פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
מנחם או מרגיע או מפיג שיעמום כשחשים את כל אחד מהרגשות האלו?
כשכשאוכלים משעמום או כדי להירגע ,מחפשים משהו אחר להיות עסוקים בו. אבל השעמום וחוסר הרוגע לא עוברים כי אוכלים.
שאני שבעה,זה מן הסתם לא יכול להיות כמות גדולה של אוכל ,כי כבר אני שבעה,אבל יש לי חברים שמדי אנחנו אוכלים ביחד במסעדות או בלימודים ולמרות שהם שבעו אם אומרים שככ טעים להם האוכל ,הם לוקחים עוד ביס או שניים מהנסדוויץ או מהגלידה. באיזה תדירות זה אמור לקרות,ואיך הם בחרו דווקא ברגע הנתון הזה לאכול עוד קצת למרות שכבר שבעו? למה לי זה מרגיש כבר לא נוח בבטן לאכול כשאני לא רעבה יותר והם עדיין נהנו ואהבו לקחת קצת מעבר ? וקצת מעבר זה ממש ביס שניים לא יותר...ועצרו הרבה לפני שכאבה להם הבטן. והם אנשים שאין להם בעיות משקל בכלל... אפשר עזרה? תודה
, שאוכלים מעבר לשובע ותגרום או לא תגרום לאי נוחות. אין תדירות שכדאי או לא כדאי שזה יקרה. וכל אדם הוא שונה.
יש שובע,מכאן שכל ביס מעבר כבר לא נעים בבטן כלומר לא נהנים מהאכילה,מצד שני כן לפעמים אוכלים מעבר,מכאן שאוכלים אבל נעים בבטן ולא נהנים? זה מה שלא מובן לי ככ
כמה רעבים או לא ? זה קורה לכולם? שתכלס רוצים לאכול כי האוכל טעים אבל פשוט לא יכולים כי שבעים? כולם מתגרים? תודה מראש
מגרה אותם, יש שמלוח. ריחות של אוכל מגרים אותנו וגם מראה של אוכל מגרה אותנו. זה נורמלי לחלוטין. ונכון, אם שבעים, ומקשיבים לשובע, קשה לאכול , גם אם האוכל מגרה.
כדי לא לפספס: הייתי מרגיש את הכבדות :גם אם הייתי בוחר לאכול את החשק איך שהוא צץ לי במחשבה וגם אם הייתי מחכה עוד קצת זמן נכון? תודה:)
קערת ציפס עם גבינה מעל ,זה שווה בערך 500-600 קלוריות , לעומת לחם עם גבינה ששווים את אותה הכמות הקלורית הזו ,אבל הכמות של האוכל היא ממש גדולה, יותר מקערת הציפס עם הגבינה, למרות ששניהם בסוף אותם קלוריות. אם הגוף שלי צריך 500 קלוריות ברגע נתון בעצם הייתי אוכל את שניהם (כל אחד לחוד מן הסתם), כי זה מה שהייתי צריך באותו הרגע? ככה זה עובד?
את יכול לבחור בין שתי האפשרויות. מה שחשוב הוא לעצור בשובע.
ועבר עם דיאטות ,יגיע אי פעם לרמת אכילה של כאב פיזי כמו אחרי התקף בולמוס?
יכולים להיגרם בגלל דיאטות, סיבות רגשיות ועוד. גם אדם במשקל תקין יכול לסבול מהתקפי אכילה. האם אתה סובל מהתקפי אכילה?
של אוכל,אבל חשוב לי להבין שהאם אדם ללא בעיות של משקל ודיאטות,אלא אדם עם מערכת יחסים בריאה עם אוכל,יגיע אי פעם לסיטואציה שבה הוא אוכל עד לכאב פיזי ממש בבטן?
אם זה יכול לקרות למישהו שיש לו מערכת יחסים בריאה עם אוכל? אם יש לו התקפים אז כן. ואם יש לו בולמוסי אכילה, הייתי בודקת אם מערכת היחסים שלו עם אוכל באמת בריאה. ואם היא בריאה, הייתי בודקת אם הוא לא מרעיב את עצמו שלא במודע. נניח הוא מאד עסוק והוא לא אוכל מספיק. יכולות להיות לכך עוד סיבות.
תחושת הבטן מבחינה של יש שמקום או אין מקום לאכול? גם כשאני רעב וגם כשסתם בא לי משהוא? הבטן תמיד אומרת? תודה וככה אפשר לא לדאוג ללהשמין?
על תחושת הבטן שלך לכל מטרה תזונתית.
הי שוב,אני ממש מצטער מראש שאני חופר פשוט זה ממש חשוב לי להבין כדי שאני יכול לאכול בחופשיות עפ רצונותיי: נכון ששובע לא מורכב רק מנפח אלא ממכלול של דברים,אבל,עדיין אני חייב להבין: אם אני שם על השולחן לחם של 200 קלוריות ושוקולד של 200 קלוריות,כמותית/נפחית ,הלחם הוא רב יותר,מכאן שאפשר להגיע לשובע מהר יותר מהלחם ,והוא יאכל כמותית,פחות מהשוקולד. אז העובדה ששובע זה לא רק נפח,מה זה אומר לי ספציפית לארוחה הזו? הלחם חייב להיות נאכל פחות מהשוקולד ספציפית לארוחה הזו לא משנה איך אני אסובב את הנתונים ,כי הוא נותן יותר נפח,או ממלא יותר מהר את הקיבה,ונפח זה חלק מהשובע. אני מודה לך מאוד מראש!
