פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
שלום אני בדיאטה כבר שנה הורדתי ממשקלי 27 קילו השבוע האחרון ממש מדכא אותי ומפחיד מאוד אני אוכלת ללא הפסקה כל מה שעובר דרכי חמוץ מתוק מלוח מהבוקר עד הערב בשבוע הזה ההעלתי 1.5 קילו איך זה נפסק ולמה יש לי פתאום את רצון לאכול אחרי הרבה זמן שזה עבר לי מה עלי לעשות
לימור היקרה, התשובה לשאלתך נמצאת בשורה הראשונה - אני בדיאטה כבר שנה. עליך להבין איך גופך ונפשך חווים דיאטה - כמו כלא ,אז נכון בהתחלה הם בהלם ולא מנסים לברוח כי לא יודעים האם אפשר ומה החוקים ,כי מפחדים מהסוהרים ומהשוטרים. אבל עם הזמן נמאס הכלא הנורא הזה שקרוי דיאטה ,המגביל כל כך ,המצמצמם כל כך ,המבטל כל כך את קולות הגוף. וכשלגוף נמאס הוא מתמרד, וזה מה שקורה לך - מרד של הגוף ומרד של הנפש. כדי להפסיק את זה עליך לשקם את יחסייך עם גופך ועם כל מיני חלקים בנפשך ,לגייס אותם לאיזון פנימי ושמירה על משקל בריא ומתאים לך. לימור, אני מברכת אותך על שרזית כל כך יפה ומבינה את הפחד שלך לאבד את ההשיג שלך אבל זה ממש לא חייב לקרות. עליך לנהוג נכון וזה אומר לשנות כיוון ואת מפת הדרכים על פיה ניווטת עד עכשיו. לזכור שהרבה אנשים שעושים דיאטה בסופו של דבר קורה להם מה שקורה לך , ולהסכים לקנות מפה אחרת. מקווה שתפרגני לעצמך. בכל אופן הרבה הצלחה בכל אשר תחליטי
למרות כל הקושי, למרות כל הכובד, למרות העליה המאוד משמעותית במשקל (עכשיו 72 קילו, שהייתי 55 ) למרות הגמילה הקשה מהסיגריות, ולמרות ה"געגועים" לסיגריות, לאה יקירתי אני לא פריירית, אני לא אתן לסיגריות לנצח אותי...אני לא יחזור לשאוף אותם לריאות שלי . נקודה . רק לפעמים הקושי והמחשבות... אהבתי את התמיכה שלך ושל בלה, הדפסתי את מה שכתבתם לי, ואני העבור על זה בכל פעם שיהיה לי קשה. מאוד מאוד מאוד מודה לך לאה יקירתי, ומכאן אני שולחת לך פרחים ושוקולד, פשוט עזרה ענקית. נגה
אני סומכת על העוצמות שלך. עשית את זה עם הסיגריות. קטן עלייך כל השאר. תודה על המילים החמות. ונשמח להתעדכן בנפלאותייך. שלך לאה פינטו
לאה, ראיתי שענית למישהי פה מאוד נכון וכך אני חושבת כך אני מרגישה וכך אני עושה אבל.. אני בת 25 וחצי אני שוקלת 68, 1.66 משקל תקין בגדול , הורדתי לבד 25 קילו , שקלתי 90 אני גאה בעצמי טוב לי , אבל אני כבר שנה וחצי באותו משקל , זה מעולה שאני מצליחה לשמור אבל אני עדין רוצה להגיע ליעד שלי שאני ממש לא מצליחה , שהוא לפחות 60 , אני אוכלת נכון שזה כמו שאמרת שאני רעבה ואני אוכלת בדיוק מה שאני מרגישה לנכון אני לא מרעיבה את עצמי אני מרבה בירקות ומים ואפילו נהנית מזה כי אני אוכלת בריא והכי חשוב שבעה ולא רעבה , אני עושה פעמיים בשבוע קיקבוקסינג בשאר הימים הליכות , בקיצור עושה מה שצריך לעשות ועדיין תקועה אז חשבתי לעצמי אולי , העוגה הזו כמו שכתבת שבא לי אולי שם אני צריכה להפסיק עם זה ולהוריד לגמרי את המתוקים? או שבלילה בא לי משהו אז אני אוכלת משהו קטן כי אני לא רוצה ללכת לשון רעבה , מה יכולה להיות הטעות שלי? כפי שאת רואה אני מתסוכלת חח אם תוכלי לעזור לי אני אודה לך מאוד.. סופ"ש מעולה....
הי אני. (זה נשמע כמו לדבר אל עצמי) למה לך להתפשר על "לאה עייפה". אני מרגישה שמגיע לך קצת יותר, אז הנני כאן אנרגטית וחיונית בשבילך. את בהחלט יכולה להיות גאה בהישג מרשים, אני מניחה שההרגשה נפלאה. 25 ק"ג? זה וואוו. ספרי איך זה לחיות עם גוף קל ב- 25 ק"ג? מה נשתנה? על מה זה משליך? אינני זוכרת שכתבתי איפשהו לוותר על מתוקים, זה אפילו נוגד את גישתי. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו לא מוותרים על מזונות, אנו מוותרים על אמונות, על תפישות עולם תוקעות. כשאת רעבה, השעה איננה רלוונטית. מה זה משנה אם עכשיו 7:00 בבוקר או 12:00 בלילה - הגוף שלך קורה לך. האם יש מצב שבגלל שעכשיו 22:00, לא תלכי לשרותים כי קבעת שפיפי עושים רק בשעות אור. זוהי דוגמא לפרדיגמה / אמונה תוקעת. למה היא תוקעת? כי היא מייצרת אצלך רגשות אשם מיותרים וכפי שכתבתי כאן בעבר, זה מה שגורם לנו להשמין באמת, זה מה שגורר אותנו לאכילה מיותרת שוב ושוב. כיוון שגופך בנוי להיות רזה ולכיוון שהוא מתוכנת לכך, עלייך להתחבר לשפה שלו, להבין אותה וללמוד להגיב לה. ככל שזה יהיה מדוייק יותר, כלומר שתהיה הלימה טובה יותר בין הצרכים לתגובה שלך, אין שום סיבה בעולם שגופך לא ימשיך את תהליך ההפרדות שלו מהשומן המיותר. אני מתרשמת מההתייחסות המכבדת שלך כלפי בריאות גופך והזנתו. וגם מתרשמת שיש לך עדיין על מה להתאמן כדי לחוות את גופך באופן אובייקטיבי יותר וכדי לייצר מערכת יחסים יותר הרמונית עם המזון. חשוב לקחת בחשבון דבר נוסף, לגוף יש קצב משלו ויש לו גם יעים משלו. הוא לוקח בחשבון כל מה שנדרש לשמירת סטטוס קוו אופטימלי. לכן לגישתנו כיוון שאנו כאן כדי לתמוך בתהליכים הטבעיים של הגוף להרזייה, אנו מתמקדים בעשייה שלנו מולו, עד כמה אנו הרמוניים עם הצרכים שלו כמו גם עם צרכינו הרגשיים. אל תאיצי בו, אהבי וסייעי לו בכך שתסבי תשומת לב לצרכיו. ככל שתתאמני על זה, תראי שהוא מגיב לך בצורה מופלאה. זכרי, את בסך הכל עוזרת לו. מקווה שנענית לשביעות רצונך. ואל תשכחי לחגוג כל יום את ה- 25 ק"ג פחות. זה הישג שאף אחד לא יקח ממך. שלך לאה פינטו
שלום רב היכן אוכל למצוא מידע ענייני לגבי תקופות ווסת וביוץ בעת דיאטה? תודה
שלום לאה ובלה! אני כבר במשך חודשיים התחלתי "דיאטה" לא אוהבת להישתמש במילה הזאת..התחלתי לאכול נכון ..מאז שהתחלתי לאכול נכון הורדתי 8 קילו..וכמובן שאני מתאמנת גם..(הליכות+ריצות) אני בדרך כלל אוכלת מתי שבא לי .. מתי שאני מרגישה רעבה אני אוכלת .. כמובן שאני לא זוללת כל מה שאפשר לזלול..אני נמנעת ממתוקים מלחם ומטוגנים! עכשיו התחיל לי המחזור .. וראיתי שהעלתי כ2 קילו..אני יודעת שאחרי שהמחזור מסתיים אני חוזרת למישקל שלי שוב..! דווקא כשהחמזור מתחיל אני נהיית יותר רעבה..! האם אפשר לדעת למה? ועוד שאלה .. עם אני ימשיך ככה עוד חודש או חודשיים..אני אוכל להוריד עוד 7 קילו? כי זאת המטרה שלי להוריד עוד 7 ואני מסודרת! בתודה מור! =]
בוקר טוב מור מחזור חודשי הוא תהליך הורמונלי בעל ביטויים רביים ומגוונים (הבולט בהם הוא הדימום). מה שאת מתארת - עליהבמשקל ורעב מוגבר - הם שני סימפטומים ידועים לתהליך ההורמונלי הזה. עליה במשקל נובעת בעיקר משינוע והצטברות נוזלים (כולל גודש שדיים והתנפחות הבטן התחתונה, בעיקר), כך שאין מדובר בהשמנה. זו הסיבה שעם הדימום המצב חוזר לקדמותו. באותה עת, הדרישות האנרגטיות של הגוף עולות. הוא מסגנל לנו זאת באמצעות אותות תכופים יותר של רעב. הוא זקוק ליותר אנרגיה. זה גם הסבר לכל אותן אלה ש"מתלוננות" על הצורך במתוק, בתקופה זו של החודש. נורמלי לגמרי. המתוק הוא אנרגיה מרוכזת ומיידית. בנוגע לשאלתך השנייה. איננו רואות עין בעין את הטיפול בעודף משקל כך שכל נושא ההגבלה של מזונות אינו נשמע לי טוב. האם תצליחי לעמוד בקצב שהצבת לעצמך? אין לי מושג. אני רק תוהה מה יקרה שבוע אחרי שתשיגי את המטרה שהצבת לעצמך? ומה המשמעות של "אני מסודרת". בכל מקרה, בהצלחה והרבה אושר שלך לאה פינטו
בעוד שלושה שבועות אני מתחתנת אתן יכולות להציע לי דייטה קלה על מנת שהשיל מגופי לפחות 5-6 ק"ג עד לחתונה, הגיוני ? המיואשת
נעמי היקרה. איזה יופי ,בעוד שלושה שבועות את מתחתנת זה אירוע מדהים ומרגש מאד . זה היום שלך. ותראי על מה שמה את הדגש - על השמחה, ?הציפיה ?ההתרגשות? או על אותם 5 קג שיושבים עליך ומסרבים ללכת במיוחד לקראת החתונה. עד כדי כך את רואה אותם שאת חותמת בשם תואר מאד קשה - המיואשת, וכי ממה את מיואשת בידיוק? תראי נעמי, אם תתני למספר קילוגרמים קטן לנהל לך את החיים בצורה כל כך אכזרית, עד כדי כך שלא תוכלי אפלו להנהות מהתקופה היפה ביותר בחייך איך יראו הזכרונות שלך לדעתך? מה תספרי לבת שלך על החודש לפני החתחונה שלך עם אביה? שהתרגשת, ששמחת ושציפת ליום המדהים הזה ?או שתגידי לה שהיית מיואשת. ממה? היא תשאל אותך בחרדה, מ5 קג שלא ירדו לקראת החתונה תעני לה... אני מקווה שאת מבינה את התמונה ומקווה מאד שתסיכמי ,ולו רק קצת ,לראות את המציאות בעינים אחרות. וכדיאטנית - אין אפשרות להוריד 6 קג בשלושה שבועות בלי לגרום לנזק נפשי וגופני רב שבטווח ארוך רק יביא לך קילוגרמים נוספים. לכן, אני בוודאי לא אתן לך שום טיפים בכיוון, כי אני מכבדת אותך ואת הבריאות שלך. אני מציע לך פשוט להרגע, להנות מהתקופה, לפנות לגופך עם הרבה אהבה וסבלנות ולבקש ממנו שיעזור לך להראות ולהרגיש מיליון דולר בחתונה שלך , בלי קשר לכמה בידיוק את שוקלת. זה מה שחשוב ולא שום דבר אחר,וזה, כמה שנראה לך מוזר יעזור לך אולי גם לרזות. ושוב המון מזל טוב נעמי ותזכרי, הזכרונות שלך מהתקופה הזאת הם חשובים מאד ואת ורק את מייצרת אותם היום. שוב הרבה מזל טוב לך ולבעלך העתידי. בלה
לאה אני זקוקה למעט עזרה, אודה לכם על התמיכה מראש, זה חשוב לי מאוד..! תודה, נגה
