פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
שלום, אני בת 31 אם לשתי בנות. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ילדה רזה מאוד, גם מבחינת ההיקפים, רגליים רזות מאוד. בגיל העשרה הייתי תמיד במשקל של 50 עם גובה של 1.72. זה תמיד הפריע לי ועד היום זה מפריע לי, למרות שאני אחרי 2 לידות. היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה , למעט הבטן שהיא תמיד שמנה יותר. אין לי בעיית אכילה, אני אוכלת המון ופשוט לא משמינה, לפי דעתי הכל מצטבר בבטן. האם עלי לעשות פעילות גופנית ולהמשיך לאכול רגיל כדי להוריד את הבטן ולהשמין בחלקים אחרים בגוף, כמו אזור המותן ומטה (הכוונה לרגליים). בעיה נוספת שמטרידה אותי זה הבנות שלי. מאחר ואני יודעת שאני רזה בגלל גנטיקה (אבי הוא אדם רזה מאוד), והחשש שלי שגם הבנות שלי יעברו את מה שאני עברתי. בתי בת ה- 4 וחצי כבר מראה סימנים לכך, גופה צר והיא רזה וגבוהה. מה אפשר לעשות? כמו שאתן יודעות ילדים לא אכלנים גדולים. אשמח לעצה תודה
שבת שלום אילנית. כתבת "...היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה" מה היה מאז הלידה הראשונה? אני מתרשמת שאת משתייכת לקבוצה קטנה מאוד באוכלוסיה, קבוצה רזה מאוד שנאבקת להשמין ולא כ"כ מצליחה בשל גנטיקה הקשורה במנגנוני יצור ובזבוז אנרגיה. אני באופן אישי לא הצלחתי אף פעם לעזור לאדם רזה, בקטגוריה זו, להשמין. גם כשהוספנו משקאות עתירי קלוריות כגון "אנשור פלוס" ואחרים, התוצאות לא היו מזהירות, אם כי את יכולה לנסות. אינני יודעת מה המשמעות של "אני אוכלת המון" כי המון או מעט זה פונקציה של צורכי הגוף. אך אני מניחה שרצית להעיד על הקושי שלך וכאן יש שתי אפשרויות: 1. לנסות לבדוק את הצריכה שלך ואת האפשרות להעשירה אצל דיאטנית קלינית מוסמכת 2. לקבל ולאהוב את גופך. ראי, אני מבינה שאינך אוהבת את הגנטיקה שלך והמלצה כזו ממני אולי נשמעת כרגע בלתי מתקבלת על הדעת ובכל זאת זה הכיוון הבריא ביותר לטעמי. כיוון שאת חשה שלא בנוח עם הגנטיקה הבריאה שלך את חוששת שבתך "תסבול" ממנה גם. אנו "סובלים" כשאנו מתמקדים במה שאנו לא אוהבים, בחולשות שלנו, במגרעות שלנו, בין אם פיזיים ובין אם אישיותיים ובמיוחד כאלה שאיננו יכולים לשנותם. כל מה שתשימי עליו זכוכית מגדלת יגדל ויתעצם. אינני יכולה להציע לך משהו יעיל כנגד הגנטיקה שלך והאמת היא שגם לא הייתי מחפשת. מה שכן הייתי מציעה לך כאשה ובודאי כאם ללמד את בנותייך אהבה עצמית וקבלה עצמית מהי. זאת תוכלי לעשות רק באמצעות הדוגמא האישית, באופן בו את תלמדי להתייחס כך לעצמך. הרי זוהי האהבה הראשונה, התמקדי במה שיפה וטוב ונהדר וצמצמי את הפוקוס על מה שפחות. עם הזמן למדי לחפש גם בגופך את היתרונות, הם בטוח נמצאים וקיימים (אני בטוחה שחלק מהגולשים כבר מסוגלים לראות אותם). רק החליפי משקפיים, נסי להסתכל באור אחר. ובתך, רק בת 4.5, שימי לב מה ממלא את עולמה, אני בטוחה שמליון דברים חוץ מהיקפי גופה. שימי לב איך היא יודעת להנות ולשמוח על הרבה דברים בחייה מבלי שהיקפי גופה יעיבו על ההנאה. אני ממליצה לך בחום, להתמקד בכל מה שנהדר ומקסים בבתך ולא בחסרון הזה שאת, ורק את, רואה מתוך העולם האישי שלך. התמקדי בכישוריה, בעיניה היפות, בהתפתחותה הקוגנטיבית, במיומנויותיה החברתיות, התמקדי במה שעושה אותה שמחה, במה שמסקרן אותה ועוד. והכי ראוי היה להתחיל דווקא מעצמך. ילדים הם יצורים חדי אבחנה והם מבינים מעבר למילים גם אם אין להם היכולת הורבלית לבטא את הבנתם. האם היא לעולם מודל החיקוי של בנותיה, קחי בחשבון את האפשרות שוהן קולטות את אי שביעות הרצון שלך וישליכו גם על עצמן. ה"סבל" הוא אינו אובייקטיבי אלא סובייקטיבי ותפישתו מושפעת מהבית והסביבה בה אנו גדלים. מקווה שנגעתי והארתי. בנוגע לפיזור השומן. איננו יכולים לווסת, לשלוט ולהחליט איפה להשמין ואיפה לא. הפיזור של תאי השומן כמו גם מבנה הגוף הוא גנטי. זה אומר ששומן יצטבר לנו איפה שיש לנו מלכתחילה ריכוז גבוה יותר של תאי שומן ופחות היכן שהריכוז נמוך יותר. מה שכן ניתן לעשות זה לחטב. אם הבטן מפריעה אפשר להפעיל את שריריה (האנכיים, הרוחביים והאלכסוניים), כשהשרירים הללו מתקצרים הם "מרימים" ומכנסים את רקמת השומן באותו אזור. זה גם יכול להועיל מאוד לגב. מקווה שעניתי והועלתי שתהיה לך שבת מקסימה ונהדרת שלך לאה פינטו
שלום רב. אני רוצה להוסיף מידע חשוב. לפעמים רזון קיצוני בלי יכולת לעלות במשקל יכול להעיד על צליאק. אני ממליצה לך לשלול את האפשרות . למרות שהסיכוי נמוך
שלום רב מבקש יעוצכם בקשר לכך. אני עוסק בפעילות אירובית כ4 פעמים בשבוע כ1שעה כל פעם. בתודה
שלום יוסי עלך להפנות את השאלה לפורום נטורפתיה. בברכה בלה
קראתי שעשו מחקר ומצאו שמשקאות דיאט למיניהן - מונעות ירידה במשקל ואף גורמות להשמנה (אני מתכוונת למוגזים שהם מכילים רק 1 קלוריה לא לנקטרים למיניהם) האם זה נכון? גם קרובת משפחה שלי שנמצאת בקבוצת תמיכה טוענת שאסור לשתות מוגזים רק מים, מדוע ? כמו כן בתכנית "לרדת לגדול" טענה הדיאטנית שעדיף לאכול יוגורט עם 1.5 אחוז שומן ולא 0 , דבר שהדהים גם את המנחה, מדוע ? שאלה שלישית - בדיאטות שונות מותר לאכול גבינות עד 5 אחוז שומן, האם הכוונה גם לגבינה בולגרית, צפתית וכו - ממשפחת הגבינות הקשות המלוחות ? אודה על תשובתכן
שלום אירית. השאלות שלך מעידות על כך שאת מתנהלת על פי תפיסת עולם של דיאטה. תפיסת עולם הטוענת שצריך לאכל כמה שפחות קלוריות כמה שפחות שומן ולהתעמל כמה שיותר. עם הזמן יותר ויותר חוקרים וגם דיאטניות מתחילות להגיע למסקנה שהגישה הזאת פשוט לא עובדת לטווח רחוק ולכן יש את הרעיונות החדשים האלו . הם אומנם מוצגים מתוך עולם הדיאטה אבל מראים לדעתי את המבוכה והמצוקה אליו נקלעה גישה זו . ולשאלות הספצפיות שלך. אני מאד נגד משקאות דיאט זה לא בריא מרמה את הגוף ומכניס לתוכו כימקלים מיותרים. יוגורט עם אחוז שומן יותר גבוה הוא יותר טעים ולכן גם יותר מספק ומאפשר שובע ליותר זמן . בקשר לגבינות - אני לא יודעת למה הכוונה את צריכה לשאול את הדיאטנית שהכתיבה לך את הדיאטה. אני נגד מדידת מזון על פי אחוזי השומן שבו אלא יותר על פי מה שהגוף שלך מבקש. תעמדי מול מקרר ותשאלי את עצמך מה בא לגוף שלי איזו גבינה (ואל תשאלי אותו כמה אחוזי שומן כי הוא לא מבין בזה) איזה טעם בא לי? ואז תחליטי. כך פועל אדם רזה טבעי וכך הוא זוכה בחופש רזון ובריאות. אגב באחת התוכניות של לרדת בגדול ישבה ניצה שאול רזה אמיתית מול אחת המתחרות שהתנצלה עמוקות על כך שטעמה שוקולד וחטאה בגדול. ניצה אמרה אני פשוט לא חושבת על זה אני אוכלת מה שבא לי ולא מלקה את עצמי. הנה לכם רזה טבעי אמיתית. אפשר להגיע לסוג תודעה כזה צריך רק להאמין. בברכה בלה
יש לי ילד בן 10 וחצי ושוקל כ- 65 ק"ג. לאחרונה הוא שמן עוד יותר וכבר מסרב לבצע פעילות גופנית. (בעבר הוא שיחק בחוג כדורגל וכדורסל וכיום מסרב ללכת בטענה שבמהלך האימונים קשה לו לנשום) גם הליכות הוא מסרב לעשות עמי. ניסיתי לפנות בעבר לדיאטנית והוא לא שיתף פעולה- הוא פשוט לא מצליח להתאפק וכל הזמן רעב. אנא עזרו לי מה עליי לעשות? אני מודאגת גם ממצבו הבריאותי שלא יתדרדר בעקבות משקל עודף זה.
שלום נועם. ראשית כל הכבוד לך שאת כל כך אכפתית ומנסה לעזור לילד שלך. שינית טיפול בעודף משקל של הילד חייב להעשות ברמה משפחתית. הורים צריכים להיות סוכני שינוי וכל המשפחה צריכה להתגייס כדי לעזור לו. ישנם מסגרות קבוציותית ללילדים המשלבות עבודה קבוצתית פסיכולגית ותזונתית .ישנה אפשרות להעזר באימון אישי כדי לגייס את הילד למטרה. לאה עוסקת באימון אישי של הורים לצורך הרזיה של הילדים שלהם ואולי כדאי לך לדבר אתה. בברכה בלה
אודה אם לאה פינטו תוכל לענות על שאלותי אני בת 57 שנים לפני כ4-5-ח לאחר בדיקת דם היסתבר שיש לי קולסטרול גבוה 321 מאז אני מקבלת תרופה העונה לשם lipitor 10mg כדור אחד בבוקר .מאותו יום שיניתי את התזונה שלי לחלוטין אין בתזונה שלי מוצרי קמח לבן סוכרים למיניהם אורז חום בילבד אני לא אוכלת מוצרי בשר או עופות מיתפשרת על דגים בגריל או מבושלים (בלי לחם) שותה לפחות 8 כוסות מים ביום (ללא מיצים) אוכלת 3 ארוחות ביום מיעמלת 5 ימים בשבוע תלוי במזג האויר או חדר כושר (כשעה ) או הליכה בחוץ מהירה שעה ב-7 חודשים האחרונים הורדתי -9 קג בחודשיים האחרונים אין ירידה במישקל האם יש משהו שעלי לשפר לשנות לעשות אחרת מה אני עושה לא נכון אם ביכלל דא אני מיתגוררת מחוץ לגבולות ישראל תודה לאה
רוגלין יקרה, ברוכה הבאה לפורום שלנו. עושה רושם שמצבך הבריאותי הטריד אותך ובצדק. החלטת לקחת אחריות על גופך ובריאותך ולעשות מעשה (שנמשך 7 חודשים). ע"פ תאורך ושאלתך אני מבינה שחלק מהתוכנית שלך פרט לאיזון הכולסטרול היא לרזות. טרם אענה, אני מבקשת לקבל תמונה טיפל'ה יותר רחבה ולכן אודה לתשובותייך על שאלותיי הבאות: 1. מה מצב הכולסטרול היום? האם את מצליחה לאזן את הכולסטרול באמצעות התרופה בלבד? 2. מדוע ההמנעות מקמחים וסוכרים? מדוע ההמנעות מבשר ועוף? 3.. האם את חיה בנוחות ובהנאה עם התפריט הנוכחי? מה חסר לך? עד כמה את מאמינה שתפריט כזה יכול לספק אותך לאורך זמן? 4. האם הודרכת לתוכנית התזונתית הנוכחית או שהרכבת באופן עצמאי? ובכל מקרה מהם העקרונות המנחים? 6. האם לצד גילוי חוסר איזון ברמות כולסטרול, נבדקה רמת הורמוני התירואיד? ראי, באופן כללי כשמדובר בהרזייה אני מתנגדת לחלוטין למשטרי המנעות והגבלה כלשהם. אני יודעת לומר שהם משמרים יופי את האדם השמן בתוכנו ומנציחים את עודף המשקל שלנו ואף מטפחים אותו. אם יצא לך לעלעל בדפי הפורום, ודאי יכולת להתרשם מהדרך בה אני מלווה אנשים בתהליך הרזייה, והיא שונה מאוד מהדרך בה בחרת. אני מניחה שחלק מההגבלות נוגעות דווקא לכולסטרול, אך גם לגביהן יש לי השגות ולכן תשובותייך חשובות. רוצה לתת לך תשובה מקיפה יותר ואחראית יותר, אז בינתיים אמתין לתשובותייך בסבלנות. שלך לאה פינטו 6.
הי בלה, אני פונה אליך בעקבות המלצה מהילה [פורום הפרעות אכילה]. אני בולימית מזה כ ששלוש שנים [לפני כן- אנורקסית]. איני מקיאה אבל אני מכורה קשות למשלשלים [80 כדורים של בקוניס [סנה] ליום בממוצע]. יש לי שאלה ספציפית : כיצד אני צריכה לאכול [במסגרת העד 700 קלוריות ליום- לא מסוגלת יותר בשלב זה] על מנת שאוכל להיגמל, בהדרגה ממשלשלים ולגרום למערכת העיכול לתפקד באופן עצמאי. מה כן/ לא לאכול וכיצד עלי לנהוג. נ.ב - כמה זמן לדעתך, יידרש על מנת שמצבי יהיה קצת יותר סביר [= מערכת העיכול תתחיל לתפקד בעצמה] בהנחה שזה בכלל אפשרי לאחר תקופה כה ארוכה. המון תודה .
שלום צבעוני. את מתארת מצב מורכב המצריך טיפול אישי צמוד ,לדעתי רב מקצועי. עליך להיות מטופלת גם ברמה הרגשית, גם ברמה התזונתית ,וכמובן להיות תחת פיקוח של רופא. האם את בטיפול כלשהו? כמובן שלא אוכל לתת שום התחסות תזונתית דרך הפורום . חשוב מאד לעזור לך להיגמל מהמשלשלים שגורמים נזק חמור למערכת העיכול שלך. את מוזמנת להמשיך לשאול ולהעזר בי גם דרך הפורום וגם אם את רוצה בטלפון. בברכה בלה
שלום צבעוני, אני רואה שההודעה משנת 2006. אני מאוד מקווה שכעת מצבך השתפר. אני במצב דומה-שונה. גם סובלת מאנורקסיה מזה 5 שנים, בשנה וחצי האחרונות הוספתי לתפריט שהיה דל במיוחד (300 קלוריות) גם משלשלים. ככל שעבר הזמן והלכתי לדיאטנית שהעלתה לי את כמות הקלוריות (היום כ700-800) ואםילו העלתי במשקל למשקל יותר סביר - העלתי את כמות המששלים ובשנה האחרונה אני צורכת כ 30 ליום. רציתי לשמוע מנסיונך ואם תוכלי להציע לי עזרה. אני ממש בלחץ במיוחד ששמעתי שלא מתכוונים למכור יותר כדורים ללא מרשם. בכל מקרה מאד הייתי רוצה להגמל. האם הצלחת? אודה מאוד להתייחסות. נועה
שלום בלה,סלט שמורכב מ:עגבניות,מלפפונים,כרובית,חסה,כרוב לבן,פסטה,בטטה,עירית,פטרוזיליה,ביצה קשה,גבינה בולגרית5% ,טחינה+לחמניה חומה קטנה רציתי לדעת איך הסלט הזה נשמע לך,האם הוא משמין,אני לא מצליחה לרדת....
הסלט נשמע מצוין. בריא מאוזן וטעים. כמה קלוריות יש בו? אין לי מושג והאמת אני לא חושבת שזה חשוב כל כך. את לא מצלחה לרדת לא בגלל הסלט בטוח שיש סיבה אחרת.
לכל המעוניינים - התפרסמה היום בעיתון הארץ במוסף השבועי כתבה "חיידק טורף" שעוסקת בסיבה נוספת אפשרית לנטייה להשמנה. וזה לא משהו בראש או בנפש, אלא משהו ממשי .. ועל סמך מחקרים .
תודה על המידע
עפי מה שקראתי בשרשורים בפורום אתן בודקות את הירידה במשקל ע"י מדידת היקפים. בנוסף, גם ראיתי שעניתם פה למישהי שבתקופת טיפולי פוריות ניתן לרדת במשקל. ואני שואלת - איך זה בזמן שאני מקבלת זריקות בטיפולי פיריון שגורמות לי לנפיחות בבטן אני יכולה למדוד היקפים? אם כך נראה לי שבתקופת טיפולי פוריות יהיה לי קשה לעבוד לפי שיטתכם. עם זאת הייתי מאוד מעוניינת לרדת במשקל לפני ההיריון, אבל בשום פנים ואופן לא אוותר על הטיפולים מפאת גילי ההולך ומתקדם כבר. אשמח לקבל את חוות דעתכן המקצועית בנושא.
שלום דידי. לדעתי, בטיפולי פריון כדאי מאד קודם כל ליצור מערכת יחסים חיובית וטובה עם הגוף שלך. לא למדוד אותו בהקפים או בקילוגרמים.אלא למלא את הצרכים שלו לאהוב אותו ולהגיע אתו להרמוניה. בשיטה שלנו אנחנו מתרכזים בהעצמה, איזון, תמיכה - דבר שעוזר מאד לתחושה טובה ובסופו של דבר גם להרזיה. אני בשום פנים ואופן לא מודדת הקפים כל פעם שבאה אלי מטופלת ובודקת אתה האם הייתה ילדה טובה ועשתה את מה שאמרתי. אצלי זה ממש לא עובד כך. אני מאחלת לך המון הצלחה בטיפולים ובמערכת יחסים עם הגוף שלך.
אני ממש רוצה לרדת במשקל.
אני נער בן 16.5 (עולה לכיתה י"א) ובשנה הזו מצפים לי ימי לימודים ארוכים במיוחד. לארוחת עשר אני אגיע עם סנדוויץ', הבעיה היא בארוחת הצהריים.יש לי שתי אפשרויות או לקנות במזנון פיטה/לחמנייה עם צ'יפס סלט ונקניקייה או מנה חמה לסוגיה. איזו אפשרות עדיפה מבחינה תזונתית ודיאטתית?? אם התשובה מנה חמה לסוגיה-מאיזו סוג רצוי (פירה,נודלס,קוסקוס...)?? בתודה בני
אני לא דיאטנית.. אך סבורה שהאפשרות הראשונה מתאימה יותר. מנה חמה - יש בה המון חומרים משמרים, המון מלח ומעט מאד דברים "טובים". לדעתי, ממש לא בריא. אפשרות נוספת - להביא מהבית עוד סנדביצים שבתוכם יש ירק , וכן פירות.
שלום בני. אני לא רוצה להמליץ לך המלצות תזונתיות דרך הפורום. בעיני זה לא מקצועי. אני לא מכירה אותך ואת סדר היום שלך, משקלך העדפותך ודברים רבים נוספים. חשוב לקבל התיחסות אישית. בברכה ובהצלחה בלימודים בלה
היי ! הדיאטנית נתנה לי לאכול חופשי לחם לחמניות מחיטה מלאה פסטה אורס ואת כול הפחמחמות חופשי .... יש לו 118 סוכר ושומנים בדם האם זה לא מוגזם כמות הפחמימות לאכול חופשי ?? תודה איריס
שלום הנני בחור מלא בן 27. מאז ומתמיד פניי היו מלאות אולם בשנה וחצי האחרונות החל להופיע מעיין סנטר כפול. לאחרונה התחלתי דיאטנה מבוקרת ופעילות ספורטיבית לשריפת שומנים וחיטוב. שאלתי היא - האם יש סיכוי שלמרות שארד במשקל ואפחית את אחוזי השומן בגוף עדיין יישאר הסנטר הכפול? האם יש סיכוי שהדיאטה לא תצליח להעלימו?