אם אתה צריך לארוחה זו 200 קלוריות כדי לשבוע , אז תקבל אותם גם אם אתה אוכל לחם וגם אם אתה אוכל שוקולד. שובע, היא תחושה פיזיולוגית ברורה שבאה עם האכילה.
וזה ממש כיף. הקטע הוא שכמה ביסים מעבר לשובע עדיין אני ממשיך להינות מהאכילה. אז אני שואל: ההנאה מאוכל,שנגמרת אפילו טיפה מעבר לשובע,היא שקרית ומטעה כמנחה למתי אני אמור לעצור ולאכול,כי היא מעבר לשובע. אני בבעיה.
ולפעמים אתה אוכל קצת מעבר לשובע. אמרתי הרבה פעמים, אנחנו לא רובוטים, ואף אחד מאיתנו לא עוצר תמיד בדיוק בשובע. מה שאתה מתאר זה נורמלי. אם יש לך מטרה תזונתית , שהתנהגות זו מפריעה לה, אז אולי כדאי להעמיק. אחרת , אני לא רואה כאן בעיה בכלל.
הזמן. זה כשאני אוכל כשאני לא רעב,אבל אז, אחרי שעובר הזמן הזה,אני פתאום לא רק שלא רוצה את החשק אלא גם כאילו לא יכול להכניס אותו לבטן מבלי שארגיש לא נעים או כבדות,השאלה שלי היא,האם את אוצה התחושה הייתי מגלה גם אם הייתי בוחר לאכול בפעם הראשונה שהמחשבה על החשק באה לי? כלומר בכל מצב הייתי מרגיש כבדות? בין אם אני מחכה או לא? תודה
או אי נוחות. למעשה מה שאת מזהה זה חשק ולא רעב. ולכן הוא גם עובר עם הזמן. כך שאם היית אוכל עם החשק, סביר שהיית עובר את השובע ומרגיש לא נח. כמובן שזה תלוי כמות. אם היית לוקח ביס ממשהו,ישר היית מבין, שאתה בעצם לא צריך את זה.
גם אם הייתי בוחר לאכול את החשק איך שהוא צץ לי במחשבה וגם אם הייתי מחכה עוד קצת זמן נכון?
אבל אם היית מחכה עוד זמן אולי היית מרגיש את הכבדות אחרת. ככל שעובר הזמן, הרעב שלנו נבנה.
ושמח אם אוכל לקבל אישור לה: שמתי לב שכשאני אוכל משהוא כי הוא פחות קלוריות מהדר שאני באמת רוצה,אז אני אוכל ממנו בכמות יותר גדולה עד שנמאס לי,לעומת הדבר שבאמת אני רוצה שממנו אני אוכל כמות יותר קטנה. יכול להיות שבסוף אני מגיע לאותן הקלוריות אבל הכמויות שונות. אם הכמויות שונות זה אומר שהשטויות שאמרו לי עד זה שהקיבה היא כמו כלי ויש לה סף שצריך למלא ואם עוברים אותו זה כבר מרגיש לא נעים,זה שטויות! הסף הזה משתנה כל הזמן לא? תודה!!
רוצה. הקיבה לא משתנה. מה שמשתנה זה דרגת השובע. דרגת השובע משתנה בהתאם לדרגת הרעב, וכל ארוחה היא שונה. וכן, אם תאכל הרבה מאוכל שיש בו פחות קלוריות ,יש סיכוי טוב שתגיע ליותר קלוריות, מאשר אם היית אוכל את מה שרצית מלכתחילה.
הרעב: זה אומר שהכמות שונה נכון? כלומר שובע זה שובע והתחושה שלו היא זהה לא משנה מה דרגת הרעב נכון? תודה
אם אתה מרגיש אותה, אז אתה מכיר אותה. היא לא משתנה. כמות האוכל בארוחה משתנה כל פעם כדי להגיע לשובע.
לכיף ופעמים זה יכול להיות קוביית שוקולד ולפעמים חתיכת עוגה זה מסתדר פיזיולוגית עם הגוף? זה לא רעב... אותם הורמונים (שאני מכיר אותם) שאחראיים על רעב אחראיים גם על החשקים? זה קצת מבלבל ואני צריך הבנה כדי לשחרר את זה. תודה:)
תהנה ממה שאתה אוכל. לא נשמע שיש כאן בעיה שצריך לפתור.
יש לי פחד נוראי מלהשמין,והחשיבה שאני אצטרך ללכת לחנויות בדים ולא למצוא מידה למכנסיים שלי,מכתיבה לי את האכילה. אני כבר ככה קורב ללהיות שמן מאוד מאוד,האם זהו אכן פחד רציונלי שצריך להחשיב אותו כחלק מהסיבות למה כן לשמור על מה שאני אוכל?
