פורום הרזיה ללא דיאטה

לבלה ולאה היקרות ! אני מאוד מאמינה בדרך שלכן. בשנים האחרנות עשיתי הרבה שינויים בתפסותי והתיחסותי לעצמי ולחיי. אני מאמינה שאני יודעת אלו שינויים נוספים עלי לעשות בנוגע להתיחסותי לגופי, ומהי הדרך לההפך לרזה טבעית ולהשיל את עודף המשקל הגדול שיש לי כיום. הבעיה שלי היא שלמרות ההבנה והידע, אני לא מצליחה לעשות שינוי זה בפועל. אשמח לשמוע מכן תובנות רעיונות ועצות כיצד אוכל להתקדם.

שלום רחל וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. ראשית, יופי לדעת שאת מגיעה ממקום ש: 1. אינו חושש משינויים 2. רואה בשינויים סוג של אתגר חיובי 3. מבין ששינוי מתחיל מבפנים 4. ולא פחות חשוב, אם לא הכי חשוב, חווה הצלחה בתהליכי שינוי.. אני מבינה שלאור ההתפתחויות שחווית בשנים האחרונות, את מרגישה שרמת המודעות שלך עלתה ומכאן שאת יודעת מה עלייך לעשות. אני לא יכולה להיות בטוחה בזה ב- 100%. יש משהו שאת כנראה לא כ"כ מזהה. האם תוכלי לפרט קצת, בנוגע ל: 1. מהי ההבנה והידע שלך בנוגע למה שעלייך לשנות? מה, לידיעתך, עלייך לשנות? 2. מה בדיוק לא מצליח? איפה את רואה את אבני הנגף? מה את עושה שלא עובד? רחל, גישה ושינוי תפישתי אינם נבנים על עצות. זהו תהליך ואת ודאי יודעת. אין ספק שאם את לא מצליחה לייצר מציאות חדשה, יש משהו בגישתך שמקשה עלייך. משהו באופן שבו את רואה את הדברים. גם לאחר שזיהינו אותו, עדיין יש דרך שעלינו לעשות כדי לשנות אותו. החיים עצמם הם תהליך, תהליך של התפתחות וצמיחה מתמדת. כל תהליך של צמיחה והתפתחות מתאפשר אודות למידה חדשה וחוויות חדשות. הרשי לעצמך להמשיך ללמוד דברים חדשים והרפי מנקודת המוצא שאומרת כי את, שכבר עשית שינויים בחייך, אמורה גם לדעת איך לשנות את מימדי גופך. נסיונך החיובי יהווה תמיכה לתהליכי למידה חדשים ונוספים בחייך. אשמח לשמוע תשובותייך לשאלות שהעליתי. יום ממוזג ונעים שלך לאה פינטו

רציתי לשאול אם השיטה של הרזיה ללא דיאטה הוא משהו שאתם פיתחתם והמצאתם או שזה שיטה שקיימת ואם כן מעניין אותי מי המציא והאם יש ספרים שאני יכולה לקרוא. אני מאד מתעניינת. תודה. ענת.

שלום רב לך. את הגישה פתחו שתי פסיכותרפסתיות אמרקיאות בשם גיין הרשמן וקרול מונטר יש להן מרכז הנקרה "להתגבר על אכילת יתר "והן כתבו מספר ספרים בנושא. על הבסיס של הגישה שלהן התפתחו זרמים שונים ומגוונים של גישת הרזיה ללא דיאטה כאשר העקרונות דומים אבל כל מטפל מוסיף את הפיתוח שלו. ספר טוב בנושא בעברית שאני מכירה נקרא לא עוד דיאטה של סוזי אורבך. כל אחת מאתנו הוסיפה את הגישה שלה לנושא.לאה משלבת את נושא האימון בגישת הרזיה ללא דיאטה ואלו אני משלבת פסיכותרפיה ממוקדת גוף. מקווה שעזרתי.

ערב טוב ענת. אני באופן אישי הגעתי לגישת הרזייה ללא דיאטה באמצעות תובנות אישיות שגרמו לי להתחיל לראות בילדי ובבעלי הרזים מודל. עם כל הידע המדעי והביולוגי (שני תארים ונסיון) שהיה ברשותי עד אז, לא הצלחתי להביא את עצמי אל השקט והשלווה, אל הגוף הרזה והנוח, אל יחסים בריאים וטבעיים עם מזון. היה ברור לי שמשהו כאן בגישה שלי לא נכון, משהו בדרך החשיבה הזה לא עובד. שהרי אם המציאות שלי ממחזרת את עצמה ואין אני מגיעה אל השינוי המיוחל ונשארת שם, משהו חייב להיות קלוקל בצורת החשיבה שלי. עדיין לא ידעתי מה, ובכל זאת החלטתי לשחרר לחלוטין ואפילו לקבל את גופי כפי שהוא (12 ק"ג עודפים, אז) ולשחרר את עצמי ואותו מכל מגבלה שהיא. מבחינתי זה היה להפסיק לדפוק את הראש שוב ושוב בקיר ולצפות שהראש לא יכאב או לחלופין שאצליח לעבור דרך אותו קיר. משהו התחיל לקרות כשבמקביל התחלתי ללמוד מהרזים באמת. התחלתי בדיוק כמותם, לתת לגוף שלי להנחות אותי בלי לחץ ובלי פחד פן אשמין. שאלתי, התענינתי, חקרתי מה מנהל את האכילה שלהם, מהם ההבדלים האמיתיים בינינו? בהתחשב בעובדה שהם לא חיו על סוכרזית, לחם קל וחלב רזה - היה ברור שיש שם משהו אחר. וגנטי זה לא, כי גם אני ...פעם, מזמן, הייתי אדם רזה (לפחות עד הנעורים ואולי קצת אחרי). הק"ג שסרבו להפרד ממני במשך מספר שנים, התחילו לנשור בקלילות ובעיקביות. הייתי די בשוק, אני חייבת לציין. את מבינה, בחיים לא חשבתי ולא הרשתי לעצמי אפילו לחלום (מסתבר) על ללבוש מידה 38. הייתי בטוחה שזהו, נגזר עלי, אחרי שנים של דיכוי גופני (אני הייתי האקורדיון בה- הידיעה עד שהתעייפתי) לשאת את ההשלכות. ופתאום, בלי מוצרי דיאט ולייט, בלי ספירת קלוריות והתחשבנויות. ההיפך מתוך חופש ומרחב, הצריכה שלי הצטמצמה בקלות ואיתה ההיקפים. פתאום אני שומעת את עצמי אומרת "לא בא לי" לכל מיני מזונות שהיו על תקן אובססיה בעבר. למרות שזה קרה לפני מספר שנים, אני עדיין מסוגלת להתרגש מעוצמת הגילוי. עוצמת השחרור וההנאה. בכל אופן, התובנה המרעישה היתה שבעצם מאוד טבעי לנו להיות רזים, ככה נולדנו, לזה נועדנו, לזה גופנו מתוכנת. ובעצם במקום לנסות כל מיני מניפולציות יש פשוט לזרום איתו. שיתפתי את בלה בחוויה והיא חשפה בפני את התיעוד הספרותי שנתן לגיטימציה מלאה לכל מה שחויתי ולא היה לי קל להסביר, אפילו לעצמי. כך שלאחר שקיבלתי את הסימוכין המדעי לכך (שהרי אני אדם קונבנציונלי מטבעו...יש מי שיצחק עכשיו), התחלתי לבנות את התוכנית שלי ולעבוד עם קהל. כפי שבלה כתבה, יש גישה ויש דרך. יש מספר אנשים שמשתמשים בגישת ההרזייה ללא דיאטה - מעטים מאוד עדיין, והם מגיעים מפרופסיות שונות ולכן יצרו התאמה לתפישת עולמם המקצועית אני אישית רואה באימון (coaching) מתודיקה יעילה ביותר ליצירת שינויים ולכן מן הסתם התוכנית שלי מבוססת על גישת ההרזיה ללא דיאטה ומשתמשת במתודיקת האימון לצורך הישומי. חשוב להבין שגישת ההרזייה ללא דיאטה איננה רק פרקטיקה טכנית, היא תובעת בהכרח שינוי תפישתי וקוגנטיבי. מתודיקת האימון רואה בהתנהגות שלנו פועל יוצא, נגזרת, של עולם החשיבה ומערך האמונות הפנימי שלנו. לכן, על מנת לייצר תוצאות יציבות עלינו לערוך את השינוי מבפנים...הביטוי החיצוני לא יאחר לבוא. תודה לך ענת שעוררת אצלי נוסטלגיה נעימה. ברוכה הבאה לפורום ואיחולי דרך צלחה. שלך לאה פינטו

אני מרגישה חסרת אונים בגל השומן אני שוקלת כ-57 ואני בת 15 אני לא בולמית אבל מרוב יאוש אני אוכלת רק בערב ומשתדלת שלא להקיא אני אשמח מאוד שתעזרו לי:(

שלום רב. את חייבת לשוחח עם הוריך ולשתף אותם בתחושות שלך עליך לקבל יעוץ מסוג כלשהו עדיף יעוץ נפשי המשולב עם יעוץ תזונתי כדי שמצד אחד יקלו עלך את התחושות הרעות שיש לך לגבי עצמך ומצד שיני ילמדו אותך איך לאכל בריא ונכון. גיל 15 הוא גיל מאד קשה ומבלבל וגיל עם סיכון גבוה להתפתחות הפרעת אכילה אז אל תחכי פני לטיפול. בלה

שלום בלה ולאה. לפני 3 שנים הייתי בעודף משקל של כ-45 קילו. זה התחיל בילדות על רקע גנטי ובעיות הורמונליות והמשיך עם עוד סיבות... נואשתי מדיאטנים, רופאים, תפריטים, טיפולים וכלום גם לא הצליח. ואז מתוך הרמת ידיים באה הישועה, ככה לבד רזיתי 200 ג' בשבוע ואחרי שנתיים בדיוק באותו קצב, השלתי 35 ק"ג. היום כמובן אני יותר מודעת ועושה ספורט. אבל החשוב הוא שלמדתי להקשיב לגוף שלי: מתי אני רעבה, מה לאכול, כמה לאכול, באיזה שעות לאכול וכו'. אני גם מרגישה טוב, בדיקות הדם מצוינות ונשארו רק 8 ק"ג להוריד... אני לא הולכת לפי תפריטים, כי ברגע שאומרים לי מה לאכול ומתי זה כבר נועד לכשלון! בקיצור, המצחיק שאני עדיין מגלה תופעות על הגוף שלי ולומדת אותו עם השינויים. רציתי לשאול משהו דווקא מבחינה בריאותית ולא קלורית כמובן. עד לפני שנה לא אכלתי פירות ועכשיו נורא בא לי. כשחם יש לי פחות תיאבון והפרי מרווה ומשביע אותי. השאלה לא לגבי איזה פרי אלא לגבי הכמויות. מה קורה שחלק גדול מהיום מתבסס רק על פירות ? זה לא בנוסף לאוכל אלא במקום... כמובן שהסוכר תקין. תודה על עצתכן והתייחסתוכן.

קורל היקרה. סיפורך הוא דוגמא מובהקת לאיך הרזיה ללא דיאטה אכן מביאה לתוצאות. את מספרת שדווקא אחרי שהפסקת להקשיב למומחים חיצוניים והתחלת לכבד את גופך ירדת יפה מאד במשקל. אז גילית את הדרך הנכונה אבל את עדיין לא בטוחה וצריכה אישור של מומחים שזה נכון עבורך. מנקודת מבטי זה בסדר גמור לאכל פירות כי זה מה שכרגע גופך זקוק אני יודעת את כל המידע על חשיבות הגיוון אבל מאמינה בכל ליבי שאם את באמת מקשיבה לגופך הוא יכוון אותך בסופו של דבר גם למזונות אחרים . אז תמשיכי לעשות מה שאת עושה אבל אל תשכחי כל הזמן לבדוק האם באמת זה מה שגופך מבקש ואולי כבר יש לו בקשות נוספות. בברכה, בלה

בוקר טוב, גם אני חושבת שאם הגוף רוצה להחליף אוכל מוצק במזון קל קר ומרווה - צריך ללכת על זה ולא לאכול דברים אחרים. הרי חלק גדול מהירידה במשקל ובעיקר ההרגשה הטובה (פיזית) נובעים מזה שאני אוכלת רק כשאני רעבה ורק מה שאני רוצה וחושבת שצריך. היום נשקלתי וראיתי שאני לא עולה במשקל עם השינויים כך שאני מרגישה עוד יותר בטחון בדרך שלי.

אני בת 36, גובה 1.57 שוקלת 83 ק"ג. העלייה הדרסטית במשקל החלה אצלי אחרי הלידות ומאז קשה לי לרדת במשקל.השאלה שלי היא איך אני "אוספת" את עצמי למצב של הרגלי אכילה חדשים והקשבה לגוף? זה הקושי העיקרי שלי, מבקשת לשמוע עיצות..

טלי היקרה שלום רב. בשאלתך יש הנחת יסוד שעליך לאסוף את עצמך כלומר לעשות משהו קשה שאת לא במיוחד ששה לקראתו. הנחת יסוד מסוג זה עלולה להשאיר אותך במקום שאת נמצאת בו ולהפוך לאמונה שמגשימה את עצמה. אם נסכתל על העובודת שאת מתארת אז נראה שאכן יש לך עודף משקל שהתחיל אחרי הלידות ,כלומר משהו סביב נושא ההריונות והלידות יצא מאיזון ונשאר לא מאוזן. זה יכול להיות הרבה דברים כמובן בכל מיני רבדים - פיזיים, רגשיים, התנהגותיים, קוגנטיביים . הייתי מאד שמחה לעזור לך אבל אני לא נוהגת לתת עצות חסרי תוכן שמימלא לא יעזרו לך . לכן אשאל אותך. מה בידיוק את צריכה מאתנו? איך נוכל לעזור לך לאסוף את עצמך? תשאלי את עצמך את השאלות האלו וכשיהיה לך ברור ומגובש תבקשי. אם אוכל לעזור אעשה זאת בשמחה רבה. בברכה, בלה

לפני כמה זמן כתבתי כאן שיש לי בעייה רצינית עם אוכל ואת אמרת לי לפנות לטיפול בהפרעות אכילה. הייתה לי השבוע דיאטנית וגם היא הפנתה אותי לטיפול כי היא אומרת שיש לי אנורקסיה. אני באמת לא מרגישה אנורקסית כי זה פשוט עובדה שכל פעם שאני יותר מדי יורדת אני מעלה את זה בעצמי- משהו שאנורקסיות לא עושות. אני פוחדת ללכת לטיפול כי הם בטח יגידו לי לעלות מלא במשקל. אני לא יכולה איכשהו להבין איך השיטה שלכם עובדת ולאכול ככה?

שלום רונה היקרה. חסרים לי הרבה פרטים כדי שאוכל להתיחס בצורה מקצעוית. אנורקסיה מגודרת על פי פרמטרים רבים . כמו בכל דבר יש אנורקסיה חמורה ויש אנורקסיה קלה שעלולה להפוך לחמורה . אם דיאטנית התרשמה שיש לך הפרעת אכילה אני מציע שתגיעי לאבחון של איש מקצוע. המטרה בטיפול היא לא לעלות אותך במשקל אלא לעזור לך לאכל בריא ונכון.

שלום אני בת 20 שוקלת 70 והגובה שלי מטר 68 . אני רוצה לרדת במשקל ולא יודעת איך איזה דרך אפשר לרדת במשקל אני לא שמנה אני מלאה . ואני עושה הילכות מתמידות

שלום חניתה. אשאל אותך מספר שאלות. 1 מה בידיוק את רוצה? 2 איך אנחנו יכולות לעזור לך להשיג את רצונך? חשוב לי להבין כדי שאוכל לכוון אותך.

שלום לך.. שמעתי כאן באתר על כדור בשם רדוקטיל שהתפקיד שלו לדכא תאבון ואת האמת אני מאוד מעוניינת להשתמש בכדור הזה.. ואיני יודעת כיצד לבקש אותו מהרופא כי יש לי עודף משקל של 6-7 קילו בערך...ולא נירא לי שהוא יתן לי מרשם לעודף משקל כזה ורציתי לדעת כיצד הוא עולה.?

