DVT

לפני שנה בעקבות לידת שהסתבכה: המהלך לידה רגילה גרר איבוד הכרה ופרכוסים חריפים –פינוי לחדר ניתחו קיסרי-הורדמתי למשך כ 3 ימים תחת הנשמה בזמן האשפוז נתנו לי מדללי דם וחשוב לציין כי הוחדר לי עירוי עמוק בווריד המפשעה (עד היום סיבת ההסתבכות לא ברורה-סברות הם : Eclampsia חריפה ,תסמונת PREES או רגישות לחומריי הרדמה) קיבלתי DVT ברגל ימין באזור המפשעה. לצערי הבעיה לא אובחנה בזמן (שכבתי עם כאבים ורגל נפוחה כשבוע ימים ללא טיפול). כשסוף סוף הותחל טיפול קיבלתי קלקסן בשלב הראשון ולאחר מכן כדורים לדילול הדם(קומדין) במשך כבר כשנה. נרמז לי בזמנו כי כיוון שהיה עיכוב בקבלת טיפול בזמן לא ניתן לבצע ניתוח להוצאת הקריש אלה חייבים להתחיל טיפול במדללי דם בתקווה שהקריש יתמוסס בדם. בדופלר שנעשה לאחר כ 7 חודשים מתחילת הטיפול ניכר כי היה שיפור משמעותי הקריש קטן יותר ונראה כי מתחיל להיפתח מעקף אך בדופלר שנעה לפני כשבועיים שמר על מצב ללא שינוי כלל(פער בין דופלר ראשון לשני כ ארבעה חודשים ללא כל שינוי ) המטריד יותר הוא שהובהר לי כי אין טיפול כלשהו לשיפור המצב למעט לבישת הגרב האלסטית בעצם לכל החיים. רציתי לדעת: • רופא ורידים המליץ להפסיק את כדורי הקומדין ולגרוב גרב אלסטית לכל החיים-האם יש סיכון מסוים בהפסקת הקומדין ?האם יש צורך להפסיק בהדרגה? • האם התחדש משהוא בתחום – הטיפול היחיד הוא חבישת גרב לכל החיים? • משם מה אף רופא לא הנחה אותי לגרוב גרביים במהלך כל השנה האחרונה –האם ניתן להתחיל עכשיו? ואיך ניתן לבחור גרב מתאימה? • מדוע לא ניתן לעשות התערבות כירורגית בכדי להוציא את הקריש ?