האם הפחד להשמין נובע מכך שירדת הרבה במשקל? או שאתה במשקל תקין ופשוט פוחד להשמין. אוכל לא משמין, אבל כמה ואיך אוכלים ממנו, כן יכול להשמין בטווח הרחוק. כדי לענות על השאלה הזו, אני צריכה להבין מה גורם לפחד מהשמנה. ואם אתה פוחד להשמין, וזה מנחה את מה שאתה אוכל, אני מציעה לך לפנות לייעוץ תזונתי שיוכל ללמד אותך להפסיק לפחד מאוכל.
אשמח לדוגמאות שקורות לאנשים בחיי היום יום,על בחירה לאכול כשלא ככ רעבים אבל האוכל עוד טעים,אפילו ממש קצת עוד אוכל. זה רגשי ,תלוי טעם האוכל? אילו מצבים הם?
התחשק לך אכול גלידה כי עברת ליד גלידריה. התחלת לאכול את הגלידה המאד טעימה, והרגשת שמספיק לך למרות שלא סיימת אותה ולא היית קרובה לסיים אותה. אם את ממשיכה לאכול, את אוכלת מעבר , אם את זורקת אותה - עצרת בזמן. אם המשכת עד הסוף ולא נח לך בבטן כנראה שאכלת יותר מדי. זה לא תמיד אומר שמדובר באכילה רגשית. יכול להיות שפשוט לא היה לך "לב" לזרוק את הגלידה.
מלמטה: אבל בגלל שחשק הוא לא צורך פיזיולוגי איך ייתכן שכשהוא בא לי,ובא לי בטוב מבלי שארגיש אי נוחות בבטן אפילו לא קצת,בין אם אני אוכל הרבה או קצת בחשק,הוא לא אמור תיאורטית להגיע תמיד לפני רעב? כי אז כל הדרים הפיזיולוגיים שצריכים לקרות כדי שאני אוכל את החשק מבלי להרגיש לא נעים בבטן,צריכים לקרות?
אבל לצורך הדיון: רעב הוא תחושה פיזיולוגית .חשק, בא כששבעים. אני לא כלכך מבינה למה אתה חותר. בגדול אוכלים כמות אוכל לפי מידת הרעב, או לפי מידת החשק.
ממש על קצת המזלג או קובייה ממש קטנה שלשוקולד למרות שאני יודע שאני שבע. עד כמה זה נורא? יש פעמים שאפשר לוותר לעצמי ולקחת קצת? אני אוכל די מאוזן וכן אוכל מדי פעם מתוקים בין האורחות או במקום ארוחה אבל לפעמים בא לי מעבר קצת יותר . באיזו תדירות אני צריך להתאפק?
קצת פרופורציות בבקשה. מה יכול להיות נורא בלאכול קובייה של שוקולד בשביל הטעם? אם זה לא אכילה מוגזמת מעבר לשובע, אז למה השאלה?
שאני רוצה לקחת עוד ביס או שניים ,ממש ככה,לא יותר,כי טעים לי. אז רציתי לשאול עד כמה זה נורא מבחינת המשקל לטווח ארוך?יכול להיות שזה מה שתוקע לי הירידה? זה כל פעם מדהים אותי שביס אחד גורם לתחושה ככ לא נעימה בגוף.. תודה
יכולה להיגרם מהרבה סיבות, ולא רק מאוכל. אני לא יודעת מה משקלך, כמה ירדת ולאן את שואפת. אבל אם כבר ירדת כ5-10% מהמשקל ההתחלתי שלך יש שתי אפשרויות: 1) ירדת מספיק, ,ואת רזה פיזיולוגית ולכן את לא יורדת יותר 2) הגוף מתנגד זמנית להמשך הירידה במשקל. פיזיולוגית ירידה במשקל, גם אם את צריכה לרדת, זה לא משהו שהגוף מעודד. הגוף שואף להשאר בשיווי משקל. אז ייתכן שהוא "מעריך" מחדש את המצב. במידה ואת צריכה עוד לרדת, את צריכה לתת לגוף שלך את הזמן לאפשר את זה. הטעות הכי נפוצה במצבים כאלה, הוא לחשוב שצריך לאכול פחות. "תקיעות" כזו יכולה לקחת הרבה זמן. תלוי בהיסטוריה של דיאטות, משקל התחלתי, משקל נכחי ועוד. וכן, ביס אחד נוסף יכול לגרום לתחושה מאד לא נעימה
אבל חוסר ההנאה מהאוכל אפילו ביס מעבר לשובע הוא זה שאמור לסמן לי להפסיק לאכול לא? אז אם יש המשך של הנאה מהאוכל גם כמה וכמה ביסים מעבר ,עד שאני מגיעה לתחושה לא נעימה בבטן ממש,זה אומר לי שאני צריכה ל"החזיק" את עצמי כל הזמן בשובע ולא לאכול אפילו קצת מעברו ,לא? שוב,כי מבחינתי,אכילה מעבר לשובע אמורה לגרום לי לחוסר הנאה גם ממש טיפה מעבר...וההחלטה מדי פעם להמשיך ולאכול לפני שמגיעים לתחושה ממש לא נעימה ,סותרת את העובדה שאני אמורה להפסיק מההנאה כשאני מגיעה לשובע ולא אפילו קצת מעברו... תודה
כי אפשר להנות מארוחה ולהרגיש איתה מצויין כשעוצרים בשובע. אם האוכל טעים ואת ממשיכה לאכול מעבר לשובע, את לא תרגישי נח. שובע היא תחושה פיזיולוגית ברורה. הנאה מאוכל באה עם הארוחה. אבל הרבה הנאה יכול לגרום לתחושה לא נוחה בבטן, אם היא גורמת לך לאכול מעבר לשובע.