הי נגה. אל תתאכזבי. אני רוצה לענות לך במלוא תשומת הלב ולכן אעשה זאת באהבה ביומיים הקרובים. (קצת עסוקה מדי לאחרונה וקצת עייפה מדי עכשיו). אני חושבת שאת ראויה לתשובה מעמיקה. עד אז, רק רציתי לאמר שאת נפלאה בעיניי. חג עצמאות שמח שלך לאה פינטו
ערב טוב לכם לאה ובלה, אני חדשה כאן בפורום הזה, אני מרגישה שהרבה דברים שנאמרים כאן קשורים גם אלי!! אז ככה, אני בת 34 , הייתי מעשנת כמעט קופסא וחצי ליום במשך 17 שנים..! תודה לאל אני בגמילה כבר 8 חודשים (לא יאמן אני מרגישה גדולה מהחיים) פשוט יציאה מעבדות לחירות... תמיד הייתי גרופית של תזונה נבונה , והרבה אבל הרבה ספורט ( כן כן במיוחד כשהייתי מעשנת) אני בגובה של 1.63 ושקלתי עד לפני 8 חודשים 54-55 קלוגרם. עכשיו הבעיה שלי מאוד קשה אני שוקלת 70 !!! קשה לי בספורט אני מרגישה מאוד מאוד כבדה, בהליכות ובריצות, בשיעורי ספינינג וכן בשיעורי אירובי מדרגה. מאוד מאוד קשה לי איך שאני נראת. רע לי לראות את עצמי כך, אני משתדלת לאכול הרבה ירקות ולשתות הרבה מים אבל הרבה מים...מאוד קשה לי עם ההתקפות של האוכל שאני חובה כל פעם מחדש בלה ולאה היקרות, אני ממש זועקת לעזרה, אני פוחדת פחד מוות לחזור לעשן בגלל עליה כזאת במשקל..! כל הזמן אני אומרת לעצמי שהסיגריה לא תנצח אותי, אני אנצח אותה, אבל העליה הזאת מוגזמת. הייתי כל כך רזה ואנרגטית, ודווקה עכשיו שאני אמורה להרגיש טוב עם עצמי שאני בלי סיגריות, אז אני מרגישה רע. כל פעם אני מתחילה דיאטה מחדש ( אני מטופלת אצל דיאטנית) ונשברת מחדש. הגמילה היתה לי מאוד קשה, עיפות רבה, נדודי שינה, עצירויות, עצבנות ודכאונות מרובים. לכן אני פוחדת לחזור לעשן אחרי כל מה שעברתי בגמילה!!! המצפון שלי יהרוג אותי אם אחזור לעשן!! אבל איך לעזעזל אני חוזרת לגוף היפה שהיה לי פעם??? למה עכשיו זה כל כך קשה לי?? ( אולי כי כל היום הייתי עסוקה בלעשן סיגריות?) אבל אני רואה גם נשים רזות ולא מעשנות, למה כל כך קשה לי?? אני מאוד מאוד מיואשת מהצורה שאני נראת, קשה לאנשים לזהות אותי כך, הפנים שלי התנפחו, הבטן שלי גדולה כמי שאחת שנמצאת בחודשים מתקדמים של הריון. זה לא הסטטי ולא יפה למראה בכלל....!!! פעם היו לי "קוביות בטן" היו לי זרועות חטובות של מתאמנת שנים . ורגלים דקות ושריריות, ועכשיו אני נראת זוועה. פוחדת שזה מה שיחזיר אותי למעפרות ולמסכי עשן אשר מהם התפתרתי לא מזמן. תעזרו לי בבקשה, פשוט אני לא מפסיקה לבכות , אני ממש מיואשת. תודה לכן בלה, ולאה. עבודתכן מבורכת.. ביי נגה
נגה היקרה. אני שומעת את היאוש את החרדה והפחד שלך ומאד מבינה אותך. זה טבעי להרגיש כך. הנה ,לכאורה ,אחרי שפעלת למען הגוף שלך - הפסקת לעשן ,הוא פתאם יוצא מכלל איזון מעלה במשקל, משמין ,גורם לך לאכל בלי שליטה . זה טבעי שיהיו לך כעסים כלפיו ומחשבות רבות על חזרה לעישון. בנוסף, עישון אכן מהווה סוג של התמכרות גם נפשית וגם פיזית וכשנגמלים ישנם תופעות לואי רבות דוגמת אלו שהזכרת. עלייה במשקל היא אחת מהן דבר שתועד במחקרים רבים. מדבריך, אני רואה שאת מנסה להחליף התמכרות אחת בהתמכרות אחרת, שליטה אחת בשליטה אחרת. מנסה להכנס לתהליך של דיאטה כדי להחזיר את הגוף לאיזון בכח. מניסיון, זה לא ממש הולך אני חושבת שאת מתחילה להבין את זה. נגה, אני חושבת שזה נפלא שהתחלת לפעול למען גופך והפסקת לעשן. עליך לתת לו זמן להתנקות מכל הרעלים של העישון ולחזור לעצמו. עם הזמן הוא ירזה ויחזור להיות בריא ורזה אבל עליך לסמוך עליו, לאהוב אותו, להקשיב לו, להבין אותו ,ולתת לו את מה שהוא צריך שזה הזנה, אהבה, תמיכה, והבנה. בשום פנים ואופן אסור לך להכנס לתהליך של דיאטה. תהליך הרסני שרק גורם להשמנה ומזיק פיזית ונפשית. מה כן? אני כמובן מאד בעד הגישה של הרזיה ללא דיאטה אשר מכבדת את הגוף עוזרת לו לרפא את עצמו . מאחלת לך שתמצאי את הכח להמשיך לאזן את עצמך. כמובן שנשמח לתמוך בך במידה ותרצי. לאה יקירתי אנא תני את התיחסותך המעירה והמאירה , אני תמיד אוהבת לקרוא את תשובותיך . בברכת חג עצמאות שמח לכולם. בלה
נגה יקרה, בוקר טוב. את מתמודדת בנחישות והולכת עם הבחירה החדשה והמבורכת שלך באש ובמים. להתמודד עם עודף המשקל שנוצר, הולך להיות קטן עלייך. כי כמו שכבר כתבתי בהסכמה מלאה איתך - את גדולה מהחיים. הקלי על עצמך, אל תערבבי שמחה בשמחה. כן, לגמילה מעישון יש גם כמה תופעות לוואי לא נוחות ולא נעימות. זה מה שהופך גמילה לתהליך מאתגר במיוחד. מה בכל זאת גורם לך לסבול אותן (ואני לא מדבר רק על עודף המשקל כרגע)? המטרה, המציאות החדשה, הנקייה, הבריאה והרעננה שאת רוצה ליצור בחייך. (קחי לך דקה ותתענגי על ההישג, על החיים החדשים, על כל הרווחים והיתרונות - הרגישי אותם) חופש, אמרת. חופש הוא ערך פנימי אמיתי ובשמו את כנראה מוצאת הרבה עוצמות בתוכך. יישר כח. מה שאני רוצה להציע לך להמשך הדרך זה דבר ראשון ליצור הפרדה בין שתי הסוגיות הללו (עישון - משקל), נתקי אותם וראי בכל אחד מהם סוגיה העומדת בפני עצמה. ועתה, אינך צריכה לבחור "או" (להיות רזה) "או" (להיות לא מעשנת) את יכולה לבחור "גם וגם" גם לנשום אויר צח ולזכות בכל היתרונות של היותך לא מעשנת וגם להנות מגוף רזה, בריא, קל ונוח כמו שאת אוהבת. המשמעות היא שאכן לא תתפשרי על ערך החופש, ההנאה והבריאות. כשאנו מוותרים על ערכים שחשובים לנו, זה תמיד מפני שאנו מחפשים הקלה בטווח הקצר ולא משקיעים מחשבה ותשומת לב בנוגע לעתיד הרחוק....ככה אנחנו, בני האדם. לכן, המצליחנים האמיתיים הם אלה שרואים טיפל'ה יותר רחוק (יש עוד כמה דברים באמתחתם אך זה משהו מאוד בסיסי) והם תובעים לעצמם דרך. אינם מתפשרים עד להשגת המטרה כולה ואינם נותנים לנסיבות הרגעיות להשפיע על החלטותהם ולעצב את עתידם. אז מה את אומרת, ווינרית? בא לך "גם וגם"? אם כן, אז נניח שאומר לך שתוך שנה מהיום, זאת אומרת בגיל 35, את תהיי אדם שנהנה מ"גם וגם" (כמו הרזות הלא-מעשנות האלה) וגם אומר לך שחשוב שתדעי שיהיו רגעים לא נוחים בדרך. היית לוקחת? או שהיית בוחרת שוב באופציה של "או או"? (יש לי הרגשה שאני יודעת מה בא לך לבחור) נתקי את הקשר בין השניים. ראשית, ראי עצמך כמי שהפסיקה לעשן. נקודה. בלי אופציה אחרת. זכרי לטפוח לעצמך יום יום על השכם ולהנות מכל נשימה צחה. הפנימי שהסיגריות לא יצרו את הקוביות בבטן ולא את הזרועות החטובות. שנית, קבלי את העובדה שחייך עוברים שינוי. והשינוי הזה כולל יצירת חללים שזקוקים למילוי. חייך היום כאשה לא מעשנת הם שונים בהרבה מובנים מחייך כמעשנת. זה כמו לעבור דירה לאזור מצוין ולמרחב מחיה נפלא, זה קרוב למקום העבודה שלך והאנרגיות נהדרות...אך מה לעשות, עכשיו צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע לספר וגם בעל המכולת לא נחמד כמו הישן. המצב משתנה ויש לו מספר היבטים. אם המצב חדש, את צריכה להביא התנהלות חדשה ולא לחזור לישן כי אחרת לא עשית כלום. אז מהו הדבר החדש הזה שת צריכה להביא? בעיקר להכיר ברגשותייך ולתת להם מענה ראוי והולם. למלא את החללים החדשים בחייך במה שבאמת יספק אותך ובאופן בונה ומעצים. בתהליך נכון הייתי מציעה לך ללמוד להכיר את הסיגנלים הבריאים והטבעיים של גופך אשר מורים לך לאכול ולהפסיק לאכול, שמסבירים לך מתי גופך רעב למזון ומתי הוא לא. כשתדעי לזהות את אלה כראוי יהיה לך קל להבחין באכילה הרגשית שלך ולהתמודד עם הרגשות שלך בצורה טובה ובונה. כשתדעי שאת ניגשת לאכילה ולא מתוך רעב ביולוגי, תלמדי לשאול את עצמך, מה את מרגישה ומה את צריכה באמת. תלמדי לייצר מגוון רחב של אפשרויות מענה ותגובה ולבחור מה שהכי מתאים לך. המסר הכי חשוב תודעתית, נתקי את הקשר. קבלי החלטה שעישון הוא לא אופציה והתמודדי עם הסוגיה הרגשית והחללים שנוצרו בחייך באופן שיקדם אותך לחזון נפלא. אני מלאת הערכה לעשייתך. 8 חודשים זה יופי של רזומה. כל מה שאת צריכה אלה הם כלים יעילים שיאפשרו לך לחיות מחדש בהרמוניה עם גופך. אינני חושבת (בלשון המעטה) שדיאטה היא דרך נכונה לך או לכל אדם אחר. דיאטה יוצרת תחושת חסר שגם כך קיים במידה מסויימת בחייך, כרגע. מקווה שמכאן התהליך נראה לך פחות מייאש ושלקחת דבר או שניים מהתגובה הארוכה הזאת. המון הצלחה יקירתי. אין לי ספק ביכולת שלך לעשות זאת כמו גדולה. שלך לאה פינטו
שלום אני בת 18 וחצי ואני שוקלת 63 והגובה שלי נמוך יחסית למשקלי 1.60 כמעט. יש לי משקל עודף אני רוצה לרדת כ 10 קילו, רציתי לשאול אותך שאלה.. האם ההתעסקות שלי במשך היום היא גם סוג של שריפת קלוריות? אני עובדת כיום בגן ילדים שזה להעסיק אותם בכל מיני דברים וכו'.. כשאני עובדת בגן אני מרגישה שאני שורפת אני מזיעה וחם לי אחריי שאני עובדת עם הילדים אז רציתי לשאול אותך האם זה תורם לירידה במשקל ואיך לדעתך אני יכולה להוריד כ 10 ללא תסביכים ודכאונות..(אני אוכלת 3 ארוחות מסודרות ביום ובין לבין פרי או משו רק רציתי לדעת אם יש לך טיפ משו שיוכל לעזור לי יותר)! בתודה רבה מעומק הלב אלינור. נ.ב גם אם לא תוכלי לענות לי אני יבין אותך בכל מקרה תודה רבה באמת מכל הלב.
