פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום! אני בחורה בת 22, ושוקלת 80 הרגלי האכילה שלי הם יותר נכון הרגלי הלא אכילה, משום שרוב היום אני לא נפגשת עם אוכל, אלא רק פעם ביום... אני מתוסכלת מהשומן הזה, אך יש לי בעיה שאני לא יכולה להפחית מהאוכל ,כי גם ככה אני לא אוכלת הרבה, מה אני צריכה לעשות?

יעל יקרה. בהעדר הפרעה מטבולית או הורמונלית כלשהי, את חייבת להפנים את העובדה הבאה: גם אם את חושבת שאת אוכלת מעט, גופך אוגר שומן ומעלה משקל בשל אכילת-יתר. צריך להבין שאכילת-יתר היא מושג מאוד אישי ומשמעותו שאת אוכלת מעבר למה שהגוף שלך צריך ורוצה באמת. אינני יודעת מאיזו סיבה את נפגשת עם אוכל פעם אחת ביום (לא נורמלי לחלוטין), אך זה המצב ע"פ תאורך ומה שאני מבינה זה: 1. שחילוף החומרים שלך על הרצפה - הגוף שלך לא מבזבז אנרגיה כמעט. במצב כזה גם מה שאת תופשת כ"מעט" יכול להיות הרבה. 2. שגופך מאויים ע"י החסך הזה והעדר הרצף בזמינות מזון ולכן משביח ומייעל את מנגנון שמירת השומן (קופת חסכון חשובה ביותר) ואגירתו. 3. שקיים אפקט פסיכולוגי שמוביל לאכילה רגשית. 4. שאת כנראה מגיעה רעבה מאוד לארוחה הבודדת הזו. וקורים עוד כמה דברים שלא אפרט כרגע. מן הסתם הדבר האוטומטי שעולה אצל אנשים עם חשיבה דיאטטית הוא לטפל באכילת היתר שלהם בכך שיפחיתו עוד מהצריכה התזונתית שלהם. זו בדיוק הטעות שתגרום להמשך התסכול והיאוש שמצידם יגררו יותר אכילת- יתר בהמשך. אכילת יתר היא סימפטום היא אינה הבעיה האמיתית בדיוק כמו שהמשקל הוא סימפטום/תוצאה ולא הבעיה האמיתית. כל עוד תתמקדי בטיפול בסימפטומים הבעיה תשוב ותעלה ובעצם שום דבר לא ישתנה באמת. מה הבעיה האמיתית? צורת ההתייחסות שאיתה את מגיעה, החשיבה הדיאטטית שלימדה אותך לא לסמוך על גופך, על עצמך. הגישה שאומרת לך שאת נדרשת לשליטה - לשלוט בגופך, לשלוט באכילה שלך. זו הבעיה, ולא אחרת. לא נולדת להיות שמנה, בהעדר הפרעה ביולוגית ותחת ההנחה שאת בריאה, נולדת עם יכולת טבעית של ויסות משקל גוף וויסות צריכת מזון. בדיוק, עם דגש חזק על בדיוק, כפי שגופך מעוצב לקיים את פעילות ליבך ללא שליטתך, פעילות כליותייך, נשימתך וכ"ו. הוא זקוק רק למעט עזרה ממך. לדוגמא, הטלת שתן. זהו מנגנון הפרשת רעלים וחומרים מיותרים מהגוף. את לא צריכה לכוון ולשלוט בזה - הגוף מאותת לך באמצעות לחץ משלפוחית השתן ואת לא מתלבטת יותר מדי, מגיבה לסיגנל והולכת לשרותים. זו העזרה הקטנה שאת נותנת לגופך לצורך קיומו התקין. אם נדבר על הפרשת צואה - שם קורה אותו דבר בדיוק, אלא מה? כאן אני נתקלת בלא מעט מקרים בהם נשים לא מגיבות לסיגנל מכל מיני סיבות ואז הגוף מגיב בחוסר נוחות, תחושת כבדות, גזים ואפילו כאב ועצירות כרונית. ככה זה כשלא חיים בהרמוניה עם תהליכיו הטבעיים של הגוף. כשמדובר בהשמנה ובעודף משקל - מדובר בתוצאה של אי הקשבה לסיגנלי הגוף שמודיעים לנו על רעב ("אני זקוק לאנרגיה - עכשיו!") ועל סיפוק ושובע ("אני ממש לא צריך עוד"). כל הגישה הדיאטטית שמטפלת באכילת היתר שלך באמצעות הגבלה מוכתבת מן החוץ פועלת בניגוד מוחלט לאופן בו מעוצב גופך (ששואף להיות רזה) לווסת את האכילה שלו והמשקל שלו. אני מציעה לך לעצור את התנהלותך הנוכחית בהקדם האפשרי ולתת לעצמך ולגופך מענה הולם ואמיתי, ומזמינה אותך להתחיל תהליך של שיקום מערכת היחסים שלך עם גופך, עם עצמך ועם המזון בחייך. כדי לחזור להיות האדם הרזה, כפי שנולדת להיות. את צעירה וככל שתשני את הכיוון מוקדם יותר כך תרוויחי יותר שנים של סיפוק והגשמה של רצונותייך הפיזיים והרגשיים. שלך לאה פינטו

בתחילה אודה לך על ההתייחסות שלך לדברי, שמחתי לראות שאכן ענית לי במלוא היחס, לפי מה שרשמת אני זקוקה לטיפול כלשהו כדי לשנות את הרגלי האכילה שלי,או את יחסי לאוכל. אך מה אוכל לעשות? לפנות לדיאטנית? (אגב בעבר פניתי ולא הצלחתי לעמוד במרשמים ובמשטר התזונאי,) או שיש לך המלצה למשהו אחר? אשמח לשמוע מאחת שמבינה בנושא... תודה יעל.

שלום, אני בת 26 1.52 ושוקלת 64. כל חיי ירדתי ועליתי במשקל בדיאטות שונות, לפני כחצי שנה שיניתי את אורח החיים, אני מתעמלת בסטודיו סי, שוחה, והולכת ברגל. אני משתדלת לאכול אוכל בריא אך מידי פעם 'נשברת' וזוללת גלידות, עוגות חטיפים אך בכמות קטנה יחסית ומיד אח"כ משתדלת לחזור לשגרה. אני צמחונית כבר 12 שנה לא אוכלת דגים, עוף ובשר). בעוד חודש אני מתחתנת ועם כל המאמצים לא ניכרת ירידה דרמטית במשקל, גם ע"פ סטודיו סי, הירידה צריכה להיות בהיקפים - הבעיה היא שאחרי דבר כזה קשה לעקוב ולראות אם אכן ירדתי וכמה. אני מתוסכלת ולחוצה שהסיוט הגדול של חיי יתגשם - להיות כלה שמנה! מה אני עושה לא בסדר? אשמח לתשובה. תודה ...

שלום שרון היקרה. ראשית מזל טוב !!! שינית אני רוצה לשקף לך איך את נותנת לחלק מסוים בך להרוס לעצמך את התקופה היפה של חייך. את עומדת להתחתן, את בריאה ומתפקדת ,והכי חשוב רחוק מאד מלהיות שמנה. משקלך תקין לחלוטין , אז נכון ,במונחים המקובלים יש לך עודף משקל קל ,אבל כבר מזמן חוקרים רבים טוענים שמונחים אלו משרתים בעקר בעלי אנטרס. את טוענת שכל חייך את מנסה לגרום לגופך לרדת והוא מצדו מתמרד נגדך. במלחמה כזו שאת מנהלת אותו יש רק מפסידים. ככל שתלחמי יותר יתפתחו בך עוד ועוד חלקים שלא יאפשרו את האיזון החיוני כל כך כדי לרדת במשקל. אני מציע לך מאד להירגע ולהתחיל לסמוך על גופך. אל תשקלי, תאכלי בריא ונכון והכי חשוב תלמדי להקשיב לרעב ושובע. תדמיני את עצמך ביום חתונתך יפה, זורחת מאוזנת ונהנית. לדמיין כל הזמן את חתונתך כסיוט בו את שמנה מזמן רק את השלילי ליום המיוחד הזה וחבל. חודש זה לא מספיק זמן כדי לרדת עוד (הרי כל החיים ניסית) ,ולעשות דיאטה חריפה רק יזיק וספק אם יביא תוצאות. תהני ממה שיש ויש הרבה. אחרי החתונה אני מזמינה אותך לעבור תהליך של שינוי, איזון פנימי ,והחלפת תפיסות עולם. נשמח מאד לעזור לך. ושוב הרבה מזל טוב. בלה

שלום לאה, שלום בלה, אני בת 63 נושמת דרך קנולה(צינורית בגרון) זאת אומרת שהנשימה לא משהו, ויש לי עודף משקל רציני של יותר מ30 ק"ג . גם ככה הירידה שירדתי 3 ק"ג היתה איטית מאד מאד אבל עכשו אחרי חדשיים של סטרואידים העלתי 5 ק'ג נוספים ואני ממש לא יודעת איך אני אצליח להוריד. יש לי הליכון ונהגתי ללכת יום יום 20 דקות, אבל ההליכה היא לא אירובית בגלל הנשימה , והאמת היא שאני אוכלת יותר פחמימות מכל דבר אחר וגם עם השיניים אני לא לועסת טוב אז על ירקות ופירות חיים אין מה לדבר, אז מה לעשות ? בתודה אסתר

ראשית, קבלי התנצלותי על עיכוב התגובה. אסתר, את מתארת מצב קליני בעל השפעות מטאבוליות שאת חלקן את כבר יודעת. במקרים כאלה, תשומת הלב הנדרשת לפרטים חשובה ביותר ולכן אינני יכולה לנהוג בחוסר אחריות כלפייך ולתת המלצות במסגרת הפורום. למעט אחת, פני לדיאטנית קלינית שתיקך הרפואי גלוי לה כדי לקבל את העזרה המקצועית הטובה ביותר שתיקח בחשבון את כל המגבלות. רצוי שתהיה זו דיאטנית שעובדת במסגרת מרפאות/מחלקות המתמחות בהפרעות נשימה. בנוגע לעליה במשקל, יתכן מאוד שמדובר בהשפעה של הסטרואידים עצמם שתורמים לאגירת נוזלים. אם אכן כך, יתכן ועם הפסקת השימוש בהם תראי ירידה במשקל. אין ספק שהרזייה תתרום לאיכות חייך. מאחלת לך הצלחה והמון בריאות שבת שלום לאה

לא יודעת אם הגעתי לפורום הנכון אבל בכל זאת..., אני בת 17 והגובה שלי הוא 163 אני שוקלת 45 קילו ,אני לא מצליחה לעלות במשקל!!! אין לי תאבון... אני מסוגלת כל היום לא לאכול כלום... אני מנסה להשמין... אבל נגיד יום אחד אני אוכלת טוב מאוד ולמחרת אני לא אוכלת כלום... וככה אני עולה ויורדת במשקל.. כל יום יש לי משקל חדש... איך עולים במשקל?ואיך שומרים על המשקל הקיים?(כי אצלי זה תמיד בעליות וירידות) תודה....

שלום לורן. חשוב לשלול בעיה בריאותית עליך לגשת לרופא המטפל ולעבור בדיקות. אם הכל תקין מומלץ לקבל יעוץ תזונתי אישי אשר יבדוק יחד אתך את סדר היום שלך, העדפות התזונתיות , חשקים מטרות המשקליות והתנהגותיות שלך ובעקר את הבעיות שלא מאפשרות לך להגיע את היעד שלך. בהמשך יחד אתך אפשר יהיה לבנות תוכנית התערבות תזונתית/התנהגותית שתעזור לך להגיע למטרה שלך. בברכה בלה

אשמח להבין מה הדירוג בבריאות של המוצרים הבאים: כרעיים עוף רגיל ('רבע עוף'), חזה עוף, 'הודו אדום מעובד', 'שוארמה הודו', 'רולדת הודו', אשמח מאוד להבין האם משהו מהם הוא 'זבל', וכן- מה מכל הנ"ל הכי כדאי לטחון לתינוקות? תודה!

בשר מעובד אף פעם לא מומלץ, והכי עדיף תמיד יהיה טרי. עוף על חלקיו השונים, הודו, בקר - כל אחד מהם בעל איכויות יחודיות. בנוגע לתינוקות - בררי בטיפת החלב הקרובה שם ידעו לספק לך הסבר נרחב ורלוונטי לגילו ולשלב ההתפתחותו של התינוק/ת.

מצורף קישור למאמר שפורסם באתר הדוגמנות הישראלי - זרקור http://www.zrakor.co.il/body.html

ככה צריכה להראות אישה??????????? תראי לי גבר שיגיד שהיא נראית טוב.

שבת שלום, אני בת 22 ושוקלת 80 ק' מזה כחודש שלקחתי לעצמי החלטה לרדת במשקל. הפחתתי משמעותית את כמויות האוכל שאכלתי וכיום אני לא אוכלת יותר מ-900 קלוריות ליום כמו כן הוספתי פעילות גופנית של הליכה כ-3 פעמים בשבוע, כבר חודש שאני מתמידה ולא נשברת ואפילו די מרוצה כי אני אוכלת טוב ולא רעבה אבל עליתי על המשקל ואין שום תזוזה דבר שמאוד מייאש אותי מה גם שבמראה זה נראה כאילו כן ירדתי אבל אחרי חודש שלם האם לא הייתי צריכה לראות משהו במשקל? עליי לציין כי עשיתי בדיקות דם והכל תקין. המצב מאוד מייאש אותי ולפעמים אני שואלת מה הטעם אם המשקל במילא לא מראה שינוי, האם יש משהו שאני עושה לא בסדר או משהו שאני צריכה להוסיף האם מצב כזה הוא נורמלי וזה ישתנה באיזשהו שלב והאם חוסר הירידה במשקל קשור לניתוח להוצאת תוספתן שעברתי לפני 3 חודשים? המון המון תודה, מאיה

הי לך מאיה. שאלה לי אלייך: אם מהמראה היה משתקף לך גוף כמו של....אני יודעת?! תבחרי מודל. האם גם אז היה מעניין אותך המספר שעל מאזני השקילה? אני בטוחה שלא. כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, למאזני השקילה אין שום כח בתהליך הרזייה מלבד הכח להרוס לך את היום או את התהליך עצמו. הרזייה אמיתית נמדדת בהיקפים ולא במסת גוף כללית שמושפעת מהרבה מאוד פרמטרים אאחרים ובלתי רלוונטיים. את יכולה להיות בתהליך הרזייה נפלא (משמע, הגוף שלך משחרר רקמת שומן), לעלות על מאזני השקילה, לראות אפילו עליה מבלי להבין שאת לפני מחזור ויש מידה מסויימת של צבירת נוזלים שמשפיעה מהותית על המשקל שלך. איך זה אומד את תהליך ההרזייה שלך בדיוק. במקרה שלך, את עושה פעילות גופנית די אינטנסיבית למי שלא היתה (כנראה) פעילה לפני כן. השפעת אימון גופני ניכרת יותר בהתחלה (חודש, אמרת?) ועל מי שהוא מתאמן מתחיל. ההשפעה הזו מתבטאת בשימור ופיתוח (סביר) של מסת השריר שלה השפעה מג'ורית על מסת הגוף (משקל כללי). אז שוב, איך המשקל אומד את תהליך ההרזייה שלך? קחי לדוגמא, להבדיל אלפי הבדלות, ספורטאים שעוסקים בפיתוח גוף, הם לרוב שוקלים סביב 100 ק"ג ויותר. האם זה אומר שהם שמנים? ודאי שלא. אז למען השקט שלך התרכזי במידת המכנסיים שלך, בנפח של גופך, בהיקפיו. זה הפרמטר שלך להרזייה. המיקוד הלא נכון מייאש אותך לחינם. אף אחד לא הולך עם מספר על המצח. קשה לי להתעלם מהאופן בו בחרת לרזות. אין לי דבר וחצי דבר נגד פעילות גופנית, אפילו ההיפך. אני מוטרדת מההתעלמות שלך והניתוק שלך מהגוף. זה מתבטא גם בשקילה וגם באכילה. את מתעלמת מהאופן בו גופך מרגיש, בו את מרגישה עם גופך המתעצב ומודדת אותו ע"פ מדד אחד בלבד- מספר על המאזניים. הניתוק מתבטא גם בקביעת הכמות הקלורית הקשוחה - 900 קלוריות? ומה אם יום אחד הגוף שלך זקוק לפחות ובהזדמנות אחרת זקוק ליותר? בחרת כלי מאוד לא מהיימן, לעניות דעתי המקצועית. אני מזימנה אותך לעיין ולקרוא קצת תגובות שלי בפורום על מנת להבין את הגישה של הרזייה ללא דיאטה. בהצלחה לאה

שלום, קוראת אתכן כל הזמן. פורום שמעניין אותי מאוד כי אני סובלת סבל מתמשך. אני בטוחה שיש לי בעיה עם אוכל. בשנה האחרונה עליתי כ- 10 ק"ג. אני 1.60. שוקלת 77 ק"ג. מרגישה זוועה. אני גרושה עם ילדים. בשנה וחצי האחרונות עברתי פעמיים דירה, אחותי הצעירה חלתה בסרטן. סבתי נפטרה והתגרשתי. היום אני אחרי הקושי הגדול. אבל לא מצליחה לעזור לעצמי עם עניין האוכל שברור שהפך לנחמה וברור שאני אוכלת בגלל רגשות ולא מתוך תחושת רעב ושובע. אין לי רכב ואין סיכוי שאוכל להגיע אליכן. אני מבקשת שם של מי שמטפלת בהפרעות אכילה מאזור - רחובות, ראשון והסביבה. אני אודה לכן מאוד. אני כבר פשוט נואשת ויודעת שצריכה עזרה לצאת מהמצב הזה. תודה רבה.