שלום יואב. למיטב ידעתי שומן יורד בצורה שווה מכל המקומות בגוף. סנטר כפול הוא פונקציה של הצטברות שומן יחד עם שרירים רפויים באזור. לכן אם תעשה תרגילי חיטוב לאזור שרירי הצאוור אני מאמינה שזה יסתדר.
אני רוצה וצריכה להוריד במשקל כ-10 ק"ג. יש לי ריפלקס (5 ס"מ) שמטופל ע"י לוסק במינונים די גבוהים. דיאטנית של מכבי "התאימה " לי דיאטה של 3 ארוחות ביום המבוססת ברובה על ירקות טריים. הדיאטה גרמה לי להחרפה בצרבות עד כדי כאבים בקיבה. היא טענה שזה לא השיטה . איך אפשר לחלק את כמות הקלוריות הנכונה להרבה ארוחות קטנות ופחות ירקות טריים שמחריפים לי את הצרבות? אני מאד אוהבת סלטים טריים, אבל כנראה ששלוש פעמים ביום סלט זה יותר מדי בשבילי. תודה, ורד
שלום ורד. עליך לבקש מהדיאטנית שלך שתשנה את התפריט שלך כדי שיתאים לך יותר. אנחנו לא יכולות להמליץ המלצות תזונתיות דרך הפורום בלי שיש לנו מידע רפואי שלך. מניסיון שלי כדאיטנית במכבי למחלות של קיבה תזונה המורכבת מארוחות קטנות של פחממות מורכבות מלאות כמו לחם מלא, קרקרים, דיסת קואקר - יכולה מאד לשפר את המצב של החומציות , בנוסף ישנם הרבה ירקות שעולים להחמיר את הבעיה ואולי כדאי לך להמנע מהם ירקות כמו פלפל, חצלים, בצל כרוב, צנון ועגבניות. ירידה במשקל במצב זה היא חשובה מאד אבל חשוב לעשות אותה נכון היות ודיאטה דראסטית עלולה להחמיר את הבעיה. אם תרצי התחיסות של גוף נפש אשמח לתת לך את יכולה לבקש אם זה מעניין אותך. בברכה בלה
היי בלה, תודה שענית. הדיאטנית המחוזית של מכבי הפנתה אותי בעקבות תלונתי לדיאטנית אחרת, וני מקווה שזו מישהיא שמבינה עניין ועם ראש פתוח וגמיש בניגוד לקודמת. בכל מקרה אני אקח לתשומת ליבי את המלצותיך ושוב תודה. דרך אגב, מנסיוני אני מאד מסכימה עם דעתך לגבי הפחמימות אני ממש מרגישה הבדל בהרגשה. לגבי ירקות - עגבניות ללא קליפה וגרעינים עוברות בשלום (אולי זה יאפשר לעוד מישהוא במצבי להנות מעגבניה), פלפלים אדומים בלבד גם עוברים. כרוב לא עשה בעיה עד היום, בצל יבש מעט זה בסדר בצל ירוק עולה לי שעות אחרי האכילה. אין לי הסברים למה זה כן וזה לא (זה לא המקצוע שלי) פשוט מנסיון אישי של הרבה שנים. קשר גוף ונפש תמיד עניין אותי. אין לי ספק שבתקופות לחץ הצרבות מחריפות.
אני בת 63 עובדת. ס ובלת מעודף משקל תקופה ארוכה.גובה שלו 153 סמ משקלי כעת 70קג.הייתי פעמים בקבוצת דיאטה ו גם אצל דיאטנית באופן פרטני.לא הצלחתי.יש בי כפייתות והרבה פעמים אוכלת סתם בגלל היזה דחף בלתי מוסבר ו בלתי נשלט.ב תאום עם רופא משפחה התחלתי ליטול רדוקטיל(מלםני 3 ימים)כדי לציין שאני מקבלת רסיטל 20 מג.ו לדעת רוםא בשל המינון הנמוך אין בעיה ליטול שתי התרופות.אני לוקחת נורבקס ללחץ דם 5 מג.ואין יותר בעיה.גם סמוביל ל שומנים בדם שגם הם מאוזנים.מה דעתכם על רדוקטיל? יש לי הרגשה ביומיים שאני נוטלת בתרופה שיש לי יותר שליטה באכילה.ו עוד אני מרגישה ש נמשכת לאכול עוד דברים לאחר גמר הארוחה בעיקר לחם ו פירות.(תוצאה של בדיקת סוכר בדם בבקר לאחר 12 שעות בלי לאכול 112
שלום רחל. רדוקטיל הוא תרופה שנמצאת בשימוש כבר מספר שנים. לדעתי שימוש בתרופה בלי לנסות לפתור את הבעיה בטיפול שורש לא תביא לאיזון המלא של המשקל שלך. בעיני תרופה זה משהו מלאכותי שאמור לתת לך עזרה נוספת אבל לא יכולה לבוא במקום שינוי התודעה שלך . אם התודעה שלך תישאר תודעה של אדם שמן הנאבק בגופו ובמשקלו גם אם תרדי במשקל בעזרת התרופה יש סיכוי גדול שהוא יחזור אחרי שתפסיקי אותה. לכן, הייתי מאד ממליצה לך שיחד עם לקיחת התרופה תעשי צעדים לעבר שינוי תפיסת העולם הקשורה במשקל שלך. תפיסת העולם שאומרת שכדי לרזות צריך להמנע ממזון, להתעלם מרעב פיזי ולסבול. תבדקי עם עצמך למשל בסיטואציה שאת גומרת לאכל ונמשכת לאכל עוד דברים בצורה של לחם ופירות מה באמת הצורך שלך? אולי את שבעה ולא מסופקת אולי לעומת זאת ניסית למלא צורך אחר שלא קשור ברעב פיזי על ידי אכל ואז הוא אומר לך שהוא לא סופק. מודעת יותר מלאה תאפשר לך בחירה יותר חופשית. מקווה שעזרתי בלה.
שלום וברכה לבלה, לאה ולכל קוראי ומשתתפי הפורום גם, אני מוצאת את עצמי עסוקה מאוד בענייני המשקל בזמן האחרון. אני בת 30 פלוס ויש לי ילדה בת 7. ילדתי הפכה להיות מפג (כשנולדה) לילדה בריאה מאוד. אני לא יכולה להגיד שהיא ממש שמנה, אך אכן יש לה עודפים בלתי רצויים (בעיקר בבטן) והיא סוחבת אותם כבר שנים ועתה ממש הגיע הזמן להיפטר מהם. עלי לציין כי היא מעולם (בגללי) לא אכלה ממתקים ו/או בצקים בצורה גורפת (אנחנו פשוט לא מחזיקים בבית, אלא בשביל מאורע ממש ראוי לציון), יחד עם זאת היא מאוד אוהבת לאכול ובעיקר זה מתבטא בירקות ובפירות אך גם בשאר דברי מזון - כולם. אני אישית מעולם לא הצטינתי ברזון יתר, אך בד"כ רמת ה-BMI שלי עמדה על 19 (שזה לא רע). דוקא בחודשים האחרונים, ללא שינוי מהותי באורח חיים, מצב אישי-נפשי-משפחתי וכדומה וגם ללא שינוי בהרגלי האכילה, העליתי במשקל בין 7-9 ק"ג שבממדים שלי זה הרבה (הגובה שלי הוא 157 ס"מ ובד"כ הייתי שוקלת בין 49-52 ק"ג). איך לעשות את השינוי בשבילי ולמען בתי (אולי אף משהו שנוכל לעשות ביחד). עלי לציין כי אורח חיינו מאוד מלא (אנחנו יוצאות בבוקר מהבית בשעה 7:15 לערך וחוזרות רק בסביבות 17:30 (הבת שלי בצהרון ואני בעבודה עד 17:00). אומנם אני יודעת שחסרים פרטים רבים על התנהלות בתי וגם שלי - אך אני לא רוצה להעמיס מידע (לא בשלב זה בכל-אופן). לתשובתכן, אודה.
בוקר טוב פוש וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני מתרשמת שהינך אשה מודעת וערנית מאוד לגופה ומכאן גם לבתך. אם להתייחס לשאלתך בלבד, בשלב ראשון ובהקשר זה, אציע לך להתרכז ולהשקיע בעצמך. אנו, ההורים, המשאב העיקרי של ילדנו, אנו מודל החיקוי (בעיקר אם לבת ואב לבן) ובמידה רבה ילדנו הם המראות הקטנות שלנו, משקפים לנו ללא עכבות את דפוסנו. באופן עקרוני, אני אישית אינני עובדת עם ילדים כיוון שאני מאמינה שהעזרה הטובה ביותר עבורם תבוא דרך שינוי אצל ההורים. וכשאני אומרת שינוי אין כוונתי לשינוי התנהגותי אלא לשינוי תפישתי. התנהגותנו (הבחירות שלנו, הפעולות שלנו) אמנם היא זו שמעצבת את מציאות חיינו, אך התנהגותנו איננה מנותקת מעולמנו הפנימי. התנהגותנו היא תמיד נגזרת של דפוסי החשיבה שלנו, של האמונות שלנו. (למשל, אם אני חושבת ומאמינה ש"אין על מי לסמוך" מן הסתם אבטא התנהגות מאוד ריכוזית, לעומת זאת אם אני חושבת ומאמינה ההיפך, הנטיה שלי להאציל סמכויות בחיי תהיה רבה יותר) מכאן שכל שינוי התנהגותי לא יחזיק מים ללא שינוי תפישתי, פנימי. זו הסיבה לכך שרובן המכריע של הדיאטות (ששמות דגש על שינוי התנהגותי) נגמרות בעליה במשקל. זו גם הסיבה לכך שכ"כ קשה לנו לאמץ שינוי התנהגותי לאורך זמן. הפער בין מה שמפעיל אותי מלכתחילה לבין האופן בו אני מנסה לכפות על עצמי לפעול יוצר מתח פנימי, התנגדות פנימית חזקה שהולכת ומתגברת. מה צריך לשנות? את הגישה הכללית לגוף שלנו, למזון (נתנו לו כח רב מדי, האמיני לי), לעצמנו. מכאן שבתהליך יהיו דברים משותפים לרוב בני האדם ואחרים שיהיו יחודיים ומשמעותיים עבור האדם הספציפי. לגבי ה"איך לשנות?" זהו תהליך. גישה אינה נבנית על טיפים או על מערך כללים של "עשה, לא תעשה". גישה נבנית תוך למידה חדשה, התנסות, חוויות חדשות שחוזרות על עצמן (הן בעצם "ההוכחות" שמאפשרות לנו לקבע דפוס חשיבה חדש). אם את שואלת אותי , בהתבסס על שכתבת בלבד, יש מקום לשינוי (אני כבר מזהה דפוס או שניים ממעט המילים בהם השתמשת באופן כנה ופתוח). ורק שינוי אצלך יוביל לשינוי אצל הילדה. ואפרופו שינויים, היכולת היחידה שלנו לשנות היא רק בעולמנו הקטן שאינו כולל את הקרובים לנו ביותר, שם הכח שלנו. כל נסיון ליצור שינוי בחייו של אחר הוא מאמץ שפרותיו דלים לרוב. ובנוגע לעליתך במשקל - חייבת להיות לכך סיבה טובה. הגוף רק מגיב לנו, הוא אינו ישות שמנותקת מהבחירות שלנו, מהעשייה שלנו מולו. אלא אם כן, משהו אובייקטיבי השתבש, בעיה הורמונלית, אולי? אחרת? בהעדר רקע פיזיולוגי, בריאותי כלשהו - הסיבה היא אנחנו. וזאת אני מקווה שאף אחד לא יקח למקום של האשמה אלא למקום ממנף ויעיל יותר, המקום של האחריות על המציאות אותה הוא חי. פוש, יקרה, אשמח להמשיך ולענות לשאלותייך. מאחלת לך ולשאר הגולשים יום נפלא לאה פינטו
לאה יקרה, תודה רבה. ראשית על המילים הנחמדות והנעימות ושנית על אריכות ההסברים והתהיות. אני בהחלט מאמינה שזה משהו שחייב לבוא קודם כל ממני ואני אכן מנסה זאת בדרכים שונות ומשונות. אני לא מאמינה בכפייה ו/או בדרכים של כעס והעלבה. אני מאוד רוצה שזה יהיה משהו טבעי לחלוטין. אצלי היו שינויים בריאותיים, פיזיולוגיים והורמונליים בחודשים אלו, אך גם בחודשים שקדמו להם לסירוגין ומעולם הם לא השפיעו עלי בדרך של עליה במשקל, לעתים אף בירידה. אולי ישמע מצחיק, אך אני חושבת שבדרך כזאת או אחרת, זה קרה כדי שאולי דרך מצבי - אוכל להראות לבתי כמה זה לא נעים, לא בריא ולא מחמיא. בכל מקרה, אני אנסה לחשוב על שינוי דפוסים כאלה או אחרים על-מנת להביא את עצמי ולאחר מכן גם את בתי לשנות את המצב. ושוב תודה.
בוקר טוב לכן, רציתי לדעת מאיזה איזור אתן בארץ? האם צריך להגיע אליכן לפגישה כל שבוע? איך אתן מלמדות להקשיב לגוף? אשמח אם תענו על שאלות אילו כדי שאוכל לשקול את התהליך ברצינות. תודה.
שלום מירב. אני מכפר סבא ולאה מפרדס חנה. כל אחת מאתנו עובדת אחרת. אני נוהגת להיפגש עם מטופל לפגישת הכרות ראשונה ואז להחליט יחד אתו על דרך טיפול(זמן,כילים,תדירות מפגשים). לאה עובדת בדרכה שלה. אם מוזמנת לפנות אלנו באופן אישי במייל או בטלפון אותו תמצאי תחת התמונה של כל אחת מאתנו. אני חושבת שאת יכולה גם להתרשם מתשובות שלנו שהן דומות ושונות ומשקפות קצת את האופי וצורת עובדה היחודית של כל אחת מאתנו. נשמח להמשיך לענות לך דרך הפורום או באופן אישי. בברכה בלה
על פתיחותך לגישה חדשה ושונה. רוצה לתת לך כל הפרטים ואשמח לעשות זאת בשיחה טלפונית. אכן מדובר בתהליך רציני ומשמעותי וחשוב שתדעי כל מה שאת יכולה לדעת טרם תתחילי בו. כיוון שכתבתי לא מעט על אופן העבודה לא אלאה אותך בפרטים שאת אולי כבר יודעת. מעבר לכך, לכל אחד הצרכים שלו ולכן אני חושבת ששיח אישי יהיה יותר אפקטיבי מבחינתך. שלך לאה פינטו
שלום, אני אוכלת די בריא, מאד מודע, היציאות שלי סדירות. אחרי שלוש וחצי שנות הנקה ובעיות הורמונליות שמעודדות תיאבון, התרגלתי לאכול הרבה וככל שירד מספר ההנקות, עליתי במשקל. אני מעוניינת להתרגל לאכול פחות ולכן אני מעוניינת להשתמש בסיבי פסיליום. איך משתמשים בסיבי פסיליום למטרות הרזיה? לשתות לפני הארוחות? כמה זמן לפני? היצרנים ממליצים אחרי האוכל, אבל הם ממליצים למטרת מניעת עצירות. אני חוששת שעקב השימוש אתחיל לשלשל. תודה!
אני מבינה שאת רוצה לרזות. שימי לב כמה מופלא גופך. כל עוד הנקת, ההוצאה האנרגטית שלך היתה גבוהה יחסית ולכן "עודף" המזון שצרכת נוצל לצרכים אלה. ברגע שהצורך נעלם (הפסקת הנקה) הפכה הצריכה למיותרת מבחינת הגוף ולא נותר לו אלא לאגור אותה. כפי שאת מתארת בדברייך, אני מבינה שאת מודעת לעצמך ולגופך. היי קשובה לצרכים שלו - לרעב שלו, לשובע, לסיפוק. אם זה קשה את מוזמנת לחוות זאת ועוד בתהליך של הרזייה ללא דיאטה. זו הדרך הטובה ביותר והמעצימה ביותר לצמצם את הכמויות המיותרות. לא באופן מלאכותי עם קפסולות או אבקות של סיבים. ואם בכל זאת בסיבים את מעונינת, מציעה לך לפנות לפורום העוסק בדיאטה, הם ודאי ידעו להנחות אותך הרבה יותר טוב ממני. חשוב לי לציין כי הגוף אינו מתרגל לאכילה המוגברת, זו התודעה שמתרגלת, הוא רק מגיב למה שאת בוחרת לעשות. שלך לאה פינטו
אני מנסה לאכול מאוזן ארוחות מוגבלות בנפחן, ואני פשוט לא שובעת, ואז מוצאת עצמי עומדת מול המקרר מחפשת נשנושים בגלל הרעב. או לחילופין מחליטה לאכול (לאט. ירקות תחילה וכו) עד לשבעה כדי למנוע נשנוש, ומוצאת עצמי אוכלת מנות ענקיות. אוף
אני חלש ללא סוכרים.
תומר יקר, מוכן להסביר קצת?
שלום רב, אני כחודשיים אחרי לידה . לצערי עליתי במהלך ההריון 28 קילו .ירדתי כבר 13 . נשארו עוד 15 . חזרתי לפעילות גופנית לפני חודש כי הרגשתי שאני "תקועה" במשקל . במשך החודש הזה ירדתי רק 800 גרם . בפעילות גופנית הכוונה לפעילות אירובית בעיקר ששורפת שומן (=ספינינג) לפחות 4 פעמים בשבוע. (אני עושה גם עיצוב 3 פעמים בשבוע לפחות) אולם בכל זאת הירידה במשקל נראית לי קטנה מידי .אני מקפידה על תזונה מאוזנת . יש לציין כי לפני ההריון במשך כ- 9 חודשים ירדתי 19 קילו עם הרבה פעילות גופנית (אימון כל יום של שעתיים מינימום) הנתונים שלי: גובה 1.68 משקל לפני ההריון 54 . שאלותיי הן כאלו: איך אני מגבירה את קצב הירידה במשקל? (ברור לי שהיתקעות זה דבר טבעי של הגוף ..) האם יתכן שהטראומות שהגוף עבר במשך התקופה של כשנתיים (ירידה של 19 קילו, הריון ,עליה של 28 ק"ג) מונעות ממני להמשיך ולרדת ? אני ממש רוצה לחזור למשקל של לפני ההריון בדרך בריאה. מה עליי לעשות?
שלום לירון. ראשית מזל טוב. שינית את בצומת דרכים חשובה בדיאלוג עם הגוף שלך. את מנסה לגרום לו לרדת בקצב שאת רוצה. גופך נותן לך תשובה. מה לדעתך הוא מנסה לומר לך בזה שהוא עצר כרגע ועבר לירידה איטית מאד? עליך להגיע אתו לדיאלוג מכבד ואחראי. עליך להקשיב לצרכים שלו בידיוק כמו שאת עושה עכשיו עם תינוקך. תינוקך לא יודע לדבר אבל הקשר והאבה שאתם חולקים עוזרים לך לדעת בידיוק מה הוא צריך ולתת לו את זה. אני חושבת שיעזור לך מאד לראות את גופך כתינוק נוסף. תלמדי להיו קשובה אוהבת ומקבלת - לא להכריח. אם תתני לגופך את התנאים האופטמליים הוא יגיע למשקל שנח לו להיות בו עכשיו. לא משקל אופנתי בהכרח גם לא משקל על פי טבלאות. בשיטה שלנו אנחנו לא בודקים משקל אלא הקפים. אני מציע לך לבדוק את התקדמותך במספרי בגדים ולא במאזניים. לפני הריון את היית בגבול התחתון של הנורמה במשקלך וכדי לחזור בחזרה לאותו מקום עליך להיות סבלנית סובלנית אוהבת ובעקר לא לעשות דיאטה. אם תעשי דיאטה את עלולה למצוא את עצמך במעגל אין סופי של מלחמה עם גופך כאשר כל קרב (דיאטה) כזה משאיר עליך עוד ועוד קילוגרמים. אני מאמינה שרק בהקשבה מלאה לגופך, אהבה אליו, מתן מענה מלא לכל הצרכים שלו הוא יתחיל לחזור אל המשקל שהיה לו טוב ונח בו. בהצלחה.
שלום דוקטורס. אני בחור בן 24...1.87 ושוקל 85 וחצי. אני יודע שאולי אני לא משתייך לחתך אוכלוסיהששואל כאן שאלות אבל בכל זאת... אני מתאמן בחדר כושר. אני רוצה שיראו את השריר אבל יש טיפה שומן מעל. אני שונא אירובי שכשור לריצה וכל הדברים הללו...ובגלל זה אני כן רוצה איזה סוג של עצה לגבי דיאטה מסויימת... ראוי לציין כי אני חובב גדול ובשר אבל אם זה אומר להפסיק אסתכן... אין לי נטיה לאכול שטויות ככה שזה לא הבעיה... אבל אני בכל זאת אשמח לקבל איזה עיצה טובנה.. תודה!
שלום שחר. הפורום שלנו הוא פורום של הרזיה ללא דיאטה. אנחנו לא נותנות עצות תזונתיות בפורום הזה. שאלה שלך צריכה להישאל בפורום של תזונת ספורט. בכל אופן ישר כח.