שלום רב 1 אני מחפשת שחקנים /אנשים מעל 70 ק"ג המעונינים לשחק בסרט קולנוע נא לשלוח ק"ח ותמונה למייל [email protected]

דברתי איתך לפני חודשיים וחצי בערך וספרתי לך שאני לא יורדת במשקל אני 1.66 ושוקלת בין 66-68 - אני אוכלת נכון לא מרעיבה את עצמי אוכלת לפעמים גם בלילה כי היום שלי קצת הפוך עשיתי עד לא מזמן קיק בוקס וכרגע שוחה כל יום ואני פשוט לא יורדת במשקל אפילו גרם , מפנקת תצמי מדי פעם וממש עושה את זה לאט - ממש אורח חיים בריא כמו שאת אומרת אבל הירידה לא מגיעה מה עושים? ( ואני בת 26 אם זה משנה) מה יכולה להיות הבעיה זה ממש מספר קילוגרמים אחרונים שמסרבים לרדת

שלום ל"אני". סביר להניח שאכן שוחחנו, איתך הסליחה אבל אני לא זוכרת את כולם. עם כל רצוני לעזור, גם כאן אהיה מאוד כללית, כיוון שאינני מודעת לפרטי המקרה שלך, אני ניזונה אך ורק מהנתונים שאת מעלה ומהפרשנויות שלך. ומתוך המגבלה הזו, אנסה להאיר את דרכך ככל שאוכל. ראשית את ההרזייה שלנו איננו מודדים במאזני השקילה אלא בהיקפים. בעיקר כשמשולבת פעילות גופנית בסדר היום שלך. מאזני השקילה מאוד רגישים למסת השריר ותכולת המים בגוף והרבה פחות למסת השומן. כיוון שאת מסת השומן ברצוננו לצמצם וכיוון שהיא מרוכזת בשכבה תת עורית, נחווה את השינויים בהיקפי הגוף. על המשקל ניתן לצפות במאות גרמים בודדים (תלוי גם ברמת הדיוק והכיול של מאני השקילה). קראי את תגובתי לקורל (כמה הודעות מעלייך). אז כפי שאני מבינה את אינך שבעת רצון מההתקדמות בין אם מדדת אותה נכון ובין אם לאו. וחוששת שהגוף לא מגיב לך. כשהגוף לא מגיב בהרזייה, זה יכול לקרות משני טעמים עיקריים: 1. הגוף מאוזן על מימדיו האידיאליים - ז"א שאת כבר נמצאת במשקל הגוף הטוב והבריא ביותר עבורך. ואם את אכן שם ורוצה להמשיך לרזות, זה יכול להעיד על ראיה לא ריאליסטית בנוגע למשקלך וכאן גישת האכילה האינטואטיבית לא כ"כ תעזור (כי היא מסייעת לך להגיע למשקל האידיאלי). ממקום זה, את יכולה לעסוק בעיצובו וללמוד לקבל את עצמך באהבה רבה. 2. אינך עוברת את התהליך הנכון. שיחה אחת בינינו ותכתובת מייל בפורום איננה תחליף לתהליך אישי. המיקוד החזק שלך במה שהגוף אמור לעשות, גובר על המיקוד של מה שאת יכולה לעשות למענו. אינני יודעת עד כמה את יודעת לזהות את דרגות הרעב השונות, את דרגת הסיפוק שלך ממזון, את רמות השובע השונות. אינני יודעת עד כמה את משוחררת עם מזון, עד כמה את אכן מבחינה בין רעב רגשי לרעב ביולוגי וכ"ו. אני בהחלט מודעת להשפעת הפרשנות שלך - לא בהכרח מה שאני קוראת לו רעב, זה הדבר אליו את מתכוונת. זה משהו שמתאמנים ולומדים אט אט לזהות. יותר מכל, נראה לי שאת ממוקדת מאוד בשומנים שלך, בק"ג העודפים. זה בעייתי בתהליך הרזייה ללא דיאטה. נדמה לי שאת פועלת מתוך סוג של מתח ולחץ ופחות מתוך אופטימיות ואמונה שהגוף הוא אכן הפרטנר שלך לתהליך. נדמה שהראש הדיאטטי עדיין שולט במחוזות תודעתך. סליחה מראש אם אני טועה אך זוהי תחושתי. לגילך אגב אין שום משמעות. ללחץ ולחששות יש הרבה מאוד משמעות. כשאנו פועלים מביאינג של שמנים, קשה לנו לייצר משהו חדש באמת. בבקשה קראי את קורל. אני מקווה שתשובתי לא גורמת לך אכזבה אלא דווקא מאירה כי זו הכוונה. שלך לאה פינטו

שלום, למה כוונתכן בהרזיה ללא דיאטה? הרזייה רק על ידי ספורט? אפשר לאכול בצורה מסודרת ולא לקרוא לזה דיאטה. אשמח לשמוע מכן איך אפשר לרזות בשיטה שלכן.

היי נירה. אני מבינה שהמושג של הרזיה ללא דיאטה חדש לך . אני מציע לך לשוטט בפורום שלנו לקרוא את השאלות והתשובות על מנת להתרשם ולהבין קצת במה מדובר. לא מדובר בספורט וגם לא באכילה מסודרת מדובר על משהו הרבה יותר רחב, מדובר על תפיסת עולם פירוש של מציאות של נושא האכילה. שיטת הרזיה ללא דיאטה היא הפוכה לשיטת הדיאטה. בעוד שדיאטה מדברת על חסך גבולות והמנעות הרזיה ללא דיאטה מדברת על הקשבה לגוף רשות מלאה לאכל הכל ואמונה ביכולת של הגוף לחזור למצב טבעי ומאוזן בשבילו. זו גישה העובדת על מודעות עצמית ברמה של התודעה שלנו ומשלבת עבודה על הגוף ועל הנפש במקביל. מקווה שזה ענה לך ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול.

הומלץ לי ע"י רופא לב לקחת אומגה 3. גם להרגעה. על הקופסא האורגנלית מומלץ לקחת 3 עד 5 כדורים של 1000 מ"ג ליום. האם האומגה 3 משמין?

הפנה את שאלתך לפורום לתזונה קלינית

לאה ובלה היקרות שלום. שמי שירה, ואני עוד מעט בת 17, סובלת מאז הילדות מהשמנה, אמנם לא קיצונית מאוד, אבל זה בכל זאת מאוד מאוד מפריע לי (אני מרגישה כל כך כבדה ומגושמת, וסובלת מעייפות ומחוסר ביטחון עצמי). בשנה האחרונה התחלתי לקרוא הרבה ספרים שעוסקים בחשיבות התודעה בכל סוג של ריפוי או שינוי אמיתי ומהותי. אני חושבת שאני מבינה למה הכוונה ב"הרזייה ללא דיאטה" ואני גם מאוד מאוד מאמינה בזה, אני מבינה שאין שום דבר חיצוני שאין לו קודם כל ביטוי פנימי בחשיבה שלנו. הבעיה העיקרית שלי (למרות שאני לא מנסה לזרוק את האשמה על אחרים) היא אמא שלי. היא לא מאמינה בדרך המחשבה הזאת וכל הזמן רק יורדת עליי ואומרת לי שאני צריכה לסגור את הפה ולפעמים פשוט לצום. הגעתי למצב שאני לא יכולה לאכול כלום בנוכחותה, ומחפשת דרכים לאכול במקומות שהיא לא תראה אותי. אני יודעת שזה לא צריך להיות ככה, אבל אין לי כוח לריב איתה כל היום. אני מרגישה שאני צריכה עזרה מקצועית וליווי אישי, אבל אני לא מסוגלת לממן אותה בעצמי, והיא מסכימה לממן עבורי רק קבוצות תמיכה "רגילות" ששם עסוקים כל היום בספירת קלוריות, בטענה שכל שאר הדברים הם פשוט "עבודה בעיניים" על אנשים. מצד אחד אני לא יכולה להכריח אותה לחשוב כמוני, אבל מצד שני אני מרגישה שנגמרו לי כל האופציות, כי אני לא מוכנה להיות שוב בקבוצת תמיכה!!! האם אתן יכולות לתת לי עצה או להמליץ לי על ספר שיוכל לעזור לי לעבור את הדרך הזאת לבד? תודה מקרב לב!!! שירה

שירה שלום, אני ממליצה לך בחום לפנות לWINLIFE יש להם תוכנית לאורח חיים נכון דהיינו כושר גופני,יעוץ תזונתי וסדרת הרצאות בנושא בריאות. הם נמצאים בוינגייט בהצלחה

שלום איריס אני קוראת את הפנייתך ולא בטוחה שהבנת מה שירה מחפשת ומה הרענון שמביא פורום זה. מה שאת מציעה הוא דיאטה, גישת חיים שאיננו מאמינות בה ולכן אין זה המקום. בברכה לאה פינטו

שירה יקרה. כל-כך הרבה חוכמה, התבטאות רהוטה הראויה לציון והכלה בוגרת של הזולת - עד כי קשה לי לקלוט שמדובר בנערה בת 17. לקרוא אותך ולהיות גאים בנוער שלנו. שירה, אימך אכן כבולה בדפוס חשיבה מסוים ומתקשה לראות ולהבין מה שאת רואה ומבינה. עושה רושם שהיא גם מדברת מתוך תסכול רב שמקשה על פתיחותה. פעם, אשה חכמה אמרה לי : "כשאת רוצה לרתום משהו, היי נכונה להרתם אליו" כיצד תוכלי לרתום את אימך אלייך? ראשית דבר, הרתמי אליה. וכדי להרתם אליה, עלייך להבין אותה. לאחר מכן תוכלי לנסות להבין מה יקל עליה להפתח אלייך, מה הדבר שאם תביאי / תעשי/ תאמרי, יגרום לה לרצות להקשיב לך ולנסות להבין אותך. נסי למצוא את המשותף ולעבוד איתה. שתיכן רוצות אותו דבר - שתיכן רוצות בהרזייה שלך. אתן שונות באופן בו אתן רואות את זה מושג. שירה, יש לי עוד מה לאמר לך ואני רוצה להזמין אותך ליצור איתי קשר למייל הפרטי [email protected] או לנייד שלי 0525506688 ונסי להזמין את אמא שלך לפורום, להעלות בו שאלות. בהצלחה לאה פינטו שירה, אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר באמצעות המייל הפרטי

אני מאוד נמוכה 158 ס"מ,ומשקלי 63 .אני בת 40 . כמה עלי לשקול? האם ,יש להפריד בין פחממימות וחלבונים ?כלומר,לאכול כל דבר בניפרד?

שלום יהלי. אל תגידי "מאוד נמוכה", זה גם הגובה שלי.....ואוטוטו גם הגיל שלי. אז, כמה עלייך לשקול? הייתי רוצה להחזיר את השאלה חזרה אלייך. באיזה משקל או נכון יותר, באיזו מידה הרגשת נוח או תרגישי נוח, לדעתך? כשאת מנסה לענות על השאלה הזו, נסי לנתק את המטרה (המידה הנוחה והכיפית)מהאמצעים (הדרך לממש את המטרה הזו). אחכה בסבלנות לתשובתך. בנוגע לשאלה השניה שלך - לא. אין להפריד חלבונים מפחמימות. מדוע לא? א. האם זה נראה לך טבעי בתזונת האדם? האם ישנם (פרט לסוכר ולשמן) מזונות שהם פחמימתיים גרידא? או חלבוניים גרידא? ב. אין שום הגיון ביולוגי ופיזיולוגי בתיאוריה הזו שמחלקת את המזון לפחמימות ולחלבונים. משאלותייך אני מתרשמת שלא קראת תגובות שלנו בפורום. אני מציעה לך לעשות כן. על מנת להבין טוב יותר את גישת ההרזייה ללא דיאטה" ובעבור כל מה שלא תביני או מה שלא יתיישב עם ההגיון הקיים, נהיה פה ונענה לכל שאלה בשמחה ובסבלנות רבה בברכה לאה פינטו

אני כל הזמן מביטה בתמונות,שלפני ההריון האחרון.לפני 6.5 שנים. הייתי ניראת נהדר. בעקבות ההריון{+33 ק"ג},גופי,קיבל מעין עיוות.{שומנים וצלוליט} אני לא יכלה לחיות עם זה.את מבינה? הייתי חטובה. אני מעוניינת לרדת לפחות ל54 ק"ג. אין לי בישוב , מכון כושר. לאן עלי לפנות?ומה עלי לעשות?

שלום יהלי. אז הנה את יודעת. ואינך זקוקה לאישור של אף אחד בכל הנוגע לנוחות ולרווחה הפיזית שלך. למען הסר כל צל של ספק, אני לחלוטין מבינה אותך ויכולה אפילו להיזכר בהרגשה הזו. למעשה, הייתי בדיוק במצבך...עם אותם נתונים שחשבתי כי נגזר עלי לחיות איתם לעולמי עד. אווו, כמה שאני מבינה. ומעבר לכך, יודעת שזה לחלוטין יכול להיות אחרת. אז בואי נתחיל לעשות קצת סדר. ראשית, אין צורך במכון כושר כדי לרזות. פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה.ולכן זה ממש לא מה שעומד בינך לבין הגוף הרזה אליו את שואפת. לפעילות גופנית, ים של יתרונות והיבטים חיוביים על חיינו, הרזייה היא לא אחת מהן. ההקשר הזה הוא בעייתי ומגביל. כדי לשוב לגופך הנוח והנעים עלייך להתחיל לעבוד איתו, להיות קשובה ומכבדת לצרכיו כמו גם להיות קשובה ומכבדת לצרכייך הרגשיים. השמנה ועודף משקל לא נולדים מכורח רצונו של הגוף אלא מחוסר תשומת לב לעצמנו, הגוף רק מגיב לנו. אם את רוצה לשנות את אופן התגובה שלו, קחי אחריות על התרומה שלך במקום להעניש אותו ואת עצמך בתזונה מלאכותית (ע"פ תפריט או דיאטה מגבילה כלשהי, או פעילות גופנית אינטנסיבית). עודף משקל והשמנה הם אמנם תגובה לאכילת יתר אך אין היא עומדת בפני עצמה. גם אכילת יתר היא תגובה למשהו. והמשהו הזה הוא מרכז העבודה שלנו. המשהו הזה, הוא מערכת ההנעה הפנימית שלך. אם השינוי לא יתרחש שם, אזי הביטוי החיצוני לא יחזיק מים. יהלי, אני רוצה להפנות אותך לקריאת מספר תגובות שלנו בהמשך הדף על מנת להתרשם מגישת ה"הרזייה ללא דיאטה" ומהדרך שאנו מציעות. אני מבטיחה לך שיש דרך נפלאה ומהנה לחזור לשם. קראי ושאלי. אני אהיה כאן. שלך לאה פינטו

אני נערה בת 14 וחצי , לפני כ-3 שנים גילו אצלי עקמת בגב ומאז אני עם חגורת גב , אינני עושה שום פעליות גופנים , חוץ משחייה , וגם זה לא הרבה זמן . בזמן האחרון חל שיפור משמעותי בגבי והורידו לי שעות בחגורה. גיליתי שעליתי במשקל, כ- 10 קילוגרמים! את רוב סוגי הספורט אינני יכולה לעשות כי גבי עדיין חלש . אני מאוד רוצה להרזות בחזרה ואינני יודעת מה לעשות . אשמח לקבל עצות ורעיונות . תודה רבה!

שלום לך נערה מקסימה. אני לא יודעת הרבה פרטים ולכן לא אוכל לתת המלצות. עליה במשקל יתכן שבגלל שגבהת/התבגרת ולא בהכרח השמנת. העצה הכי חשובה אל תעשי דיאטה זה מאד מסוכן. תחזרי לאכל על פי רעב ושובע ותני לעצמך קצת זמן. בהצלחה

כן. זה בעצם מיץ מרוכז שמכיל בתוכו חומרים משלשלים. אם את רוצה לשלשל אני לא חושבת שכדאי לך לשלם כ"כ הרבה כסף בשביל זה. בקיצור זה לא מומלץ.

יש לי בעייה רצינית עם אוכל- אני לא אוהבת כמעט כלום ורוצה לאכול הכל בריא. ככה נוצר מצב שאני לא אוכלת כמעט כלום חוץ מברנפלקס, ירקות, חלב מועשר, קוטג' מועשר (בכלל רק דברים מועשרים) ולפעמים גלידה ואייס. שאני מנסה לאכול משהו אחר זה נורא קשה לי אני פשוט דוחפת לעצמי את האוכל וממש בא לי לבכות שאני אוכלת אבל אני אוכלת רק כדי לא לרדת עוד במשקל (יש לי BMI15.4 שגם ממנו אני כל הזמן יורדת ומעלה בכח). מה לעשות? הרי זה לא הגיוני שהכל לא בריא אבל ממש קשה לי לאכול דברים כמו לחם, קורנפלס, רוב הפחמימות, פירות... ההורים שלי די התייאשו ממני וכבר לא רוצים לקנות לי חלק ממה שאני כן מסוגלת לאכול וזה רק מקשה עלי עוד יותר. בנוסף לזה בבדיקת דם שהרופא אמר לי לעשות יצא שהגוף שלי פשוט מוצף בויטמינים מקבוצה B. יש בזה סכנה כלשהי? בבקשה תגידו לי איך אני יכולה לאכול נורמלי בלי כל המחשבות האלה שאני מרעילה את הגוף שלי.

שלום רונה. מה שאת מתארת נשמע כמו הפרעת אכילה . זו הפרעה המתבטאת בפחד לאכל אכל מגוון ותחושה של כפייה פנימית לאכל אך ורק מזון שנחשב בריא. בעיתך מחייבת טיפול נפשי יחד עם טיפול תזונתי. המשקל שלך נמוך מאד ומסוכן אל תזניחי פני מיד לטיפול. בברכה, בלה

שאלה לי אליכן: נניח שאזרתי את האומץ לשחרר את הדפוסים והראש הדיאטטי המנהל אותי ולהפסיק להישקל ובאמת לתת מקום לרעב ושובע וגם מקום של כבוד לתחושת ה"בא לי"יתכן שבהתחלה אצטרך לעבור שלב של אימון הרי אי אפשר לשנות הכל בבת אחת אז האם תוך כדי ובמהלך הלמידה כשאני נותנת לעצמי חופש לאכול בכמויות שאני רוצה ומה שאני רוצה ולא להתייסר יתכן מצב שאפילו ללא רגשות אשמה אעלה במשקל? יתכן וזה יהיה זמני כי בסופו של דבר ינתן מרחב יותר גדול לאפשרות שפשוט לא בא-לי ואז אגיע לאיזון ומשם לירידה הדרגתית במשקל האם זה שאני סומכת לחלוטין על הגוף משמעו שאסמוך עליו שגם אם יעלה במשקל תוך כדי לימוד הוא יתאזן וירד בצורה טבעית בעצמו כי יזדקק לפחות כי החסכים מהעבר הושלמו? הבנתי נכון? אני בשלב של נכונות לשחרר ביחד עם חשש מסוים מעליה זמנית במשקל שחרור אמיתי פרושו לשחרר גם את החשש הזה הבנתי נכון?