שהאוכל ממשיך להיות טעים בלי קשר לשובע,ויש הנאה מאוכל שקשורה באופן ישיר לתחושה בבטן שמרגישים:נוחות או אי נוחות ,תלוי בכמות שאוכלים. אז ברגע שאני עוברת את השובע ההנאה מהאוכל יורדת נכון? מצד שני כן ,כמו שכתבת,עדיין אפשר להנות מהאוכל אפילו אחרי השובע עד למקום מסויים שבו ממש כבר יש אי נוחות פיזית. אבל עד שמגיעים לאי נוחות הזו,אוכלים מעבר לשובע,כלומר ההנאה מהאוכל יורדת,אבל בכל זאת ממשיכים לאכול,זאת אומרת שאוכלים עם פחות הנאה? למה שזה יקרה אפילו פעם אחת? והרי אנשים שמשקלם מאוזן,כן מדי פעם אוכלים מעבר לשובע כי האוכל טעים. אז פה אני לא מבינה:הם אוכלים מעבר לשובע אפילו ביס,ולא נהנים?
לא רובוטים. ולפעמים אנחנו פשוט רוצים עוד ביס ממשהו טעים. הנאה זה משהו אישי. כל אחד נהנה מאוכל בדרכו שלו.
" כמות האוכל שאנחנו אוכלים בארוחה תשתנה בהתאם להרכב הארוחה". חשבתי שלא משנה מה בוחרים לאכול בסוף מגיעים לאותה כמות שנאכלת ומכאן גם אותן מספר הקלוריות. נגיד יש צורך לאכול 200 קלוריות:בעצם האמירה הזו אומרת שאני אוכל שתי פרוסות לחם (כדי להגיע ל200 קלוריות) או חתיכת עוגת שוקולד קטנה (שהיא 200 קלוריות)? זו הכוונה? מצד שני ,נפח של הלחם גדול יותר מחתיכת עוגת השוקולד. יש פה סתירה לחלוטין. אפשר בבקשה לקבל הסבר מדוייק לזה,כי אני לא מצליח להבין את זה וזה חשוב לי. תודה
אתה מחפש כמות מדוייקת של אוכל שתתאים לכל ארוחה בהתאם לאוכל שאתה בוחר. אין דבר כזה. בגדול כדי להגיע לשובע אתה צריך כמות אוכל מסויימת ( שכן, אפשר בדיעבד לתרגם לקלוריות, אבל בשביל מה?) שמשתנה בכל ארוחה. אם את אוכל עוגה, אתה תאכל כמות עוגה בהתאם לרעב שלך באותה ארוחה. ואם באותה ארוחה בחרת לחם, תאכל כמות לחם שתשביע אותך לאותה ארוחה. הרכב הארוחה ישנה את הכמות שאתה צורך מכל מרכיב. למשל, לחם עם גבינה, תאכל פחות פרוסות לחם מאשר אם היית בוחר לחם בלי כלום.
שאני חופר פשוט זה ממש חשוב לי להבין כדי שאני יכול לאכול בחופשיות עפ רצונותיי: נכון ששובע לא מורכב רק מנפח אלא ממכלול של דברים,אבל,עדיין אני חייב להבין: אם אני שם על השולחן לחם של 200 קלוריות ושוקולד של 200 קלוריות,כמותית/נפחית ,הלחם הוא רב יותר,מכאן שאפשר להגיע לשובע מהר יותר מהלחם ,והוא יאכל כמותית,פחות מהשוקולד. אז העובדה ששובע זה לא רק נפח,מה זה אומר לי ספציפית לארוחה הזו? הלחם חייב להיות נאכל פחות מהשוקולד ספציפית לארוחה הזו לא משנה איך אני אסובב את הנתונים ,כי הוא נותן יותר נפח,או ממלא יותר מהר את הקיבה,ונפח זה חלק מהשובע. אני מודה לך מאוד מראש!
די קל לי לדעת שאכילה של קינוח יגרום לי לתחושה כבדה,הבעיה היא שיכולות לעבור שעתיים מהארוחה עצמה,עדיין אני לא רעבה ,אבל אז התחושה של החוסר רעב,פחות מובהקת וחדה,ואז אני נמצאת בשלב ביניים שאני לא יודעת אם אני ארגיש טוב עם האכילה או לא אפילו תוך כדי האכילה עצמה. זה נשמע בכלל הגיוני? או שאני מתעלמת מהתחושות שלי?