שלום רב! האם אכילת מזונות כגון קטניות הכוללות עדשים שעועית ואפילו תפוחי אדמה מספקים אכילה מאוזנת מבלי שיחסר לגוף שום דבר. אציין שאני לא אוכלת שום דבר שיש בו סוכר או מוצרים שיש בהם קמח האם הדבר נכון לגוף האדם? תודה גילי
אם גופך לא מבקש מוצרים עם קמח וסוכר אז הוא לא זקוק להם. פחממות פשוטות ומורכבות יש בשפע גם בקטניות וגופך כמובן יכול לייצר אותם בעצמו. השאלה אם לא מתחשק לך לפעמים מזונות אלו. אם לא אז מצוין אם כן לשיטתנו כדאי מאד לאכל אותם כדי לא ליצור חשקים ובולמוסים אחרי זה.
שלום, אני בחורה בת 26, שוקלת כ- 56 ק"ג, גובהי 173 ס"מ. אחוז השומן שלי עומד על 14.3. האם זה סביר? תודה
טווח הנורמה של אחוזי שומן הוא רחב ונע בין 15%-25%, יש מקורות המדברים על 18% כערך מינימלי בטווח הנורמה. כיוון שבשבילי בני אדם אינם סטטיסטיקה, חשוב להבין שכשמדברים על התפלגות נורמלית (פיזור האוכלוסיה, גרף הפעמון) , לוקחים בחשבון שלפעמון הנורמלי יש גם קצוות נורמלים. אמנם לתוכם נכנס פלח אוכלוסיה קטן מאוד, אך הוא קיים. אם מסיבה כלשהי זה מטריד אותך אז אולי יש סיבה, גשי לקבל יעוץ מקצועי אישי. ערב נעים לאה
שלום רציתי לדעת כמה שוקל שזיף ממוצע וכמה קלוריות מכיל ומכירים את השזיפים המאורכים? "שזיף שגיב", הם קטנים ומאורכים כמה שזיפים כאלה זה מנת פרי וכמה בכלל שזיף ממוצע? תודה
יש לי שאלה. מה ישנה לך המידע לגבי תכולתו הקלורית של השזיף? האם זה יגרום לאכל ממנו יותר /פחות/ בכלל לא? האמת מידע מסוג זה כבר לא קיים אצלי כי בעיני הוא לא רלוונטי לא להרזיה ולא לבריאות. יש אתרים המפרטים תכולה קלורית של מזונות, יש גם ספרים, יש פורומים של תזונה קלינית את יכולה להשיג שם את המידע המבוקש. בברכה בלה
שלום רב! אני בדיאטה כבר שנה ו-4 חודשים והשלתי סך של 60 ק"ג (כ-4 קילוגרמים מידי חודש). בחצי השנה האחרונה גם שילבתי פעילות גופנית. כעת אחרי שהגעתי למשקל היעד אני מעוניינת בתפריט לפיו אוכל לשמור על תוצאות הדיאטה. במשך כל תקופת הדיאטה אכלתי ביום בין 650 ל-800 קלוריות. לאחרונה הייתי אצל דיאטנית שהמליצה לי להוסיף פחמימות בארוחת הצהריים. זו לא הפעם הראשונה שאני עושה דיאטה ולצערי בפעמים הקודמות העלתי את כל הקילוגרמים שהשלתי ולכן אשמח לדעת איך אוכל לשמור על המשקל הנוכחי...במשך כל תקופת הדיאטה נמנעתי מלאכול את המאכלים שאותם נהגתי לאכול לפני הדיאטה (לצערי אני אוהבת לאכול דווקא את כל מה שאסור לאכול בדיאטה ובכמויות גדולות במיוחד). דבר נוסף שרציתי לדעת הוא איך אני יכולה לדעת האם אני סובלת מהפרעות אכילה? כי אם הבנתי נכון הפרעות אכילה לא מתייחסות רק לבעיות של אנורקסיה ובולמיה אלא גם לאכילה מרובה מידי שזה בעצם המקרה שלי. אשמח לקבל חוות דעת. בתודה, רינת.
רינת היקרה שלום רב. שאלתך מצוינת. את מתארת מצב בו הצלחת לגייס כח רצון (מדהים בעיני) ובמשך פרק זמן ארוך מאד לאכל כמות קטנה מאד של קלוריות ולרדת הרבה במשקל. את שואלת איך ניתן לשמור על ההשיג לאור העובדה שבעבר היו לך התנסויות דומות בהם כל המשקל שהורדת עלה בחזרה ואת רוצה לדעת איך ניתן למנוע זאת הפעם. בגישת הרזיה ללא דיאטה עובדים על שינוי מצב התודעה מתודעה של אדם שמן לתודעה של אדם רזה טבעי. שינוי כזה מאפשר חופש ודיאלוג חופשי ומשוחרר עם האכל. כדי לעזור לך לשמור על ההשיג החדש חשוב מאד לעבוד אתך על הרמה התודעתית על הרמה הביולוגית ויתכן שגם על הרמה הנפשית רגשית.(כמובן שאני לא מכירה אותך אז קשה לי לדעת). בקשר להפרעות אכילה - אכן קיימת הפרעת אכילה כפייתית המאופנית בבולמוסי אכילה המתרחשים מידי פעם ומלווים ברגשות אשמה קשים. הפרעה מסוג זה מתפתחת הרבה פעמים כתוצאה מחסך שנוצר בדיאטה אולם לא רק. הטיפול המוכח הטוב ביותר עבור הפרעה זו הוא שילוב של גישת ההרזיה ללא דיאטה עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי מה שנקרא באנגלית Cbt . אני מאד מקווה בשבילך שהפעם תצליחי לשמר את ההשיג אבל בדרך בה תהני לא תיהיי עסוקה כל הזמן בהתעמלות, ספירת קלוריות ופחד מעליה. הדבר אפשרי. בברכה בלה
רינת, בוקר טוב. וואוו, ההרגשה בטח נפלאה. אני חוויתי ירידה הרבה יותר נמוכה ויודעת שהתחושה היא נהדרת, אני יכולה רק לתאר לעצמי איזו תחושה מדהימה היא להפרד מ- 60 ק"ג (האם את נהנית מהתוצאה באופן מלא?). רינת יקרה, אתחיל מהסוף, המחשבה הראשונה שצועקת לי בראש היא, "מיד ועכשיו להתמקד בשינוי התפישה שלך לגבי עצמך וגופך ולגבי האוכל". לפני שאתחיל אני מזכירה שאנו בפורום הרזייה ללא דיאטה וכל שאכתוב בא מתפישת עולם זו ולא אחרת. ואענה באופן קצר וישיר, צר לי אך תפריט לא אוכל לתת לך, א' כי זה נוגד לחלוטין את האופן בו אני רואה הרזייה נכונה ובריאה ו- ב', גם אם הייתי מנהלת פורום דיאטה, לא מקצועי ולא אחראי לחלק הנחיות באופן כזה. ראי רינת, עד כה הצלחת להמנע ממזונות אהובים ולהצמד לתוכנית מתוקף כח רצון שגייסת להשגת מטרתך. אלא שכח רצון הוא אכן שותף חמקמק ולא אמין ומכאן תחושת הפחד בשלב השמירה. זו הסיבה שהתהליך של הרזייה ללא דיאטה אינו מבוסס על כח רצון. (אני יודעת שלמי שחי בדיאטה, יתכן שאני אני מפילה פצצה באמירה הזו). ואין ספק שבצריכה אנרגטית כ"כ נמוכה נדרש כח רצון אדיר. סליחה שאני לא מצטרפת לחגיגת הנצחון אך אני מאמינה שכאן בדיוק בעית הגישה שתתן אותותיה בהמשך (כפי שאת מכירה וסיפרת מעברך) שימי לב, השלת 60 ק"ג ממשקלך ובמקום להתענג על חייך החדשים את משדרת חששות ומתח. הסיבה לכך היא שהאדם השמן בפנים כנראה חי בועט ונושם והשינוי החיצוני לבדו, אין בו ממש כדי להביא אותנו אל האושר העילאי ואל איכות החיים המיוחלת. במקום לחוות באופן מלא את ההישג, "השמירה" הנדרשת כולאת אותנו במאבק מתמיד. עתה את מחפשת תפריט שמירה שגם בו יהיו הגבלות. ומה הלאה? מה שאני הייתי שואלת את עצמי זה מדוע המלצות הדיאטנית לשמירה אינן מספקות אותי בשלב זה? מה אני עדיין מחפשת? אני חושבת שאם תעני לעצמך בפתיחות ובכנות על השאלות הללו, תוכלי לסייע לעצמך באמת. לגלות את הרבדים שעדיין לא נענו. אל תתפשרי על "ככה זה". רינת, שינוי אמיתי נעשה במספר רבדים. תוצאה טובה היא לא רק היכולת לרזות אלא, ובעיקר, היכולת להשתנות ולהפוך לאדם שהוא 60 ק"ג פחות. להפוך לאדם רזה ברמת ה- being שלך. אדם שמזון הוא חלק טבעי מחייו (לא בעל כח מאיים) כזה שסומך על גופו ולמד לסמוך על עצמו ללא צורך בקבוצת תמיכה חיצונית או ליווי מומחה לאורך חייו. כזה שלא מעסיק עצמו יותר במשקל שלו, באכילה שלו. האם יש לך הכלים ליישם זאת בחייך? כל עוד רק הגוף משתנה נוצר פער בין מי שאנו מבפנים למי שאנו רואים במראה. זהו פער שקשה לחיות איתו לאורך זמן (בדיוק מה שתארת כחווית העבר שלך, אולי לא דרך המושגים שאני מציגה כאן) אין שום דבר חריג או לא נורמלי בכך שאת אוהבת לאכול דווקא את מה שאסור בדיאטה. זה החלק השפוי, הנורמלי שאין להתכחש לו או לדכא אותו. ואפשר להגיע למקום הזה באופן תהליכי מובנה .מדוע יש אנשים רזים (בריא וטבעי) שמותר להם ולך לא? אני אישית הייתי מתקוממת לזה. לא נולדנו למאבק הזה, יצרנו אותו. אני יודעת שישנם אנשי מקצוע שנטייתם היא לתת כותרת ותיוג (הפרעת אכילה כזו ואחרת), זה עושה להם סדר ולעיתים זה באמת הדבר הנכון לעשות, אך כל מקרה לגופו. והשאלה תמיד תהיה, איך האינפורמציה הזו מקדמת אותנו הלאה ומדוע היא רלוונטית. במילה "הפרעה" יש משהו לא נוח, קשה אפילו, כזה שמחליש אותנו. תיוג בכלל זה משהו שתוקע אותנו חזק במקום כי הוא ממקד אותנו בחולשות שלנו ולא בעוצמות . אם אני בוחרת לומר לעצמי שוב ושוב שאני "עצלנית" לא רק שאני תוקעת את עצמי בהתנהלות מסויימת, הגרוע הוא שאני בסוף גם מאמינה בזה וזה הופך להיות חלק מסיפור חיי. ברגע שאנו מתייגים את עצמנו, אנו מונעים מעצמנו את היכולת לשנות באמת להבנתי, מה שאת מציגה הוא קושי נקודתי אך מהותי שהוא נגזרת של התמודדות ארוכת שנים בדרך מסויימת, אפשר לעבוד על זה ולשנות את זה מן הקצה אל הקצה, זה מה שחשוב. אני מרגישה צורך להפסיק כאן (וטוב שכך לאור אריכות דבריי), את נמצאת בנקודה רגישה ואני רוצה לעזור לך למנף את ההישג הפיזי שלך באופן ספציפי לך. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר למייל הפרטי או לנייד, חשוב לי לשמוע אותך כדי שלדבריי יהיה ערך של ממש עבורך . רינת, נקודת הנחה בסיסית היא שמגיע לך להנות מההישג שלך ללא חשש ופחד, ללא מאבק נוסף. מגיע לך לנוח מההתעסקות הזו ולחוות את גופך הרזה יותר בכיף ובהנאה. באיכפתיות רבה לאה פינטו
שלום לכן........... רציתי להתייעץ לגבי משקל גוף תקין. אני בת 37 גרושה + 3 ילדים. באופן כללי בריאה, שוקלת 64 לגובה 1.67 ס"מ. רציתי לדעת אם זה נכון כי אני מרגישה מלאה למרות שכולם אומרים לי שאני לא מלאה בכלל. ניתן לציין שבחלק העליון של הגוף אני רזה ובחלק התחתון מלאה. איך אפשר לשפר את מראה החלק התחתון? מידת המכנסיים שלי היא 39 ולפעמים 40 נמאס לי ממשקל 64 ק"ג אני רוצה לשקול פחות אבל תמיד לפני וסת בולמוס האכילה מתחיל אצלי עד לאחריו ולאחר מכן הרעב כמובן הולך ושוב פעם אני יכולה להוריד עוד 2 ק"ג לפחות. אודה לכן על תשובתן.
שלום רויטל. משקלך תקין לחלוטין אולם את לא מרוצה ממנו. את משדרת חוסר שביעות רצון כלפי גופך ואני מניחה שמנסה לרדת במשקל על ידי צימצום אכילה. דרך זו מניסוני לא תביא להרזיה לטווח ארוך אצל רוב אנשים. הייתי בודקת אתך את המחשבות המנהלות אותך סביב איך צריך גופך להראות מה את צריכה לאכל ואיזה מספר בגד את צריכה ללבוש. כאשר מנסים לכפות על גוף במשקל תקין הרזיה הוא יגיב הרבה פעמים במרד וחוסר שיתוף פעולה דבר שרק ירחיק אותך ממטרתך. כדאי מאד לפעול אחרת. בברכה בלה
רויטל שלום. תודה על שאלתך, היא מאפשרת לי להבהיר לך ולשאר הגולשים מספר מושגים שאולי יעשו קצת סדר. ראשית, כל אחד מאיתנו נולד עם מבנה גוף גנטי שכולל גם את אופן פיזור השומן בגוף. דמייני את רקמת השומן (הטבעית והבריאה) כצבר של כדורים קטנים (תאים) המתפרשים מתחת לעורנו בכל הגוף. יש מי שריכוז תאי השומן אצלו יהיה גבוה יותר בבטן ונמוך ברגליים, אצל אחר הריכוז יהיה גבוה יותר באגן ונמוך בזרועות וכ"ו. חשוב לשים לב, לא דיברתי על השמנה עדיין רק על פיזור אישי-טבעי של תאי השומן. עם זה אין מה לעשות (למעט שאיבת שומן שאני האחרונה שאמליץ עליה כי היא יוצרת בעיה אחרת). כך שבגוף הבוגר שלנו יש כמות קבועה של תאים ופיזור קבוע שלהם בגוף בדיוק כמו צבע העיניים שלנו ומבנה העצמות שלנו. לעומת זאת, השמנה אצל האדם הבוגר משמעותה, עליה במסת השומן. לאותם תאי שומן נורמליים ובריאים יש את היכולת להתרחב ולהתנפח עד מאוד. (יכולת הגוף לאגור שומן בתא הבודד היא יעילה ביותר). אם אני משמינה המשמעות איננה צמיחה של תאים חדשים אלא התנפחות וגדילה של התאים הקיימים. כל תא מכיל יותר שומן ותכונתו הבולטת של שומן היא נפח (היקף), להבדיל משריר שלו מיוחס יותר המשקל. אז אם שמנתי משמע הגדלתי את מסת השומן ברקמת השומן הטבעית שלי. אם מבחינת פיזור השומן הגנטי שלי קיים ריכוז גבוה של תאי שומן בישבן, אחוש בהשמנה שלי, בעיקר שם. כך שהרזייה לא תשנה את מבנה הגוף שלנו אלא את היקפיו והפרופורציה תשמר. הרזייה משמעותה היא צמצום מסת השומן. הקטנת תכולת השומן בתאי השומן הקיימים. הרזייה מיועדת להתבטא בהיקפים שלנו, במידת המכנסיים שלנו ופחות במשקל. מבחינתי זה הפרמטר שמלמד אותי אם הגוף שלך מרזה או לא. ולא המשקל. המשקל שלנו מושפע מהמון גורמים שאינם רלוונטיים להרזייה. אם תעלי על מאזני השקילה, תרדי מהם, תשתי ליטר מים ותעלי חזרה, תיווכחי שעלית 1 ק"ג במשקל. זה לא אומר ששמנת. בדיוק כמו שלפני מחזור, תחת גירוי הורמונלי הגוף צובר נוזלים. וכמו שזה בא זה הולך ואין קשר להשמנה - הרזייה. קיימת קורלציה מסויימת בין הירידה במסת השומן לבין המשקל. אך משהו מדהים שגיליתי מאז שהתחלתי לעבוד ע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה הוא שהירידה בהיקפים משמעותית יותר מהירידה במשקל. יותר ויותר לקוחות מספרים שכדי להכנס למידת המכנסיים הנמוכה כיום, נאלצו בעבר לשקול 3-5 ק"ג פחות. לכן, אצלי המדד תמיד יהיה היקף ולא משקל. הדבר מעיד על הרזייה בריאה שעובדת על מסת השומן ולא על השרירים. אני מרשה לעצמי להמר ולומר שאם היית לובשת מידת מכנס 37-38 (אינני מכירה אותך לכן לא יודעת מהי מידת מכנס נינוחה עבורך), ממש לא היה מעניין אותך כמה את שוקלת וכך גם צריך להיות. בנוגע למחזור. באופן בו תארת את המצב, החזרת אותי 3 שנים אחורה כשהייתי בתחושה מתמדת שהמחזור דופק לי את הדיאטה, את הירידה במשקל. רויטל, הכל מתחיל באופן בו אנו מפרשים את מה שאנו חווים והפרשנות שלנו משפיעה על התגובה שלנו. אם אני רואה בעלית המשקל ותחושת ההתנפחות השמנה. מן הסתם אחוש מתוסכלת ומיואשת, תחושה זו היא שתגרור לא פעם תגובה של אכילת יתר שתביא את ההשמנה האמיתית. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, המחזור אינו מאיים יותר בהשפעותיו, כל ההתייחסות שלנו לאכילה ולגוף משתנה ואז מבינים שאלה הצרכים הנורמליים של הגוף ולא נופלים לאכילת יתר ממקום של תסכול, יאוש, ביקורת והלקאה עצמית. בתקופת המחזור או כמה ימים לפניו, השינויים ההורמונליים מעלים את ההוצאה האנרגטית ולכן יש לנו צורך טבעי ובריא בכמות גבוהה יותר של מזון והכמיהה היא הרבה פעמים למתוק ולא בכדי (מקור אנרגיה זמין). כל עוד נמצא את עצמנו נאבקים לשלוט בתהליכים טבעיים המתחוללים בגופנו, יהיה לנו קושי לעזור לו לרזות. בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו לומדים ללכת עם הגוף שלנו יד ביד. כי גם לו, לא נוח, לא בריא ולא נכון להיות בעל מסת שומן גדולה. הגוף שואף לאיזון מערכותיו כל הזמן. את ודאי מכירה זאת מבדיקות הדם התקופתיות. יש טווח נורמה לכל מרכיב ומרכיב שמעידה על תפקודו הבריא של הגוף. והגוף הבריא מווסת זאת לבד. כך גם מסת השומן. יש לה טווח נורמה ויש לגוף את המנגנונים הנדרשים לויסותה. אנחנו יכולים רק לעזור, ואם אתה רוצה לתת עזרה למישהו, ידוע שראשית אתה צריך להיות קשוב לו ולהבין מהי העזרה הנדרשת. בגישת הדיאטה הרווחת, לא ממש סופרים את הגוף, קובעים לו מסגרת קלורית כלשהי ושיסתדר עם מה שיש. זה לא עובד ככה. (ולא סתם נשים מוצאות עצמן נופלות ונשברות בעיקר במחזור כי שם הצרכים של הגוף משתנים באופן חד). המסגרת הקלורית הנדרשת לגוף משתנה כל הזמן. רויטל, יתכן ובעקבות מה שכתבתי יעלו עוד שאלות, את מוזמנת להעלותן. שלך לאה פינטו
לדעתי התפתח כאן ויכוח לא רלוונטי. הגדרות של "אדם רזה" או "אדם שמן" הן הגדרות אישיות של כל אחד לגבי גופו - מעבר למדדים מדעיים כאלה או אחרים. אלא אם כן יש בעית בריאות ואז הסיפור שונה. מה שעושה השיטה של "הרזיה ללא דיאטה" - משנה את דפוסי החשיבה של האדם השמן (זה שמרגיש שמן- אחרת הוא לא היה מגיע ל"טיפול" כזה או אחר בסוגיית משקלו), לדפוסי חשיבה של אדם רזה - אדם שמרגיש בסדר עם משקלו - ולא מטריד את עצמו בסוגי מזון מסויימים, או בכמויות מזון מסוימות, או בשעות אכילה כאלה או אחרות וכד'. אדם רזה אוכל כשהוא רעב, נהנה מהמזון שהוא אוכל, ונושא האוכל אצלו הוא בעל חשיבות קיומית כמו הצורך להשתמש בשרותים, או הצורך להתרחץ, כמו הצורך לישון וכד'. אצל אנשים שמנים בדרך כלל נושא האוכל כרוך ב"טקסים", "יסורי מצפון" מסוגים שונים, הלקאה עצמית, חוסר הערכה עצמית - בנושא השה בלבד. אין צורך לדבר על איזון נפשי כזה או אחר בצורה כללית. כמובן שיש אנשים רזים לא מאוזנים נפשית ויש אנשים שמנים שמאוד מאוזנים נפשית - וכל זאת בהתאם לנורמות המקובלות בחברה בה אנו חיים. האיזון הנפשי שהוזכר כאן בתהליך "הרזיה ללא דיאטה" הוא איזון נלמד שבעזרתו מפסיקים להלחם במזון ובמה שהוא מסמל עבורינו. מפסיקים את ההלקאה העצמית וההתייסרות בכל פעם שאוכלים "אוכל אסור" ועם כל זה יורדים במשקל בקלות והנאה - והאמינו או לא יש דבר כזה!!!!!!!!!! לכן הויכוח לא רלוונטי - כי כל אחת התווכחה על דברים שונים וכללים מדי. בהצלחה וכל טוב לכולן!!!!
