פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום אני מןדאגת, פסקתי לעשן לפני ארבעה חודשים ועליתי כבר 5 קילו במשקלי שגם כך היה בעודף קל אני עושה ספורט כל יום (שעה באליפטיקל או הליכה שעה וחצי) במשך כל השבוע פרט לשבת. אני מנסה לאכול מסודר, להוריד מתוק ולשתות הרבה, וכלום לא זז. יש לציין אני בת 42 מה עושים? או מה אני עושה לא נכון? אני לא אוכל להמשיך כך, חשוב לי לציין שלפני שלוש שנים הפסקתי לעשן ומיד כשהתחלתי להעלות במשקל, חזרתי לעשן והכל ירד במהירות. הפעם החלטתי לא לוותר למשקל אבל אני מרגישה נורא אודה על עזרתך

שלום לך מודאגת. נראה שאת מנוהלת על ידי מערכת אמונות האומרת שכשמפסיקים לעשן עולים במשקל. אמונה זו אכן מתממשת מול עיניך. בנוסף נשמע שצורת מחשבה דיאטיתית ומגבילה שולטת בתודעה שלך. צורת מחשבה זו אומרת לך שאם לא תזהרי תשמיני. שתי מערכות אמונה אלו אכן עלולים לגרום לך להשמין אם לא תשני אותן. זה כאלו שאני בטוחה שאחד מהילדים שלי גנב ולכן אני לא סומכת עליו כל הזמן בודקת מה הוא עושה ומענישה אותו גם כשהוא לא גנב, בסוף מן הסתם הוא יגנוב. אני מציע לך לסמוך על גופך. תהליך הפסקת עישון אכן גורם לעליה קלה במשקל אצל חלק מאנשים. אם לא תבהלי ולא תכנסי לדיאטה חמורה אלא תסמכי על הגוף ותעבירי לו מסרים חיוביים הוא יחזור בסופו של דבר לאיזון. בהצלחה, בלה

אחת מהתשובות הכי לא יעילות והכי מתנשאות שקראתי בחיי אין שום עזרה, הבנה או אמפטיה בתשובה אלא רק תשובה של מישהי שלא מבינה אותך

כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=תזונה

שלום שמי מוטי נכנסתי לתוכנית הרזייה של אחת החברות הגדולות והרציניות ( לא אנקוב בשמם מטעמי פרסום ) , כמו שציינתי אני כבר חצי שנה בתוכנית , ירדתי במשקל אני מרגיש טוב עם עצמי וחי באורך יותר בריא.. עכשיו השאלה שלי היא לגבי המשך הטיפול במוצרים , האם אני צריך להמשיך על מנת לשמור על המשקל ? זה לא שאני לא מרוצה מהמוצר פשוט אני רוצה לדעת אם אני יכול להפסיק גם בגלל ההוצאה הכלכלית וגם אני לא יודע אם לאורך זמן המוצרים ימשיכו להיות אפקטיביים לגביי.. תודה מוטי

אך אני חוששת שלא לכתובת הנכונה. מוטי יקר, זוהי שאלה חשובה להפנות למי שהוביל אותך עד כה. ומקווה שגם תקבל תשובה טובה ומספקת. דעתי האישית כאן לא רלוונטית ולכן כל שנותר לי הוא לאחל לך דרך צלחה בשמירת יציבות הישגיך ובעיקר הנאה ו...כמובן, חג אביב שמח. שלך לאה פינטו

אני בת 21 1.66 שוקלת 91 ק"ג אני יפה ואוהבת להתלבש יפה ואני מנסה לאזות אבל אני כול הזמן נשברת מחדש!! אוף נמאס נמאס נמאס!!

הי שירלי. תארי לך שהיית מחליטה שזה מאד אופנתי לא לישון . זה קול זה יפה וכל מי ששוה לא ישן. היית מגייסת את כל כח הרצון שלך ומנסה לא לישון. אני מניחה שהיית מצלחה יום , יומיים אולי שלושה... ומה היה קורה אחרי זה? מן הסתם היית פשוט יושנת כמה ימים רצוף. היית מתעוררת כועסת על חוסר כח הרצון שלך ומתחלה מחדש. אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני ההתנהגות כזאת אבל זה בידיוק מה שקורה כשמנסים לעשות דיאטה. הגוף צריך לישון הגוף צריך לאכל ,כשאת גוזרת עליו דיאטה זה לא טבעי ואין שום סיכוי שזה ישאר לטווח ארוך. כדי לרזות צריך לעשות משהו אחר. לא דיאטה. אם באמת נמאס לך -תנסי משהו חדש. נשמח לעזור , בברכה בלה

אבל פשוט נגמרו לי הרעיונות. עשיתי את כל הדיאטות האפשריות. ירדתי יפה במשקל. אך מייד כשהפסקתי, עליתי את כל מה שירדתי, ועוד קצת. כך אני מגיעה בכל פעם לשיא חדש. היום אני בת 28, גובהי 1.69, ומשקלי כ- 108 ק"ג. אני אשמח לעצה. נ.ב. באחת התשובות שלך אמרת שניתן ליצור קשר. איך??

אני בת 51 בדרך כלל בריאה לא מקבלת תרופות שוקלת 55 גובה 170 (השומן אצלי מתרכז במיוחד בבטו) רציתי לדעת אם עלי ללכת ליעוץ דיאטני בעקבות הבדיקות ה נ"ל במיוחד הכולסטרול - יש סיפור משפחתי של בעיות לב amylase 179 0.91creatinine CHOLESTEROL 235 CHOLESTEROL-LDL calc 144.4 יתר הבדיקות בגדר הנורמה תודה מראש

שלום חנה. אני מפנה אותך להמלצה רפואית כיוון שאינני יכולה להעריך על סמך 4 מספרים ואין זו מטרת הפורום. רופא המשפחה שמכיר אותך, את ההיסטוריה המשפחתית וההיסטוריה הרפואית ידע לעשות זאת מצוין ובודאי אם יש צורך יפנה אותך לדיאטנית בקופ"ח. בריאות נפלאה וחג שמח שלך לאה

גובהי הוא 1.63 ומשקלי הוא 55, אומנם זה נכנס להגדרה של משקל גוף רגיל, אך רציתי לדעת האם קיימת אפשרות שרופא יסכים לרשום לי רדוקטיל אם אגיע בבקשה כזו?

אורלי יקרה. כדי לדעת אם יש אפשרות כזו, תצטרכי לבדוק אצל הרופא. זו ממש לא הכתובת. שלך לאה

היי, היום נחשפתי בפעם הראשונה לפורום זה ...ונדמה לי שממש לא במקרה . שמי מיכל ומאז שאני זוכרת את עצמי אני במאבק על המשקל , כל הזמן שומרת על כל מה שנכנס לפה , בתקופות שאני "מתירה את הרסן" אני עולה בפראות. בשנה האחרונה העלתי כל כך הרבה במשקל שהפסקתי להשקל , אני חושבת שאני כרגע נמצאת בנקודת השיא מבחינת משקלי . כשראיתי את השם של הפורום נכנסתי מיד , מעניין אותי איך עושים זאת איך יורדים במשקל מבלי לעשות דיאטה ? אורח החיים שלי עמוס כמו של רובינו , התזונה לא מאוזנה , מנגנון הרעב ושובע שלי להערכתי די פגום . האם ניתן לחזור להתחלה ? אני אשמח לכל הכוונה ועזרה .

היי מיכל . ברוכה הבאה. אם את חדשה בפורום אני מאד ממלצה לך לשוטט ולקרוא תשובות. גם אני וגם לאה כתבנו תשובות מאד מפורטות לשאלות רבות. זה יבהיר לך את תפיסת העולם שלנו. הרזיה ללא דיאטה היא טיפול שורש לבעיית עודף משקל. היא יוצאת מנקודות הנחה שמשהו באיזון הפנימי המולד השתבש מסיבות שונות וניתן להחזיר את המצב לקדמותו. זהו תהליך מרתק המשלב גם את הגוף וגם את הנפש ועוזר לך להבין בשלב ראשון ולאזן בשלב שיני את הדפוסים הקשורים בבעיות אכילה. אשמח מאד לכוון אותך את מוזמנת להתקשר. בברכה חג שמח , בלה

שלום מיכל. כל מה שתארת (מאבק על המשקל,שמירה מתמדת, התרת רסן, עליה מתמדת במשקל...ואני מוסיפה תסכול, יאוש) הם אכן חלק בלתי נפרד מהדיאטה. מעניין שאנשים נוטים לייחס לה רק את הירידה במשקל ואילו את חלק העליה הם מייחסים למשהו אחר. דיאטה היא כל החבילה, ולכן לא סביר שבאמצעות דיאטה תצליחי להגיע אל השקט והשלווה. אז מהי דיאטה? ומהי הרזייה ללא דיאטה? דיאטה היא כל מערכת חוקים וצווים - חיצונית ומלאכותית שמכוונת אותך מה לאכול (ובעיקר מה לא לאכול), מתי לאכול, כמה לאכול וכ"ו. ובמילה אחת, דיאטה = חסך / הגבלה. אני יכולה לכתוב רבות על הבסיס הפיזיולוגי הקוגניטיבי והרגשי על מנת להסביר לך את השלכותיה של התנהלות זו (ושבעצם חווית) אך מוותרת בשלב הזה, ומעדיפה להתמקד במהי הדרך האולטימטיבית להרזייה שתוביל לתוצאות מצוינות ויציבות. הרציונל שבבסיס גישת ההרזייה ללא דיאטה הוא העובדה שגופנו שנועד לחיות ולתפקד במימדים אידיאליים ורזים (ואין הכוונה למה שלעיתים קרובות מדי משדר עולם האופנה המאוד לא רציונלי). כיוון שגופך מיועד להיות רזה, קיימים בו כל המנגנונים הטבעיים לעשות זאת עבורך ובעיקר עבור עצמו (זה חלק מה- well being שלו). בפשטות, תפקידך הוא להכיר בהם, להבין אותם ולסייע להם לבצע את העבודה שלשמה הם קיימים. כך שברמה המאוד טכנית אכן הבנת שויסות האכילה שלנו למען ויסות המשקל שלנו (וכמובן שלא רק) מתבצע ע"י מנגנון הרעב והשובע. בשביל זה הוא חי, נושם ובועט מיום לידתנו ועד יום מותנו. הוא מצוי במרכז משמעותי ומוגן מאוד במוח ויש לו חשיבות עליונה בהשרדותנו. "מנגנון הרעב והשובע שלי להערכתי די פגום" - הערכה שגויה, לטעמי. זה שאינך מבינה אמהרית, לא אומר שהיא שפה לא תקפה, נכון? זה שאינך יודעת לעבוד עם תוכנת מחשב כלשהי, אינו אומר שהתוכנה פגומה. מנגנון הרעב שובע שלנו לא נפגע ולא נפגם (אלא אם כן קיימת פגיעה מוחית חמורה או שיבוש הורמונלי חריג ביותר. אני לא מניחה שזה המצב אצלך. לכן, את כבר יכולה להרשות לעצמך להפסיק להאמין לאמירה הזו שלך. מה שכן נפגע ונפגם היא יכולת ההקשבה שלך וזיהוי הסיגנלים שמשדר לך גופך. נסי להזכר בעצמך כילדה ואולי אפילו כנערה - האם היית רזה? ואם היית רזה - האם זה היה בגלל שהגבלת את עצמך באיזשהו אופן? אני מעריכה שממש לו. מה שכיוון אותך באופן כ"כ טבעי הוא המנגנון הבריא הזה - הסתכלי על ילדים, על אנשים רזים טבעי (לא כאלה ששומרים), על תינוקות - מה גורם לתינוק לינוק בעוצמה מצד אחד ולזרוק את הבקבוק או השד עוד לפני שנגמרה כל התכולה? מנגנון הרעב שובע שלו. ניתן לחזור לשם, באמצעות אימון נכון. ניתן לחזור לשם, לאכול כשאנו רעבים מה שאנחנו הכי רוצים ולדעת גם מתי די לנו. רק כאשר נאכל בהתאם לצרכיו הביולוגיים של גופנו, נדע שאנו מספקים בדיוק מה שנדרש - לא פחות (שיגרום לריבאונד) ולא יותר (שיגרום להשמנה)...והגוף מרזה פלאים גם עם עוגות וגם עם פיצה וגם ללא פעילות גופנית. כי גם למזונות אלה יש מקום בתזונה שלנו ובאשר לפעילות גופנית - היא צריכה לבוא ממקום אחר לגמרי. אז זהו עקרון ראשון ובסיסי בגישה זו. עכשיו תבואי ותגידי לי (אני סתם מנחשת וגם אם אני טועה אז זה לא נורא): "יופי, אני לא רעבה ואולי אני אפילו שבעה, ובכל זאת בא לי לרדת על חבילת שוקולד" ואני אבין אותך לגמרי. כיוון שלא די בהבנה הזו ולא די בפיתוח יכולת ההקשבה לגוף. כתבתי בכותרת "בתהליך" כיוון ששינוי התנהגותי שיחזיק מים חייב להתבסס על שינוי תפישתי - קוגנטיבי. השינוי צריך לבוא מבפנים החוצה. זה שאת אולי מבינה אמהרית, לא אומר שאת יודעת לדבר אמהרית...אבל תודי שהפוטנציאל כבר עלה. תהליך הרזייה ללא דיאטה נע על מספר רבדים והחשוב מבינהם, בעיני, הוא הרובד התודעתי. כדי להצליח, יש לעבור מתודעה שמנה לתודעה רזה, מתודעת חסר לתודעת שפע וכ"ו. זהו תהליך שמטרתו איננה לגרום לך לרדת במשקל אלא לרזות (ויש הבדל בין השניים כפי שכבר כתבתי כאן בעבר) ולהגיע לתוצאות קבועות ויציבות. מילת המפתח בו היא כבוד ולא הגבלה. אין בתהליך הזה הנחיות תזונתיות ותפריטים - כי הגוף יודע מה הכי נכון לו בכל רגע. אין בתהליך הזה שקילה כי אנו לא רוצים לצמצם מסת שריר אלא מסת שומן (לכן המדידה נעשית בהיקפים) אין בתהליך הזה הנחיה לפעילות גופנית - לה אני אפילו מתנגדת כל עוד היא משמשת כאמצעי להרזייה ולא ממקום של הנאה ורווחה פיזית. ואיך יורדים בלי פעילות גופנית? מוד פשוט, כשאת פחות פעילה, גופך דורש פחות אנרגיה מן הסתם, ולכן תחושי פחות רעב לאנרגיה. תפעילי את עצמך, תחושי כיצד הצריכה שלך עולה במתינות ללא השמנה כי לאנרגיה הזו יש יעוד. והכי חשוב, אין בתהליך הזה שימוש בכח רצון ובשליטה על האכילה. אם את צריכה להשתמש בכח זה אומר שקיימת מלחמה פנימית, ובמלחמה כמו במלחמה (ובעיקר כזו הנמשכת שנים) כולם מפסידים. התהליך הזה משתמש במשאבים ובעוצמות האישיות שלך ולא נלחם בחולשות שלך. מיכל, אכן לא במקרה נחשפת לגישה הזו. היא מיועדת לכל אדם בריא ונכונה לכל מי שצבר נסיון בגישה הישנה והגיע למסקנה המתבקשת שהפתרון שלו הוא לא בספירת קלוריות ומדידת כל מה שנכנס לפה. יקירתי, ודאי עולות לך לא מעט שאלות, את מוזמנת להעלותן בהמשך השרשור ואני אשמח לענות לכל שאלה. שלך לאה פינטו

לאה ובלה תודה על תגובה מעוררת מחשבה.יחד עם תגובתך קיבלתי תגובות נוספות המאפשרות דיאטה עם אמצעים שונים , כשברור לי שזו לא דרך שעבדה עבורי במשך שנים רבות . ללא ספק כפי שהוספת לאה של תסכול ואכזבה. הדרך שלכם נשמעת ללא ספק הדבר ההגיוני ששמעתי לאחרונה , אך כיצד מתחילים, מה עושים? איך לומדים להקשיב לגוף? כי נכון להיום אם אקשיב לכל מה ש"בא" לי לאכול זה יסתיים בעשרה ק"ג נוספים. אני זקוקה להכוונה וגם מוכנה אליה. כיצד ממשיכים מכאן?