הסיבה שתחושת הרעב לא מובהקת, היא כי את עדיין שבעה. רעב היא תחושה מובהקת כמו שובע.
כובד או חרטה אחכ על לאכול אותו,אני מניח שצריכים לקרות מלא דברים פיזיולוגיים בבת אחת כדי לאפשר את זה. מכאן אני שואל:האם אז חשק זה לא צורך פיזיולוגי? והאם אכילת החשק בלי שזה יעשה תחושה לא נעימה בגוף לא אמור להגיע תיאורטית,לפני שהרעב מופיע?
חשק לאכול משהו הוא דחף נורמלי בין אם הוא מגיע מרעב או לא. אז למה שיהיו ייסורי מצפון? וכשרעבים יש חשק לאכול. לפעמים משהו קטן ולפעמים ארוחה. בהנחה שעוצרים בשובע, אם יש רעב גודל הארוחה תתאים לדרגת הרעב. אם יש רק חשק, או שהוא יעבור, או שכמות המזון תתאים למידת החשק.זה יכול להיות רק משהו לטעם למשל.
יכול להיות מצב שבו אפשר לאכול בתחושה לפני האכילה,לא צריך לאכול,אבל האכילה לא תגרום לתחושה לא נעימה. אני טועה?
אז היית צריך לאכול או לא? לא ממש הבנתי את כוונתך.
מחשיבה על קלוריות,אבל, אי אפשר להתכחש לעובדה שאם בוחרים ממיליון סיבות שונות לאכול כשלא רעבים (ולא משנה כרגע מהן הסיבות האילו),אפשר לבחור לאכול משהוא עם יותר קלוריות ומשהוא עם פחות קלוריות. (נגיד חתיכה של עוגת קצפת לעומת סלט פירות). שוב,האכילה היא לא מרעב מלכתחילה,והעצירה תיעשה רק כאשר תחושה פיזית של אי נוחות גדולה בבטן תיעשה או אפילו סתם לחטוף משהוא על הדרך . אם זה יעשה פעם אחת ,מן הסתם זה לא נורא ,אבל נצא מנקודת הנחה שזה קורה המון פעמים,עלייה במשקל כן תקרה,מכאן שקלוריות מאוד משנות בשורה התחתונה.
אז בכל מקרה אוכלים יותר מדי. ואם לפי הדוגמא שלך מגיעים לתחושה פיזית לא נוחה, כדי להגיע לתחושה הזו את תאכלי כמותית יותר פירות מאשר עוגת קצפת. אז לקלוריות של העודפים אין משמעות, כי כדי להגיע לתחושת אי נוחות את תגיעי לאותן קלוריות אבל בכמויות שונות של מזון.
כמות קלוריות בסכה הכללי אבל ממאכלים שונים?
כך שקלורית זה אמור להסתכם בפחות או יותר אותו הדבר גם אם אוכלים מאכלים שונים.
לא קשור לכמות האוכל,אם יכול להיות מצב שעוברות כמה שעות מאז האכילה ואני עדיין מרגיש שמשהוא קטן יסתום אותי ויעשה לי תחושה לא נעימה. נכון?
ומכאן נגזרת כמות האוכל שאתה אוכל. כשהאוכל בא עם התיאבון, זה בדרך כלל אומר שאתה רעב אבל לא הרגשת את זה. למשל, בימים חמים, כשמסתובבים יכול להיות שלא מרגישים את הרעב כשהוא בא.
אבל ,יש פעמים שאני אוכל מתוך רצון למשהוא בין האורחות. הקטע הוא שלפעמים זה קורה כי אני הרצון בא ממני,ולפעמים הגירוי הוא חיצוני. בשני המקרים אני אוכל לא מתוך רעב ,אבל האם הגירוי החיצוני ,זה שלא בא ממני ,הוא מיותר? כי אני תמיד חושב שבין כה וכה ,האוכל הביניימי הוא לא צורך אמיתי של הגוף לאכול נכון? אבל תמיד אני חושב שאני לא אמור לאכול כשהחשק לא בא ממני אלא מתוך גירוי חיצוני... תודה רבה:)
של מאפים טריים, עוברים ליד גלידריה ובא לנו גלידה. לא תמיד צריך להמנע מהחשקים האלה. צריך גמישות. לפעמים כן ולפעמים לא.
נכון? אין מצב שאני מתחילה לאכול לא מרעב ואוכלת בערך אותה הכמות (נגיד כף אורז),ופעם זה יושב עלי יותר ופעם יותר קל לי תחושה הפיזית?
ולכן בכל ארוחה, כמות האוכל שאנחנו צריכים משתנה. יכול להיות שאותה כמות אוכל תהיה לפעמים בול, יותר מדי או פחות מדי. תלוי איך מה דרגת הרעב שלך לארוחה.
