומלצים). ואם יעלו תהיות ושאלות כלליות וספצפיות, נשמח לענות בסבלנות ובהנאה רבה שלך לאה פינטו

בס"ד ניסיתי כל דיאטה שיניתי הרגלי אכילה וכשלתי, די האם לעולם לא אחזור למשקלי הקודם או התקין לפחות? אומנם אני לאחר לידה אז מה? מה עדיין אני יכולה לעשות בשביל לא להיות הר אדם? אני 1.69 שוקלת 84.

אורית שלום רב. ראשית המון מזל טוב. שינית אני שומעת את הקונפליקט החי בתוכך. מצד אחד יש בך קול שפוי שקורא לך להפסיק עם הצקות עצמיות, להפסיק עם הדיאטות ולחיות בשלום ושלווה עם עצמך. מצד שיני יש בך קול ביקורתי ומעליב מאד שקורא לך הר אדם.(אני הייתי נעלבת - מה לדעתך גופך מרגיש שקוראים לו כך?). אז אם את באמת מוכנה לעשות משהו אחר , גישתנו מתאימה לך מאד. הגישה שלנו עוזרת לאנשים להתחבר אל חלקים אחרים בתוכם - לא השופטים, המגנים, המצמצמם, והמגבילים, אלא המעצימים, האוהבים, המחבקים. שינוי זה מאפשר לך לראות את מה שאת לא יכולה לראות כשאת תקועה בתוך מאבק נואש עם עצמך ועם גופך. כשאת יכולה לראות תמונה אחרת, הכל משתנה. פירוש המציאות שלך, הרגשות שלך והמעשים. מאחלת לך שתפרגני לעצמך משהו אחר. חיים הרי פעם אחת וכל כך חבל לחיות מתוך מלחמה ושנאה כלפי הדבר החשוב ביותר שיש לך - הגוף שלך. בברכה בלה

שלום לכן, בחודשים הספורים שבהם אני קוראת בפורום, חלו בחיי שינויים עצומים. העפתי מהבית מוצרים עם שמות מדכאי תאבון ומדכאי שמחת חיים כמו לחם קל, טונה במים, יוגורט 0% שומן, סוכרזית, פריכיות וכו', ומילאתי אותו באוכל טעים ושמח, שמשביע את הגוף ואת הנשמה. למדתי שאם אני אוכלת מהתחלה בדיוק את מה שבא לי, אני שבעה ומסופקת, ולא חושבת בכלל מחשבות מסכנות ומקופחות שקשורות לאוכל. הפנמתי שאם אני אוכלת מיד כשאני מרגישה רעב ולא מחכה עד שארגיש שאני גוועת, אין לי בכלל התקפי זלילה משוחררי רסן. לפני שבוע קניתי ג'ינס במידה 38!!!! על כך אני מודה לכן בחום, תשובותיכן והסבריכן המושקעים עוזרים לי עד מאוד. ואז... קיבלתי הזמנה לפגישת מחזור שתיערך עוד 3 שבועות. האימה האולטימטיבית: אנשים שזוכרים אותי מכיתה י"ב, כשהייתי רזונת ונערית... בררררר..... אני יודעת שאני בדרך הנכונה, ואני יודעת שקיצורי דרך רק מאריכים את המסע, ואני יודעת שמשקל הגוף אינו חזות הכל, אבל כל כך חשוב לי להיראות שם נפלא... וכדי להיראות כך, עלי לרזות "אינסטנט" עוד 3-4 ק"ג. אני יודעת לעשות זאת בדרכים הישנות והרעות, של הרעבה עצמית ומשטר ספורט רצחני, אבל כל כך כל כך מחפשת דרך שתזיק לי פחות... יש עצה?

שלום אלונה. ראשית, רב תודות על השיתוף המלבב. כל תובנותייך חכמות , חשובות ונכונות. אחת התובנות שאני רוצה להכניס למסגרת מאירת עיניים היא: הגוף מרזה בקלות כשאנו זורמים איתו ומשחררים אותו מחשיבה מלחיצה ומגבילה. מסכימה? אם כן, מה יקרה עכשיו כשאת מביעה רצון לכפות עליו קצב? נראה לי שאת כבר יודעת. ובשם מה? מה שקורה כאן הוא שעוברת במוחך מחשבה מסויימת אשר מייצרת רגש של אי נוחות המפעיל רצון לעשיית אינסטנט. התוצאות שלו, ידועות לך. המחשבה היא: "אני לא רזה מספיק, אני לא נראית מספיק טוב" ואם זה "לא מספיק" אנו לא יכולים להיות מרוצים. התחושה היא של אי נוחות רבה ואי קבלה של עצמך בתהליך של שלום עם גופך. את נותנת לאחרים, לנסיבות חיצוניות, להפריע לך לבנות את עצמך ואת ביתך...בשם תדמית שהיא פרי דמיונך גרידא. כיוון שאת ורק את קבעת ש"זה לא מספיק" הייתי מציעה לך לנהל שיחה קטנה עם המחשבה הזו ועם הנחות היסוד שלה, ערערי על הקביעה האוטומטית הזו בשאלות פשוטות כמו: מה זאת אומרת "לא מספיק"? "לא מספיק" למה? ולא פחות חשוב..."אז מה זה אומר?" שימי לב למה שאת שומעת מתוכך. זה יכול להיות: "אם אני לא מספיק רזה ...אז לא יאהבו אותי" או "...אז לא יעריצו אותי" או "אז יחשבו שאני...מה?" האם כל אלה אמת? ואם כן, אז מה יקרה? שאלי, שאלי, שאלי. אל תקבלי שום מחשבה כברורה מאליה. אל תתני לשום חשיבה בהקשר זה לנהל אותך מבלי שתהיי מודעת אליה. זהו חלק מאוד מהותי בגישת ההרזייה ללא דיאטה. זה החלק שעובד עם הראש. אני נותנת לך כאן כיוון כדי לעורר הבנה ומחשבה ויודעת שזהו תהליך לא פשוט, בודאי לא כשהוא נעשה לבד. אך זוהי צורת העשייה בתהליך הזה. ובקטנה לסיום יקירתי - פעם נשאל איזשהו ידוען מהי אישה יפה בעיניו. אוזניי התענגו על תשובתו, שהיתה: אשה שיודעת שהיא כזו. אם את מרגישה טוב עם גופך כרגע (מידה 38, זה וואוו), דעי את התחושה הכיפית הזו, התחברי אליה, דעי את ההרגשה הנפלאה הזו וצאי בגאון אל העולם. ותרי על ההשוואה לאחרות ולמי שהיית, היא איננה משרתת אותך. הכירי במי שאת עתה והיי גאה. בן אדם חכם (בעלי, אגב) אמר לי פעם, "זה לא משנה מה תלבשי, זה לא משנה אם את 3 ק"ג יותר או פחות, שימי חיוך שבא מהלב ואת נראית מליון דולר." אימצתי, בחום וממליצה באהבה. יקירה, שימי את הפוקוס הנכון על פגישת המחזור. את הולכת לפגוש אנשים יקרים (מי יותר ומי פחות), את הולכת להתענג על חוויות הנעורים, את לא הולכת לעלות שם על מסלול ולקבל ציונים. תני לפגישה הזו את המקום הנכון בחייך. אל תתני לארוע זה להפריע לך, אפשרי לו לגרום לך נחת והנאה. זוהי המטרה ולא אחרת. זהו אמנם מפגש עם אנשים השייכים לתקופת נעורייך, אך אף אחד שם לא יראה אותו נער או אותה נערה וגם ממך זה לא נדרש. הביאי את עצמך במלוא הדרך מתוך כוונה לחוות מפגש של פעם (או פעמיים, כי שלוש זה כבר ממש מוגזם) בחיים. דעי את עצמך כאשה יפה, באשר את. בחיבוק גדול שלך לאה פינטו