איילת המקסימה. את מתארת מצב בו החיים בחנו אותך שוב ושוב עם קשיים ומורכבויות גדולות, ואת למרות הכל יצאת מנצחת. את אומרת שאת מרגישה זוועה כי עלית במשקל וכי אכל מהווה לך נחמה ונותן כח .אין ספק שעליך לקבל טיפול כדי להתמודד בצורה יותר נכונה עם קשיים שאת פוגשת. לצערי, אני לא מכירה מטפלות באזור שלך, אולי לאה יודעת.אני לא בטוחה שיש לך הפרעת אכילה נראה לי יותר דוקא הפרעה באכילה זה לא אותו דבר. עליך לחפש טיפול המשלב שינוי תזונתי ודרכי התמודדות יעילות יותר עם מתחים וקשיים. בשום אופן אל תעשי דיאטה. חבל מאד כמובן שאת לא יכולה להגיע אלי או אל לאה אבל אני מאמינה שאת יכולה למצוא מטפלים באזורך. בנתים תמשיכי להיות חזקה. אגב, ישנה אפשרות לבצע טיפול גם דרך מיילים וטלפון בצורת אימון אישי . אם אפשרות זו מענינית אותך את מוזמנת לפנות אלי או אל לאה. בנוסף, נשמח לתמוך בך גם פה. בברכה, בלה .

אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר במייל האישי או טלפונית. אעשה כל שאוכל לעזור לך. שבת שלום לאה

שלום, בזמן האחרון התחילו להופיע לי סימנים של שריטות אדומות בצדדי המותניים....! רציתי לשאול אם זה סימן להרזייה או סימן להשמנה...כי בזמן האחרון אני עושה כושר ומשתדל לשמור..!

יכול להיות שמדובר בסימני מתיחה של העור עקב תהליך הרזייה.

אני לא גבוהה ולא שמנה, אבל יש עודפים שאני רוצה להוריד. אני מתאמנת כמה פעמים בשבוע, מנסה לאכול נכון- וזה פשוט לא הולך. אני אשמח לקבל הכוונה לתפריט מזון נכון, אולי לתרגילים נכוןנים, כל דבר. תודה

שלום לך. הכוונה שאנחנו נותנות היא לא בתפריטים או בתרגילים אלא בשינוי תפיסות עולם מה שנקרא פרדיגמות. זהו תהליך של מסע אישי העוזר לך להגיע לאיזון פנימי שמיצר הרזיה טבעית . נשמח להיות לך לעזר. את מוזמנת להתקשר. בלה

שלום לאה שלום בלה שלום לכולם. יש לי שאלה: התפריט שלי נראה בערך כך: בוקר: כוס קורנפלקס + חצי מעדן 1.5 % שומן נס (חלב 3% רבע כוס). צהריים: סלט דיי גדול שניצל או כנף או דג וכ"ו + שתי כפות תוספת. ערב: סלט דנונה לא מתוק 1.5 % (כ-3/4 גביע ) שני חלבוני ביצה+לחם קל פרוסה אחת נס סה"כ יש לי עוד איזה שלוש מנות פרי ביום כמובן: 3 ליטר מים כל יום!!!!!!! אני בת 23 שוקלת 51, עושה כושר 4 פעמים בשבוע של כ שעה. השאלה היא האם התפריט בסדר. לי הוא נראה לפעמים סביר ולפעמים גדול מדי. וגם אני תמיד רואה בסביבי אנשים שאוכלים הרבה יותר.

שלום שירן. האמת, ממש לא קראתי את התפריט. אם זה הרבה מדי או מעט מדי רק גופך יקבע. וזו בדיוק הבעיה עם גישת הקלוריות והתפריטים, אנו אף פעם לא יודעים מה נכון ועוסקים בניחושים, חישובים ושאר שטויות. בעיה נוספת עם תפריטים קבועים (שבסיכומו של דבר די משעממים ומגבילים) היא שהצרכים שלנו משתנים מיום ליום, פעם הגוף זקוק ליותר, פעם הוא זקוק לפחות - כשחיים לפי תפריט קבוע אנו מנתקים כל קשר עם הצרכים האמיתיים שלנו. יש הבדלים בין ימים חמים לקרים, בין ימים לחים ליבשים, בין ימים מתוחים לרגועים, בין ימים שלפני מחזור לימים שלאחר מחזור וכדומה. את יכולה להבין שההשוואה לבני אדם אחרים היא טעות גדולה עוד יותר. אז מבחינתי, הגוף זה לא משהו לניחושי טוטו-לוטו. לגוף יש מנגנונים נפלאים לויסות צריכת המזון ולויסות משקלו באופן האופטימלי ביותר. למה לכפות עליו, על עצמנו, אורח חיים כ"כ מלאכותי במקום פשוט לחיות ולחוות אותו באופן מלא ונהדר. ועוד דבר קטן, לא משעמם אותך לאכול כל יום אותו דבר? ועוד שאלה קטנה, תגידי, לא משעמם אותך לאכול כל יום אותו דבר? קשה לי להאמין שאין לך חשקים למזון שאת מגבילה בחייך...לטעמי, הגבלה זו היא לשווא. שלך לאה פינטו

היתי רוצה לשמוע את דעתכן על הדיאטה של "רוקח פורטה"

שלום גלית. רוקח פורטה זה תערובת של סיבים מסוגים שונים אשר מטרתם להגביר את רמת השובע ולעזור לך לאכל פחות בין ארוחות. הסיבים הם סיבים מסיסים אשר מתנפחים עם בקיבה עם שתית נוזלים ונותנים תחושה של שובע ומלאות . בהשואה למוצרים אחרים שמכילים חומרים משלשלים המוצר מכיל כמות גדולה של סיבים שזה כשלעצמו לא מזיק. קשה לי לדעת עד כמה זה יכול לעזור לרזות ,אני מאמינה שכמו כל דבר גם זה אנדבידואלי. אפשר לנסות ולראות. חשוב כמובן לשלב את זה עם שינוי הרגלי אכילה ומתן מענה לרעב רגשי. אפשר אולי לבקש מהחברה ששילחו לך דוגמית ולראות איך זה משפיע עליך. בברכה , בלה

הי גלית. אינני מכירה את המוצר למעט מה שקראתי עליו במדיה הפופולרית על סוגיה השונים. מדובר בתוסף של סיבים תזונתיים ואכן עושה רושם שאין בו סיכון לבני אדם בריאים. כיוון שסיבים תזונתיים הם רכיב תזונה חיוני לבריאות מערכת העיכול ובעל יכולת לסייע בשיפור מצבים מטבוליים בעיתיים (סוכרת, כולסטרול, טריגליצרידים וכ"ו) הייתי אולי ממליצה ליטול תוסף במצבים בהם צריכת הסיבים נמוכה מסיבה כלשהי (צריכה נמוכה במיוחד של ירקות, פירות, דגנים, קטניות וכ"ו). בדיוק כמו שהייתי ממליצה לצרוך תוסף ברזל במצב של אנמיה. תוספי סיבים מיוצרים ומשווקים ע"י חברות שונות ובחירת החברה היא כמובן על אחריותך הבלעדית. כשמדובר בהשמנה ובעודף משקל - אני לא רואה איך סיבים הם פתרון לבעיה מורכבת שכזו. ואני רואה בזה עוד דיאטה ותו לא. וכמו כל דיאטה גם כאן תוחלת החיים קצרה והתוצאות זמניות. הרי גם תפריט דיאטטי שתקבלי מדיאטנית בקופ"ח אינו מזיק בריאותית - האם זה פתר למשהו את בעיית ההשמנה באמת? השמנה ועודף משקל הם תוצר של ניתוק מהצרכים הביולוגיים של הגוף, ניתוק מהצרכים הרגשיים שלנו וכמובן עיוות מחשבתי ותפישתי. לנסות לפתור את הבעיה באמצעות קפסולה נראה לי דרך פשטנית מדי וזלזול בהתייחסות לעצמנו. בואי נחשוב יחד, כשהגוף שלך רעב וזקוק לאנרגיה, נניח שאת מצליחה "לעבוד" עליו ולנפח אותו באמצעות סיבים ומים, את באמת חושבת שהוא יוותר לך על האנרגיה הנדרשת לקיומו? הרי זה בדיוק מה ששובר את הדיאטה פעם אחר פעם. האם את רואה עצמך נוטלת את המוצר כל ימי חייך? מה יקרה כשתפסיקי? הקיבה שלך לא בהכרח תתכווץ למימדיה הבריאים והטבעיים בעקבות המילוי המלאכותי. את מכירה אנשים רזים טבעי שצורכים תוסף של סיבים תזונתיים? ויש לי עוד ים של שאלות אבל השאלה החשובה באמת היא מהו או מהם הדבר/ים שמייחדים אנשים רזים (טבעי לא כאלה שעל דיאטה כל חייהם) ושמבדילים אותם מאנשים שמנים? הסיבים זו לא התשובה, תאמיני לי. (גם חילוף חומרים גבוה מלידה הוא לא התשובה). אצל אדם שמן בגופו ו/או בהוויתו ההתעסקות באוכל לא תיפסק בגלל סיבים. כדיאטנית העובדת ע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה תפקידי הוא לעזור לך להיות אדם רזה, ובעצם לחזור להיות האדם הרזה, כפי שנולדת להיות. ולא לתת לך פתרונות מהירים לתוצאות רגעיות שיהפכו אותך לאדם משמין-מרזה-משמין-מרזה-משמין-משמין. את זה אני משאירה לדיאטות שיהיו "בריאות" ככל שיהיו מותירות נזקים לא מעטים. הסיבים התזונתיים אינם מוצר חדש על המדפים ובודאי לא בשוק הבינלאומי - זה לא ממש הפך את העולם המערבי לרזה יותר. כי המיקוד הוא לא במקום הנכון. כל המיקוד חייב להיות אחר, כל הגישה צריכה להשתנות. כפי שציינתי, זוהי דעת יחיד, דעתי האיתנה כאשת מקצוע המחויבת למי שבוחר להשיג לעצמו באמת. לחיי בחירות מוצלחות שלך לאה פינטו

אישית אני העברתי את השליטה במזון לידיים שלי www.mishkal.com

שלום רב, שמי נטלי בת 19 בריאה בדרך כלל. בזמן האחרון חשתי בעלייה במשקלי.אני מנסה כל פעם לשמור על המשקל אך תמיד נשברת.אני שותה הרבה כי אמרו לי ששתיית מים מדכא את התאבון אך זה לא ממש עוזר. הייתי רוצה יותר שתמליצי לי איך לרדת במשקל בדרך המהירה ביותר. כמו כן, אני בצבא והאוכל בחדר אוכל לא בריא במיוחד וגם הוא מוגש בשעה 12 ככה שעד 5-6 אני רעבה שוב. הייתי רוצה בבקשה שתמליצי לי גם איך לשמור {בלי להישבר} ואיך לתאם את הדיאטה שלי ביומיום בצבא. סתם לידע כללי..אני 1.56 ואני שוקלת 59 קילו.הייתי אצל הרופאה בבקשה להירשם לדיאטנית אבל הרופאה אמרה שאין לי בעית משקל חמורה ולכן אני לא יכולה. אז....אשמח אם תעזרי לי אפילו בקצת. שבת שלום!

נטלי יקירתי. אני לא יכולה לתת לך מה שאת מבקשת. מאוד מבינה מה את רוצה ומבקשת אבל לחלוטין לא מאמינה ויותר מכך יודעת שאין זו הדרך. הפתעת את עצמך כשמים לא דיכאו את תאבונך? כשהגוף רעב הוא מבקש אנרגיה, לא מים. הוא מבקש אוכל. אין לי פטנט לדבר הזה. שתיית מים היא אקט חיובי בכל מקרה. נטלי, הדרך המהירה ביותר לרזות כדי להשאר רזה (בלי להאבק ב"שמירה") היא הדרך הארוכה. כל דרך מהירה כמו שאת מכירה ומייחלת לה תשאיר אותך במעגל הקסמים שיימשך שנים על גבי שנים. כך שאני מקווה שתראי בעובדה שהרופאה לא נתנה לך הפנייה לדיאטנית (לקבלת דיאטה) מתנה. אצלנו עוברים תהליכים משמעותיים כדי להשיג תוצאה יציבה ולחיות בשלום עם הגוף ובחופש עם המזון. מאוד טבעי שתהיי רעבה בשעה 17:00-18:00 אם הארוחה האחרונה שגופך קיבל היתה ב- 12:00. דאגי לעצמך, דאגי שיהיה לך מזון בהישג יד. כשאנו מגיעים מורעבים לארוחה אנו טורפים בלי אבחנה, בד"כ הרבה יותר ממה שבאמת היינו צריכים. נסי להקשיב לגופך ולצרכים שלו, אל תדכאי אותו. אין דרך לעשות דיאטה בלי להשבר, זהו סופה של כל דיאטה. מה שאני יכולה להציע לך זה לנסות להשתלב בתהליך נכון עם אנשי המקצוע הנכונים. את מוזמנת לקרוא על הגישה שלנו בתגובות השונות בפורום זה שיהיה המון בהצלחה. לאה

שלום אני בן 21 גובה 177 משקל 99 הגעתי למשקל הזה אחרי תקופה ממושכת של דכאון. לפני שנתיים המשקל שלי הייה 78 . השאלה היא איך מוגדר המצב שלי כרגע מבחינת השמנה אמה הצעד הראשון שאני צריך לעשות כדי לרדת במשקל? עוד שאלה והיא כשהאדם משמין האם השומנים מצטברים בכל הגוף או במקום אחד בלבד ? תודה

שלום יונס פיזור השומן שלנו בגוף הוא גנטי. ומפוזר במספר אזורים. הרבה ידעו לספר שכשהם משמינים זה מתבטא בעיקר בבטן התחתונה והאגן, אצל אחרים ביריכיים ו/או בזרועות, יש שיאמרו קודם בפנים או בחזה. ההשמנה היא בכל הגוף אך פרופורציונלית לפיזור הגנטי. רקמת השומן שנקראת גם רקמת אדיפוס מורכבת מתאים (אדיפוציטים), כולנו נולדים איתם בפיזור כזה או אחר. השמנה שמשמעותה עליה במסה של רקמה זו יכולה להתבטא או בגדילה של כמות התאים הללו (בד"כ עד גיל 20, זוהי ההנחה הרווחת) או בעלית נפח התאים הקיימים (כשסה"כ כמותם נשמרת יציבה, יתבטא לרוב בגילאים מעל 20). תאי שומן קיימים לא ניתן להכחיד (אלא בשאיבת שומן, שלא נדע) ניתן לצמצם את הנפח של כל תא ותא, זה מה שקורה בתהליך הרזייה נכון. ויש לזכור שלכל תא כזה יש יכולת להתנפח ויש לו גם היכולת להצטמק וזה מה שמשפיע על צורת הגוף שלנו. השמנה אינה נמדדת במשקל שלנו אלא בהיקפים שלנו בנוגע לשאלתך האישית, מה מצבך הנוכחי? אתה תחליט, אני מתרשמת שאתה לא ממש חש איתו בנוח. מה לעשות? אני מזמינה אותך לקרוא ב- 2-3 עמודים אחרונים את תגובותינו וההסברים שנתנו לגישה בה אנו עובדות. אם יהיו שאלות נוספות נשמח לענות. שלך לאה

בשנה וחצי האחרונות רזיתי בצורה בריאה 11 קילו (מ-73 ל-62). הצלחתי לרזות בין השאר ע"י התעמלות ובקרה על המתוקים והחטיפים (נתתי לעצמי רק בסופי שבוע). לפני שנה וחצי גם התחלתי ליטול פריזמה ואולי זה קשור...לאחרונה הפסקתי אני משמינה ללא שליטה, עליתי ל-70, הבטחון שלי בקרשים וכך גם המוטיבציה שלי. אני רועדת מפחד שאחזור להיות אדישה למשקלי כמו פעם (שגם זו הייתה תרמית), אני מרגישה חולשה פיזית ונפשית ולכן קשה לי להתעמל וגם הרבה יותר קשה לי להתאפק. אני לא יודעת מה לעשות, מה גם שאני לא מכירה נשים במצבי ואני מקבלת תמיד את התחושה שכולם הם "כמו שצריך להיות" ואני לא, לא משנה עד כמה אני מנסה לעודד את עצמי. ה-צ-י-ל-ו! איך אני יוצאת מהמעגל הזה אחרי שחשבתי שהכל כבר מאחורי? האם לחזור למשקל הקודם יקח נצח בגלל שירדתי בצורה איטית והרסתי את הגוף שלי בעליה? תודה