גילה היקרה. ראשית ברכותי על שאת עומדת על שפת הברכה ורוצה לקפוץ למים. זה נפלא בעיני. החששות שאת מדברת עלהם הם טבעיים. אחרי שנים של חסך להתחיל להאמין בגוף שלך זה מפחיד. בידיוק כמו הפחד מהקור של המים בבריכה. את אכן צריכה בטחון מסוים שזה יהיה בסדר שגופך אכן ירד בסופו של דבר גם אם בהתחלה כתגובה להפסקת ההרעבה תיהיה עליה מסוימת במשקל. אחת ההשגות שלי למה שאת כותבת היא שאת מנסה לעשות את זה לבד ויתכן שאת עושה את זה לא נכון. בידיוק כמו שלומדים שחיה לוקחים מאמן שחיה - הוא לא שוחה במקומך אבל מאמן אותך לעשות את התנועות הנכונות ,כך גם בתהליך הזה ,חשוב לעשות את זה לא לבד. כי לבד את עלולה לעשות טעיות רבות. לדוגמא - נושא של רעב ושובע- מעטים יודעים להבדיל באמת בין רעב רגשי לרעב גופני. נושא של להרשות באמת לגוף לאכל מה שבא לו - מעטים יודעים למה באמת הכוונה. מה עושים עם רגשות שמתגלים כאחראים ראשיים לאכילה לא מתוך רעב ועוד נושאים רבים אחרים. בידיוק כמו שלימוד שחיה הוא פשוט - נכנסים למים ושוחים אבל צריכים תהליך אימוני/לימודי על מנת להפנים אותו כך גם הגישה של הרזיה ללא דיאטה - העקרונות פשוטים מאד והם לא סוד אבל חשוב ללמוד להפנים אותם נכון. בכל מקרה אאחל לך המון הצלחה ואנחנו כאן כדי לעזור ולתמוך. בברכה בלה

הי גילה יקרה ושבוע טוב. התשובה הקצרה שלי תהיה - לא. לא, אין הכרח שבשלב הלמידה תשמיני. בשלב הלמידה, נסי לראות את עצמך כמי שהיתה בדרכה לאילת (השמנה) והחליטה לעשות פרסה צפונה לכיוון מטולה(הרזייה). את בדרך, למרות שעדיין מסביבך ערבה, מדבר וצמחיה דלילה. כבר בשלב הזה את בדרך ואינך עושה עוד ס"מ אחד לכיוון דרום (השמנה) גם אם עדיין אינך רואה את נופו הירוק של הגליל. ברור שאם תזגזגי בחוסר החלטיות תוכלי למצוא עצמך מתקדמת קצת צפונה וקצת דרומה. כך נראית חוסר החלטיות, במקרה הטוב, עמידה במקום. במקרה הרע, הכנעות לאוטומט (אני ממילא קרובה מדי לאילת ותמיד מגיעה לשם בסוף). כמו שאת יכולה להבין, יהיה קשה יותר להתקדם כאשר אילת (בהשאלה לצורת החשיבה וההתנהלות הישנה) היא אופציה. ההחלטה על הכיוון היא מהותית בהקשר למשך הזמן וההצלחה שלך להשגת היעד. גם אם כרגע אינך בטוחה בנוגע למה מצפה לך בדרך ועם מה תצטרכי להתמודד, גם אם כרגע אין לך כמות דלק מספקת (בדרך יש תחנות רבות), גם אם אינך בטוחה שאת יודעת באיזו נקודה בדיוק נמצא היעד - יהיה עלייך לקבל החלטה ולעשות בחירה...אילת או מטולה ואז להתחיל לצעוד בדרך בחירתך, ק"מ אחר ק"מ (ברכב ממוזג, בטוח ונוח). חשוב שתתני לעצמך את כל המרחב האפשרי. מרחב של זמן, של קצב למידה, של טעויות. חשוב שתביאי הרבה סבלנות כלפי עצמך ותרשי לעצמך להיות גם במקום ששוגה. שגיאות וטעויות הן מרכיבים חשובים ביותר בתהליך של למידה ואין זה אומר שאותן טעויות יובילו אותך חזרה לאילת, זה רק אומר שקצב ההתקדמות למטולה יוריד הילוך ובד בבד מבטיח שלמידה מאותה שגיאה/טעות תצמצם באופן ניכר את הסטיות הבאות. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אני אוהבת ללמד את המתאמנים שלי לסמוך על עצמם, גם כשהם נופלים לבורות (holes). לאדם הנופל לבור יש נטיה להכנס לפניקה ולהפעיל אנרגיה עד התשה על מנת להחלץ, ממה שהוא תופש כאיום ונורא. הייתי רוצה ללמד אותך להיות רגועה ולהכיר את המקום הזה, להיווכח שהוא אינו כזה נורא וללמד אותך לצאת ממנו בנחת, ככל שתתאמני על זה, תתקצר השהות שלך בתוכו ובהמשך תדעי לזהותו עוד טרם תכנסי אליו. זה מזכיר לי את "אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים", מכירה? אם לא, אז הנה זה: אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים מאת סוג'יאל רינפוצ'ה – ספר המתים והחיים הטיבטי. 1. אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני נופל לתוכו. אני אבוד...אני חסר ישע. אין זו אשמתי. לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה. 2.אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו. אני נופל לתוכו שוב. אני יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן אבל זו לא אשמתי. ושוב לוקח לי נצח לצאת. 3.אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני רואה אותו. אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל... עיני פקוחות. אני יודע היכן אני. אני יוצא מיד. 4.אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק. אני עוקף אותו. 5.אני הולך ברחוב אחר. מטרת האימון היא לפתוח לך מרחב גדול ככל הניתן של אפשרויות לבחירה ולתת לך את כל הלגיטימציה לבחור את הנכון לך ביותר בכל עת. כשאת בדיאטה, מרחב הבחירה שלך מצטמצם ל"מותר - אסור" "נכון- לא נכון" וכ"ו. בין הקצוות יש מרחב אדיר שאני לא מוכנה לוותר עליו. ככל שאת לומדת, תוך כדי תהליך, את עוצמותייך ואת נפלאות גופך, ככל שאת מתחברת ערכית ורגשית למטרתך, הבחירות שלך משתנות באופן טבעי. בלי מאמץ וכח - לא כח של רצון ולא כח של שליטה עצמית. חופש הבחירה שאת לומדת לשלב בחייך, מעיר לחיים את זכותך המולדת לבחור ב"בא לי" וב"לא בא לי". ככל שתתקדמי תמצאי עצמך עושה בטבעיות יותר יותר בחירות מקדמות ונכונות. גם בגנון האכילה שלך ישתנה לטובה, תמצאי עצמך בוחרת בהנאה ומתוך רצון חופשי מזונות מזינים ונכונים לך. אך בשום פנים ואופן לא באופן של כפייה. את לחלוטין צודקת, יש לשחרר את הפחד מהשמנה. זה בא בהדרגה ועם ההבנה שמה שאת רואה היום במראה וחווה בבגדייך הוא תוצר בחירותייך עד כה (בחירת דרך מגבילה שיוצרת חסך וסטרס). הגוף שלך רק מגיב לך, אין לו אג'נדה נסתרת. רוצה לשנות את המציאות והתוצאה (ערבה, מדבר...זוכרת?), שני את הגישה. שני את בחירותייך (מרמת החשיבה וצורת ההתייחסות, לא ברמת מאכלים כאלה ואחרים), תשתנה התגובה של הגוף. ובנימה אופטימית זו אסיים ואומר....הרשי לעצמך לסובב את ההגה, מה כבר יכול לקרות? מקסימום תהני ותצליחי. באהבה ובהנאה רבה שלך לאה פינטו

מצא חן בעיני התגובה המעודדת שלך והדימויים בהם השתמשת כדי להסביר לי אני בהחלט מגייסת עבור עצמי ים של סבלנות ואהבה בתהליך הלמידה אני בוחרת להנות מהתהליך ולאו דוקא להיות ממוקדת מטרה של הרזיה אני מסובבת את ההגה תוך מתן מרחב של ביטחון עבור עצמי בשלב זה איו אני רואה עצמי חוזרת אחורה בכיוון כי הייתי שם מספיק זמן ואומרת לעצמי שבטוח עבורי לשנות זה בסך הכל שינוי ואפילו אולי אופתע לטובה בדרך ויש לי אמונה שכן מכל מקום אני מברכת את עצמי על המצאותי במקומי הנכחי אני יודעת שאני מתקדמת בקצב המתאים לי ועושה מה שאני מבינה שנכון עבורי כאן ועכשיו ופועלת מתוך מודעותי העכשווית וכשאדע יותר אעשה זאת יותר טוב הכל טוב תודה על תמיכתך והידע שאת מעבירה לי כאן ממש כמתנת חינם,מעריכה את שתיכן גם את בלה על כך שאתן מעבירות את הידע ותומכות ממש במתנה תודה,גילה

שנים של דיאטה מכל סוג ומין אפשרי הראו גם לי שכאן לא נמצא הפתרון האמיתי. הירידה במשקל היתה נהדרת, אך קצרה (לעיתים יותר , לעיתים פחות) ואחריה בא תסכול גדול נוכח העליה חזרה במשקל. שאלת במה את מעודדת ומרגיעה - את מציעה פה גישה שונה ואחרת ממה שהכרתי עד היום שאינה תלויה במגבלות, חוקים מחמירים, איסורים וחסכים - שמהם כבר נמאס, נמאס, נמאס. את מדברת אל אהבה ועל תשומת לב. לאהוב את הגוף שלי ולא להילחם בו, להיות קשובה לו ולא להוראות הדיאטה - זו מנגינה חדשה ונעימה כל כך. אני חייבת להודות שמכל מה שעברתי קשה לי להבין איך זה אפשרי - את הרעיון והגישה מבחינתי אימצתי כבר אתמול, אבל איך מיישמים, איך משנים את אותן הנחות יסוד שחייתי איתן כל כך הרבה זמן שבעצם קיבעו אותי בלי אפשרות אמיתית להיות רזה ? תודה לך על תשומת הלב וההקשבה, נועה

הי נועה הרגועה והמעודדת. תשובתי הולכת להיות ארוכה ואולי גם קצת מורכבת, קחי אויר ותצללי לך בהנאה. כל שינוי בחיינו מתחיל בשאלה. אילולא השאלה, לא היינו מייצרים חשיבה. מדענים הם אנשים ששואלים שאלות (מה מניע את כדור הארץ?), יזמים הם אנשים ששואלים שאלות (מה יקל על עקרת הבית?), הורים הם אנשים ששואלים שאלות (איך אני יכול לעזור לילד שלי להתמודד?). כל אחד מאיתנו שואל את עצמו שאלות רבות ומגוונות. לשאלה עצמה יש משקל רב בתוצר המחשבתי ובמציאות חייו של כל אחד מאיתנו. (תסכימי איתי שיש הבדל בתשובות/רעיונות שיקבל אדם כמענה לשאלה "למה אשתי לא מבינה אותי?" לבין "איך אני יכול לעזור לאשתי להבין אותי?") ויקטור פרנקל, בספרו הענק "אדם מחפש משמעות" מביא דוגמא מאלפת לאיך ניסוח השאלה מייצר מיקוד מחשבתי שמעורר רעיונות שלא היו עולים קודם לכן (ודווקא בתקופת השואה, במחנות הריכוז...ספר חובה בכל בית). לכן, עלינו להסב תשומת לב לשאלה שאנו מעלים וללמד את עצמנו לשאול את השאלות הנכונות. שאלה מובילה בהכרח לחשיבה שתמיד מתחילה בהעלאת רעיונות. לעיתים אף רעיונות פרועים השאלה המודעת או הלא-מודעת שלך היתה " אם לא דיאטה, אז מה כן?" מרגע זה, תת המודע שלך מתחיל לחפש אינפורמציה רלוונטית שאותה תזהי ע"פ התחושה שהיא תעורר בך. כשאנשים שואלים את עצמם "איזו דיאטה תגרום לי לרזות מהר?" הם יקבלו רעיונות שונים מאנשים שישאלו את עצמם "איך אני יכול/ה לרזות ולתמיד?" או "מה אני צריך לעשות אחרת ממה שעשיתי עד כה, על מנת לייצר מציאות נעימה יותר בחיי?" אני מציעה לך לעצור רגע ולשאול את עצמך, תוך כוונה מלאה, את שני סוגי השאלות ולהבחין לאן מכוון המח שלך. אלו סוגי רעיונות הוא מייצר בכל פעם (זה ידרוש את תשומת ליבך ומיקודך בכל שאלה). וכך מתחיל כל דפוס חשיבה, ברעיון. בהתחלה זה רק רעיון. לעיתים הרעיון מתיישב לנו מיד עם דפוס חשיבה קיים (מסלול נוירולוגי במוחנו) ואז זה נראה לנו מאוד "הגיוני" ולעיתים אנו נתפוש רעיון כמחשבה משעשעת בלבד או כפרוע עד יצירת התנגדות והתקוממות. אנו נחוש התנגדות עזה לרעיון כשבתודעתנו חיה לה אמונה המנוגדת לו. לדוגמא הרעיון "כדי לרזות, אכלי ללא תנאי" אל מול האמונה "אכילה ללא תנאי היא אכילה חסרת שליטה וגבולות, אני בטוח אשמין" שני מסלולים אלה אינם מתיישבים זה עם זה, לתודעה אין מסלול נוירולוגי מתאים להכיל מידע מהסוג החדש. כשקיים כזה דיסוננס, יעלו המון ספקות. הספק נועד להגן על האמונות ששרתו אותנו עד כה. מבחינתי, תהליך שינוי ללא ספקות וללא התנגדויות איננו תהליך אמיתי. אם אנו לא בספק, זה אומר שהכל מתיישב עם דפוסי החשיבה הישנים שלנו ואז בעצם לא שינינו כלום (כשההנחה הבסיסית היא שמשהו צריך להשתנות). כך שטבעי מאוד למחשבות כשלך לעלות. דפוס חשיבה ואמונות הן קבעונות מחשבתיים שנדמה כי הפכו חלק מאיתנו. השאלה שאת מעלה היא בראש ובראשונה "האם זה אפשרי ?" האם אפשרי לשנות מסלולי חשיבה? זוהי שאלה ראשונית חשובה. והתשובה שלי עליה תהיה – כן! אחרת לא הייתי כאן. כן! אחרת שום אדם לא יכול היה ליצור שום שנוי בחייו. כן! אחרת המדע לא היה מתקדם לשום מקום והיינו נתקעים עם התאוריות של לפני גלילאו גליליי. כן! אחרת לא היה לך היום מחשב בבית. והייתי יכולה להמשיך. השאלה השניה והמצויינת שלך היתה "איך עושים זאת?" איך מחליפים קבעונות מחשבתיים אחד בשני, איך מייצרים דפוס חשיבה חדש? איך נפרדים מהקודם? ראשית , מחליטים. מחליטים שהדרך הקיימת איננה אלטרנטיבה יותר (זה יהיה בד"כ מבוסס על נסיון עבר כפי שכתבת: ירידה – עליה – ירידה ושוב עליה) שנית, נפתחים לרעיון החדש ולומדים אותו. (אפרופו למידה, אין משמעותה הבנה תאורטית של הדברים אלא חוויה תוך עשייה והתנסות. למידה היא למידה כשהיא מיושמת בחיינו. לא יישמנו, לא למדנו). הלמידה מאפשרת לנו חשיפה חוזרת למסר החדש תוך הוכחה שלו עד שהוא מתקבע. נסי להיזכר בדבר כלשהו שהתחלת ללמוד לראשונה. איך הפכת מ"לא יודעת" ל"יודעת" נסי לסקור דברים שאת מאמינה בהם היום, ובעבר האמנת וחשבת לגמרי אחרת. נועה יקרה, זהו תהליך שחווית עד כה באופן לא מודע ועתה את רוצה לחוות אותו באופן מודע ומכוון מטרה. יש בך את כל היכולות הללו ותפקידי כמאמנת הוא לסייע לך לחשוף אותם ולהשתמש בהם למען השגת מטרותייך. גם האמונות הדיאטטיות שלך הן פרי אותו תהליך (כפי שכתבתי, לא מודע). הרי לא נולדת עם האמונות הללו, עם הראש הדיאטטי. פיתחת וטיפחת אותו במשך שנים. ועתה, באימון ממוקד את יכולה לבחור אחרת ולהיכנס לתהליך יצור חדש. איך לעשות את זה? ההמלצה שלי תהיה באמצעות ליווי אישי, אצל כל מי שתרגישי שהוא ראוי בעינייך. הליווי מאפשר לך למידה חדשה שיקוף של מה שאינך מסוגלת לראות בעצמך, לבד. את חושבת ופועלת כרגע מתוך שדה הראיה הצר של דפוסי החשיבה הקיימים שלך. ולכן, סביר שלא תבחיני בבורות שבדרכך, הם נראים לך חלק מאוד טבעי ואינטגרלי ממי שאת . אפילו אני (כמו לא מעט מאמנים), כאדם מאוד מודע לתהליכים אלה, נעזרת במאמנים אחרים כשאני לא מצליחה לצאת מלופ כלשהו בחיי, מתוך ההבנה שיש משהו שאני לא מזהה לבד, שיש איזשהו קבעון חזק מדי שאינני מודעת לו. מלווה מקצועי בתהליך שינוי כזה ישקף לך ויאיר לך את המהמורות שבדרך. מאמן מושיט לך שתי ידיים, האחת מצביעה על הכיוון ועל תוואי הדרך הנוח והרצוי והשניה תומכת בגבך או מחזיקה את ידך. מאמן הולך לצידך ובקצב הנכון לך ביותר, הוא עוצר איתך למנוחה כשצריך ומזהה את פרצי החיוניות והאנרגטיות שמאפשרים פריצות דרך משמעותיות. כמו שאת יכולה להבחין, אני רואה בשילוב שתי המתודות ("הרזייה ללא דיאטה" ואימון) אינטגרציה מנצחת (שגם מוכיחה את עצמה). נועה מקסימה (חוץ מרגועה ומעודדת), מקווה שתגובתי תאיר ותמשיך לעודד. ובכל מקרה, אהיה כאן לכל שאלה וצורך. שבת נהדרת שלך לאה פינטו