אני בת 36 שוקלת 69 גובהי הוא 163 עושה הרבה דיאטות ותמיד משמניה פשוט אני כול היום אוכלת שטיות עוגיות מנשנשנת כול היום אני רוצה לרזות ולא יודעת איך אני כול הזשמן בא לי שיהא ילי משהו בפה אז אני אוכלת שטיות אוהבת מתוק אף פעם אני לא ע\אוכלת מסודר אנא עיזרו לי איך אני יכולה להוריד ממשקלי יש לכם תפריט בשבילי והאם דיקור באוזנים עוזר

לפי דעתי את ענית לעצמך , את צריכה לאכול מסודר ולהקפיד גם כשאת מנשנשת לשים ירקות וזה מפחית. בהצלחה.

נראה לך שאת התשובה הזאת היא לא יודעת?

ליאת , הצלחת לבלבל אותי. יש לי תחושה כאלו את יצאת לטיול ולא יודעת לאן את רוצה להגיע - לים, ליער, לעיר או אולי בכלל למקום אחר. בהתאם לבילבול שלך את מצטיידת בבגד ים, נוסעת לכיוון של היער ומתלוננת על כך שאין חנוית בדרך כדי לעשות שופינג. דבר ראשון הייתי עוזרת לך זה להתמקד, להבין לאן את באמת רוצה להגיע ואז להחליט ולפעול בהתאם. את הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה, את מתארת מצב של עודף משקל ונישנושים כל היום (מן הסתם את מבינה שבדרך הזו לא יורדים במשקל) ובסוף את מבקשת תפריט ושואלת על דיקור. אני מציע לך , תשבי עם עצמך ותשאלי את עצמך מספר שאלות. מה אני רוצה? (נגיד שהתשובה תיהיה לרזות) למה אני רוצה את זה? (זו שאלה חשובה ביותר ) איך אני רוצה להגיע אל מה שאני רוצה? (יש הרבה דרכים - דיאטה,דיקור, גישה שלנו) רק אחרי שתחליטי תפני לפורום המתאים שיתן לך את התשובה המספקת. במידה שתחליטי שאת רוצה לרזות בגישת הרזיה ללא דיאטה - אז ורק אז תפני אלנו בשאלה ונשמח לענות לך. סוף שבוע נעים לך. בלה

ערב טוב ליאת. נדמה שמרוב לחץ ופיזור, לא שמת לב שאת מפנה שאלה מאוד דיאטטית לפורום שאינו רואה בדיאטה דרך להרזייה. כמי שעושה הרבה דיאטות ותמיד משמינה, איך את מגיעה למסקנה שאת זקוקה לעוד דיאטה? בודאי, כמי שעשתה הרבה דיאטות, יש לך תפריטים למכביר, בשביל מה עוד אחד? ואם כבר ישנם באמתחתך תפריטים שבודאי מארגנים לך את סדר האכילה לעילא ולעילא ואינם כוללים נשנושים, מדוע אינך פשוט חוזרת לאחד מהם? יקירה, בעית ההשמנה שלך אינה טמונה בנשנושים, במתוק או בסדר היום שלך. תמשיכי להתמקד בכל אלה ושום בעיה לא תיפטר. את בעית ההשמנה שלך, שום תפריט או הנחיה (כגון זו שקיבלת מדיוויד, ודומיהה) לא יפטרו. הבעיה היא האופן בו את מתייחסת למזון ולגופך. הקושי שלך לרות ולהיות אדם רזה טמון בצורת החשיבה והתפישה שלך, ובודאי במיקוד הלא נכון של מקור הבעיה. כיוון שלשיטתי מטרת תהליך הרזייה היא להפוך לאנשים רזים במהותנו ולא אנשים שמרזים לפרקים ושומרים על מהות שמנה בתוכנו, אינני יכולה לראות בעזרים חיצוניים (תפריט, דיקור, אבקות, קפסולות וכ"ו) דרך טובה לייצר שינוי אמיתי. שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. ההתנהגות היא פועל יוצא של חשיבה, זוית ראיה, תפישה. ולכן כל נסיון לשנות התנהגות מבלי לגעת בגורם המניע שלה, אינו מחזיק מים. זו בדיוק הסיבה מדוע שום דיאטה שעשית לא עזרה לך להפוך לאדם רזה שחי בשלום ובהנאה עם גופו ועם סביבתו הקולינרית. כדיאטנית המאמנת בתהליכי הרזייה ללא דיאטה, אני עובדת על המקור ולא על הסימפטום. מבחינתי, זירת הפעולה היא אחרת לגמרי ממה שאת מעלה. ממליצה לך בחום לשוטט בדפים קודמים של הפורום ולהתוודע לגישה באופן מעמיק יותר, אם ברצונך ליצור שינוי של ממש בסוגיה זו בחייך. על כל שאלה שתעלה, תהיה ואפילו התנגדות, נשמח להיות כאן להאיר. מאחלת לך שבתנהדרת שלך לאה פינטו

אפשר לעשות בדיקה לצליאק - כרסת בעברית מאופין בבטן גדולה יחסית שנובע מרגישות לגלוטן - בעקר מאפים - מה שמכיל קמח אני גיליתי בגיל 36

התכוונתי יותר בכיון של ספורט או דברים אחרים שניתן לעשות ולהפחית מהבטן..