שבהם זה בסדר או נורמלי להרגיש ששבעים אבל בוחרים בלי נקיפות מצפון להמשיך לאכול כי האוכל טעים הרבה או קצת זה לא משנה,ואני יודעת שזה יעשה כבד בבטן. פשוט מתי הבחירה נעשית? איך יודעים? אני חושבת שאני צריכה ממש דוגמאות ,כי חשבתי וחשבתי ,ולא הגעתי לתשובות לבד .
את מחפשת שמישהו יגיד לך מתי מותר לך לעבור את השובע ומתי אסור לך לעבור את השובע. למה? הבחירה לעצור בשובע היא שלך בלבד. אם את מרגישה שאת פשוט לא מצליחה לעצור בשובע, לא משנה מה, אז אולי כדאי שתפני אלינו לייעוץ. בסה"כ את יכולה לבחור מתי.
לאכול מעבר לשובע הרבה או קצת לפעמים זה בסדר? לא צריך ללמוד להימנע תמיד ממעבר לשובע? אז אני מתקשה להבין מתי זה קורה. יכול להיות שבגלל שהאוכל טעים תמיד יש רצון לאכול מעבר אבל מדי פעם פשוט "נופלים" בזה ,או כוח הרצון נחלש ואז לוקחים עוד כמה ביסים?
זה נורמלי לאכול מעבר לשובע לפעמים כשהאוכל טעים.
את התקפי האכילה שלי,אני יכולה בעצם להסיק שאם בשעת התקף אני פונה לאוכל מתוק ,זה אומר שאוכל מתוק הוא הכי טעים ?יותר טעים מכל טעם אחר? אחרת למה אני רוצה רק מתוק בהתקף?
בהכרח שזה הכי טעים לך. יכול להיות שאת לא מרשה לעצמך אף פעם לאכול מתוק ובשבילך ההתקף הוא ההזדמנות היחידה לכך. יכול להיות שכשיש לך דחף להתקף אכילה, המתוק הכי נגיש וזמין. אבל השאלה צריכה להיות אחרת: למה יש לך התקפי אכילה, והאם זה משהו שהיית מעוניינת לעצור? כי אם כן, טיפול תזונתי , זה התמחות שלנו, יכול מאד להתאים לך.
בכלל אם באמת בא לי משהוא מתוק לאכול כביניים או לא. תמיד אנידיקציה שלי הייתה התחושה של הבטן,אבל הרבה פעמים אני מתחיל לאכול ופשוט לא יודע אם בא לי או לא,כי אני לא יודע אם כבד בבטן או לא. מה אפשר לעשות במצבים כאלו?
למה להתווכח עם התחושה? אם אתה לא רוצה לאכול, אל תאכל. נשמע שאתה נמצא באיזה שהיא מסגרת אכילה שמחייבת אותך לאכול בין הארוחות. כדי לענות על התשובה שלך, צריך להבין איך אתה אוכל במשך כמה ימים. וזה כבר מקום לייעוץ תזונתי.
על זה די הרבה :אחת:שעובר מלא זמן מהארוחה ואני מרגישה שביס אחד של משהוא יעשה לי לא טוב בבטן,השנייה זה שעובר מלא זמן מהארוחה וזה דווקא כן יבוא לי טוב ולא כבד והאופציה השלישית -שעובר מלא זמן מהארוחה ואני מרגישה שאני כן יכולה להכניס משהוא בלי שזה יעשה כבד ,אבל לא בא לי לאכול ....למרות שזה לא יעשה כבד? האופציה השלישית שונה מהראשונה נכון? תודה רבה
יכול להיות שזה קשור לזה שלא אכלת יותר מדי זמן. הרעב שם, ואת תרגישי אותו כשתתחילי לאכול. שתי האופציות הראשונות בהחלט אפשריות. אבל אני קצת מוטרדת מזה שאת אומרת "מלא זמן". מה זה "מלא זמן" בין הארוחות? יכול להיות שזה יותר מדי זמן?
עד שמגיעים לשובע נכון? אז כשמחליטים לפעמים לאכול מעבר לשובע ,מה זה אומר? שאוכלים כי האוכל טעים אבל מתעלמים מהעובדה שלא נהנים יותר? אוכלים בלי הנאה? זה לא מסתדר..
אפשר עדיין להנות מאוכל אחרי נקודת השובע, אבל זה תלוי כמות. אם אוכלים יותר מדי, אולי נהנים מהאוכל, אבל התחושה בבטן מתחילה להיות ממש לא נעימה. אפשר להתעלם מהתחושה הלא נעימה בבטן רק עד גבול מסוים, ואז התחושה יכולה להיות ממש בלתי נסבלת. האוכל, עדיין נשאר טעים....
שלום,יכול להיות שממש לק מהלידה או ביסון מעוגייה כשאני שבע עושה לי תחושה כבדה שמחזיקה שעתיים וחצי?? למה זה ככ הרבה זמן זה רק ביס ממש קטן... תודה
הביס הקטן כשאתה שבע, "מתווסף" למה שאכלת קודם. ולכן הוא יכול לגרום לך להרגשת אי נוחות או כובד.