אכן את ממשיכה להאיר ולעודד. תודה אם הבנתי נכון אז עצם זה שהרעיון כבר מתגלגל אצלי, אני חושבת עליו, משחקת איתו וכמובן שואלת לגביו, זוהי התחלה. יש הרבה שאלות נוספות שעולות לי שאני רוצה לשאול את עצמי מלבד אלא שהעלת, קשורות או לא למשקל אך בודאי לאספקטים נוספים בחיי. נראה שכל התהליך הזה דורש אומץ ונכונות להיפרד מכמה "שדים מוכרים", ולהכריז בקול לעצמי על כך שכעת למעני אני מנסה ולומדת דרך אחרת. אני חושבת שאני צריכה לבחון עם עצמי מה בדיוק אני רוצה (לשאול את השאלות שרלוונטיות לגבי), וכשהשלב של האיך יגיע - אשמח להיעזר. המון תודה, נועה

מצטערת שאני פונה כאן פשוט אני לא מוצאת מקום הולם. אני רזה מדי, בת 26 ונראית כמו בת 12 (40 ק"ג על 155 ס"מ). עקב בעיות במעיים נבצר ממני לאכול אורז, תפו"א, פרות הדר, בננות, אגוזים ושאר הדברים שגורמים לעצירויות לפעמים. אני גם צמחונית 14 שנים ככה שעוף ובשר לא באים בחשבון. פסטה וסלטים אני אוכלת כל יום אבל זה קצת נמאס. אני גם מגזימה עם מוצר חלב כי פשוט אין לי יותר מה לאכול אבל זה מגביר את מיחושי הבטן שלי. בנוסף יש לי תת פעילות של בל' התריס ככה שבכלל לא ברור לי איך אני לא משמינה. היות ונמאס לי שמדברים על זה שאני אנורקטית (ורק בגלל זה...) אני שואלת - מה אפשר לאכול שמשמין ובריא ללא סכנה לעצירויות או הדבקויות מעיים (כבר דיברתי עם תזונאית אבל היא המליצה על פסטה, סנדוויץ' וסלט... נמאס!!!) ולמי שחולם על לקנא - תאמינו לי, זה בדיוק אותו הדבר רק הפוך. כולם מדברים ליך, אין לך שום דבר ללבוש וכולם דוחפים ת'אף ומציעים הצעות לא ענייניות...:) אני מוצאת את עצמי "דוחפת" ארטיקים וממתקים רק כדי להשמין ואפילו זה לא עובד (איך זה יכול להיות????) תודה, סטלה

אגב אני "חולה" על ספורט והפסקתי לפני שנה באופן מולט אבל גם זה לא עוזר (בהתחלה השמנתי איזה קילו אבל הוא נעלם והירידה ממשיכה)

זהו פורום להרזיה ללא דיאטה . אנא פני לפורום לתזונה קלינית

יש לי עודף משקל גדול מאד (עניין של 20-30 ק"ג) להערכתי, מאולם לא החזקתי משקל בבית- מעניין למה? אני מעוניינת להוריד במשקל הן מסיבות אסטטיות והן מסיבות בריאותיות כך שאינני יודעת אם אפשרי שילוב שכזה ועל מה צריך לשים דגש? האם יש אפשרות לשלב ירידה במשקל גם מסיבה בריאותית עם זו האסטית? בעבר היייתי עם משקל סביר, אולי מספר ק"ג עדיף, בהחלט הקפדתי על הליכה פשוט כי אני אוהבת ללכת - ניסיתי לשלב את הטוב עם האסתטי....ובשל סיבות בריאות יש לי מגבלות מסויימות.... האם אפשר למצוא כביש מספיק רחב עם מספר ערוצים כדי לענות או למצוא סט מחשבה שיוכל לסייע לי בכביש בלי לעשת איזו תאונה מיותרת.....:-))))))) תודה אורלי

אורלי היקרה שלום. שאלתך מעידה על פתיחות , מודעות עצמית , ויכולת לבחון את התנהגותך האוטומתית. זה נפלא בעיני ומראה על יכולות רבות אשר יסעו לך לאמץ את גישת ההרזיה ללא דיאטה. את שואלת האם אפשר לרזות גם מסיבות אסטתיות וגם מסיבות של בריאות . נראה כאלו את מבקשת רשות ממישהו. הרצון שלך לרזות הוא שלך בלבד ולא משנה מה הסיבה. כל סיבה היא טובה כל עוד היא משרתת את צרכיך. אז הנה הנחת יסוד אחת שאפשר להתחיל לתבונן בה - צריכה להיות סיבה מוצדקת להרזיה. אם תביני שזו סהכ הנחת יסוד תוכלי להתחיל לבדוק ולשנות אותה. את אומרת שבעבר היית במשקל סביר והלכת כי אהבת. מה השתנה בחייך מאז? מדוע היום נוצרה בעיה? מה השתנה בחייך? בקשר לרוחב הכביש - את בוחרת את רוחבו כל רוחב שתרשי לעצמך הוא הרוחב שיהיה. אאחל לך המון הצלחה. ואם יש עוד שאלות את מוזמנת לשאול

בלה שלום, תודה על תשובתך המהירה, אני בהחלט מקבלת את השינוי בטרמינולוגיה - לא, לא הייתי צריכה אישור מאף אחד חוץ מאשר ממני, אני חושבת שכרגע מה שמכריע את העניין זה הנושא הבריאותי. עברתי ניתוח גדול מאד (16 שעות) אחרי שריסקתי עמוד שדרה, שהיתי בבית חולים מספר חודשים וקיבלתי זיהום, כך שכבר כמעט שנה אני מקבלת טיפולים שמשפיעים על רמת הכולסטרול, טריגלצריד ועל רמת המלחים. זה בערך מה שהשתנה....את יודעת, כששואלים מה קרה - ואני אומרת שהתאונה מקפיצת ראש לבריכה (היו מים? כן היו...), אבל מכיוון שיש לי אילוצים בריאותיים כל כך רבים אני צריכה מישהו שיעזור לי לתפור חליפה שתתאים לסיטואציה הנוכחית מתוך הנחת יסוד שהליכה שאני כל כך אוהבת - מוגבלת כרגע למשהו כמו חצי שעה למשל וכוכ' - תזונה חייבת להשתנות בכורח הנסיבות.......כך שיש צורך לבנות כביש באמת באמת רחב...... אני בחרתי בחיים - לא בחרתי ברחמים ואולי לכן אני מחפשת פתרונות, אני יודעת שאמצא .....למרות ולמרות.... כן, מותר שהרצון והצורך שמוכתבים עכשיו יהיו משולבים אחד בשני.....השאלה איך אפשר לעשות את זה? האם האחד לא סותר את השני? איך משקמים קולנירית ובריאותית מצב כזה? זה נראה לי אתגרי במיוחד - אבל גם קפיצת באנג'י היא כזו וגם צניחה היא כזו....וראיתי אנשים עם קשיים עושים את זה, אז אני יודעת שאני יכולה , לא רוצה לקרוא לזה דיאטה - כי זה בעצם ממש לא - זה בניית דרך חדשה , אותו כביש (אותו אדם) שמחפש מסלולים אחרים או חלופיים....... בהחלט לא דיאטה אלא התאמת מזון לצרכים רפואיים ואסטטים בשילוב עם פעילות גופנית ככל האפשר...... אומרים שכל המסעות הגדולים התחילו בצעד קטן.....אז לאן כדאי לי לצעוד? תודה אורלי

אורלי שלום. למרות שאני לא מכירה אותך את עושה רושם של אדם פשוט מדהים. העוצמה הרוחנית שלך, היכולת לראות את ההזדמנות בכל אירוע גם אם הוא קשה מאד, פירוש מציאות בצורה בונה ומעצימה ולא בצורה קורבנית ומאשימה ,כל אלה מראים שאת נשמה אמיצה ומיוחדת מאד. את צודקת המצב שאת מתארת לא פשוט בכלל ,יש קושי אמיתי וטרואמה חומרה שגופך ונפשך ספגו. כרגע, את במסע של התאוששות, מופלאה בעיני, מטרואמה זו. אכן ,את צריכה הכוונה - מדויקת, מקצועית, זהירה, אנושית ,ומעצימה עבור עצמך. יש הרבה שיקולים שצריך לקחת בחשבון הרבה אילוצים ולא מעט קשיים. אבל אני לא בעד לתת להם יותר מידי מקום. אני דווקא בעד הסתכלות אופטימת ומאפשרת על המצב שלך. במסע זה, שאת צריכה לעבור ,עליך להיות בהרמונה ושלום מלא עם גופך. עליך ללמוד לסמוך עליו לחלוטין ויחד להגיע למקום שמתאים לו. את שואלת להיכן כדאי לצעוד וגם פה תשאלי את האנטואציה שלך. יש הרבה אפשרויות היום כדי לרזות המון דרכים וכל אחת מתאמה לאנשים מסוימים. יש דרך של דיאטה יש דרך של ללא דיאטה יש דרך של אימון יש דרך של פסיכותרפיה ובטח עוד רבות אחרות כמו נטורפתיה הומאופטיה דיקור ועוד . אנחנו מציעות פה גישה המשלבת את העקרון של הרזיה ללא דיאטה עם אימון אישי , אני משלבת בעבודתי גם פסיכותרפיה ממוקדת גוף. אם הגישה שלנו נראית לך את יכולה להרים טלפון לאחת משתינו ולהתרשם גם מהשיחה . מאחלת לך המשך צעידה בשביל האמיצים. ותמשיכי בלי להרים ידיים. בברכה בלה

תודה על תשובתך המפורטת: אם הבנתי נכון יתכן שדיאטה דווקא מתאימה לי אישית אם אני משלבת אותה עם האלמנטים שאתם מביאים שבראש וראשונה נותנים מסר של הרגעה: אם הדיאטה שאני בוחרת יכולה להיות עבורי ידידותית למשתמש(במילותייך) דהיינו על סמך הידע הרחב שלי בתזונה בריאה ויחידות תחליף שהדיאטניות נוהגות להשתמש אני בוחרת לי מה אני מעדיפה ואוהבת לאכול, אם היא עונה על צרכי רעב-שובע שלי ומשתלבת היטב בסדר יומי ואני גם יכולה להיות גמישה ולשחק איתה והיא הופכת עבורי לטבע שני לא מכבידה ולא מלחיצה ואני מנטרלת במודע את גורם הלחץ המכשיל לא מציבה יעדים בשמיים הולכת לאט ובטוח עם הגוף והקצב שלו ונותנת לו כבוד אם הוא נעצר או לא מצליח לרדת יותר מקבלת אותו כחבר נאמן שכל כוונתו להגן עלי איני מעמיסה עליו פעילות גופנית כפייתית ואם אני בוחרת לבצע אותה זה לשם הנאה או מתוך מודעות לתועלת שבה אז האינטגרציה הזו שבחרתי לעצמי בין 2 השיטות מטיבה איתי תומכת ואוהבת אז זה שביל טוב ונכון עבורי הלא כן? לא מצליח לרדת יותר מקבלת אותו כחבר נאמן כשל כוונתו להגן עלי אני מעמיסה עליו פעילות גופנית כפיתית ואם אני בוחרת לבצע אותה זה לשם הנאה ומתוך מודעות לתועלת שבה אז האינטגרציה הזו שבחרתי לעצמי מטיבה איתי וזהו שביל טוב ונכון עבורי הלא כן?

הי גילה. יש לך כוונות מצויינות, אך אני חוששת שאת מקשה על עצמך. לחיות עם דיאטה ולנסות להתנהל ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה כמוהו כלהיות צמחונית ולאכול בשר. אלה הן שתי גישות שונות במהותן כשהאחת נוגדת את השניה באופן נחרץ. לכן, כל נסיון לשלב בינהן הוא סוג של הונאה עצמית. הרשי לי להסביר. גישת ההרזייה ללא דיאטה יוצאת מתוך הנחת יסוד שאכילה היא דבר שמווסת באופן טבעי ע"י מנגנוני הגוף , וזה נוגע למה לאכול, מתי לאכול וכמה (הסתכלי על ילדים רכים, על חייך כאדם רזה ללא דיאטה, על חייהם של אנשים רזים אמיתיים). בתהליך זה אנו לומדים לחזור לסמוך על הגוף ולתת לו לכוון אותנו. הוא המומחה האמיתי ושום דיאטנית או כל בעל מקצוע אחר לא ישווה לו) ברגע שאת משתלטת על האוטוריטה הזו מתוך הנחת יסוד שאין לסמוך על הגוף (שאינו זהה ל"לסמוך על עצמי", רק דומה לו), שעלייך לתכנן, לחשב (גם אם הדיאטנית עשתה זאת בשבילך), לשקול ולהחליט עבורו. את נמצאת במקום אחר, לגמרי. את אינך חיה בחופש בחירה, את מצמצמת את עצמך למרחב של "צריכה" ו"חייבת". יש כאן שתי גישות שונות לחלוטין שרואות את הגוף שלנו מזויות שונות ומכאן מייצרות 2 סוגי אמונות מנוגדות: האחת אומרת - "אני סומכת על הגוף שיוביל אותי אל המטרה" השניה אומרת - "אין לסמוך על הגוף, ישלנו מטרות שונות, עלי לשלוט בו (בדחפים שלו ובאכילה שלי) להתנהל ע"פ עב-שובע בלבד איננו אומר ששינית את צורת ההתייחסות שלך לגופך. זה עלה תאנה. גילה, בהנחה (הנחה בלבד) שאת אכן מיומנת בזיהוי רמות הרעב השונות, רמת הסיפוק ורמות השובע השונות, מה תעשי במקרה בו הרעב הביולוגי לא מתיישב עם התפריט שלך או עם הלו"ז שלך? את הרי מבינה שסדר היום שלך לא רלוונטי לרעב-שובע שלך. מנגנון רעב-שובע שלך אינו מסונכרן עם הלו"ז היומי, הוא מסונכרן עם הצרכים הפיזים שלך, עם הדרישה המשתנה של הגוף לאנרגיה ולרכיבי תזונה. דבר נוסף לזכור הוא שהגוף איננו רעב רק לאנרגיה אלא גם לרכיבים מסוימים. ומה לעשות כשהגוף שלך רעב דוקא לקצפת או לסוגי מזונות שקיטלגת אותם כ"אסורים" "לא בריאים" ? האם גם אז את קשובה לצרכיו? עלייך להבין שכל עוד את מגבילה את מרחב הבחירה שלך, את כל כולך בדיאטה. כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, אין לי בעיה עם המטרות התזונתיות (וגם כתבתי זאת) אלא עם הביצוע שלהן והישימות שלהם בחיינו. אם רק היית מרשה לעצמך להיות אמיצה לשחרר את הצורך בשליטה ולתת ל"מישהו אחר" (הביולוגיה שלך) להוביל, היית מצליחה להגיע בקלות לאותן מטרות תזונתיות ופיזיות, תוך שאת חיה בחופש אמיתי. נהנית מכל העולמות. אין דיאטה שהיא ידידותית למשתמש, כיוון שדיאטה היא דבר מלאכותי ואיננה טבעית בחיי האדם, מלכתחילה. הדיאטה מספקת צרכים שהם הרבה מעבר להרזייה ומכאן כוחה עלייך ועל רבים אחרים. שליטה זה אחד מהם. בכך היא עשויה להתפש כמאוד "ידידותית" עבורך, אין זה אומר שהיא "ידידותית" לגופך ולפיזיולוגיה שלך. אינני יודעת כמה שנות נסיון יש לך ב"דיאטה" וכמה פעמים הגעת למקום בו הרגשת ש.."הנה, הפעם הגעתי לשילוב המנצח שיהפוך להרגל שני" וכמה פעמים התאכזבת וכמה פעמים הבטחת לעצמך שהפעם זה יצליח. זאת רק את תדעי. וממליצה לך לחזור ולהתעמק בתגובתי הקודמת ולבחון מחדש את העובדות. את מעלה מספר נקודות חשובות וחיוביות ביותר בנוגע לאופן בו את מתכוונת להתייחס לגופך. אך אני רואה אותך חצויה ולטעמי אי שינוי גישה יקשה עלייך. "מקבלת אותו כחבר נאמן" - על חבר נאמן סומכים במאה אחוז. קצת מנוגד לגישה שבה את מתעלמת מרצונותיו וקובעת לו מראש מה הוא צריך בוקר -צהריים-ערב. מבלי להרגיש אותו ולקבל את מסריו. קצת מנוגד לגישה שקובעת מראש את התכולה הקלורית מבלי להתחשב בצרכיו המשתנים. נדמה לי ש"חבר נאמן" הוא בבחינת "כבדהו וחשדהו" - זו איננה הגישה. הגישה היא "כבדהו וכבדהו". יקירתי, אם את רוצה להיות רזה באמת, התחילי לחשוב כמו שרזים חושבים, התחילי להתנהל תודעתית כמו שרזים מתנהלים. על זה בדיוק עובד תהליך ההרזייה ללא דיאטה.לומדים לוותר על חוסר האמון ולשחרר שליטה על סימפטומים (אכילה ומשקל). אינני רוצה לבלבל אותך, אני רוצה לעזור לך להבין את ההבדל בגישות, ללא שום קשר להחלטותייך האישיות. את תבחרי את מה שנראה ומרגיש לך נכון. ואין לי צל של ספק שמה שתבחרי, יהיה אכן נכון לך בשלב זה של חייך. אני כאן להבהיר לך את הפער. אם תחושי התנגדות בתוכך, אני אבין לגמרי, זה חלק מהענין וזה צורך שלנו להצמד למה שאנו מרגישים שהכי בטוח לנו. אנו לא חייבים להאבק בה, רק להיות מודעים לה, לבחור בה או לוותר עליה. בכל מקרה, אם ישנן שאלות נוספות, אשמח לעמוד לרשותך. שלך לאה פינטו

כיצד אני יכולה להרזות בזרועותי ולהחזירן להיקפן הסטנדרטי בטרם השמינו?