בלה,לאה אין לי זמן לקרוא את כל התגובות,אני רוצה להגיע לייעוץ אבל אני גרה בחיפה,אני לומדת ועובדת ויש לי בת קטנה אין לי זמן לנסוע לכפר סבא מה אני עושה?

מלי ערב טוב מלי יקרה, לסוג כזה של עזרה, אנא פני לערוץ האישי. את יכולה לשוחח איתי בטלפון. ערב נעים שלך לאה פינטו

שלום אני בן 19 שוקל 62 גובה 172 כמה קלוריות עלי לאכול ביום פחות או יותר כדי להשאר באותו משקל? תודה מראש

שלום לך בן 19 . מזמן הפסקתי לדבר בשפת הקלוריות. אני לא מאמינה בגישה הזאת. אתן לך תשובה של גישת הרזיה ללא דיאטה. כדי לשמור על מה שיש לך תלמד : לכבד את הגוף שלך. לאהוב אותו. להכיר את השפה שלו ולפרש אותה. לקחת עליו אחריות בוגרת. למלא את כל מה שהוא מבקש ממך. להקשיב יותר לעצמך ופחות לאחרים. לדעת שגופך נולד בריא ורזה וכל מה שנדרש ממך זה לא לקלקל את זה(למשל על ידי ספירת קלוריות). מקווה שתקשיב לי , זה יחסוך ממך הרבה בעיות בעתיד.

בעיקרון יש לי נטיה להשמין מהר.. ובכלליות יש לי מבנה גוף שמן כך שקשה לי להקשיב לגוף סתם ככה ולצפות שיהיה בסדר כי מנסיון אני פשוט עולה במשקל. אין בכל זאת איזשהי הערכה?? במידה ואני לא עוסק בפעילות ספורטיבית סדירה

שלום!סוף סוף משהו חכם!!!אם כולם היו מנסים לשכוח מהדיאטות ולאכול נורמלית-כולנו היינו נראים מצויין ובריאים!!! שאלה שלי:אומרים שכדאי לאכול ארוחת בוקר,ואני...ממש לא אוהבת,אין זמן בבוקר אין תאבון,מה לעשות שהתאבון מתחיל להגיע בצהריים ומתגבר בשעות הלילה? תודה

שלום אורה וברוכה הבאה לפורום שלנו. אז אומרים.... תקשיבי לעצמך, את הכי חשובה מכולם ויודעת הכי טוב מה נכון לך. את היחידה שיכולה לחוש את גופך. תני לו לאמר והניחי לאחרים. חג שמח לאה פינטו

אתמול אכלתי שתי ארוחות בבית (בוקר וצהריים) וארוחת שבת בבית אבא. בשתי הארוחות הראשונות סיימתי בתחושת "סגירה" וסיפוק. בארוחת שבת, שהיתה טעימה מאד, הרגשתי "חוסר סגירה" וחוסר סיפוק. לכל הארוחות הגעתי רעבה. אינני יודעת לאתר מדוע בארוחה הזו לא הצלחתי להגיע לתחושת ה"סגירה" המיוחלת. זה גם מאכזב, כי כבר חשבתי שעליתי על דרך המלך. וגם, לא ידעתי איך "לסיים". לא עלה בי רצון למאכל מסוים. היה ברור שכבר אינני רעבה. האם יש משהו שיכולתי לעשות? איך אפשר להבין את המצב הזה? תודה רבה.

היי מארי, כדי להבין את המצב אליו נקלעת נסי לשאול את עצמך מה היה שונה בארוחה המיוחדת הזאת. שמתי לב שציינת ארוחה מיוחדת בשבת בבית אבא - האם יש לכך משמעות? אכילה היא פעולה רגשית נפשית שמזכירה ומעלה בתוכנו נושאים רבים. תבדקי עם עצמך האם השהות ואכילה בבית אבא מעלה לך כל מיני תחושות/רגשות/מחשבות הקשורות בחוסר סגירה וחסור סיפוק שלא קשורים באכילה?

במשך חודשיים אני מתנזרת מבצקים הכוללים: לחם, עוגות, פיצות, פיתות וכו'. רוב תזונתי מורכבת מירקות, שמנים בריאים ומפחמימות מורכבות: אורז מלא, קינוא, שיבולת שועל, דוחן וקטניות ובמקום לחם אני אוכלת קרקרים שיפון ופריכיות אורז. זה נשמע משעמם אבל התרגלתי כי אני מפצה את עצמי עם שוקולדים, פירות, גרנולה, גלידה ואפילו צ'יפס לפעמים. וירדתי כבר 2 קילו. שאלתי היא האם זה נכון לעשות זאת לאורך זמן? למעשה אני לא מחסירה שום דבר מאבות המזון. ושאלתי השניה היא אם בכל זאת אפשר להוסיף קצת לחם מלא אורגני? תודה מראש