שלום אלינור. לכל פעולה שלנו מקטנה עד גדולה יש מחיר אנרגטי. כשאת מתקלחת את מוציאה אנרגיה, כשאת מכינה חביתה, את מוציאה אנרגיה, כשאת נושמת, את מוציאה אנרגיה.. גם כשאת אוכלת והמזון עובר במערכת העיכול שלך, עובר תהליכי פירוק וספיגה, את מוציאה אנרגיה. עליית חום גוף בהחלט יכולה להעיד על יצור וניצול אנרגיה. בכל פעולה בה נוצרת אנרגיה נפלטת כמות מסויימת של חום. נסי לדעת בנורה דולקת (שם מיוצרת אנרגיה חשמלית), ודאי תחושי שהיא חמה. הגוף שלנו נפטר מעודפי החום כדי לשמור על טמפרטורת גוף יציבה באמצעות מנגנון ההזעה. כל התהליך שתארתי אינו נכון למשכב בסאונה או שיזוף בים. שם הגוף שלנו מפריש מים (זיעה) על מנת לקרר את העור המתחמם מהשמש. ולזה אין קשר ליצור אנרגטי פנימי. הרזייה / השמנה הם פועל יוצא של משוואה אשר שריפת האנרגיה היא רק חלק אחד. במשוואה הזו יש גם הכנסת אנרגיה. המאזן בין השניים (הכנסה והוצאה) הוא זה שייצור הרזייה או השמנה. אינני יודעת מדוע את אוכלת 3 ארוחות מסודרות ביום וכ"ו. האם את באמת זקוקה ל- 3 ארוחות ביום? האם ישנם ימים שבהם את זקוקה ל- 8 ארוחות קטנטנות ביום או אולי תבנית אחרת? למה זה צריך להיות - 3 ארוחות מסודרות ביום? האם זהו צורך שאת חווה מגופך? כי אם לא, כל תאורית ה- 3 ארוחות נופלת ולא רלוונטית. אני ממש לא אוכלת 3 ארוחות "מסודרות" ביום. ובעבודה עם המתאמנים שלי, אני לא מכירה אחד שהגיע לתבנית הזו. סליחה שאני שוברת לך כאן מיתוס אבל אכילה מושלמת היא אכילה בהתאם לצרכי הגוף (לרעב ולשובע שלו) ולא בהתאמה לאיזושהי תבנית מלאכותית שאני, באופן אישי, לא מוצאת בה שום הגיון. מדוע, את צריכה לאכול ארוחת בוקר, אם אינך חשה רעב בבוקר? מדוע את חייבת לשבת לארוחת ערב "מסודרת" כשכל מה שאת מרגישה שאת באמת רוצה, דווקא בשעה 21:00 זה יוגורט פרי נהדר או פרוסת עוגה? בתהליך של הרזייה ללא דיאטה אנו סומכים על הגוף שלנו ונותנים לו להנחות אותנו. מקווה שהארתי כמה נקודות למחשבה, גם אם עוררתי קצת התנגדות. שלך לאה פינטו
לאה תודה רבה למדתי ממך המון מעריכה אותך
לאה שלום, לפני כשנה הרזתי תוך חודש 8 ק"ג ועקב כך גרמתי לבעיות הורמונליות בגופי, חזרתי לאכול לאחר 2 חודשים והעליתי בחזרה את כל המשקל. הלכתי לדיאטנית והיא נתנה לי דיאטה אך אני מרגישה שכל פעם שאני אוכלת אני רק רוצה לאכול שוב ולא מצליחה להחזיק מעמד, אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות אשמח לקבל עצה.
שלום דינה, הרשי לי להרגיע אותך מה שאת מתארת זה לא הפרעת אכילה אלא מצב שנקרא הפרעה באכילה, נכון נשמע אותו דבר אבל זה לא. מה שקרה לך הוא שבעקות דיאטה קיצונית שעשית נכנסת למעגל המוכר כל כך של דיאטה הרזיה והשמנה . עליך לחזור לאיזון, ותפריט זה לא הפתרון.להפך כפי שאת רואה זה רק מחמיר את הבעיה. יש לעבוד על הראש ולשנות את הגישה מבפנים. בברכה, בלה
שלום דינה. בכותרת כתבתי את העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לך, כרגע. למדי, מה קורה לך כשאת כופה על עצמך ירידה במהירות האור למדי מה קורה לך לאחר מכן. למדי ונסי להבין - מה את חווה תוך אכילה מול תפריט ממה התסכול, יקירתי? מזה שקשה לך להצמד לתפריט, לאורך זמן? מזה שאת אינך מסופקת מהמזונות שבו? מזה שהכמויות לא תואמות את צרכייך הרגעיים? מזה שאינך נותנת מענה הולם לרגשותייך? מזה שיש לך אובססיה ברמה כלשהי לאכילה / למזון? נסי לענות לעצמך ולי ממה נובע התסכול? אשמח להמשך השרשור איתך שלך לאה פינטו
לאה שלום, הבעיה היא שכשאני נצמדת לתפריט בדיוק אני מתחילה להוריד לעט לעט את כמויות האוכל שבו, אני שמה לב לזה רק כעבור זמן, רק שאני מגיע פשוט למצב שבו אני כל הזמן רעבה. בשבועיים האחרונים אני מנסה בכל כוחי להחזיק מעמד בתפריט שנתנו לי אך אני אף פע לא מצליחה לעמוד בו במדיוק, לרוב אני אוכלת או קצת מידי או הרבה מידי, כל יום משהו אחר. שלך דינה
שלום, אני אמא ל 2 1 בת שנה ו10 ח' והשני בן 3 ח' אני נשארתי בעודף משקל של 9 ק"ג מאז הלידה ורציתי לדעת האם יש סיכוי שאוכל לחזור לעצמי כי המצב הנוכחי מאוד מדכא אותי שהרי כל עודף המשקל מרוכז רק סביב הבטן והמותניים . (אגב אני מניקה ) אני מנסה לעסות הליכות כמעט כל יום במשך 30דק' עם הילד בעגלה ובינתיים עוד לא ירדתי אפילו ק"ג 1 אני משתדלת לאכול 3 ארוחות ביום . נמנעת מלכול דברים שמפסיקים את החלב או עושים גאזים כמו נענע מרווה אגוזים תפוזים חומוס קרוב ושתייה מוגזת או אוכל מטוגן . ואוכלת הרבה שקדים כי אמרו לי שזה מגביר את כמות החלב . כמעט ולא אוכלת עוגות כדי לא להשמין . תודה. ויום טוב
שלום לינדה, הרזיה אחרי לידה היא תהליך. אני מבינה את רצונך לחזור מיד למצב בו היית לפני ההריון אבל עליך לזכור שזה לוקח זמן. בנתים תהני מהתינוק החדש שלך ותסמכי על גופך. הוא ירזה. רק אל תעשי דיאטה
תודה על העצה ותשומת הלב . יום נפלא
שלום רב, אני בת 26, גובהי 170 ס"מ ומשקלי 54 ק"ג. אינני חושבת שאני שמנה, ואין בכוונתי לרזות (בניגוד לנושא הפורום). יש לי בעיה אחרת. אני לא מצליחה להיגמל ממתוקים (שוקולדים, עוגיות, עוגות וכד'). בכל פעם שאני מנסה להפסיק, אני נשברת בתוך 3 ימים, ואז מתנפלת על המתוקים. לצערי, ומסיבות תורשתיות, אני בעלת כולסטרול גבוה, כך שגדל הצורך להפסיק עם המתוקים (או לפחות להפחית את הצריכה למינימום האפשרי). שמעתי על תוסף תזונה בשם "כרום פיקולינט", המסייע בדיכוי תאוות המתוקים. האם יש בכך ממש? ואם כן - מהו המינון המומלץ לאור נתוניי הפיסיים שלעיל? האם ישנם תוספים אחרים מועילים יותר? תודה מראש, ענת
לא צריך לדכא את התאווה הזו....ככל שתדכאי אותה, ככה תרצי בזה יותר. את צריכה למצוא את הדרך לאכול מזה בצורה מאוזנת. זה מנסיוני. את רזה. יכול להיות שהצורך הזה הוא נפשי, בכלל לא פיזי, זה משהו שמצאת שמרגיע אותך (ובעצם ממש לא מרגיע..). תנסי לשים לב מתי את מחפשת מתוק..
אולי דיכוי זו מילה גורפת מידיי.. כוונתי היא להפחית את צריכת המתוקים (שלדעתי, ניתן להשיגה ע"י דיכוי, או לכל הפחות הפחתת, הדחף). אין לי זמנים מיוחדים בהם אני מחפשת אחר שוקולד, וככל שאני רואה זאת - המתוקים לא מספקים צורך אחר מלבד סוכר. הדחף למתוקים נובע מאהבת המתוקים - זה פשוט טעים לי ואני אוהבת לאכול את זה, וקשה לי מאוד לעצור בעד עצמי.
אני ממש בבעיה רצינית. אחותי לא אוהבת את עצמה, והרבה פעמים היא בוכה בגלל זה. לפני כחודשיים וחצי היא החלה בתהליך של תזונה בריאה ועושה ספורט (חריגה קטנה של B.M.I), אבל זהו לא העניין, גם אם המצב היה לא טוב, היא עדיין לא הייתה לומדת לאהוב את עצמה וזה בעצם הדבר הכי חשוב. אני באמת נואשת. עצוב לי לראות אותה ככה, ואני כל הזמן מנסה לחזק אותה ולהגיד לה שלא תשים את החיים שלה במצב של המתנה עד שהיא תרזה. לפעמים היא אומרת לי מי ירצה לגעת בזה? יש פעמים שאני פשוט לא יודעת מה להגיד. שתינו בגיל "הטיפש" עשרה, וזה ממש ככה... לאה, קראתי את התגובות שלך לאנשים ואני מאוד אוהבת את הדרך שבה את משקיפה על הדברים, מה את חושבת שעליי לעשות?
בוקר טוב ח. ריגשת אותי בכתיבה שלך. לחוות אהבה ואיכפתיות בין אחיות, תמיד מחמם את הלב, גם כשמדובר בסוג של כאב. אז, ראשית יש לי צורך לאמר שאת מקסימה בעיניי, הייתי רוצה אחות כמוך. מפתח השינוי פותח רק מבפנים. כרגע, עושה רושם שאחותך מייחסת את כל הערך העצמי שלה למראה גופה, לדימוי החיצוני. היא ממוקדת בכל מה שהיא תופשת כפגם, שמה עליו זכוכית מגדלת ומתקשה לראות אותו כקטן או לא משמעותי, כמוך. נדמה שהיא אפילו "נעזרת / משתמשת" בך כדי לדבוק בדפוס הזה. עזרי לה להסיט את זכוכית המגדלת להיבטים אחרים בחייה. שבי, ערכי לעצמך רשימה של כל ההיבטים החיוביים שאת מוצאת באחותך, כל מה שמקסים ויפה בה (לא רק חיצונית אלא בכל היבט), כל הכישורים והיכולויות שאת מזהה אצלה, כתבי לעצמך על מה את אוהבת אותה ומה את מעריכה בה. אגב, את יכולה לערוך לעצמך אותה רשימה בדיוק (כשכל דבר קטן הוא בעל ערך, שום דבר אינו ברור מאליו, כל דבר - קטן וגדול הוא מתנה והמערך השלם הוא הבריאה היחודית שהיא את). שימי לב מה זה עושה לך לקרוא את זה. (אני קוראת לזה "50 הנכסים האישיים שלי") התחילי לבסס איתה שיח חדש שבו את בוחרת במודע לא להגרר למקום אליו היא נגררת. שיח בו את בוחרת להתמקד בחיובי ובמעצים. כשתתפתח בינכן שיחה, בקשי ממנה לערוך אותה רשימה, והוסיפי לה משלך, בקשי מאמא ואבא להצטרף לחגיגה, אולי גם מחברים. הרעיון הוא לעזור לה להרחיב את הדימוי העצמי שלה, להרחיב את זויות הראייה שלה את צמה. כי בסופו של דבר, אנחנו הם מי שאנו אומרים לעצמנו שאנחנו. משפט מורכב? קראי אותו שוב. ככל שהיא, את ואני נלמד לספר לעצמנו דברים חיוביים על עצמנו, הם יהפכו למי שאנחנו באמת. וזה פועל גם בכיוון ההפוך. ודבר נוסף, היי את מה שהיית רוצה שהיא תהיה והווי לה מודל ודוגמא. את הרי רוצה בשבילה מה שאת מרגישה בכנות שיעשה לה טוב כי את מאמינה שזה היה עושה לך טוב. אז יישמי הלכה למעשה. לא במילים, בסיסמאות ובנאומים אלא במעשים. פרגני לעצמך, בטאי את השמחה שבתוכך, דברי אל עצמך והתייחסי לעצמך בכבוד ובאהבה. הרצאות מסוג "אל תעשה" לרוב תוקעות אותנו באותה פינה. אך עלייך לזכור שני דברים חשובים: 1. לא להזדהות יתר על המידה. זו אחותך האהובה אך היא אדם שעומד בפני עצמו ולעיתים זוהי רק תקופה בחיים, יש לה עוד הרבה שנים יפות ונהדרות לשנות ולהשתנות והיא תעשה זאת בדרכה ובקצב הנכון לה. את, תהיי שם בשבילה לעזר כשהיא תרצה להעזר. אינך אמורה לחיות את חייה ואת הבחירות שלה. סמכי עליה ושחררי את עצמך ברוגע תוך שאת בוטחת בה. נכונות לה עוד הרבה חוויות מעצימות, אל תקחי הכל על כתפייך. 2. ההחלטה על העשייה שלך היא בחירה שלך כדי לחוות עשייה מטיבה מול אחותך. ההחלטה איננה לשנות אותה, זו כבר הבחירה שלה. הבחירה היא לחוות קצת אחרת את הקשר בינכן. אנחנו אף פעם לא משנים את האחרים, אנחנו יכולים רק לשנות את עצמנו - את צורת החשיבה וההתייחסות שלנו, את העשייה שלנו. מאחלת לך חוויות טובות והרבה אושר באהבה ובהערכה רבה שלך לאה
כמה פירות צריך לאכול ביום ואיך משלבים אותם? אני יודעת שצריך 3 מנות פרי, אבל אני אוכלת ארוחות ביניים שמכילות סיבים כדי שישביעו אותי כי אני עושה 5 פעמים בשבוע פעילות גופנית אחה"צ (שעה וחצי עד שעתיים) ופירות לא ישביעו אותי. (אני אוכלת בארוחות ביניים יוגורט 1.5% עם 3 כפות קוואקר וחמישה אגוזי מלך או 2 פרוסות לחם קל עם חצי גביע קוטג') . אני בת 14.5 אם זה עוזר. אשמח לתשובה בהקדם האפשרי, תודה.