שלום רב לך. מדבריך אני מבינה שבשנה וחצי האחרונות היית בתהליך של שינוי מבורך. התעמלת, אכלת בריא וירדת בצורה איטית והדרגתית. כל התקופה הזאת לקחת פריזמה - תרופה שמטרתה לאזן אותך מבחינה רגשית, לתת לך תחושה של מוטבציה ואנרגיה ולהביא אותך לאיזון . לדבריך, כשהפסקת את התרופה עלית במשקל ויתכן שגם המצב רוח שלך ירד מאד. חשוב לי להבין . האם הפסקת את התרופה תוך התיעצות עם המטפל שלך ? האם את נמצאת בתהליך של פסיכותרפיה? מה דעתו של המטפל שלך על המצב שלך כרגע? חשוב שתדעי שניתן לעזור לך לחזור לתחושה טובה ואיזון.יש לעשות את זה נכון ובצורה אחראית . צורה שתעזור לך גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית. אל תשארי לבד במקום הזה. תיעזרי באנשי מקצוע. את מוזמנת כמובן לפנות אלי או אל לאה או כל מטפל אחר שנראה לך (אם את לא נמצאת במסגרת טיפולית). נשמח לתמוך בך גם דרך הפורום. בברכה, בלה

לא הפסקתי את התרופה לאחר התייעצות עם המטפלת שלי. ברור לי שכל עוד טוב לי אף אחד לא ימצא סיבה טובה להפסקת הטיפול. לקחתי את התרופה בגלל שאו סי די הפריע לי ללמוד, ותוך כדי כך הכדור עזר לי בכל תחומי החיים-אך גם הקהה את חושיי ועשה אותי די אפאתית. החלטתי שאני בשליטה על חיי, ושאני לא מסכימה שתהיה לי "אישיות מלאכותית" בגלל שזו האישיות היותר נוחה לבריות. רציתי לעבוד על עצמי בטבעיות ובלי כדורים כל החיים. אני כרגע לא בטיפול כי אין לי כסף לזה, ואולי כי אני לא ממש מאמינה בזה. כמו כן, בגלל שהמצב שלי הוא לא "דחוף" או מסוכן אני די עצמאית בכל הקשור לפגישות עם הפסיכיאטרית, שכבר חודשים לא ראיתי אותה. אני לא יודעת אם זה בגלל שעליתי במשקל או בגלל הפסקת הטיפול-הרבה יותר קשה לי להתעמל ואני מפחיתה ממה שהייתי רגילה וזה מדכא אותי מאוד. אני דוחה פגישות עם אנשים שהכירו אותי בתקופה ה"רזה" יותר שלי, כדי לא לשמוע הערות או לפרש כל התנהגות שלהם כניסיון לרמוז לי או לדחות אותי. אני מתחילה להרגיש שכל התקופה הטובה עם הבטחון העצמי והשמחה הייתה זיוף ושאין לי שליטה על התחושות שלי בכלל. תודה רבה על התגובה המהירה

http://www.laisrael.net

http://www.laisrael.net/PageDisplay.asp?Artnum=918

לאה שלום, אם נכונה גישתך שהמח יודיע כמה קלוריות עליו לאכול, איך יש כל כך הרבה שמנים ושמנמנים ואני מתיחסת בפרט לדור הצעיר, שעדיין "לא מקולקל"?? הרי ידוע שחלק גדול מאותם שמנים לא תמיד אוכלים מרעב ולעיתים קרובות אוכלים כי הם פשוט אוהבים לאכול ואוהבים את האוכל (שלא לדבר על אכילה מתוך שעמום, מצב רוח וכו') אודה על הסבריך. תודה תמיר

הדור הצעיר מהווה מראה מגדלת של הוריו. ילדים משקפים את הסודות של ההורים בנושא. לדוגמא - יכול להיות מצב בו הורים מקפידים על דיאטה ומאד שומרים אבל בתוכם יש חלקים שמאד מתמרדים נגד המשטר הם לא מודעים לחלקים אלו אבל ילדים שלהם יבטאו אותם באכילה לא מתוך רעב.

שוב שלום תמיר. הנחת היסוד שלנו שונה ומכאן כנראה הקושי שלך להתחבר. הנחת היסוד שלך קובעת שילדים הם לא "מקולקלים" כיוון שזו קביעה אינך מערערת עליה. לזה אנו קוראים פרדיגמה. ראשית, אני לא אוהבת את המושג "מקולקל/ים" גם אם הוא במרכאות. תודעתו של כל אדם, בכל גיל ומכל מין שמביא את גופו למצב בו הוא אוגר עודפים, נגועה במסרים שקולותיהם חזקים יותר ממסריו הטבעיים של הגוף. לא נולדנו פגומים פיזית (אלא אם כן יש לכך עדות רפואית) פשוט הפסקנו להתייחס לדבר הכי אובייקטיבי, הכי אמיתי, הכי נכון לטובת רעשים חיצוניים חוזרים ונשנים המגיעים מהורינו בראש ובראשונה ומקבלים חיזוקים מהחברה. ברגע שאמא אומרת לבתה השבעה "תגמרי את הצלחת עד הסוף" היא מלמדת אותה לא לסמוך על מסריו הפנימיים של הגוף. וככל שהיא חוזרת על המסר הזה, הנחת היסוד הזו מתחזקת עד שכאילו הופכת להיות חלק ממנה ומנהלת אותה באופן "טבעי". כשילדה כזו גדלה עם ההבנה שאין לסמוך על עצמה, על גופה היא תהיה קשובה יותר למסרים חיצוניים. זה יכול לקרות בגיל 5 ויכול לקרות בגיל 10. כשהדרך האולטימטיבית שילד לומד לזכות בתשומת לב הוריו היא באמצעות מזון, ההקשר שמנהל אותו הופך מהר מאוד לדרך חיים. אלא מה, כל המסרים הללו לא ממש הרמוניים עם הצרכים האמיתיים של הגוף ולכן קיים מאבק פנימי מתמיד שמלווה ברגשות אשם, בושה, כשלון. אחד הלקוחות שלי, אב לילדה בת 5, הבין בפגישתנו האחרונה כי הדרך של בתו לזכות בחברתו היא לשבת איתו לאכול כשהוא חוזר מהעבודה כי שם אבא הכי נהנה להיות וזה לא משנה אם היא שבעה או רעבה. מהר מאוד האכילה מתחברת עם הנאה, עונג, שייכות, אהבה. לא האוכל אלא האכילה. להורים יש כח אדיר על ילדיהם, זו הסיבה שאני אף פעם לא אטפל בילדים עצמם אלא בהורים, הם אלה שצריכים לעשות את השינוי בתפישתם ולא להתייחס אל הילד כ"מקולקל". נכון אמרת, שמנים לא אוכלים מתוך רעב, אף פעם. הם אינם יודעים לחוש רעב (שלו רמות שונות) ולכן גם אינם נהנים באמת מאוכל. האוכל הוא הכי טעים, הכי מענג, הכי מספק כשאנו רעבים (רוצה להדגיש, לא מתכוונת למעולפים מרעב אלא פשוט רעבים). זה משהו שאנו מחזירים לעצמנו בתהליך הזה. אני מזמינה אותך לקרוא תגובתי לליזי בעמוד זה. תמיר, נולדנו רזים ונולדנו לחיות רזים זוהי לא הנחת יסוד זוהי עובדה, ובתהליך הזה אנו לומדים לעשות אבחנה בין הגוף שלנו לראש שלנו ולתת יותר כבוד ויותר תשומת לב לגוף ולמסריו, לומדים הנאה מאוכל מהי, לומדים לכבד את רגשותינו להבדיל מלקבור אותם תחת הררי מזון, לומדים אלו הנחות יסוד שגויות מנהלות אותנו. אני אף פעם לא מבקשת מלקוחותיי להאמין לי אני מבקשת מהם לבחון את הנחת היסוד הזו ואת ה"תיאוריה" שלי בעצמם באמצעות הכלים שאני נותנת להם. אל תאמינו, תדעו, תחוו. ואני מתרגשת כל פעם מחדש נוכח הגילויים שגורמים לאנשים להרגיש סוף סוף "נורמליים" "שפויים" "רגילים", כדבריהם ושבעי רצון מגופם ומיחסיהם עם המזון. אם עדיין משהו לא ברור אשמח להמשיך לענות לשאלותייך. שלך לאה פינטו

שלום לאה, קראתי את תשובתך - ואני שואלת את עצמי איך ישנם באותו בית 2 ילדים כל- כך שונים אחד מהשני בגישה לאוכל? יש לי שני ילדים: האחד שונא לאכול - וזה כולל הכל!!! אפילו חטיף הוא לא גומר עד הסוף והשני - נהנה מכל טעימה ומוכן ומעוניין לטעום הכל. אף פעם לא לחצתי על שניהם לאכול ותמיד כשראיתי שהם שבעו ומתחילים לשחק עם האוכל - הורדתי את הצלחת. שניהם נולדו די קטנים ורק השני "גדל" והוא ילד שמנמן. אז אם זה קשור לחינוך ההורים במודע או לא במודע.... איך הם כל כך שונים???? תודה ליזי

בני בן 3 ושבע חודשים שוקל 11.7 ק"ג בלבד, גובה 87 ס"מ. הרופא אמר לי לעשות דיאטת השמנה ומה שאני עושה לו פרוסה עם גבינת שמנת, חמאה וכו' הוא מסרב לאכול או שאוכל רק ביס. מה האפשרות לילדים כאלה.

שלום רב, אם הוא בריא יתכן וקלט את הלחץ שלך סביב המשקל הנמוך שלו. נסי לתת לו קלוריות דרך מזונות מרוכזים - קטנים בנפח ועשירים באנרגיה. להעשיר מה שהוא אוכל בעוד קלוריות. דיאטנית ילדים תוכל לתת לך יעוץ טוב בנושא.

מאוד מהסוגיה שהעלית ומבינה את המצוקה שאת מעלה. אילנית, מספר שאלות לי אלייך: האם עקומת הגדילה של הילד שומרת על המגמה שלה? או שהיתה שבירה? האם לילד בעיה רפואית כלשהי ברקע? האם הילד חיוני, מתפקד, מתפתח חברתית, רגשית מוטורית כראוי? מה הרקע שלכם ההורים - גובה, גדילה בעבר, משקל וכ"ו - האם דומה, חריג? כמי שעבדה שנים במשרד הבריאות ועמדה בקשר רציף עם התחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב), אני מכירה היטב את אופן העבודה. אנשי מקצוע נוטים לראות טבלאות ומספרים מול העיניים וכשמדובר בילדים, עקומות הגדילה הן האורים והתומים אך יש לזכור שעקומות הגדילה הן כלי סטטיסטי שמתאר את התפלגות האוכלוסיה, הן לא קובעות מה טוב ומה נכון הן רק מציגות התפלגות טבעית באוכלוסיה וטבעי מאוד שיהיו ילדים מתחת לעקומה כמו גם מעליה. חשוב לשלול רקע בריאותי לקוי. אך אם אינו קיים, אין סיבה להכנס לקרנבל שכופה על כולם מתח, חוסר שביעות רצון ותסכול. בהעדר ליקוי בריאותי-רפואי, זהו גופו של הילד וצרכיו כרגע. שלך לאה

לסדרת דוקומנטרית בערוץ 2 דרושים מיואשי דיאטות: אנשים שעשו דיאטות מגיל צעיר ללא הצלחה, או אנשים שנפגעו בריאותית ממוצרי דיאטה. אנא צרו קשר.

קראתי פה קצת ולא הבנתי איך אפשר לרזות..... אתם מטיפים להורדה במשקל ללא ספירת קלוריות או ללא מתכוני דיאטה אז בעצם לאכול כרגיל ולרזות.......??? איך עושים את זה??????? אני רוצה לרזות כ-20 ק"ג אבל אפילו 5 לא מצליחה לרדת. אני פשוט אוהבת לאכול... ולא תמיד אוכלת רק כשאני רעבה אלא פשוט בא לי להכניס משהו לפה... איך אפשר להתגבר על הרצון הזה?

שלום ליזי. שאלתך מציגה פה את הפרדיגמה - תפיסת עולם - שאומרת שכדי לרזות צריך לעשות דיאטה. אבל כולם שוכחים (גם את ) שזה פשוט לא עובד, עובדה גם את לא מצליחה. מה הטעם להטיף למשהו שאי אפשר לבצע בפועל לאורך זמן? את שואלת איך אפשר לרזות בלי דיאטה ואני שואלת איך אפשר עם ? הרי מבזבזים כל כך הרבה כסף כדי לרזות והעולם הולך ומשמין. עליך להבין שמשקל עודף נוצר אצל כל אחד מסיבות רבות מאד וחשוב מאד לאבחן את הסיבות ולתת את המענה המותאם אישית. לתת אותו מענה לכולם יהיה דומה כמו לתת אותה כדור לכל בעיה רפואית. ארחיב קצת. עודף משקל יכול לנבוע מקונפליקטים רגשיים לא פתורים - כמו שימוש במזון כדי לבטא כעס, אגרסיה, שיעמום או לדכא חרדה ודיכאון. אם זו הסיבה חשוב לעזור לאדם הסובל לפתור את הקונפליקטים האלה - זה לא לעשות דיאטה זה לעשות פסיכותרפיה. עודף משקל יכול לנבוע בגלל חוסר איזון פיזיולוגי כמו נטייה גנטית, חוסר איזון הורמונלי, מיעוט רקמת שריר. אם זו הסיבה חשוב להתאים תפריט ותוכנית של פעילות גופנית כדי לייצר איזון מחודש - פה זה באמת יראה כמו דיאטה. עודף משקל יכול לנבוע בגלל הרגלים לקויים הגורמים לאדם לא לתכנן נכון את זמנו וארוחותיו ולאכל בצורה לא מאוזנת ולא בריאה. במקרה כזה חשוב לעזור לאדם לבנות סדר יום יעיל אשר יקח בחשבון גם את הטיפול העצמי שלו ויאפשר לו לבחור מזונות בריאים יחד עם פעילות גופנית -פה זה יותר תהליך של אימון אישי diet coaching . עודף משקל יכול לנבוע כי אדם עשה הרבה מאד דיאטות בחיים שלו ויצר נזק ביולוגי ופסיכולוגי אשר לא יאפשר לו יותר לרזות בעזרת דיאטה. במקרה כזה גישת הרזיה ללא דיאטה יכולה להיות פתרון מצוין. יש סיבות רבות נוספות אותם לא אפרט כי אין מקום. כמובן שיש לא מעט אנשים שיש להם את כל הסיבות שהזכרתי. לכן, חשוב להתאים את ההתערבות לאדם. להכיר היטב את הסיבות שהובילו אותו לעודף משקל ולתפור לו את החליפה הטיפולית המתאמה בידיוק. בקשר אליך את אומרת שאת רוצה לרזות 20 קג אבל אפילו 5 לא מצלחה לרזות ולי חשוב להבין הרבה דברים. לדוגמא האם הרצון לרזות כל כך הרבה הוא ראלי כלומר האם את באמת צריכה לרזות כל כך הרבה? כמה דיאטות עשית עד עכשיו ואיזה ?למה בידיוק משמש לך אוכל? כולם אוהבים לאכל, במיוחד אנשים רזים טבעי ,הם גם מאד נהנים מאוכל אבל רק כשאוכלים מתוך רעב פיזי. בקיצור כמו כל דבר חשוב המפגש אישי כדי לעזור. אני ולאה נשמח מאד לעזור לך לרזות נכון ולתמיד. את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