ושאלה לי אליך - למה את שואלת אותנו? מה גופך אומר על מה שאת עושה? בלה

בוקר טוב לך מאי המילה "מפצה" בפוסט שלך, תפשה אותי מאוד חזק. את מי מפצים, מאי? מי מקבל פיצויים? על מה את מפצה את עצמך? יקירה, זהו הלך רוח מאוד לא רצוי. פיצויים מקבלים קורבנות. קורבן של מי את, בדיוק? זה אולי נשמע לך קטנוני להיתפס למילה אחת. אך המילה הזו היא רבת משמעות ויכולה להעיד על הלך רוח של קיפוח ומסכנות. אין לזה מקום באכילה בריאה. ירידה במשקל איננה פרמטר להצלחה בטווח הארוך ולכן אינני מייחסת לה משקל רב. לדרך בה אנו חיים את חיינו וליחסים שלנו עם גופנו עם המזו ועם רגשותינו יש משמעות רבתי, להרמוניה עם הסביבה הקולינרית והחברה סביבנו, גם לה יש משמעות. לשיטתך, אני מתרשמת שאת רואה בזה אורח אכילה בריא ומגוון וכל עוד טוב לך, את מרגישה שזה נכון לך ואינך חווה מאבקים פנימיים - מה יכול להיות רע. כל עוד אינך טרודה ומתעסקת מחשבתית ופרקטית, יום מזון - זה גם בסדר. אני, באופן אישי, רואה את הבעיתיות הרבה בכך שאינך לוקחת את גופך בחשבון. את כופה עליו מזונות מסוימים ומונעת ממנו אחרים בשם איזושהי אג'נדה. גופך הוא הפרטנר החשוב והיחיד בתהליך הזה, אם לא תקחי אותו בחשבון, לא נראה לי שזה יעבוד בשבילכם לאורך זמן. ממליצה לך בחום לגלוש קצת בפורום ולהתרשם מהלך הרוח של גישת ההרזייה ללא דיאטה. שבוע נפלא וחג שמח שלך לאה פינטו

אם אני גרה בחיפה ניתן לקבוע טיפול באייזור מגורים?כמה עולה כל טיפול,או סדרת טיפולים?במה תלוי המחיר? תודה

בוקר טוב מלי. על תמונותינו, תוכלי להקליק פעמיים ואז תוכלי לקבל פרטי טלפון ודוא"ל פרטיים שלי ושל בלה. את מוזמנת לעשות בהם שימוש על מנת לקבל האינפורמציה הרלוונטית לך. יום טוב וחג שמח לאה פינטו

סיגל היקרה. ראשית הרשי לי לברך אותך על הבגרות וחכמה שאת מפגינה. אכן, עשיית דיאטות גרמו לך למצב שנקרא הפרעה באכילה , דבר שאם לא יטופל עלול להתדרדר להפרעת אכילה. אני שמחה שהבנת שדיאטה זה דבר לא טוב והחלטת להפסיק לעשות דיאטה. אבל נראה שחסר לך כילים כדי להתקדם בתהליך. אני בהחלט חושבת שכדאי לך להכנס לטיפול כדי לעשות את השינוי בצורה טובה ונכונה. נשמח לכוון אותך, את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

שלום לכם יש לי גזרה יפה - מותן דק וכל זה. אבל מקדימה, על הבטן, איפה שהתבור ובעקר מתחתיו, יש גי פשוט גוש שומן, שהופך אותי לאישה בהריון! אני לא יכולה ללבוש גזרה נמוכה וחולצות צמודות כי אני מתביישת, וכל הזמן שואלים אותי אם אני בהריון!!! ואני ממש לא... אני לא יודעת איך להפטר מזה! כפיפות בטן לא ממש עוזרות, ואני עושה קבוע, אני משתדלת לא לאכול שטויות ובכלל לא מבינה איך זה גדל לי...אני גם לא שותה בירות לגמרי. תגידו בבקשה מה זה ואיך לרדת מהדבר הזה??? תודה

אין לי מושג.

לכי לעשות בדיקה אצל רופאת נשים,ואם זו לא בעייה נשית ,תפני לרופא המשפחה.

זו שאלה חוזרת שלך. אם אני טועה אז איתך הסליחה ואם לא, אני מציעה לך לחזור לשאלתך המקורית ולנסות לענות על השאלות שהפניתי אלייך. בכל מקרה, אני מתייחסת לפוסט מ"דנה" תחת הנושא "כרס". שבת שלום לאה פינטו

שלום..לפני שנתיים התחלתי לאכול ולהקיא עד שהגעתי למצב שכבר לא רציתי את זה כי זה היה פשוט מגעיל אז הפסקתי .. אחרי כשנה הפסקתי לאכול ביכלל הייתי שותה פעם אחת ביום קפה וזהו במשך 3 חודשים רזיתי ממש בהגזמה .. ומהר מאוד העלתי .. למרות שלא עברתי את המישקל שהייתי לפני שרזתי .. עדיין היה בי כעס שהעליתי שוב במישקל..התחלתי שוב לאכול ולהקיא .. עד שהתחילו להיות לי כאבים בבטן מאוד כואבים עד כדי כך שאני מתקפלת .. קראתי באינטרנט מה התוצאות של בולמיה ואני ממש מפחדת מי זה כי כל מה שקורה זה בידיוק מה שהיה רשום באינטרנט יש לי נידודי שינה יש לי שיטפי דם בעיניים מרוב שאני מתאמצת ממש חזק ! אני מקיאה עד שאני מרגישה שאין מה להקיא יותר עד שאני מרגישה שהבטן דבוקה לגב עד שלא כואב לי אני לא מפסיקה..וזה ניהיה ממש מפחיד כי זה ניהיה ממכר .. אפילו התחלתי לקחת כדורים משלשלים .. וזה אפילו יותר כואב ..אני כל יום אומרת לעצמי שאני יפסיק וזה ניהיה גרוע יותר .. וזאת הרגשה לא טובה כי אני מרגישה שאני משחקת מחבואים עם עצמי .. מעורבים פה המון רגשות .. כעס, פחד, סתר ועוד .. אני לא רוצה ללכת לרופאים ופסיכולוגים וכל זה .. אני רוצה לצאתת מי זהה ומהר .. לפני כשנתיים זה לא היה כל כך גרוע .. אני לא יודעת למה הכנסתי לעצמי לראש שאני שמנה כי אני ממש לא .. ההפך אני כל הזמן מקבלת מחמאות על איך שאני ניראת .. אני מרגישה שפשוט לא נוח לי עם עצמי .. ואני מכירה את כל הנושאים האלה טוב מאוד כי חברה שלי הייתה אנורקסית .. אפילו לפעמים הייתי מגיעה למצב שבו הייתי אומרת אני מעדיפה להגיע לאנורקסיה העיקר להרזות! אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי .. בבקשה תעזרוו לי ..רק על תגידו לי להיתייעץ עם רופאים כי אני לא יעשה את זה .. אחרי שחברה שלי עברה אנורקסיה נהרסו לה החיים! אני לא רוצה להגיע למצב הזה ! מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק להקיא ולשכנע תעצמי שאני בסדר ולהרזות נורמלי בלי הקאות או משהו אחר .. ????