ובכלל מי ביקש ממך להתערב ולהעיר לי. הפורום כאן הוא במה חופשית וזכותי להביע את דעתי. אם זו דעתך בקשה. אל תפני חץ אליי. אני לא מחפשת לריב ולהתווכח. ודרך אגב לגבי השימוש במילים "אדם רזה" - אולי תשתמשו בביטוי אדם עם משקל תקין. אני מכירה הרבה מאוד אנשים רזים שיש להם אובססיה בלתי פוסקת ביחס למה שהם אוכלים. ועם כל הכבוד למשקלי לא הייתי רוצה להתחלף איתם ולוא לרגע. לילה טוב!
ערב טוב, לאה, בהחלט כל מה שכתבת יכול להיות נכון לגבי חלק מהאנשים שמנים או רזים, ויהיו כאלה ש"איזון נפשי" וכל המתלווה לכך יתאים להם . אין לי שום בעיה עם כך ! אבל כמו שכתבתי, יש כל כך הרבה גורמים אחרים שמשפיעים על העניין וכדאי שתקראי את דברי שוב, אינני רוצה שו ב לעצבן כאן את מישהו. לכן, נראה לי שזאת טעות לתת את עיקר כובד ההצלחות בדיאטות לשיטה זו, ולתת את הרושם שדיאטה הכי פשוטה , פשוט לאכול קצת פחות וקצת יותר נכון, גם היא יש לך ערך. מה שחרה לי, זה שגברת פינטו רמזה / שאלה אם נורית ואני חיפשנו במה להתבטא בגלל שאנחנו מתוסכלות מאיזושהי סיבה. ציפיתי שהיא תבין שהתבטאה לא בצורה ראויה (הרי מותר לאנשים לטעות..) , אבל במקום זה היא מצאה לנכון למחוק את הודעתי האחרונה. חבל מאד בשבילה. מיותר לציין, שאין לי שום היכרות עם נורית, ובמקרה הגענו להחליף דעות באותו עניין. המון בריאות לך, איריס
רציתי להגיד לך, שגם את הודעתי הקודמת לאה פינטו מחקה. ואני בהחלט מסכימה איתך לגבי מה שכתבת. גם לי מאוד חרה הצורה שלאה פנתה אלינו כאילו אנו כאן כדי לבטא את תסכולנו. נראה לי שהיא מאוד עסוקה רק באמת שלה ולא רואה לצדדים. היה נעים להכיר אותך ושיהיה לך לילה טוב וחיים נהדרים.
.
אני חושבת שזה מאוד לא מקצועי ומעליב להגיד לי שמצאתי פה במה להביע את התסכול שלי. אין לי שום תסכולים בקשר לאוכל ואני חיה בשלום עם המשקל שלי והגוף שלי. מקווה שתקחי את דבריי לתשומת ליבך.
מעומק לבי, שמחה בשבילך. ויתכן שמתוך המקום השלו והנפלא של חיים ביחסים טובים ובריאים עם גופך ועם עצמך, קשה להבין את עולמו של הנאבק המתמיד במשקלו ובמזון בחייו. כמאמנת לתהליכי שינוי (בהרזייה), אני רוצה להסביר שתפקידו של המאמן הוא לשאול שאלות כי התשובות הטובות ביותר נמצאות בכל אחד מאיתנו, עמוק פנימה. וכן לפעמים השאלות לא נוחות. צר לי שבחרת לפרש את שאלתי כקביעה לגבייך. כיוון שאיננו מכירות אין דבר רחוק יותר מלייחס לשאלתי קביעה כזו או אחרת כלפייך. זה לא יהיה הוגן ולא יהיה מקצועי, את צודקת. מקווה שהארתי והובנתי. שלך לאה פינטו
שלום. יש לי עיכול מאוד איטי (נכנס לשרותים פעם ביומיים-שלוש) והבנתי שיש דרכים בריאות וטבעיות לזרז את העיכול (במקרה שלי זה להילחם בכרס קטנה ואני גם מתאמן במכון כושר לאחרונה) לצערי אין לי אפשרות לממן תזונאי וכו' (ברור לי שזה הכי טוב) אבל הבנתי שיש דרכים טבעיות, אשמח לשמוע עליהן. למשל שמעתי על : - כף שמן זית כל בוקר (רופא אמר לי על זה) - לאכול קצת חריף (זה מה שאני עושה אבל אני יודע שזה לא הכי טוב כי זה קורע לי את הקיבה) - לאכול כל 3 - 5 שעות ארוחות קטנות - תפוחי עץ. מה עוד ?
כמה דברים כלליים ביותר שאני יודעת: עם הקימה בבוקר, דבר ראשון - 1-2 כוסות מים פושרים. עוד טיפ - להשרות כמה שזיפים מיובשים בכוס מים חמים בערב, לכל הלילה, ובבוקר לשתות את המים ולאכול את השזיפים. רצוי לאכול פירות וירקות עם הקליפה. דייסת שיבולת שועל (קווקר) יש כאלה שאכילת בצל עוזרת להם. בכל מקרה זה מאד אישי וכל אחד צריך למצוא לעצמו את מה שעוזר לו. גם בקופת חולים אתה זכאי לייעוץ אצל תזונאי, בהמלצה של רופא המשפחה.
ראשית, אחזור על דבריה של שלומית, דיאטניות בקופ"ח הן חלק מהשרות העומד לרשותך, אין צורך לשלם באופן פרטי על בעיה מסוג זה. שנית, לפני שנקפוץ להמלצות, לעצות ולטיפים, חשוב להבין את התופעה עצמה. ומה שאתה מתאר לא נהיר לי דיו. מהו עיכול איטי? האם אתה מתכוון לעצירות? מי קבע שהעיכול הוא איטי? ובעצם השאלה היא, איטי, יחסית למה? האם מדובר במשהו חדש שאתה חווה? אלו תחושות נילוות (בטן נפוחה, כבדות, כאב וכ"ו)? יש אנשים שאצלם, יציאה אחת ליומיים ואף שלושה היא נורמלית לחלוטין. כדי לעזור לגוף, צריך קודם כל להבין אותו. רוצה להבהיר את המושגים. בעוד עיכול הוא תהליך הטיפול של מערכת העיכול במזון (פירוק וספיגה לדם), עצירות נוגעת להפרעה בהפרשת פסולת. כך יכול להיות שהעיכול תקין לחלוטין אך הבעיה היא בגירוי ליציאה - ואז זו עצירות ואין לזה קשר לעיכול איטי או מהיר. סיבות נפוצות לעצירות (שמוגדרת ספציפית לכל אדם ואדם, כמספר יציאות נמוך מהנורמלי עבורו) הן: צריכה בלתי מספקת של נוזלים צריכה בלתי מספקת של סיבים תזונתיים (מקורם בירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים) אי מתן מענה לגירוי ליציאה (ככה בד"כ מתחילה עצירות המוכרת מהשרות הצבאי) העדר פעילות גופנית המסייעת לפריסטלטיקה, לתנועתיות, של שרירי מערכת העיכול (זו אחת הסיבות לשכיחות עצירות נוכח שברים שמגבילים תנועה). בד"כ לאחר שאנו שוללים אפשרויות אלה, עוברים לבדיקות קצת יותר משמעותיות (ממש לא נשמע לי המקרה שלך). אני משתדלת מאוד להמנע מהמלצות לשימוש בחומרים לקסטיביים, בעיקר אצל אנשים צעירים ובריאים. חומרים לקסטיביים הם מעין חומרים משלשלים כמו אלה המצויים בעלי סנה, בשזיפים (טבעי לגמרי אך לא בהכרח מומלץ. ואגב כדאי להזהר עם המושג "טבעי". כידוע, גם ציאניד הוא טבעי לחלוטין, להבדיל אלפי הבדלות ועדיין) וכ"ו. הגוף מתרגל אליהם ובהמשך מגיב להם פחות ופחות. שי, הגוף שלנו מלמד אותנו על מה שקורה בתוכנו פנימה באמצעות מסרים העוברים בצורת תחושות (התודעה מדברת במילים ובמחשבות, הגוף באמצעות רגשות ותחושות). לפני שרצים לתת מענה, נסה קודם להבין מה הוא צריך, באמת. מקווה שלא סיבכתי אותך. ואם כן, חדד לי מה לא ברור ובכל מקרה כפי שכתבתי בתחילה וכפי שהציעה שלומית, גש לדיאטנית בקופ"ח (פנים מול פנים) שתוכל לתת לך מענה אישי יותר. בברכה לאה פינטו
סובין חיטה עם אשל, בבוקר, לפני האוכל. גדול! ;)
בהחלט יש בו משהו-אולי איזשהו רעיון שאפשר לשלב בתוך הדיאטה (למשל לא להגביל עצמך בתפריט מסויים שאסור לחרוג ממנו וכדומה), אבל לדעתי בהחלט יש לקבוע כללים מסויימים וברורים כאורח חיים (למשל בנוגע לאכילת לילה ופעילות גופנית). אם לא, אז בעצם אתן טוענות שאין אנשים שמנים בעולם, אלא רק אנשים שניסו דיאטות ולא הצליחו וזה ממש לא הגיוני. הרי חלק מהאנשים נולדו ככה ושמנים מילדות-וחלקם השמינו במהלך גיל ההתבגרות בלי קשר לדיאטות, מעין "תהליך טבעי". פרט לעניין שהם לא יחזרו לסמוך על הגוף שאכזב, ובצדק-יש את העניין שהגישה שלכן לא תתאים לאותו אדם, או בכלל לאנשים מסויימים (פגועים במרכז הרעב והשובע, אנשים עם גורמי השמנה אחרים וכו).
שלום אלאינה. אין אפשרות לשלב הרזיה עם דיאטה והרזיה בלי דיאטה. הגבלות חוקים וגבולות יצרו מרד פנימי קונפליקט ועליה במשקל. כדי להפסיק אכילת לילה לא יעזור אם תגידי לעצמך לא לעשות את זה וכי מתי אמירה, ענישה, מלחמה משנים משהו. כדי להתגבר על אכילת לילה חשוב להבין מה היא משרתת ולתת מענה אמיתי לצורך שיצר אותה. אני לא טוענת שאין אנשים שמנים בעולם אבל אני טוענת שאין אנשים שנולדו שמנים. כולנו נולדנו רזים טבעי (ובהגדרה זו אני לא מתכוונת לתת משקל מחריד המוצג כדגם ליופי נשי על ידי דוגמניות צעירות בנות 14 שחלקן סובלות מהפרעות אכילה) אנשים מתנתקים מגופם, מצרכים שלו והופכים לשמנים על ידי חינוך. אולי הילד הקטן לא עשה דיאטה אבל הוא מראה מצוינת לאמא שלו שכל הזמן עסוקה או בדיאטה או בהגבלת מזונה או מזונו. לכן ילד שמן מבטא את משפחתו ודיאטה לא תעזור לו. רשות לאכל הכל לא גורמת לנו להשתולל ולאכל בלי הגבלה להפך היא משחררת . בברכה בלה
ובן אדם משנה את החשיבה שלו והופך לחשוב כמו בן אדם רזה. ודרך אגב למה אתן משתמשות במילה אדם רזה. כאילו רזים הם כאלה בריאים. אני מכירה הרבה רזים שלא ממש בריאים לא בגופם ולא בנפשם. ומיותר עכשיו שתעשו לי הרצאות. כי ראיתי את התשובות שלכן לפונים הקודמים.
נכנסתי לפורום זה באופן מיקרי וגם אני קראתי כמה תשובות שלכן, וקצת מוזר לי כל הנושא הזה של חשיבה, איזון נפשי וכו'. כמו שנורית כתבה, גם אני חושבת ש"רזה" אינו בהכרח רצוי ובריא. מה שנכון יותר זה להיות בעל מידות גוף תקינות, בינוניות ולהרגיש טוב עם זה. אם זה על פי ה- bmi או לפי היקף המתניים בנוסף לכך.. גם אם יש מידה מסויימת של השמנה, זה שונה כאשר זה באיזור הבטן שזה לא כל כך רצוי לבין השמנה "ים תיכונית" כלומר באיזור הישבן והירכיים. , (לפחות לגבי נשים) וזה בכלל לא נורא כל כך. להיפך - כנגד אוסטיאופורוזיס זה אפילו טוב. ולמי שיש עודף משקל באמת, ומקבל עצה מרופא שעליו להוריד במשקל, אז הפתרון הוא לאכול קצת פחות, וכן במקביל לעצות של תזונאית ולהימנע ממזון שמן, ממתקים וכו' וזה מה שקובע, בדרך כלל. תמיד יש יוצאים מן הכלל וזה כבר סיפור אחר
איריס ונורית היקרות. אני שומעת היטב את ההתנגדות שלכן לגישה ומקבלת אותה בברכה. שמעתי טענות כאלה הרבה פעמים ובעיני זה טבעי ובסדר גמור. אנחנו מציגות גישה מסוימת להרזיה איזון ושינוי הרגלי אכילה. אני באופן אישי התחברתי מאד לשיטה אחרי כמעט עשרים שנה של עבודה כדיאטנית רגילה בבית חולים וקופת חולים. במהלך עבודתי פגשתי מאות אנשים בעלי עודף משקל ונתתי להם הנחיות תזונתיות שיעזרו להם לרזות .לצערי למרות מקצועיות אנושיות ורצון רב שהפגנתי לא הצלחו מטופלי להגיע לאיזון פנימי מיוחל .הם היו יורדים אומנם במשקל אבל היו סובלם, רעבים ומדי פעם היו להם בולמוסים. ניסתי לשנות כל פעם את הרכב התזונתי של התפריט להוסיף מזונות עשירים בסיבים ולגוון וכמובן שהייתי תומכת אמטפים ומבינה ,אבל זה לא באמת עזר. אלה שירדו הרבה וחוו הצלחה הגיעו חזרה לטיפולי אחרי שנים כשכל מה שהורידו חזר. לו הייתי רואה שזה קורה רק אצלי הייתי מגיע למסקנה שמשהו בדרך בה אני עובדת לא טוב ומתקנת אותו ,הבעיה היא שכל חברותי וגם כל מאמר מדעי שקראתי בניסיון להבין מה קורה פה נתן תוקף למה שקרה לי. הסטטסתיקה העגומה של חזרה למשקל הקודם של 95 אחוז מאנשים בעקבות הדיאטה הרגיע מצד אחד (הבעיה קיימת לא רק אצלי) אך תיסכלה מאד מצד שיני (אז איך באמת עוזרים לאנשים לרזות לתמיד?). נחשפתי לשיטת הרזיה ללא דיאטה לפני מספר שנים כשפגשתי בכנס דיאטנית אמרקאית שבאה להרצות על השיטה. בהתחלה גם אני הגבתי בחוסר אימון - מה זה הפנטזיה הזאת? אבל מכיון שהסתקרנתי התחלתי לחפש חומר בנושא וקראתי הרבה ספרים ומאמרים על השיטה. השיטה חשפה בפני מספר אמיתות שידעתי מזמן . 1 דיאטות לא עובדות. בטווח קצר הן אולי עוזרות אך בטווח ארוך מיצרות עודף משקל עוד יותר גדול. 2 עשיית דיאטה גורמת נזק נפשי וגופני ומכניסה את האדם לסחרור ומעגל של הרס עצמי. 3 דיאטה היא תעשיה המגלגלת מילארדי דולרים ויש הרבה גורמים שמאד מעונינים להשאיר אנשים במעגל הדיאטות. 4 אנשים רזים טבעי חושבים פועלים ומתנהגים אחרת סביב נושא של אכילה והם לא עושים דיאטה. חשוב להבין כשאומרים רזים טבעי אין הכוונה לרזון המוצג בתקשורת. רזים טבעי זה אנשים שנמצאים במשקל מאוזן המתאים לגופם אין משקל אחד נכון 5 עודף משקל ואכילה לא מאוזנת הם סימפטומים לקונפלקטים פנימיים לא מודעים, דרכי חשיבה ותפיסות מוטעים ולא פונקציונליים. דיאטה לא פותרת קונלפקטים אלה אלא רק מעצימה ומחריפה אותם. אחרי שהבנתי אמיתות אלו הלכתי ללמוד כילים טיפוליים רבים שיעזרו לי להשתמש בשיטה הזו בצורה מקצועית וטובה. פגשתי את לאה תוך כדי המסע שלי ושתנו שמחנו לראות שיש עוד דיאטנית שמרגישה כך. לאה הגיע למסקנות דומות לשלי בדרך משלה ועם כילים טיפוליים אחרים. כיום אני יותר מתמיד בטוחה ביעלות השיטה הזאת. היא נותנת למטופלי הרבה יותר מהרזיה היא נותנת תחושה של שלווה שלום פנימי עוצמה וכח. אז בואו נבהיר שוב. זה לא הוקוס פוקוס. זה לא לאכל המון מזון לא בריא ולא להתעמל וצר לי אם הבנתם את זה כך. זה פשוט ללמוד להקשיב לגוף לצרכים שלו לרצונות שלו לתזונה שהוא מבקש למתי הוא אומר אני רעב עכשיו לאכל ועכשיו למנוחה ומתי הוא אומר שבעתי. אנחנו לא כופות גישה זו על אף אחד. מי שזה מתאים לו יתנסה מי שלא ינסה במקומות אחרים אחרי הכל זה גופו והוא צריך להחליט איך הוא מטפל בו. לאה יקירתי אנא הוספי גם את את נוקדת מבטך המאירה. בברכה בלה
איריס ונורית יקרות. ראשית התנצלותי על כך שלא קראתי כלל את המשך התכתובת. מהודעות הפתיחה שלכן לא נראה לי שיש לי מה לתת לכן. אם יש שאלה ספציפית שמבקשת לדעת ולהבין, אשמח לכבד אתכן ולענות מתוך תפישת עולמי, נסיוני המקצועי, הידע והרצון הטוב. סליחה אך אין לי נטיה להכנס דרך דלתות סגורות. עמדתכן בהחלט ברורה ומובנת וגם רוח הדברים הועברה בצלילות רבה. ולפני שאני נפרדת בידידות, באמת רק מתוך סקרנות שאלה כנה אחת (ואנא, התשובה איננה בשבילי, אלא בשבילכן)... מה הביא אתכן לפורום הזה? ויותר מכך עורר בכן צורך להתריס? האם כי אתן עדיין מחפשות תשובה הולמת? האם כי מצאתן במה לבטא תסכול (שקיים מסיבה כלשהי)? מדוע הפורום וגישתנו מעוררים אצלכן כעס? התנגדות? איפה האיום בדיוק על תפישת עולם כ"כ מוצקה שלכן? אלה הן שאלות מאוד חשובות בעיניי ואני מפנה אליכן באהבה ובאיכפתיות רבה. ואגב, כל תשובה שתתנו (לעצמכן, כי אני לא חשובה כאן כלל וכלל) היא לגיטימית ביותר. מאחלת לכן הצלחה רבה בכל דרך שתבחרו. שלכן בכבוד רב לאה פינטו
לאה שלום, תודה על דברייך. מה הביא אותי לפורום ? - סקרנות בלבד מה עורר צורך להתריס? - זה לא עניין להתריס. זה העניין לתת לכן להבין שכל דבר יש להעמיד במקומו, כלומר - לא ליצור רושם שדיאטה כזו או אחרת "קונבנציונלית" לא עובדת ברוב המקרים, על סמך נסיון בקופת חולים או על סמך אמונה כלשהי, מכיוון שזו הכללה שאינה במקומה. עדיין יש רבים שדיאטה פשוטה מאד, פשוט קצת פחות אוכל, תעבוד אצלם ובלי קשר למכונים ותעשייה העוסקת ומתפרנסת מזה. מי שאצלו זה לא עובד, אז בוודאי כל שיטה אחרת אפשר להתנסות בה, (במידה ואינה מזיקה) ., וזה מבורך. האם מצאתן במה לתסכול ? - לא רלבנטי, ואפילו קצת מעליב מצידך. מצטערת, זה ממש לא במקום! כעס, איום התנגדות? - לא ולא ! זה בכלל לא רצון לבטל כליל את שיטתכן ! זהו רצון בלבד לתת משקל מתאים גם לשיטות הפשוטות , העתיקות , הקונבנציונליות, תקראי לזה איך שאת רוצה. וחשוב לא להתעלם ולא לשכוח את השיטות הללו. גם אני עניתי באהבה ובאיכפתיות, ובהתייחס למציאות שאותה אני מכירה, ואין כאן שום עניין אישי. דלתי לא סגורה, וחשוב שהדלת שלכן תמשיך להישאר פתוחה אף היא. בברכה, איריס
לדיאטניות שלום, אתן טוענות שבתוכנית שלכן לא נשקלים ולא מדברים על מה אוכלים. אז איך יודעים אם יורדים במשקל? ואיך יודעים מה כדאי יותר לאכול וכמה וכיצד לשנות הרגלי אכילה?