הי ליזי. ראשית תודה על השאלה היא מאפשרת לנו להבהיר שוב ושוב את הענין. בשום פנים ואופן לא "להטיף", הבחירה החופשית והאחריות האישית הם מושגי יסוד בתפישת עולמי, ולכן נוכל רק להציע לך להסתכל על דברים בצורה אחרת. לא להאמין במה שאנו אומרות או כותבות אלא הזמנה לחוות ולדעת דרך שאנו מוצאות אותה הדרך האולטימטיבית להרזייה אמיתית וקבועה מנסיוני האישי ומנסיונם של לקוחותיי. שאלתך מאוד טבעית ונורמלית לאופן בו את רגילה לחשוב ולתפוש את עולם ההרזייה, הגוף והמזון. אם להתייחס לשאלותייך אז... להמשיך כרגיל ולרזות..? לא ולא. לשנות! לשנות ולבנות מערכת יחסים חדשה עם המזון, עם הגוף שלך, עם עצמך. והגוף מרזה. בלי לספור קלוריות, בלי לשקול גרמים של פחמימות או שומנים, בלי להשקל כל שבוע, בלי מיון של מזונות ל"טובים" ו"רעים". להשתחרר ולהרפות מהדיאטה והחשיבה הדיאטטית וזה לא תמיד פשוט. לאנשים קש לוותר על דרך הדיאטה שלא תורמת להם דבר פרט לעוגמת נפש ותנודות במשקל ובמצב הרוח משום שהיא עצמה ממלאת תפקידים לא מעטים. לאמירתך, "אני אוהבת אוכל" ....גם אני אוהבת אוכל, למעשה, אין מזון שאני לא אוהבת (רק אחד בעצם), אז מה? אני מכירה הרבה מאוד אנשים רזים שאוהבים לאכול. 2 דברים אני מבקשת לאמר לך בהקשר הזה: 1. הנאה מאוכל היא מרכיב חיוני בהשרדות שלנו, אבוי אם לא היינו נהנים מאוכל כי אז...השרדותינו היתה מאוימת, בדיוק כמו שנועדנו להנות מסקס...כדי שהמשכיותינו תשרוד. תחשבי על זה, לשני המקרים מתגנבת לה המילה דחף / יצר. דחפים אנושיים טבעיים חשובים. אצל אנשים שמנים הנאה מסופקת לעיתים באופן בלעדי ממזון והוא ממלא תפקיד לא לו. אבל נמשיך לאמר..."אני אוהב/ת אוכל" 2. הנאה מהי? אני למדתי ויודעת להגיד שאנשים שמנים לא יודעים להנות מאוכל. הם נהנים מאקט האכילה אך לא מטעמו, מרקמו, ריחו, מגעו של האוכל. וכאן יש הבדל גדול בין ההנאות וזה מה שעושה את ההבדל הגדול בכמויות הנצרכות ובסיכומו של דבר במימדי הגוף. כשאינך יודע להנות מאוכל, אינך מסופק, תמיד תהיה כמה לעוד. בתהליך שאני מציעה עוברים מהפך, שינוי אמיתי בכל הרמות. את המקום אליו מגיעים קצת קשה לראות מהמקום שבו את נמצאת כרגע אך מספיק להיות כמהים לו, למקום הזה שבו אנו משוחררים מהמאבק המתמיד עם האוכל והגוף. נהנים מגוף רזה, קל ובריא ואוכלים מה שרוצים בהנאה ובעונג רב. ולא!!!! אוכל הוא לא אויב בשום מקרה. אם את כמהה, יש דרך טבעית, שפויה לרזות ולתמיד. בהצלחה לאה

שלום לכן בלה ולאה, שמחתי לקבל תשובה אבל עדיין לא הבנתי. לא הבנתי איך לשנות את הגישה לאוכל. עד היום, אכלתי כשהרגשתי רעב ולא בדיוק בדקתי מה אני אוכלת, האם זה משמין או לא. במירוץ החיים שאני נמצאת בו, כאם לשני ילדים קטנים(7,2), ועם עבודה במשרה מלאה בחוץ, קשה מאוד להכין לי ארוחות בריאות, אז מה שקורה שלפעמים אני "חוטפת" משהו באמצע העבודה או מנשנשת פה ושם עד שהילדים הולכים לישון ואז באמת יש לי זמן לאכול משהו ולשבת במנוחה ולהנות ממנו או לנשנש שוב עוגיות עם הקפה. האמת היא שלא תמיד אני נהנית באמת מכל מה שאני מכניסה לפה - אבל זה רק בגלל שאני מאוד עסוקה ואוכלת תוך כדי העבודה, הנסיעה והטיפול בילדים... אני בת 40 , 160 ס"מ ושוקלת 80 ק"ג, לא עשיתי הרבה דיאטות בחיי, אני לא היסטרית. גם שמנתי הרבה לאחר טיפולי הפרייה רבים שעברתי, ודווקא בהריונות לא עליתי הרבה במישקל (פעם אחת 11 ק"ג ובשנייה רק 5). שמתי לב גם כשביליתי עם נשים רזות ממני יום או יומיים שלמים - שהן אוכלות הרבה יותר ממני. בפעמים הספורות שכן התחלתי דיאטה - הרגשתי שכל היום אני מתעסקת בשאלה מה להכין לי לאכול למחר - על מנת שאני לא אנשנש ואכניס לפה שטויות. על מנת לשנות את הגישה לאוכל, אני צריכה להכין לי ארוחות מסודרות - דבר שמצריך זמן נוסף - שאין לי. ושוב מצריך את כל ההתעסקות הזו עם אוכל ועם השאלה מה אני אוכל מחר? האם אתן מוכנות להסביר לי במילים ברורות יותר למה אתן מתכוונות?????? תודה, ליזי

שלום לך, היתי ילדה רזה ונערה רזה עם הריונות שמנתי לאחר לידת בתי לפני כשנה וחצי התחלתי בדיאטאות שונות ומשונות .עכשיו אני רוצה להפסיק ולא יכולה אני לא אוכלת אלא טורפת אז יש שני מצבים או לשמור מאוד או לטרוף וזה מציק לי מה לעשות. חשוב שתדעי שאני צאליקאית ולכן אסורים עלי סוגי מזונות שונים אז אפשר להתחיל ....?

שלום רב לך. את שואלת אפה להתחיל וזו שאלה מאד חשובה. צריך להתחיל מבפנים מתפיסות עולם שלך, מדרך בה את מפרשת את המציאות ובוחרת את התנהגות שלך. מתפיסת עולם שלך נוצרות מחשבות מסוימות והן אלו שגורמות לך להתנהגות מסוימת. למשל יכול להיות שיש לך תפיסת עולם שאומרת שכדי לרזות את צריכה לעשות דיאטה אבל חוץ ממחשבה זו יש לך מחשבה נוספת האומרת שדיאטה זה סיוט אחד גדול. כשאת מנסה לרזות שתי תפיסות עולם אלו מתנגשות זו בזו ואת מוצאת את עצמך תקועה.כדי ליצור שינוי עליך להתחיל בהחלפה של תפיסת עולם וצורת מחשבה. אם למשל תשכתכנעי שכדי לרזות צריך לעשות לא דיאטה אלא תהליך של התחברות לגוף והקשבה לרעב ושובע ותתחיל לפעול כך לא תיהיה התנגשות עם חלק האומר שאת עכשיו בדיאטה ועומדת לסבול . כשתתנסי בדרך חדשה תראי שז אכן עובד ותראי שבלי סבל את מצלחה להתנהג אחרת. תהליך של שינוי תפיסה הוא לא פשוט וקשה לעשות אותו לבד נשמח לעמוד לרשותך. אגב זה שאת עושה דיאטה לצליאק מראה שיש לך יכולת שמירה על כללים ואפשר לעזור לך להשתמש בכוחות אלו גם לצורך הרזיה נכונה. בברכה בלה

שלום רכשתי לא מזמן "משקל" ביתי (כוונתי לאותו מתקן שנועד לאפשר לי למדוד את משקלי לצורך מעקב אחר התקדמות הדיאטה). עלותו היתה קרוב ל200 שקלים, ולמרות המחיר שנראה לי מכובד,היתה למכשיר שרכשתי נטיה לזייף בכמה ק"ג בכל פעם שעליתי עליו, כלומר להשלות אותי שרזיתי בכמה ק"ג למרות שהדבר (כפי שהתחוור לי מבדיקה על משקל אחר) - לא קרה בפועל. (בחוברת היצרן אף העזו לציין כי תיתכן חריגה של עד 5 ק"ג לפה או לפה)- ואם כך מהי תכליתו של המתקן עבורי?! אשמח אם תוכלו להמליץ לי על מתקן שקילה שידוע כבעל דיוק רב יותר (רצוי מקסימלי) ואבקש לציין אם ניתן, גם מי הוא היצרן, היכן ניתן לרכוש, ומהו המחיר המומלץ למתקן שכזה. בתודה מראש.

תנודות של 5 ק"ג הן הזויות לחלוטין. למאזני שקילה איכותיים סטיה של 100-200 גרם לכאן או לכאן, לא יותר מזה. מאזני שקילה מקצועיים עולים הרבה מאוד כסף, הוצאה מיותרת לחלוטין, מה שמחזיר אותי למשפט בו פתחתי את הנושא. @נת, אם היה לך את הגוף של...נאמר, ג'יזל, היה מעניין אותך כמה את שוקלת? אני מניחה שלא. מאזני שקילה בדיוק כמו תפריט ודיאטה שומרים אותך שמנה מבפנים ומבחוץ. משמרים ומזכירים לך שיש לך "בעיה". מבטיחה לך שזה לא יגמר גם כשתגיעי למשקל הרצוי המשקל הוא אומדן להרבה מאוד פרמטרים שאינם רלוונטיים להרזייה שלך ואפילו ממסכים אותה. משקל הגוף מושפע מאוד מכמות המים והשרירים בגוף (שוב, בגלל תכולת המים בהם), שומן אינו שוקל יחסית, לו יש תכונה של נפח ולכן משפיע על ההיקפים שלנו, מידת המכנסיים, החולצה, השמלה וכ"ו. כיוון שהרזייה בהגדרתה היא תהליך של צמצום מסת השומן אנו מודדים אותה בהיקפינו ולא במשקלינו. מה שקורה בדיאטה, הכי "בריאה" שתהיה, מהדיאטנית הכי מוכשרת שתהיה, הגוף מאבד מסת שריר ונוזלים ומכאן הירידה במשקל הגוף כבר בשבוע הראשון, עד שהגוף לא מוכן יותר ונתקעים.מעבר לכך, כיוון שרקמת השומן היא קופת החסכון היעילה ביותר, הגוף שומר עליה מכל משמר ובעיתות חסך והגבלה (דיאטה) מגביר את המנגנונים המיועדים לשמרה. כך קורה שבדיאטת כסאח הגוף ישחרר לא יותר מ- 5% ממנה (בהרבה מקרים, מעט מאוד), סה"כ. בתהליך של הרזייה ללא דיאטה, אנו מאפשרים לגוף לשחרר את רקמת השומן והמדהים הוא שהביטוי המשקלי הוא נמוך יחסית לביטוי הניכר בהיקפים, בתחושת הקלילות והנוחות. אני זוכרת לקוחה שהתקשרה אלי מחנות בגדים וסיפרה שהיא לובשת 2 מידות פחות כשבעבר כדי להכנס למידה החדשה הזו נדרשה ל- 5-6 ק"ג פחות. בתהליך שלנו השינוי הוא לא רק פיזי, הרבה יותר רחב ולא יתכן לנקז תהליך כ"כ ענק למספר משקלי שלא אומר כלום על ההתקדמות שלי. כשאני כותבת שלמאזני השקילה רק כח אחד- להרוס לך את היום, וגם את התהליך. כוונתי היא: אם את בדיאטה ועולה על המשקל ולשמחתך ראית ירידה - את בתחושה שמגיע לך פרס, פיצוי על עוגמת הנפש שבחסך, תחושה שאת בשליטה ואז.... אם את עולה על המשקל ואבוי לא רק שלא ירדת אלא אף עלית (אולי כי הגוף הבריא שלך מעלה מסת שריר, על חשבון שומן) - היאוש, הכעס והתסכול מכרסמים את דרכך למקרר. השקילה היומית או השבועית היא ביטוי לסוג של שליטה הרסנית. מיקוד בתוצאה (שלא ממש רלוונטית) להבדיל ממיקוד בדרך. ואל לנו להתפלא אם נהיה נדונים לחזור שוב שוב לאותה נקודה. האמת שאני יכולה למלא דפים בכל הנוגע לבעית השקילה אך אסתפק בזה. בהצלחה לאה

רציתי לדעת האם בנתונים הבאים ניתן לעשות ניתוח 175 ס"מ 95 ק"ג גיל 26 ניסיתי כל דיאטה אפשרית ואני עולה בממוצע כ5 ק"ג לשנה ונמאס לי מהחיים אני לא יוצאת מהבית לא מתגנדרת לא מבלה לא הולכת לים ולא רוצה להכיר בחורים מה אעשה?אני כבר מיואשת לגמרי זהו הפתרון האחרון שלי!!!!!

תקשיבי נשמה אל תחפשי תירוצים אני ואת יודעת שכל דיאטה שניסית היא ליום יומים זה פשוט קטע של ע-צ-ל-נ-ו-ת!!! נשמה תתחילי פשוט לאכול בריא תורידי כ יום משהו למשל אם הדפקה שלך זה לאכול 3 חבילות שוקולד תורידי ל2 לאט לאט כל יום תקבעי לך שאת מוידה משהו קטן!!!!!!!!!! ממש קטן זה ישתלם את תהיי כוסית ותרגישי מושכת את לא רוצה להרגיש מושכת ולהיות סקסית!!!! זה הזמן את צעירה אל תעשי ניתוחים אמא של חברה שלי נפטרה בגלל ניתוח קיצור קיבה בגלל סיבוכים זה לא שווה את זה אנ למשל פעם שקלתי 87 קילו והייתי 158 או 160 היום אני שוקלת 58 ואני 173 כי עשיתי דיאטה מבוקרת עם המון ספורט גם את יכולה נשמה ייאאללהההההההה יאלה הזמן זז תודה אחת שמבינה

תעשו תעשו תעשו מומלץ ביותר...אגב לא שמעתי על אדם שמת בישראל מהצרת קיבה..רק מקיצור, וזה שני דברים שונים הורדתי 50 קילו בחצי שנה...החיים שוניםםםםםםם!!!!!! ותמיד אם נוסעים לחו"ל אפשר לפתוח את הטבעת טיפה ולהתפרע, ואם עולים במשקל אז מצירים בחזרה, ואפשר לחיות עם זה.

שלום שירז היקרה. אני רואה שמאד קשה לך . בנתונתים שמסרת אני חושבת שמאד חבל לעשות ניתוח. ניתוח להצרת קיבה זו פעולה כירורגית הכרורכה בסבל רב וסיכון לא מועט. אחרי הניתוח את מגובלת מאד בכמות וסוג המזון שאת אוכלת. גישתך לחיים תפיסות העולם שלך מידת השליטה על חייך לא ישתנו בעקבות הניתוח את הדרך הזאת תצטרכי לעשות לבד בכל מקרה. הנתונים על המנותנחים לא מעודדים חלק מאד גדול מהם חוזר בסופו של דבר למשקל העודף כי רובם לא עשו שינוי אמיתי בתפיסת עולמם. אני שומעת שאת מיואשת כי ניסית על ידי דיאטות לרדת שוב ושוב לשוא. כפי שאת יודעת אנחנו טוענות שדיאטה זו דרך בטוחה להשמנה. אני חושבת שכדאי לך מאד לנסות לרדת בדרך אחרת לפני שאת פונה לניתוח. ניתוח מומלץ לבעלי עודף משקל גבוה מאד המסכן את החיים שלהם את לא בקטגוריה הזאת. בגישה נכונה תוכלי לרדת כל מה שצריך בלי לעלות אבל עליך להבין שאת צריכה לשנות תפיסת עולם מה שנקרא פרדיגמה. לשנות תפיסת עולם האומרת שכדי לרזות צריך לעשות דיאטה ולהבין שכדי לרזות צריך לעשות דברים אחרים לגמרה. נשמח מאד לעזור לך , את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

אני בת 39 שוקלת95 גובהי 163 ניסתי את כל הדיאטות כולל תרופות והישתתפתי בקבוצות תמיכה אך כלום לא עוזר אני מרגישה חולשה יש לי כאבים ברגלים והגב אני מעוניינת לעבור ניתוח להצרת כיבה האים אני מתאימה אני חברה בקופת חולים מכבי ויש לי מכבי משלים האים קופת החולים מממנת את הניתוח

טוב אז ככה, במשך 4 חודשים אני עושה דיאטה ודואגת מדי יום לרשום את מה שאני אוכלת. עד אתמול נהגתי לפרסם את תפריטיי בפורום של האתר STARMED אך לדאבוני מהיום בבוקר האתר אינו קיים עוד. הוא נמחק והיה כלא היה. אני מפחדת מאוד כי נעשיתי די תלויה באתר הזה מאחר והוא היווה עבורי סוג של קבוצת תמיכה שכעת איננה קיימת עוד. האם אוכל למצוא מזור באתר זה? אני בהחלט מקווה שכן. ולמי שזה מעניין אותו: להלן התפריט של היום (יום ג שבוע 1 חודש 4) ארוחת בוקר: דגני בוקר פיטנס עם חלב 1 אחוז ארוחת צהריים: 3 קציצות בשר מבושלות עם ירקות 3 כפות גדושות אורז לבן ארוחת ערב: 2 פרוסות לחם קל כף חומוס מלפפון חמוץ סלט ירקות ביניים: 2 משמשים צהובים.. לשיפוטכם. לכולם לילה טוב

שלום רב לך. הפורום שלנו הוא אנטי תזה לדיאטות. אנחנו נגד תלות במסגרות חיצוניות שאת מאמינה שהם אלו העוזרות לך לרזות. תלות במסגרת חיצונית משאירה אותך קטנה, חסרת אונים ומאמינה שרק בעזרתה את מצליחה. גישה כזאת מסוכנת , מקטינה ולא תוביל אותך לשינוי ארוך טווח. אנחנו בעד לעזור לאנשים לגדול ולקחת אחריות על הגוף שלהם ,על הנפש שלהם ו,על הצרכים שלהם. גישה מסוג כזה תאפשר לך באיזון מתמיד סביב נושא של אכילה ומשקל שלך. לדוגמא איך תשפטי האם התפריט שכתבת לנו טוב? תשאלי את עצמך האם את שבעה ממנו? עד כמה את נהנית מחווית האכילה? האם יש לך קולות בראש המתחננים לאכל אחר ואת לא מקשיבה? תפריט טוב הוא תפריט המאפשר לך להנות מאכל בריא איכותי וטעים כזה שמזין את גופך באנרגיה חיובית. בהצלחה

איך את יודעת מראש איזו כמות תשביע אותך? אני מציעה לך לקרוא קצת בפורום על מנת להבין לאיזה אתר הגעת. כדיאטנית מוסמכת זהו משטר אכילה מלאכותי, מנותק ומנוכר לגופך. (קראי קצת על הגישה בתגובתי לדניאלי) מחזירה אותך לתשובתה של בלה אך לפני כן, מזמינה אותך לשאול כל מה שבא לך אך בבקשה לא להפיץ כאן תפריטים. בהצלחה בכל דרך שתבחרי לאה

איך מרזים ללא דיאטה

הופכים ממרזים לרזים.