היי מורן. את מתארת מצב ברור של הפרעת אכילה המצריכה טיפול מקצועי ומצד שיני את לא רוצה את העצה המתבקשת (להגיע לטיפול ומיד). אז שאלה לי אליך את מבקשת עזרה - איך אנחנו יכולות לעזור לך לדעתך? בברכה,בלה

אני מזדהה עם השיטה שלכן ומשתדלת ללכת לפיה, אך עדיין אני מציבה גבולות ואני מקפידה שלא "לחטוא", וכן, לפעמים יש לי רגשות אשמה כשאני אוכלת משהו שאני יודעת שאני לא צריכה לאכול.. ולכבוד חנוכה, אני לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות- לאכול סופגניות ולהנות (שזה נראה לי הדבר הנכון לעשות לפי השיטה שלכן) או לא לאכול כלל (שזה גם נראה לי נכון כי ידוע שסופגניה היא פצצת קלוריות ומאד לא ידידותית לגזרה). מה אתן ממליצות לעשות? (בהתחשב בעובדה שמאד קשה להסתפק רק בסופגניה אחת או שתיים לאורך כל החג...)

תראי יערה. את פשוט חושבת לא נכון. את מחפשת תשובות בחוץ(אצלנו) במקום לחפש אותן במקום הנכון (אצלך). לכן במקום לענות לך תשובה של דיאטנית (תאכיל רק סופגניה אחת או אפויה או חצי או כל דבר אחר ) אפנה את השאלה אליך בחזרה. מה את חושבת שצריך לעשות? האם בא לך לאכל סופגניה בכלל ? איך את יודעת שבא לך? ועל סמך מה החלטת שקשה להפסיק אחרי אחת? האם את אכלת עם התודעה (העיניים, הרגש, מרדן הדיאטה) או עם הבטן? אם תעני על כל השאלות האלו יהיו לך תשובות משלך והן תיהנה הכי נכונות עבורך. חג שמח בלה

יערה יקרה, בוקר טוב. הגישה שלנו מביאה עקרון מאוד חשוב שיש לבנותו ברמת החשיבה והתפישה שלנו, והוא, הגוף קובע את הגבולות, לא את ולא צורת החשיבה הדיאטטית שמנהלת אותך כרגע. לנסות לשלב בין שתי גישות אלה : דיאטה היוצרת הגבלות לבין הרזייה ללא דיאטה זה כמו להחליט להיות דתיה וחילונית במקביל. רגשות אשם שייכים לעולם הדיאטה. ואם תשאלי אותי, אומר לך שהם גורם השמנה מספר 1. את יוצאת לדרך מתפישת עולם ומרחב חשיבה שגוי. ואם כך, צפויים לך לא מעט קשיים. אלא שהקושי אינו בגישת ההרזייה ללא דיאטה. היא, חד משמעית, עובדת ועובדת מצויין. הקושי הוא בהבנת הגישה ואי הכרה בחשיבותה של בניית תשתית קוגניטיבית נכונה. כל עוד את מוצאת עצמך בדיאלוג מול המזון, את לא במקום הנכון. כל עוד את מוצאת מזון כזה או אחר כמאיים, את אינך במקום הנכון. במידה ותבחרי בכל זאת, בגישת ההרזייה ללא דיאטה, מציעה לך לקחת ליווי ולבנות תהליך נכון. סופ"ש נעים וחמים שלך לאה פינטו

שלום יערה, כמי שלמדה את הגישה בשנה האחרונה,ולמדה לחיות בשלוםובאהבה וכבוד עם הגוף (ולא במלחמה כמו המלחמה שאת מתארת עם עצמך) אני מעוניינת לשתף אותך במשהו אישי מהחוויה שלי. בדיוק בחנוכה שעבר לפני שנה היו לי את אותן ההתלבטויות כמוך-מה לעשות עם הסופגניות? והלביבות? חגיגה שלמה לגזרה שלי ופשוט נלחמתי נגד עצמי בשאלות האלה. ואילו השנה הפלא ופלא,הסתכלתי על המון סופגניות מכל מיני סוגים וטעמים, ולהגיד את האמת, פשוט לא התחשק לי לגעת בזה,הרגשתי שהגוף שלי לא מעוניין בסופגנייה לא בגלל שזה משמין ומלא סוכר אלא כי פשוט לא מתחשק לי. ותתפלאי, זה לא היה כרוך בשום מלחמות פנמיות כמו אני אוכל אחת בנר ראשון ואחת בנר שמיני, או אני אוכל רק חצי או רק את הריבה או כל דבר אחר,בשנייה אחת פשוט ידעתי שלא בא לי סופגניה פשוט ככה סתם בלי סיבות מיוחדות ובלי רגשי אשמה. ואומנם קרה,כמה ימים לאחר מכן שכן התחשק לי פתאום סופגניה,ומה שקרה אז,זה שפשוט אכלתי סופגניה קטנה והרגשתי שזה מספיק לי, וזו פשוט תחושה נפלאה,להפסיק לאכול כי באמת כי אני לא רוצה יותר ולא משום סיבה אחרת ובלי להתלבט ולחשוב 5 דקות קודם מה המחיר שאני אשלם על כל ביס.

תודה בלה,כייף לקרוא נראה לי תכף אזמין לעצמי איזה שווארמה מממ.................. בלה לא ענית לי מה את חושבת על הסיפורי האישי מדביקה לך אותו כאן מחבר: מלי תאריך: 2.12.2007 שעה: 09:18 שלום בלה,תודה על התשובה.לא הייתי רזה,אבל היה לי גוף יפה,תמיד תמיד שמרתי(מגיל 19)בזמן ההריון לא חשבתי על מה שיהיה אחרי:-)מה שכן בזמן ההריון פיתחתי לעצמי הרגלים לאכול טוב כמה פעמים ביום,ארוחות שכוללות כמעט מכל סוגי מזון בריא(לא אכלתי שטויות),התחלתי הריון 59 קילו וסיימתי 98 קילו(ילדתי בת 4.800קילו):-(היום אני 66 קילו)יש 7 קילו שאני לא מצליחה להוריד,ה7 קילו האלה נורא משמעותיים אצלי-ז"א ממידה 4 למידה 2!!!!!!!! זה הסיפור שלי בקצרה,היום אני מנסה לאכול פחות,לא ממש מצליחה תמיד בערב מתחילה לנשנש דברים(כל חצי שעה מנשנשת משהו-ביזיון.........................:-)))) יש לציין שיש לי תת פעילות בלוטת התריס,עם תרופה אני מאוזנת? זה סיפור שלי בקצרה