כדאי לך גם להיכנס לאתר הבא, אחלה כתבות www.tevalife.com http://www.tevalife.com/article.asp?id=תזונה

שלום רב! אני בחורה בת 20 תמיד נחשבתי לטיפה מלאה,לא יותר מזה(1.63 שקלתי65) הרגשתי טוב עם עצמי הייתי במכון כושר בלי קשר למשקל אף פעם לא הרעבתי את עצמי וכו' והנה אני כאן אז כנראה שבכל זאת משהו השתבש, אז ככה בשנתיים אחרונות העליתי בשירות המון ועכשיו אני שוקלת79(!!) אני מרגישה לא נוח עם עצמי,אני יודעת שזה לא אני ולא הגוף הטבעי שלי, אני לא רוצה עכשיו להוריד 30ק"ג או משו כזה, סכ"ה לחזור למשקלי הקודם. ואני לא מצליחה,ולפעמים זה ממש מתסכל.כי אני יודעת שזה לא אני ניסתי שומרי משקל ,דיאטנית,נטורופתית ולא עזר. אני ליודעת איך עליתי כ"כ הרבה כביכול בלי לשים לב, אני רוצה מאוד לחזור לעצמי,ממש מרגיז אותי שבגדים שלי במידה40 לא עולים עליי. אני ליודעת איך אפשר להרזות ללא דיאטה, אשמח אם תסבירו ותכוונו.במסגרת היכולות. תודה מקרב לב.

שחר היקרה שלום רב, ברוכה הבאה לפורום שלנו. מדבריך אני מבינה שהרבה שנים היית רזה טבעית - מושג המתאר אדם שאוכל על פי רעב ושובע מתעמל לצורך בריאות ונמצא בשיווי משקל גופני ונפשי סביב נושא של אכילה, משקל וגוף. משהו קרה בחייך שהפר את האיזון . משהו שגרם לך לעלות במשקל בלי ששמת לב והיום את אכן במשקל שהוא גבוה . את מנסה לרזות בעזרת דיאטות דבר, שהוא מניסוני חסר סיכוי. עלך לחזור בחזרה לאיזון הפנימי שהיה לך. זהו תהליך שחשוב לעשות אותו בצורה נכונה ומקצועית. נשמח מאד לכוון אותך. ולשאלתך לא רק שאפר לרזות בלי דיאטה אי אפשר לרזות עם (לטווח ארוך). בהצלחה בלה

קודם כל תודה על היחס הטוב והרצון לעזור, זה כשלעצמו מעודד!! אני לא יכולה להצביע על נקודה ספציפית בה הכל החל להשתנות. אני רק יודעת דבר אחד: אני רוצה לחזור לעצמי!!! אשמח לקבל ממך פרטים והכוונה בנוגע להכוונה מקצועית(ומה זה אומר הכוונה מקצועית אם לא דיאטנית?!) טלפון,או כל גורם אחר שאוכל להעזר בו. תודה רבה:)

היי שחר. אשמח לדבר אתך בטלפון את מוזמנת להתקשר ללא שום התחיבות מצדך כדי שאוכל לנסות לכוון אותך. הטלפון שלי 0528303005 . את מוזמנת כמובן גם לפנות ללאה הפרטים שלה תחת התמונה שלה. בברכת חג שמח. בלה

שלום רב! אבקש לקבל מידע אודות תרופה זו, השפעותיה ותוצאותיה. האם היא כימית והאם מותר ליטול אותה לאחר לידה?

שלום לילי. מידע אודות תרופות ניתן לקבל באתר אנפומד. בקשר ללקחתה אחרי הלידה עליך להתעיץ עם הרופא המטפל שלך.

שלום רב אבקש לדעת מהו נתרן? ומה הכמות הרצויה באוכל. בתודה מראש רן

בוקר טוב רן. נתרן הוא מינרל נפוץ במזון ובגוף האדם. קבוצת המינרלים (מלחים) כוללת סדרה של רכיבים, בינהם פרט לנתרן: אשלגן, כלור, ברזל, יוד, סידן, מגנזיום וכ"ו. זוהי קבוצה המונה למעלה מ- 20 סוגים ומתחלקת ל- 3 סוגים: אלה הנדרשים לגוף בכמות גדולה יחסית (100 מ"ג ויותר) נקראים מינרלים. (בינהם סידן ונתרן, למשל) אלה הנדרשים לגוף במינונים של 1-100 מ"ג נקראים יסודות קורט (בינהם, ברזל ואבץ) ואלה הנדרשים לגוף במינונים של פחות מ- 1 מ"ג (יוד, למשל). הם נקראים אולטרה-קורט. נתרן שנקרא גם סודיום הוא מינרל שסימנו הוא Na. מלח השולחן שבו אתה משתמש כדי להמליח את מזונותיך הוא תרכובת של נתרן וכלור (NaCl). ישנם מלחים שמורכבים מתרכובות אחרות של נתרן (כמו אשלגן למשל, NaK). בגוף משמש הנתרן הרבה מאוד תהליכים ביוכימיים, בינהם תפקוד תאי העצב והשרירים. וויסות רמתו בדם נעשה בכליות ולכן כשקיימת הפרעה כלייתית, צריכתו לרוב תוגבל. הכמות היומית המומלצת נעה בטווח של 0.5-2.2 גרם. חשוב לדעת שנתרן נמצא כמעט בכל מזון שאנו צורכים, מהצומח ומהחי, טרי או מעובד. כך שגם אם לא תוסיף מלח לצלחת שלך, דע שהוא יהיה שם ובכמות מספקת, במידה והאכילה היא נאותה, מגוונת ומספקת. שבת מבורכת ויום נפלא שלך לאה

שלום, אני משרתת בבסיס סגור ועצם תפקידי לא מותיר לי זמן לפעילות גופנית או לשינה נכונה. את האוכל שמגישים בצבא אינני יכולה לבחור ואני מוצאת את עצמי משמינה ומבצעת לעיתים רחוקות פעילות גופנית מפאת חוסר הזמן. כיצד אני יכולה להיכנס למשטר של תזונה נכונה ואף אימון גופני עם המטבח הצבאי?

שלום אורטל חביבתי, ברגע שתתעלי על הנסיבות, תמצאי שיש הרבה אפשרויות בשבילך. אז בשלב ראשון עצרי את המיקוד שלך במה שלטעמך מקשה, מסרבל ובולם. וכאן אני מתכוונת להנחות יסוד שעולות מההודעה שלך: 1. "בגלל התפקיד אין לי זמן לפעילות גופנית" - האמנם? זמן? ביממה יש 24 שעות ביממה. כמה זמן לטעמך נדרש כדי להפעיל את הגוף באופן אפקטיבי? מה נדרש כדי להפעיל את הגוף שלך? (מה לדעתך יקרה עם משאב הזמן כשתלמדי באוניברסיטה, תעבדי ותגדלי 2 ילדים במקביל? תפישת הזמן היא הבעיה, לא הזמן עצמו) 2. "את האוכל שמגישים בצבא אינני יכולה לבחור" - האם זו אמת? האם באמת לא קיים עבורך שום מרחב בחירה? האם אין באפשרותך, בשום אופן, להגדיל את אפשרות הבחירה שלך? האם קיימים משאבים סביבך שיאפשרו הגדלת מרחב הבחירה שלך? וכ"ו ברגע שתרתמי את עצמך לפתרון ולא לבעיה, תמצאי פתרונות ודרכים מאפשרות בשפע. כתבתי בכותרת שהמטרה איננה ברורה לי. האם המטרה היא: 1. לעסוק בפעילות גופנית, לישון טוב ולחיות במשטר אכילה מסוים. או שהמטרה היא: 2. לרזות? אלה הן שני מטרות שונות לחלוטין. אם מטרתך היא לרזות (ואולי אני טועה), אז הגעת לגישה שאינה רואה בפעילות גופנית תנאי או בסיס להרזייה, אינה רואה במשטר תזונתי דרך להצלחה ממשית. השמנה נובעת מאכילה עודפת (לא ממזונות משמינים או העדר פעילות גופנית) מאכילה שהיא מעבר לצורכי גופך. אם את בחורה בריאה ומשמינה, זה אומר שאינך קשובה לסיגנלי הרעב והשובע של גופך ומספקת יותר מהנדרש לו, בין אם את עוסקת בפעילות גופנית ובין אם לאו. צריכת המזון שלך, בחלקה או ברובה, היא תגובה לצרכים אחרים שלך. רוצה להכניס לחייך התנהגות תזונתית טוה התחילי עם להרתם לגוף שלך ולהיות ערה לסיגנלים השונים שלו שאומרים לך "עכשיו אני זקוק לאנרגיה, אני רעב, הנה אני מקרקר, אני מכווץ את הקיבה, אני נותן לך להרגיש בבטן" ולאלה המורים לך לעצור "אני לא צריך יותר, יש לי די והותר לעת עתה". זוהי רק ההתחלה. אך התחלה חשובה ושימי לב כמה מהאכילה שלך בכלל לא קשורה לרעב של הגוף שלך. שרות נעים ובטוח. שלך לאה פינטו הנחות יסוד, כמוהן כעובדות. וברגע שאת מקבלת זאת כעובדה, האפשרויות שלי מצטמצמות.

לאחרונה עשיתי בדיקות דם ערך הכולסטרול שלי אומנם לא חורג מהנורמה אבל נמצא בטווח העליון (193) ובי 12 מאוד נמוך 155 רציתי לדעת איך אפשר לאזן את עצמי משתי הבחינות הללו

בוקר טוב קרן. תוצאות בדיקות דם יש להפנות לדיאטנית המטפלת בקופ"ח, אין זה הפורום ולא זו הבמה להנחיות אישיות. את ראויה לתשובות בעלות משמעות אישית ולכן עלייך לעשות זאת באופן אישי. לא די בשני נתונים אלה כדי לקבוע, להחליט ולטפל. וראוי שמי שמנחה אותך ומטפל בך יראה את התמונה הרחבה יבסס עליה את המלצותיו. יום נפלא ושבת שלום שלך לאה פינטו

שלום, אני בן 18, ושוקל 95 ק"ג הגובה שלי הוא 1.70. יש לי בעיה: אני לא מצליח לעשות דיאטה, אם למשל אני מחליט שאני מתחיל לעבוד על עצמי כדי להוריד במשקל, למחורת אני כבר חוזר להרגלי הקודם ואוכל בצורה לא מסודרת, לא מזמן התחלתי לאכול ארוחות מסודרות, ארוחת בוקר: חלב וקונפלקס, ארוחת צהרים: סנדוויץ עם שניצל טבעול, וארוחת ערב: צלחת פחמימה (כמו למשל: אורז, פתיתים, ספגטי..) המשכתי ככה שבוע בערך ואז כבר נישברתי והתחלתי לאכול בצורה לא מסודרת, אני לא אוהב לאכול ארוחת בוקר ככה שבצהרים אני אוכל יתר על המידה כתוצאה מהרגשה של רעב שלא אכלתי כל היום. אני פשוט כבר אובד עצות כל פעם אני מתייאש מעצמי מחדש ותמיד חושב שאני לא אצליח לרזות לעולם. תעזרו לי בבקשה!! מאיפה אני מתחיל??

בוקר טוב, משה. מה שניסית לעשות עד כה, אכן לא עובד לפרקי זמן ממושכים. טכנית, זו ממש לא הדרך להפוך לאדם רזה.(לו"ז אכילה מלאכותי שאינו מתאים לצרכיך, פריטי מזון קבועים והגדרה כמותית שרירותית) תפישתית, זו ממש, אבל ממש לא הדרך. משה, ארוחת הבוקר אינה אחראית לאכילת יתר בשאר היום בין אם צרכת אותה ובין אם לאו (יש כאלה שמדווחים הפוך: "כשאני אוכל בבוקר, נפתח לי תאבון מוגבר לכל היום"). מה שלא עובד בשבילך, כמו עבור כל מי שמנסה לרזות באמצעות מערכת חוקים דיאטטיים כאלה ואחרים. הוא ההתעלמות מהצרכים האמיתיים שלך: פיזיים ורגשיים. הגוף שלנו, הגוף האנושי נועד להיות רזה (לא במובן השחיפי של המילה אלא במובן הבריא של המילה), וכיוון שכך, קיימים בו כל המנגנונים לאפשר הגעה ושמירה על מסת שומן אידיאלית. הגוף שלנו יודע להעריך באופן מדויק את האנרגיה (הנדרשת לו (קלוריות) ואת האנרגיה שהוא מקבל בכל אכילה. הוא יודע לעשות את החשבון הכי טוב. זהו לא תפקידך, לקבוע לו כמה הוא צריך. כל תפקידך הוא לתת לגופך להנחות אותך וטו לא. כשחסרה לגוף אנרגיה, הוא יאותת לך. זהו תפקידו החשוב של מנגנון הרעב והשובע - לעודד אותך לצרוך אנרגיה. מדובר במנגנון מורכב ורב משתתפים, בעל תפקיד השרדותי. כשבגוף מתעורר הצורך באנרגיה ו/או ברכיבי תזונה מסוימים הוא ישתמש במנגנון הרעב שלו כדי לציין זאת בפניך. רעב היא תחושה מציקה של אי נוחות ולא בכדי. כל עוד הגוף נינוח, המשמעות היא שהוא מסודר לעת עתה. מכאן, אתה יכול להבין שכל אכילה שאיננה בתגובה לסיגנל הגופני שלך היא....מיותרת ובעצם משרתת משהו אחר לגמרי (רגשי לחלוטין). עכשיו תסביר לי, מה פתאום לאכול ארוחת בוקר כשהגוף שלך לא מבקש זאת בכלל? כי ככה סיפרו לך שתרזה? כי ככה כתוב בספרים? כי כך מנחה אותך תפריט זה או אחר. ברגע שתחליט שרק הגוף שלך מכוון אותך באכילה, תרוויח בענק ואז תבחין גם ששעות האכילה שלך נוטות להשתנות, ובצדק. יש סבירות רבה שהרעב יופי מתישהו, יש מי שיבחין שהוא רעב לראשונה ביום בשעה 10:00 בבוקר, אחר יכול לחוש זאת ב- 13:00 ויש גם שיחושו זאת רק בשעות הצהריים המאוחרות. הכל נכון, כל עוד זו ההנחייה הפיזית שבאה מהמקור המהיימן ביותר - גופך. אז יתכן שתחוש רעב רק בצהריים ונניח שגופך זקוק ל- 400 קק"ל (אני סתם זורקת מספר שאגב, אותו איננו יודעים להעריך מראש). סבאבה לגמרי. זה זמן נפלא לבחור את מה שהכי יספק אותך ברמת הטעם, המרקם, הטמפרטורה, לאכול בהנאה. כי מזון הוא לא רק מקור להזנה אלא גם מקור להנאה וטוב שכך (תאר לך שלא היינו נהנים מאוכל...). כמה לאכול - פשוט לשים לב מתי הגוף אינו רעב יותר. גם כאן המערכת הפנימית משרתת אותנו נאמנה. השאלה הגדולה היא אם אתה יודע להבחין בין רעב פיזי לרעב אחר (רגשי) והאם אתה מתנהל באכילתך באופן שיאפשר לך להיות קשוב לסיגנל הפיזי שאומר "די לי". אני מניחה שבשלב זה אתה לא מיומן בכך, כיוון שאז לא היית מגיע למצב בו אתה אוכל "יותר מדי" בצהריים. אינני יודעת מה זה "יותר מדי" - האם זה יותר מדי ביחס למה שתכננת? (ואם תכננת ש- 250 קק"ל צריכים לספק אותך ובעצם אמרנו שהגוף שלך זקוק ל- 400 קק"ל...אז בעצם זה אפילו פחות מדי אלא שבמחשבתך הפרזת ולזה כבר יש השפעה על תחושת התסכול, האכזבה אולי אפילו מתעורר כעס והם רגשות משמינים מאוד כי הם יוצרים אכילת יתר) אני יודעת לאמר לך ש"יותר מדי" מתייחס רק למה שהגוף יסגנל לך. "...כתוצאה מהרגשה שלא אכלתי כל היום." - איזה רעב זה? זה נשמע לי יותר כמו תחושת פיצוי. פיצוי על מה? מה הקשר של זה לרעב פיזי של הגוף לאנרגיה ולרכיבי תזונה? אני מקווה שאתה מבין את האבחנה שאני מנסה להראות. משה, דיברתי על פרטים טכניים יחסית אך אלה מבוססים על תפישה מחשבתית שונה. כדי ליצור את ההרזייה האולטימטיבית, העבודה לא יכולה להתגמד לתפריט, בין אם אתה המצאת אותו על סמך הידע שלך ובין אם כתבה לך אותו הדיאטנית הטובה בעולם. כדי ליצור את המציאות שבה אתה רוצה לחיות, עליך לשנות את אופן החשיבה שלך וצורת ההתייחסות שלך לגוף האדם, לגוף שלך ולמזון. עליך ללמוד לספק גם את צרכיך הרגשיים שמתערבבים לך עם הצרכים הביולוגיים, כמו ברוב מקרי ההשמנה. עליך לתת מענה הולם, אמיתי וראוי למה שאתה צריך באמת הן במישור הגופני והן במישור הרגשי. להגביל את עצמך (וליצור תחושת חסך וקיפוח), לחיות ע"פ תפריט או אורח חיים שמתאים או למישהו אחר מצד אחד ולהתעלם ממה שאתה באמת צריך ברמה הרגשית מצד שני - לא יעבוד, לא היום ולא בעוד 10 שנים. עליך להבין שהגישה שלך צריכה להשתנות. יש לך גוף בריא ונפלא שיודע מה לעשות, תפקידך הוא לעזור לו. באופן בו פעלת עד כה הפעלת מניפולציות שהגוף יודע להתמודד איתן רק באופן אחד - אגירה. טוב עשית שפנית לפורום שלנו, פורום הרזייה ללא דיאטה. טוב שנחשפת לגישת ההרזייה ללא דיאטה. מדובר בתהליך רב רבדים ואתה מוזמן לבחור בו. תהליך בו תוכל ליצור שינוי מהותי מבפנים החוצה...רק אז תוכל להיות סמוך ובטוח שלאחר שהתוצאות יושגו הן תהיינה יציבות בחייך. נשמח לעמוד לרשותך להסברים נוספים. איחולי הצלחה. שלך לאה פינטו