ערב טוב לך, מאיה ק. לצערי, אין דרך לטפל בריכוז תאי שומן באזורים ספציפיים בגוף....אלא באמצעות שאיבת שומן (ואל תראי בכך המלצה). מסת השומן, בה מתרכזים תאי השומן הינה תת עורית ברובה. ישנם אזורים בהם ריכוז השומן גבוה ואחרים בהם הוא נמוך. הפרופורציה היא גנטית ועוברת בתורשה כחלק ממבנה הגוף שלנו. כשאנו משמינים, דינמיקת ההשמנה היא כזו שבתחילה יתמלאו התאים באזורים בהם הריכוז גבוה ובהדרגה יתמלאו התאים באזורים הדלים יותר. בהרזייה זה עובד הפוך. כך קורה שכשאנו משמינים נחווה את ההשמנה הראשונית באיברים מסוימים...יתכן שאצלך, מדובר בזרועות ואולי את חווה את ההשמנה גם באזורי גוף אחרים. בכל אופן הדרך היא אחת, לסייע לגוף להפרד מהשומן המיותר בלי קשר למיקומו, אם אכן הוא מיותר ואין מדובר בדימוי גוף מעוות. בהצלחה שלך לאה פינטו

אני בחור כבן 20 180/83 ואני רוצה להוריד כמה ק"ג. תהיתי כמה קלוריות אני יכול לצרוך ביום ובכול זאת להיות במסגרת של ירידה במשקל? יש לציין כי אני מקפיד על הליכה של 45-60 דקות ביום ותרגילי בטן קלים. אודה לכול מי שמבין ויוכל לעזור לי בתשובה! בתודה מראש!

עמוס שלום רב, זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. אנחנו לא עוסקים פה בחישוב קלוריות, והמלצות על תפריטים. פנה לפורום העוסק בדיאטות. יש הרבה כאלה.

אם לשיטתכן יש להקשיב להעדפות הגוף בכל מה שנוגע למזון איזה מקום יש אם כן לידע המקצועי בנוגע לאכילה נכונה כדיאטניות למשל אם אקשיב להעדפות גופי הוא יעדיף פחממות גם בצהרים למשל כמו צלחת פתיתים או פסטה איפה אם כן יש מענה לצורך התזונתי בחלבונים כמו עוף ודומיו האם בכך שאני מקשיבה רק למה שגופי מעדיף האם אנני גורמת לו נזק מהפאן התזונתי של מה שהוא זקוק? אודה אם תאירו את עיני בעניין

גילה שלום רב, שאלתך מצוינת. היא מבטא את האמונה שגופנו הוא כמו מכונה שצריך לאכל כמות כזאת וכזאת של רכיבי מזון וטמנים ומינרלים. הגישה הביורפואית מתיחסת לגוף האדם כמורכב מחלקים שונים ולכן חישבו כמה קלוריות פחממות וחלבונים וטמינים ומנרלים הגוף צריך למען בריאות אופטמלית ואז כל מה שנותר זה להגיד לו את זה ,ואז הכל יהיה בסדר- נאכל בריא ניהיה בריאים ורזים והכל יהיה טוב. הבעיה היא שגישה זו לא הוכיחה את עצמה. למרות הידע התזונתי המאד מתקדם שקיים כיום, ולמרות שידע זה נגיש לרוב האנשים ,עדיין הרבה אנשים אוכלים מאד לא נכון ולא בריא ומחלת השמנה היגיע לממדים של פנדמיה (מגפה כלל עולמית). זה אומר שמשהו בגישה הזאת לא תקין. זה אומר שאין אפשרות לכפות על הגוף לאכל נכון, וכשכן כופים זה מייצר בסופו של דבר תוצאה הפוכה ממה שקיוונו. האם לא מוכר לך מצב בו את מחליטה להתנזר מאכל לא בריא ,מתחלה לאכל הרבה סלטים, ותוך זמן קצר מוצאת את עצמך אוכלת שוקולד ועוגיות בלי סוף, למרות שבעבר בכלל לא אהבת מזונות אלו? אני נתקלת במקרים כאלה לעתים קרובות ביותר. גישתנו אומרת שגופנו יודע בידיוק למה הוא זקוק ואם נספק לו את מה שהוא מבקש הוא יבקש בסופו של דבר מזון מאוזן. הבעיה היא שעלנו ללמוד את השפה שלו ולדעת להפריד בין שפת הנפש לשפת הגוף. לפעמים נדמה לנו שגופנו מבקש עוד ועוד עוגיות בעוד שזה ליבנו הדואב שרוצה תשומת לב ואהבה שלנו. כדיאטנית ,נושא תזונה נכונה ומאוזנת חשוב לי מאד.אבל עם השנים למדתי שאי אפשר לכפות על הגוף שום דבר. אם רוצים לאכל בריא ונכון חשוב לעשות את זה בחוכמה ותוך גיוס מלא של כל החלקים הפנימיים שלנו. בברכה, בלה

ערב טוב גילה. אלברט איינשטיין אמר.... "כשהתאוריה ברורה והכל ידוע...כלום לא עובד. כשהכל עובד.....אף אחד לא מבין למה" (רוח הציטוט, אינני מתחייבת על דיוק) אם ניתן לסווג את קבלת ההחלטות של בני אדם לשני סוגים, הייתי מחלקת אותם כך: 1. קבלת החלטות על בסיס ידע והגיון, יש הקוראים לה ה"גישה הקלינית". 2. קבלת החלטות על בסיס נתונים ועובדות, יש הקוראים לה ה"גישה האקטוארית". בחיי האישיים והמקצועיים למדתי כי הגיון הוא הדבר הכי סובייקטיבי שיש וידע הוא דבר נפלא אך חסר כל עוצמה וכח בפני עצמו. לדוגמא, ההגיון של אדם אחד אומר כי כדי לרזות צריך לסתום את הפה, וההגיון שלי אומר שכדי לרזות יש להמנע מכל חסך והגבלה. עבור אחד הגיוני להתחתן ואח"כ ללמוד ועבור אחר הגיוני לעשות בדיוק ההיפך. עבור אחד הגיוני לבזבז היום כי חיים פעם אחת ועבור אחר הגיוני לחסוך למען העתיד. מה אמת? אין דבר כזה. יש רק דבר אחד - מה עובד בשבילך, ומה לא. כמי שהתפתחה במוקדי ידע ומרכזי המדע הקונבנציונלי, אחד הדברים שהטרידו אותי מראשית ימיי המקצועיים, הוא הפער האדיר בין כמות הידע בקרב הציבור ואנשי מקצוע לבין יכולת הישום בחיי היומיום. זהו פער בלתי נסבל בעיניי. מכאן שלידע אין בעצם שום משמעות כל עוד הוא ישים רק בתאוריה. אני מעדיפה לבחון את הדברים עובדתית וכשאני עושה כן, אני מוצאת מחקרים על גבי מחקרים שמראים לנו כי על אף הידע הרחב, למעלה מ- 95% מהמרזים, עולים חזרה במשקל ואף יותר. משרד הבריאות האמריקאי פירסם לפני כשנתיים נתונים המראים כי ב- 30 השנים האחרונות מתחולל פרדוקס של ממש: כמות תוכניות הדיאטה עולה משנה לשנה ואיתה....ההשמנה ועודף המשקל. המחזור השנתי של תעשיית הדיאטה תופח למימדי- על של עשרות ביליוני דולר בשנה (בארה"ב בלבד)...ואין זה מפריע להשמנת היתר לפרוח ולצמוח יחד איתו. כמות מוצרי הדיאט והלייט על סוגיהם השונים, בסופרמרקטים, עלתה באופן חד...ואיתה ההשמנה ועודף המשקל. ועוד. אז הרי לך העובדות. מיליוני אנשים בעולם המערבי יודעים לספור קלוריות, אז מה? מיליוני אנשים בעולם חשופים לידע בתזונה "נכונה" , אז מה? האם האוכלוסיה הזו הפכה רזה יותר עם השנים? ההיפך הוא הנכון. הנחיות משרדי הבריאות בעולם המערבי לתזונה טובה, נהדרות ואפילו מבוססות מחקרית (אם כי יש גם לא מעט מחקרים שמעוררים תהיות), אך הן לא מייצרות תוצאות. ואם כך, מבחינתי הרלוונטיות שלהן בעייתית. יחד עם זאת כמי שינקה מעולם המדע וגדלה בחיקו, אינני שופכת את המים עם התינוק. ומה שאני בעצם רוצה לאמר, זה שהדרך צריכה להשתנות. לא מספיק לבוא לציבור ולספר לו מה נכון ומה לא, יש להראות דרך. והדרך צריכה להיות ישימה וידידותית. הנחתות וציוויים לא עובדים עלינו טוב, גם אם הן באות מאיתנו, גם אם ה"הגיון" נהיר לנו. זה לא מספיק. אני רואה את תפקידי ביצירת אפשרות כזו עבורך ועבור אחרים. כדי ליצור אפשרות של לחיות נכון, טוב ובריא, יש לשדרג ולשנות את צורת ההסתכלות וההתייחסות. לדוגמא, במקרה שלך. את יוצאת מנקודות הנחה שגויות, אך אינך מודעת לכך כלל. הנחות יסוד אלה מבוססות על תפישתך את עצמך, על הניסיון שלך, על העבר שלך ולכן אין בי חצי מילת ביקורת. אני רק ארצה לנסות ולהאיר. הנחת יסוד ראשונה - ברור לך שג-ו-פ-ך ירצה פחמימות בוקר, צהריים וערב. הנחת יסוד שניה - ברור לך שג-ו-פ-ך לא ירצה מוצרים חלבוניים. הנחת יסוד שלישית (סמויה) היא שפחמימות זה משמין או שפחמימות מפריעות להרזייה שלך. הנחת יסוד רביעית - ג-ו-פ-ך אינו פרטנר הוא אויב (הוא רוצה ההיפך ממה שצריך). יקירתי, טעות, טעות, טעות ועוד טעות. חוץ מלחשוב שהייתי רוצה להיות נוכחת ברגע גילוי העיוות ולהתרגש איתך, אני חייבת לאמר, אלה הן פרדיגמות (הנחות יסוד) חסרות בסיס עובדתי. מה שקורה הלכה למעשה הוא שכרגע את יוצרת בלבול גדול מאוד משום חוסר האבחנה בין הסיגנלים המגיעם מגופך לבין הקולות המהדהדים בתודעתך. אלה הם שני קולות שונים לחלוטין, כשכרגע, קולות מחשבותייך דומיננטיים מדי כדי שבאמת תדעי מה גופך מבקש. המסרים שהפנמת במשך שנים והדברים שלימדת את עצמך להאמין בהם והמנותקים מהוויתך הפיזית הם אלה שמנהלים אותך כרגע. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תתאמני היטב ותפתחי יכולת להיות קשובה לגוף שלך (להבדיל מהאמונות והמחשבות שלך) ותגלי עולם חדש. עולם בו גופך זקוק להרבה תשומת לב ואהבה ורק מעט מזון, עולם בו יש לך כמיהה למזונות שלא היית מעלה על דעתך, עולם בו את מבינה שלפחמימות יש תפקיד סופר-אדיר בתזונתך, עולם בו הגוף שלך הוא החבר הכי טוב שלך בדרך למטה. גופך נולד ונועד לחיות ולחיות טוב. זו הסיבה שהוא טומן בחובו שלל מנגנונים שנועדו לדחוף אותך להזין אותו כראוי ולווסת את אכילתך כך שכל תיפקודי גופך ובריאותך יישמרו גופך מתוכנת לשמור על מימדי גוף אידיאליים. זהו שינוי שתצטרכי לעשות בתפישתך. והוא יעשה תוך כדי למיידה וחוויה מעשית. זה ייצר "הגיון" חדש, שלמרבה הפלא ייצר תוצאה ומציאות חדשה. גילה יקרה, כתבתי לא מעט ועתה אנוח קצת ואאפשר לך לקרוא שוב. אני מודה לך על שאלותייך שאיפשרו לי להאיר (ומקווה שהצלחתי) נקודה חשובה שאומרת - האוכל הוא לא הבעיה. הנחות היסוד שלנו הן האתגר. במידה ותרצי, אשמח להוסיף ולספר לך על גופך הנפלא (הזכירי לי את נוירופפטיד y, למשל) קריאה מהנה וערב מקסים שלך לאה פינטו

לאה שלום, קראתי את תשובתך המאלפת. אנא המשיכי לספר לנו. את מאוד מעודדת ומרגיעה, תודה נועה

תודה לך על שהסברת לי בצורה כה מפורטת אם הבנתי אותך נכון אין כל רע בכך שאבחר לעשות דיאטה שיתקיימו בה התנאים ששיטתכם מביאה איתה שכבראש וראשונה קיים מסר של הרגעה לא צריך להחפז-לתת לגוף את הזמן שלו לא לחוש מוגבלים-אם הדיאטה ידידותית למשתמש ואנו יכולים לעשות העדפות מתוך בחירה אישית ולשלב גם ידע תזונתי וזה עונה לנו על הדרישות ולא מרגישים מקופחים או מתוסכלים אם היא משתלבת יפה בסדר יומנו וגורמת לנו הרגשה טובה מדרבנת אותנו לפעול והופכת למשהו טבעי עבורנו ובקשיים הרגשיים שלנו אנו מטפלים בצורה בונה שנענית לחיים אז זה משהו שמתאים לנו אישית ולא צריך להרגיש שמשהו לא בסדר איתנו שאנו חיים לפי דיאטה שהופכת לטבע שני לנו ואם מוסיפים גם את האלמנט של פעילות גופנית מתוך בחירה תוך מודעות לתועלת שבה ומקפידים שנהנה ממנה ולא תהיה משהו שמוכרחים לעשות אז הכל בסדר אפשר לשלב את 2 השיטות אם לי זה מתאים אישית לא כן?

שלום בלה, הייתי רוצה ליצור קשר לגבי טיפול, וכתבתי לך גם למייל. באילו שעות ניתן להתקשר? יום מוצלח!

שלום רומי לא קיבלתי מייל ממך עדיין. בכל אופן אוכל לשוחח היום בבקר עד השעה 9 או אחרי צהרים החל משעה 16 . 097678207/ או 0528303005 בברכה, בלה

שלום בלה, אני בת 38 שוקלת 110 ק"ג. עשיתי ניתוח טבעת להצרת הקיבה לפני מס' חודשים אבל לצערי הרב לא ירדתי במשקל ולא הצלחתי לשנות הרגלי אכילה. אני מתעסקת העודף המשקל שלי כבר 12 שנה מאז הולדת בתי הגדולה ומה לא ניסיתי..... כל הדיאטות בארץ, כל השיטות.לא אלאה אותך אך בשורה התחתונה גם כאשר ירדתי 17 ק"ג עליתי הכל בחזרה ובריבית דריבית. אני שואלת את עצמי, מהי הדרך? מה הפתרון שאני לא מצליחה "לראות" ? איך זה שאני מצליחה ומתפתחת בתחומים אחרים בחיי אבל כשזה מגיע לאוכל אני נופלת ? אני לא יודעת הרבה על הגישה שלך ודרך הטיפול שאת מציעה. אשמח לקבל מידע. תודה רונית

רונית היקרה , את מתארת סיפור לא פשוט. עודף משקל רציני אשר ניסית כל דרך שאת מכירה להפטר ממנו כולל ניתוח ולא הצלחת. את שואלת בצדק האם יש משהו שאת לא רואה וזו שאלה מצוינת. כדי לענות לך אספר לך שני סיפורים. הראשון הוא סיפור על משחק סיני - זה טבעת שאת לובשת על 2 אצבעות משתי ידיים והיא לופתת אותן כשאת מנסה לשחרר את האצבעות באופן הגיוני את מנסה למשוך את האצבנות מהטבעת ולהוציא אותן הבעיה היא שהמשחק הזה הוא טריקי ככל שאת מושכת יותר זה מתהדק עוד יותר ככל שתכנסי לפניקה ותמשכי יותר חזק כך תלכדי יותר. הפתרון הוא להרגע ולעשות משהו שנראה הפוך לדחוף את האצבעות פנימה ורק כך משתחררים. הסיפור הזה ממחיש את הצורך לשנות תפיסת עולם לעשות משהו הפוך ממה שנראה הגיוני . הסיפור השיני הוא על מפות. נניח שהחלטת לטייל בתל אביב הלכת לחנות וקנית מפה והתחלת לטייל בעזרתה אבל ככל שאת מנסה את רואה שזה לא הולך את טועה בדרך לא מגיע אל היעד וכל הזמן מתבלבת. את כמובן מתוסכלת וחושבת שאת אשמה מה שאת לא יודעת זה שהמפמה שמכרו לך היא מפה לא נכונה זו לא מפה של תל אביב זו מפה של עיר אחרת. רק אחרי שתביני את זה ותחליפי את המפה יסתדר הכל. שני הסיפורים האלו נועדו להמחיש לך איך תפיסת עולם מסוימת מה שקרוי פרדיגמה עלולה לסבך אותך ולהשאיר אותך תקועה כשאת בכלל לא אשמה. את פעלת על פי הפרדיגמה הדיאטת הטוענת שכדי לרזות צריך לאכל פחות ולהתעמל יותר ואם זה לא עוזר אז לעשות ניתוח. פרדיגמה זו המקבולת על כל כך הרבה אנשים לא באמת הוכיחה את עצמה. העובדה היא שדיאטות הן לא הפתרון להשמנה הן הרבה פעמים גורם הבעיה. אני מציע לך לשנות את התפיסה שלך לנסות להפתח לגישה אחרת להבין לעומק את הסיבה לעליה במשקל ולתת לה פתרון הולם (שזה לא דיאטה). בגישת הרזיה ללא דיאטה אנחנו פועלים עם הגוף ולא נגדו, אנחנו עוזרים להחליף את המפה דבר שמשנה לגמרה את תפיסת המציאות שלך וכשהתפיסה משתנה הכל משתנה - פירוש של המציאות, הרגשות ובסופו של דבר גם הפעולות. אני עובדת על מספר רבדים - גופני, תודעתי, רגשי והתנהגותי. עבודה על כל הרבדים האלה עוזרת לרדת במשקל בלי דיאטה בלי מלחמה עם עצמך ומשפרת מאד את איכות החיים.