בוקר טוב מיכל חמודה. הפורום שלנו עוסק בשינוי גישה ולא בבבניית תפריטים. אני מבינה שזהו מידע שאת מוצאת לו חשיבות ולכן אני רוצה להפנות אותך לפורומים שעוסקים ב"תזונה ודיאטה" או "הרזייה ודיאטה". אני לא מרגישה שאנחנו הכתובת לכך. בהצלחה שלך לאה פינטו
אני מקפידה על תזונה טובה, ולמדתי "להקשיב" לתחושות השובע שלי ולזהות מתי אני רעבה, גם ראיתי שענית שכך זו באמת האכילה הטובה והמושלמת. שאלתי היא האם כאשר אני רעבה ואני אוכלת למשל פרוסת עוגה אז איך האוכל הזה מתפרק (באופן יעיל וכד'...) כשאני אוכלת את זה במקום, למשל שתי פרוסות לחם עם גבינה. שאלה נוספת היא אם אני נהיית רעבה אחרי שעתיים שאכלתי ארוחה עם כל המרכיבים (חלבון, פחמימות ושומן "טוב" בכמות שאני אמורה לאכול), האם מותר לי לאכול או לא ומה יהיה טוב לאכול במקרה כזה? עוד שאלה, ידוע שירקות ניתן לאכול ללא הגבלה, אז האם מותר לי לאכול ירקות שעתיים-שלוש שעות לאחר הארוחה ואז כעבור שעה לאכול את ארוחת הביניים שלי?
בוקר אור, נעמה. יקירתי, את קשובה יותר לראש הדיאטטי מאשר לסיגנלים הביולוגיים של גופך. פרוסת עוגה מתפרקת באותה יעילות כמו 2 פרוסות לחם עם גבינה. הגוף שלך אינו מכיר את המוצרים הללו, הוא מכיר את הרכיבים במרכיבים אותם. זו את, בתודעתך, שופטת מזון כזה או אחר כטוב או רע, כנכון או לא נכון - וזאת, ע"פ מה שאת מאמינה על המזון ולא ע"פ האופן בו את חווה אותו ברמה הפיזית. אם את רעבה, ביולוגית, זה אומר שהגוף שלך משדר לך אותות לחסר אנרגטי ברמה כלשהי. זה אומר שזו העת לתת לו את מה שהוא צריך. חייבת לאמר שאני בספק אם את, אכן, יודעת לזהות את הרעב הביולוגי שלך. מה יהיה טוב לאכול? בפשטות אומר לך, מה שאת מרגישה שיעשה לך הכי טוב, מה שאת הכי רוצה. כשתדעי לחוש את הרעב היטב ואת האי-רעב כראוי גם תדעי מתי די לך ממנו. ושוב, במידה ואת יודעת לעשות אבחנה בין רעב ביולוגי לרעב אחר. כשאנו חיים ע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה, אנו לא מנחשים מה טוב לנו, מה אנחנו צריכים לא צריכים, אנו פשוט מרגישים. את זקוקה ליותר אימון והבנה בנוגע לגישה ולסיגנלי הגוף שלך. אני מציעה לעיין בין דפי הפורום, בין השרשורים השונים. בהצלחה לאה פינטו
שלום לכולם.לפני 3 שנים עשיתי דיאטה של ד"ר חרמון ללא פעילות גופנית וירדתי 23 ק"ג. היום אחרי 2 הריונות שהסתיימו בהפלה והמון עצבים ומצב נפשי קשה עקב המון בעיות עם בעלי ובעקבות כל זה גירושין,הוספתי בחזרה את כל הק"ג שהורדתי ומצאתי כי נכון להיום אין בכוחי לעשות דיאטה. היום כנראה בעקבות כל מה שעברתי אני לא מוכנה להגבלה כלשהי גם אם זה לטובתי. האם אוכל לרזות רק עם פעילות ספורטיבית והגבלה קלה באכילה?
שלום מריה. ראשית, צר לי לשמוע את הקושי שעברת בתקופה אחרונה בחייך, נשמע שהרבה דברים לא פשוטים קרו לך.אני מקווה שבסופו של דבר תצאי מהתקופה הלא קלה הזאת מחוזקת. בקשר לשאלתך, כדי לרזות נכון ולתמיד חשוב לעבור שינוי במספר רמות - גופנית, רגשית, תודעתית .כשהשינוי יקרה גופך יתאזן על המשקל המתאים לו ביותר. בלי דיאטה. אני מאד ממלצה לך לא להכנס שוב לתהליכים של דיאטה המזיקים מאד גם לגוף וגם לנפש ובסופו של דבר לא פותרים כלום.
שלום לך ממש אין לי נסיון בכתיבה לאנשים שאני לא מכירה אבל קראתי מה שכתבת וזה התבקש שאגיב אז ככה:אני ממש נגד דיאטות ,מרבית חיי איך שניסיתי לעשות דיאטה התחלתי לחשוב על אוכל וזה הביא לשבירה מהירה של הדיאטה ובולמוס אכילה אבל גיליתי שהתעמלות היא פטנט נהדר בשבילי לאכול כמה שאני אוהבת וגם להיות בעלת גוף חביב למדי העניין לדעתי הוא למצוא את סוג ההתעמלות שמתאימה לך ממגוון האפשרויות וגם אם אין כסף או זמן לחדר כושר תמיד אפשר להשיג קלטת/דיסק של התעמלות באופן אישי אני הכי אוהבת עיצוב גוף כי ראיתי שכל אילו שהולכים קילומטרים אולי הם בריאים אבל זה לא גורם להן להיות חתיכים/חות...
בעבר נהגתי לקבל את הניוזלטר השבועי ומשום מה הפסקתי לקבלו. אבקש לשוב ולקבל את השבועון היות ותמיד מצאתי בו חומר מענין לקריאה
שלום! אני 1.61 ושוקלת 60...בעוד כשבועיים וקצת יש לי מועד מאוד גורלי...ואני רוצה להרזות 7 קילו עד אז...אני לאדעת מה לעשות...:( אני בת 16...וזה מאודדד דחוף! בבקשה עזרה...
שלום מלאני. לצערי לא אוכל לעזור לך מלבד לאחל לך הצלחה ב"מועד מאוד גורלי". ההתייחסות הזו לגופך אינה תואמת את הרוח שמביא פורום זה. ואם בכל זאת ארצה להאיר בקטנה, אז.... נסי לחשוב, מה יקרה באותו יום גורלי אם תהיי כמו שאת עכשיו? איזה דיזאסטר יתרחש? מה הסצנריו הכי אימתני שאת יכולה להעלות בדעתך? את חושבת שתשרדי אותו? הגוף שלך אינו איזו עיסת פלסטלינה שמשחקים בה איך שבא ומשנים את צורתה מהרגע לרגע. תני לו קצת יותר כבוד.זה מגיע לו ולך. בהצלחה שלך לאה פינטו
שלום לכ, הנתונים שלי הם: גיל 24 גובה 1.59 משקל 70 ק"ג אני נראית בסדר קצת מלאה אבל אני אוהבת את זה אף פעם בחיי לא הייתי רזה וזהו המשקל הגבוה ביותר שהגעתי אליו אי פעם כולם מסביבי אומרים לי שאני צריכה לרזות השאלה שלי האם המשקל שלי מהווה בעיה בריאותית? (אני בריאה לחלוטין) או בקיצור האם אני צריכה לרזות?
בוקר טוב רחלי. איזה כיף לפגוש משהי שמרגישה נוח ואוהבת את גופה ללא תנאי. רחלי יקרה, אני מאוד לא אוהבת את השימוש במושגים כמו "צריכה" ו"חייבת" - לי, באופן אישי הם לא עושים טוב ולכן אני ממעטת להשתמש בהם, בהקשר למטרות בחיי. כדי ליצור שינוי כלשהו כדאי שנהיה בסטטוס של רצון ושהטרמינולוגיה (המונחים בשפתנו)שלנו תהיה מעודדת, מקדמת ומעוררת התלהבות. במושגים כמו "חייבת/צריכה" יש צליל של ציווי ופקודה. בני האדם נולדו להיות חופשיים. והנטייה שלנו היא להתנגד להם, גם כשאנו מצווים על עצמנו. ולהבדיל מ"חייבת / צריכה", לרצות משהו הוא מאוד אישי, אף אחד לא יכול לאמר לנו מה אנו רוצים באמת. כשתרגישי שלא נעים לך, שאת רוצה אחרת - אז תרגישי גם את הצורך שלך לשנות. בריאותית, אינני יודעת אם את בקבוצת סיכון כיוון שטבלאות משקל-גובה מתייחסות גם למבנה גוף שנמדד ע"פ היקף פרק היד. כך למשל, עבור בחורה בגובה 1.59 במבנה רחב, הטווח הוא עד 66 ק"ג. השמנת יתר שעלולה להיות בעלת פוטנציאל לסיכון בריאותי היא זו שגבוהה ב- 20% מהטווח העליון (כלומר 79 ק"ג ומעלה). אני לא יכולה לאמר לך מה את צריכה, גם אחרים לא. את תרגישי לבד. יום נפלא שלך לאה פינטו
שלום קוראים לי ליליאן ואני בת 24 לאחרונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים והפסקתי לעשן התחלתי לאכול מסודר וכמובן כושר גופני מוגבר עברו חודשיים ירדתי 5 קילו אני אוכלת המון ירקות מבושלים המון תרד וברוקלי כרובית וכדומה הבעיה היא שאני הולכת לשירותים פעם בשבוע והבטן מתנפחת לי המחזור הגיע לי אפילו שאני עם גלולות ויש לי סחרחורות נוראיות כולם אומרים שזה בגלל שהגוף מתרגל לשינויים השאלה אם לוקח כל כך הרבה זמן לגוף להתרגל אני אוכלת המון המון ירקות וכל האוכל הוא מחיטה מלאה מה לא בסדר? בתודה מראש
שלום ליליאן. כל הכבוד לך על ההחלטה והפעולה בנוגע לעישון. יישר כח. יש כאן 2 מרכיבים שכנראה חוברים יחדיו ליצירת החוויות הפיזיות שאת מתארת. 1. הפסקת העישון 2. שינוי התפריט. הפסקת העישון לכשלעצמה יוצרת מצב חדש עבור הגוף. הניקוטין ידוע בעל השפעה על הפריסטליטיקה (תנועתיות) של מערכת העיכול, הוא גורם לתנועה רבה ומהירה יותר, כך שבהעדרו, הקצב מואט באופן יחסי. במקביל, צמצום מסת המזון כתוצאה מהשינוי בתפריט יוצרים לחץ נמוך יותר במערכת העיכול, שמפחית את הגירוי ליציאה וגם זה תורם לצמצום במספר היציאות. הנפיחות היא ככל הנראה תוצר של אכילה מוגברת של ירקות ודגנים מלאים (סיבים תזונתיים ועוד). סחרחורות - יכולה בהחלט להית אחד ממאפייני הגמילה אך יכול להיות שזה גם קשור לשילוב בין פעילות גופנית מוגברת וצמצום באספקה הקלורית מהמזון כמו גם צריכת נוזלים דלה. יתכן שאת כופה על גופך סטרס מוגבר. עליו להתמודד עם המצב החדש הפסקת העישון וגם עם עומס של מאמץ גופני וגם עם אספקה אנרגטית נמוכה. לאט לאט, ילדה one step at a time. כל מה שאת חשה וחווה הם סיגנלים של גופך הבאים לספר לך על מה שמתרחש פנימה ומבקשים את עזרתך. כל אי נוחות מהגוף היא צלצול פעמון למשיכת תשומת ליבנו. מציעה לך להאט את הקצב. התמודדי קודם כל עם הגמילה וצרי רוגע ונינוחות בחייך, יהיו לך המון שנים להתמודד עם משקלך (שאין לי מושג לגביו). צמצמי את רמת הפעילות והשתמשי בה בחוכמה ובהנאה, צרי את המינון שיתרום לחינויות שלך ולא לעייפות הגוף שלך. דאגי לשתות. אם יש משהו שחשוב להקפיד עליו תזונתית בגמילה הוא צריכת הנוזלים (ודאי שהשתן שלך שקוף). דאגי למנוחה והרגעות - זהו צורך של הגוף. כשאנו נחים אנו מפנים את המשאבים האנרגטיים שלנו משרירי השלד לפעולות חיוניות אחרות של הגוף. וכמובן אכלי טוב, אכלי מגוון, שימי לב גם לסיגנלי הגוף שמורים לך על רעב ועל שובע. אינך צריכה לערוך שינויים מרחיקי לכת כדי לא להשמין לאחר הפסקת עישון, שימי לב איך גופך מודיע ומצביע על כל צורך. פשוט הטי אוזן ולב, היי קשובה ועירנית. מאחלת לך ימים נפלאים והנאה מאויר צח. שלך לאה פינטו
אני שלחתי הודעה ולא עניתם לי ולאחרים ששלחו אחרי עניתם מקווה שתענו במהרה תודה
היכן את בודקת את התגובות להודעותייך? מצאי את שאלתך - אחת בעמוד 38 והשניה בעמוד 39 ותגלי שהתגובות מצורפות (שימי לב לתאריכים). שבת שלום לאה
זו כנראה אורטל אחרת...