אני בת 17 ואני סובלת מעודף משקל!!!!אנירוצה לרזות ו רוצה לעשות את זה כעת!!! אני גרה בפנימיה ולא יוצה לי כל כך לעשות ספורט!!מה אני צריכה לעשות

בוקר טוב דר. כדי לרזות מספיק לדעת להענות נכון לצורכי הגוף. ולפני כן רצוי לדעת לזהותם. פעילות גופנית איננה תנאי להרזייה. ולכן היא לא הבעיה בכל מה שקשור לתהליכי הרזייה. כדאי שהיא תהיה נוכחת בחיינו בשל תרומתה האדירה לחיוניות ולבריאות הפיזית , הרגשית והמנטלית שלנו. אך בשום פנים ואופן אין לקשור אותה להרזייה. כיוון שבין אם את פעילה ובין אם לאו, הגוף אומד את צרכיו בהתאם. ואין סיבה להשמנה בהעדר פעילות גופנית. כשאיננו פעילים, לגוף נדרשת פחות אנרגיה ולכן הו גם דורש פחות. פרט לזאת, הייתי רוצה להפנות אותך לקרוא את תגובתי למשה כהן. מקווה שזה יעזור ולו במעט. בהצלחה לאה

שלום קוראים לי ראם ואני בן 15 ואני סובל מעודף משקל [67 ק"ג]. בהתחלה עשיתי דיאטה של 1000 קלוריות ביום ואפילו פחות,אך לא ראיתי תוצאות מהירות ואני רוצה מאוד להרזות לקיץ ולתמונות ספר מחזור של סיום שנת הלימודים. אז התחלתי לאכול ממש טיפה, אני אוכל כל יום 150 גר' של תירס דל קלוריות שזה יוצא 70 קלוריות בערך לכל היום! ועשיתי כושר. אז ממש התחלתי לרזות. ירדתי 10 ק"ג בערך,זה לא מספיק ואני עדיין צריך להמשיך ולרזות עוד, אבל בזמן האחרון[שלושה הימים האחרונים] אכלתי טוב, לא הרבה בכלל ודברים בריאים, אפילו לא עברתי את ה800 קלוריות, אבל עליתי 4 קילו! מכלום! בזמן שלא הייתי שומר הייתי אוכל ממש מלא ולא הייתי עולה במהירות ובכמות הזאת! אני לא יודע מה לעשות עכשיו כל דבר קטן שאני אוכל אני משמין כפול! אני לא יודע מה לעשות, איך לסדר את זה כי אני לא רוצה לעלות הכל בחזרה! איך אני יכול לחזור לאוכל בריא ולסדר את זה בלי לעלות במשקל? בבקשה תעזרו לי ראם

השאיפה של כולנו היא להגיע למשקל רצוי. אין תרופות פלא, ואין דיאטה מהירה (לפחות לא כזו שמחזיקה מעמד) אז קודם כל לך לדיטאנית (אפשרי דרך קופ"ח) ותבקש תפריט מסודר שמותאם לך אישית (לפי אוכל שאתה אוהב ופעילות גופנית-גם אם אין כזה דבר אצלך,זה משהו שהן יודעות לקחת בחשבון), תחזור לאכול בריא ורגיל, כל דבר שעשוי מחיטה = תיקח מחיטה מלאה, דגנים עם סיבים, הרבה ירקות ומים.וכן מותר לך מנת בשר עם תפו"א. תזכור תמיד: כל דבר בטאקט הוא טוב. אם אין לך אינדיקציה לאמת מידה טובה (טאקט) לך לאיש מקצוע (דיאטן) שיעזור לך להפנים את זה. דיאטה אף פעם לא עוזרת רק שינוי באורח חיים יכול להוביל לתוצאות שמחזיקות לאורך זמן

ברגע שהגוף שלך הבחין שהוא לא מקבל מזון בצורה נורמלית וסדירה הוא בעצם נכנס למגננה וכל מזון שיקבל הוא ישמור ב"מחסנים" ולא ישחרר...יש לאכול בצורה מאוזנת ולשמור על אורח חיים שכזה, תאמץ דיאטה שתוכל להתמיד בה כל החיים!!!! רק זו הדרך וזה מנסיון- הורדתי 20 ק"ג ואני שומרת על הישג זה כבר 6 שנים!!!! (וניסיתי הכל!!!!!) בהצלחה

בוקר טוב, ראם. למדת שיעור חשוב מאוד על האופן בו גופך עובד ואם תסכיל להרוויח מזה משהו, תצליח בענק. ראם יקר, כמו שלא מעלים עודף משקל מהיום להיום, לא מורידים אותו מהיום להיום ולכן כל נסיון לעשות זאת מהיר פועל נגד אחד החוקים הבסיסיים של הטבע והוא שימור הסטטוס קוו, יציבות.כל נסיון להכניס לחיינו התנהגות שאין לה שום בסיס בהוויתנו, לא שורדת, מעבר לענין הפיזיולוגי. אני חושבת שזה גם מה שניסו לאמר מיכל ולמ בדרכם. הגוף שלנו מתוכנת לשרוד מצוקה. כשאתה מרעיב אותו (נער בן 15, גיל בו מתרחשת קפיצה משמעותית בצרכי הגוף בשל ההתבגרות וההתפתחות של מערכות הגוף) הוא חייבלהגן על עצמו, ומתוך תחושת האיום הוא יקלוט וינצל כל פרור אנרגיה שתספק. אני רוצה להפנות אותך לתשובה שכתבתי למשה כהן (מספר הודעות מעליך). כאן תמצא הבדל בין הגישה שמייצגים העונים המכובדים לפניי לבין גישת ההרזייה ללא דיאטה שמיוצגת בפורום זה. יש דרך אחרת ראם, ומקווה שתמצא בה את הכח למלא אותך באופטימיות ובתקווה, על חשבון היאוש והתסכול. שלך בברכה לאה פינטו

שלום, אשמח אם תעזרו לי בהמלצה על תזונאי/ת טוב/ה באיזור חיפה. תודה רבה, נועה.

בוקר טוב נועה. את מוזמנת לפנות לפורום דיאטה כלשהו או למותת עתיד, היא עמותת הדיאטנים. יכול להיות ששם תוכלי למצוא מענה הולם. אך לפני כן, מציעה לך להגדיר לעצמך : "תזונאי/ת טוב/ה" - מהו / מהי? בהצלחה שלך לאה פינטו

למנהלות הפורום שלום רב, אני בן 32 נשוי+ 2 וסובל מהשמנת יתר של להערכתי כ -30 ק"ג. באופן כללי אני עם נטייה להשמנה מאז שאני מכיר אותי כאשר תקופות בחיי היית רזה יותר (צבא -יחידה קרבית, מאבטח במע הביטחון וכדו') כל חיי אני מנסה דיאטות חדשות לבקרים ולעיתים היד על העליונה אך בעיקר על התחתונה. ניסתי דיאטנים ודיאטניות, שומרי משקל, קבוצות תמיכה, דיקור ועוד. באופן כללי אני נמצא בכושר סביר (בעבר התאמנתי באופן סדור). שגרת יומי עמוסה מאוד (תירוץ אמיתי) ולחוצה אך יחד עם זאת ישנן חלונות הזדמנויות לעסוק בפעילות גופנית. אשמח לקבל עצתכם מה לעשות שכן הנושא מחד מטריד מאוד ומאידך אני כבר מספר שנים ללא הצלחה ליירידה במשקל. ? תודה מראש

אני מכיר את המיקרה הזה. כי אני בן 19 ואני בעצמי לפני שנה הייתי גם די מלא אבל "לקחתי את עצמי בידיים" ובמשך 5 חודשים עשיתי ספורט וגם אכלתי פחות. אז תאכל 3 פעמים ביום בכמויות קטנות ולא משמינות. לפי דעתי הקוד של ההרזייה הוא: "להוציא יותר להכניס פחות". ואז תרזה במשך זמן. אחרי 5 חודשים רזיתי 33 קילוגרמים. ואני שוקל עכשיו 95 קילוגרמים. בהצלחה בהרזייה.

בוקר טוב r.f כל גוף אנושי מכיל תאי שומן. ובגוף אנושי בריא, לתאי השומן הללו יכולת להתרחב (השמנה) ויכולת להתכווץ (הרזייה). לכולנו יש את היכולת להשמין, כמו גם את היכולת לרזות (למעט מקרים פתולוגיים, חריגים שמהווים אחוז זניח באוכלוסיה). לא הייתי רוצה שתתייג את עצמך כבעל בעיה, כאילו נולדת איתה וזהו גורלך (אין לי ספק שמלבד התקופות שציינת, היו עוד זמנים בהם גופך היה רזה ו...ללא דיאטה). חשיבה מתייגת כזו מקשה ומרפה את ידיך, ויותר מכך, איננה נכונה ולכן מיותרת לחלוטין. מה שאני כן קוראת בין השורות הוא את התסכול שאומר: אני מנסה וזה לא עובד. כלומר, מה שאני עושה לא עובד בשבילי. ואני לא מתפלאה. כיוון שכל מה שלמדת שאמור לעבוד אכן אינו עובד לאורך זמן ובשלב מסוים מפסיק לעבוד בכלל. ויש הבדל גדול בין לאמר "משהו עם הגוף שלי לא בסדר" לבין לאמר: " משהו עם הדרך בה בחרתי לפעול עד כה, לא עובדת". אם אתה מאמין באופציה הראשונה - אז אין הרבה מה לעשות בנדון, נכון? לעומת זאת אם אתה בוחר באופציה השניה....אתה יכול להרשות לעצמך להיות מאוד אופטימי כיוון שיש דרך אחרת בה עדיין לא הלכת. ואני, אישית, בטוחה באפשרות הזו עבורך, עבור כל אדם בריא. הדרך עליה אני מדברת היא דרכה של גישת ההרזייה ללא דיאטה. אינך צריך לחיות ע"פ תפריט כדי לרזות. אינך צריך לעסוק בפעילות גופנית כדי לרזות. אינך צריך לספור קלוריות ולמדוד מזונות כדי לרזות. אינך צריך להמנע ממזון כזה או אחר כדי לרזות אינך צריך להלחם בתאוותיך כדי לרזות וכ"ו. מה כן לעשות, לעשות אחרת. גישת הרזייה ללא דיאטה היא תהליך מרתק ומהנה שעובד על ההתנהלות התזונתית שלך ממרחב של עוצמה ושפע, להבדיל מחסך וחולשות התובעים את כח הרצון והמשמעת העצמית המוגבלים שלנו (אתה מוזמן לקרוא קצת על כח רצון ומשמעת עצמית כמה הודעות למטה). גופך יודע לרזות גם בלי כל הצווים הללו. למעשה, לגופך הכי נוח, הכי בריא, הכי נכון להיות רזה. וכיוון שכך, הוא בנוי באופן מושלם להרזייה שלך. ואתה - לך, יש מסוגלות טבעית לכך. כל שעליך לעשות הוא לאפשר לה להתבטא תוך שינוי גישתך והתנהלותך מול גופך ומול המזו בחייך. וכל זאת באמצעות תהליך נפלא שבו גופך יהפוך להיות הנווט המרכזי באכילתך, יצירת מענה ראוי ומספק לצרכיך הרגשיים ועוד. זהו תהליך של למידה ואימון שלא רק יוביל אותך להרזייה אלא יעזור לך להיות אדם רזה מבפנים ומבחוץ. אל תתפשר על חיי נוחות ורווחה בכל המישורים (נוחות הגוף, רווחה בריאותית, מנטלית וקולינרית). יש דרך אחרת ואתה מוזמן לצעוד בה. להעמקת הבנתך, אשמח להמשיך לעמוד לרשותך בפורום ובטלפון 052-550-66-88. בהצלחה רבה וחג אביב שמח. שלך לאה פינטו

מתי מומלץ להתחיל בדיאטה אחרי לידה?

אף פעם , אלא אם את רוצה להשמין. להזכירך הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה והדגש הוא ללא דיאטה.!!!!

מהן תופעות הלוואי של הבולמייה?

שלום סיגל. עלי לדעת מה מטרת השאלה .(עבודת חקר,או סיבה אחרת).

שלום, אני בת 20 ועושה דיאטות רבות שתמיד מבוססות על ספירת קלוריות. כרגע התריט שלי בנוי על 1200-1400 קלוריות ליום ויחסית מאוזן. השאלה שלי היא האם המספר הכללי המוכר הזה של 1200 קלוריות הוא נכון גם אם אני ישנה כ-13 שעות בממוצע בכל יממה או שבגלל שאני ערה מעט שעות אני גם צריכה לאכול פחות? (השינה היא בעקבות כדורים לטיפול במיגרנות כרוניות)

היי אלונה טעית בכתובת. אנחנו פורום של הרזיה ללא דיאטה. מה שאומר בלי קלוריות בלי הגבלות ובלי ספירה. הכל מותר אין אויבים מה שהגוף רוצה הוא מקבל. אז תני לגופך להחליט כמה לאכל וכמה לישון . ככה זה עובד אצלנו. בברכה בלה

בוקר טוב אלונה וברוכים הבאים לפורום "הרזייה ללא דיאטה". אני קוראת את הודעתך וחשה אי נוחות רבה, כי כשחיים ע"פ חישובים שכאלה, הם לא נגמרים אף פעם ובשורה התחתונה זוהי התעסקות מיותרת לחלוטין. כמה אנרגיה הגוף צריך, בכל יום, בכל רגע נתון - רק הגוף יכול לדעת. כל הערכה שאתן לך, כדיאטנית, היא סטטיסטית בלבד. וסטטיסטיקה כמו סטטיסטיקה - נכונה לכלל ואינה רלוונטית לפרט. אז איך אני בעצם יכולה לעזור לך? יתכן שהגוף זקוק לפחות אנרגיה עקב אי-פעילות (שינה, במקרה שלך) אך יתכן גם שלא. איך לא? תהליכים הורמונליים וביוכימיים שונים שאינם קשורים ברמת פעילות השרירים, בהחלט יכולים להעלות את הדרישה לאנרגיה. ההתייחסות הצרה הזו שרואה את הגוף כמשוואה מתמטית פשוטה היא בעוכריי גישת הדיאטה. לכן, אנו מכבדים את הגוף שלנו על תהליכיו ומאפשרים לו לכוון את צריכת האנרגיה שלנו (בדיוק כפי שהוא מכוון אותנו להטלת שתן, לנשימה, לשינה וכ"ו). רק הוא יודע בדיוק מתי וכמה אנו צריכים. כך נחווה ימים בהם, אנו אוכלים יותר מ- 1200 קק"ל וימים בהם נצרוך הרבה פחות. כל יום הוא שונה. וזו, יקירתי, הדרך היחידה לאפשר לגוף שלנו לרזות ותוך כדי להנות מרווחה קולינרית ונפשית. ציינת שאת עושה דיאטות רבות - מדוע? הרי אם הדיאטה הראשונה היתה עובדת, היה די בה כדי לאפשר לך לחיות בנוחות ובהנאה עם גופך. אך זוהי בדיוק המלכודת. מדיאטה לדיאטה, אנו לא הופכים רזים יותר, ההיפך הוא הנכון. כל דיאטה היא מניפולציה על חוקי הטבע של הגוף. ולמעשה, גופך, הוא היחידי שיודע. אם תכבדי את נפלאותיו ורק תהיי קשובה לסיגנלים שהוא שולח ותגיבי להם בהתאם, תגלי שהוא פרטנר נפלא להגשמת מטרתך ותוכלי להיות בטוחה שאת מספקת בדיוק את הנדרש - לא פחות, לא יותר. ולכן, לא לתמרן ולשלוט בו אלא לעבוד איתו בהרמוניה. זה יפתור אותך מכאב ראש ומהתעסקות טורדנית בשאלות מעין אלה. בברכת בוקר טוב ויום נפלא שלך לאה

עד היום לא חשבתי שאני סובלת מהפרעת אכילה. לאחרונה התחלתי לקרוא מאמרים בנושאי בריאות ודיאטה וגיליתי סוג חדש של הפרעת אכילה.כלכך הזדהתי עם כל התסמינים שהיו רשומים שם שנבהלתי! זה לא בולימיה או אנורקסיה, אלא איזשהי אובססיה לאוכל. היום אני בת 21 ואף פעם לא סבלתי מעודף משקל, אך לפני כ-5 שנים החלטתי שאני צריכה דיאטה ורזיתי כ-5 ק"ג. מאז אני מרגישה שכל מטרתי היא רק לשמור על המשקל הקיים, לא להעלות והדבר מעסיק אותי כל היום! אני כל הזמן חושבת על אוכל "מה אני אוכל בארוחה הבאה שלי?". אני מתרצת לעצמי שאני אוכלת בריא אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני פשוט לא רוצה להשמין בלי שום קשר לבריאות! אני אוכלת ושותה רק מאכלי דיאט, מנסה להמנע מעוגות ומתוקים ואם כבר "חטאתי" אני מייסרת את עצמי ומנסה להעניש את עצמי ע"י ספורט או דילוג על ארוחה.... אני תמיד אוכלת מסודר וממש מתכננת מראש מה אני אוכל כל היום כי רק ככה אני מרגישה בשליטה. ברגע שאני מפסיקה לספוק קלוריות זה כאילו אני לא בשליטה על חיי וזה נורא מפריע לי! למרות שאני מודעת לכך שיש לי בעיה אני לא מנסה לשנות את זה כי אני מפחדת להשמין. אני לא מבינה מהיכן נובע הפחד הזה ומה לעשות. אשמח אם תוכלו לעזור.