שלום רונית וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. את מגיעה עם נסיון רב ואני מתרשמת כי גם עם ההבנה שמשהו לא נכון לך בדרך הידועה והמוכרת (הדיאטה). ההבנה הזו שמשהו לא עובד בשבילך היא האות לכך שהכיוון חייב להשתנות. אם הדרך בה הלכת עד כה מובילה אותך במעגלים, זה הזמן לעצור, לעלות על החומה ולהביט סביב לאיתור דרכים חלופיות. נדמה לי שזה מה שאת עושה כעת. וזה נפלא כיוון שהדבר מעיד על לקיחת אחריות אישית. מה שמחזק את היכולת שלך לקחת אחריות על מצבך הא גם הסמנטיקה בה את משתמשת. את שואלת את עצמך "מה הפתרון שא-נ-י לא מצליחה לראות". זוהי נקודת עוצמה שלך. נקודת עוצמה נוספת שאני מוצאת אצלך היא היכולת לשאול שאלות ולא לקבל מצבים כעובדות. אני מעריצה גישה כזו אצל בני אדם ולכן היה לי כיף לקרוא את ההודעה שלך. כל שינוי חשחבה וכל פתרון יצירתי, וחשיבה בכלל - תמיד מתחילים בשאלה. כשיש סימני קריאה ונקודות, הדרך נחסמת. כשיש סימני שאלה, אנו מאתגרים את התודעה שלנו, וזו, מצידה, מתחילה בחיפושים. והנה את כאן. טרם אספר לך על גישת ההרזייה ללא דיאטה, יש עוד דבר קטן שאליו אני רוצה להתייחס בהודעתך והוא המשפט הבא שלך: "איך זה שאני מצליחה ומתפתחת בתחומים אחרים בחיי אבל כשזה מגיע לאוכל אני נופלת ?" אם הייתי מקבלת דולר בכל פעם שאני שומעת את המשפט הזה.... מדהים, המשפט הזה מגיע בד"כ מנשים (מעולם לא שמעתי אותו מגבר), נשים שתופשות עצמן, באופן כללי, כמצליחות והן אכן כאלה בתחומים שונים בחייהן. וזה עוד משהו שאני לומדת עלייך. אז מדוע נשים שיודעות לייצר הצלחה, אינן מצליחות לממש אותה כשמדובר בגוף שלהן...ובעצם במשהו שהוא פרטי שלהן, בעצמן? יש לכך מספר סיבות וכולן ברות שינוי. מה שחשוב לי לציין בפנייך כרגע הוא שעל אף משפט זה שטומן בחובו תסכול, אני רואה הרבה אור. את מכירה את חווית ההצלחה ולכן יהיה קל יחסית לתרגם אותה למישור הפיזי...אם כי, לא כמו שאת רואה את הדברים כרגע, כי האופן בו את מייצרת הצלחה במישור אחד איננה בהכרח הדרך לייצר הצלחה במישור שני. ומה שחשוב מכל הוא שיש דרך! אחרת לחלוטין ממה שאת מביאה באמתחתך. גישת ההרזייה ללא דיאטה, שונה מהותית ומנוגדת לחלוטין לגישת הדיאטה. כל מה שאת מכירה מהדיאטה תשני ב- 180 מעלות ותקבלי את גישת ההרזייה ללא יאטה. הרציונל בגישת ההרזיה ללא דיאטה מבוסס על מספר הנחות יסוד: 1. כדי לרזות יש לפעול מתוך מרחב של שפע 2. כדי לרזות יש לאכול ללא שום התנייה 3. הגוף האנושי נולד רזה על מנת להשאר רזה - כך הוא במיטבו. (רזה במובן הבריא ולא במובן הכחוש של המיל) 4. הגוף האנושי שואף לחיות במימדיו הרזים ולכן הוא כולל בתוכו כל המנגנונים להשיג זאת. 5. אין מזון רע ומזון טוב. מזון הוא מזון ותו לא. 6. כדי להנות מגוף רזה, יש ליצור את השינוי קודם כל במהות ולהפוך אדם רזה מבפנים. 7. המציאות החיצונית היא תוצר של מציאות פנימית (מערך אמונות, דפוסי חשיבה, ערכים - כל אלה בעלי השלכות רגשיות) ועוד. כמו שאת יכולה להבין, דיאטה היא בדיוק ההיפך ואת השלכותיה כבר חווית. מילת המפתח בדיאטה היא הגבלה (במגוון מילים יפות יותר, יפות פחות). הגבלה וחסך, לעולם יוצרים אובססיה ותשוקה. מדהים אותי, כיצד אנשים מייחסים לדיאטה רק את הירידה במשקל ואילו את העליה (שהיא חלק בלתי נפרד ומתבקש) נוטים לייחס לדברים אחרים. מבחינתי זוהי חבילה אחת. על מנת להנות מגוף רזה ויציב (לא רכבת הרים , לא אקורדיון ולא יו-יו), יש לעבור תהליך יסודי של שינוי תפישתי, כזה שנוגע במערכת ההנעה שלנו, כזה שהולך אל ה"שיבר" הראשי. דיאטה מטפלת בהתנהגות שלנו ואילו "הרזייה ללא דיאטה" מבינה כי ההתנהגות היא פועל יוצא של הנחות היסוד שלנו (אמונות, מחשבות וכ"ו). אם את רוצה לשנות את ההתנהגות שלך, שני את אופן החשיבה וההסתכלות שלך. בתהליך מהנה, מרתק ומעצים שבו תלמדי מחדש את הגוף שלך ובעיקר את המוח שלך, תהפכי לאדם רזה אמיתי....אז זה יתבטא במלוא הדרו גם במציאות שלך. בתהליך זה תחלילי "לראות" את מה שלא הצלחת לראות עד כה. אם את רוצה להיות אדם רזה באמת, התחילי לתצפת סביבך על הרזים שבסביבתך (ילדייך, ו גם אפשרות מצויינת), תראי שהתנהגותם שונה ודעי שכל צורת החשיבה שלהם על גופם, על המזון בצלחתם, על עצמם - שונה אף היא. הסתכלי על רזים אמיתיים, הם אינם עושים דיאטה, הם אינם חיים על לחם קל וסוכרזית. אין זה בגלל שהם מביאים גנטיקה וביולוגיה שונה משלך. הם מביאים משהו אחר , זה בטוח. הם מביאים צורת הסתכלות שונה. אנשים שמנים במהותם (לעיתים קרובת יהיו שמנים גם בגופם) מאמצים צורת התנהגות של אנשים שמנים מבלי להיות מודעים לכך כלל, כיוון שהחשיבה השמנה מנהלת אותם באוטומט. התנהגות דיאטטית איננה התנהגותם של אנשים רזים. דאטה לאדם שמן היא מתכון בטוח לשימור השמנתו (גם אם פרקים יחווה גוף רזה). השינוי חייב להתחיל במקום אחר לגמרי. גישת ההרזייה ללא דיאטה עובדת על הגורמים האמיתיים ולא על הסימפטומים, במטרה לייצר תוצאות נפלאות, והכי חשוב, יציבות. ואי יעלו לא מעט שאלות ואולי גם תהיות. אל תהססי להמשיך ולשאול. שלך בהנאה רבה לאה פינטו

שלום בלה ולאה ! כ"כ התרגשתי לקרוא את תגובותיכן שהייתי חייבת מייד להדפיס אותן. זה כ"כ נכון מה שכתבן על כך שאני מתמקדת בשינויים התנהגותיים, כל הזמן מחפשת שיטות וטכניקות כי אני הרי אדם מה-זה מעשי.... אף על פי שנושא זה עלה מספר פעמים בטיפול פסיכולוגי, לא עלה בידי ליצור שינוי מהותי. קראתי את הנחות היסוד של הגישה שאתן מציגות ורק לחלקן אני מצליחה "להתחבר" כעת. אני אשמח לקבל פרטים, כיצד פועלת הגישה (מפגשים פרטניים ?) ואיך ניתן ליצור קשר איתכן שלא במסגרצ הפורום. תודה רבה ! רונית

היי רונית. אני שמחה שאת מרגישה שבמה שכתבנו לך יש ערך מוסף עבורך ואפשרות של שינוי מסלול ופריצת דרך. אני ולאה עובדות על פי אותם עקרונות אך בגישות אחרות, כפי שבטח התרשמת מהתשובות של כל אחת מאתנו. את מוזמנת להתקשר , לדבר ולהתרשם . כך תוכלי להחליט יותר בקלות. הפרטים של כל אחת מאתנו מצויים תחת התמונות שלנו. את מוזמנת ליצור קשר ומובטח לך מענה מקצועי ואנושי. בברכה בלה

אני בדיאטה מזה חודש כעת. אני רץ בין חצי שעה לשעה ביום, אוכל מעט מאוד ובריא, ושותה המון מים. בשבוע הראשון הורדתי כ4 ק"ג, בשני כ2 ובשלישי כ2.5. הגענו לשבוע הרביעי, המשכתי לעשות מה שאני תמיד עושה, אך ירדתי ממש מעט במשקל (אני מתכוון לפחות מחצי קילו). האבסורד הוא שהשבוע הקפדתי יותר על הריצות שלי, כיוון שבשבועות הקודמים הייתי מזייף פה ושם זמן, ואני יודע שזה הרס לי. אני לא מבין מה קרה ולמה, אבל כמה אנשים אמרו לי שבדיאטות אחרי ירידה גדולה במשקל יש מעצור לזמן מה ואז עוד פעם יורדים הרבה, האם זה נכון? אם לא, ממה המעצור הזה נובע?

צחי אתה בדיאטה ואנחנו מאד מתנגדות לדיאטה. לכן הפנה את שאלתך לפורום של דיאטה יש הרבה כאלה. בברכה, בלה

אני מנסה להקליק פעמיים על התמונות אך לא מופיע לי מספר טלפון שלחתי לכן מייל מקווה שנשלח ושתענו לי, תודה

היי גילה זה פשוט. הטלפון שלי - 0528303005 של לאה 0525506688 תתקשרי ומובטח לך מענה סבלני ונעים. בברכה, בלה

שלום, גובהי 158 ס"מ.משקלי 63 ק"ג.אני בת 41 . אני מעוניינת להרזות 10 ק"ג. האם אני ארזה ללא פעילות גופנית ? מה היא הדיאטה האולטימטיבית לרזות? רזיתי 5 ק"ג לפני,אבל לקי לי כמעט חודשיים זה הגיוני?. בתודה מראש נויה המיואשת. אוף 10 ק"ג ניראה לי שיקח לי שנה

שלום נויה. אשאל אותך מספר שאלות. 1 ממה בידיוק את מיואשת? ירדת יפה מאד, בקצב מהיר, מדוע במקום לשמוח ולהגיע למסקנה שהצלחת את מלאה בפיקפוקים עצמיים ומתיאשת? 2 דיאטות משמינות לטווח ארוך אז שום דיאטה לא אולטמתיבית למה את מחפשת דיאטות? 3 משקלך רק מעט מעל הרצוי למה החלטת דווקא על 10 קג? אני רק רוצה להזהיר אותך - אל תכנסי למעגל הדיאטות זה כרטיס בכיוון אחד - כיוון של השמנה. בברכה בלה

בלה, ראשית מאוד נחמד מצידך,שאת מתיחסת ומגיבה לכותבים. שאלת אותי מס שאלות ואחת מהן היתה,מדוע בעצם אני רוצה לעשות דיאטה? ובכן,לפני הלידה האחרונה,שקלתי 52 53 ק"ג. נראתי והרגשתי טוב,ועסקתי בספורט באופן קבוע. בהריון עליתי כ 30 ק"ג ומאז{כ 6 שנים}אני במלחמה מתמדת במשקל.השומנים בעיקר בירכיים ובישבן. כמו כן איני גבוהה 159 ס"מ ומשקל של 63 ק"ג , נראה בעיני לא טוב... פשוט בלה העניין הזה של ההתעסקות בגוף ובמשקל שלי,די מתסכל אותי,אני חייבת לרדת.

איך מאמצים את השיטה שלכם? יש לי אמנם הפרעת אכילה אבל אני מנסה כבר כמה שבועות לאכול בלי לשים לב יותר מדי למה שאני אוכלת ואני פשוט לא מצליחה כי בנקודה מסןיימת אני פשוט נשברת ולא יכולה לאכול עוד. איך אפשר באמת לאכול טוב בלי להתחשבן כל היום?

מרי היקרה שלום רב. ראשית תרשי לי לברך אותך על הרצון לאכל על פי גישה של הרזיה ללא דיאטה שמנקודת מבטי זו הגישה הבריאה והטובה ביותר לאכילה. מדבריך אני מבינה שניסית לאמץ אותה אבל לא ממש הצלחת. תראי מרי ,הגישה שלנו ,כמו כל דבר בחיים, היא גישה המחייבת תהליך של למידה. תארי לך שהיית רוצה ללמוד נהיגה ללא מורה נהיגה, או שחייה ללא מדריך. אני מאמינה שהיית עושה הרבה טעוית ולא באמת לומדת כמו שצריך. את הגישה שלנו צריך ללמוד בצורה מסודרת ומותאמת אישית. את כותבת שיש לך הפרעת אכילה דבר המצריך תשומת לב עוד יותר מקצועית ומיוחדת. כדי לאכל טוב בלי להתחשבן כל היום צריך לערוך שינוי ברמה התודעתית שלך - בדרך בה את מפרשת את מציאות חייך. השינוי הזה הוא לא פשוט וכדאי מאד לעשות אותו נכון. נשמח להמשיך לעזור לך. בברכה, בלה

קודם כל תודה רבה על ההתייחסות. לפי הדברים שלך אני מבינה שצריך ללמוד את השיטה-אז איך אפשר ללמוד את זה? אני קוראת עכשיו ספר שעוזר להחלים מאנורקסיה (אנורקסיה מדריך לפעילות עצמית ) ואני מנסה ליישם אותו. אבל איך אני אמורה ללמוד על הגישה הזאת?

כמו שלומדים כל דבר אחר אצל מורים מתאימים. האם אפשר ללמוד שחיה או נהיגה דרך הספר? צריך להתנסות. אם תרצי נשמח אני או לאה ללמד אותך את הפרטים שלנו יש תחת התמונות. בברכה, בלה

שלום לכולם, לאחרונה נרשמתי לקבוצת הרזיה שנקראת בית הגוף והנפש וממש לא סופרים שם לא קלוריות ולא נקודות, אלא לומדים9 הרגלי אכילה נכונה ועובדים גם על החיבור ביון גוף לנפש. אני ממליצה בהצלחה שלי

אנא תני פרטים על הקבוצה כדי שאתרשם האם הגישה שם תואמת את רוח הפורום שלנו.

היי לפני שנה וחצי היתי 97.8 ק"ג גובה 1.65 . בתוך שנה בעזרת הכילה נכונה, הליכות ואופניים ירדתי ל 78 מזה חצי שנה אני נמצאת בנידנוד במשקל 78-82 . רוב הזמן אני שומרת על הכילה נכונה והליכה של 3/4 שעה כל יום , ועדיין אני לא מצליחה לרדת במשקל . התפריט שלי בוקר הרבה מים יוגורט+ פרי+ 30 גר' ברונפלקס 10 נס + קצת חלב צהרים סלט גדול + 1/2 טונה+ ביצה או גבינה בולגרית או חזה עוף שמן ערב ביצה + 2 פרובות לחם קל + פסטרמה 2 פרוסות או כמו בבצהרים או 1/4 עוף + סלט בין לבין יוצא עוד נס או שתים אולי את יכול לעזור לי מה לעשות? אני מאוד רוצה לרדת עוד 10 ק"ג ואני לא יודעת מה לעשות ובסוף אני מפחדת להגיע לאוכל ללא מעצורים. אשמח לקבל תשובה .. תודה

הי שירי. את מתאמצת ומשתדלת ועדיין לא משיגה ולא מצליחה. יש מצב שזו לא הדרך הנכונה? איתך הסליחה אך את התפריט לא קראתי, כיוון שזוהי לא משנתנו. אני לא מאמינה בתפריטים, תכנונים וחישובים כאלה ואחרים. אני מאמינה בלחיות בהנאה ובסיפוק. לחיות כמו שאנו אמורים לחיות. אין זה עומד בסתירה לרצון שלך לרזות, ההיפך הוא הנכון. אני מציעה לך לשוטט בפורום שתכליתו היא "הרזייה ללא דיאטה" ולנסות להבין את הגישה להרזייה, ע"פ תפישתנו. ואם יש שאלות, אנו תמיד כאן, בשמחה רבה שלך לאה פינטו

כל חיי הייתי בדיאטות "כאסח" וכשאני אומרת "כאסח" אני מתכוונת ל 2 מלפפונים ביום + גיל+פחית דיאט לכל היום. במשך שנים שמרתי פחות או יותר על משקל קבוע. לאחר החתונה נפתחו הסכרים התחלתי להשמין ואז בה הריון ועל כל השנים של הצומות שהייתי עושה אכלתי שחבל על הזמן. לאחר לידת ביתי השנייה עשיתי מין "סוויץ" והחלטתי שאני מתחילה לאכול קצת יותר אבל תמיד אני"מנהלת חשבונות" עם האוכל. מה כדאי מה אסור כמה למה ואיך. נכון להיום החלטתי שאני אוכלת נכון ובריא ולפי מה שטעים לי שותה מים כי זה עושה לי טוב, עושה ספורט (בעיקר הליכה ) כי אני נהנית מזה (זו שעת הטרפיה היומית שלי עם הפרטנרית שלי). אבל מחוגי המשקל לא זזים כלפי מטה בכלל למרות שאני מאוד משתדלת לא אוכלת לחם לבן אלא מלא וקל (זה משביע לאורך זמן). בשנים של .... אם לא הייתי שותה תה טיבטי לא הייתי נכנסת לשירותים ונכון ל4 שנים האחרונות שאני כבר לא שותה אני נכנסת לשירותים ז"א שחילוף החומרים שלי כבר הסתדר עשתי את כל הבדיקות האפשריות והכל תקין. אנא עזרתכן.

