המאבק המתמיד בין השכל לבין הרגש

בוקר טוב לכולן ! כמה ימים מדוכדכים עברו עלי, שילוב בין בעיות בריאות לבין לב דואב (מי אמר שהאהבה היא רק גן של שושנים.....) התעוררתי הבוקר עם מחשבות ישנות נושנות ומטרידות, אותה דילמה שמלווה אותי כמעט מאז שאני זוכרת את עצמי - המאבק בין הלב לבין המוח. אני מסוגלת להיות אדם פרקטי מאוד. חברתי הטובה, "אחותי" (מלווה אותי מאז היינו ילדות), טוענת תמיד שכאשר היא נדרשת להתלבט בהחלטה קשה, ללא היסוס היא תמיד תפנה אלי כי היא יודעת שאפשר לסמוך על השכלתנות וההגיון השקול שלי. נו יופי... מן הסתם, לייעץ לאחרים הלא זה תמיד הדבר הקל ביותר בעולם, לא ?... למה איני מצליחה לעשות את אותו הדבר עבור עצמי, כאשר הדבר נוגע לעניינים של הלב ? נדמה לי שוודי אלן אמר פעם שללב יש הגיון משלו, ואני כל-כך מתחברת למשפט הזה. מוצאת את עצמי הולכת בעקבות הלב, גם כאשר השכל הישר מנסה לטעון כנגד. מצב שגורם לתסכולים לא מעטים. תוהה האם אגיע פעם למצב של איזון, האם ארגיש באמת שניצחתי במאבק הזה, ושלשני הכוחות האיתנים הללו, הרגש והשכל - יש משקל שווה בתוך המשוואה של החיים שלי. היתכן....?

הי שירה בוקר טוב, אכן נכון, תמיד קל לייעץ לאחרים ואנחנו לעצמנו עובדים עם הרגש (ברוב המקרים, לא תמיד). אני מאמינה שאת תוכלי להגיע לאיזון. זה עניין של רצון ושל זמן. אני טוענת שכל תכונת אופי ניתן לשנות (רגישות, תסכול, חוסר בטחון וכו') - הכל. אם הרגש משתלט עליך לפעמים ובראש את יודעת מה נכון לעשות אך הרגש עובד, תעבדי על זה. בהתחלה זה קשה וקשה לכבוש את הייצר, אך אם פעם פעמיים תעבדי עם הראש, למרות שהרגש אומר הפוך וזה יכאב לך - אני מכינה האותך - אבל אחר כך תשאי פרי, הואיל ותרגישי שאת אדון ולא "עבד" הואיל ואת שלטת במחשבה שלך, ברצונות שלך ולא הם בך. וכשתרגישי טוב עם עצמך, תחושי בטחון עצמי גבוה. אני חושבת שכל העניין שכל/רגש זה עניין של בטחון. מנסיוני למדתי שאנשים שעובדים עם הרגש הם חסרי בטחון ואפילו תלותיים באחרים, דבר שגם ניתן לתקן אם רוצים. שוב, לא שלהיות רגיש זה רע, ונהפוך הוא, יש בזה המון צדדים חיוביים מאשר להיות אדם קר ומנוכר. אני מקווה שעניתי לך ועזרתי לך. ושוב, תשתדלי להיות "אדון" ולא "עבד" לרגשות שלך.ושתרגישי אדון - תראי כמה את חזקה, אסרטיבית, עם חוט שדרה ועומדת על הרגליים. בהצלחה... ליאת

בניסיון למצוא את האיזון בין שכל ללב ימימה אומרת ללכת על מה שאומר השכל כשיש את הסכמת הלב. וזה לא פשוט. להיכנס פנימה לתוך עצמך, לעצור את הדהירה של הלב, ולבדוק מה הוא אומר אל מול השכל. יש נקודה, שמאד קשה לי לתאר במילים, נקודה שבה במאזניים האלה של לב מול שכל יש את הסכמת הלב, ואז יודעים שזו הדרך הנכונה באמת. אני חושבת שנקודת המפתח, עכשיו כשיש לך את הצעד החשוב של הזיהוי, שאת פועלת מתוך רגש בלבד, את כבר עשית צעד אחד קדימה. אז לאחר הזיהוי יש עיצור. מן FREEZE כזה, שאותו את צריכה לעשות בהכרה, במודעות. ואז לקחת מידת רוחק, לשים על שדה ההכרה את הלב ואת השכל ולבדוק. האמת הפנימית שלך תראה לך את הדרך הנכונה.