שלום, אני מנסה למצוא דיאטה שתתאים לי אך איני מבינה כל כך בעניין.. ואיני יכולה ללכת לדיאטן מסיבות אישיות.. ה-BMI שלי הוא 22.21 אך עדיין איני מרוצה ממראה הגוף שלי לכן תהיתי האם תוכלו לתת לי כאן עצה לדיאטה טובה. תודה מראש.
אנא פני לפורום שעוסק ב"הרזייה ודיאטה" או "תזונה ודיאטה". זהו פורום "הרזייה ללא דיאטה " ולכן אינני יכולה לענות לך. בהצלחה לאה פינטו
האם ניתן לרזות עם תרופת topamax שניתן בהדרגה אנני חולת אפילפסיה אבל סובלת ממיגרנות .בת 52 עם השמנת יתר bmi 37
טופומקס בהחלט עוזרת להרזיה וזו תרופה שניתנת למנעת בולמוסי אכילה.
אני יודעת שזה לא בריא, ובמצב רגיל לא הייתי שוקלת את זה אפילו . אבל, בעוד 6 ימים אני צריכה לעמוד מול קהל גדול לצורך האירוע של החיים שלי! אני בת 24, שוקלת 50 ק"ג, 160 גובה. בתקופת השירות הצבאי שקלתי 45 ק"ג בלי שום נסיון לשמור על המשקל. ברצוני להוריד 5 ק"ג בשישה הימים הקרובים דחוף. מי יכול לעזור בשיטות. ( במסגרת סיכון סבירה). תודה!!!
מאחלת לך הנאה והצלחה בארוע של החיים שלך. אל תתני ל- 5 ק"ג להרוס לך, התמקדי בעיקר. אני בד"כ לא אומרת זאת, אך הנתונים שאת מציגה נשמעים נפלאים. יכול להיות שבעתיד תרגישי נוח יותר עם גופך, מסיבה זו או אחרת, אך כעת....האם יכול להיות שההתעסקות ב- 5 ק"ג, מאפשרת לך בריחה והמנעות בהתעסקות משמעותית יותר בשלב זה של חייך? מאפשרת לך סוג של נסיון שליטה? אולי כן ואולי לא. בכל אופן, קראת לזה "הארוע של החיים שלי" - תני לו להיות כזה, ללא תנאי. זה הדבר הטוב ביותר שאוכל להמליץ לך. בהצלחה רבה שלך לאה
ברור שזה לא אידאלי לטווח הארוך, אך לשבוע אין שום בעיות... אני עושה ככה: לשתות המון המון מים. תקני לך 5 חבילות של מסטיקים (באמת...) ופשוט תלעסי כל היום- זה עוזר ב-2 צורות: 1. הגוף שלך מבלבל בין רעב לבין הצורך ללעוס משהו ומסטיק עונה על הדרישה.. 2. מסטיק על בטן ריקה עושה הרגשה קלה של בחילה, וזה מונע את הרצון לאכול. 3. פשוט לאכול המון ירקות. להגיד לעצמך שזה רק שבוע ושזה אפשרי... לאכול כמה שפחות, ולא להכנע לבולמוסים! 4. לא להיות הרבה בבית, ולהחליט בשום אופן לא לקנות אוכל בחוץ! אני ירדתי בשבוע 4 קילו ככה. תזכרי שלאחר השבוע את הולכת לעלות את 4 הקילואים בחזרה הרבה יותר מהר ממה שחשבת... בהצלחה!
להשתדל ללכת כמה שיותר ברגל- עד כמה שזה אפשרי.
שלום. אני בת 30. אמא ל3. אנישוקלת היום 20 קילו יותר ממה ששקלתי לפני הלידות, ואני מאוד רוצה לרזות. אבל אני כל הזמן רוצה לאכול. אין לי כסף לדיאטנית או ללכת למכון כושר או משהוא. מה עושים???????????
שלום לך. כשתסתכלי רק על הבעיות לא תראי שום פתרון. כשקראתי את שאלתך התיאשתי כי סגרת לי כל פתח להושטת יד. זה אי אפשר, זה קשה וזה לא יוצא אבל הרצון קיים. אני מציע לך לא להתרכז בבעיות אלא בהזדמנוית לא באין אלא ביש לא במה את לא יכולה אלא איך את כן יכולה. הכל עניין של צורת הסתכלות. בברכה, בלה
תודה לך. אני מבינה מה שאת אומרת. אבל רציתי שתיתני לי טיפ מעשי יותר. מה אני יכולה לעשות בהתאם לנתונים שהיצגתי. מטבעי אני אדם אופטימי, אך בעניין המישקל אני ממש מיואשת, כי אני מרגישה שכל דבר שקשור בזה עולה המון כסף. אוכל דיאטטי עולה הרבה, חדר כושר או חוג, דיאטנית, שומרי מישקל זה כסף שאין לי כרגע. תודה
אשמח מאוד אם אהיה באותה השקפת חיים כמוך ,שבשביל לרזות זה לא אומר דייטות חריפות אימונים.ביקשת איך זה אצלי ארוחות לא סדירות: אני מלמדת חצי משרה יומיים בשבוע(בבוקר רצים עם הילדים,אין זמן לארוחת בוקר,התרגלתי כך ולא יכולה לאכול ארוחת בוקר בימים אחרים.יומיים לומדת תוכנית מרוכזת משמונה בבוקר עד תשע בערף ארוחות איך שמזדמן.שישי שבת מלמדת התלמידים דלי שמכינה אותם לבגרות ...אז איך תהיינה ארוחות סדירות
השקפת עולם מייצרים ובוחרים. את בוחרת לראות את מה שאין את מה שקשה ואיך זה בלתי אפשרי. ברור שדרך משקפיים כאלה הכל נראה רע ותקוע. אני מציע לך בכל זאת לנסות לספר סיפור אחר לעצמך. אני מכירה הרבה נשים וגברים עסוקים מאד שמוצאים בלי בעיה זמן להזין את עצמם ולעשות פעלות גופנית . הכל עניין של סדר עדיפויות . מפנה אותך לספרו המופלא של סטבן קובי - 7 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד - ספר משנה חיים לדעתי. יש שם את כל התשובות.
למומחות שלום! לפני כחודש וחצי הפסקתי לעשן. בתחילה לא אכלתי יותר מלפני הפסקת העישון, אך במשך השבועיים האחרונים לערך התחלתי "לחטוף" יותר בין הארוחות וגברה תחושת הרעב במשך היום. בנוסף, שמתי לב שכאשר סדר היום שלי מסודר ואני אוכלת בשעות קבועות תחושת הרעב יורדת וה"חטיפה" בין הארוחות פוחתת משמעותית. אך סדר יומי אינו קבוע, כל יום מתחיל ונגמר בשעות אחרות (דרישות עבודה) לכן קיויתי שתוכלנה לתת לי אומדן אידיאלי של מרווח בין הארוחות. תודה רבה!
בוקר טוב גלי. ראשית, ברכותיי על ההחלטה החשובה שקיבלת ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך. מרווח השעות בין הארוחות נוטה להשתנות ותלוי בעיקר בערך האנרגטי של הארוחות. ההצעה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא לוותר על הניחוש ועל אומדנים והערכות, לטובת תשומת לב לסיגנלי הרעב-שובע של גופך. לרוב, הגוף האנושי זקוק להזנה מדי 3-4 שעות. אך זה לא תמיד נכון ודאי. יהיו ימים בהם תחושת הרעב תדחה בשל תכולה אנרגטית גבוהה של הארוחה האחרונה. יהיו ימים בהם פרקי הזמן הללו יצטמצמו מאותה סיבה. (וגם מסיבות אחרות, הורמונליות, למשל). לדעתי יש כאן בלבול בין המושגים ובין התחושות. אני תוהה ביני לבין עצמי, למה את מתכוונת כשאת אומרת "חטיפות". אז בואי נחליט לרגע שאין מושג כזה שנקרא "חטיפות" ויש רק מושג אחד שנקרא "אכילה". ועכשיו, האכילה הזו בין הארוחות האם היא באמת מיותרת או שמא אלה צרכים אמיתיים ל גופך שאינם מתיישבים לך עם מה שאת מאמינה שצריך להיות. כי אם את אומרת שתחושת הרעב במהלך היום גברה, בהנחה שאת יודעת לזהות את הרעב הביולוגי שלך ולהבחין אותו מרעב רגשי, מדוע האכילה הזו איננה לגיטימית. נשים רבות חוות לפני מחזור, רעב מוגבר (שיש לו הגיון ביולוגי), תבנית האכילה שלהן משתנה בהתאם וזה ממש ממש בסדר. הן אינן חוות השמנה בעקבות האכילה הזו כיוון שהיא בהתאמה לצורכי הגוף. תבנית האכילה המושלמת היא כזו המותאמת לסיגנלים המגיעים מהגוף. זוהי דרכו לציין בפנינו מתי חסר לו, מתי די לו, מתי הוא צריך עוד ומתי הוא ממש לא צריך כלום. צרכיו של גופך משתנים, ולו במעט, מדי יום וזה לכשלעצמו משפיע על תבנית הצריכה שלך. אז למה לנו לנחש אם אפשר לדעת באופן מדויק? לפרשנות שאת נותנת יש כח אדיר על הרגשתך. אם תדעי לזהות בודאות את הרעב והשובע שלך, יהיה לך קל להבין מתי האכילה שלך היא הכי נכונה ומתי היא על רקע אחר. ואז תראי שהמושג "חטיפות" יוצא ממילון המושגים שלך. תודה על פנייתך לפורום ומקווה שנמשיך להיות לך לעזר. שלך לאה פינטו
שלום לך לאה! קודם כל אני רוצה להביע את תודתי הרבה אליך בכך שעזרת לי דרך הפורום הזה להוריד במשקל, אומנם אני רק בתחילת הדרך אבל כמו שאמרת (אם את זוכרת) שהתהליך הוא ארוך, אני כבר מתחיל לראות תוצאות וזה בהחלט נותן לי את המוטיבזיה להמשיך!! כעת יש לי בעיה אחרת ואני מאוד מקווה שתעזרי לי בה, בעוד חודש וחצי אני צריך לעבור ניתוח בלסת. חלק מהניתוח כרוך בכך שסוגרים לי את הלסת למשך חודש וחצי ואני יכול לאכול רק אוכל נוזלי ולשתות, וידוע לי שבמשך כל הזמן הזה אני יכול להוריד במינימום 5 קילו, מה שטוב, אבל לפי מה שאני יודע כשאני אוכל לאכול אוכל מוצק אני ישמין את הכל בחזרה ואפילו יותר.. (שוב פעם לפי מה שאני יודע ויכול להיות שאני טועה..) אבקש את עזרתך בעניין. בתודה מראש, משה.
איזה כיף לפגוש אותך שוב ועם בשורות כ"כ אופטימיות. טוב אתה עושה כשאתה בוחר להתמקד בהיבטים החיוביים של השינוי שאתה עושה ולא בהיבטים שיכולים להיות מתסכלים (כמו משך זמן התהליך), וטוב שיש לך זמן וסבלנות כלפי עצמך וכלפי גופך. יישר כח. אז לפני הכל, איחולי הצלחה בניתוח. ועתה לשאלתך. משה, גופך אינו מכיר את המושגים "מוצק" "נוזלי" בדיוק כמו שאינו מכיר "פיצה" או "חסה" - כשהמזון מגיע למערכת העיכול המרכזית והתחתונה (הווה אומר מהקיבה ומטה, שם מתרחשים תהליכי הפירוק המהותיים ותהליכי הספיגה לדם, לגוף), הוא מקבל צורה אחרת לחלוטין הוא הופך לרכיבים. כך החלב, לדוגמא, שהוא מזון נוזלי בקיבה שלנו הוא: מים, חלבונים שהופכים לפפטידים, סוכרים (מסוג לקטוז) שומנים בצורת חומצות שומן, כולסטרול וויטמינים (A, D וכ"ו). לחלבונים, לשומנים ולסוכרים יש גם ערך קלורי והגוף שלך יודע לכמת אותו. מבחינתו הוא קיבל תכולה אנרגטית וזה פחות משנה אם היא הגיעה מסטייק או ממוצר מרוסק בעל תכולה גבוהה של מים. כשניהלתי את מערך התזונה והדיאטה באחד מבתי החולים, טיפלנו באנשים שהיו ניזונים בהזנה אינטראלית (זהי הזנה שנעשית באמצעות צינור ישירות לקיבה. ההזנה היא נוזלית, כמובן. ובאמצעותה, במקרים מסוימים בהם חשבנו שזה נכון, גרמנו לאנשים להשמין. עם "נוזלים". יש מי שיגיד לך שמילק-שייק זה משמין, הוא הרי גם נוזלי ואילו חסה שהיא מוצקה "מרזה". מה שיכול לגרום לנו להשמין או לרזות אינו קשור למוצק או לנוזלי. אלא לתכולה האנרגטית של ההזנה עצמה, ביחס לצורכי הגוף.. אינני יודעת מה לקחת מדבריי בפעם הקודמת ושהיה לך לעזר, אך מה שחשוב לזכור זה לתת לגוף לנווט את האכילה (של מוצקים, נוזליים, זה ממש לא משנה) ולהיות ערים לסיגנליו. בהצלחה ואשמח לשמוע ממך בהמשך. שלך לאה פינטו
דיברת על זה שהגוף מכמת את הקלוריות של מזון מסויים, אז למה פיצה, למשל שהיא הרבה יותר קלוריות ממנת לחם אחת היא פחות משביעה מהלחם, הרי אם יש יותר קלוריות, זאת אומרת שיש יותר אנרגיה, לא כך? תודה, המבולבלת.