בתהליך מקסים ומרגש. השאלה שהעלית היא שאלה מאוד טבעית לכל מי שנפגש פעם ראשונה עם הגישה הזו. כדיאטניות בעלות ותק מקצועי רב בתחום, אנו לא מקבלות את הדיאטה כדרך עובדתית להרזייה בריאה ולהשגת מטרות רצויות ויציבות. הנתונים והסיפורים האישיים מוכיחים זאת שוב ושוב ושוב ושוב.... ב- 30 השנים האחרונות, היקף תוכניות הדיאטה על סוגיהן השונים (אגב, אותה גברת בשינוי אדרת בד"כ) עולה לשיאים, כמות וסוגי מוצרי הדיאט והלייט מפוצצים לנו את המקררים והמדפים - ומה קורה עם גרף ההשמנה? עולה ועולה. אם כן, אין ספק שגישת הדיאטה לא עושה עבודה טובה, בלשון המעטה. ואני אחדד: גישת הדיאטה משמרת ומטפחת את ההשמנה ולכך בסיס ביולוגי ופסיכולוגי. בבסיס הגישה "הרזייה ללא דיאטה" עומדת ההבנה שגופנו נולד רזה ונולד לחיים רזים (כך בריא, נוח וקל לו) והוא מעוצב גנטית לקיים כל התהליכים שנועדו לשמור על משקלו האידיאלי בדיוק כמו כל מערכת אחרת שמווסת את תפקודה באופן טבעי ובריא. ההשמנה החלה ביום בו אנשים החלו לנסות ולשלוט בתהליכים הללו (ראי הבדל בין ילדה לאשה, ראי הבדל בין חיות מבויתות לחיות בר). אין ספק שהשמנה מעידה על אכילת יתר וגם המטרה שלנו בגישה זו היא לעזור לך לצמצם את הצריכה המיותרת שמעיקה על גופך ועל מצבך הרגשי-נפשי. אנו מתנגדות לדרך שיוצרת חסך בכל מובן, מחייבת אותך לגיוס כח רצון בלתי אפשרי ושליטה מתמדת. אנו רואות באכילת יתר עצמה סימפטום, מכאן שהמיקוד הוא בגורמים לו. אני רואה את תהליך ההרזייה כתהליך שינוי אמיתי שמטרתו לעזור לך להיות אדם רזה ולא להשאר אדם שמן בגוף שמימדיו מצטמצמים לפרקי זמן כאלה ואחרים. מה שמציעה הגישה ואני בתוכה הוא תהליך אישי מדהים בו לומדים להבחין בין ה"ראש" (מסרים שיפוטיים, בעיקר דיאטטיים - חברתיים) ל"גוף" (מסרים ביולוגיים לרעב-שובע), לומדים להגיב לגוף שלנו אחרת, לכבד. לומדים מהי הנאה אמיתית מאוכל, מהו הסיפוק והעונג האולטימטיבי מאכילה (כשהכל, אבל הכל, מותר!!!), מתחברים לעולם הרגש שלנו ומכבדים את רגשותינו, לומדים ומשנים את הגישה/תפישה שלנו במקום בו היא מזמינה לנו צרות. והתוצאות? מדהימות שקשה לתאר. מעבר למימדי הגוף שהולכים ומצטמצמים, חיים בחופש, חיים בשפיות, חיים כמו אנשים נורמליים, כמו שנולדנו לחיות. והכי חשוב, זה יציב וקבוע. מקווה שהתשובה הארוכה ועדיין על קצה המזלג, מסבירה את הענין. שלך לאה

לאה שלום, אני ממש נפעמת מתשובותיך המפורטות - כל הכבוד. נכדתי בת 8.5 נחשבת לילדה שמנמונת (עם הרבה בטחון עצמי ויופי חיצוני), (גם להורים עודפי משקל) יש לה כבר מודעות לאכול נכון, אך אינה יכולה לעמוד בפני "יצר האכילה". האם בגיל זה אפשר כבר ללמד אותה את השיטה/עקרונות שאת דוגלת בה? אשמח להביא אותה אליך לטיפול/שיחה, אם לדעתך ניתן כבר בגיל זה להתחיל. מצפה לשמוע ממך תודה תמיר

שלום בני בן 8 ורציתי לדעת כמה ארוחות הוא צריך לאכול ביום

בועז שלום, ממליצה לקרוא תגובתי בנושא השמנת ילדים, בעמוד זה של הפורום. שבוע טוב לאה

1.האם לקיחת צנטרום יכולה לגרום לתופעת השמנה? זכור לי שכן.או נפיחות?? 2.האם כשאדם צם יום בשבוע יש לזה יתרון לעיכול? ובכל מקרה, האם זה לא בריא לצום במשך יום ולשתות רק מים? כלומר, אם כבר צום אז ללא שתיה כדי שהמעיים לא יעבדו על ריק?

לשאלתך הראשונה, רכיבי התזונה היחידים שיש להם ערך קלורי הם פחמימות, חלבונים ושומנים. מולטיויטמינים הם חסרי ערך קלורי. השמנה? אין שום מזון ובכלל זה שום מולטיויטמין שיש לו יכולת הכישוף להשמין אותנו. אני חוזרת, אין שום מזון ובכלל זה שום מולטיויטמין שיש לו יכולת הכישוף להשמין אותנו. הגיע הזמן להוריד את האחריות להשמנה שלנו מהאוכל, ולהחזיר אותה אלינו. להבין מה גורם לנו לצרוך מזון באופן כ"כ לא נכון לנו (רמז: אורח חיים דיאטטי, עולם הרגש שלנו, תפישות מעוותות). בנוגע לשאלתך השניה, ישנן ודאי גישות שרואות יתרון בצום בתכיפות כזו או אחרת. אני לא רואה לזה יתרון כלל וכלל, אלא במקרים קליניים-רפואיים שמצריכים זאת. מה מטרת הצום מבחינתך? מעניין לדעת. שבת שלום לאה

לא ממש מעונינת לצום אלא להבין האם אכן צום על ריק "בריא" יותר מצום יומי המושתת על מים. הוסבר לי שלא רצוי לעשות צום ולשתות רק מים כי זה לא הקיבה עובדת על ריק?? ואם כבר אנשים צמים אז הצום צריך להיות טוטאלי (מדובר ביום אחד בלבד...)

שלום רב, אני בת 32. לפני כשנה עברתי ניתוח אורתופדי (לאחר תאונה). לאחריו - ירדתי כ-8 ק"ג בשלושה שבועות, ומאז המשכתי לרדת עוד קצת, ואז - נשמר המשקל לאורך זמן. נציין כי ההרזיה היתה תוצאה של שילוב של דברים: 1.נטילת מורפיום בכמויות אסטרונומיות 2. לא אכלתי כמעט כלום. התקיימתי בעיקר ממים (המורפיום גרם לי להתייבשות שפתיים) 3.שלושה חודשים בבית לוינשטיין - לא ממש עשו לי תיאבון.... בינתיים מאז - אני כבר למעלה משנה נוטלת מורפיום וגאבאפנטין (בגלל פגיעה עצבית שנוצרה במהלך הניתוח, בטעות...) לפני כחודש הפסקתי את הגאבאפנטין בגלל עלייה מטורפת בתפקודי כבד. השבוע הסתבר שאכן הכדורים האלה היו אחראים לעלייה בתפקודי כבד, כי הבדיקות החדשות אחרי שהפסקתי אותן היו כבר מאוזנות יותר, אבל - בחודש וחצי האחרונים - עליתי כבר למעלה מ-4 ק"ג. הבעיה היא - שאין שו ם הסבר לזה - אני אוכלת כמעט כלום, אני כבר אפילו לא אוכלת השוקולד, שהיה המאכל האהוב עליי ביותר בעולם, כי הוא פשוט לא טעים לי יותר.... עשיתי בדיקות דם, כי חשבתי שקשור אולי לבלוטת התריס, אבל הן יצאו תקינות יחסית (בתחום הנורמה, אבל מדד לכיוון הנמוךשל הנורמה). האם יש לכן רעיון מה יכולה להיות הסיבה למצב? האם הפסקת מורפיום לאחר תקופה ארוכה של נטילה עשויה להשפיע ולעשות את זה ? או אולי ההפסקה של גאבאפנטין (שזה דווקא מוזר כי הרגשתי שדווקא בזמן שאני נוטלת אותו אני מרגישה יותר נפוחה ושמנה...).? אולי יש סיבות אחרות שאני לא מעלה בדעתי? אודה לכן מאוד על תשובתכן, וסליחה מראש על אורך השאלה מתוסכלת לחלוטין...

בהסתמך על דברייך, אין שום שינוי תזונתי, התנהגותי כלשהו שיכול להסביר את העליה במשקל, שאת קוראת לה השמנה (זה לא בהכרח נכון). כיוון שהשינוי היחידי שאת מתארת הוא השינוי התרופתי, אני מציעה לך לבדוק עם רופאייך או בפורום תרופות ופרמקולוגיה (או רוקחות ותרופות) על השפעה אפשרית של התרופות בהן השתמשת. אני, באופן אישי לא רואה עצמי מספיק בקיאה בנושא כדי לתת לך תשובה ראויה. כשהבחנתי השמנה מעליה במשקל, מה שעמד לנגד עיני זה דוקא משק הנוזלים בגופך. עליה מהירה יחסית (ללא שום שינוי ברמת הפעילות וצריכת המזון) יכולה להעיד בהחלט על תנודות במשק המים. ואולי מדובר בכלל במשהו אחר. שווה בדיקה שלך. ובכל מקרה הרבה בריאות לאה

שלום אני בת 29 נשואה + ילד כבר תקופה של 3 שנים שאני סובלת מעודף משקל מאז לידת בני. אני רק במגמת עלייה במשקל ולא מצליחה להתחיל את הדיאטה או שינוי בהרגלי התזונה למרות שאני רוצה כבר. אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מעגל אינסופי של השפלות מצד אנשים על ההשמנה שלי וכתוצאה מכך אני יוצאת פחות מהבית ונמענת מלהפגש עם אנשים וזה כולל גם אירועים משפחתיים ובעקבות הדכדוך וההישארות בבית אני אוכל יותר ומשמינה יותר וכך זה חוזר על עצמו שוב ושוב. השבוע קיבלתי בשורה על מוות של אבא של מכרה, חברה טובה של אחותי, וכולם הלכו לנחם מלבדי. החלטתי להתעלות מעל זה ולקחת את עצמי בידיים , לצאת מהבית וללכת לנחם למרות שחששתי שוב מהערות ושיחות של אנשים על ההשמנה שלי. יצאתי מביתי ונסעתי דרך ארוכה מאד על מנת להגיע לביתה ולנחם. כשהגעתי אנשים הגיבו להשמנה שלי והשתדלתי להתעלם ולהבליג, עד שפגשתי את המכרה המתאבלת ובעלה. הם העירו לי בלי סוף כמעט על השינוי החיצוני שחל בי אחד אמר לי פני אנשים רבים שהיו " תגידי מה בלעת? מה את אוכלת" ואנשים עוד דיברו על זה.. זה שבר אותי החזקתי את עצמי כל כך חזק ואמרתי לעצמי " רק על תבכי ... עד שיצאתי משם.. ונסעתי בחזרה הביתה... אחרי שעות שהגעתי הביתה.. פתחתי את הדלת ופרצתי בבכי.. אין דבר משפיל יותר.. אני עד עכשיו בוכיה לא מצליחה להפסיק זה לא נותן לי פוש חזק לעשות דיאטה , אני רוצה להשאר בבית ולא לצאת.. יש לי אירוע משפחתי בעוד שבועיים.. מה הטעם בכלל ללכת? אין שום סיכוי שאני אוכל להנות? אין שום סיכוי שמישהו יסתכל ויראה משהו אחר מלבד אישה שמנה.. העולם מתחלק לרזים ושמנים ואנחנו כנראה לא ראויים ליותר....

כתיבתך הבהירה היטב את הכאב שאת חווה. כאב שלא הותיר אותי אדישה. ענת, נסי לענות על השאלות הללו לפורום או למייל הפרטי שלי. איך את יכולה לעזור לעצמך לשנות את המציאות הזו? איך אנו יכולות לעזור לך לשנות? מה את בעצם מבקשת לעצמך? חיבוק ענק, את לא לבד שלך לאה

ענת שלום, אני בת 26, כל חיי הייתי שמנמונת, מרגע שהייתי ילדה קטנה ספגתי השפלות והעלבות מאנשים קרובים, גם אני הגעתי למצבים שבהם לא רציתי לצאת מפתח הבית. בראש השנה האחרון נעלתי את עצמי בשירותים ולא הפסקתי לבכות מאחר שדודותיי העירו לי על כמה השמנתי. כשהייתי אוכלת בארוחות החג היו מסתכלים לי לתוך הצלחת ומעבירים ביקורת - רק מזה השמנתי עוד יותר! בעוד חודש אני מתחתנת וממה אני דואגת ביום חתונתי? לשמלה כמובן, החשש הכי גדול שלי הוא לספוג הערה מבני המשפחה (כבר ספגתי עד עכשיו). ענת, 26 שנה אני חיה עם הערות כאלו, בוכה, סופגת ולא יכולה והתעלם. עצה אחת אני יכולה לתת לך: המעגל הזה הוא אין סופי, ברגע שמישהו מעיר לך הביטחון שלך יורד ואת מסתגרת בבית עוד יותר, אוכלת, משמינה וחוזר חלילה (אני יודעת מניסיון). נסי לחיות את החיים בשבילך, תחשבי על החסרונות והפגמים של האנשים שמעירים לך ותראי שיש לך הרבה מה להציע מלבד מראה. כשמישהו מעיר לך וואו כמה השמנת, תחשבי בראשך וואו נוספו לך שערות לבנות או וואו האף שלך גדול.. או וואו יש בעיות גדולות יותר בחיים משומן. מקווה שעזרתי, את לא היחידה.

זו רשימת קלוריות מסודרת לפי א-ב שהכנתי, אספתי את המידע על הקלוריות מאתרים שונים ואמינים... אז אני מקווה שזה יעזור לכם: http://community.msn.co.il/comm_display_topic_threads.asp?CommID=13166&ForumID=22426&TopicID=409704&PagePosition=1

ממתי ספירת קלוריות עוזרת לרזות ?????????? רזים טבעי לא מודעים לקלוריות ונשארים רזים ואלו כל השמנים כל הזמן סופרים קלוריות זה לא עוזר להם במיוחד. תודה על הטרחה אבל בפורום הזה אנחנו בידיוק מנסים לעזור לאנשים להיפטר ממנטליות של עשיית דיאטה הכוללת ספירת קלוריות.

היי לאה תודה שחזרת אליי , זאת לידה ראשונה וכרגע אני שלושה חודשים אחרי , לפני ההריון שקלתי 54 קילו וכרגע אני שוקלת 60 קילו וגובהי 1.65 בכול מצב יש לי " צמיגים" במותניים , שומן עודף בירכיים ובישבן , אכלתי כרגיל לפני ההריון שזה אומר ארוחות מסודרות , והרבה נשנושים . כרגע אני אפילו אוכלת פחות ( לא בכוונה ) ומתי שאני רעבה , אולי " הנשנושים " הם אלה שחוסמים את הירידה במשקל ? ( שהם שקדים , אגוזים בכמויות ) האם אפשר לרדת במשקל ללא פעילות גופנית ? כי אני על סף ייאוש ורוצה לעשות שאיבת שומן ..... כדאי?