נירית שלום. ראשית אני מציע שתקראי את התשובות שלנו ונינו הרבה לשאלות דומות. עכשיו אענה לך ישירות לשאלתך. גישת הרזיה ללא דיאטה דוגלת בלמידה מאנשים רזים טבעי, בניגוד למרזים כמו שלאה אומרת אנשים רזים טבעי חיים בתודעה אחרת, לא של שליטה שקילה ואכילה על פי תכתיב חיצוני. כמו שאת לא שואלת את עצמך איך יודעים כמה שעות לישון מתי היגיע הזמן ומתי צריך לקום אלא מאפשרת לגופך לקבוע לך את מספר השעות המתאים לו ,כך גם באכילה ובמשקל. גופנו הוא מכונה מופלאה ומאוזנת שלא צריך שנכתיב לו מה ,איך, וכמה לאכל, וגם כמה לשקול ואיך להראות. כשאנחנו מנסים לכפות עליו צורת אכילה ומשקל מסוים הוא מגיב במרד ועושה דווקא. הרבה פעמים דווקא בעקבות דיאטה מתחיל אדם לפנטז על אכל עשיר שבעבר הוא בכלל לא אהב אותו. השיטה שלנו עוזרת לאנשים להגיע לתודעה של רזה טבעי. מתוך תודעה זו מתאפשרת הרזיה ואיזון בלי שקילה, ספירת קלוריות רעב ומלחמה מיותרת.
נירית יקרה, אענה לך בקצרה ואיתך הסליחה. בכל התהליך הזה אנו מתחברים לגוף שלנו, לרגשות שלנו, לעצמנו. אנו חווים וחשים, כשהמכנסיים יתחילו להתנדנד לך על המתניים ותוכלי להוריד אותם בלי לפתוח כפתורים, תדעי שרזית. שקילה שבועית היא דרך מיותרת להאיץ תהליכים שיש להם קצב טבכע ובריא משלהם, המיקוד שלנו איננו בתפקידיו של הגוף אלא ביצירת אוירה מאפשרת עבורו לשחרר את מסת השומן. ולגבי הרגלי אכילה - איך בדיוק עזר לך עד היום תפריט דיאטטי לאמץ הרגלים חדשים, לרזות ולהשאר זה. אני מזמינה אותך לקרוא בעמוד זה תגובה שמתארת את הגישה (חושבת שענינו בתגובה ל"מה זו הפנטזיה הזו?"). קריאה מהנה לאה
שלום, רציתי לדעת איך אני יכולה להכין חזה עוף (שניצל) בלי שמן, ושהוא לא יתייבש?
על מחבט טפלון. יוצא מצויין. רק מלח ופלפל
לאה, את הלכת רחוק עם המושג איזון נפשי. אני לא התכוונתי לבן אדם עם בעיות נפשיות שמוגדר כחולה. עמיתתך בלה לעומת זאת כן משתמשת במושג איזון נפשי. אז אולי שהיא תסביר מה זה בדיוק. אולי לכל אחת מכן יש הגדרות אחרות מה זה איזון נפשי. ודרך אגב לאה, את טוענת שאת לא מטפלת בנפש. אז מה זה צד ריגשי אם זה לא קשור לנפש?!
שלום מעין אני כן מטפלת בנפש כי הוסמכתי לכך כפי שכתבתי לך. איזון נפשי להגדרתי זה עזרה לאדם להיות מודע לקונפלקטים פנימיים שלו אשר יצרו את הסימפטום - השמנה או הפרעת אכילה, ולעזור לו להתמודד אתם בדרך יותר יעלה. הכילים שאני משתמשת לקוחים כאמור מעולם של פסיכותרפיה גופנית ואשמח להסביר לך עוד אם תרצי. אני מטפלת בהפרעות אכילה שם טיפול נפשי מהווה את עיקר עבודתי ואלו בטיפול הרזיה אני עושה טיפול נפשי במידה שעולה בכך הצורך. אני מגדירה את עצמי כמומחית להרזיה בעלת מגוון רחב של כילים אשר מותאמים למצב ולצורך של מטופל. במידה ומתעורר הצורך בטיפול נפשי אטפל באדם תוך הסכמתו והסבר מדויק על הדרך והכילים בהם אשתמש.
אכן צודקת כפי שציינתי כבר בהודעתי הראשונה, כל אחת והיחוד שלה, הדרך שלה, הכלים שלה. וכן, גם ההגדרות וצורת ההתייחסות משתנה. (מה לעשות, אנו לא חיים בעולם חד-גוני, וטוב שכך) כתבתי לך 2 תגובות ארוכות, מציעה לך לקרוא שוב. פרטתי שם מהי הכשרת אימון וכיצד עולם הרגש משתלב בה. ומצד שני הבהרתי מהו מבחינתי מצב של חוסר איזון נפשי שדורש התייחסות מקצועית מסוג אחר. אני לא תראפיסטית, לא מטפלת ולא מרפא. אני מבינה ש"הלכתי רחוק מדי" (מזכיר לי ספר נפלא שנקרא "אין מקום רחוק מדי") ומעניין אותי איך את תופשת את המושגים: איזון נפשי, נפש? יכול להתפתח כאן דיון מעניין. (וממקום פתוח ומכבד, אני מקווה) ממתינה בסבלנות שלך, לאה.
אותה.
מעיין היקרה . את נותנת לי המון קרדיט אני לא יצרתי מושג כל כך נשגב שנקרא איזון נפשי אני חושבת שזה התחיל מפרויד . יש לי הרגשה שמשהו מפריע לך בהגדרות שלי ושל לאה. האם את פסיכולוגית ומתקוממת על כך שאנחנו מדברות על מימד רגשי נפשי של תופעת ההשמנה או שאולי נפגעת בדרך כלשהי ? אני חושבת שחשוב מאד להבין שאנשים בימנו סובלים מהרבה קושי וקונפלקטים ומותר להם להיות מטופלים בכל מיני דרכים .טיפול אצל פסיכולוג קליני זה נפלא תומך עוזר ומאזן אבל לפעמים יש צורך בכילים נוספים . אלי כמו אל לאה מגיעים אנשים אחרי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכאטריים ארוכים שתרמו להם מאד ועדיין הם זקוקים לתמיכה ואיזון נוספים סביב נושאים של אכילה וירידה במשקל. הרבה פעמים אני עובדת בשיתוף מלא עם פסיכולוג קליני תוך כבוד הדדי לגבולות שלו והרבה פעמים עזר הטיפול שלי והביא לפריצות דרך ,אני יודעת שגם ללאה יש סיפורים דומים.וכמו שלאה ציינה יש לה אפילו מטופלת פסיכולוגית . מי שהגישה והכילים שלנו מתאים לו מפיק מכך תועלת רבה מאד מי שלא אנחנו בוודאי לא כופות שום דבר. אם יש לך עוד שאלות הערות והארות תמשיכי להביא זה מאפשר לשתינו להציג את העמדות שלנו. בברכה בלה
שלום כמו כולם - גם אני רוצה לרדת במשקל. אני רואה שכתוב כאן על השיטה, אך לא מצאתי היכן מפורטת השיטה. אני בת 43, אמא לשני ילדים קטנים. לפני שנה הפסקתי לעשן. בעקבות הלידות ומאד בעקבות הפסקת העישון, עליתי כ- 8 קילו מאד עקשניים שמסרבים להיפרד ממני. אודה לעזרתכן אילת
שלום אילת .פרטנו הרבה על השיטה בתשובות שלנו ויש גם מידע באתר שלי. אם יש לך שאלות ספציפיות אנא תשאלי ונשמח לענות לך.
ראיתי פה כבר מישהי שציינה שהשיטה נהדרת, אך לא מתאימה לכולן. האם היא באמת לא מתאימה לכולם? ובנוסף, אתן מציינות שעל מנת להרזות צריך להגיע לאיזון נפשי עם עצמך. שהוא דבר מבורך לכשעצמו לכל תחומי החיים. אבל נראה לי שהתהליך לקראת איזון הוא תהליך ארוך. ואם מותר לשאול מה ההכשרה שלכן להביא בן אדם לאיזון נפשי. ראיתי שבלה למדה פסיכותרפיה גופנית שלא הרבה שמעו על זה ויודעים מה זה (לא מכוונת זלזול אני פונה חלילה, אלא אולי כדאי שיותר אנשים ידעו מה זה כי זה תחום לא מוכר). ואם לאה תוכל להסביר מאיפה הכשרתה לאיזון נפש אשמח.
שלום רב, מעיין שאלה לגיטימית וחשובה. אסביר על עצמי ולאה תסביר על עצמה. כאמור אני דיאטנית קלינית בעלת ניסיון של הרבה מאד שנים. משך שנות עבודתי כדיאטנית (בבית חולים , בקופת חולים ובאופן פרטי)הרגשתי צורך בכילים שיעזרו לי להבין קצת יותר את נפשו של אדם . בחרתי ללמוד פסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן. זו תוכנית הכשרה של 5 שנים וכוללת בתוכה לימוד אקדמי מעמיק ורציני. (מכיון שאני בוגרת אוניברסיטה, היה לי חשוב מאד ללמוד בתוכנית טובה ובדקתי הרבה מקומות עד שנרשמתי לתוכנית זו). בתכנים הלימודיים נכללו קורסים רבים מאד על כל נושא של התפתחות האדם, תאוריות פסיכולוגיות שונות וכילים טיפוליים רבים ומגוונים (עבודה במגע, נשימה, דימיון מודרך, מיקוד, פסיכודרמה, קול ותנועה). המורים בתוכנית הם מהבולטים בתחום ובעלי הכשרה אקדמאית וניסיון מקצועי רב, או בוגרים של תוכניות פסיכותפריה גופנית בחוץ לארץ. עשינו סטאז תחת הדרכה צמודה ועבדנו עם אוכלוסיות קשות ומורכבות. אני ממשיכה ללמוד ולהשתלם וכיום אני אססיטנית בשנה שנייה ברידמן.בנוסף להכשרתי בפסיכותרפיה גופנית למדתי גם אימון אישי מה שנקרא coaching ואני משתמשת בכילים אלו כדי להעצים, לשנות תפיסות עולם ולקדם את מטופלי לעבר איזון והרמוניה בין הגוף לבין הנפש דבר שיביא לפי תפיסת עולמי , הרזיה ללא דיאטה אשר נשמרת לתמיד עכשיו אסביר קצת על פסיכותרפיה גופנית. פסיכותרפיה גופנית עובדת על הנפש דרך הגוף. היא יוצאת מנקודת הנחה שקונפלקטים רגשיים מוצאים את הביטוי שלהם בגוף וכדי לעזור לאדם להגיע לאיזון חשוב לשחרר אותו מדפוסי הגנה מגבילים ומעוותים אשר נוצרו בגוף אך באים לידי ביטוי בנפש - כלומרב תפיסת עולם פירוש מציאות רגש ותגובה. עודף משקל הוא כמובן לא יוצא דופן, זהו סמפטום פיזי אשר מבטא חוסר איזון פנימי ומשקף תפיסות עולם, הרגלים וטראומות אותם עבר הפרט . לכן, אני עובדת עם מטופלי בצורה כוללת גם עם הגוף וגם עם הנפש ונותנת לכל אחד מענה אישי למקום בו הוא נמצא באותו רגע.סוג הכילים בהם אשתמש, משך זמן הטיפול, והדרך בה אתאים את הכילים לאדם משתנים ממטופל למטופל. מקווה שקיבלת הסבר. אני חושבת שזה מצוין שאת שואלת ומבררת על הכשרה של מטפלים ,כי טיפול בנפש הוא אחריות גדולה וחשוב ללכת למטפלים מקצועיים שעברו הכשרה מעמיקה בברכה בלה.
כמובן שהתגובה היא בשמי בלבד, בלה ואני שותפות לניהול הפורום, מאמינות באותן עקרונות ובעלות הסמכה כדיאטניות, אך מעבר לכך כל אחת התפתחה ופיתחה את דרך עבודתה באופן עצמאי ובלעדי לה. אציין באופן מאוד ברור, אני לא פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית ואינני מטפלת בנפשו של האדם בשום דרך. כך שהמושג איזון נפשי לא שייך לתחום עבודתי. באופן אישי, אצל רובה המכריע של האוכלוסיה המגיעה אלי אינני מתרשמת בצורך כזה. אחרי הכל 80% מהאוכלוסיה סובלת מעודף משקל ברמה כזו או אחרת ואצל רובה המכריע הבעיה איננה נפשית אלא תפישתית ורגשית. אני בהחלט מודעת לאפשרות שישנם מצבים שחוסר איזון נפשי או הפרעה נפשית יכולים להתבטא גם במשקל ובמימדי הגוף (לא רק השמנה, אגב), במקרים אלה (נתקלתי בשני מקרים כאלה) אני מפנה לאנשי מקצוע מתאימים. כי כל אחד ראוי לטיפול המיטבי עבורו. כפי שציינתי כאן בעבר עבודתי מתפרשת על 3 רבדים: הרובד הפיזי, הרובד הרגשי והרובד התפישתי-קוגנטיבי (שעומדים בבסיס כל תהליך שינוי של ממש). את הכשרתי השגתי באמצעות לימודי תואר ראשון לתזונה קלינית באוניברסיטה העברית, לימודי תואר שני בחוג לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה בת"א, מאסטר בנושא תזונה ופיזיולוגיה של המאמץ, לימודי אימון עסקי והנעה לתהליכי שינוי. הכשרתי מבוססת על לימודים רשמיים אקדמאיים ונסיון מקצועי רב, קריאה ולימוד שאינם נגמרים לעולם (וטוב שכך). בנוגע לשאלתך הראשונה. השיטה יכולה להתאים לכל אדם בריא בגופו ובנפשו (כפי שציינתי אני לא עובדת עם אוכלוסיה הסובלת מחוסר איזון נפשי). מנסיוני, אם זה לא עובד בשביל מישהו זה יכול לקרות מכמה סיבות: 1. ההשמנה עצמה משרתת משהו שקשה לוותר עליו. ישנו רווח מעודף המשקל (ברוב המקרים המודעות לכך כבר עושה 50% מהעבודה, אך יש מקרים שהפחד מלשחרר גדול מאוד). השמנה יכולה לשרת את המקום הקורבני, את החשש מאינטימיות וזוגיות, הסתתרות וחשש מחשיפה ועוד (אגב, נתקלתי במקרה בו, באמצעות ההשמנה הגדירה בחורה צעירה את האמהות שלה). בחלק מהמקרים, זה חלק אינטגרלי מהתהליך (יצירת הקשרים חדשים). 2.אי שחרור דפוס השליטה המדומה על האכילה והמשקל. האחזות בהלך רוח דיאטטי. את מבינה, כדי להצליח צריך לוותר על משהו והויתור הוא אף פעם לא על עוגה או שוקולד. צריך לוותר על הישן לטובת החדש, אי אפשר לייצר כאן היבריד (ערבוביה של שתי גישות). באופן אישי חוויתי מכל לקוחותיי רק שני מקרים בהם הרגשתי שהתהליך צריך להפסק כיוון שלא הוביל לשום מקום משמעותי מבחינת המטרה שהוצבה. חשוב לי לציין כי אלה הן לא הסוגיות המרכזיות באימון להרזייה ללא דיאטה והן לא עולות אצל כל לקוח/ה. לא לכל אחד יש רווח מהותי בהשמנתו, לא לכל אחד קשה לשחרר (לעיתים רק חסרים הכלים המתאימים). מעיין, יתכן ויעלו עוד שאלות, אני מניחה שעיינת קצת בתשובותנו לשאלות בפורום, ועדיין הנושא חדש ולא מוכר. הכי נכון זה לשוחח עם אנשים שחוו זאת. ממליצה בחום. זו גם יכולה להיות דרך טובה לעמוד על טיבם של אנשי מקצוע מכל תחום. שלך לאה פינטו
לאה לא ממש הבנתי . מצד אחד את אומרת שאת לא מטפלת בנפש מצד שיני מדברת על טיפול רגשי.אז איך את מתמודדת עם אכילה רגשית אם לא דרך טיפול בנפש?
שלום לאה אני עניתי לך על השאלות ונירא לי ששכחת אותי
בוקר טוב. לא שכחתי אותך, ראיתי שבלה ענתה לך וחיכיתי בשקט בצד לראות איך הדיאלוג הזה מתפתח. כיוון שפנית שוב מאותו מקום בדיוק, אני מניחה שהכיוון אינו מספק אותך ו/או שאת מעונינת בעוד דעה. חייבת להודות שקראתי מספר פעמים את שכתבת והמקרה שאת מעלה נשמע לכאורה תמוה. אז אני מבינה (ותקני אותי אם הבנתי לא נכון) שלפני כשנה וחצי עלית תוך 3-4 שבועות 12 ק"ג? אני מבינה שחווית אובדן (לא ברור לי הסדר הכרונולוגי), אני מבינה שגופך חווה תקופת חסך (לא דיאטה אלא חוסר תאבון). עד כאן, נכון? אם לחשוב בקול רם אז... 1.אולי כדאי לגשת לאנדוקרינולוג ולתאר בפניו את הבעיה. אולי זה כן קשור לבלוטת התריס ואולי למשהו אחר. תנודות חדות במשקל (למעלה ולמטה) בפרקי זמן קצרים בד"כ קשורות עם משק הנוזלים של הגוף. וזה יכול להיות מושפע מהרבה גורמים (אינך סובלת מבצקות, נכון?) אני מכוונת כאן לבדיקה, האם מה שאת רואה הוא השמנה או משהו אחר. כתבת שעשית בדיקה של הבטן והכל תקין, האם באמת נשלל הכל. 2. אם אכן אין ממצא להפרעה מטבולית/הורמונלית/אחרת, יתכן שתקופת חסך יצרה ריבאונד. הגוף ייעל את יכולת ניצול המזון, אגירת השומן שלו וצמצם את ההוצאה האנרגטית - כל אלה, בכוחם להגדיל את מסת השומן בגוף גם אם הכמות הנצרכת היא סבירה בעינייך. כיוון שפיזור תאי השומן שלנו בגוף הוא גנטי, כנראה שאצלך ריכוז גבוה יותר בבטן ולכן שם את חווה את השמנת הגוף. 3. אני אף פעם לא יודעת למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "אני אוכל מעט" או "אני אוכל הרבה". האם לאחר תקופת האבל (ושוב אינני מצויה בסדר הכרונולוגי של הדברים) לא חווית מינון גבוה יותר של אכילה רגשית? שאולי ממשיך גם היום? נסי להזכר מה בכל זאת השתנה חוץ מהמצג החיצוני. אני מצטרפת לבלה וחייבת להודות שמאוד קשה לי להתייחס למקרה שלך בפורום הזה, מרגישה שחסרים ים של פרטים. שלך לאה פינטו
מה אם אני לא יכולה לשמוע אותו כבר, מרוב הטרטורים שעבר? שהרי בפעמים היחידות שסמכתי על הגוף ועל היכולת שלו לדרוש רק מה שהוא זקוק לו-נכוויתי. אני יושבת עכשיו-השעה חמש שלושים ושבע. קמתי היום באחת וישר אכלתי. לא אכלתי הרבה. אני מנסה להיות רגע בשקט בלי לפתוח מקרר ולנסות להבין "מה בא לי?". אין לי שמץ של מושג. וגם איך אפשר להבדיל בין סוגי הרעב? אולי לא לכולם יש את היכולות האלה. נדמה לי שהם התעוותו איפשהו במהלך חיינו.