הלב והשכל, לא רק הרגש או השכל הישר, זה הרבה יותר עמוק ומורכב מזה. ולהגיד על זה לב, ועל זה שכל, זה לפעמים לטשטש, שטחי לפעמים, ולפעמים לחטוא לאמת. יש מצבים ומקרים שבלב יש גם שכל, ושבשכל יש גם לב. ויש מצבים ומקרים בהם אין טיפת לב. השכל הישר הוא חשוב ביותר, אבל הלב, הוא עוד יותר חשוב. לב זה התחשבות, אהבה, דאגה, אכפתיות ועוד. ואני לא בעד לב בלי שכל. העניין הוא המחיר שאת משלמת, והאם את יכולה ורוצה לשלם אותו. והעניין הוא הפרטים. צריך בהחלט להיכנס לפרטים, ויש פרטים שהם שוליים יותר (ברגשות ובשכל), ויש שהם משמעותיים. ויש גם עניינים של איסטרטגיה וטקטיקה. יש דברים שבהתחלה צריך לעשות ככה ככה, ואחר-כך, אפשר יהיה גם אחרת. מאמי, דיברתי סינית...? אגב, החלפתי את שמי בפורום לנוע?ל'ה.

ג'ול, מסכימה עם כל מילה, בתיאוריה הכל נשמע מובן ובהיר וברור אבל... את יודעת, היישום כל-כך קשה לפעמים. בעיקר כאשר זה נוגע לאהבה, מבחינתי. נועל'ה (הנה, שיניתי :-) ) בכלל לא דיברת סינית. כלומר, אני חושבת שלא כי עובדה שהבנתי אותך לגמרי ולמיטב ידיעתי איני דוברת סינית... המחיר הזה שאנו משלמים על ההחלטות שמבצעים עם הלב או עם הרגש, המחיר זה בדיוק לב לבו של העניין. הלא אם לא היה מחיר - לא היתה כלל דילמה.... גם אני מרגישה שצריך להתחשב בלב, באינטואיציה הפנימית הזאת וחלילה לא לנסות להיות חירשים לקולו של הרגש, להיות קשובים אך ורק לקולו של ההגיון הקר. חבר טוב התמודד פעם בהתלבטות קשה בחיי האהבה שלו. הוא סיפר לי שחבר אחר שלו "נזף" בו על כך שהוא נותן ללב שלו להחליט את ההחלטות ושעליו להתעלם ממה שהלב "אומר" לו, ולהקשיב אך ורק לקול ההגיון הישר.... כל-כך כעסתי כששמעתי זאת. שאלתי אותו איך הוא היה מגיב לו מישהו היה אומר לו ההיפך: תתעלם מההגיון, אל תקשיב כלל לשכל הישר שלך ותפעל אך ורק על פי צו לבך.... האם עצה כזו היתה נראית לו סבירה ? אז מדוע שהעצה ההפוכה תהיה סבירה...? ובכל זאת, יש הרבה אנשים שסבורים שכאשר עלינו לבצע החלטות מורכבות, עלינו כביכול לנטרל את הרגש ולהתחשב רק בהגיון... מוזר. הלב שלי ספג לא מעט מהלומות במהלך חייו הקצרים-יחסית ובכל זאת הוא עדיין החבר הכי טוב שלי...איני מסוגלת שלא להקשיב לו. תודה על הפידבק ! :-)