קודם כל תרגעי.כשאת בלחץ, כל הגוף שלך בסטרס וזה משפיע על התנהגות האכילה שלך, ועל יכולת הגוף שלך לשחרר ולהשתחרר. אילנית, את רק שלושה חודשים אחרי הלידה. (מבינה שאין לך את הנסיון הזה כי זו לך לידה ראשונה) וכל הכבוד שהעודף שלך עומד על 6 ק"ג בלבד. זה נפלא, תרגעי. הגוף שלנו, הנשים, עובר שינויים כל הזמן ובודאי בתקופות הריון לידה וסביבן. תני לגוף שלך את הכבוד והזמן להתאזן מכל בחינה. הקשיבי לו, נראה לי שהוא מאוד זקוק למנוחה את עדיין בחופשת לידה? אם כן, זוהי תקופה לא פשוטה ורגישה ואפילו מזמינה עליה במשקל בשל עייפות רבה, החלפת מזון בנוזלים (בעיקר כשמניקים), שעמום, תסכול, חרדה (לידה ראשונה, אמרת?) עושה רושם שדיאטות זה לא משהו שהעסיק אותך בעבר ונתוני משקלך היו לשביעות רצונך. תני לזה פשוט לחזור, לאט. בלי לחץ. היי קשובה למה את באמת צריכה. לאה

היי אילנית תתנחמי חמודה את בעודף של 6 קילו ,גם אני אחרי לידה כמעט 3 חודשים בעודף משקל של 15 קילו ,ואני גם מאד רוצה לרדת ומהר ,אנחנו אחרי לידה והגוף קצת קשה לו לחזור ישר למשקל שלו,משיחתי עם חברות המשקל יכול לקחת בן 8 חודשים לשנה עד שחוזרים למשקל הקיים וגם עם הרבה שמירה וספורט ,אז אל יאוש תהני מכול רגע ומהתינוק החדש.. שיהיה לך הרבה מזל טוב ונחת .. ושאלו יהיה הצרות שלנו .. אם תרצי לדבר אני פה בשבילך.. חגית

שלום לכן. אני אמא לבן 8.5 משקל ו כ- 50 ק"ג / גובהו 147 ס"מ. מגיל 6 חודשים אובחן כאלרגי לחלבון חלב ולקטוז, ולכן שתה עד גיל 6 אך ורק חלב סויה. כיום ידוע לי כי פולי סויה מלאים באסטרוגן, ההשפעה על בנים - לא ברורה לי עדיין. בנוסף, בשל בעייה אורטופדית, הוא נמנע ככל האפשר מפעילות גופנית (בגלל כאב הרגליים המתלווה לכך ) בזמן האחרון הוא מעלה במשקל בצורה מהירה ואני דואגת יותר ויותר מיום ליום. יש לכן כמה עצות או כיוון מסויים עבורי ? המון תודה מראש.

שלום ענבל, התרשמתי שאת מאוד ערה לבנך וזה נהדר. ראי, ילדים משמינים מאותן סיבות שמבוגרים משמינים - אכילת יתר. ובדיוק כמו אצל מבוגרים, גם אצל ילדים אכילת היתר היא סימפטום. בגישה של הרזייה ללא דיאטה אנו עוסקים במניעים שלנו לאכילת יתר, להבדיל מדיאטות שלא רק שאינן פותרות את הבעיה אלא מעצימות אותה. יש לי כמה הצעות: 1. קודם כל לפנות לרופא המשפחה ולוודא שהילד בריא ואין בעיה מטאבולית בלתי מאובחנת ברקע. 2. בשום פנים ואופן לא להפוך את זה לאישו בבית וביחסייך עם הילד. פגשתי לא מעט מקרים בהם הדרך של ילדים למשוך תשומת לב ההורים אליהם היא דרך ההשמנה שלהם שהופכת להיות הבעיה של ההורים ואז מתחיל הקרנבל: דיאטנית פה, מכון שם, פסיכולוג פה, תוכנית מיוחדת שם וכ"ו...זה לא נגמר ולא ייגמר טוב. מעבר לכך שבשלב מסוים הילד הופך להיות כ"כ מזוהה עם ההשמנה עד שקשה לו להפרד ממנה. 3. העובדה שהילד לא פעיל פיזית, אינה סיבה להשמנה. זה רק אומר לי שצרכיו האנרגטיים נמוכים יותר בהשוואה למצב בו היה פעיל יותר. הגוף שלנו יודע לווסת את הצריכה התזונתית בהתאם לצרכיו ואנשים (ודאי ילדים) שמחוברים לגופם ערים לסיגנלים הנשלחים מהגוף באמצעות מנגנון הרעב והשובע. 4. חסר לי הרבה מאוד מידע על הילד, לכן אל תקחי זאת באופן אישי, האמירה היא מאוד כללית, נסי לבחון מה נכון לכם. אנו אוכלים יותר משהגוף שלנו רוצה וצריך כאשר: א. המזון מוגבל בזמינותו מסיבה כלשהי - דיאטה, למשל, גם כזו שההורים כופים עלינו. היא לא חייבת להיות מסודרת, מספיקים מסרים חוזרים כמו: "אכלת יותר מדי" "את זה אתה לא צריך" וכ"ו. ב. אנו נותנים למזון למלא תפקיד בעולם הרגש שלנו. מבדידות ושעמום עד מתח וכעס, לאוכל תפקיד להרגיע אותנו, לנחם אותנו, לשמח אותנו, לרגש אותנו וכ"ו. הקשר הרגשי והטבעי שלנו עם מזון נוצר עם ההאכלה הראשונה כשאמא מחבקת, מעניקה חום ואהבה, מעניקה הגנה ובטחון, מעניקה מגע אנושי. כל אלה יחד עם המזון נותנים מענה לצרכים בסיסיים של כל תינוק אנושי ואנו זוכרים זאת גם בבגרותנו. ישנם מקרים בהם ההקשר הזה כ"כ ברור, ילדים שמחליפים את אמא בעוד צלחת ואת אבא בעוד מקדולנדס. כשההורים מפסיקים או ממעטים לספק את הצרכים הללו. אל תתייחסו אל הילד כאל בעיה, התייחסו לבעיה עצמה. אכילת יתר היא סוג של מצוקה, של קריאה לעזרה ואפילו מרד. זכרי, אנו מגדלים ילדים לטווחים ארוכים וכל פתרון של הרגע לא יפתור את הבעיה בטווח הארוך. והכי חשוב, תהיה אשר תהיה הסיבה, אל לו להורה להכנס למקום של האשמה עצמית אלא ואך ורק למקום של לקיחת אחריות במטרה באמת לעזור ולתקן את המעוות. היו ואהבו, פשוט אהבו. אני חושבת שנתתי קצת חומר למחשבה ומקווה שיהיה לך לעזר. באיכפתיות רבה לאה

לאה יקרה,התרשמתי עמוקות . קראתי שוב ושוב,יש לי מספר נקודות נוספות להעלות. לפי סדר הדברים בתשובתך. 1 - לאחר בדיקות ע"י רופא המשפחה לא נמצאו בעיות מטאבוליות. בנוסף,לאחר טיפול הומיאופטי בעיית האלרגייה לחלב פרות נעלמה ... 2 - שלב הדיאטנית, עברנו ללא הצלחה . היא היתה כל כך אגרסיבית ושיפוטית,ממש אחת שאסור לתת לה להתקרב לילדים , כך שקמנו באמצע פגישה איתה ויצאנו ללא שוב. מאז לא דובר בנושא ! לא עשינו דיאטה והמילה לא קיימת בלקסיקון המשפחתי. 3 - מנגנון הויסות הטבעי של רעב ושובע, אני בספק רב אם המנגנון הנ"ל אמנם פעיל. ודאי שמעת את הביטוי "עיניים גדולות" זו בדיוק ההרגשה שלי. זה טעים,אז הוא רוצה עוד. הוא יכול להיות "מלא" אחרי ארוחה ,אך עדיין לא יסרב לקינוח (במידה ומישהו יציע) והכוונה היא בזמן שאנחנו מתארחים או במסעדה . מגיל צעיר מאד, אם מישהו בקרבתו אוכל,הוא נהייה "רעב" ומבקש לאכול. 4 - א - חטאתי ! חד וחלק, הדברים האלו כן יוצאים לי מהפה, "אתה לא חושב שזה מספיק ?" "בשביל מה אתה צריך את זה ?" "עוד סוכר ?" אוי ואבוי לי ... 4 - ב - פה הלכתי לאיבוד... אוכל,בצורה מודעת ומתוך חשיבה מוקדמת , מעולם לא היה או שימש כשוחד,כפרס או אמצעי ניחום כלשהו. לא היה מצב של "לכשתסיים לאכול תקבל קינוח/סוכרייה/גלידה" אדרבא,סוכרייה לפני האוכל ? אין בעייה. וקינוח אצלנו אוכלים פעם בשבוע, אולי ! לגבי מחסור בתשומת לב הבא לידי ביטוי באכילת יתר, אני יכולה להבין את הקשר, בהחלט, אבל שאלת השאלות היא מה עושים ? תשומת לב לא חסרה לו, לדעתי , לפעמים הוא אפילו דוחה זאת ונמנע מכך. אם יש כעסים ומריבות, בערב לפני השינה - מנקים הכל ומדברים , בד"כ עם המון הומור ומסרים ברורים לחלוטין. בעלי עובד , אך כל ערב דואג לבלות עם הילדים לפחות שעה (לא ציינתי,יש זאטוט נוסף במשפחה בן 3,5 ) אני הפסקתי לעבוד על מנת להקדיש את הזמן לטיפול וגידול הילדים ככל האפשר. אין מפתחות על הצוואר ואין ארוחות מיקרו מוכנות בפריזר . אנחנו לפעמים מתפצלים על מנת לאפשר לשניהם פעילויות המתאימות לגילאיהם השונים. המודעות לנושא תשומת לב לילדים והוצאת התיאורייה לפועל - עובדות אצלנו. והייתי רוצה לחשוב שאמנם כך . האירי עיניי במידה ותראי לנכון. - - - - לסיום, מה כן להגיד ? איך כן לנהוג ? מתי להגיד כן ? מתי למנוע ? איך להסביר ? או שאולי בכלל לא להסביר ? לתת לו להמשיך לצרוך כמויות מזון מוגזמות ? או לא ? מקווה מאד שתוכלי לתת לי מידע נוסף והכוונה רחבה במידת האפשר. בתודה מראש. ענבל . .....

איזה מזונות נחשבים לדלים בקלוריות אך משביעים לזמן ממושך?

נוגה שלום. מעט קלוריות משמעו מעט אנרגיה. שובע היא תחושה שמשמעותה הפיזיולוגית היא סיפוק אנרגטי. לגוף מספיק אנרגיה לשלל תפקודיו ולכן אין כל צורך בתוספת. בכל פעם שרמת האנרגיה הזמינה תרד ובהנחה שגופך הבריא ממשיך לתפקד באופן אופטימלי, הגוף ישלח סיגנלים של רעב. ז"א תגמר תחושת השובע ותתחלף בתחושת רעב בתחילה קל מאוד ובהמשך יגבר. אם את צורכת מוצר דל קלוריות כלומר דל אנרגיה, תחושי שובע לפרק זמן קצר יחסית בהשוואה למצב בו אכלת מוצר עשיר יותר אנרגטית.זה אומר שהפער בין הארוחות משתנה ובסה"כ היומי הצריכה מתאזנת מעצמה כל עוד אנו קשובים לגופנו. תחושות הרעב שובע שלנו מווסתות ע"י מספר מערכות ואינן רק פונקציה של רמת המלאות של הקיבה. הגוף שלנו יודע לספור את הקלוריות בצורה מדהימה ומכוון אותנו בהתאם למה שנוכל. זו הסיבה שע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה אוכלים מה שרוצים. כל נסיון "לעבוד " על הגוף בכך שנעמיס את הקיבה שלנו ב"מוצרי אויר" (דיאט ושאר לייט, המון מים וסיבים) הוא מגוחך. זכרי, המח סופר את הקלוריות ולא יוותר על מה שנדרש להשרדות הגוף. כל "מוצרי האויר" ממלאים את הקיבה לפרק זמן קצר, אך לאחר הספיגה לדם, הגוף יתחשבן. אחד המהפכים שעוברים לקוחותיי בתהליך אצלי הוא שמפסיקים עם צריכה של מוצרים אלה וצורכים אותם רק אם אוהבים את הטעם ו/או המרקם אך בשום אופן לא במגמה לרזות. שלך לאה

נשמע ממש מענין. האם תוכלי לתת דוגמה של תפריט יומי או כמויות/סוגי מזון ליום. אני בת 60 גובה 162 משקל 69-70. ומעונינת לרדת 4-5 ק"ג מה דעתך? מחכה לתשובתך תודה

אני חוזרת על בקשתי אולי מישהו יוכל להוסיף לי מידע קראתי כתבה שיש לאכול ביום לפחות 30 ג' של סיבים מסיסים ולא מסיסים האם למישהו יש תפריט שיש בו כמות כזו של סיבים שיעזרו לבריאות לעצירות וגם לירידה במשקל אם אפשר

נתחיל עם זה שאנו לא מחלקים כאן תפריטים ולא היינו רוצות לתת לזה במה בפורום שיעודו הוא הרזייה ללא דיאטה. ולכן איתך הסליחה על אי יכולתי לספק לך את הסחורה המבוקשת. יחד עם זאת מצאתי לנכון להתייחס להודעתך אשר נוגעת בשני דברים שונים: 1. הרזייה 2. מענה לבעיית עצירות ובריאות כשמדובר בהרזייה, אינני אוהבת את השימוש המניפולטיבי שעושים בסיבים. הוא אינו יעיל למטרה זו ואת יכולה לקרוא זאת בתגובתי לנוגה (הודעה אחת מעלייך). אם בבריאות עסקינן, אין ספק שלסיבים התזונתיים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות ותפקוד מערכת העיכול. עצירות היא מצב שלו בד"כ 3 סיבות עיקריות: 1. חוסר פעילות גופנית 2. צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים 3. צריכת נוזלים לקויה. מעבר לגורמים הללו שהם בשליטתנו יכולים להיות גורמים שדורשים התערבות רפואית. במצבים של עצירות כרונית (שנים רבות) ונטילת לקסטיבים (חומרים משלשלים) , מענה כפי שציינתי לעיל לא בהכרח יעזור. עוד אוסיף שסיבים משני הסוגים קיימים בירקות ובפירות (גם בקליפות ולכן רצוי כמה שפחות לקלוף), בקטניות, בדגנים מלאים - תוכלי לראות על אריזות המזון את התכולה. ודעי שללא צריכת מים מספקת, סיבים יכולים להחריף את המצב (בעיקר הסיבים שמגיעים ממזונות יבשים). הרבה בריאות לאה

רחל בניפיבר (קופסא ירוקה) מצוין ! מחיר 65 שקל.

לא ברור לי מדוע מנהגי האכילה שלי לא השתנו ואני עולה במשקל ?

יכולות להיות סיבות רבות . שינוי מטבולי עקב עליה בגיל או שיבוש הורמונלי. (למשל בעיה בבלוטת התריס). ירידה במסת שריר (עקב חוסר פעילות גופנית). כמו כן מספיק שאת אוכלת קצת יותר ופעילה קצת פחות (לדוגמא הפסקת ללכת ברגל כמו שנהגת והתחלת לאכל פרוסת לחם נוספת שלוש פעמים בשבוע) זה כבר מוסיף משקל לאורך זמן. בנוסף הרבה פעמים אנחנו עיוורים לגבי התנהגות שלנו וקשה לנו לראות מה באמת אנחנו אוכלים. נסי לשאול את הסובבים אותך האם השתנה משהו בהתנהגות שלך.

שלום רב, עד מעט ימלאו לי 53 שנים, עדיין אני "נהנית" ממחזור סדיר, הרגלי האכילה שלי דומים זה שנים רבות. לאחרונה ירדתי במשקלי באופן משמעותי בלא שעשיתי דיאטה מכוונת. אודה לכן אם תסייעו לי להבין את הסיבות לירידה במשקלי (אני מאוד נהינית מהתוצאה היא ממש יסודית ומחמיאה, אך ללא ספק מעוררת שאלה) בתודה חנה

שלום רב, את מתארת מצב בו ירדת במשקל בלי ששינת הרגלים דבר שאת מרוצה ממנו מאד. אני שמחה לשמוע שזה קרה לך אבל כדי להיות זהירה בכל זאת הייתי מבקשת ממך לשתף את הרופא שלך בתופעה. ירידה במשקל בלי שינו בתזונה יכולה להיות בגלל סיבה מבורכת - הגוף והנפש מתאזנים ויש ויתור על השומן המיותר שכבר לא משמש לצרכים ש שימש בעבר, אבל יחד עם זה עלולה להיות סיבה אחרת (בעיה בריאותית כלשהי למשל חוסר איזון של בלוטת התריס או סיבה אחרת) , לכן הייתי מבקשת לשלול בעיה בריאותית ואם הכל תקין להמשיך להנות מגוף בריא ויפה.

בלה שלום רב, תודה על תשובתך, אכן אני מטופלת זה מספר שנים באלקטרוסין 100 מ"ג בשל תת פעילות בבלוטת התריס. אציין שבכל השנים שנטלתי את התרופה עשיתי מעת לעת בדיקות דם והתוצאות הראו על יציבות. בכל השנים הללו משקלי עלה דווקא וזאת למרות הרגלי צריכת מזון זהים. כעת המצב השתנה (כאמור להנאתי כי רבה). אודה לך שוב אם תשובי. חנה

האם זה באמת עובד?