לאה שלום. רציתי להתייעץ עימך. אני בת 19, משקל 65 וגובה 1.70. לפני גיוסי לצה"ל שקלתי כ 58 קג'. אני מנסה לחזור למשקלי הקודם ע"י כך שהחתתי בצורה משמעותית בכמות האוכל, שינוי סוג האוכל (אוכל בריא יותר) והחשוב מכל התחלתי לפני כחודשיים לערך לצעוד על בסיס יומי כ45 דק' צעידה מהירה. למרות כל זה איני מצליחה לחזור למשקל המקורי. האם יש לכך היגיון והאם זה קשור לכך שאני אוכלת ארוחה אחת ביום (בערך) תלוי בימים. תודה, רעות.
הי רעות. כשאת פעילה מדי יום 45 דקות, אלו ביטויים והשלכות יש לכך? עזבי לרגע את מאזני השקילה והתמקדי בגופך - איך זה מרגיש? האם יש הבדל כלשהו? נסי לבחון את ההשפעה של היותך פעילה על מוצקות גופך, על ההיקפים. מחכה לתשובתך שלך לאה
לאה שלום. מבחינת ההרגשה, ההרגשה לאחר צעידה כזו היא מצויינת. אני מרגישה קלילה וטוב מאוד עם עצמי. העיניין הוא שמבחינה חיצונית אין כל שינוי של שיוני במבנה הגוף. בעבר הייתי רזה יותר ואני לא יודעת אם שאיפתי היא לחזור למידות ההן אבל בטוח שכוונתי היא לשנות ולהצר הקיפים. אז שיוני חיצוני לא רואים, הפנימי מורגש מאוד. חסר לי רק את הדבר ההוא. בנוסף, אם אני אוכלת ארוחת בוקר אני מרגישה כאילו משקלי מחפיל את עצמו. האם זה הכרחי?
שלום! אני בת 22 גובהי הוא 1.50 ככה שכל קילו נראה עלי בקלות ונורא קשה לי לשמור על משקלי ואף לרדת בו מכיוון שיש לי אהבה לאוכל מהיר - הרבה מקדונלדס, הרבה תפוחי אדמה ושניצלים. עוד בעיה שיש לי - אני לא אוכלת ירקות ופירות, אני פשוט לא אוהבת. אני לוקחת ויטמינים אז אין דאגה אבל אפילו דיאטה אני לא יכולה לעשות בגלל חוסר אהבתי לדברים בריאים. אני גם לא אוכלת הרבה בשר. אז איך אני מורידה במשקל אם אני לא יכולה לעשות דיאטה נורמלית ולאכול ירקות??
שלום לך ליאה מאוד מעריכה אתסגנון הגישה שלך אבל זה לא בראש שלי, אז איך אני יכולה להאמין בזה??אם הבטן שלי כמו בצק רך ומלא שריטות של הריון כושל בתאומים עם ריבוי וריבוי וריבוי מי שפיר (הגעתי למשקל של 110 ק"ג אז והתאומים היו כ אחד ק"ג ביחד")
אשמח עם תרשמו לי את הטלפונים שלכם תודה
כלל ראשון בחיים הוא כ-ר-פ-ס כלל ראשון פה סגור.. ואחרי זה תיראי שהכל יסתדר לך וגם הרבה כושר.. הליכה פעמיים או אפילו יותר בשבוע.. את מרגישה רעב?! לשתות מים..! להפסיק אם הממתקים והלחם וה"ג'נק פוד" ובקיצור בהצלחה גם אני בדיאטה..=]
ערב נעים ל"אחת שמבינה".. וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה, אני חוזרת - "הרזייה ללא דיאטה". תודה שביקרת ומקווה שתפיקי הנאה ותועלת מרוח הפורום וגישתו. שלך לאה פינטו
בהצלחה לך בדייטה,אז מה ??את לא אוכלת ??? או שיש לך תוכנית שעושה לפיהה דייטה????
אני בת 35 עם 3 הריונות שניים תאומים , משקלי 75,אורח החיים שלי לא מאפשר ארוחות סדירות או פעילות גופנית (רק כשמזדמן)בקשתי היא האם יש שיטה שאוכל לרזות
ערב טוב אמא. ברשותך, אתחיל עם קצת "פילוסופיה" (במובן החיובי של המילה) כל התנהלות שלנו נבנית על הנחות היסוד שלנו, על מספר אקסיומות / פרדיגמות / אמונות שאימצנו לעצמנו במהלך חיינו. כשהנחות היסוד שלך הן: 1. כדי לרזות צריך לאכול ארוחות מסודרות 2. כדי לרזות יש לעסוק בפעילות גופנית כשאת רואה באקסיומות הללו אמת ומאמינה בהן, את אכן, יכולה למצוא את עצמך בבעיה, נוכח המצב המשפחתי הנוכחי, ובעיקר אם קיימות הנחות יסוד נוספות שנוגעות לקשר בין הגוף לבין הריון, בין אכילה לבין גידול ילדים וטיפוח משפחה וכ"ו (ואני מרשה לעצמי להניח, שקיימות). אז מה דעתך על אפשרות אחרת: 1. אפשר לרזות ללא לו"ז אכילה מוכתב וקבוע 2. אפשר לרזות גם בהעדר פעילות גופנית האם כשאת חושבת באופן זה ואפילו מרשה לעצמך להאמין בזה, את עדיין חשה מוגבלת? אם כן, זה ודאי רק בגלל שאין לך בסיס הוכחות לאמונות מסוג זה. אשמח אם תשתפי אותנו בהגדרה שלך ל: "ארוחות סדירות" ואיך את מוצאת את אי קיומן בחייך, בעל השפעה על מימדי גופך. יהיה לי לעונג להמשיך ולשתף אותך באופן בו את יכולה להסתייע בגישת ההרזייה ללא דיאטה, עם קבלת תגובתך. בכבוד רב שלך לאה פינטו
אשמח מאוד לשתף אותך, ארוחות לא סדירות ז"א,אני מורה חצי משרה(יומיים בשבוע)אז קמים בבוקר רצים בכל ההכנות לילדים אין זמן לאכול , חוזרת הביתה אוכלת מהר משהו ורצה לעשות אוכל למשפחה ,לפעמים מחקים לבעל ולפעמים לא כי הוא מאחר. יומיים לומדת תוכנית מרוכזת מ8:00 עד 21:00 אז תלוי בהפסקות לא( תמיד אותו דבר) אז מה דעתך על זה . בנוסף איך אפשר לרזות בלי תוכנית דייטה מסודרת ואימונים???? מאוד אסמח אם תאירי לי את דרכי
שלום רב, אני קוראת את הדברים הנאמרים בפורום ומאד מתחברת לגישה, אך יש לי שאלה תאורטית. כרגע אין באפשרותי להתחיל תהליך עם ליווי בצורה מסודרת. כרגע אין ספק שאני אוכלת יותר ממה שגופי צריך. אם אינני משנה את כמויות המזון, אך עושה יותר פעילות גופנית, הרי שלכאורה אני "עוזרת" לעצמי לאכול על פי הצרכים (מגדילה את הצרכים באמצעות פעילות גופנית ולא מוסיפה מזון). האם שאלתי הובנה? אודה להתייחסות
שלום יעל. אני מנסה להבין את שאלתך, בקול רם. מה שאת בעצם אומרת זה שהרעיון הוא ליצור מאזן אנרגטי שלילי בין ההכנסה להוצאה ומה שאת מציעה בחוכמה זה להגדיל את נפח ההוצאה (ע"י פעילות גופנית) ומבלי לשנות את ההכנסה (ע"י צריכה אנרגטית), יווצר הפער המיוחל. הבנתי? זה נכון. לא הדרך שאני הייתי ממליצה עליה ליצירת מציאות חדשה ויציבה בחייך, אך תיאורטית זה נכון. לאכול ע"פ הצרכים אין משמעותו לנחש אותם, אלא לחוות, להרגיש אותם. מה שאת מציעה זה לכפות על הגוף מאזן אנרגטי שלילי ואני מציעה לעזור לו, לא בכפיה עקב סטרס גופני, בנוחות לשחרר את רקמת השומן. אבל...תיאורטית, זה נכון. גם אני מקווה שהבנתי כהלכה, ואם לא, אל תתיאשי חדדי את השאלה. שלך לאה פינטו
כן, הבנת את השאלה, והבנתי את תשובתך. מאחלת לעצמי להגיע לחוויה ולרגש שאתן מדברות עליו.
לפי מה שהבנתי (ותקני אותי אם אני טועה), את אומרת שאם אני עושה ספורט אז עליי לאכול יותר ממה שאני אוכלת ביום רגיל ללא ספורט, לא כך? אשמח לתשובה והרחבה בנושא שעליו הסברת ליעל (על המאזן האנרגטי השלילי), תודה, אורית.
האם זה ייתכן שאוכלים פחות קלוריות ממה ששורפים ועדיין לא יורדים במשקל ? זה מה שקורה לי כבר כמה חודשים (ואני לא מפתח שרירים. ) אני אוכל רגיל, כל היום, (אין "הרעבה") בוודאות פחות קלוריות ממה שאני שורף (בערך 500 פחות) ולא מצליח לרדת . מה עושים? תודה!
שלום גילי. התשובה הקצרה תהיה: כן, בהחלט אפשרי. ויש לכך ערב רב של סיבות. מה שמעניין אותי הם השינויים שאתה כן חווה. שתף אותי. ואמשיך משם. לאה
אני בן 35 180 סמ שוקל בערך 87 קג. כ 4 חודשים אני אוכל בממוצע כ 2000 קלוריות ליום (פלוס מינוס...) שנפרסים על פני כל היום ואני עדיין נשארתי סביב אותו משקל. אני לא עושה כרגע שום פעילות ספורטיבית (כך שזה לא פיתוח שרירים כסיבה אפשרית) לפי מאזן הקלוריות הנ"ל אני חושב שהייתי אמור לרדת במשקל. מה זה יכול להיות? תודה לאה
שלום, אני מורה בביה"ס וכאוכל אני לוקחת 3 סנדביצ'ים למהלך כל היום וזה נראה לי דופק את הסיכויים שלי לרדת במשקל, אני מקפידה על פעילות גופנית אך לא כ"כ מצליחה לרדת. יש לכם עצה בשבילי?
בוודאי. תשני את האמונות הפנימיות שלך. מאפה הרעיון ששלושה סנדבצים הם המונעים ממך לרזות? האם לא שמעת על דיאטת הלחם של אולגה ששם אוכלים הרבה יותר סנדבצים ובכל זאת מרזים . את לא מרזה מסיבה אחרת וחשוב לאתר אותה. בברכה, בלה
שלום, אני מקבלת תרופות לטיפול בסכרת סוג ב'. שומרת על תזונה מאוזנת, אך לא מצליחה להוריד במשקל. לפני כמה חודשים עברתי ניתוח בברך רגל שמאל, ישנם סיבוכים שמונעים ממני לעסוק בפעילות גופנית. איך אפשר בכל זאת להוריד במשקל?. לפי הוראת הרופא צריכה להוריד 5 ק"ג, אך בשל מטבוליזם נמוך, הצלחתי להוריד רק ק"ג אחד במשך חודשיים!. הורדתי מהתפריט פחמימות וסוכרים פשוטים. מה אפשר עוד לעשות???