היי מלי, שמרת כל הזמן כלומר לא היית רזה מבפנים וכפית על עצמך מלחמה . בזמן ההריון הרגיש החלק שבך שלא רצה לשמור שהוא יוכל לצאת לחופשי ולאכל יותר, עכשיו את מנסה להחזיר אותו חזרה למרתף כדי שתוכלי לעשות דיאטה וזה מאד קשה. זו הנקמה שלו. עצתי הכנה לך - בדרך רגילה של דיאטה לא תוכלי להחזיר אותו לעשות מה שאת רוצה. הוא גדול וחזק עכשיו ועליך למצוא דרכים אחרות כדי ליצור אתו שיתוף פעולה. עליך להכיר אותו לכבד ולנסות להגיע לפשרה מסוימת. אם לא תעשי את זה תשלמי בעתיד מחיר הרבה יותר יקר במשקל (רמז הרבה יותר מ7 קג). שנתרמתבמשהו. בלה

כבר כמה ימים שאני מקשיבה לרעב הפיזי ויוצא לי לאכול מעט יחסית שלא כהרגלי אני לא אוכלת ארוחת בוקר כי הרעב מופיע לראשונה בסביבות הצהריים במקביל אני ממלאת את אותו חלל שהיה ממולא אצלי באוכל בפעילויות אחרות וזו חוויה חדשה עבורי ומעט מוזרה ניתן לומר שאני חיה יותר את החיים ללא מחשבות על אוכל ובאמת ירדתי במשקל משום מה היום חזרתי לאכול בבוקר ללא קשר לרעב כמו במצב הישן הנוח והמוכר ,ושמתי לב שכל היום המשיך ללא הקשבה נראה לי שאני חוזרת להעלות את מה שהורדתי ההתנסות החדשה כנראה קצת הפחידה אותי אני רואה את עצמי מתנהגת וחיה אחרת לא כמו המצב הישן זה מעניין אבל גם קצת מפחיד לראות את עצמי משתנה כנראה אני צריכה לאזור אומץ ולומר לעצמי שאני תמיד מוגנת ובטוחה וזה רק שינוי בלה ולאה הייתי שמחה לדעת מה דעתכן לא הייתי רוצה לראות את עצמי נשברת או נכשלת מה אני יכולה ללמוד מהמצב? באהבה, גילה

גילה, הכי חשוב זה לחוות. לחוות את היום הזה ולקבל עצמך גם במקומות האלה, אין זה אומר דבר לגבי מחר. אל תנסי להיות יותר קדושה מהאפיפיור. לא אתפלא אם אפילו הוא, אינו מצליח. כשאת בוחרת לקבל ולכבד את עצמך, ללמוד את עצמך ולצמוח. אינך יכולה להגביל את חוויותייך. הן חוויות שאם תלמדי להתבונן בהן, תוך קבלה, תכלי להפיק מהן לא מעט. למשל, אותי היה מעניין מה מניע אותי כרגע? מה מנהל אותי? ברגעים אותם אני מגדירה הצלחה וברגעים אחרים. ובכלל איפה הגבלתי את מושג ההצלחה שלי. יכול להיות מעניין. דוגמא שאני מאוד אוהבת להשתמש בה היא גרף הא.ק.ג. כשהלב שלנו פועם באופן תקין הגרף עולה למעלה ויורד למטה, יש גם פלטו באמצע ושוב עולה ויורד. ככה נראים חיים. השאיפה לייצר חיים שנעים על קו רצוף ישר מנותקת מהמציאות. קו ישר על צג בדיקת הא.ק.ג. משמעותו אי-חיים, מוות. מי שחי את החיים וחווה את עצמו יחווה תנודות, לחיים יש דינמיקה, הם אינם סטטיים. זכרי, הרזייה איננה מטרה בפני עצמה, היא רק סימפטום של התייחסות חדשה לעצמך. בדיוק כפי שהשמנה היא סימפטום של התייחסות אחרת. אמפטיה, חמלה, רכות וקבלה - זה מה שאת צריכה לתת לעצמך יותר מכל. עם אלה, תוכלי למנף את עצמך באופן מעצים. שוב, שבת שלום וסופשבוע חמים, נעים וטעים.

למה לא עונים על השאלות

שלום לא עניתם לי על השאלות:2/12/07 ו 4/12/07 אשמח לקבל תשובות

האם זו אותה מלי מעליה במשקל בעקבות הריון? חשוב לי לדעת כדי לענות במדויק.

כן זאת אני,אבל שאלתי גם שאלה כללית לגבי אוכל מעורב-שאלתי פעמיים לא קיבלתי תשובה,דווקא מעניינת אותי תשובה כללית חברה שלי רזה ממש,אבל יש לה צילוליט בגלל אוכל מעורב,ועוד שאלה:ידוע גם שלא מומלץ לאכול בשרי אחרי 6 בערב,כי לעבד בשר לוקח לקיבה אמון אמון זמן,אכילת בשר בלילה משפיע גם על הלב-מקשה אליו לעבוד? אשמח לקבל הסבר.

מאז שהתחלתי לעיין בפורום הזה עליתי 2.5 קילו תוך שבוע,התחלתי להקשיב לגוף שלי במשך כל היום ותמיד הגוף רצה לנשנש-נישנשתי-בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לך את. אני רואה הרבה סימני שאלה בכותרת. ואני רוצה לשאול אותך. 1 מה את בעצם שואלת? 2 לאיזה מסקנה את הגעת בעקבות מה שקרה לך? 3 אפה טעית לדעתך? אוסיף ואומר שזה שעלית במשקל ואת מנשנת בלי סוף מראה על דבר אחד - טעית בדרך, לא הלכת על פי המפה הנכונה, מי שעושה את הגישה כמו שצריך יורד במשקל ולא עולה כך שהתוצאה שהגעת אליה מראה לך שיש טעות בניווט. ועוד שאלה למה את חושבת שהתמצית של השיטה זה רק להקשיב לגוף ? זה כל כך הרבה מעבר לזה. בהצלחה בלה

אבל לא אוכלת בערב.ז'א א. הצהרים היא ארוחה אחרונה ביום. בערב שותה עם סוכר משקה חם וזה עוזר לא להיות ברעב עד ליום המוחורת.