הי omer, נראה לי שאם זה היה עובד המצב של אחוז ניכר באוכלוסיה היה מצוין מבחינה פיזית, לא? זהו מוצר שקיים מספיק שנים על המדפים. אבל יש כאן שאלה נוספת, מה זה "עובד"? אם המשמעות היא שיורדים עם זה במשקל? יתכן מאוד שכן, אבל זה לא צריך לרגש אותנו יותר מדי כי בעצם עם כל דיאטה יורדים במשקל. אין זה אומר שמרזים ומעבר לכך, בטוח עולים אח"כ. לאה

היי שמעתי על משהו חדש שנקרא רז-כיף ואמור לעשות פלאים לשרוף שומנים ולגרום לך לרזות משמעותית תוך חודש חודשיים ולהיפטר מכל השומן בסך הכל אחרי לקיחת כמה כדורים ביום... זה יכול להיות? זה האתר שלהם: www.razkef.com תודה.

וכמו כל דיאטה שמשמעותה, יצירת מניפולציה ונסיון שליטה בתהליכים ביולוגיים באמצעים חיצוניים (כולל תפריט) - זה בסופו של דבר ישמין אותך. אינני רוצה להתייחס באופן ספציפי למוצר שעליו אתה מדבר, אדבר באופן כללי על קטוגריית דיאטת הקפסולות. אם היה בזה ממש, מזמן לא הייתי בשטח. כמי שמכירה את הביולוגיה של גופנו עולות בי לא מעט שאלות נוכח מוצרים שמתיימרים להעלות לנו חילוף חומרים, להשביע אותנו, לבנות אותנו....נו באמת. מציעה לציבור להיות קצת יותר ביקורתי ולשאול כמה שאלות, לדוגמא: מגביר חילוף חומרים? - האם זה מכיל הורמוני טירוקסין? אלה הורמונים המשוחררים מבלוטת התריס ואחראים לקצב חילוף החומרים. אם אכן כן, לא ממליצה לאף אחד לשחק עם ההורמונים האלה. כי ביום שתגמר האספקה החיצונית בלוטת התריס תספיק להתנוון וחילוף החומרים ישכב מעולף על הרצפה. בונה רקמת שריר? - האם זה מכיל את הורמון הגדילה? את הפיזיולוגיה של המאמץ למדתי כמה שנים, למעט פעילות גופנית, הורמון הגדילה ושאר סטרואידים אינני מכירה חומרים שיש להם היכולת לבנות שריר. כמי שעבדה בעבר עם אוכלוסיה גריאטרית הסובלת מאיבוד שריר, הייתי שמחה לדעת על מוצר אפקטיבי שכזה. מפחית תשוקה למתוק? - אוי ואבוי, כי אז הרגנו את הדחף של המח שלנו להשרדות. הדחף למתוק מווסת ע"י נוירופפטידים המופרשים מהמח. תאי המח הם תאים מפונקים שמשתמשים רק בסוכר לצרכיהם האנרגטיים. מאגרי הסוכר בגוף ק-ט-נ-ט-נ-י-ם ולכן צריכת פחמימות מסוגים שונים היא מאסט. ואם המוצר מבטיח לכם דיכוי תאבון (מניעת רעב) או שובע? זכרו שרעב ושובע הם אותות / מסרים / סיגנלים בריאים וטבעיים של הגוף, בדיוק כמו האות לעשות פיפי, לנוח וכ"ו. כולנו נולדנו עם המנגנון הזה שמשרת את הרזים נאמנה. למעשה זהו המנגנון היחידי שיעזור לכם לרזות באמת. שובע? כמה פעמים הרגשתם שבעים וזה לא הפריע לכם להמשיך לאכול? שובע תחושו גם מלאכול פנקייק או תפו"א אפויים. האם זה מבטיח שתנהגו כמו שנוהגים רזים, ואכן תהיו מסופקים ותפסיקו? לא בטוחה בכלל. המשך האכילה על אף איתות הגוף למצב של שובע הוא תוצר של התייחסות מעוותת למזון, לגוף שלנו. בתהליך הרזייה אמיתי אין מקום לדברים מהסוג הזה. מוצרים אלה נמצאים שנים רבות על המדפים - הם לא הביאו את המהפיכה רק ניצלו את המצוקה והגדילו את המחזור השנתי. אם זה היה פתרון ראוי, כמו כל דיאטה אחרת, כבר מזמן היו נעלמים כבדי המשקל ממחוזותינו. אך לא היא, כי אין קיצורי דרך. מקווה שהתשובה מאירה יותר משמאכזבת שלך לאה כמי שהתמחתה גם באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, חסרים ים של נתונים שהייתי מציעה לבדוק: מי היו הנבדקים שלהם? כמה זמן נמשך

עבודה בעיניים. שילמתי 750 ש"ח. לקחתי בדיוק לפי מה שנאמר לי. לאחר חודש- לא ירדתי גרם, לא ירדתי בהיקפים, לא ירד לי התאבון. פשוט עבודה בעיניים. הזהרו.

fשווה לקרוא לעומקו של האתר של ד"ר קונלי-גם מענין,מושך ואמיתי כך לפי נסיוני גם התכשיר הפלאי שלה זה בפרוש תהליך וכדאי להתאזר בסבלנות כי התוצאות מדהימות ומובטחות

לכבוד השנה החדשה חזרה הנוכלת ד"ר קונלי למכור לוקשים לציבור לא נמאס לך להוליך שולל את האנשים החפצים לרזות , הייתי מטופל שלך ומכרת לי את הכדורים שהתגאית שהמצאת. את לא המצאת שום דבר, אולי את הצבע של הקופסא. הכדורים שלך הם וייטהלייף 2000 שנמצאים בכל בית טבע ובית מרקחת. טענת שלא משתלם לך לייצר יותר , ומה עכשיו לקראת ראש השנה ויום כיפור חזרת לרמות את הציבור , אין לך טיפה בושה. להוליך שולל את התמימים והנאיבים החדשים. אני בז לך

לכבוד השנה החדשה חזרה הנוכלת ד"ר קונלי למכור לוקשים לציבור לא נמאס לך להוליך שולל את האנשים החפצים לרזות , הייתי מטופל שלך ומכרת לי את הכדורים שהתגאית שהמצאת. את לא המצאת שום דבר, אולי את הצבע של הקופסא. הכדורים שלך הם וייטהלייף 2000 שנמצאים בכל בית טבע ובית מרקחת. טענת שלא משתלם לך לייצר יותר , ומה עכשיו לקראת ראש השנה ויום כיפור חזרת לרמות את הציבור , אין לך טיפה בושה. להוליך שולל את התמימים והנאיבים החדשים. אני בז לך

כמה קלוריות בערך יש בקפה ביתי? שמכיל כפית סוכר ורבע כוס חלב 5%

מתנצלת על התשובה הלקונית, אך לשיטתנו ספירת קלוריות, נקודות ושאר ירקות לא רלוונטיים בתהליך ל הרזייה. איתך הסליחה . לאה

האם אוכל לחזור לגזרתי הקודמת ? אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע על ההליכון ושורפת כ500 קלוריות באימון אך נראה לי שאולי התזונה שלי לא נכונה כי אני לא רואה תוצאות לא במשקל ולא בהיקפים האם אני יכולה לאכול רגיל בשביל לרדת במשקל ללא מתוקים כמובן ? מה עלי לעשות ?

ודאי שאת יכולה. כל אחת יכולה. תלוי באיזו דרך תבחרי. אך לפני הכל אשמח לכמה תשובות: כמה זמן עבר מאז הלידה? איפה את מוצאת את התזונה שלך לקויה? האם חיית בדיאטה / שמירה לפני ההריון? במהלכו? מדובר בלידה ראשונה? ולמה לעזאזל (אופס, סליחה) "ללא מתוקים, כמובן"? ממתינה בסבלנות לתשובותייך לאה

הייתי בטוחה שכבר עניתי לך. את מעלה כאן 2 דברים שונים, שני מניעי מוטיבציה שונים: בריאות והרזייה. אז בואי נברר שאלה קטנה: אם הייתי אומרת לך שהקפה בו את מתעניינת הרבה הרבה יותר בריא לגופך מהקפה הרגיל או הנטול-קפאין. והייתי מוסיפה שהערך הקלורי שלו כפול מהאחרים. מה היית בוחרת? מה היה עומד מאחורי הבחירה שלך? אני יודעת שאת מנסה להגיע לאיזושהי שורה תחתונה, דעת מומחה. אך אני מעונינת להעביר מסר שהוא הרבה יותר משמעותי בשבילך, לטעמי. להמשך התכתבות פורה לאה

יש אצלנו במשפחה נטיה להצטמג בצדדים. האם ניתן עם אימון ותזונה נכונה להוריד אותם?

שלום רב ברצוני לשאול 2 שאלות: 1)קראתי בהרבה מקוקות שצלוליטיס לא ניתן להוריד, אני בת 24 הנני רזה באופן כללי אך באזור האגן והירכיים נוצרה לי שכבת צלוליטיס עבה ומשמעותית שמרחיבה את הקיפיי וחשוב מזה הפחה את גופי למאוד לא אסטתי ולא מחוטב? אם לא בספורט ולא בדיאטה אז מה עליי לעשות כדי להיפתר מהצלוליטיס בצורה בריאה ומבוקרת? 2)כשאני מעסה ולוחצת על צידי האגן שלי בשכתה השומן-באזור שבו יש לי צלוליטיס אני מרגישה מתחת לעור כמו הרבה גולות קטנות כאלה (מאים כדוריות), מזה בדיוק? מה יש שם בתוך השכבת הצלוליטיס?

הצלוליטיס הוא בעצם תופעה שבה תאי שומן, מרקמת השומן, "נדחפים" ברווחים שנוצרים ברקמת החיבור המקיפה אותם. הרפיון של רקמת החיבור, ככל הידוע לי, גנטי. ואין קשר להיותך רזה או שמנה כי רקמת שומן יש לכולם ואם רקמת החיבור רופפת ובעלת מרווחים בתוכה, תאי שומן יזלגו החוצה. בכל אופן זה יוצר את המראה הגלי. אז את יכולה להבין שמה שאת מרגישה הם שקיקים קטנטנים של תאי שומן שחלחלו מבעד לרקמת החיבור. אינני מכירה פתרון תזונתי לתופעה וגם לא סוג פעילות גופנית כי הבעיה היא לא עם השומן או עם מסת השרירים. הפתרונות הקיימים היום הם בעיקר פתרונות קוסמטיים זמניים. את זה תוכלי לברר בפורום המתאים. בהצלחה לאה

לבירור פתרונות קוסמטיים לצלוליט?

שלום אני בת 38 ושוקלת72 ביחס לגובה שלי יש לי כ10 קילו עודף מישקל.כמה קלוריות ביום אני צריכה ליצרוך, כדי להוריד קילו וחצי או שתיים בשבוע ?דרך אגב חוץ מהליכה של פעמיים בשבוע במשך 30 דקות אין לי פעילות גופנית רצינית אחרת .בתודה

סימה היקרה שלום רב. ספירת קלוריות לדעתנו לא רלוונטית להרזיה. עובדה - אנשים רזים טבעי לא ספרו קלוריות לעולם ונשארו רזים. אכילה על פי קלוריות מביאה לתסכול רב שבסופו יש התנפלות על מזון ועליה במשקל שירד בעמל רב. בגישה בה אנחנו עובדות לא אוכלים על פי קלוריות אלא על פי צרכים של הגוף. מקווה שעזרתי.

אני עוד מעט בת 54. המחזור האחרון היה בנובמבר 2005. אין לי שום תופעות לווי. תודה לאל. אבל, הוספתי המון במשקלי. אני לא אכלנית גדולה, לא אוכלת שומני, לא אוכלת הרבה לחם ופחממות, קצת חולשה למתוק, אבל בגדר הנורמה ללא הגזמה. אני לא עוסקת בספורט בשלל רצועה צולבת קרועה וקרע חלקי במניסקוס בברכי.בעבר רקדתי ריקודים סלוניים מספר פעמים בשבוע ולא יכולה יותר. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המשקל שלי וזה מתסכל אותי. אנא תשובתך. תודה

שלום לוסי. עם גיל המעבר, מתרחשים שינויים רבים בגוף האישה שהגורמים המניעים להם הם הורמונליים בבסיסם. בדיוק כמו בגיל ההתבגרות. הורמונים זה הסיפור כולו. אחד השינויים שחווה גופה של אשה בתקופה זו הוא שינוי בהרכב הגוף, משמע שינוי ביחס בין רקמת שומן ורקמת שריר. זה גורם לשינוי בצורת הגוף. עליה במשקל היא תופעה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר אך אין לה הסבר פיזיולוגי, למעט ההסבר שארחיב עליו כעת. בשל שינויים בהרכב הגוף (מסת השריר מצטמצמת), חילוף החומרים יורד ומכאן שהדרישה האנרגטית לאנרגיה פוחתת. המשמעות היא שהגוף זקוק לפחות מבעבר. ז"א שמה שנראה לך נורמלי וסביר בעבר כנראה לא רלוונטי לצורכי גופך היום. נשים שחיו את חייהן ללא דיאטות, שמירה, אכילה מאופקת ושליטה מתמדת על משקלם והמזון הנכנס לפיהם אלא תוך הקשבה למנגנון הרעב שובע שלהן לא עולות במשקל ואכן מעידות על כך שמשקל גופן לא השתנה. הן בהחלט יכולות להתלונן על כך שהבטן ו/או הזרועות קצת יותר רופסים מבעבר ושהיום הן מרגישות צורך להפעיל את גופן פיזית (כדי להעלות מסת ומתח השרירים). נשים בגיל המעבר, בניגוד אלייך, חוות גם שינויי מצב רוח תכופים שמובילים אותן לאכילה רגשית מרובה מה שתורם שוב להשמנה שלהן. במקרה שלך גם ההפסקה בפעילות הפיזית מוסיפה לירידה בצרכים האנרגטיים-קלוריים של הגוף. אני מבינה מהודעתך שלימדת את עצמך לחיות בהגבלה ושהצריכה ע"פ הידע שלך נראית לך סבירה. למען האמת צריכה סבירה מווסתת רק ע"י סיגנלים ביולוגיים ואם את רוצה ליצור שינוי במשקלך (משהו שהוא לחלוטין אפשרי) עלייך ליצור קודם כל שינוי בגישתך. לא לפצוח בעוד חסכים (זה יחזור אלייך בהמשך) אלא לתת לעצמך מתנה ולהחזיר לעצמך את הקשר שלך עם הגוף. אל תשאלי "מה הגוף יכול לעשות למעני" תשאלי "מה אני יכולה לעשות למען גופי" נשמח להיות לך לעזר. בהצלחה לאה

כל אשר הבאת כאן מוכן לי בהחלט. אני קשובה לגופית בדרך כלל ואכן שמתי לב שגופי דורש פחות מבעבר. אני לא מנסה לחפות על חסרים כאלה או אחרים ע"י אכילה. אולי היה מצב כזה מדי פעם בעבר הרחוק, אבל לא עוד. אני מקבל את השינויים שמתחולללים בגופי בהבנה ומתייחסת אליהם כאל עוד שלב בחיים. אבל מה אני עושה כדי לשנות את העליה במשקל ואי הצלחה בירידה? לא עסקתי כל חיי בדיאטות למינהן, רק מדי פעם. תמיד קבלתי את עצמי כפי שאני. אבל עכשיו זה ממש מפריע לי. המראה שלי במראה לא מוצא חן בעיניי. אני מודה שגופי מתנהג מאוד שונה מאשר רוב הנשים. למשל הריונות: הריון ראשון>עליה של 8.5 קג' והתינוק נולד 3.000קג', הריון שני>עליה של 4.5 קג' ומקשל הילוד 3.250 קג' והריון שליש>עליה של 2.5 קג' והילוד 3.5 קג! ללא הכאות והרגשות שונות. כל דיאטה שניסיתי מסתכמת בכאבי קיבה חזקים וללא תוצאות רצויות.

קודם כל שלום, אני שני ואני בת 15ו אני שמנה ! , והפעם הראשונה שקבילתי מחזור היה בגיל 13 כתה ו' ומעז היו לי איחורים רצינים של מספר חודשים בין מחזור למחזור הבעיה שלי שאני עדיין לא מוכנה נפשית ללכת לרופא נשים . ורציתי לדעת האם יש קשר בין זה שאני שמנה ..לבין זה שיש לי איחורים ענקים במחזור?. אשמח לתשובה . (:

שלום, אני בת 27 ולפניי שנה וחצי הפסקתי לנטול גלולות נגד היריון. לא קיבלתי מחזור חצי שנה ומאז ע ליתי המון במשקל. תמיד הייתי ילדה ובחורה רזה. לאח חצי שנה ללא וסת קיבלתי אותה באופן מסודר מספר חודשים והמשקל ירד אבל לא חזרתי לעצמי לגמריי. לפניי חמישה חודשים טסתי לטייל בהודו וכבר ארבעה חודשים המחזור לא מגיע ושוב עליתי המון. אני עדיין לא בארץ ואובדת עצות. אני נוטלת תרופות טבעיות שאמורות להחזיר את הוסת אך בינתיים אין תוצאות. אשמח לדעת האם יש קשר ישיר בין אי קבלת הוסת לעלייה המשמעותית במשק ומה ניתן לעשות בעניין. תודה מראש.