בוקר טוב, טובה. ראשית, קבלי ח"ח על האיזון הגליקמי. זה לכשלעצמו הישג חשוב ומכובד. כפי ששמת לב, התחלתי בשאלה. מאין את יודעת שמדובר בחילוף חומרים נמוך? האם קיימת הפרעה הורמונלית נוספת, פרט לאינסולין? או שקבעת זאת נוכח התוצאה הלא מספקת בדיאטה שכפית על עצמך? הגבלה של פחמימות, ובודאי הגבלה קיצונית כמו המנעות (כפי שאת מתארת) יוצרת סטרס משמעותי שמעורר לא מעט מנגנוני הגנה של הגוף. בין מנגנוני ההגנה הללו: ירידה ברמת חילוף החומרים, שמירה על מאגרי השומן ואף הגדלתם. הגוף חש מצוקה, ובימי בצורת, כמו בימי בצורת - ממלאים ימ"חים ומשתמשים בהם בחסכנות רבה. הפחמימות הם חלק מהותי מתזונת הגוף, בעיקר בשל העובדה שישנם תאי מוח שאינם יכולים להשתמש בשומן לצורכיהם האנרגטיים. אז לשאלתך, "מה אפשר עוד לעשות?" בראש ובראשונהלהפסיק את ההגבלה הזו. את אמורה לסייע לגופך להתמודד עם הקושי שלו לווסת גלוקוז ועל כן, טוב את עושה כשאת מגבילה את הסוכרים הפשוטים בתזונתך...אין זה נכון לכלל הפחמימות, זה כבר בעוכרייך. פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה. רוב המתאמנים אצלי בתהליך הרזייה ללא דיאטה אינם עוסקים במאמץ גופני. הפעלה של הגוף צריכה לבוא ממקום אחר, של הנאה, של רווחה בריאותית, רווחה רגשית - ולא, לא הרזייה. ולכן, אל תראי במצב האורטופדי מחסום להשגת מטרה. גם עם סוכרת ניתן לרזות בתהליך של הרזייה ללא דיאטה. כיוון שהעקרון הבסיסי בגישה הוא שעלינו לעבוד עם הגוף שלנו באופן מלא. לכבד את הסיגנלים שהוא מעביר אלינו לרעב ולשובע. מנגנון זה אינו נפגע מהפרעה בלבלב. אינני יודעת באיזה עודף משקל מדובר (פרט ל- 5 ק"ג שעליהם המליץ הרופא), אך כל עודף מלמד אותנו על חוסר איזון בין הצרכים לבין האספקה. וכדי לדעת לספק נכון (תזונה מאוזנת, אמרת?), עלינו לדעת לזהות את הצרכים נכון. מאחלת לך בריאות נהדרת שלך לאה פינטו
שלום לכן מלאכיות טובות פעם ראשונה שאני בפורום אני בת 38 גובהה152 ומשקל 67 בחלק העליון של הגוף אני מאוד צרה עד למותן אחכ הכל שמן (הבטן הרגליים והכי הטוסיק . איך יורדים ומהר אשמח לקבל מייד טלפון
בוקר טוב שוהם וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. רציתי לשאול 2 שאלות: 1. מה זה אומר "מהר"? 2. האם "מהר" זה תמיד טוב? שוהם, האופן בו את חווה את גופך, היום, הוא מראה לבחירות העבר וההווה שלך. על מנת לשנות את המציאות הזו ולראות משהו אחר במראה, להרגיש אחרת בבגדים ובכלל, עלייך לשנות את הבחירות שלך. כשאני מדברת על בחירות, אני מתייחסת לכל מישורי הבחירה וזה מתחיל בבחירה התפישתית - מחשבתית שלך. רק כאשר היא תשתנה (התפישה שלך את הגוף שלך, את המזון בחייך, את עולם הרגש שלך, את עצמך) תיווצר השרשרת שתוביל לשינוי בעולמך החיצוני. שימי לב שלא התייחסתי כלל לבחירות במזון. כמה מהר תלמדי לבחור בהתייחסות אחרת שמכבדת את גופך - תלוי בך. לכבד את גופך, משמעו, לכבד את הסיגנלים שלו ולכן, נרצה קודם ללמוד לזהות אותם כראוי. באמצעות הסיגנלים הללו הגוף מיידע אותנו בנוגע לצרכיו. וכיוון שהגוף שואף למשקל האידאלי, הרזה והקל שלו, כל השמנה (שאינה על רקע פתולוגי) מעידה על חוסר הלימה בין הצרכים של גופנו לבין הבחירות שלנו. "צרכים של הגוף", אגב - זה לא רק אוכל, זה מגוון רחב שבתוכו תוכלי למצוא צרכים כמו מנוחה, רוויה, הפעלה, רוגע ועוד. שוהם יקרה, נשמח להיות לך לעזר ואני בטוחה שנוכל להיות לך לעזר (טלפונים בהקלקה על התמונות), באם תתני לעצמך את הזמן הנדרש לבניית גישה אחרת כלפי עצמך ובניית מערך בחירות יציב ומבוסס שיאפשר את המציאות שאת מבקשת לעצמך באופן יציב. כמה זמן? אין לי מושג, תלוי ברמת ההתמסרות שלך לתהליך וההחלטות שתקבלי במהלכו. יום נפלא, מלאכית טובה. שלך לאה פינטו
שלום , שמי רונית ואני בת 14 גובה שלי הוא 1.62 ומשקלי 70. אני כל הזמן הייתי עושה הליכות ואוכלת נכון אבל זה לא עזר לי ואחרי שבוע או שבועיים התייאשתי. אני חייבת עזרה ותמליצו לי מה לעשות. בתודה רונית
מכיוון שכ"כ ניסיתי ועשיתי פעילות גופנית מידי יום כבר נמאס לי ואין לי כוח ! אני הייתי רוצה שתתנולי סוג של התחלה לבניית עיצוב הגוף. חג שמח , רונית
תנסי לעשות התעמלות שלא דורשת נעילת נעלי ספורט או יציאה מהבית , תעשי תרגילי פילאטיס, כפיפות בטן ,וכו,ובנוסף תעשי לעצמך תפריט אבל מאוזן ולאט לאט תשפרי אותו עוד קצת, אבל הכי חשוב אל תצפי לניסים ופלאות ביום יומיים זה לוקח זמן ושווה לחכות,בנוסף דיאטת כאסח תותרי על זה......!!!!! זה הורס לא בריא והכי חשוב את עולה אח"כ פי 3 במשקל בהצלחה, את עוד צעירה אז קחי את באיזי
רונית היקרה שלום רב, את מתארת מצב בו את נמצאת בעודף משקל ומנסה לרזות בעזרת דיאטה ופעלות גופנית בלי הצלחה. יכולות להיות לכך סיבות רבות וקשה לאבחן דרך הפורום. הגישה שלנו עוזרת לאנשים להתחבר אל הגוף וללמוד להקשיב לרעב ושובע, זה עם הזמן מביא את הגוף ואת הנפש לאכילה של רזה טבעי דבר המביא לאיזן במשקל. אין לי עצות וטיפים בנוסח תאכלי כך ותתעמלי כך אני לא מאמינה בזה מניסיון ארוך שנים. אני ממלצה לך לטפל בעצמך אצל איש מקצוע. ללא ספק משקלך גבוה לגובהך ועלך לרדת. לדעתי, חשוב גם לערב את הוריך בתהליך.
שלום לכן , הגובה שלי 169 ס"מ והמשקל שלי הוא 78 , לי בחודש הבא יש ברית של דודים שלי ובעוד חודשיים יש לי סמיבת סוף בית ספר , אני רוצה להררזות בחודש לפחות 10 קילו בוחודשיים להרזות 20 קילו זה מה שאני רוצה ולי יש בעיה אני מתייאשת מהר כיצד אני יעשה זאת , ודרך אב יש לי עוד בעיה אני לומדת בפרויקט מסויים וזה מצריך ממני הרבה שעות בבית ולפני כן עסקתי בטניס וכרגע הפסקתי עקב הלימודים מה אני עושה?
שלום ספיר. צר לי לאכזב אותך אולם אין אפשרות ראלית ובריאה לרדת כל כך הרבה בזמן כל כך קצר. בוודאי לא בגישה שלנו. ירידות מהירות מביאות לעליות מהירות ליאוש ולתקיעות כמו שאת מתארת. אם ניסית הרבה פעמים אותו דבר ולא הצלחת למה את רוצה לנסות שוב את אותה הדרך כאשר ברור לך שהיא לא מביאה אותך לשום מקום? מאחלת לך הרבה בריאות והצלחה. בלה
שלום, אני בקבע ומשרתת בבסיס סגור כבר כמה שנים. אי לכך, אינני יכולה לבחור את התפריט והארוחות. וכידוע, האוכל הצבאי הינו רווי בשומן ולא תורם כלל לתזונה. אין לי יותר מידי זמן להתאמן מיכיוון שאני עובדת לכל ורך היום ושעות הרגיעה שלי הן הארוחות שבהן אני בהפסקה מהעבודה. אני משתדלת לא לאכול בין הארוחות איך אין לי זמן לבצע פעילות גופנית. שאלתי היא, כיצד אני יכולה לרדת במשקל ולשמור על תזונה נכונה במסגרת הצבא?
בוקר טוב אורטל. השאלה אכן היתה מאוד מוכרת לי, בחיפוש קל מצאתי אותך (ואולי זו משהי שהזדהתה באותו שם?!), עם אותה שאלה בדיוק. אין לי מה להוסיף למה שכבר כתבתי אז את מוזמנת לקרוא אותה שוב, ואם יעלו שאלות נוספות, אנחנו כאן. בוקר נפלא שלך לאה פינטו
האם יש מגבלה בכמות העגבניות שמותר לצרוך ביום בדיאטה?
אם אתה בדיאטה עלך להתיעץ עם מי שנתן לך את הדיאטה הספציפית. לכל דיאטה יש את הכללים שלה את ההיגיון שלה ואת החוקים שלה. על פי השטה שלנו מה שקובע זה הגוף שלך . תאשל אותו כמה עגבניות בא לו ותאכל בהתאם.
בוקר טוב סבא 8. פעם שעברה, אם אני לא טועה זה היה "סבא 7". אני זוכרת שהכינוי סיקרן אותי, בעבר. ובכל מקרה, מזל טוב, הרבה הנאה ונחת. בנוגע לעגבניות....המרוקאים אומרים בימים אלה "תסעדו ותרבחו", אז באוירת חג המימונה, פשוט תהנה. ואגב, יש לי מתכון מנצח לסלט עגבניות, אם תרצה. בברכת בוקר טוב ויום נפלא שלך לאה פינטו
מוכן לגוון את הדיאטה שלי עם המתכון שלך ובשמחה!
שלום לכולם אני מעריך שכשמישהו כבר משתמש בשיטות שלכן הוא לא צריך הדרכה או המלצות השאלה היא איך מתחילים, אני 1.80 שוקל 120 קילו ומנסה לרדת כבר שנים, קשה לי להבין איך מקשיבים לגוף ומה זה אומר. בתודה מראש וחג שמח לכולם
שלום עמית. השיטה שלנו היא תהליך למידה - בידיוק כמו שחיה או לימוד נהיגה. אפשר להגיד לך איך להתחיל לנהוג או לשחות אבל זה לא יעזור לך להיות נהג או שחיין. כדי שזה יקרה ,יש לעבור תהליך של למידה אשר בסופו יווצר שינוי שיאפשר לך לשלוט בידע הזה. לכן, אין טעם להסביר דרך הפורום איך להקשיב לגוף כי זה לא יתרום לך הרבה לרכישת המיומנות הזאת. יש צורך בתהליך לימודי. בברכת חג אביב שמח. בלה
לאה, בלה היקרות!! אני אומנם לא מכירה אתכן לעומק, אבל אני אשמח אם תוכלו לעזור לי... הגובה שלי הוא 1.82 והמשקל שלי הוא 86, ואני רוצה לרדת 15 קילו, אך הבעיה היא שאני מאוד אוהבת לאכול וניסיתי את כל הדיאטות למיניהן...בבקשה תתנו לי עצה טובה, מהנה ומקווה שאני אשרוד בה... תודה רבה לכןן נ.ב--אשמח אם תשלחו לי תגובה לאימיילל :-)
שלום אתוש. העצה שלי אליך היא תשני את הדרך בה את רואה את המציאות. אל תראי בעיות תראי פתרונות, אל תראי חולשות תראי עוצמות אל תראי כשלון תראי ניצחון. בשאלה שלך את כבר מקבעת את הסיפור של הכישלון .את אומרת שאת אוהבת לאכל ומגדירה את זה כבעיה. אני לא רואה פה שום בעיה. כל רזה טבעי אוהב לאכל זה לא הופך אותו לשמן. את קובעת כמה את רוצה לרדת גם זה בעתי, מי אמר לך שצריך לרדת 15 קג? אולי צריך יותר ואולי הרבה פחות רק גופך יוכל להחליט את המשקל המתאים לו. אשמח להגיב למייל רק תסבירי לי קצת יותר מה את צריכה.
אני שוקל 81 ק"ג ומנסה כבר שנים להוריד 4 ק"ג הגובה שלי 176 ס"מ אני אוהב לאכול ואוכל הכל
כל הכבוד לך....נו...אז מה ????
כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=דיאטה
אני בת 15, 1.67 +- והמשקל שלי נע בין 55 ל-60. זה אולי לא נשמע הרבה אבל אני מרגישה לא נוח עם הגוף שלי וכבר הרבה זמן שאני מנסה איכשהו להרזות... אפילו טיפה. אני שחקנית טניס כך שאני עושה ספורט, וגם כשאני לא עם הטניס אני רצה על ההליכון, זו לא הבעיה. אני לא אוכלת מאפים/עוגות/פיצות/בורקסים/ג'אנק פוד וכל הדברים המשמינים האלו כבר המון זמן.. לא נוגעת בזה פשוט. רוב הקלוריות שאני מכניסה לגוף שלי זה בארוחת הצהריים... בבוקר אני אוכלת דגנים מסיבים תזונתיים, בין לבין פרי, ובערב אני בדר"כ לא אוכלת כמעט. בכל זאת, ולמרות זאת, עם הספורט ועם התזונה הנוכחית - אני נשארת פשוט באותו משקל כל הזמן... אני לא יודעת אם אני אוכלת נכון או לא, יותר מדי או לא, אבל אני לא מצליחה לעמוד במטרות שלי... למישהו יש איזשהי עצה בשבילי? זה לא כזה ביג דיל, אבל הקילוגרמים המיותרים האלו מציקים לי והבנתי שלבד אני כבר לא אצליח להוריד אותם כי זה פשוט לא הולך... אני מאוד מקווה שהגעתי למקום הנכון (ואם לא, סליחה מראש...) ותודה
שלום מעיין. משקלך תקין. זה שאת לא מקבלת את זה ,מראה על בעיה . ניסיון לרדת במשקל כשהוא תקין יגרום לנזק בטווח ארוך. אני מציע לך לבדוק עם עצמך למה את רוצה לרדת למרות שאת לא צריכה?