שלום רב, עושה רושם שיש לך עסקה עם הגוף שלך הבעיה היא ששכחת לבדוק האם הוא שותף לה. את מבחינתך עשית לו דיאטת כאסח, הרעבת אותו ולא חשבת יותר מידי מה זה עושה לו הוא מבחינתו ניסה לשרוד כמה שהוא יכול. עכשיו הבנת את הטעות שלך ואת מתקנת אותה - דבר שהוא נפלא בפני עצמו - הפסקת לדבריך עם דיאטה את אוכלת בריא ונכון (מה זה האם את בטוחה שזו לא עוד דיאטה?) ואת הולכת אבל הגוף שלך מסרב לרדת במשקל ואני מניחה שאת כועסת עליו על כך. עושה רושם שאת עדיין מנוהלת על ידי מנטליות דיאטתית מה שאומר שמערכת אמונות שלך לא השתנתה באמת ואת פועלת , מפרשת את המציאות ומצפה לתוצאות על פי אמונה זו. מערכת אמונה זו מייצרת השמנה וחשוב מאד ללמוד להיפטר ממנה רק אז תוכלי להתחיל תהליך נכון של חיבור אל הגוף ואכילה מתוך רעב ושובע. מקווה שעזרתי ונתתי חומר למחשבה. לאה יקירתי אנא תתיחסי גם את. בברכה, בלה

אני אכן אוכלת עפ"י תחושת רעב/ שובע. אני שותה מים כי זה מסדיר לי את היציאות. ושוב הסברתי כי אני עושה הליכות מתוך בחירה זו השעה בה אני מתנתקת מהבית, מהבנות וכו' ויוצאת להיות עם עצמי.

הי הי לך. ראשית, הרשי לי לפרגן לך בענק על קבלת החלטה חשובה וחכמה. אך דקה לפני שאכנס לטרנס של כתיבה, אבקש שני דברים: 1. הגדירי לי בבקשה את הביטוי: "אוכלת נכון ובריא"? 2. למה את מתכוונת כשאת כותבת "..למרות שאני מאוד משתדלת..."? מחכה להמשך התכתובת. שלך לאה פינטו

1. אוכלת נכון ובריא הכוונה לקמח מלא, דגנים מלאים פירות (במתינות), ירקות 2. מאוד משתדלת הכוונה: לא אוכלת חטיפים, במידה ובא לי מתוק לא מתנפלת על מתוקים ומעדיפה פרי טרי ואם הצורך הוא עז (במיוחד לפני מחזור) אז פרי יבש. הורדתי את כמות הנס קפה לבין 3-4 כוסות ביום שבעבר שתתי הרבה יותר. ואוכלת 5-6 ארוחות ביום בוקר צהריים ערב וביניים.

רציתי להוסיף לפני שנה שקלתי 65 גבוהי 1,73 ועכשיו אני שוקלת 80 קג,זקוקה לעזרתכן דחוף:,,,,

ערב טוב אורה. אל דאגה, הכל בסדר ולכל דבר יש פתרון. לעיתים הדרך קצרה, לעיתים טיפלה ארוכה אך כשרוצים, בדרך זו או אחרת, בסוף מגיעים. אורה יקרה, הרשי לי, בשלב ראשון, להפנות אלייך שלוש שאלות: 1. מה היה עד לפני שנה? 2. מה קרה בשנה האחרונה, שבה הוספת כ- 15 ק"ג למשקלך? 3. איך היית מגדירה לי "אכילה בלתי נשלטת"? אשמח להמשך השרשור איתך. שלך לאה פינטו

אני בת 53 סובלת מאכילה בלתי נשלטת ,עליתי הרבה במשקל אני לא עובדת וכל היום אוכלת .עזרו לי אני עומדת להתפוצץ ולא יכולה להפסיק,,,,,,,

שלום אורה, תתקשרי אשמח לעזור לך. בלה 0528303005

הנני בת 28 3 שבועות לאחר לידה הגובה שלי 1.56 ואני שוקלת 70 קילו. כמה אני צריכה לרדת ואיך? תודה

דפנה היקרה. ראשית מזל טוב. שינית זהו פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן השפה פה היא שונה. כדאיטנית בעלת ניסיון של כמעט 20 שנה אני יכולה לומר לך שיש הרבה מאד דרכים לרדת במשקל אבל יש מעט מאד דרכים לרדת ולא לעלות בחזרה. עובדה זו מגובה במחקרים מדעיים וגם בניסיון בשטח ( תשאלי את כל מי שירד בעזרת דיאטה). מנקודת מבטי יש 2 דרכים לרזות - האחת דרך של מלחמה עם הגוף שלך, בה את כופה עליו את רצונך ודעתך זו דרך של דיאטה , השנייה היא דרך בה את רותמת אותו להרזיה על ידי הקשבה, הבנה וכבוד הדדי - זו דרך של אנטי דיאטה מה שקרוי nondiet באנגלית. בדרך של דיאטה הניצחון מהיר, מתוק ,אבל קצר ועם מחירים קשים בדרך (הפרעות אכילה, דימוי עצמי ירוד, מלחמה אין סופית עם עצמך) ובסופה כמעט תמיד מה שירד חוזר חזרה. בדרך של אנטי דיאטה לוקח יותר זמן להגיע לתוצאות אבל התוצאות נשארות לארוך זמן ויש שינויים באספקטים נוספים של החיים. אחרי הרבה מאד שנים בהם פעלתי והנחתי את האנשים בדרך של דיאטה (אני הרי דיאטנית) הגעתי למסקנה שדרך זו לא עובדת ופניתי לדרך השניה. אני יכולה לומר לך שעם דרך זו יש לי סיפוק הרבה יותר גדול בעבודה כי אני רואה את ההשגים שמטופלים שלי מגיעים אלהם, את השלווה והרוגע הפנימי ,את השלום עם עצמם עם גופם ועם האכל, ואת התוצאה שנשמרת לתמיד. אז זו הדרך שאני יכולה להציע לך ואת כמובן תבחרי מה נכון לך. שוב הרבה מזל טוב. בלה

שלום אני שוקלת בסביבות 95 ק"ג והגובה שלי 1.68 אני בת 18. בכמה אני צריכה להרזות ואיך אני יכולה לעשות את זה?? רצוי שזה יהיה תוך שובעיים בערך.

לילה היקרה, אני שומעת את הבלבול שלך. את בחורה צעירה עם עודף משקל גדול ורוצה שהוא יעלם תוך זמן קצר מאד . אני מבינה כמה קשה לך להיות בעלת עודף משקל כזה, את הפנטזיה של להשתנות ולרדת בגדול מיד. את בתחילת החיים שלך ואין שום סיבה שתנהלי אותם מתוך מלחמה עם עצמך ,עם גופך, ועם עודף משקל שפוגע בך פיזית ונפשית. את יכולה לרדת לתמיד, לא תוך שבועיים כמובן, אבל את ההחלטה שתשנה לך את החיים אפשר לקבל תוך זמן קצר מאד. אנחנו מציעות דרך שונה להרזיה ,דרך של שינוי מבפנים , שינוי זה יאפשר גם את השינוי החיצוני.זהו תהליך אישי הלוקח זמן לכן דחוף זו לא המלה המתאמה פה. מקווה מאד שתפרגני לעצמך תהליך הרזיה נכון בריא וכזה שיחזיק מעמד לכל החיים ולא זה לא דיאטה. בברכה, בלה

ליילה שלום שמי מוטי לפני 5 שנים שקלתי גם כן המון 110 קילו עד שניכנסתי לתחום החיים של הכושר כיום אני מאמן כושר אם את גרה באזור המרכז ואת באמת מעוניינת בעזרה אני מאמן אישי ואשמח לעמוד לצידך ולעזור כמובן...

אני בת 14.. גובה: 169\170 שוקלת: 54 ק"ג.. אני לא אוהבת איך שאני ניראת אני מרגישה שמנה... אני רוצה להרזות ולשמור על המשקל הנמוך.. איך אני אעשה זאת?

את במשקל תקין לגמרה .

שלום, אני מעוניינת וצריכה לרדת הרבה במשקל אך דיאטה בעייתית לדעתי ואינה פותרת באמת את המצב. איך וכיצד ניתן להצטרף אליכם? תודה.

שלום דלית. את יכולה לפנות טלפונית לכל אחת מאיתנו באמצעות מספרי הטלפון הרשומים מתחת לתמונות. בשיחה זו תוכלי להתרשם ולהחליט על הדרך שמתאימה לך. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום, בני בן 16 ולפניי כחצי שנה החליט להיות צמחוני. מאז עלה כ9 קילו וכרגע שוקל 68 וגובהו 172. משקלו ממשיך לעלות מכיוון שחי על פחמימות. מה כמות הקלוריות המומלצת בגיל זה? על מנת לפקח מעט על מה שאוכל... ואיך ניתן לחלק לו את הארוחות במשך היום? וכל טיפ' נוסף שתוכלו לתת לי לגביו אקבל בברכה. בתודה יעל

שלום רב, זהו פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן לא אענה לשאלתך ,לא מתוך רוע או כי אין לי את הידע הנדרש אלא מתוך רצון להתמקד בפורום הזה בנושאים ספציפיים וברורים . אני ממלצה לך מאד לקחת אותו לדיאטנית שתרכיב לו תפריט המותאם לו אישית לגילו והעדפותיו. צמחנות בגיל זה היא נפוצה ודי בקלות ניתן לבנות לו תפריט בריא ומאוזן.

כיצד אוכל להרזות ולהניק בו זמנית?

היי חלי קודם כל מזל טוב!!! דווקא בהנקה זה הזמן האדאילי להרזיה כי הגוף מוכן להשתמש ברזרבות שצבר בידיוק למטרה זו. באופן עקרוני אם תיהיי קשובה לגופך ותשתחררי מכל מיני מחשבות אוטומתיות מקובלות על הנקה תוכלי לרזות בקלות. גופך יכוון אותך בידיוק למה כמה ומתי בא לו לאכל. בזמן הנקה תיהיי יותר רעבה בצדק ,גופך זקוק ליותר מזון ויותר מנוחה. תכבדי אותו תני לו את מה שהוא רוצה בלי להגביל. אם תפעלי נכון תגלי שגופך מבקש אכל מזין ואיכותי . במידה ואת מגלה שכל היום את אכלת ממתקים שוקולדים ושטויות זה סימן מובהק שאת לא מקשיבה לגופך ופועלת על פי צרכים אחרים (עיפות, שיעמום, תיסכול, מנטליות דיאטתית ועוד רבים אחרים). אם את שואלת איך להקשיב לגוף זו שאלה מצונית. בברכה, בלה

את ציינת למטה בעמוד, שאפשר לפנות לפורום העוסק בתרגילי כושר..לא מצאתי את הפורום. זה הייה נהדר אם תוכלי להפנות אותי אליו.

היי נעמי. לא התכוונתי לפורום ספציפי, כל פורום שמנהליו הם אנשי מקצוע בתחום יכול להיות לך לעזר. חפשי בגוגל. בהצלחה לאה

אני חייבת עזרה! אני בדרך לחיים חדשים ובריאים ועד עכשיו הכל היה בסדר אבל בזמן האחרון זה נהיה קשה כל כך יש סביבי המון פיתויים ואני פשוט לא מצליחה לעמוד בפניהם! אני חייבת ללמוד איך לחיות בריא ונכון ולא להיות אומללה! אני ממש רוצה להתחייב לכל החיים ולנהל אורח חיים בריא אבל אני לא יודעת איך ואני מרגישה שאני הולכת להישבר, כל יום הופך למאבק וזו לא הדרך שבה אני רוצה לחיות עד סוף החיים שלי כי לא טוב לי ככה! אני רוצה למצוא את הדרך להיות בריאה ומאושרת ולאהוב את דרך החיים הזאת ובלי להתייסר מול מאכלים אהובים ולנסות להילחם בזה כי אז אני תמיד מפסידה וזוללת בלי הכרה! אני יודעת שאני לא בדרך הנכונה כי אני לא יודעת לשלוט בעצמי ואני רוצה להיות מסוגלת ללכת למסיבות ולאירועים בלי להתייסר מול המזנון! אני חייבת למצוא את הדרך לצאת מזה אחרת אני אחזור להשמין ואני לא רוצה לחזור לאיך שהייתי פעם! אני פשוט מכורה ולא מצליחה להיפטר מזה! בבקשה תעזרו לי!

למיואשת שלום. יאוש היא האופציה הקלה בחיים. היא מרגישה נורא ואיום ובכל זאת, משום מה, קל לבחור בה. האבחנות שלך בנוגע לאופן בו את חיה את חייך כרגע לעומת האופן בו את רוצה לחיות את חייך, הן בדיוק האבחנות שעושה הגישה של הרזייה ללא דיאטה לעומת גישת הדיאטה. יקירתי, אל תבזבזי זמן ומשאבים על יאוש ודאגה. השקיעי את הזמן והמשאבים שלך במציאת פתרון הולם. לעניות דעתי, הגעת למקום המתאים. וזאת עלייך לדעת, תצטרכי לעבוד ולשנות (בליווי ובהנחייה, באמצעות תהליך אישי מובנה), אולי גם תצטרכי להזיע קצת. אך יהיה זה כאין וכאפס אל מול הפחדים והתסכולים שאת חווה היום. גישת ההרזייה ללא דיאטה שמה לה למטרה ליצור את השינוי מבפנים, ברמת החשיבה, התפישה, ההבנה וההתייחסות שלך לכל רבדי מי שאת. בגישה זו תלמדי לחיות עם גופך באהבה ובהרמוניה, תלמדי לשתף עימו פעולה למען השגת מטרה משותפת לשניכם (להיות רזים, נינוחים ובריאים בגוף ובנפש). תופתעי לראות איך גופך מגיב לך, לו רק תתני לו יחד ותתיחסי אליו כאל פרטנר ולא כאויב. תופתעי עד כמה המזון יתחיל להתגמד בחייך. יש "פיתויים" בחייך. כי את יצרת אותם (ואת לא אשמה כי זהו הלך הרוח הדיאטטי). כל דבר שתודעתית תנסי למנוע מעצמך ולהגביל יהפוך לסוג של "חטא" "פיתוי". ככה לא חיים אנשים רזים. כרגע את מנסה לייצר כסות רזה למהות שמנה. זה לא יחזיק מים ולצערי חששותייך הם מציאות חייהם של רבים. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, ההתייחסות היא אישית ומתאמנים לפיתוח מיומנויות רלוונטיות ליצירת חיים רזים. אל תעמיסי על עצמך אשמה וקחי אחריות על מה שלא עובד בשבילך. לכי בדרך אחרת של למידה ואימון (לא ספורטיבי) שלך לאה פינטו

בלה שלום אני גרה בדרום הרחוק איך אני עוברת מודעות עצמית. יש דרך לעשות זאת בטלטון וכמה זה עולה

שלום אושר, לאה עובדת דרך טלפון. תתקשרי אליה כדי לבדוק עלויות. בהצלחה, בלה

אני מנסה לעשות דיאטה ולא מצליחה מה עושים...?

פה זה פורום להרזיה ללא דיאטה מה שאומר שאנחנו : נגד דיאטות מאמינות שהן משמינות ולכן ממלצות להפסיק לעשות דיאטה לגמרה (אלא אם את רוצה להמשיך להיות במעגל הזה של דיאטות, ספירת קלוריות, הרזיה , השמנה) אני כמובן ממלצה לך לנסות את הגישה של הרזיה ללא דיאטה. את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

כשאת הולכת בדרך שלא מניבה תוצאות, קחי 180 מעלות לאחור ועשי בדיוק ההיפך. את החוכמה הזו אני מעבירה הלאה,אלייך. הודיה יקרה 97% מהאוכלוסיה לא מצליחים לפתור את בעיית ההשמנה שלהם עם דיאטה. חלקם מרגישים את ההצלחה בכך ש"ירדו" , הם רק שכחו שהעליה והמאבק לשמירה הם חלק מהחבילה. את העליה והשמירה הם מייחסים לדברים אחרים ולא עושים את ההקשר עם עצם ההגבלה. אינני מתפלאת על דברייך, על אף העובדה שאינני מכירה את סיפורך באופן אישי. דיאטה יוצרת סטרס פיזי- רגשי ומנטלי ומאלצת אותנו לגייס כח רצון ומשמעת עצמית. די באלה על מנת להבין שזה לא ישרוד לנצח. כח רצון ומשמעת עצמית הם מיומנויות שנועדו לפרוייקטים קצרי מועד. מחקרים על גבי מחקרים מראים איך לאחר פרק זמן מסוים של שימוש בשני אלה, יורדת הנחישות והמוטיבציה פלאים. גישת ההרזייה ללא דיאטה אינה עושה שימוש באלה. אלא מלמדת את הפרט לחיות עם גופו בהרמוניה ובכבוד, לעזור לגוף להגיע למקום הנכון לו תוך עבודה עימו ולא נגדו. כל זה יכול להתאפשר כאשר אנו מתחילים לשנות את אופן ההסתכלות וההתייחסות שלנו, ובקיצור דפוסי החשיבה ומערך האמונות שלנו. יש דרך לרזות על מנת להשאר שם והיא מרתקת ומהנה. בהצלחה יקירה שלך לאה פינטו

אני ילדתי את ילדתי השלישית לפני שנה ומאחורי עוד שני לידות שבלידה הראשונה לפני 6 שנים עליתי35 קילו ומאז כל הזמן אני נשארת עם אותו משקל. היום אני 170 ושוקלת 90 קילו וקשה לי מאוד לרדת למרות שאני עושה לפחות 3 פעמים בשבוע הליכה. וכיאלו אני מרגישה שקשה לגוף שלי לרדת מהמשקל של ה90 קילו . אני משתדלת לשמור , לפעמים אני מרגישה שאני לא שולטת על זה ולפעמים כן. האם את יכולה לכוון אותי מה לעשות ? אני יודעת שלפעמים האוכל הוא החסך לדברים אחרים שלי ואני צריכה עזרה בלטפל בזה.