קראתי באיזה מאמר שבקפה ללא סוכר וללא חלב יש 105 קלוריות! זה נכון ?

אני מתנצלת אך בפורום הזה אנו לא מתייחסים אל המזון שלנו כאל קופסת/גוש קלוריות. לאה

שלום רב. אני בן 24 BMI-30.6 חישבתי באמצעות מחשבון באינטרנט את כמות הקלוריות המומלצת עבורי והתוצאה הייתה 3400 קלוריות ביום. ערך אנרגטי של ארוחה רגילה במק'דונלדס לדוגמא הוא כ-950 קלוריות. בחישוב פשוט זה אומר שאם אני אוכל בוקר צהריים וערב במק'דונלדס אני עדיין אמור לרדת במשקל. איכשהו זה לא נשמע לי הגיוני... :) מה אני מפספס פה? תודה רבה

איליה, מחשבונים ונוסחאות מהסוג הזה שציינת הם כלי חיזוי סטטיסטיים שהשימוש בהם הוא נסיון לנחש כמה הגוף צריך. ולמה לנחש אם אפשר לדעת? בעיני כל נסיון כזה הוא מגוחך ואפילו טפשי כיוון שהדרך היחידה לדעת (עם דגש חזק על - "לדעת") היא דרך שיקום התקשורת עם הגוף שלך. הגוף שלך מתקשר איתך בדרכים רבות ומגוונות, למשל - כששלפוחית השתן מלאה הגוף יגרום לך לחוש אי נוחות ובעצם מעביר לך מסר להתרוקן. באמצעות תחושת העיפות מעביר לך מסר למנוחה, באמצעות כאב מעביר לך מסר כי יש משהו הדורש תשומת ליבך וטיפולך ועוד. כל אלה נועדו לעזור לך לטפל טוב בגוף שלך שמבקש לא רק לשרוד אלא גם לחיות ברווחה פיזית-בריאותית-נפשית. וכך גם מסרים בנוגע לרעב ולשובע - אלה המסרים שמגדירים עבורך בדיוק, לא בערך, מתי, מה וכמה אתה צריך על מנת לחיות טוב במשקלך האידיאלי. אינני יודעת אם הערך האנרגטי הוא 3400 קלוריות או לא. האמת היא שגם אין לי כוונה להתיימר ולנחש (גם אני מכירה את הנוסחאות) כי זה מעולם לא עזר לאף אחד באמת. ומה שבטוח הוא שהדרישות האנרגטיות משתנות מיום ליום, מעונה לעונה. הן משתנות בהתאם למגוון פרמטרים כך שיתכן שיהיה יום שזה יהיה יותר מדי וביום אחר מעט מדי. איך נדע? נסמוך על הגוף שלנו, נקשיב ונגיב. זו הדרך היחידה שעליה אמליץ, הרזייה אמיתית ומוצלחת לעולם תגיע מהפנים החוצה, ולא ההיפך. ולגבי מזון מהיר, בתאבון. גם זה אוכל. ולגישתי אין מקום לאמירה שלי כדיאטנית "לא להגזים או לא רצוי" כי אני יודעת שבתהליך ההרזייה שעוברים אצלי, אנשים לא מגזימים בכלום והכי חשוב, זה בא מתוכם, מתוך הבחירה החופשית שלהם, ואני...בינהם. הקשר המחודש עם הגוף מכוון בצורה מושלמת. אז אני לא יודעת אם עכשיו זה מסתדר לך יותר או פחות אך מקווה שאיזשהו מסר עבר. שלך לאה

אני בת 30, כ 16 שנים נאבקת עם בעיית משקל. רוב השנים הייתי סביב 5 קילוגרמים מיותרים אותם הייתי מורידה ומעלה כל שנה. מידי פעם היו התקפי אכילה, וכל הזמן, בלי שום קשר לכמה שקלתי, הייתי מרגישה שמנה.. בשנתיים האחרונות התחלתי לעלות במשקל בלי להוריד ואז הפסקתי לעשן ועליתי עוד קצת במשקל. מה שהביא אותי למצב של 10-15 ק"ג עודפים. (אני גובה 1.60, שוקלת 68 ק"ג). אני באמת לא אוהבת דיאטות, ולא מאמינה בדיאטות. (אני מסוגלת לאכול מעט ולרזות אבל אז ברגע שאתחיל לאכול כרגיל, אעלה הכל בחזרה..) לפני כשנה, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולנסות לאכול בריא יותר. ארוחות בשעות מסודרות, פחות מטוגן, פחות קמח לבן, פחות ממתקים וכו' וזה די מצליח לי, אפילו בקושי יש לי התקפי אכילה.אני משלבת גם הליכות ברגל ומידי פעם שוחה (לא מצליחה להתמיד לצערי). אבל, מאז לא רזיתי בכלל, אפילו עליתי קצת. אז אני מאוד מתוסכלת. האם חייבים לרעוב כדי לרזות? או שעלי להשלים עם המשקל העודף? אני לא יודעת מה לעשות. אני ממש רוצה לרזות ומבחינתי אני כבר שנה "ילדה טובה" (יחסית לפעם כמובן) ולא רואה תוצאות (אז בבקשה אל תגידו לי שזה לוקח זמן ולא למדוד כל יום..) מה עושים? 10 קילו זה לא מעט ואני גם מתחתנת בקרוב

ענת יקרה, את מתארת מהלך חיים קלאסי של מדיאטיים (אנשים שחיים במשטר דיאטה) כרוניים, וכל נסיון שלך לאלץ את הגוף שלך לרזות במניפולציה כזו או אחרת, גם אם מדובר באכילה בריאה ימשיכו להוביל אותך מעלה מטה, מעלה מטה, מעלה, מעלה... זה מדהים כמה התאור שלך מזכיר לי את מי שהייתי מגיל 14-15 עד לפני 3 שנים. מאושרת שזו כבר היסטוריה רחוקה שזה כבר לא חלק מחיי. אפילו הנתונים הפיזיים שלנו היו דומים. וגם אני, כדיאטנית (מצוינת, אציין בענוה) כבר חשבתי לוותר ופשוט לקבל את עצמי עם 13 הק"ג המעיקים. אז מה שאומר לך היום זה אל תתפשרי על ההרגשה הטובה שלך, אל תתפשרי על הגוף הקל, הנינוח הבריא והרזה שנולדת לחיות בו. מה שאני יכולה להציע לך הוא להתחיל תהליך הרזייה אמיתי להשגת תוצאות נפלאות ויציבות. תהליך שיכלול שינוי גישה ותפישה, חיבור מחדש לגוף, עבודה מודעת. לא תאמיני כמה זה יהיה קל פתאום. כן, זה ידרוש למידה חדשה ואימון, ולגבי הזמן ...? זה תלוי בך ובמה שתביאי לתהליך ובכל מקרה אלו פרמטרים שבתהליך אמיתי (אם את רוצה להיות רזה ולחיות חיים של אשה רזה באמת) לא ניתן להתעלם מהם ולעקוף אותם. כל נסיון שלך לתת מענה "קוסמטי" מיידי, יביא אותך בדיוק לאותה נקודה ומעליה. יש לך כבר את הנסיון ומקווה שגם את ההבנה. אשמח לעזור לך באמצעות מיטב יכולותיי ונסיוני המקצועי. בהצלחה לאה

היי לאה תודה על התגובה המהירה והתומכת.. אני לתומי חשבתי שהשינוי בגישה שעשיתי בשנה האחרונה היה השינוי הנחוץ אבל כנראה שבראש משהו עוד דפוק, והעדות היא שבאמת עוד לא רזיתי, אפילו קצת. באילו מסגרות ניתן לפנות אליך ולהיעזר בך?

אני בת 33 מזה חודש וחצי שאני עושה הליכה שעה ביום במסלול מאוד קשה כמו כן אני משתדלת לאכול נכון (פירות ירקות חטיפי אנרג'י במקום ממתקים וכמובן גם משלבת עוף ובשר במידה).יש לציין כי במהלך חודש זה לא שמנתי אך גם לא ירדתי אפילו גרם אחד אני בטוחה שמשהו בתהליך זה אינו נכון וחשבתי אולי ללכת לבדוק את בלוטת התריס -אבל לפני שאני רצה לכל מיני בדיקות הייתי רוצה לקבל כמה טיפים בנוגע ל"שינוי הגישה להרזייה" איך עושים זאת ומה לא תקין אצלי אני מיואשתתתתתתתתתתתתתתת לתשובתך בהקדם אודה...

שלום אופירה. אני שומעת שאת מאד מאד רוצה לרדת וכמה שיותר מהר. את עושה מה שנראה לך נכון כלמור אוכלת נכון ועושה הליכות קשות וכמובן מצפה לתוצאות במשקל כשאת לא רואה תוצאות את ניהיית מתוסכלת ואולי שוקלת להפסיק את התהליך. מה שאת מתארת זה התהליך הקלאסי של גישת הדיאטה. גישה שאומרת שאם תאכלי פחות ותעשי התעמלות את תרדי. הבעיה היא שגישה זו לא לוקחת בחשבון פרמטרים שונים כמו למשל היסטוריה של משקל שלך שלא סיפרת עליה. אם לדוגמא עשית הרבה דיאטות בעבר יגיב גופך בשמירה על השומן כל פעם שיתחיל תהליך של דיאטה. יש עוד פרמטרים רבים נוספים שיכולים לא לאפשר לך לראות תוצאות מידיות. בגישת הרזיה ללא דיאטה חשוב להתחיל לחשוב אחרת למשל לא בדרך הלינארית של פעולה מול תוצאה. תפסיקי להישקל ולמדוד את מה שאת עושה במונחים של הצלחה וכישלון ופשוט תהני מתזונה בריאה ואיכותית ופעילות גופנית שאת עושה. ברגע שגופך ירגיש שהפסקת לצפות ממנו לרדת הוא יתחיל תהליך של ירידה ובעקר בשומן שזה המקום בו אנחנו מעדיפים לראות את התוצאות. בהצלחה.

אופירה, שלום. תהליך הרזייה בדיוק כמו שנשמע הוא תהליך. תהליך אמיתי של שינוי. כך אני מתייחסת לזה. אני מכירה היטב את הדחף הזה של אנשים המבקשים לרזות להכנס לפעולה כאן ועכשיו ולהשיג את התוצאה, אם אפשר, אז אתמול. תחושת הדחיפות משקפת את דפוס הצורך בסיפוק מיידי. כשאת חשה אנרגיה רגשית גבוהה לפעולה. הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לך זה ההבנה שזה בדיוק מה שגורם לאין-ספור כשלונות. השעני לרגע לאחור ונסי להזכר כמה פעמים היית בסרט הזה? כמה פעמים בעבר היית במקום הזה? ומה קרה בפועל? מדוע, בעצם, את מתמודדת עם זה שוב, עכשיו? על מנת לעבור תהליך אמיתי של שינוי ולהפוך לאדם רזה (להבדיל מאדם שאפשר לכנותו "המרזה המתמיד") בעל מימדי גוף צרים יותר ויציבים שחי בשלווה ובטבעיות עם גופו והסביבה התזונתית-קולינרית שלו, עלייך קודם כל לייצר גישה חדשה שתאפשר לך לעלות על המסלול הנכון וגם להשאר עליו. גישה זה משהו שאנו בונים לבנה על לבנה, משהו שדורש התנסות, הפנמה והטמעה. לא בונים גישה ותפישה על טיפים. מצטערת אם לא סיפקתי את הסחורה אך מקווה שבכל זאת קיבלת משהו. בהצלחה לאה

לאה יקרה, תודה על כל השאלות והאכפתיות. אני בת 35, צמחונית מזה 20 שנה, צורכת ביצים ומוצרי חלב אך לא "חיות" גם לא בצורה מזערית (דרך אבקת מרק או רוטב). מרגישה עייפות מאז ומעולם, לעיתים מאד קשה. קישרתי את העייפות לצמחונות אך גם להתמכרותי למתוק, ממנה אני מתקשה להיגמל. אכילת בשר, בכל מקרה, לא באה בחשבון מבחינתי. כאמור, מתוך מטרה לרזות (כ5 ק"ג עודפים שהתיישבו באזור הבטן) ולשפר את ההרגשה הכללית נועצתי בדיאטנית מוסמכת בעלת גישה טבעית דווקא. ההסברים שלה היו מאד משכנעים אך לבסוף הפרקטיקה שברה אותי (למרות שהסכמתי עם התיאוריה). נדמה לי ששאר התוספים שקיבלתי בדיאטה רלוונטיים יותר לניקוי ומאחר ואינני בניקוי כעת חשבתי שלפחות אמשיך עם האומגה. זו הייתה המחשבה שמאחורי השאלה. לגבי הדרכה- במהלך השנים אני עוקבת אחר רמות הB 12 והן סבירות. אני יודעת מה חשוב לי לאכול כצמחונית אך לא כ"כ אוהבת את האוכל הבריא ולכן רב הזמן, האוכל שלי מורכב ברובו מפחמימות והמון מתוקים. אשמח מאד להארותייך. תודה!

שלום לך האם בדקת צליאק? עיפות קשה יכולה להיות הסימן היחיד לצלאק כמו גם עצבנות, חסר פוריות, דיכאון לא מוסבר ואנמיה. אני מציע לך לבדוק זו בדיקה מאד פשוטה.

אתחיל עם זה שאני מרגישה מאוד לא נוח עם החיבור שאת עושה בין בריאות להרזייה. אסביר את כוונתי. בריאות היא מצב של רווחה פיזית, רגשית-נפשית וחברתית כאחד. אני לא בטוחה שאני חיה בריא ונכון אם אם אני אוכלת מזון "בריאות" ומרגישה נורא ואיום, בלתי מסופקת, מקופחת, חסרת אנרגיה, טרודה ועסוקה רוב הזמן בעניני משקל ואוכל ו/או מנותקת מחברים (את יודעת ארועים עם מזון כזה ואחר וכ"ו). לשיטתי, לספק בריאות לגופנו הוא רק סעיף קטן מתוך תפישה שלמה שכותרתה היא לתת כבוד לגופנו. רק מתוך המקום, ההחלטה והבחירה לכבד את גופנו ואת עצמנו, אנו נעניק לו גם בריאות. לא בהכרח בשלב ראשון, כללים תזונתיים "בריאים" הם דרייב חלש מאוד (זו הסיבה למה זה קשה ולמה נשברים). הם אינם כח מניע להרזייה. ולכן התהליך אצלי תמיד יתחיל מהמקום של הקשבה וחופש, החופש לבחור מה שהגוף שלי זקוק לו. הבחירות הבריאות באות באופן טבעי אח"כ ואצל כולם. אמירה שכיחה בקרב לקוחותיי היא "את לא מאמינה, הייתי רעבה וכל מה שרציתי זה סלט ירקות או יוגורט עם גרנולה" נשמע הזוי למי שמתוכנת מבחוץ, אך זה המצב כשאנו חיים בהרמוניה עם גופנו ומכבדים את צרכיו הפיזיים. נוכח העייפות הכרונית, אינני מופתעת מהצורך במתוק. אך כיוון שמשתלבים להם כאן כוחות פיזיים, רגשיים-תודעתיים, אינני יכולה לקבוע, אם כי הכיוון די ברור לי. אנו, בני האדם מוגדרים "אוכלי כל" וגופנו בנוי לצרוך מהכל בצורה מאוזנת אם רק נקשיב ונגיב בצורה הולמת . בהעדר מחלה או פגם פתולוגי כלשהו ברקע, אלו מסרים גופך שולח לך באמצעות תחושת העייפות? אלו מסרים הוא שולח לך בכך שהוא דוחק בך לספק לו מתוק. לא הכל פסיכולוגי, אנו עוסקים כאן במערכות פיזיולוגיות בעלות צרכים ברורים וכל ניתוק בתקשורת ורצון לכפות דרך כזו או אחרת מובילה לחוסר איזון. בהקשר לדרך החיים הצמחונית שלך, פרט למה שהציעה בלה, הייתי בודקת מצב מאגרי ברזל שאותם לא ציינת. בעוד ויטמין B12 אנו יכולים לספק גם מביצים וגבינות, המקור הטוב ביותר לברזל בגוף האדם הוא מן החי. כלומר, בשר. אני יכולה להניח שגם את זה את יודעת כצמחונית של 20 שנה ולכן הנתון הזה מאוד חסר לי כאן. אין מצב שאני אשכנע אותך לאכול בשר (אם כי הייתי רוצה) אך לפחות להסב תשומת לב. אגב, איך צריכת הנוזלים שלך? בנוגע לאומגה 3, כיוון שכבר ציינתי בתגובות שונות שלי בפורום את התייחסותי הרצינית לתוספים. באופן אישי אינני נוהגת להמליץ וגם לא אעשה זאת עכשיו. אני מציעה לך מתוך כבוד רב לבריאותך לפנות למי שמומחה בתחום הן לגבי מינון והן לגבי שילוב עם רכיבי תזונה אחרים. וואוו כמה כתבתי, מקווה שגם הארתי משהו. המון בריאות ושמחה. שלך לאה