שלום אלאנה. שאלה מצוינת. זה בידיוק התפקיד שלנו - ללמד אותך ,להזכיר לך ,ולהראות לך את מה ששכחת, כי התנתקת מהגוף ,יצרת אתו סיכסוך והפסקתם לסמוך זה על זו. לכולם יש את היכולת להיות באיזון אבל היא הולכת לאיבוד עם הזמן ואפשר לחזור אליה. זה תהליך. את מוזמנת להמשיך לשאול. בלה
אליאנה, ברוכה הבאה לפורום ותודה על השאלה. אליאנה, גם אני כבר חשבתי שזהו, בשנים רבות ומייסרות של דיאטות קיצוניות, מתונות וגם בריאות, בשנים רבות שבהן נעתי בין אנורקסיה להשמנה, דפקתי את המערכת כליל. מבטיחה לך שאם כך היה, הייתי מצטרפת לקבוצת מחקר לפיתוח קפסולה לפתרון הבעיה או לפחות הייתי עושה הסבה מקצועית. מנגנוני ויסות המשקל והאכילה בגופנו הם חלק כ"כ חשוב מהשרדותו ומבריאותו של הגוף כך שמסתבר שהוא לעולם לא מוותר עליהם, הם אינם מתנוונים ואינם נעלמים. וכל עוד נולדת אדם בריא את נושאת אותם עימך כחלק מהעיצוב הגנטי האנושי שלך. אז קודם כל צאי מנקודת הנחה שהיכולת הזו קיימת בך. זה שאינך נמצאת ברמת מסוגלות לממש אותה כרגע, זה כבר סיפור אחר לגמרי. לסמוך על הגוף ולשחרר את עצמך מהראש הדיאטטי זה החלק היותר מאתגר בתהליך. אין לך את הכלים לעשות זאת. זה כמו לגשת למבחן בלי ללמוד את החומר. והאמת זה בדיוק מה שבפועל עשית, בחנת את הגוף שלך, לא שיחררת ולא סמכת עליו באמת כי אין לך את הבסיס לסמוך עליו בשלב זה. יותר מכך, ציפית לאכזבה. בתהליך הזה אנו בונים מערכת יחסים חדשה עם הגוף, עם האוכל, עם עצמנו - מערכת יחסים לא נבנית על טריקים, טכניקות, פעולה אחת. אני חייבת להתפנות לפגישה כרגע, ההמשך יבוא אוטוטו, לא סיימתי עדיין. לאה
תודה רבה על התגובה המהירה. אני מניחה שלמרות שחיפשתי תשובה מעשית אופן הניסוח שנובע מהייאוש שלי, הביא את הודעתי להראות כאילו אני סתם תוהה באויר. אני לא. אני מתבגרת ומדוכאת. דווקא בשנה וחצי האחרונות , בעזרת פעילות גופנית אינטנסיבית ונטילת ממתקים מהתפריט היומי שלי (לא כולל סופ"שים), הצלחתי לרדת 10 קילו. שמרתי על המשקל שנה ואפילו יותר ורק לאחרונה אני מעלה הכל, אני לא יודעת מה קרה. שוב תודה
אני הייתי אצל דיאטנית והיא טענה שאני יכולה לאכול מהכל, אבל הכמות היא זו שחשובה. מה דעתכן על כך?
ומי בידיוק יקבע לך את הכמות ? הדיאטנית?
היי סיון. בואי נחשוב יחד בנסיון להסביר את ההבדל. האם כשאת הולכת לדיאטנית ומקבלת תפריט או תכנית מבוססת קבוצות מזון או מה שלא יהיה - האם את באמת חשה שהכל מותר? נסי לענות לעצמך בכנות, האם את חשה חופש מוחלט. הנחיות תזונתיות יהיו נכונות ככל שיהיו, מתחברות חזק לדפוס החשיבה הדיאטטי של "אסור/מותר" ומצמצמת את מקומה של הבחירה החופשית, מצטמצם לו המרחב של "הכל". זה מה שיוצר פער כ"כ ענק בין הידע האקדמי המדעי המפותח לבין יכולת הפרט ליישמו בחייו (ואז אמרי לי מה שווה כל הידע הזה שבה לפתור בעיה שרק הולכת וגדלה). חלק מהותי ממרחב החופש שמאפשר בחירה אמיתית ועוצמתית שבאה לנו מהקרביים מתאפשר כשאנו יודעים ומרשים לעצמנו לאכול באמת, אבל באמת באמת, כל מה שאנו רוצים, כמה שאנו רוצים, מתי שאנו רוצים. ללא שום תנאי. (כמו אנשים רזים באמת) בלה כתבה בקצרה "מי קובע את הכמות?" - באמת מי? כל עוד גורמים חיצוניים מכתיבים לך מהי מנה נכונה בין אם מדובר ביעוץ אישי ובין אם מדובר כהנחייה כללית (תעשיות מזון על גבי אריזות מזון, בעלי מסעדות, אמא, הדיאטנית או כל מומחה אחר וכ"ו) את חיה במנותק מגופך, שהוא האוטוריטה האמינה ביותר והרלוונטית ביותר בסוגיה זו. כשאנו מגבילים באופן מלאכותי את הכמות אנו מתחילים להתחשבן גם עם ה"מה אוכלים" . כשאנו לומדים בתהליך של הרזייה ללא דיאטה להקשיב לגוף שלנו, למה שאנו מרגישים, קל לנו באופן שאי אפשר לתאר לבחור את הכמות המתאימה לנו בכל זמן נתון וסבלניים מאוד כשהיא משתנה לפרקים. ומה שמדהים הוא שאנו גם חיים בחופש מוחלט, גם מסופקים ונהנים וגם מרזים. ההבדל איננו בתפיסה שהכמויות הנצרכות צריכות להצטמצם, ההבדל הענק הוא בדרך בה זה יקרה. בשום פנים ואופן לא מתוך מקום של הגבלה, מניפולציה ומאבק בצרכים וברצונות שלנו אלא ממקום אחר לגמרי, ממקום של חופש וחיבור שלנו לגוף שלנו, לרגשות שלנו, לעצמנו. ולסיום אצטט לקוחה שפגשתי היום "רק מהרגע שנתתי מקום ל"בא לי" נוצר מקום רב ל"לא בא לי" וה"לא בא לי" בהקשר לאוכל הוא חוויה חדשה עבורי" מקווה שהצלחתי להבהיר לך את ההבדל. בהצלחה רבה שלך לאה
השאלה אם "הבא לי" הוא כאשר היא רעבה באמת, או סתם כל פעם שבא לה גם מסיבות אחרות...
נניח בן-אדם לפגישה אצלכן מה אתן עושות איתו מדברות על אוכל? על החיים שלו? תפרטו קצת יותר מה אתן עושות בפגישות האישיות עם הלקוחות. וכיצד מתבצעת הירידה במשקל.
שלום שילה. אני אתאר קצת את דרך עבודתי ואשאיר ללאה לתאר את שלה. מטרת הטיפול שלנו היא לאפשר לאנשים לרזות בדרך אחרת, לא דרך דיאטה שלדעתנו ולפי הניסיון שלנו רק מקבעת את האדם בעמדה של חוסר הצלחה, ניסיון לשליטה בגוף ותיסכול רב. כדי שזה יקרה חשוב להתאים את ההתערבות לבן אדם . כל אדם הוא עולם אחר וזקוק למפת דרכים שונה כדי להגיע אל היעד. לכן, הדבר הראשון שאני עושה בטיפול זה להכיר את האדם ולראות איזה סוג של תפיסת עולם מנהלת אותו, מה הסיבה שהוא לכוד בניסיונות לא מוצלחים לרדת במשקל ואיך אפשר לתת לו מפה שונה. מכיון שכל אדם זה משהו אחר לא אוכל להגיד מה אני עושה ,כי עם כל מטופל אני עובדת אחרת. כשהייתי דיאטנית נהגתי להתאים תפריט על פי סדר יומו וצרכיו של מטופל ואז היה לי קל להסביר לך מה אני עושה. כיום יש לי הרבה מאד כילים טיפוליים הלקוחים מעולם של פסיכותפריה ואימון אישי. אני מתאמה את ההתערובת ואת הכלי למקום בו נמצא האדם ויחד אתו הולכת במסע לעבר הצלחה ואיזון. בקשר לאיך מתבצעת הרזיה. משקלו של אדם היא תוצאה של בחירות התנהגותיות שלו המושפעות מתפיסות עולם וקונלפקטים לא מודעים. כשאדם מתחיל לעבור תהליך של שינוי תפיסת עולם מה שנקרא פרדיגמה הוא מתחיל להתנהג אחרת דבר שמאפשר לו גם ירידה במשקל בלי סבל ומאבק פנימי. מקווה שהסברתי מספיק את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכה בלה
שלום שילה ההרזייה הבריאה והמבורכת (להבדיל מירידה במשקל) מתרחשת כאשר אנו משנים את המיקוד שלנו. ובעצם עוברים ממיקוד בתוצאה שהיא תפקידו הבלעדי של הגוף, למיקוד באופן בו אנו מתנהלים כלפיו, כלפי עצמנו. לשיטתי, התפקיד היחידי שלנו הוא ללמוד מהם התנאים האופטימליים שיאפשרו לגוף לעשות מה שהוא עצמו כמהה לו (לרזות ולהיות בריא ונינוח), ולאפשר אותם. בהקבלה אולי אפשר לקחת כדוגמא הורה וילד. אני כהורה יכולה רק לאפשר את התנאים האופטימליים להצלחת ילדיי בלימודיהם (לצייד אותם בנדרש, לתמוך ולעזור, לרשום לביה"ס הכי טוב, לדאוג שיהיה מחשב, מורה פרטי) אך בשום פנים ואופן אינני יכולה ללמוד במקומם, להתכונן למבחן במקומם וההצליח במקומם, אלה הם כבר התפקידים שלהם. ההבדל הוא בכך שילדינו הם בני אדם בפני עצמם ולנו אין בלעדיות על ההשפעה בחייהם, עם הגוף שלנו זה אחרת. הוא מגיב לכלים איתם אני עובדת במידה והם מיושמים כיוון שהוא מושפע רק מדבר אחד ממני. על מה מדברים? ראשית לא רק מדברים, גם מתנסים, מתאמנים בין המפגשים לפיתוח מיומנויות ותובנות חשובות ופורצות דרך. לשיחות שאני מקיימת עם לקוחותיי נכנס הכל כי הכל חשוב. ההרזייה לא מתבצעת בריק, בואקום. אנו לא לוקחים פאוזה מהחיים כשאנו רוצים לרזות ולכן על הדבר להשתלב בחיינו באופן הרמוני מוחלט, לא פחות או יותר ולא בערך. ההכוונה שלי היא לפיתוח מודעות חדשה, לפיתוח דיאלוג מחשבתי חדש במטרה לבסס מערכת יחסים חדשה עם המזון, מערכת יחסים חדשה עם הגוף, מערכת יחסים חדשה עם ה"אני". בכל אחד מהרבדים הללו, מתקיימת למידה חדשה, התנסות חדשה, הטמעה והפנמה, ניתנים כלים שונים. וכמובן שהכל מאוד מאוד אישי. ואגב, יש שני דברים שעליהם לא מדברים במפגשים: "כמה ירדת השבוע?" ו"מה אכלת השבוע?" - לא מעניין, לא רלוונטי, מיותר לחלוטין.
אני מתנצלת אך לא קראתי את כל ההודעות שבנושא אך מעצם הנושא והמילים "הרזיה" "דיאטה", נוגעים בנקודה מאד רגישה אצלי. אני כמעט בת 51 גובהי היה 160 ס"מ ועכשיו נמכתי 157 ס"מ. אני שוקלת כמעט 70 ק"ג, מעל 10 שנים אני מנסה להוריד במשקל ולא מצליחה. עסקתי בספורט פעמיים בשבוע אך הפסקתי בגלל בעיות בברכיים. המשקל מאד מכביד עלי מסיבה נוספת של בעיות בגב התחתון, בברכיים כאמור ובכפות הרגליים. אחרי הליכה של אני מתעייפת וכואבות לי הרגליים. אני גם מודעת לעובדה שאני לא אוכלת נכון ומנשנשת הרבה.הלכתי לדיאטנית 4 פעמים, קיבלתי ממנה תפריט אך לא אכלתי על-פי מה שהיה רשום שם.ו אודה לכמה עצות.
שלום רב לך המתולתלת. גישת הרזיה ללא דיאטה כשמה כן היא, דרך הרזיה אחרת ,לא דרך דיאטה ,אלא דרך שינוי תפיסה ותודעה. הרזיה ללא דיאטה מלמדת אותך לחיות בתודעה של אדם רזה - כזה שלא סופר קלוריות לא נשקל לא מגביל את עצמו ,אלא חי בדיאלוג של איזון ושיווי משקל עם הגוף שלו. את מתארת מצב בו ניסית שנים לשלוט במשקלך על ידי דיאטה ומה יצא לך מזה? האם רזית? מדבריך אני מבינה שלא. לתת תפריט לאדם שמן שבא לבקש עצה איך לרזות זה כמו לתת דף הוראות בו כתוב שצריך לעבוד קשה כדי להרוויח כסף לאדם עני שמבקש לדעת איך משפרים את המצב הכלכלי. מן הסתם זה לא ממש יעזור לו. אנשים משמינים ולא מצליחים לרזות לא בגלל שחסר להם ידע איך לעשות את זה אלא בגלל שהתודעה שלהם היא תודעה של אדם שמן. מן הסתם לא היו הפתעות גדולות בתפריט שקיבלת והרבה זה לא חידש לך. האם זה עזר לך ליישם את מה שכתוב? וכי למה שזה יעזור האם בגלל שזה נכתב על הדף , הותאם לך בידיוק לצרכים שלך? המחשבה שמידע ישנה במשהו התנהגות היא מחשבה תמימה שגורמת לנו לנסות שוב ושוב ושוב ולמרות חוסר הצלחה להמשיך לנסות ללכת באותה הדרך. ישנו משפט האומר אם תלך באותה דרך תגיע לאותו מקום. הרזיה ללא דיאטה היא גישה שונה המבקשת ממך לוותר על כל מה שאת חושבת שאת יודעת על נושא המשקל(מה משמין, איך מרזים , איך שומרים) ולנסות להעיז לקרוא תגר על המקובל והידוע. אני ממלצה לך לקרוא קצת את התשובות שלנו , ולבקר באתר שלי. אם יהיו לך עוד שאלות נשמח מאד לענות לך. בברכה בלה
לפני שנה ילדתי (בשעטו"ם). כעבור 3 חודשים התחלתי להתאמן בהדרגה על ריצה וכעבור עוד חודשיים הצלחתי לרוץ 4 ק"מ ברצף. מאז אני רצה כל שבוע, 4 פעמים 4 קילומטר בכל פעם. ירדתי יפה עד כה בצורה מתונה, אבל נתקעתי וחסר לי עוד 6 קילו להוריד. התזונה שלי לא מאפשרת לי להוריד ממנה, כי היא לא רבה כבר היום: בבוקר: דנונה פקאן סיני (לא אוהבת מוצרי חלב וזה אחד המעטים...) ואקטימל. צהריים: מנה ירק חם ומנה עוף ובערב קערה גדולה של ירקות. לפעמים אני מוסיפה אוכל בריא פה ושם אבל לא סטייה גדולה (למשל- לחמנייה קלה מלחם מלא עם חביתה במקום דנונה). אני לא אוכלת כמעט שטויות כמו עוגות וכדו'. מה עוד אני יכולה לעשות?
אדווה יקרה. באמת לא רוצה להרוס לך או לבלבל אותך, רק לעזור לך. נסי לצאת מנקודת הנחה בסיסית זו כשאת קוראת את תגובתי. אני יודעת שהגעת אלינו, לפורום הרזייה ללא דיאטה מתוך קושי אמיתי וכנה אך לא אוכל לעזור לך ע"פ גישת הדיאטה, פשוט לא מאמינה בה. ואין ספק שהגעתך אלינו מעידה שוב על תוצאותיה הבעיתיות שעליה כתבנו רבות. אני רוצה להזמין אותך, במידה ותהיי מעונינת, להכיר גישה שונה להרזייה, גישת "הרזייה ללא דיאטה". כתבתי על כך בתגובתי לשאלת אחת הגולשות תחת הכותרת "מה זו הפנטזיה הזו?" (מקווה שאני מדייקת) בעמוד הראשון של הפורום. קראי, אם יהיו שאלות, התנגדויות, אי בהירויות - אשמח לענות על הכל. אך ראשית חשוב שתביני מאיזו תפישת עולם אני מגיעה. מקווה שתעני להזמנתי זו. ערב נעים. לאה
שלום אדווה, ראשית מזל טוב. אני מצטרפת ללאה ורוצה לשתף אותך איך הרגשתי כשקראתי את מה שאת אוכלת. זה נראה כל כך מעט!!! כל כך לא מגוון וכל כך דיאטתי!!! אם לפני הריון היית רזה טבעי כלומר חיית על פי איזון פנימי בינך לבין הגוף שלך את עלולה להרוס איזון מופלא זה על ידי התהליך שאת עושה עכשיו ,זה חבל. פגשתי לא מעט מטופלות שנכנסו למעגל הדיאטה בידיוק ממקום שאת מתארת ניסיון לרזות אחרי הריון. המעגל הזה מסוכן מתיש יקר ובעקר משמין. . מקווה שתיהיי מוכנה להיפתח לעולם אחר. בברכה , בלה
קראתי כאן באחת הכתבות שיש ניתוח לטיפול בהשמנת יתר. לטענת הכותבים הניתוח הזה עוזר לנשים שמנות להיכנס להיריון. אני מקווה שאני מפנה את זה לפורום הנכון. קראתי על זה באחת הכתבות באתר זה.
אני לא יודעת למה את מתכוונת , תשלחי קישור לכתבה.
http://www.doctors.co.il/xID-4840,xCT-229,xCN-email,m-Doctors,a-Article.html
1. האם אתם מקיימים סדנאות ללימוד השיטה או שהייעוץ הוא רק אישי? 2. האם שתיכן מתמחות בשיטה אותו דבר או שיש הבדלים ביניכם? 3. האם אפשר לקבל המלצות מאנשים שהתנסו בשיטה שלכם ורזו? 4. אחרי כמה זמן יש תוצאות? בכל אופן תבורכו על הפורום המקסים שלכן. ועל הניסיון להאיר את נושא הירידה במשקל מזוית קצת אחרת.
שלום רב אענה לך בשמי ולאה תענה בשמה. אני באופן אישי לא עושה סדנאות אלא עובדת פרטי למרות שאני בהחלט מתכננת בעתיד לעשות סדנאות. יש הבדלים בגישות שלנו בעיקר בכילים הטיפוליים. לאה באה מתחום האימון האישי ואלו אני מתחום פסיכותרפיה גופנית. שתינו דיאטניות ושתינו מאמינות בשיטה מאד. בהחלט אפשר . תוצאות - תוך זמן קצר מתחילים לראות את העולם דרך משקפיים אחרות. תהליך הרזיה קורה באופן אישי ובקצב משתנה מאחד לשיני. תודה רבה על המחמאה על הפורום. נשמח מאד אם תפני אליו עוד אנשים.
ערב טוב למתענינת ותודה על הפרגון, מחמם לב לדעת שהפורום שלנו תורם לך ענין והנאה. ולשאלותייך: 1. אני מלווה אישית בלבד. לשיטתי, מדובר בתהליך אישי, בשינוי אישי, בקשיים אישיים, בסיפור אישי ומכאן שההתייחסות צריכה להיות אישית. יד ביד בדרך משותפת שמתאימה לך ולי. אוסיף שאינני מאמינה בקבוצות תמיכה בהקשר זה (ואני יודעות שלא מעט יכעסו עלי עכשיו, ועדיין, זו דרכי ותפישתי), אני מאמינה ביצירת מבנה תומך פנימי להצלחה אישית. אני מוצאת שההיבטים השליליים בקבוצת תמיכה לדיאטה גוברים על היבטיה החיוביים (שאגב מתאימים מאוד לגישת הדיאטה, להבדיל מגישתנו) ואני מתייחסת בעיקר לשניים: מצד אחד לחץ חיצוני מלאכותי ליצירת תוצאות ומצד שני הקבוצה מאפשרת למי שרגיל להמנע מלראות את עצמו להמשיך ולהסתתר מאחורי שאר החברים. בשבילי, כל לקוח ולקוח הוא מאסטר-פיס (מוזר לכתוב בעברית) ומחויבותי היא לסייע לו להגיע מהנקודה הספציפית שבה הוא נמצא אל המטרה ע"פ הכלים שמתאימים לו, ע"פ הדרך הטובה ביותר עבורו. מעבר לכך, יצירת הקשר האישי חיונית להבנתי ולהכרותי עם עולמו של שותפי לדרך. בלעדי הבנה זו קשה לייצר את הפלטפורמה הרלוונטית לו. אני מוצאת שהקשר האישי חיוני גם לצד השני בלא מעט היבטים. כמו כן, ליווי ראוי בתהליך של שינוי בעיניי, מחייב את זמינותי בין המפגשים ע"פ מידת הצורך. 2. אני מגדירה את עצמי כמאמנת לתהליכי שינוי בהרזייה (להבדיל ממאמנים לדיאטה) ומשתמשת במגוון כלים שעשויים להשתנות בהתאם לאדם אותו אני מלווה בתהליך. 3. אני תמיד שמחה לכך. אשמח לקשר בינך לבין לקוחות שסיימו אצלי את התהליך ולקוחות שנמצאים עדיין בתהליך. אני בטוחה שגם הם ישמחו לשתף. אגב, זהו דבר שאני נוהגת להציע לפני כל תחילת התקשרות, בין אם מבקשים ובין אם לאו. חשוב שמי שנכנס לתהליך יכנס מתוך הבנה למהותו. מעבר לכך, יצירת קשר כזה שאני מעודדת לעיתים גם במהלך התהליך מאפשר תחושה של חלק ממשהו רחב יותר, חלק מקבוצה ללא היבטיה השליליים. 4. לשאלתך זאת, אענה בהרחבה ואתחיל דווקא בשאלה: "מהי תוצאה?" האם תוצאה היא ירידה במספר על מאזני השקילה? האם תוצאה היא ירידה במידות המכנסיים? שהם שני דברים שהקורלציה בינהם שונה ממה שאת מכירה. כל לקוחותיי (ואני בתוכם) מעידים על כך שמידת המכנס הנמוכה הנוכחית תבעה מהם בעבר משקל נמוך יותר ב- 3-5 ק"ג. האם תוצאה היא להנות מנוחות עם גופך ללא אובססיה למזון? וכ"ו. מה שאני מנסה לומר זה שלתהליך שינוי מגוון רחב של תוצאות וכל תוצאה באה בזמנה אך התקדמות מתקיימת כל הזמן. לרוב תוך 2-3 פגישות מתחילים לחוש בשינוי (קראי את הודעתה של אביטל לעיל). אם שאלתך היא כמה זמן ידרש לך לתהליך, אומר בהערכה גסה ועל בסיס נסיוני בלבד שמדובר בין 3-6 חודשים. יש לקוחה שלאחר חודשיים לא היתה זקוקה יותר להנחייתי ואחרת ששיתוף הפעולה בינינו נמשך כ- 9 חודשים. אני יודעת לומר לך שאחד הפרמטרים המשמעותיים בקביעת הקצב הוא מידת ההתמסרות לתהליך, עד כמה תהיי מוכנה לקחת סיכון ולשחרר את הראש הדיאטטי. תופתעי לגלות כמה מהר הגוף מגיב לשחרור הזה. אני מקווה שכל שאלותייך נענו לשביעות רצונך ואם יש עוד כמה בארסנל את מוזמנת להמשיך ולשאול. שוב תודה על פנייתך שלך לאה פינטו
פשוט נראה לי שפגישות אישיות יהיו עסק יקר כלכלית. אם תוכלי לציין כאן מחירים אשמח. בכל אופן נראה לי שאישי זה יותר נעים ויותר טוב בשבילי, אבל כלכלית אני לא בטוחה שאוכל לעמוד בזה.
