שינה

בתי בת 5 וחצי חודשים.יונקת מלא ובריאה. היא תינוקת מאד עירנית ולא ישנה הרבה ביום למרות שהיא עייפה! בלילה ישנה יותר אבל מתעוררת לינוק וחוזרת בד"כ לשון. עד לפני כ-חודש וחצי בערך ישנה רק במיטה שלה בלילה וביום. בלילה היתה קמה לינוק וחוזרת לשון פעמיים בלילה בד"כ. לפני כחודש היתה חולה והשתעלה המון אז ישנה איתנו במיטה.הנקתי אותה בשכיבה בלילה והמשכנו לשון.. דבר זה הפך להרגל לשתינו והמשכנו גם כשהבריאה.חשבתי שאולי זה יייקל עלי את הקימות להניק, (מה שהסתבר כנכון) ויהיה גם לה יותר טוב לשון צמודה אלי.(הבנתי את חשיבות המגע והקירבה אלי וכו') שאלותיי: אנחנו רוצים להחזיר אותה להרגל לשון במיטה שלה.מה את ממליצה? האם חשוב שתישן איתנו? (מבחינתה, כמובן...) ושאלה נוספת: ביום היא לא ישנה הרבה וקשה לה להירדם (מאד עירנית) היא נרדמת רק אחרי נדנודים בידיים כשהיא ממש עייפה...וגם-לא נרדמת להרבה זמן. בשבועות האחרונים קשה לה להירדם ביום וגם לשנת הלילה לוקח המון המון זמן להרדים אותה בוכה המון.גם כשהיא ערה ביום-רוצה רק על הידיים ורק אצלי אחרת היא צורחת.גם אם היא רואה אותי כשהיא בסלקל/באוניברסיטה או אצל מישהו אחר, היא רוצה רק אותי. אני לא מבקשת לעשות כלום או לשון צהריים רק לשטוף כלים/כביסה/לאכול משהו בשקט וכו' וזה ממש קשה. מילא היתה ישנה מספיק ביום הייתי מספיקה משהו אבל היא גם בקושי ישנה. האם יכול להיות קשר לזה שהתחילה לשון איתנו במיטה ל"החמרה" בקשיי ההירדמות? התרגלה לשון איתנו? האם זה יכול להיות קשור לכך שהתחילה לשים לב אם אני נעלמת מהחדר לשניה ומפחדת להיות בלעדיי? (גם דבר חדש בשבועיים האחרונים) סליחה על כל השאלות אבל אני מוצאת את עצמי מסכימה עם הדרך שלך בהרבה דברים אז...אני שואלת בקשר לזה. תודה מראש.