למצבים בהם יש אוכל בקיבה אבל בכל זאת אחוש רעב? מה יגרום לזה? חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי. תודה רבה
בהכרח שאתה לא צריך עוד אוכל. אם הגוף זקוק לאנרגיה, הוא ייתן לך סימן שאתה רעב. וזה נכון גם אם יש אוכל בקיבה. כמובן שבמצב כזה ,הקיבה לא תהיה "מפוצצת" באוכל. לדעתי כבר ניהלנו את השיחה הזו. מה בעצם מטרת השאלה? מה אתה מנסה להבין?
זה לא אותו הדבר?
לא בהכרח. למשל אם אוכלים פופקורן, אוכלים הרבה נפח ולא בהכרח כמות גדולה של מזון. לעומת נניח ארוחה מאוזנת, שהנפח שלה יותר קטן, אבל כמותית לגוף היא תהיה יותר גדולה. זה מבלבל כי, כשמדברים על אוכל מדברים על הרכב מזון וארוחות. ולכן נפח יכול להטעות. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, זה יכול להיות אותו דבר. תלוי על מה מדברים....
מאוכל חם? אוכל שאמור להיאכל חם כמו פיצה וכזה... אפשר להרגיש אי נוחות כזו בבטן בגלל שהאוכל נאכל קר? תודה
מאוכל חם. אין שום סיבה שטמפרטורת האוכל תשפיע על העיכול. כשהאוכל מגיע לקיבה שלך הוא כבר לא חם בכל מקרה.
אפנה לאכול חלבי מאשר בשר ,או שזה לא קשור?
מחפש משהו יותר קל לאכול. אני מניחה שאם אתה ממש רעב בשעות האלה, יכול להיות שתבחר בשר. על איזה שעות לילה אנחנו מדברים?
שבעה אחרי חתיכת עוגה מאשר חתיכה קטנה של לחמנייה? כי בשוקולד יש יותר קלוריות?
הרעב שלך. יכול להיות שחתיכה של עוגה תשביע אותך יותר מלחמנייה ריקה. או, תלוי כמה מהלחמנייה את אוכלת. אם הלחמנייה עם שוקולד, אז שוב, תאכלי כמות בהתאם לרעב שלך באותו הזמן. אין פה "חוקים" לכמויות.
שבדיעבד לא הייתי צריך זה אומר שהכנסתי מדי אוכל לקיבה?
תלוי בהרגשה שלך. אם אתה מרגיש כבד או לא נח, כנראה שלא היית צריך לאכול את זה.
ואני לא מבין משהוא בסיסי: בכף אורז יש 50 קלוריות שזה פרוסה אחת של לחם קל,ולחם קל זה הרבה יותר מבחינת גודל האוכל עצמו וייתן יותר נפח לקיבה. אז איך אפשר לא להחשיב קלוריות ונפח מזון בשיטה של הנון דיאט?
זאת השאלה ששואלים בנון דיאט, ולא כמה קלוריות. כי אם תאכל לשובע אתה תראה שבכל ארוחה אתה צריך כמות אוכל שונה. כשאתה סופר קלוריות, אתה מחליט מראש כמה אתה אוכל, וזה מנתק אותך מהשובע ומהצרכים שלך לאותה ארוחה. שובע נקבע עפ"י מידת הרעב, הרכב הארוחה ונפחה. אז בנון דיאט אם אתה אוכל לחם או אורז זה לא משנה. מה שחשוב זה לעצור בשובע.תן לגוף לחשב את הצרכים שלו , שיכולים להיות מתורגמים בדיעבד לקלוריות ( אם זה חשוב לך), עבורך.
יש יותר חלבונים,יש דבק כזה גם בפחמימה?נגיד יותר פחמימות בלחמנייה מאשר קרקר? (סתם דוגמא ,אין לי באמת מושג....) תודה
כאשר מסתכלים על פחמימות כקבוצה, אפשר להשוות את כמות הפחימימות במוצרים השונים לפי הכמות הנאכלת.
לגבי הריכוז כי בשעת רעב אני אם יש מולי עוגייה או שוקולד לעומת אורז (שנגיד שניהם פחמימה),אוטומטית אני אלך לאורז...אז זה בגלל הריכוז של הפחמימה שנותן יותר אפקט של שובע נכון? תודה
מרקם, חשק. לא לריכוז פחמימות כזה או אחר.
ללאכול חלבונים כל ארוחה?
חלבון הוא אב מזון שאנחנו צריכים במשך היום. התשובה לשאלה שלך צריכה לבוא מהסתכלות על מה שאתה אוכל. יכול להיות שאתה אוכל מספיק חלבון ביום גם אם אתה לא אוכל חלבון בכל ארוחה. ויש גם שאלה לגבי המטרה: איזון אכילה? משהו אחר?
שגם "אם אתה שבע, ואוכל,אז גם אם יש חשק, הכמות של האוכל שתאכל תהיה בהתאם למידת הרעב." אבל אין רעב מלכתחילה בחשק,זה למה זה חשק לא?