שלום, קראתי לאחרונה מספר כתבות העוסקות בחשיבות שתיית מיץ גזר ומיץ סלק בבוקר על קיבה ריקה (חצי כוס מכל ירק). אני מבינה את החשיבות מבחינת הויטמינים ומערכת העיכול. אך ירקות אלו עשירים בסוכר והמדד הגליקמי שלהם גבוה. במידה ואשתה 3 פעמים בשבוע בבוקר, משקה המורכב מ-3 גזרים וסלק אחד האם לאורך זמן תתכן עלייה במשקל? האם באותם ימים שאשתה עלי להפחית בקלוריות ובפחמימות ע"מ לאזן ? (אני לקראת סוף הדיאטה, נשארו לי עוד מס' ק"ג. אני משתדלת לאכול נכון ובריא ולכן משקה מירקות אלו שאני מאד אוהבת בבוקר - מאד קוסם לי אך גם מעורר סימני שאלה...) לשאלתי השנייה, כשכתוב משקה על בסיס סלרי, הכוונה לחליטה? (השריית העלים של הסלרי במים רותחים ואח"כ שתיית המים?) תודה וחג שמח!
שלום שאלה זו עליך להפנות לפורום תזונה טבעית של צביקה או פורום דיאטה
שלום נועה. כפי שבלה כתבה, אין זה הפורום שיסייע לך בדיאטה, ולא מתוך רוע אלא מכיוון שמהותו מנוגדת לחלוטין לגישה בה את בוחרת. גזר וסלק הם מזונות בעלי ערך תזונתי מכובד, וכן, הם גם מכילים כמות לא מבוטלת של סוכר. כל מיץ פרי / ירק יהיה בעל יחס סוכרים גבוה יחסית לפרי/ירק עצמו. אם בתזונה נבונה עסקינן אז אני תמיד אמליץ לך על הפרי / ירק עצמו ולא על מה שנסחט ממנו, וזאת על מנת לא להפסיד מרכיבים חיוניים אחרים,בינהם סיבים תזונתיים. האם תתכן עליה במשקל - לא ע"פ גישתנו, בהחלט אפשרי שכן ע"פ גישת הדיאטה (אלא אם כן תדעי לחשב, לקזז, להוציא שורש ובסוף ללחוץ לוג. ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה, אין תפקידנו לספור קלוריות רק הגוף שךלנו יודע לעשות זאת נפלא ומדויק עבורנו. ולכן, אם בחרתי לשתות מיץ גזר בעל תכולה קלורית כזו או אחרת ואני יודעת להרגיש את הגוף שלי...סביר להניח שזה יבוא באופן טבעי על חשבון משהו אחר וסה"כ ארגיש נינוחה ומסופקת אנרגטית לאורך זמן. כך אנו יכולים להנות מכל מה שבא לנו. בלי להיות קטנוניים עם עצמנו על כוס מיץ גזר או סלק. בנוגע לשאלת הסלרי, צריך להפנות השאלה לחברה המייצרת. בהצלחה וחג שמח שלך לאה פינטו
לאה מקסימה תודה, ענית על שאלתי בין אם הגעתי לפורום הנכון או לא ! אני תמיד בעד הפרי השלם, אך המיץ הזה בבוקר מיטיב ומסייע לי ויחסית לפירות אחרים - לא גורם לי לצרבות לסלרי - התכוונתי חליטה במו ידיי (אני לא קונה לרוב, משתדלת להכין בעצמי - כך אני יודעת בוודאות מה נכנס לגוף שלי... והכל טרי ובלי חומרים משמרים ותוספות). חג שמח
ללאה ולבלה, שיהיה לכן חג שמח! תודה על העזרה שלכן, גם לי עזרתן מאוד ואני בטוחה שעוד הרבה פונים יסכימו איתי! קרין
קרין היקרה, למרות שאני לא מכירה אותך זה מאד נעים לקבל ממך ברכת חג שמח. תודה על הפירגון.
לך, קרין המקסימה ולכל גולשי הפורום. חג של התחדשות וימים של פריחה ולבלוב. באהבה רבה שלך / שלכם לאה פינטו
שלום לאה ובלה, לא ממש דיברתי עם אף אחת מכן, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שההסתייעות הפרטנית בכן עשויה לעלות מאות ואלפי שקלים. השאלה שלי היא מה קורה אם אין לי כרגע סכום פנוי להשקעה בסדר גודל שכזה. האם ישנה דרך להתחיל לעבוד על כך בעצמי? יש סיכוי שאוכל ללמוד לבד איך להקשיב לתחושות הרעב/שובע של הגוף, וכל שאר הכישורים הנפלאים שאתן בוודאי מלמדות?
בוקר טוב טלי ותודה על השאלה המצוינת. התשובה הקצרה שלי תהיה בהחלט כן, הסיכוי תמיד קיים. תלוי במה שאת תביאי לתהליך שלך וביכולת שלך לזהות את מה שחייב להשתנות, במסוגלות שלך לזהות את מערך האמונות שלך ולבחור אחרת, בעשייה שלך ובמחוייבות שלך לשינוי הזה. הענין הוא שהנטייה שלנו היא לשמור על סטטוס קוו שמשרת את היציבות והבטחון כך שבבסיסנו אנו מתנגדים לשינוי. כאן נכנס תפקידי כדיאטנית המאמנת בתהילכי שינוי החלק בו אני, כמאמנת, "מלמדת" הוא קטן בתהליך. חלקם של הפרטים הטכניים (הקשבה לתחושות הרעב והשובע ועוד) הוא אמנם בסיסי אך מינורי. אם יצא לך לדפדף בין דפי הפורום, יכולת להתרשם שמדובר בתהליך מודעות ושינוי הרבה יותר רחב ומעמיק כיוון שהשינוי הוא בראש ובראשונה תודעתי, תפישתי, קוגניטיבי. כדי ליצור שינוי מהותי, השינוי צריך לבוא מבפנים החוצה וזה מתחיל בדפוסי החשיבה שלנו. לפני כשלושה או ארבעה שבועות פורסם במגזין "לאשה" סולם הרעב-שובע לשימוש הציבור. אין זה ידע הספון בכספות שלנו. את יכולה לנסות להשתמש בכלי הזה ולהבין מה את מרגישה, ומה לעשות עם זה. אלא שבגישה הדיאטטית, השינוי הוא התנהגותי - חיצוני. ומי שבא מהגישה הזו (אנשי מקצוע ומדיאטים) לרוב יחפש את העשייה - "מה אני צריך לעשות? איך לאכול? מתי? מה? וכ"ו. העיסוק המרכזי הוא ב- doing. מתוך התפישה הזו, גם שימוש בסולם הרעב - שובע יהפוך מהר מאוד לכלי דיאטטי, חסר אחיזה ועיגון פנימיים. כשאנשים בוחרים במאמן ללוות אותם בתהליך הם עושים זאת, כדי: 1. שיהיה מי שישקף להם את מה שלהם קשה לראות לבד. לבד, זה לא קל. לא בלתי אפשרי, אך לחלוטין לא קל. קשה לנו לראות את הדבשת של עצמנו ויותר מכך, כיוון שאנו כ"כ מזוהים עם צורת החשיבה המקובעת שלנו, קשה לזהות אותה, את הבאגים שבתוכה ובעיקר קשה לחשוב אחרת. כל אופציה אחרת נראית בלתי רציונלית, רחוקה מה"אמת" שהשרשנו בתוכנו במשך שנים. 2. כדי ליצור מסגרת מחוייבות ופעולה (הפעולה איננה ברמת התנהגותי חיצונית, בהכרח). 3. כדי להעלות סוגיות שהקשר בינן לבין ההרזייה שלך לא נתפש כרגע ולהעלות אפשרויות חדשות לבחירה עבורך. 4. כדי ליצור מסגרת תמיכה וחיזוק במקומות בהם הכי קשה לשנות. אנו נוטים להתמגנט לצורת החשיבה הישנה שלנו ובעקבותיה לדפוסי ההתנהגות הישנים שלנו, כפי שהסברתי בתחילה. 5. כדי לקבל כלים להתמודדות במישורים שונים (קוגניטיביים, רגשיים ומנטליים בעיקר. החלק של הכלים הפיזיים הוא כפי שאמרתי קטן) 6. ועוד. הלוואי שכל הקסם היה רק בללמוד לזהות ולהבין את סיגנלי הגוף. החלק הקטן הזה בו לקוחותיי לומדים להיות קשובים לגופם הוא רק כלי טכני, אם כי גם בחלק זה, בשלב בו אנו עדיין איננו מיומנים דיינו, אנו מוצאים את החשיבה שלנו משתלטת על הענינים כך שאנו פחות מרגישים ויותר חושבים את הרעב-שובע שלנו. לא מעט גולשים בפורום לקחו את המושכות והחליטו להתנסות לבד וזה נפלא בפני עצמו, יש מי שמצליחים ומגלים עולם חדש ממש ויש (הרוב) שחווים תחושה של "רעב מתמיד" כאן אני תוהה בנוגע ליכולת שהם כביכול פיתחו. דבר נוסף שחשוב לציין. אמנם המטרה זהה לכל המצטרפים לתהליך (כולם רוצים להיות רזים מבפנים ומבחוץ, כולם רוצים לחיות בהרמוניה עם גופם ועם המזון בחייהם וכ"ו) אך הדרך מאוד משתנה בין אדם לאדם. וכאן לליווי האישי יש משמעות כבירה. למעשה הדבר המשותף היחיד בדרך הוא לימוד מנגנון רעב-שובע כבסיס להבנת צרכינו הפיזיולוגיים. אך זוהי רק ההתחלה-לה-לה.... (נכנסתי לרגע לאוירת החג). וכדי לחזק את ההבנה הזו אשתמש בדוגמא מעולם הפיננסים דווקא. כל אחד יודע שכדי לצבור הון או כדי לסגור מינוס עליו מצד אחד, לצמצם הוצאות למינימום ההכרחי (לקנות רק מה שצריך) ומצד שני להגדיל הכנסה. הידע הזה הוא נחלת הכלל...אז מה? האם הוא יישומי עבור כולם? ואם לא, מדוע לא? כי התפישה ומערכת האמונות המושרשת מנהלת ומייצרת התנהגות אחרת. כל העבודה, בין אם תעזרי במאמן ובין אם לאו היא אישית - עצמית, שלך, בכל מקרה יש את ה"לבד". רק דעי שיש לך אפשרות, במידת הצורך להיעזר. ואגב, ישנו תחום בו אני, אישית, מרגישה שהנחות היסוד שלי כ"כ חזקות שקשה לי לבד וגם אני, כמאמנת, משתמשת בשרותיו של מאמן מעולם תוכן מסוים. מתוך גישה שאומרת "אני הולכת להשיג את זה. נקודה. ומשתמשת בכל המשאבים שעומדים לרשותי מבפנים (אני והעבודה העצמית שלי) ומבחוץ (מה שלמאמן הספציפי יש להאיר לי, להציע לי)". טלי יקרה, מקווה שקיבלת תשובה שתאפשר לך לקבל החלטות. ובכל מקרה את מוזמנת להמשיך ולשאול הן בפורום והן למיילים האישיים ככל שתחפצי. אני מאחלת לך חג אביב שמח, חג של התחלות חדשות, התחדשות ובעיקר אושר. שלך לאה פינטו
אכן נתת לי מספר נקודות למחשבה. אני מפנה אליךמספר שאלות נוספות באמצעות המייל. חג שמח!
רפואה אלטרנטיבית ?
למה הכוונה?
היי... לפני כשנתיים גילו אצלי סרטן והייתי טופלת בסטרואידים ובכימו.. ברוך השם עכשיו אני בריאה אבל בגלל הסטרואידים עליתי 25 קילו... הייתי שוקלת לפני הטיפולים 54 ועליתי ל 79 ועכשיו אני בסביבות ה 65-67 קילו אבל עדיין לא במשקל הקודם שלי... מה שנשאר זה צדדים וקצת בטן... איך אני מורידה את כל המשקל שיצטבר על גופי?? איך מורידים צדדים? אני אוכלת פעמיים ביום... בדרך כלל סלטים ופשטידות תרד או ברוקולי... לספורט אין לי זמן... כאשר הייתי אצל דיטאנית היא הביא לי תפריט אבל הוא גרם לי רק לעלות כי היה בו הרבה יותר אוכ מאשר אני אוכלת בדרך כלל. האם יש איזשהם כדורים שיכולים לזרז או לעזור לי לרדת?
אירית היקרה. גופך עבר טלטלה רצינית וכך גם נפשך. חלית במחלה קשה והצלחת להחלץ ממנה. כיום, עלך להתרכז בשיקום המערכת יחסים אתו, באהבה כלפיו בקבלתו ובדאגה מתמשכת לבריאותו. הרזיה נכונה היא תהליך שרק גופך מפקח עליו. את צריכה לתת לו את התנאים האדיאילים . מדבריך אני שומעת שאת מרכזת המון מאמצים בשומן שיש דבר שעלול להשאיר אותו במקומו. עצתי אליך, תברכי כל יום את גופך הנפלא על שהבריא. תשאלי אותו כל יום מה בידיוק בא לו לאכל , איך , כמה ומתי. תתעמלי רק אם הוא רוצה ורק בפעלות גופנית שמתאמה לו. אני מאד ממלצה גם על תהליך של מודעות עצמית בו תלמדי קצת יותר על הרבדים העמוקים שלך ותתחברי אל העוצמה היופי והבריאות ולא אל השיפוט הפנימי כלפי הגוף. אני מאחלת לך הרבה בריאות ואיזון. אני ממש לא ממלצה על כדורים משום סוג שהם בדרך כלל רעילים ומזיקים מאד. הרבה אושר, בריאות שלווה וחיים מהנים. בברכה בלה