האם השיטה שלכן ישימה בתקופת טיפולי פוריות? שבה אני נאלצת לקחת הורמונים? יש לציין שמערכת הרבייה שלי תקינה ויש לי מחזור סדיר. תודה!
שלום גליה. השיטה שלנו מתאמה הרבה יותר מאשר דיאטה לתקופת טיפולי פוריות. אסביר את עצמי. נשים המצוית בטיפולי פוריות חוות מתח ,חוסר ודאות ותחושות לא פשוטות אחרות. הן מרגישות לפעמים שהגוף שלהן לא בדיאולוג טוב איתן . תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים רווחות מאד בסיטואציה לא פשוטה זו. אם את משלבת דיאטה על כל כלליה הנוקשים ,ניסיון שלה לשלוט על הגוף, ואיסורים רבים שהיא כופה זה מתכון בטוח ליצירת חוסר איזון פנימי. האם בנוסף למתח הכרוך בטיפולי פוריות את צריכה גם מתח הכרוך בדיאטה המיצרת קולות של שיפוט עצמי רב? הגישה שלנו היא מעצימה, אוהבת, מאזנת ונותנת לך להגיע לדיאלוג אוהב ומקבל בינך לבין גופך. אני חושבת שזה ממש חיוני בתקופה של טיפולי פוריות. כפי שאני רואה זאת כדי שגופך ישתף אתך פעולה ויעזור לך יחד עם רופאיך לייצר את נס הבריאה עליך להגיע אתו ליחסים של שלום אהבה והרמוניה. יחסים כאלה, מניסיוני ,נבנים הרבה יותר בקלות בשיטה של הרזיה ללא דיאטה מאשר בשיטה של הרזיה עם דיאטה. מאחלת לך המון המון הצלחה. בלה
אז מה את בעצם אומרת אפשר להוריד במשקל בטיפולי פוריות או אי אפשר? לא הבנתי. אודה על תשובתך הקצרה והברורה
אפשר.
אתן מתארות מין פנטזיה כזו - שלא צריך פעילות גופנית, שלא צריך למדוד, לבדוק להישקל ובסוף יש תוצאות מרזים. אולי תסבירו קצת יותר בפירוט על תוכנית ההרזיה שלכן. כי אני לא רוצה ללכת סחור סחור. אני יודעת שבשביל להרזות צריך שהגוף יהיה במאזן קלורי שלילי. מה שלנו בעלי משקל יתר קשה מאוד לעשות. אז לשם כך יש קבוצות תמיכה שעוזרות. אז במה אתן בדיוק שונות?
שלום עמנואלה. אני מבינה את חוסר האימון שלך, שנובע מתפיסת עולם שגדלת עליה ,תפיסה האומות שעלינו במשקל כי אכלנו יותר מידי ולא הינו פעילים מספיק ובגלל זה צריך להוריד את כמות הקלוריות על ידי צימצום אכילה והגברת הפעילות. כל זה נשמע נכון מאד ובמשך עשרות שנים בידיוק את זה מנסים מיליוני אנשים ליישם בדכרים שונות - קבוצות תמיכה, יועצים,מכוני כושר. אבל שימי לב מה קרה ,האם בעיית עודף המשקל הצטמצמה בעקבות זה או דווקא הוחמרה? אם זו הייתה הדרך הנכונה אז כולם היו היום רזים ואילו כיום השנמנה הפכה למגפה.מה שמתברר היום יותר ויותר שגישת הדיאטה אשר מכריחה את הגוף לאכל פחות ולהתעמל יותר מייצרת חוסר איזון פנימי המביא לעליה גדולה יותר. אל תאמיני לי תשאלי את כל מי שעשה דיאטה. גישת הרזיה ללא דיאטה בדקה ומצאה שדיאטה לא מהווה את הפתרון לבעיה אלא להפך מחמירה אותה וחיפשה דרך שונה לעזור לאנשים להגיע לאיזון פנימי - נפשי ופיזי. היא פותחה בארצות הברית על ידי מספר פסיכותרפיסטיות ויש לה זרמים שונים אבל הבסיס דומה.היא מאד עוזרת להגיע לשלווה ,איזון ושלום עם גוף ועם אכל וגם לרזות (לאט). אנחנו לא טוענות שבגישה הזאת את יכולה לאכל מזון לא בריא ולא איכותי לא להתעמל וגם לרזות. אנחנו נותנות לך כילים שיאפשרו לך לנהל דיאלוג הרבה יותר קשוב ונכון עם הגוף שלך , דיאלוג שיאפשר לך לחיות אתו בשלום ושלווה . אני יודעת שלא קל להאמין לכך שזה עובד אבל העדויות של אנשים הם ההוכחה הכי טובה ליעלות השיטה. לאה יקירתי אנא תוסיפי עוד פנינים. בברכה בלה
שוב שלום עמנואלה וגם לך בלה יקירתי. אני דווקא כן אומרת, אכלי מה שאת רוצה בלי להתחשבן על בריא ולא בריא. עם הזמן אני מוצאת שלמעלה מ- 90% מהבחירות הטבעיות שתעשי יהיו בריאות לך. אני בעד חופש מוחלט כי רק בתוך החופש תוכלי לממש את חופש הבחירה האמיתי. רק הגוף יכול לכוון אותך למה שהכי נדרש לו כרגע, לעיתים זה שוקולד (אנרגיה זמינה כאן ועכשיו) ולעיתים זה יהיה סלט ירקות טריים (צורך בנוזלים, מינרלים, ויטמינים וכ"ו). האיזון בא לבד, לא צריך להתחשבן, לתכנן, לנחש. הגוף יודע, בואו נסמוך עליו. כשהלקוחות שלי מספרים שהם יושבים במסעדה ומתוך התפריט המרשים והמגוון מה שהכי בא להם זה סלט ירוק, זו הוכחה. כשבעלי מכין פנקייקים ולי הכי בא סלט עגבניות באותו רגע וזה מה שאני בוחרת ומכינה לעצמי, זו הוכחה. וזה יכול לקרות רק מתוך ההבנה והגישה שהכל מותר לך באמת. שהפנקייק / הפסטה/ הצ'יפס/ הלחמניה או מה שלא יהיה, זמין לך תמיד וללא שום תנאי. רק מתוך הגישה הזו, יהיה מקום לבחירה האותנטית שלך. אכילה שבאה מהמקום הזה היא אכילה מספקת באמת שמשחררת אותך לחלוטין מתחושת החסך. רק אם תבחרי לאכול מה שהכי בא לך תהיי מסופקת באמת...ותפתיעי את עצמך כמה מעט את צריכה מבלי שאני הדיאטנית הקלינית המוסמכת תכתיב לך. זה כבר בא ממך, ממקום שקשה לך לזהות כרגע. ובנוגע לפעילות גופנית, דבר חיובי לכשלעצמו כל עוד אינו קשור עם ההשמנה-הרזייה שלך. אני אומר זאת בצורה הכי ברורה שאפשר: כדי לרזות ולהיות רזים אין צורך בפעילות גופנית. כדי להרגיש חיוניים, רעננים וצעירים - כן. כדי לעשות לעצמנו כיף, כדי להנות - כן. כדי לפרוק רגשות - כן. בשום פנים ואופן לא לצורכי הרזייה, זה לא רלוונטי. כשאנו קשובים לצרכים של הגוף שלנו, נבחין שהם משתנים בין תקופה שבה אנו פעילים לתקופה שבה אנו בוחרים לא להיות פעילים. אם אנו מגיבים לשינויים הללו מתוך כיבוד צרכיו של הגוף - זה לא ישפיע על המשקל ולא על ההיקפים. (לכל היותר על מידת החיטוב). כשאני בוחרת לצאת להליכת בוקר מרעננת, כפי שכתבתי כאן בעבר,אני אף פעם לא יודעת אם זה יימשך רבע שעה או שעה ורבע. אני לא מחוייבת לדבר פרט להנאה ולתחושה הטובה שלי. ואין זה גורע מיציבות מימדיי אפילו לא בגרם ולא בחצי ס"מ היקף. החופש האמיתי הזה, ללא הלקאות השוט של "צריכה / חייבת", נותן לי את מרחב הבחירה ושמתי לב שמתוך החופש קורה שאני גם יוצאת 5 פעמים בשבוע ולעיתים בכלל לא, אבל מה שבטוח זה משמר את הפעילות כחלק מחיי וחשוב יותר כחלק חיובי ורצוי בחיי. זה לא עונש, זה לא קנס, זה לא חובה...זה רוצה. אני אוסיף ואומר שאני בהחלט מודעת לאפשרות שתהיי די מבולבלת כרגע (זה בסדר, כי רק מתוך כאוס אפשר לצאת לסדר חדש) וחשוב לי לומר שאין כאן טיפ / פטנט/ טריק שאם ניישם אותו הכל ישתנה מהיום למחר. מדובר בגישה, בצורת חשיבה שנבנית נדבך על נדבך ליצירת תפישה יציבה. אני מתארת לעצמי שעולות עוד המון שאלות. דבר נהדר לכשלעצמו כי משהו חדש נכנס לחיינו רק ביום שבו אנו מתחילים לערער על הקיים, ביום בו אנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות ותובעים מעצמנו תשובות ראויות יותר. שיהיה יום נפלא לכולם. ושוב תודה לך עמנואלה על הדיאלוג שפתחת. מן הסתם היתה זו ודאי שאלה שעלתה אצל רבים. אז תודה ויום טוב. לאה
שלום עמנואלה וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני יכולה להבין שהדבר נשמע הזוי למדי עבור מי שנתקל בגישה לראשונה. ומודה לך על השאלה הישירה. אני רוצה לשתף אותך ולספר שהתפתחתי לתוך הגישה הזו מהמקום שבו את נמצאת היום, מהמקום שבו אני עמוסת ידע (אקדמי- מדעי), נסיון וותק אך תוצאות אין. ולתפישתי, ידע לא שווה כלום אם אינו ישים למשתמש. אז מה אם אני יודעת את הפטנט להרזייה (יצירת מאזן אנרגיה שלילי, למשל או כמה קלוריות יש בכל פיסת מזון), מה זה בעצם שווה אם אני לא מצליחה לרזות ולהשאר רזה, אם אני דנה את עצמי למלחמה יומיומית עם המזון ועם עצמי, אם בסופו של דבר אני מגיעה לאיזשהו משקל יעד ואז מתמלאת חששות מלאבד זאת (מה שקורה בסופו של דבר אצל רובה המכריע של אוכלוסייה), מה זה שווה אם אני בסופו של דבר מוצאת את עצמי אחרי פרק זמן כזה או אחר שוב בעודף משקל? אני לא הסכמתי להתפשר ולקבל את הדינמיקה המטורפת הזו כעובדה, לא עבורי ולא עבור לקוחותיי. מכאן היה ברור שהשיטה הזו שמכתיבה לי מה מותר ואסור לי לאכול, כמה מותר לי, מתי וכ"ו מעוררת בי משהו חזק ומתנגד ובסופו של דבר לא עוזרת לי לייצר את המציאות אליה אני שואפת. הגישה חייבת להשתנות. הרי לא יכול להיות שמשנות ה- 70 כמות תוכניות הדיאטה על צורותיה השונות עולה ועולה, המחזור הכספי של תעשיית הדיאטה מגלגל 40 ביליון דולר לשנה (קפיצה של כ- 10 ביליון דולר רק ב- 10 השנים האחרונות) בארה"ב בלבד, כמות מוצרי הדיאט והלייט במרכולים גדולה מאי פעם, מכוני כושר צמחו כמו פטריות אחרי הגשם וראה זה פלא גרף ההשמנה ועודף המשקל בקרב האוכלוסיה עולה במקביל. (אגב, כל אלה נתונים מחקריים) לא יכול להיות שאני מוכנה לקחת על אחריותי כשלונה של גישה זו. מצטערת, לא נולדתי פגומה ולא יכול להיות שכ- 80% מהאוכלוסיה הבריאה נולדה עם דפקט השמנה. ואם משהו לא עובד בשבילי (משמע, אם שנים על גבי שנים אני ממחזרת בחיי את אותו לופ) אני מפסיקה לבחור בו. חייב להיות משהו אחר, חייבת להיות דרך אחרת כי המטרה היא לא רק לרזות (עד שלב מסויים אין דיאטה שלא מרזים איתה) המטרה היא להפוך לאדם רזה (מבפנים ומבחוץ) ובאופן יציב וקבוע. רק שינוי מבפנים יכול להחזיק שינוי חיצוני. ואם כך, אז בואי ננסה לבחון מהם ההבדלים האמיתיים בין רזים לשמנים. מבטיחה לך שלא הצ'יפס ולא הסוכרזית עושים את ההבדל (לקוחה שלי תמיד אומרת בהלצה שסוכרזית זה מאוד משמין כי רק שמנים צורכים אותה). כל עוד תחשבי שהמשקל ואכילת היתר הם הבעיה וההבדל, שם בדיוק תפלי. כי אלה הם רק סימפטומים של הבעיה האמיתית והרי ידוע שאם אנו מטפלים בסימפטום, את הבעיה עצמה לא ממש פתרנו. אני מצאתי שהדפוס הבעייתי ביותר הוא דפוס השליטה. הנסיון המתמיד להיות בשליטה על הגוף שלנו על האכילה שלנו (בלתי אפשרי בעליל). פעם אמר לי איש חכם "כשמשהו לא עובד בשבילך, קחי סיכון, לכי על הדרך ההפוכה, הנגדית", אני חושבת שהפנמתי את המסר ויודעת שמה שנתפש אצל רוב האנשים כההיפך מ"שליטה" הוא "חוסר שליטה" וזה הפחד הגדול של מדיאטיים, להיות בחוסר שליטה. אך ע"פ הגישה הזו, ההיפך מ"לשלוט" זה "לסמוך" וזה ההבדל הענק בין הגישות. זה גם ההבדל הענק בין אנשים רזים לאנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה. בתהליך הזה אנו לומדים מחדש לסמוך על המסרים מהגוף שלנו, על הרגשות שלנו, על עצמנו...בדיוק כמו שהיה כשהיינו ילדים. בגישה הזו אנו הולכים עם הגוף ולא עושים עליו מניפולציות. כל עוד נולדנו בריאים, הגוף שלנו נולד עם היכולת הטבעית לווסת את המשקל שלו ואת האכילה שלנו, לבד. הגוף עצמו שואף למשקל אידיאלי, להרכב גוף (שומן, שריר) אידיאלי באופן טבעי וכל מה שעלינו לעשות זה להתחבר, להקשיב, להרגיש ולא פחות חשוב, לאהוב את עצמנו על מנת להעניק לעצמנו את המתנה הנפלאה הזו. לגוף יש את היכולת לעשות זאת לבד הוא רק זקוק לטיפלה עזרה מאיתנו, לא לשליטה שלנו. כשאנו קשובים לעצמנו, מאזן האנרגיה הרצוי מתרחש מעצמו, הכמויות הנצרכות פוחתות ללא מאמץ וללא קושי והכי חשוב לאחר שעוברים את התהליך הזה נעלמת מהשפה שלנו המילה "שמירה", אין על מה לשמור, זה פשוט הופך להיות חלק ממי שאת. וכן, אנשים מרזים ולא רק בגופם, גם ובעיקר בתודעתם. את מוזמנת לשוחח עם אנשים שעברו את התהליך ולהיווכח בעצמך. אוכל לתת לך מספרי טלפון. עמנואלה יקרה, הכל התחיל אצלי מפנטזיה ונגמר ב- 13 ק"ג פחות ומשקל יציב מזה 3 שנים ללא תנודות, ללא הגבלות, ללא פעילות גופנית (פרט לזו שבא לי מדי פעם בשביל הנפש), חיים בחופש טוטאלי, בטבעיות עם הגוף והאוכל בחיי...(כמו ילדים, כמו אנשים רזים באמת). מקווה שהארתי ולו במעט את אשר ביקשת ואם לא מספיק, המשיכי לשאול ואשמח לענות. שלך לאה פינטו
שלום וברכה, לאחרונה הוספתי כ- 7 ק"ג מיותרים למשקלי .בהתנהלות היום יומית שלי הנוכחית קשה לי ולא מצליחה להפטר ממשקלי העודף, אשמח לקבל יעוץ המורחב גם לבעיות הנישנוש בעת התקפי רעב מחרידים...אורח חיי עמוס מאוד, מתחיל מוקדם מאוד בבוקר (0530 לערך) ומסתיים לו קרוב לחצות +-, מהלך היום מאופיין בחטיפות מזון למינהם, ע"פ רוב דיברי מאכל קלים.לא שוכחת ...אוהבת ריבה אשמח לשמוע דעתכן בברכה לאה
לאה שלום רב. כשיש יש אורח חיים עמוס בו התזונה מורכבת מחטיפות לא מסודרות אכן קורה שהגוף מקבל יותר ממה שהוא זקוק לו. עליך ללמוד להקשיב לרעב ושובע פיזי של גופך ולדעת בידיוק מה מתי וכמה הוא רוצה לאכל. חשוב מאד ללמוד להפריד בין צרכי הגוף לאכילה מתוך ראייה של מזון או אכילה שבאה לפצות על עייפות, רעב קיצוני שלא כובד בזמן או תהליכים רגשיים שלא מקבלים מספיק תשומת לב. נשמח לעמוד לרשותך. בברכה בלה
אני מאמצת בשתי ידיים את גישתכן, אבל לצערי אצלי זה לא עובד. הקילוגרמים דבוקים. אני חיה בהנאה ובאיזון, לא מכירה את המילה דיאטה יותר, עושה ספורט לנפש, מתחברת בעזרת דמיון מודרך ועדיין - 10 ק"ג שעלו בגלל הפסקת עישון וגיל הבלות - מסרבים להתפוגג. האם יש עצה שתעזור ? תודה.