אושר שלום רב, אנחנו מציעות תהליך של מודעות עצמית שמטרתו הרזיה ללא דיאטה תהליך שעוזר לעשות סוויצ בראש ולשנות לגמרה את הדרך בה את מתבוננת, מפרשת וחושבת על כל הנושא של משקל, אכלה וקלוריות. אנחנו מאמינות שכולם נולדו עם תודעה של רזה טבעי וצריך לעזור להם לחזור לתודעה זו. אז אם את רוצה לנסות את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

שלום אני בת 24 , המשקל שלי הוא 64.5 הגובה הוא 1.58 בשנים האחרונות עליתי במשקל באופן פתאומי זה גרם לי לבעיות רפואיות כמו סוכר גבוה ווסת לא סדיר כלל. כל מי שרואה אותי אומר שהגוף שלי נראה כמו בהריון זה לא נראה שומן אלה נפיחות בפנים ובבטן (הרגלים והידיים רזות יחסית) אני מנסה להכנס להריון אך אומרים שבגלל העליה במשקל זה מסבך את העניינים, אני לא אוכלת הרבה ואחרי כל ארוחה אני ישר בשירותים משלשלת. איך אני יכולה לחזור למשקל שלי ולגוף בריא? אנא עזרתכם. . .

שלום ליאת. נראה שהגוף שלך עובר משהו. סוכר גבוה בגיל 24, צבירת נוזלים או השמנה פתאומית ואי סדירות וסת יכולים לרמז על איזשהו חוסר איזון הורמונלי. בראש ובראשונה עלייך לפנות לרופא המטפל - לשלול או לטפל בבעיה. בעיקר אם את מתכננת הריון. משקל הגוף הוא רק סימפטום, לעיתים של אכילה מתוך מצוקה רגשית כלשהי ולפעמים של הפרעות אובייקטיביות אחרות. טפלי בבעיה המרכזית יעלם הסימפטום. הצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום לכן! אני אמא הטרייה ל תינוק בן 4 חודשים בהיריון ישמנתי רק 6 קילו בילבד לאחר ש ילדתי רזיתי ב 9 קילו ו עכשיו מישקל שלי עולה ל 10 קילו יותר מי משהייתי בהיריון. אני מעניקה חלקית עושה כיצד ספורט קפיפות בטן ו אוכלת כיצד אבל המישקל רק עולה אני ב דיכאון העם זה ישאר כחה. עכשיו מישקל שלי 71 קילו ל גובה 164 בהיריון ב חודש 9 היה מישקל 70 קילו . מה לעשות אלוהים ? תעזרו לי ב מה ש אפשר? תודה רבה מי ראש

אילנה היקרה שלום רב, ראשית הרשי לי לאחל לך מזל טוב מכל הלב. אני שומעת אותך במצב רוח רע בגלל שהמשקל שלך עלה. אני מבינה שאת מנסה לעשות את מה שאת חושבת שצריך כדי לרדת ( התעמלות, שינוי בתזונה) אבל זה לא ממש עוזר והדבר גורם לך תיסכול. הרשי לי להבטיח לך שאם תפעלי נכון תוכלי לרדת במשקל ולהגיע למשקל מאוזן ובריא לגופך. דווקא זמן הנקה הוא זמן אידיאלי מבחינה ביולוגית להרזיה כי הגוף מכוונן לרזות . אני מניחה שהעובדה שהגעת למשקל שהיה יותר גבוה מהריון נובעת מקשיים בכל מיני רמות וחשוב לבדוק אותם. התבונני בעצמך מהצד ונסי לבדוק מה קורה לך בנושא של אכילה. האם את אכלת על פי רעב ביולוגי? האם את יודעת לזהות אותו? מתי את אכלת לא על פי רעב ביולוגי? איזה צרכים ממלא האכל במקרים אלו? האם את מאמינה, באמת מאמינה ,שאת יכולה לחזור לאיזון פנימי מלא במשקלך בלי לעשות דיאטה ,או שמה יש בך מחשבות הלוחשות לך (מבפנים ומבחוץ) תקחי את עצמך בידיים ותתחילי לשמור? עד כמה את מחוברת לגופך - אוהבת מכבדת אותו למרות שהוא במשקל שאת לא מרוצה? שאלות כאלה ורבות אחרות צריך לשאול על מנת להביא אותך למקום בו תוכלי לגייס את הכוחות והמשאבים שלך על מנת לחזור למשקל בריא ומאוזן לגופך. הערה נוספת - לגוף שלנו לוקח המון זמן לחזור לאיזון אחרי לידה והנקה. תחשבי, גופך עבר ועובר עדיין שינוי אדיר, הוא העניק לך מתנה מדהימה וכל מה שיש לך לומר לו זה למה השמנת? אז אני מציע לך לשנות את זויות הראיה שלך על כל העניין להתחיל להתחס לזה אחרת, לא להלחץ ולעשות דיאטה מיותרת שרק תכניס אותך לקונפלקט חסר כל טעם. תבדקי עם עצמך מה בידיוק ת צריכה כדי ליצור את השינוי הזה? ידע/תמיכה/ליווי/מודעות או כל דבר אחר ותפרגני את זה לעצמך. אשמח מאד לתגובתך, בלה

איזה תרגילים אפשר לעשות בבית וכיצד על מנת להצר היקפים באזורי בטן ירכיים וישבן?

שלום שני. אני מציעה לך לשאול את המומחים בפורומים שעוסקים בעיצוב גוף, כושר ופעילות גופנית. בהצלחה לאה

שלום, אני בת 18 מטר שישים וארבע שוקלת 65. אני יודעת שאין לי עודף משקל רציני, אך הבעיה שלי היא שהשומן אצלי מצתבר בבטן ובפנים וכל קילו שאני עולה משנה לי את מבנה הפנים. אני מעוניינת להגיע למשקל 57 ואני לא מסוגלת לעשות דיאטה. רציתי לדעת מה זה אומר הרזיה ללא דיאטה? וכיצד הדבר יתכן..

שלום ריצל. הרזיה עם דיאטה מחזיקה מעמד לזמן קצוב בלבד כי משמעותה מלחמה, כח רצון ושמירה זה דורש המון משאבים ובסוף כמעט תמיד יש חזרה למשקל הקודם. הרזיה ללא דיאטה מאפשרת בעזרת תהליכים של מודעות עצמית להיות רזה מבפנים זהו תהליך שונה לגמרה. את מוזמנת לשוטט בפורום ולראות בעצמך.

שלום רב! בוקר טוב! אני בת 24 ולפני 4 חודשים בערך עברתי דום לב עדיין ללא סיבה ידועה לא נשמתי 12 דקות ואני הייתי בקומה עמוקה הייתי במצב של מוות קליני תודה לאל אני יצאתי ללא נזק מלבד הדפריבלטור(קוצב לב) לפני המקרה אני שקלתי 69-71 ואני 1.70 די גבוהה הייתי במשקל היעד שלי כפי שאני מבינה לאחר המקרה אני לא חשבתי על איך אני נראת אני לא ידעתי מי אני מה אני איפה אני כמו שתינוק נולד אני הייתי ככה אכלתי שתיתי וישנתי כי זה טראומה ענקית והייתי נורא מטושטשת אני ידעתי מה שמי היכן אני גרה אבל לא הייתי אני רק לפני חודשיים "התעוררתי" לחיים והתאוששתי מהמקרה. מכייוון שהייתי במצב שכזה לא חשבתי על משקלי הייתי אוכלת לא הרבה אבל דברים משמינים כי בבית חולים במשך 10 ימים לא נגעתי בכלום חוץ משתייה ואז שהגעתי הבייתה האכילו אותי המון והשמנתי המון כי ברגע שאתה אוכל דברים עתירים בשומן ובצקים ואתה כל הזמן במצב שכיבה אז כמובן שמשמינים אני כרגע שוקלת 85 נרשמתי לחדר כשר לפני חודש אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע לאחר המקרה יש לי מיגבלויות מבחינת ספורט אבל אני עושה 40 דקות ארובי בטן מכשירי כח רק ברגליים ובנתיים רזיתי 2 קילו שזה מעט מאוד ולא רואים עליי. אני נורא חלשה ואין לי כח מבחינת מערכת חיסונית לעשות דיאטות אחרת אני יכולה להתעלף. אתמול ניסיתי את דיאטת מיצים ואחרי 4 שעות הרגשתי סחרחורות והרגשתי רע לפני המקרה יכולתי להחזיק 4 ימים רצוף ולרזות כן אני יודעת שזה דיאטות בזק ולא מרזים איתם אבל אני ירדתי איתם משקל ולא העלתי בחזרה מה אוכל לעשות??? אני רוצה לרזות כמה שיותר מהר אני עוד 3 חודשים חוזרת ללמוד ואני לא רוצה להיות ככה אני נורא שונאת את עצמי את איך שאני נראת עד שהגעתי למשקל היעד שלי והתאמצתי נורא שוב פעם אני צריכה לסבול מצטערת על אריכות המכתב אשמח עם תעזרו לי בכל דרך אפשרית יום נעים ושבת שלום בברכה אירית

היי אירית. הסיפור שלך הדהים אותי. הבאת מקרה מאוד לא שגרתי ואני נרגשת למדי. וואוו. נרגשת מהנס שקרה לך, נרגשת מהמפגש עם חוויה שכזו. אז תודה שאת כאן ויופי שמצאת את דרכך אלינו. אירית יקרה, גופך עבר טראומה לא קלה, גם אם את מרגישה שחזרת לשגרה, הוא עדיין משתקם. לגוף של אשה הרה לוקח מספר חודשים לחזור לעצמו, וזהו תהליך טבעי. לא כל שכן כשמדובר בהפרעה רב מערכתית מעין זו. טעות תהיה להסתכל על מה שאת חווה כרגע מהיבט צר של מסת גוף. אני מבינה את הכמיהה לחזור לשגרה על כל מאפייניה, הייתי שם long time ago (תאונת דרכים). ואני רוצה לאמר לך, אל דאגה את תחזרי לשם, יש דרך חזרה. אך עלייך להזהר שלא ליצור נזק. הן לגופך והן לרווחה הרגשית - נפשית שלך. תחושת העייפות בדיוק כמו הלחץ בשלפוחית השתן או קרקורי קיבה היא דרכו של גופך לבקש את עזרתך הקטנה. ומה שהוא צריך זה יותר כנראה יותר מנוחה ממה שאת מוכנה לתת לו. תני לעצמך את הזמן והמרחב הנדרש לעשות את הדברים בחוכמה ובתבונה. לא מזמן חזרת לחיים, קיבלת מתנה נהדרת פעם שניה, אהבי וקבלי את עצמך ברכות וללא תנאי. המנעי מליצור הגבלות שאינן חיוניות ואינן אמיתיות (כמו הקצבת זמן) זה רק מגביר את תחושת הלחץ וההתמרמרות שיובילו בסופו של דבר לאדישות ולחוסר מוטיבציה. במקום לחשוב באיזה משקל תפגשי את חברייך ללימודים, הוקירי תודה והתמלאי שמחה על עצם קיום המפגש הזה בכלל. זה אינו ברור מאליו, ומי כמוך יודעת. יש לנו נטיה לקבל החלטות לא משהו כשאנו פועלים מתוך לחץ. הרגיעי את עצמך, את תחזרי לגוף הנוח שלך ואת תמצאי את הדרך הטובה והנכונה ביותר לעשות זאת כי היא קיימת, רק הרפי מעט. אינך "צריכה" את "רוצה" וזו זכותך המלאה לחיות בהנאה עם עצמך ועם גופך. אך איך תממשי זכות זו של עונג והנאה אם במקביל תייצרי נזקים? אי מוצאת בנסיונות ההרזייה שלך מספר טעויות תפישתיות בנוגע למה שמשמין אותנו ובנוגע לאופן בו אנו יכולים לרזות וכ"ו. אך לפני הכל, עלי להבין כמה דברים: האם הבנתי נכון והיתה עליה של 14 ק"ג ב- 3 חודשים? האם את נוטלת תרופות כלשהן, שיש בכוחן להשפיע על משק הנוזלים בגופך? האם שוחחת על כך עם הרופא המטפל? אירית יקרה, עלייך להתייחס לעצמך ולגופך בצורה קצת יותר מכבדת. להיות יותר קשובה לצרכיו ולאט לאט תראי שגם מימדי הגוף ישובו להיות כבעבר. המון בריאות, הנאה ואושר שלך לאה פינטו

שלום רב! ערב טוב! וואו תודה רבה על החיזוק זה נורא עוזר אני נורא צריכה את זה כי כבר התחילו להעיר על משקלי ומכניס אותי למצב רוח רע ואני נסגרת בבית ולא יוצאת לאירועים כמו ימי הולדת של קרובי משפחה היה לפני חודש וחצי ברית ולא הלכתי מפני שאני נורא לא אוהבת את איך שאני נראת ועד לפני חודש הייתי נורא נפוחה בגלל הטראומה שעברתי והייתי מסתכלת במראה ונבהלת כי הפנים שלי היו פי 3 ממה שהם היום. ולא יכולתי להסתכל על עצמי הייתי רק מסתכלת על הגוף אבל על הפנים לא כי לא ידעתי מי זו שבמראה. כיום אני כן מסתכלת במראה והפנים שלי חזרו למה שהם היו. אבל מה לעשות עם המצב הזה שבו אני לא שלמה אני נורא חלשה הגוף שלי חלש זה צפוי כן אני כל הזמן עם לחץ דם נמוך כל הזמן צריכה משהו מתוק וזה מעצבן אותי. יש לי בת דודה שילדה לפני חודש וחצי והיא עלתה 20 קילו בהריון ועוד ניתוח קיסרי ועכשיו היא נראת פצצה!!!!! ואני שואלת את עצמי איך היא עשתה את זה. הגוף שלי היה חזק בעבר אבל כיום הוא חלשלוש וזה מציק לי שאני חלשה כל כך שונאת להיות חלשה וחולה . לאחר המקרה אני כל הזמן סגורה בבית חוץ ממספר שעות בחדר כשר וישיבה בבית עוד יותר מעוררת תאבון אני פשוט סובלת אני מבינה שהגוף שלי עבר טראומה קשה אבל הסובבים(משפחה) שלי לא מבינים את זה הם מתחילים להציק לי וזה אוכל אותי! את יודעת בטח מה זו משפחה פשוט קרציות! וכעת לשאלותייך אני עליתי בערך 14 קילו בשלושה חודשים אין לי מושג למה את מתכוונת לגבי תרופות שמשפיעות על המשק הנוזלי בגוף אבל אני נוטלת אלטורקסין ופרדניזון-תרופות הורמונליות שמשפיעות על המשקל כידוע לי ולא לא שוחחתי עם הרופאת המשפחה שלי לגבי זה כי לא ממש אכפת לה סליחה שאני אומרת זאת אבל זאת האמת לדוגמא היום היה לי תור אליה ואני בטיפול אנדוקריני אז הבאתי לה מכתב מהרופא האנדוקריני שלי שטיפל בי מגיל קטן והוא פשוט פרש ומקבל באופן פרטי וזה לא הזיז לה לא צילמה לא העתיקה לא ביקשה ממני להגיד לבנות במשרד לצלם ולתייק את זה כולם אמרו לי שאני מגזימה אבל זה פשוט חוסר אכפתיות. סליחה שאני משגעת אותך ואורך המכתב תודה רבה רבה ויום מקסים אירית

היי שמי הוא ספיר ואני תלמידת תיכון בת 16 המשקל שלי הוא 70 והגובה שלי הוא 1.64 אני מרגישה גרוע עם זה שאני שמנה וכולם רזות סביבי ההיתי שמחה לקבל תמיכה וייעוץ בעניין של כמה לאכול ביום איזה תפריט כדי לי ? כמה מותר וכמה אסור אשמח לתשובה מהירה ! ספיר

ספיר היקרה. נשמע שאת באמת סובלת, אכן לא פשוט להיות במשקל גבוה כשהתרבות שלנו מקדשת רזון קיצוני, זה קשה שבעתיים בגילך . משקלך הוא אכן גבוה מהרצוי וכדאי היה לעזור לך לרזות ,בזה אין ויכוח. השאלה היא איך עושים את זה? מה שלי ברור, שלהכנס לתהליכים של דיאטה יהיה הרסני עברוך כי דיאטות לא עובדות. מה שצריך לעשות הוא שילוב של טיפול אשר יטפל לא רק בך אלא ישתף מאד את הוריך כי את גרה בבית שלהם ויש להם השפעה גדולה מאד על אכילתך ואיך את תופסת את עצמך. הטיפול בעיני צריך לשלב פעילות גופנית המותאמת לך באופן אישי ולימוד של עקרונות אכילה על פי רעב ושובע. זה פרויקט שיקח זמן עד שיהיו תוצאות אבל כשהיו יש סיכוי גדול שהן תישארנה לתמיד. במחקר מסוים בו עבדו עם ילדים ובני נוער על פי גישת הרזיה ללא דיאטה הייתה ירידה גדולה במשקל ושמירה על ההשיג לטווח של מספר שנים. כך שהגישה מאד מתאמה לבני נוער. אני לא ממש יודעת איך בידיוק את רוצה שנעזור לך. אנחנו נגד תפריטים טיפים קלוריות וספירה.אז תבדקי עם עצמך מה בידויק את צריכה ותבקשי אנחו פה. בברכה, בלה

השאלה שלי היא כמה קלוריות ביום אני צריכה לצרוך אני כבר יומיים בדיאטה ואני אוכלת בבוקר מעדן/דגני בריאות בצהריים אני אוכלת סלט עוף/חזה עוף/בשר ו2 כפות אורז ו2 פתית ובערב אני אוכלת פתית וגבינה האם זה תפריט בסדר? האם צריך להוריד או לעלות מהתפריט אם כן מה תודה על העזרה :)

זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה ומה שאת מחפשת זו דיאטה. את יכולה לפנות לדיאטנית בקופת חולים או באופן פרטני שתתאים לך תפריט אישי ותעקוב אחרי התקדמות שלך. אני באופן אישי די נגד הגישה אבל אולי זה מה שמתאים לך. בהצלחה.