מיכל שלום ותודה על הפנייה, הייתי בנסיעות כל יום אתמול כך שאני מתנצלת שרק עכשיו אני עונה לך. אני אוהבת לחשוב על השאלות לפני שאני עונה וזה לפחות נתן לי מעט זמן. תינוקת בת חמישה וחצי חודשים צריכה שינה ביום. יש מעט מאוד תינוקות שבאמת "מסוגלים" שלא לישון, רק נשמע שהתינוקת שלך מאוד קשובה ומאוד קל להסיח את דעתה מהשינה. קשה לה להרדם וצריך לעזור לה. הנחתי ממה שכתבת שאת איתה בבית עכשיו ושהיא ילדה יחידה. הדבר הראשון שעלה בי ברגע שקראתי אותך היה האם ניסית לישון איתה יחד את שנת הצהריים? אנחנו לפעמים כל כך עסוקים ב"סידורים" שקשה לנו לעצור הכל. אני בטוחה שאת וגם היא תהיו "כמו חדשות" אם תוכלי לנמנם איתה. הדבר ייקל עליה וגם עלייך את כל הסיטואציה ודבר ראשון ילמד אותה שאפשר וצריך לישון צהריים. יכול להיות שקשה לראות את סימני העייפות שלה בגלל שהיא כזו עירנית ולכן תנסי לבדוק באילו שעות לערך היית חושבת שהיא עייפה וזקוקה לשינה ואז תעשי איתה טכס שינה קטן, תגיפי וילונות, תשקיטי את הבית, תשירי לה... לפעמים הם עייפים נורא ואז משהו שאנחנו עושים מעיר אותם כמו החלפת חיתול. תנסי לשנות את התזמון של דברים שהופכים אותה לעירנית ונמרצת ותרחיקי אותם משעות השינה האמורות. מלבד זאת, אנחנו נופלות במלכודת המושלמות בצורה כל כך חלקה ונוחה שאנחנו אפילו לא שמות לב. נשמע שאת מנסה כבר חמישה וחצי חודשים לעשות "ה-כ-ל" בשבילה ובשביל שהכל יתקתק כמו שעון שוויצרי. שהכל יהיה כפי שהיה קודם. אני גיליתי שאי אפשר ושיותר קל "להרפות" כשמבינים את זה. לגבי מקלחת "נורמלית", לגבי לשטוף כלים בנחת, לאכול בשקט, לעשות כביסה... אני יכולה להגיד לך שאני מפרידה בין שתי קבוצות כאן, בין הלשטוף כלים ולעשות כביסה וכו' ובין להתקלח ולאכול. קבלי זאת כעובדה מוגמרת שלא תוכלי להתקלח בנחת כשהיא באזור לבד איתך. עם האוכל - מרגע שהיא תוכל לשבת לבד ועוד מעט גם תציגי בפניה מוצקים, היא תאכל איתך - ואת תאכלי איתה. אם את יכולה לצרף חברה להתנהלות הזו מצוין. אם גם לחברה יש ילדונת או ילדון בגיל הזה עוד יותר טוב -תוכלו לעשות תורות... לגבי הכביסות, הגיהוץ, שטיפת הכלים. את תמיד יכולה לקחת אותה במנשא או להניח אותה לידך (לול למשל). זה מדהים אבל הם צריכים לראות אותנו "עסוקות" - אם אנחנו זזות ורצות ממקום למקום ויש תנועה הם פשוט נהנים לראות אותנו "בפעולה" אבל אם אנחנו עוצרות לרגע אז זה בעצם סימן שהתפנינו אליהם.... את הפעולות של כביסה למשל כדאי לעשות עם שיר מסוים ואז היא גם לומדת שרגע - זה שעת השיר... עכשיו מקשיבים לאמא ונותנים לה לעשות מה שהיא רוצה לגבי כביסה אפשר לפרוש לידה את הערימות ולסדר על מגבת נקייה. אני רק מנסה להעביר את המסר שאפשר... לגבי הפתרונות את תחליטי מהם הדברים שמתאימים לך ביותר. את צריכה להדגיש את הצורך שלך בחמש דקות של שקט ולמשל זה יכול להיות גם מקלחת בוקר כאשר בן זוגך קם מעט יותר מוקדם איתך ופשוט נותן לך ללכת להתקלח - הילדונת צריכה להיות נינוחה אז עדיף להניק אותה קודם (את *רוצה* שהיא תהיה נינוחה כדי שלא תקבלי אותה לידייך מהר עם "אני חושב שהיא רעבה...") או אפילו ללכת לבד לזרוק את הזבל... הדקות האלה של את עם עצמך, *לבד*, הן חשובות מאוד ויטענו אותך בהרבה כוח אבל זה לוקח זמן לארגן את זה ויהיו ימים שיהיו לך יותר דקות כאלה של שקט ויהיו ימים שלא ייצא והסוד הוא לדעת לקבל את זה ולחשוב בסוף היום איך תוכלי לסדר את הדברים אחרת. אמשיך מאוחר יותר רק טוב

מיכל שוב שלום, לא עניתי עדיין על שאלת השינה המשותפת. את צריכה להחליט מה מתאים לך ולכלול בשיקולים גם את בן הזוג. איפה הקושי? האם ניתן להתגבר עליו? מה חשוב לך יותר שינה טובה יותר במהלך הלילה או מיטה "שלך"? לגבי סידורים פיזיים יש היום הרבה פתרונות לשינה משותפת שהיא גם חצי לחוד (יש מיטת תינוק שניתן להצמיד למיטה באופן קבע כך שהיא מצויה לידך במרחק נגיעה) אבל קודם כל צריך להחליט אם זה טוב לך (למיכל) ומה את רוצה לעשות ואז ליישם. מקווה שעזרתי