שלום מירה. מנסיוני, אני מניחה שעדיין יש משהו שלא שיחררת. אעלה בפנייך מספר שאלות כנות שמזמינות אותך להתבוננות פנימה ולשיתוף (כדי לעזור לי לנסות להבין ולעזור לך) מהי "דיאטה" בעינייך? מהם איזון והנאה? אין לי ספק שיש משהו משמעותי לעבוד עליו וכי למה שהגוף יעמיס על עצמו 10 ק"ג מיותרים? איזה אינטרס יש לו, לגוף, להיות כבד ומסורבל? האם יתכן שאין מדובר ב- 10 ק"ג מיותרים, אלא בתודעתך בלבד? שמחה לשמוע שפעילות גופנית קיבלה הקשר חיובי ובריא בחייך. וחוץ מזה, אשמח לשמוע במה את מוצאת את הגישה נהדרת, כדברייך. מה היו ההיבטים החיוביים בהשפעתה? ממתינה לך לאה
הי לאה, תודה על תשובתך המהירה והמושכלת. את צודקת חלקית. גיל הבלות מאמץ שומנים באופן טבעי ואבולוציוני ואין לי שאיפות לגוף של דוגמנית, אולי כן בעצם ...אבל לא בגלגול הזה. אני לא מאמינה בדיאטות להרזיה - דיאטה עבורי היא סגנון אכילה המתבקש מצורך רפואי או אחר. עשיתי כל סוגי דיאטות הרזיה, אפילו בכדי לרדת 2 ק"ג, מצחיק ועצוב, ובסופו של יום נשארים עם משקל עודף עוד ועוד. היום יש לי ממש דחיה מפני המושג ובכל פעם שאני רואה אנשים בתכניות טלויזיה מבזים את עצמם כסוג של קתרזיס לזכות באהדת הציבור, אני ממש רוצה לצלצל למפיקים ולומר - מה אתם עושים, מחנכים דור שלם להיות כמו קופים בקרקס. שלא לדבר על המחלות האיומות שמתפתחות מהשאיפה להרזיה והורסות את החולים ואת סביבתם. המשקל העודף שלי נובע מדברים נוספים, אני עובדת כיום מהבית ונמצאת ליד המחשב בעיקר, ירידה בתיפקוד בלוטת המגן (אני מטפלת באמצעות הומיאופטיה, בינתיים מסרבת לכדורים). אבל בשורה התחתונה - משיא המשקל שלי אי פעם - 7 ק"ג יושבים עדיין ומסרבים לרדת. וזה תמיד מפריע, כי הגוף אינו מורגל. אני גם מתוסכלת מכך שאני לא נראית לעצמי טוב, בעיקר בתמונות, כי העין מתרגלת במראה. אני אוכלת נכון ומאוזן, לא הייתי אף פעם ממש שמנה או אכלנית כפייתית, וחשוב לי ליהנות, ממה שאני אוכלת וממה שאני עושה, זה אומר שלא לאכול ערימות סלטים ענקיים, לא רק קמח ואורז מלא אלא מעורב, גבינה 5% ולא 1/2 וכו'. ואגב, עיסוקי הוא בתזונה ואני תמיד שמחה ללמוד משהו שלא ידעתי. אז תודה, אני מעריכה. מירה
שלום רב, במהלך חיי ניסיתי אין ספור דיאטות, גובהי 1.50 ומשקלי 55 ק"ג. אני מתעמלת בין פעמיים לשלוש, משקלי "תקוע". אני יודעת כי לא פעלתי נכונה. מה עלי לעשות על מנת להוריד במשקל? אני לא שמנה, אך מעוניינת להיות חטובה. אם אני חוזרת לתזונה נכונה אני משמינה שוב. אני אוכלת המון ירקות, מקפידה לא לאכול מזון שומני, מעדיפה לחם שיפון או לחם מחיטה מלאה. מה אני עושה לא נכון? תודה ברורית
שלום ברורית . בעיני מה שאת עושה לא נכון הוא לא לקבל את גופך כמו שהוא. את במשקל תקין לחלוטין ורצון לרדת עוד ולעצב את הגוף על פי מודלים לא ראליים מזיק מאד. בדרך הזו המטבוליזם נהרס וגופך מצוי בתחושה מתמדת של חסך וסבל.
אלה הם שני דברים שונים. היי ברורית, בואי נעשה קצת סדר בהגדרות. הרזייה משמעה צמצום מסת השומן. ישנה כמות שומן מינימלית שכל גוף אנושי זקוק לה לרווחתו הבריאותית. לרקמת השומן הרבה תפקידים חיוניים, היא רקמה חשובה כמו כל רקמה אחרת בגוף. חיטוב כבר קשור יותר לעיצוב השרירים בגוף. נכון שצמצום מסת שומן (שלה יש נפח) תורם לצורת הגוף שלנו אך במקרה שלך, עבודה על חגורות השרירים תהיה יעילה יותר ונכונה יותר. אינני יודעת איזה סוג פעילות את מבצעת 3 פעמים בשבוע אך יודעת לומר שחיטוב דורש עבודה ספציפית על קבוצות שרירים ספציפיות. התייעצי עם מדריך כושר בנדון. ומאוד לא מומלץ לנסות לפעול דרך האכילה שלך, זה לא מה שיחטב אותך. בהצלחה לאה פינטו
אני השמנתי באופן פתאומי לפני כשנה וחצי בעצם ועד אז שקלתי 50 והיום אני שוקלת 64 כל הבדקות הדם שלי תקינות אני השמנתי בעיקר באזור הבטן ואני ניראת בהריון וקרה לי מס' פעמים שאנשים נתנו לי את מקומם באוטובוס כי חשבו שאני בהריון ולא טוב יהיה לי לעמוד ואני הייתי אצל דיטקני קלינית וכתבתי לה מה אני אוכל והיא אפילו הוסיפה עוד מס' דברים לתפרית היומי שלי אני מאוד לא טוב לי עם עצמי ומאז גם התחתנתי ובעלי הכיר אותי שהייתי שוקלת50 והוא כל הזמן מזכיר לי שכמה לא בסדר שאני השמנתי ושזה לא יפה אין לי בעיה רפואית ולא אכלת הרבה אז מה עלי לעשות אזממה אפשר להשמין? האם מעצבים ולחץ? מזהשאיבדתי אמא צעירה רק בת 46? מזה שהפסקתי לאכול באופן מוחלט לתקופה ממושכת? תעזרו לי בבקשה
עדן יקרה. ראשית, אני מאוד מצטערת לשמוע על אימך, הבחירה שלך לציין זאת מעידה על משמעותו והשפעתו של ארוע מכאיב זה על חייך. שלא תדעי עוד צער. קראתי את הודעתך שוב ושוב ועולות בי בעיקר שאלות. 1. האם השמנת הבטן מוכרת לך ממשפחתך? 2. האם בעבר כששקלת 50 ק"ג זה היה באמצעות דיאטה ו"שמירה" או שזה היה משקלך הטבעי? 3. אני מבינה שאת נוטלת גלולות נגד הריון וזה משהו חדש עבורך, האם ידעת את הגניקולוג בהשמנתך? אולי שווה. 4. לא מבינה את המשפט "השמנתי באופן פתאומי" - פרטי, פרטי. הרי לא קמת בוקר אחד עם 14 ק"ג עודפים. ויכול להיות שיעלו עוד שאלות בהמשך. באופן כללי, אינני יכולה להתעלם מהאובדן שחווית ומהשפעתו האפשרית על המציאות שאת מתארת. האם את מוצאת קשר, כרונולוגי, רגשי, אחר? אמתין בסבלנות לתשובותייך. ואל תדאגי, הפתרון קיים רק שחשוב לפני כן להגדיר היטב את הבעיה. שלך לאה פינטו
שלום עדן. את מתארת מצב בו עלית במשקל באופן פתאומי בלי לשנות דבר בהרגלי אכילה שלך. את שואלת האם מצב רגשי יכול לגרום לכך. אענה לך כמטפלת גוף נפש. בטן בשפת גוף נפש הוא מקום מושבם של רגשות עמוקים ולא מאובדים. הגדלה של אזור הבטן על פי הגישה הזאת באה כדי לעשות מקום לרגשות שלא עובדו. לכן אם קרתה לך טראומה גדולה (איבוד אמא בגיל צעיר) יתכן מאד שהגוף נפש שלך הגיב כמו שהוא הגיב. חשוב לראות האם עבדת היטב את האבל שכרוך עם אובדן שחווית. בנוסף, אי אכילה משבשת את האיזון העדין הקיים בגוף וגורמת גם היא לעליה במשקל. בברכה בלה
שלום בלה! אני גם מטפלת הרבה על פי שיטת גישטל אני יועצת חינוכי.אז מה עלי לעשות בעצם?מה עצה שאת יכולה לתת לי כדי לחזור למשקלי הקודם? שלום לאה ! אני אענה על השאלותיך אין במשםחתי מישהו שמן או עודף משקל אלא להפך. חוב לציין שגם אני לא נוטלת גלולות נגד הריון . ו50 קילו זה היה משקלי הטבעי ולעולם לא עשיתי דיאטה שוב אז מה עלי לעשות אני חייבת לציין שאפילו לפני מספר חודשים עשיתי אולטראסאונט בטן בתקווה שאולי אמצא את הבעיה והכל היה תקין.
אני בת 26,ונשואה שנה ילדתי לפני 3 חודשים הנני מניקה {אומרים שהנקה עוזרת לרדת במשקל ואני דווקא עולה} עליתי 16 קג בהריון .כתוצאה מכך אני מרגישה שבעלי מתרחק ממני בגלל שאני לא במשקלי כמו ברווקותי אני מטופחת ואישה נאה מאוד רק שנדמה לי שההנקה מגבירה את התיאבון אנא עזרי לי למצוא דיאטה שמתאימה לי תודה רבה
מאחלת לך הרבה הנאה ונחת מהעולל או העוללית. מיטל, זוהי לידה ראשונה? (אני מנחשת ראשונה) כמה מילים על הנקה. יצור החלב והפרשתו הם תהליכים שתובעים לא מעט אנרגיה מהגוף ולכן מעלים את הדרישה של הגוף לאנרגיה (בכינוי הנפוץ - קלוריות). הגוף מכוון אותנו לאכילה נאותה (הן לכמות אנרגיה והן לרכיבי תזונה) על מנת לאפשר תהליך בריא ומופלא זה ואין סיבה להשמנה. אינני יודעת איך התנהלת עם גופך טרום ההריון והעובדה שאת מחפשת כרגע "דיאטה" מתאימה אולי מעידה על היותך מדיאטית. בתקופת חופשת הלידה, נשים רבות עולות במשקל והסיבה איננה פיזיולוגית. הסיבה לרוב היא רגשית. לאחר לידה חיינו תמיד משתנים בין אם זו לידה ראשונה או שלישית. כל ילד חדש קצת "מבלגן" לנו את החיים, את סדר היום, את שעות השינה, את סדר העדיפויות. אם זה ילד ראשון אז בכלל אנו עומדים בפני מציאות חדשה ולא מוכרת הדורשת מאיתנו הסתגלות והתאמה לזהות החדשה כהורה. ובקיצור אנו מדברים על שינוי ובכל שינוי, חיובי ככל שיהיה, קיים משבר (קטן או גדול) שתובע מאיתנו להביא משהו חדש ולא מוכר, מעמיד אותנו במקום של אי-ודאות, חששות וכ"ו. ואז מגיע מקומה של האכילה הרגשית. אכילה שמיועדת לגרום לנו להרגיש אחרת או לא להרגיש בכלל. אני מוצאת שאצל נשים, ובעיקר נשים לאחר לידה, אכילה רגשית מופעלת חזק בתגובה לעייפות ולשעמום. לעיתים זו רק תקופה קצרה וזה עובר ולעיתים זה עלול להמשך ולהפוך להרגל אוטומטי. בכל מקרה, דיאטה שתכתיב לך מה לאכול ומתי, לא תעזור לך לשנות באמת. היא רק תתן לך תחושת שליטה מדומה ותכניס יותר מתח ולחץ לחייך. מה שאני הייתי מציעה לך זה להתחבר לגוף שלך ולרגשות שלך ולכבדם. לתת להם מענה הולם וראוי. כי רגשות אף פעם לא מסופקים באמת באמצעות אוכל, בגלל זה אנו תמיד בתחושה שצריכים עוד ועוד. קחי דוגמא מהתינוק/ת שלך. אם הוא/היא בוכה מתוך עייפות הוא/היא ידחה את הציצי. אם הוא בוכה כי הטיטול רטוב, הוא ידחה נסיון שלך להאכילו. זה אולי יישמע מוזר אבל נסי להיות "תינוקת" להבין את צרכייך האמיתיים ולתבוע לעצמך מענה אמיתי. אם תוכלי לעשות זאת לבד נפלא. אם לא, נשמח לעזור לך. בנוגע לבעלך, אני מציעה לתקשר. יכול להיות שאת צודקת בתחושותייך ויכול להיות שלא. יכול להיות שזו תקופה קצרה וזה עובר. מה שבטוח הוא שהאופן שבו את תופשת את גופך ומרגישה כלפיו משפיעות על הפרשנות שלך. ולכן המיקוד שלך רצוי שיהיה קודם כל במערכת היחסים שלך עם עצמך. מיטל יקרה, אני מאחלת לך רק טוב ואשמח להמשיך התקשורת איתך גם במיילים הפרטיים אם את חשה צורך לשתף ולשמור על פרטיות. שלך לאה פינטו
שלום מיטל היקרה. ראשית מזל טוב. את מתארת עליה במשקל בעקבות הריון, ובעקבות העליה את חושבת שבעלך מתרחק ממך. זה כמובן מפריע לך ואני מתארת לעצמי שאת מחפשת דרך לחזור למצבך לפני הלידה. הרשי לי להאיר לך מספר נקודות חשובות. לידה ראשונה הוא אירוע חשוב ומרגש מאד בחיי הזוג. שום דבר לעולם לא יחזור להיות כמו שהיה לפני זה וחשוב מאד להבין ולהתמודד עם זה. אתם מעכשיו תמיד כבר לא תיהיו רק זוג אלא הורים, ואת לעולם לא תיהיה רק את אלא גם אמא ,שזו חוויה נפלאה ונהדרת אך גם קשה ותובענית .יש שכר רב אך גם מחירים לא פשוטים לצידה. עליך להבין זאת . שינוי בגוף קורה לנשים רבות אחרי לידות. הוא לא חייב להישאר אבל נשים רבות לא יחזרו להיות מה שהיו לפני הלידה. המסר המקומם של המדיה בו אשה בגיל 30 ,אמא לילד בן חודש (כלומר ילדה לפני חודש) נראית רזה ועם בטן שטוחה מיצר תחושה שכך צריך להיות ,ומסתיר את העובדה שלרוב הנשים לוקח זמן רב לחזור למשקל שלהן לפני הלידה, ולא מעט נשים לא תחזורנה אליו לעולם. מסר זה גורם לנשים רבות להיכנס מיד למשטר של דיאטה והתעמלות קפדנית כשהן לא מוכנות לכך. הן עדיין עיפות פיזית ונפשית, גופן לא מאוזן והן לא ישנות טוב בלילה. בתקופה כזו דיאטה יכולה להיות הרסנית. היא מגבירה את העצבנות העיפות ותחושה החוסר אונים שקיימת גם כך, ומכניסה את האשה למצב מתסכל עוד יותר. במקום להנות מהתקופה הכי יפה בחייה, מרגישה האשה תיסכול, שנאה כלפי גופה, חושבת שהיא לא מושכת מינית , מתרחקת מבעלה במקום לדבר אתו ולבקש תמיכה ואז משליכה עליו את המחשבות על חוסר משיכה שלה. ברוב המקרים, במצב כזה הדיאטה לא מביאה את התוצאות הרצויות ,ואז נעה האשה בין צום לזלילה תוך שהיא לא מצלחה לראות תוצאות מקוות במשקלה. בשלב יותר מאוחר עלולה הדיאטה הזאת להוציא את האשה מאיזון שהיה לה לפני הלידה והיא תתחיל לנוע במעגלים של דיאטה הרזיה והשמנה. לכן, כדי שזה לא יקרה לך אני מאד ממלצה לך מספר דברים. 1 תיהיה סבלנית ואוהבת מאד כלפי גופך, תביני שלוקח לו זמן לחזור לעצמו. תעבירי אליו מסרים של אהבה קבלה אחריות והכרת תודה. הרי גופך ייצר לך את המתנה הגדולה ביותר שתקבלי אי פעם ,את ילדך. 2 תיהיי קשובה לצרכים של גופך בדיוק כמו שאת קשובה לצרכים של תינוקך. תזיני אותו במזון איכותי, תני לו לנוח ותעשי פעילות שמהנה אותך. 3 חפשי תמיכה בכל מקום, בעקר מנשים שבמצב שלך. כשתראי כשאת לא לבד בתחושות אלו יהיה לך יותר קל. 4 דברי עם בעלך ושתפי אותו במחשבות שלך , אני בטוחה שהוא יתן לך תמיכה. 5 בשום פנים ואופן אל תעשי דיאטה, זה מתכון בדוק להשמנה. כשתיהיה מוכנה תעשי תהליך של איזון הדרגתי וכך תוך זמן קצר תחזרי בחזרה לגוף שהיה לך לפני הלידה. נשמח מאד ללות ולעזור לך אם תצטרכי. בברכה בלה בברכה בלה
גופנית בשביל לרדת במשקל. הכיצד?! אשמח לדעת
כן, אני יודעת שזה נשמע תמוה אחרי שנים של הפנמת המסר "כדי לרזות צריך לעשות ספורט". אז זהו, שממש ממש לא חייבים. אחד העקרונות הבסיסיים של הגישה "הרזייה ללא דיאטה" מנחים אותנו לאכילה בהתאם לצורכיו הפיזיים של הגוף. הגוף יודע לווסת את האכילה שלנו ומכאן את משקלו באופן טבעי. בדיוק כמו שהוא יודע לווסת את עבודת הכליות, הכבד, מערכת העיכול וכ"ו. מאיתנו נדרשת רק עזרה קטנה להבדיל משליטה ומניפולציה. אנו יכולים לעזור לגוף שלנו להגיע למשקל ולמימדים האופטימליים עבורו אם רק נקשיב ונמקד את תשומת הלב שלנו למסרים שהוא מעביר לנו באמצעות תחושות רעב, שובע וסיפוק (ישנן רמות שונות לכל אחד מהמרכיבים הללו והן נלמדות בתהליך). אנשים החיים ע"פ הגישה, מה שהופך אותם לרזים טבעי מבפנים ומבחוץ, מבינים שמדי יום אותות הרעב-שובע משתנים. הצרכים משתנים. דרישות הגוף משתנות בין ימים קרים לחמים, בין ימים לחוצים לרגועים, בין ימי מחזור לימי חול ובין ימים פעילים לימים פסיביים. כך קורה שכשאת עוסקת בפעילות גופנית, מן הסתם הדרישה האנרגטית של הגוף עולה והוא יכוון אותך לצריכה גבוהה יותר (ובריאה, לא משמינה) על מנת לספק את צרכיו. ולהיפך - כשאינך פעילה הוא יכוון לצריכה נמוכה יותר. ההקשר שאנשים עושים, מתוך תפישת עולם דיאטטית, בין פעילות גופנית להרזייה הוא הקשר לא נכון ולא בריא. כל עוד קיים קשר בין פעילות גופנית להשמנה - זה ימשיך להיות סיוט. זה יפגיש אותנו כל פעם מחדש עם ה"בעיה" שלנו. ומהר מאוד זה ייגמר. בתחילה יש מוטיבציה גבוהה שמלווה כל התחלת דיאטה, נרשמים למכון ואחרי כמה חודשים, במקרה הטוב, מחפשים למי למכור אותו. כל עוד פעילות גופנית היא בגדר "עונש" - לעצור, עכשיו! למה אנשים מענישים את עצמם? על מה? (כל הגישה כלפי עצמנו צריכה להשתנות) אני אישית השלתי ממשקלי בגישה זו כ- 13 ק"ג ללא יום אחד של פעילות גופנית ומבקשת מלקוחותיי להפסיק פעילות כל עוד היא באה ממקום של חובה. ותתפלאי הם מרזים. אני יכולה לספר לך שהיום אני פעילה מתוך הנאה, כיף, אהבה וכבוד לגוף שלי. רק ממקום כזה פעילות גופנית היא אכן בריאה והופכת לחלק כנה מחייך. וכשאני מפסיקה מכל סיבה שהיא (חורף וקר, יש דברים יותר חשובים ומענינים לעשות וכ"ו), אין לזה שום השפעה על משקל ומימדי גופי, לכל היותר הדבר יורגש בשלב זה או אחר במצב הרוח שלי. לפעילות גופנית יש הרבה מאוד יתרונות בריאותיים, פיזיים ונפשיים. אך ההקשר ממנו אנשים מגיעים לפעילות הוא הבעיה. וחוצמזה, מהי פעילות גופנית? אנשים נוטים להגדיר מסגרות בלתי ריאליות עבורם כי שוב..."ככה צריך". 4-5 פעמים בשבוע, מינימום שעה כל פעם, בקצב של 7 קמ"ש...אחרת זה לא שווה. אצלי אף אחד לא מתאמן לאולימפיאדה ורוב בני האדם בסה"כ מבקשים לחיות בנוחות ובכיף עם גופם, מדוע לתת לזה לתפוס נפח כ"כ גדול ומעיק. אני מדברת על הנעת הגוף מתוך כבוד לשריריו, מתוך רצון לחוש חיוניים, צעירים, אנרגטיים ומשוחררים. ואז גם ריקודי בטן הם פעילות גופנית, גם להפעיל את המוזיקה בסלון ולרקוד כאילו אין מחר זו דרך להפעלת הגוף. כשאני יוצאת להליכת בוקר, אני אף פעם לא יודעת לכמה זמן אני יוצאת, אולי ל- 15 דקות, אולי לשעה ורבע. אינני מחוייבת ללוח זמנים מלאכותי, אלא להנאה שלי בלבד. אם כיף לי ונעים לי זה יימשך ואם מיציתי אז לא. על מנת לשנות את מציאות חייך באמת, עלייך לשנות את תפישתך, את אופן המחשבה שמנחה אותך. רק אז תחווי שינוי אמיתי. מקווה שבשעה מוקדמת זו של הבוקר עניתי באופן מספק ואם לא המשיכי לשאול. שלך לאה פינטו