שלום יוהנה. למה את מספרת לנו את מה שאת עושה? תראי לי רזה טבעי אחד שאוכל כך. זו דיאטה. פה זה פורום של הרזיה ללא דיאטה. אז אם מה שאת עושה עובד לך - אני שמחה בשבילך ומאחלת לך המשך הנאה . לדעתי זו לא הדרך. בברכה בלה

היי שמי לירון אני בת 21 שוקלת 53 בשבוע האחרון אני אוכלת רק ירקות ירוקים אתמול כשנשקלתי אחרי אימון של שעה הכולל אירובי ומשקולות נשקלתי 54!!! (ד" א אני 161 ס"מ) איך זה הגיוני אני לא אוכלת פחמימות בכלל ולא יורדת במשקל בבקשה שלחו לי תשובה בהקדם

לירון. את טעית בכתובת. אנחנו פורום להרזיה ללא דיאטה ואת, ללא ספק שקועה עמוק בתוך דיאטה רצינית. אז שני דברים יש לי לומר לך. ראשית - את במשקל תקין לגמרה וזה שאת רוצה לרדת מראה שיש פה בעיה. שינית - אם את מאמנה שאת בעודף משקל למרות שאת כמעט בתת משקל - זה מה שיקרה בסוף האמונה הזאת תתגשם לך. שיהיה לך יום מקסים. בלה

בוקר טוב לירון. אני בהחלט מבינה את הלך הרוח והחשיבה שמנחה אותך בעשייתך, אך אינני מסכימה עימה והתוצאות לפנייך. מישהו כנראהסיפר לך שפחמימות הן הגורם להשמנה ואם תמנעי מעצמך תרזי. את, עושה רושם, מאמינה לו. ועכשיו לאור נסיונך, לאלו מסקנות את מגיעה? אם את שואלת אותי, את מכניסה את הגוף שלך לסטרס אמיתי. גוף שאינו מקבל פחמימות זה גוף במצב השרדות. במצב השרדות הוא מפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו. לא רק שאינך מספקת לו דלק חשוב, את עוד כופה עליו מאמץ שדורש את אותו דלק. זוהי התעללות לשמה. זה כמו שאני אקח ממך את כספך, לא אאפשר לך שום גישה לכסף,, אצמיד לך אקדח לרכה ואבקש ממך לתת לי עוד. האם את מבינה על איזו מצוקה אני מדברת? מנגנוני ההשרדות וההגנה שגופך מפעיל יהיו בעוכרייך. הגוף, מבחינתו, חייב לשרוד והוא לא יוותר כל כך מהר על רקמת השומן שלו, אלה הם בטחונותיו. קראי בפורום על גישתנו, אולי תמצאי פתח להתייחסות חדשה וקואופרטיבית יותר עם גופך. שבת שלום שלך לאה פינטו

את עדיין כאן???? איך הולך מזמן לא קיבלנו עדכון..... אצלי אפשר לומר צולע מאחר וכרגע הגוף שלי אמור לאותת לי ואני לא אמורה לאכול בשעות מסויימות כמו שהורגלתי עד היום בדיאטות שונות ומגוונות, משום מה יותר קל לי לחרוג, והמוזר בעיניין הוא שאני לא מרגישה עם זה רע אבל עדיין לא יורדת במשקל מה שמפתיע אותי הוא שאני לא עולה במשקל. אני מקווה שאצלך הולך טוב יותר ובשבילי אינ מקווה שאוכל רק שהגוף יאותת לי ואתחיל לראות תוצאות משמעותיות יותר. מחכה לעדכון...

היי איקה, אין אצלי שינוי אני מאז העדכון האחרון לא הורדתי כלום, אבל אני לא מעלה גם כלום, אני אוכלת לפי תחושת הגוף אבל בינתיים אין שינוי אני מקווה שזה ישתנה בהמשך.

קרן ואיקה שלום. שני דברים יש לי לומר לכן. ראשית כל הכבוד על אימוץ השיטה. שינית - אתן כנראה עושות משהו לא נכון אם אין תוצאות. השיטה עובדת ומיצרת הרזיה. יתכן שיש לכן טעות בישום שלה. בכלל חשוב לי לומר - נושא רעב ושובע הוא נושא חשוב אך לא המרכזי בשיטה, בידיוק כמו בלטות בבנית בית חדש חשובות אבל לא המרכזיות. . שיטת הרזיה ללא דיאטה היא בידיוק כמו בניית בית. ראשית - הורסים את הבית הישן, שינית מתכננים את החדש תוך התחסות לצרכים , רצונות אפשרויות וחלמונת שלנו. בסוף מתחילים לבנות - קודם את היסודות ורק אחרי זה את השאר. אם ננסה לדלג על כל השלבים שפירטתי ונתחיל מבלטות - ברור שלא יצא בית מוצלח. בכל אפן מאחלת לכן המון הצלחה בהמשך הדרך. בלה

שלום בלה, את יכולה להגיד לי במה יכול להיות שטעינו בדרך? אני מקשיבה לגוף שלי אוכלת רק שאני רעבה ,בשבוע הראשון הורדתי במשקל קילו וחצי ומאז אני לא מורידה כלום ולא עולה כלום, אני לא מנשנשת כמעט ואני אוכלת מה שאני מרגישה שבא לי באותו רגע. גיליתי שאני אוכלת הרבה פחות מקודם ושאני שבעה הרבה יותר מהר. בנוסף אני שותה הרבה וזה מעביר לי את תחושת הרעב כאשר הרעב לא אמיתי, אבל אם אני באמת רעבה הרעב נעלם לרבע שעה אולי. את יכולה להנחות אותי יותר במדויק מה עליי לעשות כדי להמשיך את תהליך הירידה. תודה קרן

האם מישהו שמע על לאסט דאייט ,אשמח לקבל תגובה והצעה

יש לי 2 חברות שלטענתם הגשימו שם חלום (בסניף רחובות), אין לי מושג יותר מידי מה עושים שם וכמה עולה, אבל החברות שלי לא מפסיקות לדבר על המקום, על המומחים ועל היחס שהן מקבלות, בכל מקרה אני כבר הפסקתי לחשוב על דיאטות, נשארת כמו שאני.