שלום ליטל. הפרעת אכילה שלך נכנסת לקטגוריה הקרויה הפרעת אכילה לא ספציפית. זה שם כללי לקושי סביב נושא של אכילה, משקל ודימוי גוף. מה שאת מתארת מרמז על קונפליקט פנימי הבא לידי ביטוי במלחמה שיצרת בינך לבין גופך. הפתרון צריך להיות משולב. תזונתי ונפשי גם יחד. בצד התזונתי עלך לחזור לאכילה נורמלית שזה אומר לאכל על פי רעב ושובע כל מזון שיש, בלי לספור קלרוית לפחד מהשמנה או להרגיש רגשי אשמה. כדי שתיהיי מסוגלת לעשות את זה צריך טיפול בצד הנפשי - לנסות להבין יחד אתך איך את גורמת לעצמך את ההתנהגות הזאת בעזרת פרדיגמה לא פונצקיונלית,לגייס את החלקים הבריאים הבוגרים והמתפקדים שלך לצורך תהליך של איזון ולאפשר לך חזרה הדרגתית לאכילה נורמלית. ליטל היקרה נכסת לבור בלי כוונה וכל ניסיון נוסף של דיאטה רק יכניס אותך יותר עמוק לבור הזה. לא מאוחר מידי לצאת מהבור , טפלי בעצמך. בלה

קודם כל תודה שענית כלכך מהר, אבל עדיין יש משהו שאני לא מבינה. את אומרת שצריך לאכול עפ"ע תחושת רעב ושובע, דבר שנשמע מאוד הגיוני. הבעיה היא שגם כששבעים תמיד יש "חשק" לאכול. וזאת הבעיה - אם אני רואה עוגיה, שוקולוד או משהו שנורא בא לי עליו, אז אני אגביל את עצמי כי אלו מאכלים משמינים שאני לא באמת צריכה כי אני לא באמת רעבה... דרושה משמעת עצמית בשביל להפסיק לאכול כשיש עוד אוכל בצלחת, או לא לחטוף משהו שנראה טעים גם כשאני לא רעבה! איך אני גורמת לעצמי לציית רק לתחושות של הרעב בלי להתייחס למה שהעיניים רואות? בלי להתייחס ל"חשק" למשהו מתוק?

שלום, מה אתם אומרים על סדרת המעדנים החדשה של שטראוס? מצד אחד - זה רק 99 קלוריות לגביע (קטן וצר), ואם זה אי אפשר להתווכח. מצד שני - זה עם סוכר, 2% שומן, ומאוד נוגד את התפריט שלי בחודשיים האחרונים שמורכב רק מ"לייט" ו-"דיאט". אז אמנם זה מאוד כייף לאכול אחת ליום מעדן כזה, להרגיש שאוכלים משהו מתוק "אמיתי" ולא עם טעמי לוואי של ממתיקים מלאכותיים, אבל מצד שני אני תוהה אם אני לא פוגע בכל התהליך הזה שאני כבר חודשיים מתמיד בו מאוד יפה (כבר 18 קילו! אבל הדרך עוד ארוכה...) אשמח לשמוע את דעתכם.

מאור היקר. אנחנו חושבים ופועלים אחרת. גישת הרזיה ללא דיאטה נגד הגבלות ,ספירת קלוריות והסתכלות על אחוזי שומן וסוכר. תאמין או לא למרות שאני דיאטנית הפסקתי לגמרה להסתכל על ריכיבי מזון, לחשב קלרוית ולתת לאנשים תפריטים .למה ? כי זה לא עוזר בכלל. נכון לטווח הקצר זה עשוי (והדגש הוא על עשוי) להוריד במשקל ואפלו הרבה אבל לטווח ארוך זה רק מזיק. תאמין לי מדיאטות לא מרזים לטווח ארוך . גישת הרזיה ללא דיאטה היא חלק מהטרנד החדש הסוחף את כל העולם וגישה שלו היא בריאות, העצמה, חיבור לגוף הנאה מאכל ולא ספירה, קיפוח, מסגרת . מקווה שעזרתי, בלה

שלום מאור אני יכולה בהחלט להבין את הבלבול. בלבול נוצר כאשר מידע אינו מצליח למצוא את דרכו לערוצי החשיבה הקיימים בתודעתנו, או אפילו מנוגד להם. התפריט שלך הוא האורים והתומים שלך כרגע ומתחבר טוב לדפוסי החשיבה הקיימים אצלך (כגון: צריך להמנע משומן, לצמצם צריכת סוכרים, לצרוך כך וכך קלוריות וכן הלאה). דפוסי החשיבה הקיימים גם גורסים שכדי לרזות יש לצרוך מוצרי "דיאט" ו"לייט" ואלה אמורים להיות דלים בקלוריות, דלים בשומן ודלים בסוכרים. עד כה נכון? יופי. עכשיו מגיע לו מוצר שמתיימר להיות "דיאט" אבל זה לא מסתדר עם תבנית ה"דיאט" שלך - יש בו סוכר, יש בו, אבוי, 2% שומן. ובמקום המבולבל הזה אנו יכולים לעשות אחת מהשתיים: 1. לדחות על הסף את המידע החדש ולומר לעצמנו בלב "רמאים" 2. לבחון את ההבנה והידע שאנו מביאים. אני חושבת שבמידה מסוימת בחרת ב- 2. ואם כך, אז דע שמוצר דיאט מוגדר ע"פ כמות קלוריות ולא אחוזי שומן או סוכר. נגדיר משקה כדיאט אם תכולת הקלוריות לא עולה על 20 קק"ל ל- 100 מ"ל. נגדיר מזון כדיאטטי אם תכולתו הקלורית לא עולה על 40 קק"ל ל- 100 גרם. מוצר דיאט הוא מוצר דל קלוריות. במקרה זה, כיוון שכמות השומן אינה עולה על 2 גרם ל- 100 גרם מוצר - המוצר הוא גם דל שומן. מאור יקר, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה, כפי שכתבה בלה, תפישה זו היא שונה לחלוטין מהתפישה אותה אתה מביא. אינני מצדדת באופן בו החלטת לטפל בהשמנה שלך, הוא נוגד את דפוסי החשיבה וההבנה שלי את גוף האדם ותזונתו. מוצרי דיאט ולייט לא הביאו את בשורת הרזון ולמעשה, סקרי בריאות מראים כי העליה של גרף ההשמנה באוכלוסיה המערבית די מקבילה לעליה של גרף היצע מוצרי דיאט ולייט. אני מניחה שזה עלול לבלבל אותך כיוון שזה ידע מנוגד לדפוס החשיבה הנוכחי. כשתבחר לקרוא תגר על אמונותיך, מתי שזה לא יהיה, אתה מוזמן לשקול את הגישה הנפלאה הזו. נשמח להיות כאן בשבילך. מכבדת את בחירתך ומאחלת לך את מירב ההצלחה. שבת שלום לאה

בלה / לאה שלום, אני בן 32 בחודש הבא ומרגיש מצויין. עשיתי בדיקת דם כללית ולהלן התוצאות הבעיותיות: CHOLESTEROL- HDL 34 too low CHOLESTEROL-LDL calc - 164 too high ALBUMIN 4.9 a little too high 52- 42 % 41.57 HCT 11.1- 7.1 fL 6.91 MPV 20- 2 52 ESR זה ממש מדאיג כי זה הרבה מעל ערכי הנורמה. הייתי מבקש לדעת מה עליי לאכול על מנת לחזור לערכי הנורמה בתוצאות הבאות. תודה מראש, אסף

אין זו הבמה הנכונה לשאלה מסוג זה. אנא, הפנה שאלות אלה לרופא המטפל שכל תיקך הרפואי פרוש לנגד עיניו. רק דבר קטן קטן....פעילות גופנית היא היחידה שביכולתה להעלות את רמת ה- HDL. זהו הכולסטרול "הטוב" שביכולתו להגן מפני ה- LDL ("הרע"). לכל השאר יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות, בינהן רמת מיום נמוכה (התייבשות קלה). אז החלף דאגה בעשייה (תתחיל לנוע). החלף אי-וודאות בוודאות (גש לבדוק מול רופא והדיאטנית המטפלים). בהצלחה רבה ובברכת יום נפלא שלך לאה

אני רזה אך יש לי בטן ואיני יודעת איך להוריד אותה למה זה קורה ומה עושים?

בוקר טוב אדה. אני לא מכירה הרבה אנשים שאין להם בטן - לפעמים היא שטוחה, לפעמים קטנה ועגלגלה, לפעמים הריונית, לפעמים סתם גדולה. אבל לכולם יש בטן ועל זה נוקיר תודה. אני יכולה להבין מדברייך הלקוניים כי גודל הבטן, שלך, איננה לשביעות רצונך והיית רוצה אותה קטנה יותר. אם כך, עלי לשאול אותך: האם מבנה גוף רזה עם בטן גדולה, באופן יחסי, הוא דבר חדש במציאות שלך? משהו שהתפתח לאחרונה? האם מבחינה בריאותית הכל תקין? למה זה קורה? פיזור תאי השומן שלנו בגוף הוא מאוד אישי וגנטי. יש מי שאצלו נמצא ריכוז גבוה יותר בבטן, אצל אחר ברגליים, אצל שלישי באגן וכ"ו. כשאנו משמינים, משמע, תאי השומן שלנו מתחילים להתרחב (לא נוספים חדשים), הדבר יקרה בעיקר היכן שריכוז תי השומן לנו גבוה ורק אח"כ יאגר שומן באזורים בהם הריכוז נמוך יותר. כשנרזה, משמע, תאי השומן שלנו מתרוקנים ומתכווצים (לא פוחתים במספרם), זה יקרה קודם כל באזורים בהם אנו רזים יותר ואח"כ באזורים בהם יש ריכוז תאי שומן גבוה. מה שנכנס ראשון יוצא אחרון. סיבה נוספת: אינני יודעת בת כמה את ו/או עד כמה את פעילה פיזית ויכול להיות שאין זה רלוונטי לגבייך אך בכל זאת. כששרירי הבטן מתחילים להתרפס, לרקמת השומן יש פחות אחיזה פנימה והיא נוטה להשתפל קדימה ו/או לצדדים. ופתאום אנו מגלים שיש לנו בטן (גדולה יותר). לכאורה, דבר לא השתנה בתזונה שלנו ובשאר אזורי גופנו אך משהו בכל זאת קורה עם הגיל ועם הפחתה בגירוי וחיזוק שרירי הבטן. מה לעשות? לחזק את שרירי הבטן. הם מתפקדים כמו חגורה שאוספת פנימה. במקרה זה אנו לא מורידים את הבטן אלא אוספים אותה חזרה למקומה. מקווה שנענית לשביעות רצונך ומאחלת לך המון הצלחה והנאה. שלך לאה ככ

שלום לכולם... מתי הכי נכון/טוב להישקל...? על הבוקר? לפני השינה? מה ייתן את התוצאה המדויקת, נכונה ביותר לגבי משקל הגוף...? תודה ויום טוב

בוקר טוב אלינור. אין לי תשובה בנוסח: "הכי טוב להשקל בבוקר"..אחרי הפיפי לפני הקפה וכ"ו. במקום, הייתי רוצה לשאול אותך מה את רוצה למדוד באמת? אם אכן את מסת הגוף שלך, אז רמת הדיוק לא כ"כ רלוונטית כי המסה הכללת משתנה כל העת. שתית 3 כוסות מים, המסה עלתה. אכלת ארוחת ערב, המסה עלתה. ניכנסת לשרותים, המסה ירדה. אז למה הכוונה, מדויק? אם את מסת השומן שלך את רוצה למדוד...? מאזני שקילה הם כלי מדידה מאוד מאוד לא אמין. הם מודדים מסה כללית שמושפעת בעיקר מתנודות במשק הנושלים ולא פרקציות ספציפיות כמו רקמת שומן. בברכה ויום טוב שלך לאה פינטו

את צודקת מאוד..! גם אני מעדיף לא להישקל כי אז אם עליתי אז הביטחון העצמי שלי יורד ואני רואה שהדיאטה לא עוזרת אז אני מפסיק או מזלזל.

נכון מאוד ,גם אני התעסקתי עם זה כל הזמן וזה שבר אותי לא פעם כי כל פעם שאתה לא רואה שינוי אחרי כמה ימים ולפעמים אפילו עליה ,אתה מיד מתייאש. הכי טוב זה לא להישקל אלה פעם בשבוע שבועים ,אני אוהב לקחת לי מכנס רפרנס ,כזה שלא נכנסתי אליו ולא היה קרוב להיסגר ולראות איך אני מתקדם. ומסתבר שגם שהמשקל לא מראה זאת ,יש ירידה משמעותית במיוחד כשעוסקים בספורט ומשלבים תזונה נכונה.

ערב טוב אני בת 28 גובה 1.61 שוקלת 68 , חייבת לרדת במשקל!! (לא לאחר לידות) לפני חצי שנה שקלתי 60 ק"ג ירדתי יפה במשקל עכשיו אני עובדת מהבית ואני משמינה מנסה את כל הדרכים לרדת במשקל אבל לא מצליחה . אשמח לקבל את עצתך , ועוד כמה שאלות : האם מרק עדשים משמין? האם סלק משמין? ומה לגבי אבוקדו? תודה

ואני חייבת לומר שתסמונתה PMS גם לא עוזרת לי היא רק גורעת את המצב בעבר נטלתי גלולות ותסמינים של הזלילה ירדו , כרגע הכל יחד גם כאבי ראש וגם התקפי זלילה בלתי נסבלים , האם לחזור לגלולות? תודה

ערב טוב פאר. לא רוצה להשמע קטנונית, אבל הסמנטיקה היא ראי להלך הוויתנו ולכן חשובה מאין כמוה. עצרי רגע, רדי מהאוטוסרדה לחניית ביניים קטנה ונסי לחוות: מה עושה לך המילה "חייבת". אמרי לעצמך בלב "אני חייבת" - שימי לב מה קורה לך רגשית, מנטלית. האם יש בכוחו או היה בכוחו של ביטוי זה לסייע לך עד כה? ואם כן, כמה זמן הצלחת לעמוד ב"חובה" הזו? יקירתי אנו גדושים בהמון חובות ובמעט מאוד מחויבויות. וכשאנו שוקעים תחת עומס של חובות (מבחוץ, בעיקר), לא נותר לנו הכח/ האנרגיה לקחת על עצמנו מחוייבויות (מבפנים). ודווקא הן, המחויבויות, דווקא הן מכוונות אלינו, אל עצמנו. כך קורה שאנו בסדר עם כל העולם ואשתו ושוכחים קצת את עצמנו. אז במקום לשקוע בחובות, השקיעי ברצונות ובחלומות שלך. מתאורייך, אני מבינה שלאחר דיאטה בה ירדת במשקל, עלית בחצי השנה האחרונה 8 ק"ג. את מייחסת זאת ל: 1. שינוי מקום עבודה 2. PMS אינני מוצאת בשני אלה, לכשלעצמם, גורמים להשמנה. אך אומר לך מה כן, ובהמשך המלצותיי. הסיבות להשמנתך הן בעיקר רגשיות. המעבר לעבודה מהבית טומן בחובו הרבה מאוד התמודדויות חדשות, חלקן מג'וריות וחלקן מינוריות. אך אלה הן התמודדויות חדשות וישנות שלהן למדת להגיב באכילה. זה לא חייב להיות כך. זה קורה גם לאנשים שעובדים מחוץ לבית ולכן הבעיה איננה בקרבתו של המטבח או זמינותו של המקרר. לפני מחזור ולעיתים בימים הראשונים שלו, ההוצאה האנרגטית של הגוף עולה מכאן שהדרישות שלו לאנרגיה עולות. אלא מה? זה לא מסתדר עם ההגבלה הדיאטטית ולכן מיד עולים רגשות אשם, יסורי מצפון, הלקאה עצמית ומכאן למקרר הדרך קצרה מאוד. רגשות האשם והתסכול גורמים לך לחשוב שזהו הכל נהרס, ובטח גם מאוד שמנת וכאן מתחיל ה- what the hell effect - הוא האפקט המשמין, לא האכילה הגבוהה יותר ב- pms. פאר, אין ספק שהגישה הדיאטטית שולטת באכילתך וזה גם מתבטא בשאלוייך בנוגע למזונות משמינים. אין מזונות משמינים, יש גישה משמינה. חסך (גם אם נרשם ע"י מומחה בינלאומי) הוא זה שגורר בשלב זה או אחר אכילת יתר. ולכן ההמלצה שלי היא לשנות גישה ולעבוד על מה שבאמת יצור שינוי בחייך. לעבור מגישת הדיאטה והחסך לגישה שלוקחת את אמירת הגוף שלך בחשבון. והאמיני לי, גופך משתוקק למימדיו הקלים והנוחים לא פחות ממך. גישת ההרזייה ללא דיאטה, מעבירה את הפוקוס מהמזון אלינו, לגופינו. מטרתה ליצור הרמוניה בינך, במישור הפיזי והרגשי, לבין סביבתך הקולינרית. no more war. מקווה שתרמתי ומאחלת לך הצלחה רבה בכל דרך שתבחרי. שלך לאה פינטו

אני שבוע ראשון בקבוצת הרזייה של חלי ממןואני ממליצה בחום.ירדתי400 גרם וזה רק ההתחלה ...

