קטיעת רגלים בבית חולים

ההחלטה על צורך בקטיעת רגל מבוססת לרוב על בעיה הגורמת לכך שהרגל לא מקבלת מספיק דם עורקי עם חמצן וחומרי מזון ואז מופיע נמק = השחרה של הרגל או פצע - כיב שאינו נרפא. כאשר אי אפשר באמצעות ניתוח מעקף כלי דם או צינתור לחדש אספקת דם טובה לרגל וכאשר מצב הרגל הוא כזה שהשארתה עלולה לסכן את חיי האדם, מחליטים על קטיעה. במיעוט המקרים קטיעה מתבצעת בעקבות חבלת מעיכה לרגל כגון בעקבות דריסה של מכונית גם אם אי אפשר להציל את הרגל בעקבות פגיעה לא הפיכה ברקמות. במידה והחולה המועמד לקטיעה צלול מבחינה מוחית ומחשבתית, אסור לכפות עליו את ניתוח הקטיעה ללא הסכמתו. אם מתרשמים שיש פגיעה ביכולתו החשיבתית, ישנו הליך שלם שמערב רופאים, משפחה ונציגים משפטיים ובסופו מוחלט האם ניתן לבצע קטיעה בלי הסכמת החולה.