שלום,יש לי עוד שאלה:ידוע לכולם שאוכל מעורב גורם לצילוליט זה בדוק,בנוסף אכילת אוכל מעורב כמו אורז+עוף,תפו"א+בשר,מתוק אחרי מלוח,לחם+נקניק...................................................זה פשוט לא בריא(אלא אם כן זה קורה פעם פעמיים בשבוע)כשאני מטגנת איזה סטייק טעים תמיד בא לי להוסיף איזה צ'יפס מתוגן היטב אבל אני במקום זה מוסיפה סלט ירקות,כדי להקל על הקיבה,לא להעמיס על הלב,ולא לקבל צילוליט(מאז שהפסקתי לאכול אוכל מעורב-אין לי צילוליט בכלל)אז מה תגידו הרי כל הזמן שבא לי לערבב אני מתאפקת!תודה

מלי יקרה, בוקר טוב. בואי נעשה סדר יקירה. אוכל מעורב אינו גורם לצלוליטיס. נקודה. אני מציעה לך לקרוא שוב את הפוסט שלך ולהוריד את "ידוע לכולם" צלוליטיס היא תופעה תורשתית. כתבתי עליה יותר מפעם אחת בפורום. חבל שאין לך את הסבלנות לדפדף בפורום. ומקווה שתהיה לך הסבלנות לשמוע משהו חדש ושונה ממה שהכרת עד כה. צלוליטיס היא תופעה המתפתחת על רקע חולשה והתרופפות של רקמת החיבור התומכת ברקמת השומן. מידת החוזק של רקמת החיבור היא גנטית. כשרקמת החיבור הזו מתרופפת זה כמו חוטים סדורים ששמתרחקים זה מזה (אם כי לא נפרדים ממש. כך נוצרים חללים שמבינהם זולגת רקמת השומן לכיוון העור. זה מה שנותן לעור מבנה גלי שאנו מכירים כצלוליטיס. מכאן שגם אנשים רזים יכולים לחוות צלוליטיס כי זה קשור לרקצת החיבור ולא לרקמת השומן. אין ספק שעודף רקמת שומן יכול ליצור לחץ נוסף על הרקמה. אך אין שום מניעה שגם אנשים רזים יחוו צלוליטיס. אין זה קשור לאוכל מעורב או לא. ע"פ הקביעה הזו שלך, הייתי צריכה לראות המוני גברים, ילדים ונשים עם צלוליטיס כיוון שבני האדם ככלל צורכים מזון מגוון (מה שאת קוראת לו "מעורב"). באופן אישי, התזונה שלי מאוד מגוונת ומעורבת ותודה לאל צלוליטיס אין. ואני יכולה לתת לך דוגמאות למכביר. מה שאפשר ללמוד מזה בעיקר יהיה הצורך לכעכע הנחות יסוד ולערער על כל מיני אמונות שלנו. זה עומד בבסיס הגישה של הרזייה ללא דיאטה. לא אתווכח עם מה שאת מאמינה שעובד בשבילך. מה שטוב לך, טוב גם לי. אלא שאת מנסה לכפות על עצמך אורח אכילה מאוד לא נוח כיוון שהוא מאוד לא טבעי. אז אם אוכל להקל עלייך בכך שאאיר לך נקודות למחשבה, אשמח לעשות זאת. כל השילובים שהבאת כדוגמא לתזונה לא בריאה הם שילובים פחמימות וחלבונים. בלשון עדינה אומר שאין בדבר קמצוץ של אמת, אלא אם כן קיימת הפרעה פתולוגית נדירה למדיי. הידעת שחלק מההנחיות לחולי סוכרת היא שילוב מתמיד בין פחמימות לחלבונים? השילוב הזה עושה טוב לכולנו החלבונים מאטים את קצב כניסת הסוכר לדם ובכך תורמים לויסות רמותיו, אצל סוכרתי וגם אצל אדם בריא. הקושי שלך לחיות את ההפרדה היא החסך הפסיכולוגי המיותר שאת כופה על עצמך וגם החסך הביולוגי שמתעלם מהצרכים הטבעיים של גופך. אני מציעה לך להוריד נקודות וסימני קריאה ולהתחיל לעבוד קצת יותר עם סימני שאלה. בעיקר כשקשה לך וכשמשהו לא עובד בשבילך. מה שעובד מתקבל בברכה. מאחלת לך יום נפלא וסופשבוע חמים ונעים שלך לאה פינטו

ירדתי 5 קילוגרם בכחודשיים. בפעם הראשונה התחברתי אל עצמי אל הנשיות ואל סידרי עדיפויות חדשים.

היי נאווה תודה על השיתוף וברכותי על ההשיג בלה.

עשיתי דיאטה ובעקבות הקריאה בפורומכם התחלתי להקשיב לגופי ולאכול כמו שהוא משדר לי (משבת זו) וממוצאי שבת אני סובלת מגזים שלשולים והרגשת אי נוחות האם יכול להיות שהגוף כבר היה רגיל 5 חודשים למשטר לא מסתגל או מה קרה בדיוק? תודה

בוקר טוב רות. מה שאת מתארת יכול לנבוע מהרבה מאוד סיבות , בינהן: סוג מזון שאכלת, תמהיל מזונות שצרכת, הפרעה מיקרוביאלית או ויראלית ועוד. תחושת האי נוחות היא סיגנל מגופך להסב תשומת לב ולהגיב. בדיוק כמו הרגשת אי הנוחות שאת חשה כששלפוחית השתן שלך מלאה. הגוף מתקשר איתנו באמצעות תחושות. אני יכולה להרגיע אותך ולאמר שהגוף שלנו מסתגל בקלות ליחסים החדשים שאנו בונים איתו. לכן, אני רוצה להציע לך להתייחס למצב הזה כאל מצב נקודתי. מעבר לכך, למידת הסיגנלים של הגוף וזיהוי הצרכים שלו לסוג מזון ולכמויות, הוא ענין של זמן ואימון. אינני יודעת בדיוק מה את עושה ואיך ולכן קצת קשה לי להתייחס. אני יודעת לאמר לך שעם הזמן היכולת הזו הולכת ומשתפרת. יישר כח והמון הצלחה שלך לאה פינטו