שלום אני אישה בריאה בת 51 שנתיים ללא מחזור גובה 170 משקל 55 ( עוסקת בספורט כמה פעמים בשבוע דרך קלטות. ילדתי 4 בנים) מידות של מותניים 81 ירכיים 90. אני נחשבת לצורת תפוח אני רזה עם בטן די בולטת שתמיד הפריעה לי יותר מבחינה אסטתית- האם יש איזה הצעה דיאטה מסוימת אשר יכול לעזור לשפר ולעזור במידה מסוימת להוריד את הבטן (אני יודעת שאני לא צריכה לרדת במשקל (אני רוצה לשמור על המשקל הנוכחית ) !! שוב תודה אשמח לקבל תפריט או כל מידע אפשרי... כל טוב ושבוע טוב !thank!

שלום רב, יש מספר דברים שאת יכולה לעשות. 1 - לפנות למדריך כושר ולבקש ממנו הנחיות לפעלות גופנית אשר תעצב את שרירי הבטן. 2 - אני לא ממלצה על זה אבל בכל זאת זו אפשרות - ניתוח פלסטי. 3 - לשנות את הדרך בה את מתבוננת על הגוף שלך .(את זה אני הכי ממליצה). אין שום דיאטה שעוזרת להוריד דווקא את הבטן. את בגבול התחתון של הנורמה מבחינת משקל כך שאת לא צריכה לרדת כפי שאמרת. אנחנו מאד נגד תפריטים מוכתבים מבחוץ.

שלום לכן לפני מספר שנים גילו אצלי את תיסמונת השחלות הפוליציסטיות שגורמת בין היתר לקושי בהרזיה ומצד שני מחריפה עם עלייה במשקל. בעקבות הפניית הגניקולוג הגעתי לדיאטנית שמתמחה בנושא. היא הרכיבה לי תפריט כמעט ללא פחממות וסוכרים שהיה לי מאוד קשה להתמיד בו. האם מישהי מכירה את התסמונת הזאת? איך בגישה שלכן מתייחסים ל"הכתבות חיצוניות" כאלה, בעיקר לנוכח העובדה שפחממות מורכבות וסוכרים ידועים בהשפעה טובה על מצב הרוח? בתודה תרה

שלום רב, התסמונת שאת מתארת נובעת מחוסר איזון הורמונלי המקשה על ירידה במשקל והטיפול הטוב ביותר עבורה הוא אכן הרזיה. קצת פרדקוס ללא ספק. לדעתי , אין שום בעיה שמצדיקה דיאטה קיצונית ולו רק בגלל העובדה שדיאטה מסוג כזה עלולה לגרום להרעה במצב. הרי ידוע שדיאטות גם אם יש בהן הרבה היגיון לוגי לא עובדות בשטח . הייתי ממלצה לך לטפל בעצמך בשיטה הרבה יותר הוליסטית. נסי לראות מה מדבר אלך ופני לטיפול כזה - אולי שילוב של עבודת גוף נפש עם תזונה בריאה ואיכותית, אולי דווקא רפואה סינית עם גישתה הרחבה לבריאות ותזונה. בכל מקרה גם אם עליך לשנות את תזונתך חובה לצייד אותך בכילים מתאים שיאפשרו לך להשתמש במידע שניתן לך. זה אומר לבדוק יחד אתך את הקשיים הרגשיים סביב דיאטה , את החלקים בתוכך שמתנגדים לצימצום זה כמו גם לגייס את החלקים הבריאים החזקים והמאוזנים לצורך התהליך. כל זה לא נעשה על ידי העברת אנפורמציה , העברת אנפורמציה היא חסרת ערך ללא עיגון נכון שלה בתוך הגוף נפש. זה כמו לקנות המון אכל בסופר - יקר ואיכותי ביותר אבל אין לך בכלל מקרר לשמור אותו, רובו פשוט יזרק כי אין לו שימוש עבורך. בכל אופן לא צריכה להיות סיבה לכך שלא תגיעי לאיזון. אני טפלתי בבנות הסובלות מהתסמונת בתהליכים המשלבים יעוץ תזונתי עם מודעות עצמית והטיפול היה מוצלח . בברכה, בלה

שלום אני אחרי שתי לידות - האחרונה לפני חודשיים מהלידה עצמה ירדתיי 3 ק"ג בלבד עד עכשיו אני מתוסכלת לפי הנתונים שלי : גובה 158 גיל 26 משקל כיום 72 אני צריכה לרדת 20 קג" ולא מצליחה לעשות זאת. אני אוכלת לפי הקשבה לגוף שלי מה שבא לי באותו רגע ובכמויות קטנות. משתדלת לא לאכול מאוחר כלום לא זז...מתוסכלת

היי מיטל ראשית מזל טוב. אני שומעת את הלחץ שלך ואת הרצון לחזור מיד למשקל לפני הלידה. כאלו כלום לא קרה לך לגוף שלך ולנפש שלך כאלו הנס המדהים הזה של הבריאה שהתרחש דרך גופך צריך כבר להתקפל כמה שיותר מהר שלא יראו את הסימנים!!!. הגוף שלך הוא בעל קצב משלו לקח לו 9 חודשים לייצר לך ילד למה את רוצה שהוא ירד בקצב שאת מחליטה עבורו? יש לי חדשות בשבילך ,הגוף שלך לא נתון לשליטתך . את כהורה שלו צריכה לתת לו את התנאים הטובים ביותר להיות בריא ומאוזן. להקשיב לצרכים שלו,להזין אותו היטב להפעיל אותו, ולסמוך עליו זה הכי חשוב. כשאת אומרת שאת אוכלת לפי צורכי הגוף שלך אני לא בטוחה למה את מתכוונת והאם ברור לך בכלל איך עושים את זה נכון . הגוף לא נועד להיות בעודף משקל אין לו שום צרוך בקילוגרמים המיותרים האלה. אם תפעלי נכון הוא יחזור לאיזון ואם לא (ולא זה בעקר להיות בלחץ ולעשות דיאטות ) הוא לא ישתף אתך פעולה. אז שוב הרבה מזל טוב ותהני מגידול ילדייך.

אני אוכלת לפי צרכי הגוף ז"א שאני אוכלת מה שבא לי באותו רגע משתדלת לא לאכול כשאני לא רעבה ומתאמצת לא לאכול בלילה אבל אני יודעת שאני לא שותה מספיק . אני כבר שנתיים במשקל עודף והגוף עדיין לא התחיל להראות סימנים שהוא רוצה להיפתר מהמשקל העודף. לכן אני כבר לא יודעת מה לעשות אני רק יודעת שאני לא בנוייה לדיאטות למיניהן. אני פשוט לא יכולה לוותר על האוכל.

כמה קלוריות בממוצע צריך לצרוך ביום כדי לשמור על משקל תקין?

אין לי מושג וזה גם לא חשוב בכלל. מי שסופר קלוריות זה אנשים שעושים דיאטות. מי שעושה דיאטות זה אדם בעל תודעה של אדם שמן. אם רוצים להיות עשירים לומדים לחשוב כמו עשיר. אם רוצים להיות רזים לומדים לחשוב כמו רזה. אדם רזה לא סופר קלוריות זה בכלל לא מעניין אותו ו .... הפתעה הוא נשאר רזה כל החיים !!! איך ? יש לו סוד . מה הסוד? אם תרצי לדעת אשמח לספר. בברכה בלה

אני בת 17.5 שוקלת 60 וגובהי הוא 1.59.בילדותי הייתי מלאה.ורזיתי בחטיבת הביניים.מאז ועד היום אף פעם לא הייתי "שמנה".. תמיד אני על המשטר. אני לא נמוכה בצורה בולטת אבל ממש לא גבוהה. אני נראית טוב, באמת. אני לא מהרזות דקיקות, כי אני נמוכה וכך גם הגוף שלי,(שמותאם בדיוק למבנה שלי.מבנה חטוב, עוסקת בספורט!.). אבל יש לי מבנה מאוד טוב, ואני לא שמנה בכלל! הבעיה שלי היא כמו שקראתי פה בפורום היא הפרעת אכילה לא ספציפית.. בדיוק כמו שליטל, אחת שכתבה לך, רשמה.. אינ מאוד מאוד קשה עם עצמי בכל הנוגע לגוף שלי, זה אחד הדברים שיותר מעסיקים אותי בחיים שלי ובחיי היומיום. עשיתי המון דיאטות, דיאטניות, שומרי משקל, דיאטת חלבונים, ובאמת באמת שאני לא צריכה! המבנה שלי הוא פשוט כזה,(רקדתי והתעמלתי ולכן יש לי רגליים מלאות ופלג עליון רזה- דבר שמאוד מפריע לי- "רגליים שמנות") ושוב, אני ממש לא שמנה!. אבל לעולם לא אצליח לראות בי כ-רזה או כאחת שנראית טוב. אני כל הזמן מייסרת את עצמי במה אוכל במשך היום,במה אכלתי, מתכננת בקפידה את צריכת הלקוריות, ואוכלת המון מוצרי דיאט. ובאמת התקווה שלי אם שיום אחד פשוט אפסיק לחשבן.. קורה שבתקופות הקצרות שאני אוכלת לפי שובע ורעב אני מרזה!.. איך אני משתחררת מהאופי של השמנה, שבכלל לא תואם לי!? ורק מקשה עליי יותר..?ואיך זה שבאמת כשאני אוכלת בלי לחשבן, אני באמת מרזה!?.. האם אני יכולה להסתמך על זה?!...

הי האם תה או קפה נכללים בספירת ה 8 כוסות מים המומלצות ביום אומרים שתה מיבש האם זה נכון תודה ויום טוב

ערב טוב אורית מאיפה ה- 8? אני מכירה המלצות שמדברות על 10 ועל 12. אז מה נכון? האם ה- 8 נכון לימים חמים או קרים, לימי סתו פעילים או לימי קיץ במזגן, לנשים או לגברים, לצעירים או למבוגרים...או אולי היום את בכלל זקוקה ל- 11? יש לי המלצה חמה בשבילך, שתי לרוויה ושימי לב לצבע השתן שלך. הוא המדד הביתי הטוב ביותר להערכה של רמת המיום ו/או ההתייבשות של גופך. כשהגוף במצב של רוויה, השתן יהיה מאוד שקוף. צבעו ישתנה ויהפוך צהוב יותר ויותר ככל שיחסרו נוזלים. בנוגע לתה (גם תה צמחים בד"כ) ולקפה, אכן קיימים בתרכובות הללו חומרים משתנים. המשמעות היא שאנו גם מזינים את הגוף בנוזלים אך גם עוזרים לו להפריש חלק מהם החוצה באמצעות השתן. אין זה אומר שכוס תה היא חסרת ערך לחלוטין כשמדובר במיום הגוף, אבל זה כן אומר ש: 1. מים עדיפים. 2. כדאי לשים לב לצבע השתן ולהשלים חוסרים. לרוויה. שלך לאה

סבלתי מהפרעות אכילה, אנורקסיה ובולמיה, בהדרגה ובמשך 3 שנים מייגעות. אני מנסה להחלים, ולאכול נכון,אבל קצת קשה לווסת את מנגנון האכילה.. אני מוצאת את עצמי אוכלת אלפיים קלוריות ביום, של ג'נק פוד בעיקר, אחרי חודש של 400 קל ביום..ומטה. אני לא נשקלת יותר, ולא מסתכלת במראה..אני מנסה ללמוד לא לייחס חשיבות למראה הגופני כרגע.. (אני לא בתת משקל יותר,אם זה רלוונטי) אני דיי בטוחה שזה לא בריא לאכול כל כך הרבה..אלפיים זה מינימום בשבוע האחרון.. ואני מבינה שהגוף מחזיר לעצמו, ואני מבינה שחלק רב מזה זו גם אכילה ריגשית..אבל מתי זה ייגמר? הרכבתי לעצמי תפריט..אם תוכלי להעיר \ לתקן \ לאשר אותו, אני ממש אודה לך.. אז ככה: אני קמה כל יום ב5 בבוקר. שותה קפה ו2 פרוסות לחמקל עם דגנים. עושה שעה ספינינג-שורפת 500 קלוריות. ביניים-אוכלת פרי. צהריים- מנת בשר\דג וירקות ערב- יוגורט \ סלט מותר במהלך היום- גלידל\עוגיה\4 קוביות שוקולד (זה מגחמנות :) ) אני מעדיפה להמנע מפחממות ,מורכבות או לא מורכבות, לפחות בינתיים.. אבל אם תוכלי לומר לי מה התועלת הגופנית בפחממות ..? תמיד אומרים שזה חשוב ולי אישית הן לא חסרות אם אני אוכלת בשר וירקות.. אני גם לא אוהבת גבינות, וממוצרי החלב אני אוכלת רק יוגורטים : \ זה מגיל קטן ככה בלי קשר לה"א..

קודם כל 2000 קלוריות ליום לאשה שמבצעת פעילות גופנית זה ממש לא המון! במקום לספק לגופך את האנרגיה שאת גורמת לו להוציא, את הולכת נגדו ומגבילה אותו באנרגיה? תחשבי על זה... חוץ מזה שגם אני סבלתי מהפרעת אכילה ומנסיון אני אומרת לך שכן, חלק מהאכילה שלך כעת היא רגשית אבל לאט, לאט, כשגופך יראה שאת נותנת לו לאכול מהכל ולא מגבילה אותו בכמות הקלוריות בצורה כ"כ קריטית, את הוא תלמדו לחיות יחד בשלום, את תראי שלאט, לאט תתחילי לאכול רק כשהוא יאותת לך שהוא רעב ותאכלי מה שהוא יאותת לך שיש לו צורך בו, ותאמיני לי שזה לא יהיה ג'אנק פוד כל הזמן. דבר ראשון, לפני שאת עושה את השינוי לטובה בחייך, את חייבת להפטר מהתפיסה המוטעית שלפיה 2000 קלוריות יומיות הן ממש המון ובכלל מהספירה הקלורית הכ"כ מיותרת. בהצלחה!

ליאנה שלום רב. ראשית אני שמחה שאת בתהליך של הבראה מהפרעת אכילה. לפי שאלתך ההפרעה עדיין מנהלת את חייך ,הדרך בה את מנתחת את נושא האכילה מושפע מאד מהפרעה זו. תזונתך לא מאוזנת ולא בריאה והתפריט שבנית לך נראה לא מספק .לנוע בין אכילה מועטה של 400 קלוריות לאכילה מרובה של 200 המורכבת כדבריך ממזון לא בריא מאפיין מאד הפרעת אכילה . עלך לקבל יעוץ מקצועי המשלב יעוץ נפשי עם יעוץ תזונתי על מנת להביא אותך למצב בו את מנוהלת בנושא של אכילה על ידי הצד הבריא והמאוזן שלך. במידה ואת זקוקה להכוונה יותר מפורטת את מוזמנת ליצור קשר בטלפון. בברכה בלה

שלום רב! בזמן האחרון רזיתי מדי (כנראה ממתחים) והייתי רוצה עצה איך לעלות במשקל במקצת,למה שהייתי.בד"כ אני לא שמנה אך לא נוח לי עם המשקל הירוד.אני אוכלת בסדר ואפילו יותר אך שום דבר לא משתנה. אני בת 58 וגבוהה.אשמח לשמוע אם יש לכם עצה טובה בשבילי. תודה מראש

איך זה ששלחתי הודעה ולא קיבלתי שום התיחסות? חנהא

חנה היקרה הפורום שלנו הוא פורום של הרזיה ללא דיאטה. כלומר פה מדברים על שיטת הרזיה יחודית לאנשים בעלי עודף משקל המחפשים אלטרנתיבה טיפולית. שאלתך צריכה להיות מופנית לדיאטנית קלינית. בכל אופן אענה לך כדאיטנית. (כפיצוי על שלא ענינו מיד). ירידה לא רצונית במשקל מחייבת בירור רפואי על מנת לשלול בעיה פיזית. במידה והכל תקין עלך להגיע לדיאטנית קלינית שתעשה הערכה תזונתית של מה שאת אכלת היום ותתאים לך תפריט שיעזור לך לעלות במשקל בלי לפגוע בבריאותך.