חשק לאכול, למשהו כשלא רעבים הוא לא רעב פיזיולוגי. ולכן אם את שבע ויש לך חשק לאכול, אז בהנחה שאתה מקשיב לשובע, אתה תאכל מעט. למה? כי אתה לא רעב. כשיש לנו חשק למשהו מתוק או מלוח או מרקם מסויים, כשלא רעבים, נהיה מסופקים כשנקבל את הטעם שאנחנו מחפשים. חשק עובר. רעב לא. למשל, אם תקבל שיחת טלפון, יכול להיות שלאחריה "תשכח" שרצית לאכול משהו. זה לא קורה אם רעבים.
כשתייה בארוחה כדי לא לשבוע מקולה רגילה ואז יצא שאני אוכל פחות אוכל?
נוזלים ומשקאות מוגזים "ממלאים" אותנו ויכולים להשפיע על כמות האוכל שאוכלים בארוחה. שובע אמור להגיע מאוכל ולא שתייה.
יש פעמים שאנשים רזים כן אוכלים בידיעה מוחלטת מעבר לשובע ,כי האוכל נורא טעים להם נכון ולא ממקום של פספוס או משהוא כזה? מתי זה קורה?
זה לא קשור למשקל. אם אוכלים את מה שרוצים לאכול אין חסכים ולא מפספסים.
עוקב אחרי כמות אבות המזון בדם ועל פי זה מופיע רעב?
יש הרבה מאד מערכות בגוף שמעורבות כדי לתת לנו תחושת רעב או שובע. המח, הקיבה, רמת מרכיבים תזונתיים בדם , מערכות הורמונליות ועוד. לכל אלה יש תפקיד כדי לתת לנו תחושת רעב או שובע.
לחלבונים פחמימות ושומנים ? לא ייתכן מצב שרעבים והגוף צריך רק חלבונים או פחמימות או שומן...? תודה
מה הגוף צריך בדיוק באותו הרגע, אין לדעת. אבל הוא "מנווט" אותך. לפעמים רוצים ארוחה "כבדה" ומלאה, לפעמים משהו קל לפעמים גדול ולפעמים קטן. אם לא תאכלי את מה שהגוף שלך "רוצה" את תישארי רעב ולא מסופקת.
לאכול רק חלבונים כי זה הדבר היחיד שהגוף צריך באותו הרגע?
יש לי שאלה:אם חשק לא נאכל מרעב,איך אפשר לאוכל אותו ולעצור כשמגיעים לשובע? הרי לא היה רעב מלכתחילה אז איך יש שובע? תודה
זה אומר שאתה אוכל מתוך שובע. ואז, הגוף מגיב לכמות שאתה אוכל בהתאם. שובע היא תחושה שנשארת לאורך זמן, בדרגות משתנות. ולכן, אתה תרגיש שאתה "מתמלא" או שבע בהתאם לכמות שאתה אוכל, גם אם לא התחלת מרעב. אם אתה שבע, ואוכל,אז גם אם יש חשק, הכמות של האוכל שתאכל תהיה בהתאם למידת הרעב. ואם אין רעב, אז הכמות שאתה תצטרך כדי לספק את החשקהתהיה מאד קטנה.
שבעצם הכמות של האוכל פר ארוחה משתנה עפ סוג האוכל? חשבתי כל הזמן הזה שיש קיבולת קבועה של הקיבה שלא משתנה אף פעם.... כי בעצם הפירוש הוא שנורא חשוב שיהיה את כל אבות המזון בארוחה כדי לא להגיע למצב של אכילת יתר של קלוריות...לא?
בהתאם לדרגת הרעב שלנו, הרכב המזון. כדי למנוע אכילת יתר, צריך פשוט לעצור בשובע.
לשובע יתר זה ביס או מלכתחילה עוגייה שנאכלה לא מרעב בכלל?
אז בדיעבד אפשר לדעת מה האוכל בארוחה שאכלנו ממנו יותר מדי. זו יכולה להיות עוגייה, ביס נוסף מהארוחה או יותר מדי ירקות. כל אוכל ,יכול לגרום לנו לאכול מעבר לשובע ולהרגיש שאכלנו יותר מדי.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם אני בוחר לאכול מעבר לשובע אפילו ביס ממשהוא (ולא משנה מה הסיבה),יש הבדל אם אני לוקח ביס מעוגת שוקולד וביס מלחם עם גבינה. שניהם יתנו כמות שונה מאוד של קלוריות והרי מלכתחילה אני לא מחפש להגיע לשובע (ושוב,לשם השאלה לא משנה למה)....אז זה לא סותר את הגישה שלא מאמינה בקלוריות?
זה לא משנה מה בחרת לאכול. אם אכלת מעבר לשובע, אכלת יותר ממה שאתה צריך. כך שאם התוספת מגיעה מאוכל זה או אחר, זה לא משנה כי עדיין אכלת יותר מדי. הרעיון הוא להקשיב לגוף כשהוא אומר מספיק. ואת זה הוא אומר בשובע. ואם אתה מתעקש על קלוריות, אתה יכול לתייחס לשובע בתור זה ש"סופר" את הקלוריות שאתה צריך לאותה ארוחה. כי השובע אמור לקבוע את סוף האכילה.