בכל מאודי וברצון גדול אני עובדת קשה כדי לחשוב ולאכול בצורה בריאה ונכונה, אך נדמה שמעבר לרצון להיות שפויה ולהשאיר את הכל מאחור יש גם חשש לוותר על ה"שגעון". כל כך קשה לעזוב הרגל שהיה איתי המון זמן גם כשאני יודעת בהחלט שהוא רע לי והוא מוביל לתסכולים והשמנה.

נועה היקרה שלום רב. נסי לרגע להתבונן על המצב שאת מתארת מזוית חדשה שימי משקפים מצבע אחר לא כאלה שלבשת תמיד. חיות בתוך התודעה שלך כל מיני דמויות כאלה שאומרות לך משהו אחד וכאלה שאומרות לך משהו אחר. את בוחרת כל הזמן להקשיב לדמויות מסוג אחד אלהם את רגילה את המשפטים שלהם את שומעת ולהם את נותנת את כל הכח לפרש את מציאות חייך. כל עוד את עושה את זה את נשארת עם אותו סיפור עם אותה בחירה ועם אותה מציאות. אם תביני את זה תוכלי לראות שיש לך אפשרות לבחור דמות אחרת , סיפור חדש ומציאות שונה לחלוטין עלך רק לוותר על המוכר והידוע ואין ספק שזה לא פשוט במיוחד לבד ללא תמיכה ללא עזרה ללא ליווי. אם תישארי עם הקושי עם הבעיה עם הפחד תמשיכי להזין את הדמות הישנה אם לעומת זאת תעיזי לוותר עלהם יפתחו הרבה אפשרויות חדשות יתכן שזה מה שמפחיד אותך וגם זה טבעי. מאחלת לך שתעשי את הבחירות הנכונות. בברכה בלה

בוקר טוב נועה. בבסיסנו, כבני אדם, אנו מתנגדים לשינוי ושואפים כל העת לבטחון וליציבות והדבר הכי בטוח ויציב בשבילנו אלה הם ההרגלים שלנו, הרגלי החשיבה והפעולה שלנו. ההתנהלות האוטומטית שלנו היא המקום הכי נוח בעולם גם אם אנו מודעים באופן מסוים לאי יעילותה. כשאנו מבקשים ליצור שינוי מהותי בחיינו אנו מראש יוצרים הפרעה לאוטומט שלנו. ההפרעה היזומה (והמבורכת, יש לציין) מערערת את הבטחון ואת היציבות לתקופה מסוימת. זה כמו לעבור על גשר חבלים מצד אחד של הנהר לצד השני - לא הכי יציב ואפילו לא הכי בטוח ....אך שווה כי בצד השני יש משהו ענק בשבילנו, משהו שאנו מאוד רוצים, משהו שאנו ראויים לו, משהו שמלהיב ומצית את השלהבת הפנימית שלנו. כשאנו מחליטים לשנות, עלינו לדעת להכיל את אי הנוחות הזמנית ומה שמאפשר לנו הכלה טובה יותר יהיו: 1. מודעות גבוהה במיוחד לחסרונות, לנזקים ולמחירים שאנו משלמים במצב הנוכחי. זה צריך להרגיש כואב (אאוץ'), להיות מאוס בעינינו. 2. vision - להיות מסוגלים לראות ולחוש את הרווחים האדירים להם נזכה במצב הרצוי. זה צריך להלהיב, לרומם את רוחנו, ליצור אופטימיות, ליצור מערך רגשי חיובי כי רק ממנו יוצאים דברים טובים ורק מתוכו אנו מצליחים להביא את המסוגלות שלנו לביטוי מלא. 3. להאמין - שמגיע לנו טוב יותר, שאנו ראויים ושאנו מסוגלים. 4. האופטימיות שלנו צריכה להיות מציאותית. עד כמה שזה ישמע פרדוקסלי אין בזה פרדוקס כלל וכלל והכוונה היא לכך שאנו צריכים להבין שיש להבנות על תוכנית רב שלבית שדורשת את העבודה שלנו והמחוייבות שלנו. רק מלחשוב על זה , לראות ולהרגיש את זה לא בהכרח נגיע לזה, אך אם נייצר פלטפורמת עשייה מקדמת ששונה מעשייתנו בעבר, נוכל באמת לייצר את הדבר החדש הזה, השונה, האחר. נועה, שינוי מכל סוג שלא יהיה (אפילו שינוי במקום עבודה או מקום מגורים), טומן בחובו התמודדויות ועלינו להיות נכונים להתמודד. כפי שכתבת ואני מחזקת את דברייך, הנטיה שלנו היא לשמר את הקיים (גם אם אנו מצהירים אחרת) כי יש לו או היה לו איזשהו ערך עבורנו - זה הדבר שצריך להשתנות כדי לאפשר שינוי. אחרי שכתבתי הרצאה שלמה כרקע, חזרתי להודעתך כדי לעמוד על השאלה הספציפית ולא מצאתי אחת כזאת. כך שאינני מבינה במה אפשר לעזור, מה את מבקשת? מה היית רוצה לקבל מאיתנו? ויכול להיות שרק רצית לשתף. בכל מקרה, דעי שתהליך שינוי לא פשוט ובודאי שלא לבד. אם תחליטי שאת רוצה ליצור את השינוי הזה בחייך, אני ממליצה לצרף למסע שלך מלווה שמכיר את הדרך, שיוכל להנחות אותך ולסייע לך לשמור על מסגרת המחוייבות למטרה תוך הבנה ואמפטיה להתמודדויות הספציפיות שלך. בהצלחה ויום נפלא שלך לאה פינטו .

תודה לכן. נראה שבאמת רק רציתי לשתף. זה כמו לוותר על חברה "טובה" שליוותה אותי המון זמן אך לא היתה טובה בכלל. זה לא פשוט לתת לה ללכת אך ארבעת הדברים שציינת, לאה, בהחלט תקפים, אני חושבת שהקשה ביותר הוא לקבל שמגיע לי יותר. המודעות והחזון אכן קיימים ואפשר גם להרגיש אופטימיות. זה פשוט לא קל, וכנראה שהרגשתי צורך לאוורר את זה החוצה. שוב תודה. נועה

שלום רב, לפני מספר חודשים צרכתי במשך כחודשיים קומפלס ויטמינים שכולל כמות מוגברת של נגזרות שונות של ויטמין נ וויטמין C כי הייתי מתוחה לפני מסיבת בר המצווה של בני. עליתי בכמה קילו במשקל, יותר מהמצופה עבורי בחורף רגיל ויש לי תאבון מוגבר שמאוד משונה בעיני , שכן בד"כ אני סובלת ממעי רגיז ואיני עולה ממש במשקל. מה ניתן לעשות כדי להפחית את התאבון? בברכה

תיקון ויטמיני B וויטמין C בכמות גדולה מאוד בכל כדור.

בוקר טוב טלי ויטמינים מסוג B ו- c הם ויטמינים מסיסי מים ולכן אין להם השפעות ארוכות טווח, הם אינם נאגרים בגוף וכשלגוף כמות מספקת מהם, הוא יפריש את העודפים בשתן. כמו כן, אין בכוחם של ויטמינים אלה לגרום להשמנהאו לעליה במשקל או להגברת התאבון אלא במקרה של תת משקל ותת אכילה. ויטמינים הם מונח לועזי, המינוח העברי הוא "מחיונים" - תורמי חיוניות, מעוררי חיות (מהמילה חיים). כשהם חסרים, מערכות הגוף נכנסות לסף פעולה נמוך ובחסר משמעותי של ויטמינים באופן כללי, יתכן אפילו מצב של דיכוי אכילה. מה שמשתנה די בקלות עם אספקתם. כך שמהמעט שסיפרת, קשה לי להבין את הדינמיקה ואני רק מעלה אפשרות. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון ואינו קשור כלל וכלל לצריכת התוספים קשור דווקא בשינוי התנהגות האכילה בעקבות צורך להגיב ולהקל על מצבים רגשיים שונים. ציינת מתח סביב ארוע. היש אפשרות שהאכילה שימשה כלי התמודדות, הקלה, הרגעה? לעיתים קרובות מדי אנו מבלבלים בין תאבון פיזיולוגי לתאבון על רקע רגשי. בדקי מה רלוונטי לגבייך ואל תוותרי על שיחה עם הרופא המטפל לבדיקת אפשרויות נוספות על רקע המעי הרגיז. מאחלת לך יום נפלא. לאה

שלום ,אני מסיים שנה ג' במדעי התזונה וברצוני לברר כיצד ניתן להשתלם בעקרונות של הרזייה ללא דיאטה.

הי שי. אני מזמינה אותך לצור איתי קשר ל- 052-550-66-88. יום נפלא לאה

אתה יכול לפנות גם אלי אשמח גם אני לשוחח אתך. 0528303005

וופלים, עוגות ושוקולד ידועים כמשמינים ולא בריאים. ברצוני לדעת תוך כמה זמן מרגע האכילה הגוף מעביר את המרכיבים המשמינים למאגר השומנים? כלומר, אם אכלתי כרגע עוגת שוקולד כמה זמן עובר מרגע האכילה עד לפרוק החומרים המשמינים שבעוגה וספיגתם בגוף?. מקווה ששאלתי ברורה. ( ד.א. אני שואלת בתור חברה של חברה בולמית שמקיאה 10 דקות לאחר אכילת מתוק או משהו משמין והיא גם בחודש תשיעי להריונה, כשהיא טוענת שאז הגוף לא מספיק להשמין מפאת הזמן הקצר.)

אביה, בוקר טוב. קבלי הערכתי הכנה להתענינותך בעבור חברה ודאגתך לבריאותה. שאלתך מטרידה מאוד, כיוון שעושה רושם שהדברים בהם מאמינה חברתך, הם דברים שגם את, כמי שרוצה לעזור, נופלת בהם. "וופלים, עוגות ושוקולד ידועים כמשמינים ולא בריאים" - למי זה ידוע? מה פתאום ידוע? האמירה הזו, הפרדיגמה (הנחת יסוד) הזו היא מופרכת מן היסוד. וכל עוד גם את מקבלת זאת כברור מאליו לא תאכלי לעזור באמת. לאוכל אין את הכח להשמין אותנו ואין את הכח להרזות אותנו. אלה הן האמונות שלנו לגביו ומכאן ההתנהגות התזונתית שלנו - הם אלה שגורמים לנו להשמין או לרזות. מיליוני אנשים רזים בעולם נהנים מוופלים, עוגות ושוקולד - איך תסבירי זאת? מה, הם הביאו פיזיולוגיה וגנטיקה מהעולם החיצון? כל עוד נפנה אצבע מאשימה למזונות כאלה ואחרים, לא נתמודד עם הסוגיה המרכזית והיא האופן בו א-נ-ו למדנו להתייחס למזון, א-נ-ו מתייחסים לגופנו ולעצמנו, האופן בו למדנו להתמודד עם סוגיות שונות בחיינו. "כמה זמן מרגע האכילה הגוף מעביר את המרכיבים המשמינים למאגר השומנים?..." שאלה זו מאפשרת לי להבין שההבנה את הפיזיולוגיה של הגוף שגויה מיסודה. את וחברתך מניחות שבמזון יש איזשהו "רעל" (חומרים משמינים) שתפקידו הוא אחד - לגרום נזק, להשמין את הגוף. (אם לא פרשתי נכון, את מוזמנת לתקן אותי) לא ולא!!! המזון שלנו מכיל שלל רכיבי תזונה חיוניים לתפקודו האופטימלי, בינהם: פחמימות, חלבונים, שומנים מסוגים שונים, ויטמינים, מינרלים, סיבים, נוזלים. לכולם יש תפקיד בתחזוקתו ובבריאותו של הגוף האנושי. עם האכילה מתחיל תהליך בו מערכת העיכול מתחילה לפרק את המזון לרכיביו וכל רכיב נספג אל מערכת הדם ומשם מופנה לרקמת היעד שלו, למילוי תפקידו. את יוצאת מנקודת הנחה שמולקולות שומן יועברו באופן אוטומטי לרקמת השומן - זה לא מדויק כלל וכלל. לדוגמא, לאחר פעילות גופנית, השומן שנצרוך ינוע בחלקו למאגר הטבעי לו בשרירים בכלל, וישמש כמקור אנרגיה לשיקום הגוף לאחר מאמץ. זה קורה גם אצל אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. השומן משמש אותנו בראש ובראשונה כ"דלק". כך שכמו שאת מבינה, אין לי תשובה לשאלה שלך כי הכל תלוי בצרכים של הגוף באותו רגע. אבל יותר מכך, כחברה של מי שסובלת מהפרעת אכילה, עלייך להבין שמדובר בתופעה הדורשת התייחסות רצינית ואף טיפול. כחברה, תעשי נזק אם תנסי לעזור לה להמשיך להזין את תפישתה המעוותת בנוגע לגופה ולמזון בחייה (ועל זה נאמר: הדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות). חברתך זקוקה לעזרה מקצועית. את יכולה לפנות לבלה (פרטים אישיים מתחת לתמונתה) שעוסקת בתחום הפרעות אכילה ולקבל יותר אינפורמציה. מאחלת לכן כל טוב, אושר והצלחה רבה. שלך לאה פינטו

תודה מכל הלב, את כ"כ צודקת ואת יודעת מה, עכשיו כשאני חושבת על זה, אני יודעת בדיוק מה הביא אותי להפטר מההרגל שלי בפעם הקודמת ולכן אני יודעת בדיוק מה עליי לעשות שוב כדי "להחלים" מהמצב אליו הכנסתי את עצמי! אני מודה לך שוב ואני מקווה לעדכן אותך בפורום בקרוב על שיפור! קרין

קודם כל רציתי להגיד לשתיכן תודה על התשובות שלכן בפורום, אני חייבת להגיד שהגישה שלכן פשוט מרעננת ויכולה ממש לשנות את הגישה של הפונים! אני כמעט בת 30 ורזה מטבעי. למרות זאת, יש לי עבר (לא מפואר אבל בהחלט קיים) של הפרעות אכילה שכולל כשנה של אכילה של 600-1200 קלוריות ליום בלבד, כאשר לפני זה היתי רגילה לאכול כ-2500 קלוריות ליום ואף יותר. לאט לאט הוצאתי את עצמי מההפרעה הזו גם בעזרת כוח רצון להיות בריאה וגם נעזרתי בפורום הזה, קראתי והחכמתי מהתשובות שלכן. הבעיה היא שלצערי ישנם עוד שרידים של התקופה הרעה ואינני יודעת כיצד להגמל מהם: עד היום הזה אני עדיין סופרת קלוריות מדי יום ומקפידה לא לעלות על 2500 קלוריות ליום. אני אוכלת מאכלים בריאים, כמויות מספקות ולפעמים גם מאכלים פחות בריאים אבל ממש טעימים, אני מנסה לא לאסור על עצמי שום מאכל ליותר מדי זמן. הבעיה הזו של הספירות משגעת אותי ומעולם לא היה לי בעיה כזו לפני התקופה הרעה. אני לא יודעת איך להפטר מזה והמצחיק הוא שכן הצלחתי לתקופה מסוימת להפסיק לספור ואז שמתי לב שכשאני לא סופרת, הגוף אוכל בדיוק כמה שהוא צריך ולא יותר כי אני עסוקה בלהתענג על האוכל ולא לכמת אותו כל הזמן. אנא עזרו לי לצאת מהמעגל הזה! אני כבר 3 שנים מתעסקת עם השטות הזו ולא יכול להגמל! תודה, קרין

בוקר טוב קרין ראשית, רב תודות על הפרגון והמילים החמות. נפלא לדעת שאת מוצאת עבורך ערך בפורום זה ומקווה שתמשיכי להפיק ממנו ומאיתנו את המיטב. רוצה לפרגן לך חזרה ובגדול על העשייה למען עצמך, על היכולת והאחריות שאת לוקחת על גופך ואורח חייך. יישר כח. הדבר הראשון שאני מבקשת לעשות איתך זה לקחת אותך ביד ולהתרחק מה"קיר" (הבעיה), לעלות על "גבעה" ולתצפת מלמעלה. אם תתרחקי מספיק תוכלי לראות שה"בעיה" מתגמדת ונראית ברת התמודדות ואפילו בפשטות יחסית. כל עוד תשארי צמודה ל"קיר" הוא תמיד יראה גבוה מדי, מייאש מדי. כשמתרחקים, ניתן לראות את התמונה כולה ואפילו לזהות את ה"פרצות" ו/או כלי עזר (חבלים וסולמות) שנמצאים בסביבה שלא שמנו לב לקיומם ואפילו הבנה בנוגע ליכולויות העצומות שלנו. אז בואי נלך למקום גבוה שבו אפשר לראות בבהירות רבה יותר את התמונה הרחבה, ואם כך נעשה נבין שמה שיש לנו כאן אלו 20 ויותר שנים של אכילה טבעית וזורמת, 20 שנה ויותר בהן הלכת בנתיב מסוים. לפני כ- 4 שנים ובמהלך 4 השנים האחרונות (אם אני עושה חישוב נכון) בחרת לסטות מהמסלול וללכת בדרך קצת אחרת, חשבת והרגשת שהדרך הזו אליה פנית טובה לך עד שהבנת שהיא הובילה אותך אל ה"קיר". מה את עושה כשאת נוסעת בעיר לא מוכרת ומגלה שבאחת הפניות הגעת לרחוב ללא מוצא? האם תנסי לפרוץ את המחסום? האם תתנחלי במקום ותמתיני עד שמהנדס העיר יחליט לשנות את תוכנית המתאר? ואולי תצאי בקריאות שבר על מר גורלך כי טעות אנוש איומה ונוראית בזה הרגע עשית? סביר להניח שלא זה ולא זה ולא זה. סביר יותר שתביני שזו היתה טעות, לא היסטרית ולא פטאלית, תעשי פרסה ותחזרי על עקבותייך. עד כדי כך פשוט. ויכול להיות שעתה תאמרי לי: "טוב, זה לא כזה פשוט" ואני אענה לך "נכון, כל עוד אינך מתורגלת (לא יודעת עדיין לעשות סיבוב פרסה או רברס - גם אז זה לא יהיה פשוט, נכון?) לענינו, מה שחשוב הוא שהיום את יכולה להבין שרוב שנות חייך (למעלה מ- 80%, שוב אם אני מחשבת נכון) הלכת בדרך שהיא היתה הנכונה והטובה עבורך (ואת זה היה לך אולי קשה להעריך אם לא היית סוטה ממנה), וכל שנותר לך הוא לחזור אליה. וזוהי התנסות ראשונה, ככל שתתמידי להתנסות בה כדרך התמודדות היא תהפוך פשוטה יותר ויותר עבורך. כשאיפשרת לעצמך לחזור חווית חוויה נהדרת ומרעננת ונזכרת שהגוף שלך יודע לווסת את האכילה שלך ללא מאמץ ושליטה כלשהי מצידך. מצאת את עצמך בקשר בריא יותר עם המזון כשהוא משמש מקור הזנה והנאה בדיוק כפי שהיה בעבר (ילדותך, נעורייך אולי, אפילו חלק מבגרותך). מתיאורך, זו היתה התנסות חיובית. אז למה לא להתכוונן ולייצר אותה שוב ושוב באופן מודע? מה שאני רוצה להמליץ לך לעשות ומקווה שיהיה לך לעזר עד כמה שניתן לעשות זאת במסגרת הפורום, להתמקד בחוויה המקדמת ולא ב"קיר". יש הרבה דרכים להתייחס למקרה שהצגת והרבה גישות שונות זו מזו, אני בוחרת במה שבעיניי מעצים ומגדיל אותנו. שבי לבדוק עם עצמך, תוך חזרה אל המקום בו חווית הצלחה, מה איפשר זאת עבורך? מה הבאת מתוכך שאיפשר לך להביא סוג כזה של התנהלות, איפשר לך לנטוש את ספירת הקלוריות לטובת ההנאה והאמון בגופך שידע לעשות זאת עבורך? מה היו הדברים שאמרת לעצמך? לאיזו הרגשה נתת למלא אותך? את היחידה שיודעת. הוציאי את זה מתוכך בלי לשפוט, תני לזה לצוף ולעלות. התמקדי בהצלחה שלך ולא ב"בעיה". וזכרי, היכולת להצליח כבר קיימת בך (יש לך הוכחה ונסיון) - תפקידך הוא רק לסייע ליכולת הזו להופיע יותר ויותר בחייך. אין לך "בעיה" יקירתי, יש בפנייך אתגר, למידה, שיעור של תובנות על. לכי על זה בחדוה. בברכת יום שטוף שמש, נעים ומאיר. שלך לאה פינטו

שלום, רציתי לדעת - אם אני שמן זית בכף כמה גרם זה? ובכפית כמה גרם זה? תודה מרש

הי דיקלה אינני יודעת לאיזה צורך המידע הזה חיוני אך אם בהרזייה עסקינן, צר לי על המיקוד השגוי. בעיני, כמי שזהו תחום התמחותה, אין למידע הזה שום משקל רלוונטי ולכן אני אפילו לא זוכרת אם זה 8 גרם לכף או יותר. אגב, גם מבחינה בריאותית, לימדה אותנו הדיאטה הים תיכונית של תחילת שנות ה- 60, כי דווקא אוכלוסיה שצרכה שמן (בעיקר צמחי ובפרט זית) ברמות של 40% מסך צריכת האנרגיה (כשההמלצה המערבית עומדת על כ- 25-30%) - נהנתה ממצב בריאותי טוב יותר (היו עוד כמה פרמטרים חשובים באורח החיים, כמובן). אם בקלוריות את עוסקת, אז הנה לך סקופ....מליוני אנשים בעולם יודעים לספור קלוריות ולשקול את מזונותהם, זה לא ממש הפך את העולם המערבי לרזה יותר...ההיפך הוא הנכון. דיקלה יקרה, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה, ומתפישה זו אני מתייחסת לשאלתך. מקווה שלא הרגזתי, מקווה שקצת הארתי. בכל אופן, אני בטוחה שבפורום דיאטה יוכלו לשלוף לך את התשובה בקלות רבה בהצלחה שלך לאה

כיצד משפחה יכולה לרדת במשקל ללא דיאטה? יש לנו אירוע משפחתי חשוב בעוד 4 חודשים.

ציפורה שלום. משאלתך אני מבינה שיש לך מטרה - לרדת לקראת האירוע ואת רוצה שכול המשפחה תגיע למטרה זו. כשאת שואלת ללא דיאטה לא ברור לי האם את מבינה למה הכוונה במושג הרזיה ללא דיאטה. כי זה לא ממש הולך ביחד. הרזיה ללא דיאטה היא לכל החיים , דיאטה זה לפרק זמן קצר. הרזיה ללא דיאטה היא בלי הגדרת מטרה קצרת טווח אלא עם כוונה לשינוי עמוק ומהותי בתפיסת עולם ובעקבות זה גם בפירוש של המציאות ובחירות התנהגותיות. הרזיה ללא דיאטה היא פנימית ומעצימה ומאמינה שלכל אחד מאתנו יש את הכילים בתוכם לרזות נכון ובריא בלי לקבל הנחיות מבחוץ. בגישת הרזיה ללא דיאטה עבור כל המשפחה כולם צריכים לעשות שינוי ברמה הכי בסיסית. זה תהליך.אם את רוצה לרדת מהר והרבה תוך זמן קצר מה שמתאים לך יותר זו דיאטה אבל עליך להבין את משמעות הדיאטה ואת השפעותיה גם לטווח הרחוק. בברכה בלה מקווה שעזרתי בלה

אני בת 32, גובהי 178ס"מ, 59 ק"ג, אחרי שתי לידות. מבנה גוף רזה. בבדיקה ע"י מכשיר נמצא כי יש לי 25.3% אחוזי שומן בגוף. כיצד יש לי כ"כ הרבה אחוזי שומן, בעוד שמסת הגוף נמוכה למדי ? איני יודעת אם יש קשר אבל אני צמחונית .

שלום שרון. למיטב ידיעתי, הנתון שאת מביאה בנוגע לאחוזי השומן שלך, הוא נתון ממוצע לגמרי - לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. אלא אם כן את ספורטאית הישגית בתחום הדורש אחוזי שומן מינימליים. שאלת בנוגע לקשר בין משקלך לבין אחוזי השומן שלך ועל זה אשמח לענות ולהמחיש לשאר הגולשים שמודדים את ההרזייה שלהם באמצעות מסת הגוף. אז כמו שאת יכולה להבין, הקשר יכול להיות חלש מאוד. משקל הגוף הוא נתון כללי של המסה כולה: שרירים, עצמות, נוזלים, רקמות רכות, שומן...הכל. אם ארצה לחלק את המסה הכללית הזו לשני מדורים באופן גס, אחלק אותה ל: 1. מסת הגוף הרזה - שרירים, עצמות, רקמות, נוזלים וכ"ו 2. מסת השומן - רקמת אדיפוס, היא רקמת השומן התת עורית, בלבד. מה שמשפיע על מסת הגוף הכוללת ( ה- 59 ק"ג שלך) באופן מובהק היא דוקא מסת הגוף הרזה ובעיקר כמות וגודל השרירים בשל תכולת הנוזלים הרבה. רקמת השומן איננה שוקלת, באופן יחסי למסת השריר. התכונה הפיזיקלית המייחדת את מסת השומן היא נפח (לא משקל) וזו הסיבה שכשאנו משמינים אנו מבחינים ב"צמיגים", מרגישים בבגדים. מכאן שאין אנו יכולים להתייחס אל המסה הכללית (המספר שניבט אלינו ממאזני השקילה) כמדד לכמות השומן בגופנו, להשמנה שלנו או להרזייה שלנו. זו הסיבה שאצל ספורטאים נמדוד אחוזי שומן ולא נסתמך על מאזני שקילה. ומאותה סיבה בדיוק, בתהליך הרזייה נמדוד את היקפנו על מנת להעריך את איבוד השומן, שהרי זוהי מטרת ההרזייה - לצמצם את מסת השומן. אינני יודעת לאמר לך בודאות האם מחקרית קיים קשר בין צמחונות לבין מסת שומן אך בהחלט יכולה לאמר שצריכה אנרגטית נמוכה יכולה להיות בעלת השפעה על אגירת השומן בגוף. מקווה שנענית באופן מספק. שלך לאה פינטו

מדדו לי בחדר הכושר, אחוזי שומן, גובהי הוא 1.60 ואחוזי השומן שלי הם 25%. אני מתעמלת 5 פעמים בשבוע (פעמיים "עיצוב" ו 3הליכה) והמדריך בחדר הכשר אמר לי שעלי להוריד 3% שומן אבל שכמות השריר היא בסדר. מה זה אומר? ברור לי שהפחתת שומן עובדת הכי טוב בדיאטה אבל האם עלייה בכמות השריר יכולה לפתור את הבעיה מהכיוון ההפוך (אני משתדלת לשמור גם כך על מה שאני אוכלת וקשה לי לדמיין חיים עם משטר דיאטה קפדני לתמיד...). מה זה אומר שכמות השריר שלי בסדר? האם יש לזה סקאלה כמו לאחוזי שומן? תודה

רציתי לדעת את השיטה להרזייה ללא דיאטה איך אני מוצאת את השיטה

שלום אתי. הרזיה ללא דיאטה היא שיטה טיפולית בעודף משקל שפותחה בארצות הברית על יד קרול מונטר וגיין הירשמן פסיכותרפסיות. הגישה טוענת שכולנו נולדנו עם מגנון פנימי היכול לווסת את המשקל שלנו לרמה המתאמה ביותר לגוף . במהלך השנים התרחקנו ממנגנון זה ונוצר חוסר איזון פנימי אשר גורם לעודף משקל. על פי הגישה חזרה אל הקשבה לקולות הפנימיים של הגוף, הפסקת עשיית דיאטות, התמודדות עם רגשות בצורה בוגרת ומאוזנת מאפשרת לאנשים לצאת ממעגל הדיאטות ולרזות אחת ולתמיד. אני ולאה עובדות על פי הגישה ויש כמובן אנשי מקצוע נוספים. מקווה שעניתי לך. אם לא את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכה, בלה

לאן אני פונה במידה ואני רוצה לנסות את השיטה?

שאלתי את השאלה הנ"ל (הנזכרה למטה) - אין לכם תשובה?

שוב שלום... אני לא מצליחה להבין את העיקרון של השיטה שלכן. אני מבינה שמעגל הקסמים של הדיאטה מביא לתוצאות הרסניות ואכן אני מסכימה, אבל למה הכוונה ב"להקשיב לגוף"? אם הגוף שלי אומר שבא לו חפיסת שוקולד שלמה זה אומר שזה בסדר? הרי לא! ברור שלא צריך לאכול אם לא רעבים אבל להרבה אנשים הבעיה מתמקדת במאפים ובמתוקים...אז אני לא מבינה מה עליי לעשות... אודה לכן אם תענו לי...תודה מראש

היי איילת , בגישה שלנו אנחנו מלמדים אותך להקשיב לכל המקומות שבך - לגוף, לראש, לנפש, לעינים. כל אחד מהם אומר משהו אחר. הגוף אף פעם לא יבקש חפיסת שוקולד - זו כמות עצומה של שומן וסוכר זמין שהוא לא זקוק לה, הוא בהחלט יכול לרצות אנרגיה זמינה ומידית בצורת שוקולד עכשיו - אבל לא חפיסה שלמה פה מי שמבקש ממך זה לא הגוף זה חלק אחר שבך. איזה את שואלת ? יש הרבה ואדגים לך כמה. העיניים שלנו - שרואות את כל המזון העשיר הטעים והמגוון ורוצות לטעום עוד ועוד, הרגשות שלנו שבכלל רוצים שנקשיב להם נתן להם מקום ולא נברח לאכל אבל למדו שהדרך לקבל תשומת לב מאתנו זה רק דרך מזון ,הילד הפנימי שלנו שרוצה את כל מה שהוא רואה, מרדן הדיאטה שבנו שפוחד שהנה עוד מעט נתחיל בדיאטה חדשה. בגישה שלנו אנחנו מלמדים אותך לעצור ולהקשיב וללמוד את ההבדל בין הקולות השונים ולתת להם את המענה המתאים. קשה להסביר דרך הפורום איך עושים את זה כמו שקשה ללמד שחיה בהתכתבות. צריך להתנסות. מקווה שעניתי ואני מבקשת מלאה לענות גם ,אני נורא אוהבת את התשובות שלה שתמיד מאירות עינים ונותנות זויות חדשות ומרתקות בברכה בלה

היי אדם יכול להעלות 3 ק"ג ביומיים? משהו ממש מוזר לי כי שלשום שקלתי 3 ק"ג פחות מאשר היום ורציתי לדעת אם זה הגיוני... תודה מראש...

היי אילת. ועכשיו לתשובה הקצת יותר ארוכה. אדם יכול לשקול ביום א' X ק"ג וביום ג' X+3 ק"ג, איך? 1. תנודות במשק הנוזלים בגוף - נשים חוות זאתבאופן טבעי, לרוב סביב מצבים הורמונליים שונים. 2. כיול מאזני השקילה. אם שאלתך היא "האם אדם יכול להשמין 3 ק"ג ביומיים?" התשובה שלי תהיה - לא סביר כדי להשמין ב- 3 ק"ג עלייך לצרוך עודף קלורי של כ- 7000 קק"ל ליממה. האם זה קרה? סביר להניח שלא. לעומת זאת, כדי לעלות 3 ק"ג במשקל הכולל של הגוף (זו המסה הכללית שמשתקפת במאזני השקילה), מספיק לצרוך 3 ליטר מים ואפשר לראות זאת באופן מיידי. את מוזמנת לעשות את הניסוי - לפני צריכת 1 ק"ג מים ואחרי צריכת 1 ק"ג מים. מה שמסקרן אותי הוא מה הוביל אותך למדוד את גופך לאחר יומיים. ובכל מקרה, מקווה שתשובתי מובנת ומספקת. ואם לא, את מוזמנת להמשיך את השרשור. ערב נעים לאה

תודה לאה, תשובתך מובנת ומספקת... מה הוביל אותי למדוד את עצמי...? מה שמוביל את עצמי למדוד את עצמי כל יומיים בערך...משהו דפוק בראש כנראה. תודה

אני אישה בת26 שהולדתי בת לפני חודש, גובה שלי 165 ס"מ ,משקלי בעת הריון היה 96 קילו, עכשיו זה 86 קילו, ואני מעוניינת בהורדת משקל. השאלות שלי: -האם כדאי לעשות הרזייה בתקופה זו? -איזה סוג של הרזיה? מה התפריט? -כמה קילוגרמים צריך להוריד כדי להיות במשקל אופטימלי? - אני אוהבת את האוכל ובמיוחד הממתקים, איך להימנע מזה אם צריך?

שלום היבה וברכות להולדת בתך. כפי שודאי שמת לב הפנית שאלתך לפורום הרזייה ללא דיאטה. כיוון שכך, אדגיש שאיננו עוסקים כאן בתפריטים או במספרים (של קלוריות או מאזני שקילה) וגם לא בהנחיות תזונתיות כאלה ואחרות. בני אדם אינם זקוקים לתפריט (= דיאטה) כדי לרזות, הם זקוקים לרגישות כלפי גופם ועצמם. הגוף שלך שואף לא פחות ממך לרזות ולחיות במימדים האידיאליים עבורו וכל מה שהוא צריך זו עזרתך הצנועה בהקשבה לסיגנלים שהוא שולח לך. בהרזייה ללא דיאטה איננו עוסקים בפרוייקטים קצרי מועד שמטרתם לגרום לך לרזות...ואח"כ להשמין. כאן אנו עוסקים בתהליך ממשי של שינוי כשהמטרה היא להפוך לאדם רזה על כל המשתמע מכך. וכדי שזה יקרה, העבודה צריכה להיות תהליכית ובמספר רבדים. בתהליך הזה אנו נותנים הרבה מאוד כבוד לגוף ולעצמנו. ודבר קטן לסיום, כולנו אוהבים אוכל ורובנו הגדול גם נהנה מאוד ממתוק ואוסיף - תודה לאל וטוב שכך, אחרת היה לנו מאוד קשה לשרוד כיצורים חיים. האהבה לאוכל איננה ההבדל בין רזים לשמנים ההבדלים בינהם הם בתפישת האוכל ובתפישה את גופם. האמיני לי גם רזים מאוד אוהבים אוכל, ולמעשה הם יודעים להנות ממנו הרבה יותר. היבה יקרה, מקווה שתמצאי את דרכך ומאחלת לך הצלחה רבה. והכי חשוב, נחת והנאה מגידול הילדה. שלך לאה

דר' שלום. אני בן 27 סטודנט , בעל מבנה גוף רזה. עקב הלימודים התחלתי להשמין באיזור הפנים ורוב שעות היום אני עם הראש כלפי מטה (לימודים, שיעורים וכתיבה במחברות). נוצר מצב שבאיזור הגרון יש מעיין "סנטר כפולה" רק בהטיית הראש מטה , דבר בולט שמציק לי מאוד. עליי להרים את הראש זקוף כדי שהדבר לא יבלוט. הדבר קורה גם בהטייה קלה של הראש בזוית קטנה כלפי מטה לאו דווקא בהורדת ראש למקסימום. שאלתי היא : האם זה קשור להשמנה ? למבנה הצוואר/ לסת? כיצד ניתן לפתור את הבעיה? דיאטה ? תרגילים לצוואר /מתיחות ? תכשירים / תרופות? תזונה מסויימת ? בתודה מראש , עידן.

האם יש תרגילים לעשות להעלים סנטר כפול?

תצטך להרזות את מה שהעלת

כיצד אוכל לשנות את הרגלי התזונה בבית ? מהם הצעדים הראשונים להקניית הרגלי תזונה נכונה בבית?

שלום בלה. השאלה שלך מאתגרת ביותר. איך אנו יוצרים שינוי בהרגלי התזונה שלנו, של אחרים? איך אנו יוצרים שינוי הרגלים בכל תחום בו אנו רוצים אחרת? שאלת השאלות. כיוון ש: 1. אני לא מכירה את ההרגלים בביתך 2. אינני יודעת מהם הרעיונות שלך ותפישתך בנוגע להרגלי תזונה נכונים....לכם? 3. אינני מאמינה בהנחיות מלמעלה 4. אינני מאמינה בהרגלי תזונה נכונים לכל 5. אני מאמינה שהפתרונות אצלך לא אפרט כאן רשימה של "עשה ולא תעשה" , לא אמסגר לך מערכת כללים וחוקים ולא אמטיר עלייך מידע תזונתי - אקדמי שידוע לכל. מה שכן אשמח לעשות זה לאפשר לך להבין מה נדרש כדי ליצור שינוי . אך כדי לעשות זאת באופן שאולי ישרת אותך, אזדקק לקצת יותר שיתוף והרחבה. מה השינוי שאת רוצה לממש בביתך ומדוע? למי השינוי הזה רלוונטי? אהיה כאן כדי לקרוא ולענות. ועד אז יום נעים. שלך לאה

שלום רב! אני רוצה לשאול שאלה כזאת. מבנה הגוף שלי הוא בינוני,אבל הבטן שלי מאוד גדולה.לא מגזימה-הרגשה שאני בחודש שביעי של ההריון.הרי זה לא נורמלי.איך מטפלים בזה?אני לובשת בגדים שיכולים להסתיר את מבנה הגוף שלי,כי בלי בגדים מתאימים זה באמת נראה נורא.רגליים רזות ובטן גדולה. תודה מראש.

בתן כמו בהריון למרות שמעולם לא קימתי יחסים, אין לי חבר, ולא ילדתי. למה זה קורה ומה עושים.

שלום איה (ודניאלי... זו אותה אחת?) ראשית, כמה שאלות ברור: 1. האם כך את מכירה את עצמך מאז ומתמיד? א. אם לא, אז ממתי? ב. אם לא, אז באלו נסיבות חיים חווית מבנה אחר? 2. האם המבנה הזה הוא נחלתם של בני משפחה נוספים? אשמח לתשובותייך כדי להתייחס בהתאם. שלך לאה

לא,איה ודניאלי זה שני אנשים שונים )) 1.לא,רק שנתיים יש לי בעיה כזאת. 2.האמת,שום דבר לא השתנה,רק אולי לא אכלי כל כך מאוחר בלילה.לפעמים אני אוכלת ב 12 בלילה,כי בעלי חוזר מהעבודה מאוחר. 3.ממש לא.אמא שלי מאוד רזה,ואבא שלי גם.אולי רק דודה שלי הייתה מלאה. יכול להיות שאני צריכה לאכול פחות,וגם לא בערב.וגם אולי לעשות קצת ספורט.פשוט היה לי מוזר שהכל מתרכז רק באזור של הבטן.חשבתי אולי משהו לא בסדר עם העיכול ואולי יש משהו שעוזר ...סליחה על התיאור,אבל ההרגשה שאוכל מגיע לבטן ותקוע שם.

ללאה שלום, תודה על תשובתך ובכל זאת...כאשר בני רואה אותי אוכלת או מישהו אחר הוא שואל : "מה אוכלים- אני רוצה לטעום"- האם זה נקרא שהוא מתעסק באוכל??? כמו-כן ציינת שאין להגביל את הילד. השאלה היא- בשום מצב? לפעמים הוא אוכל 2 עוגיות ומבקש אח"כ עוד? אולי כל הדאגה שלי היא בגלל שאני רזה? אולי בגלל שאני לא רוצה שיהיו לו בעיות שיגדל?..... אודה שוב על תשובה מצידך

שלום יפה. אשמח להתייחס לשאלותייך. ואם אענה בצורת שאלה, המטרה היא לעורר מחשבה בכיוון שונה כך שאני מקווה שתפיקי את המיטב. בהתבסס על כל מה שכתבת לי עד כה אני מבינה ש: 1. את אדם רזה 2. בנך הוא ילד רזה ובכל זאת את חוששת מהשמנה עתידית של בנך וזאת נוכח הערתה המשווה של הגננת לילדים אחרים בגן והאופן בו את תופשת אכילה בכמות סבירה (2 עוגיות זה מספיק ואין זה נכון לבקש לטעום כשמישהו אחר אוכל). אם הבנתי משהו באופן שגוי, תקני אותי. אם הגוף שומר על מימדים תקינים, הילד מתפתח באופן בריא ושומר על עקומות הגדילה שלו זה אומר שאנרגטית צרכיו של הגוף נענים כראוי. ילדים כמו מבוגרים משמינים על רקע רגשי, הווה אומר, כשהצרכים הרגשיים אינם נענים במלואם, נוצר ריק אליו נשאב המזון ודי בקלות. על מנת שתיווצר השמנה, האכילה הרגשית צריכה לתפוס נפח גדול מסך האכילה ועל בסיס די כרוני. ככלל, אנו, בני האדם השפויים תמיד חווים ונחווה אכילה רגשית -ההבדל בין שמנים לרזים הוא במינון ובאופן בו הם למדו לתת מענה לצרכים הרגשיים שלהם. אם את מוצאת שהילד פונה לאוכל מתוך שעמום, למדי אותו להתמודד עם שעמום באופן בונה. אם את מוצאת שהילד פונה לאוכל על מנת לזכות בחברתך- הביני וספקי לו חברה מחוץ למטבח כיוון שלמזון אין שום קשר לצרכים הללו. אם את מצאת שהילד מחפש עונג וכיף, חברי אותו למה שעושה לו כיף, זה לא חייב להיות אוכל. אם כל אלה לא בנמצא, קבלי זאת כדבר נורמלי לגמרי. כאדם רזה, האם אינך אומרת משפט זה לעצמך אף פעם? האם מחשבה זו אינה חולפת במוחך ומתווה את התנהלותך התזונתית פה ושם. לא ליצור בעיה יש מאין. ובודאי לא למרכז את המזון. לא להפוך אותו לסוגיה בעייתית, לאישו שלך עם הילד. ילד בריא (ו"בריאות" אגב מוגדרת כרווחה פיזית, רגשית וחברתית - לא רק גופנית), אוכל הכי נכון שאפשר. מה שמניע אותו לאכילה הם המנגנונים הפנימיים של רעב ושובע - לשם כך הם נועדו - לווסת את האכילה שלנו בצורה בריאה. לכן, ילד כמו אדם בוגר רזה מרגיש כשהוא רעב ומרגיש שהוא שבע וכך מתנהלת האכילה שלו. וכשבנך רעב ל- 3 או 4 או 5 עוגיות - מי קבע שאין זה נורמלי לצורכי גופו הפיזיים. האם את יכולה להבחין גם בזמנים בהם בנך אומר "לא" לאוכל? (בין אם בתחילת הארוחה ובין אם במהלכה). יפה, מהנתונים שהבאת בפניי, אינני מוצאת מקום לדאגה באשר לילד. וזכרי, חסך תמיד יגרום לנו לרצות יותר. אל תצרי את החסך הזה וודאי שחייו של בנך יקבלו מענה בכל תחום. זו ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. לא להתעסק באוכל, האוכל אינו בעיה אף פעם. חייבת להודות שפנייתך מעוררת אצלי את השאלה האם את רזה אמיתית או בעלת גוף רזה עקב דיאטה או שמירה קפדנית.מהיכן נובע החשש הגדול? כי אם יש משהו שבכל זאת מטריד אותי זה ההתעסקות שלך באכילה של הילד (...הרזה). כל עוד זו ערנות ובזה זה מתחיל ונגמר, זה מבורך. אך אם זהו חשש אובססיבי שלך, אני חושבת שעלייך ללמוד להסתכל על הדברים מזוית שונה. כיוון שאלה בדיוק הדברים שדרכם אנו משפיעים על תפישתם של ילדנוועל התנהגותם. יפה יקרה, מקווה שנענית לשביעות רצונך ואם תרצי תוכלי להמשיך ולשאול, אענה בשמחה. בברכת יום חמים ונעים שלך לאה

אם אני מרגישה שהעליה במשקל אצלי מתבטאת בשל תחומים בחיי שאינם מטופלים - האם תמיכה של מאמן אישי כמטפל תעזור לי להוריד במשקל?

רונית יקרה שלום. אם את אומרת את ודאי יודעת. ואין מדובר בתחושת בטן בלבד. אכילה לא נכונה לגוף שמתבטאת בהשמנתו מתחילה לרוב על רקע רגשי, כאשר אנו פונים למזון ככלי התמודדות עם רגשותנו. על מנת לענות לשאלתך הספציפית, הנוגעת ליכולת מאמן להוביל אותך להורדת משקל, אני תוהה ומתלבטת ורוצה לשתף אותך בשאלה שעולה בי: מה תהיה מטרת האימון? אם ההשמנה והאכילה היא פועל יוצא של הזנחת תחומים אחרים בחייך, הרי שאם תקחי אימון לטובת התמודדות עם הסוגיות הללו, בעיית האכילה תפטר מעצמה. אז למה את צריכה מאמן להורדת משקל. אם את רוצה להתמודד עם בעית ההשמנה שלך בלבד - כאן יש לזכור שהאימון הוא כלי ולגישה שעל בסיסה יתבצע האימון יש משמעות רבה. חשוב לי להאיר כי מאמן אישי איננו מטפל, רבים מהמאמנים האישיים אינם מגיעים מעולם התוכן של תזונה וביולוגיה. האימון הוא כלי, מתודיקה שנועד לסייע לך לסגור את הפער בין המקום בו את נמצאת היום לבין המקום אליו את רוצה להגיע. וכדי לעשות זאת, תהיה התמודדות בכל נקודה שמהווה מכשול. אין זה אומר שכל קושי או "בעיה" דורשים בהכרח נבירה וחפירה פנימה (אני באופן עקרוני נגד) אך זה אומר שתדרש כאן התייחסות והתמודדות כלשהי. אמליץ לך מה שאני עושה בעצמי, בוחרת את המאמנים שלי ע"פ עולם התוכן ממנו הם באים ובהתאם למטרת האימון ולתחום הספציפי בו אני רוצה שדרוג. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות. מקווה שנענית. שלך לאה

כיצד אוכל לתמוך בשני הגברים בחיי? מה לשנות במטבח?

איילת יקרה. האיכפתיות שאת מפגינה והמשתקפת באופן בו את מנסחת את את שאלתך ("לתמוך") מעוררת הערכה.כשאנו תומכים באנשים היקרים לנו, אנו תומכים בבחירותהם. והאמת היא שקשה לי לספק עיצה מועילה בהעדר אינפורמציה בנוגע לבחירותהם המודעות של שני הגברים בחייך. האם הם בחרו להתמודד עם בעיית המשקל ואת מחפשת עבורם מסגרת מתאימה או הכלים להצליח בבחירתם? או שזה רעיון שלך, ליצור שינוי סביבתי שיעזור להם "מבלי שירגישו" לרזות? ויכול להיות שיש עוד אפשרויות. אם באופציה השניה עסקינן, אוכל לומר שהסבירות להצלחה מינורית עד אפסית. (ואגב, הצלחה מבחינתי היא להפוך לאדם רזה, לרזות כדי להשאר שם ולא לרזות כדי לחיות ברמת חסך כזו או אחרת ובסופו של דבר להשבר ולעלות) תהליך הרזייה אמיתי הוא תהליך של שינוי. ואין מדובר בשינוי התנהגותי או סביבתי אלא בשינוי מהותי הרבה יותר. שינוי תפישתי והתייחסותי. שינוי מערכת היחסים עם הגוף, עם המזון, עם עצמנו. ואם זה תהליך של שינוי הוא תובע מודעות עבודה. וכאן, אין כוונתי להכנת מאכלים כאלה ואחרים אלא עבודת אימון לשינוי ההתייחסות. השינוי ההתנהגותי הוא כבר פועל יוצא של שינוי פנימי זה. תהליכי שינוי ליצירת מציאות חדשה שונה ורצויה בחיינו אינם מתרחשים כדרך אגב. תהליך שינוי חייב לבוא ממקום של בחירה חופשית על מנת שאפשר יהיה להפיק ממנו את המיטב. ולכן זו חייבת להיות בחירה שלהם והרצון הטהור שלהם לחוות את גופם אחרת. דבר נוסף, כפי שאת מבינה, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה. על-פי הגישה הזו, אנו נותנים לגוף את שרביט ההובלה. הגוף האנושי נועד להיות רזה ומכיל את כל המנגנונים הביולוגיים לאפשר זאת. ולכן, פרט לעבודת התשתית המחשבתית-תפישתית, אנו לומדים לחיות עם הגוף, ע"פ הסיגנלים שלו והצרכים האמיתיים שלו. זאת, אף אחד לא יכול להעריך באופן מדוייק פרט לאדם החי בתוכו. בתהליך הזה איננו מטפלים בבעיית האכילה כי היא איננה הבעיה היא הסימפטום (סימפטום לרעב רגשי כלשהו, סימפטום של הלך רוח דיאטטי, סימפטום של דפוסי חשיבה) - ולכן לא הייתי ממליצה להתמקד בפן ההתנהגותי ובודאי לא עם הילד (שאינני יודעת את גילו). אם בכל זאת להמליץ על משהו.... הייתי מציעה לך לשוחח עם בעלך (שאגב גם על רמת ואיכות התקשורת לא ידוע לי דבר) על האפשרות למציאות אחרת בחייו ולהפנות אותו לקרוא קצת על הגישה ולשאול שאלות בעצמו. את יכולה לעזור לו לעשות בחירה חדשה בחייו בכך שתפתחי איתו דיאלוג בונה על החיוביות והערך הרגשי של מציאות חיים אחרת עם גופו. אינך יכולה לבחור עבורו. מוטיבציה ומחוייבות של בני אדם היא למטרותהם בלבד, אף פעם לא למטרותהם של אחרים. מקווה שתמצאי ערך לתגובתי. ובכל מקרה שיהיה בוקר טוב ושבוע מקסים שלך לאה פינטו