תודה ליבי ועוד שאלה

דיון מתוך פורום  'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

16/01/2007 | 11:36 | מאת: מיכל

הי ליבי ותודה על העזרה...(בקשר לתינוקת בת 5 וחצי חודשים עם בעיית השינה וכו'..) את צודקת בהכל, אני איתה בבית והיא בת ראשונה. וניסיתי הכל שיתקתק ויהיה לה ולי טוב. כל בוקר כשעה אחרי שהיא קמה, אוכלת, חיתול וכו' היא שוב עייפה ורוצה לישון (בד"כ חצי שעה) ניסיתי כבר כמה פעמים להרדים על הידיים לחכות 20 דק' עד שהשינה תהיה חזקה ואז להניח אותה במיטה. זה הלך טוב, רק ש-10 דק' אחרי שהנחתי אותה היא מתעוררת כי היא ישנה חצי שעה בד"כ..זה נורמלי שהשינה שלה כזו קצרה? כמה זמן הם אמורים (בערך) לשון כל פעם וכמה פעמים ביום זה מספיק? לגבי שנת צהריים-כבר ישנתי איתה וזה גם היה טוב רק שאני עובדת מהבית מקבלת לקוחות בבית ואז מישהו שומר עליה (אמא שלי או אחותי) אז לא יוצא לי לשון צהריים הרבה פעמים כי אני עובדת. תודה רבה רבה... מיכל

17/01/2007 | 01:32 | מאת:

מיכל שוב שלום, היום שלחו לי כתבה מצולמת וידאו שפורסמה ב-YNET וחשבתי שאולי היא תעניין אותך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3352491,00.html מדברים שם על שיטת "העטיפה" לתינוקות - שיטה שהלוחשת לתינוקות ממליצה עליה ומקובלת מאוד בבריטניה. אני אישית מסתייגת מעט מהקשירה אבל זה באמת משהו אישי. הם זקוקים לחיתול או שמיכה שאכן מכילים את הריח שלנו. זה טריק ידוע בספר שאת יכולה לקחת את ציפית הכרית ולבקש מאמא שלך להרדים אותה יחד עם הציפית או חולצה שלך. יש להם חוש ריח מפותח ביותר והם כמהים אלינו. לגבי שאלתך בנוגע להרגלי השינה. זה כל כך משתנה גם אצל התינוקות עצמם וזה תלוי בתקופות גדילה, צמיחת שינים, גזים, רעשים מהסביבה, שנת הלילה הקודמת, פעילויות במהלך היום וכו'. המומחים מדברים על שינה של בין 3-5 שעות במהלך היום. וידוי: לדעתי אני עם הילדונת הקטנטונת שלי לא הצלחתי לעבור את השעתיים... שאלתי היום אחות טיפת חלב בפנסיה שיש לה חושים אמהיים מצוינים בעיניי והמון ניסיון כמובן והיא צחקה ואמרה שעניין השינה יעבור ויגיעו דברים אחרים, כך שאין לך מה לדאוג.. תגובה פולנית. זה מזכיר לי משפט של סבתי שתחיה (חמסה חמסה חמסה) שטוענת שאנחנו לא מפסיקות לדאוג מרגע הלידה ועד שאנחנו עוצמות את העיניים. מיכל, רציתי לשאול: *את* ישנה טוב? מרוב עבודה וסידורים ורצון להשביע ולארגן את כל העולם - יוצא לך לישון? את יכולה לבקש מאמך או חברה או מישהי בתשלום לגבות עלייך ופעם בשבוע לפחות לתפוס תנומה בריאה בלי הפרעות? סליחה שאני שואלת אבל את עוד זוכרת איך זה לישון בלי לתת חשבון על כך? האם קשה לך מאוד עד בלתי אפשרי לבקש עזרה? אני הייתי צריכה להפוך את עורי ולגדל חברבורות כדי להודות שאין מה לעשות והסופרמנית שאני התיימרתי להיות תיכף מתמוטטת אם אני לא נעזרת במישהו או מנמיכה ציפיות... צריך להתחיל בקטן. מתחילים בבקשה פשוטה כמו עזרה בתליית כביסה וממשיכים ברשימת קניות - שכנה שלי היתה מקבלת רשימה ופשוט שמה את הדברים שלי בסופר למשלוח. היא לא נאלצה לסחוב את הקניות שלי ואם היא רצתה היא תמיד יכלה לצרף גם את דבריה למשלוח.. אני גמלתי בהקראת סיפורים לילדה שלה :) שבאופן טבעי הילדונת שלי מאוד נהנתה מהם ובעיקר מנוכחות מישהו שקרוב אליה בגיל. נתתי לה לנוח בהזדמנויות שנקרו לפניי. אני מנסה להסביר שאנחנו צריכות ליזום הזדמנויות אבל הדברים אפשריים. אני מנסה תמיד לפעול מתוך המקום שבו אדע מאוחר יותר שעשיתי את המיטב שיכולתי. שחשבתי על הדברים, שניסיתי וכמובן גם טעיתי בדרך... אבל באמת באהבה. רק טוב

18/01/2007 | 00:31 | מאת: מיכל

הי ליבי את כ"כ צודקת שזה כאילו שאת מכירה אותי. או שהרבה אימהות חדשות הן כמוני... אני באמת צריכה ללמוד לבקש יותר עזרה ולא לצפות מעצמי למושלמות בעניני הבית, העבודה ועוד. החלטתי לנסות לשון צהריים עם בתי. היא ישנה מצויין כשהיא איתי במיטה.(שעה-שעתיים שזה המווון) היא פשוט כנראה יותר רגועה כשאני איתה. ואני לומדת לנוח ולא לעבוד בכל רגע פנוי שיש לי ממנה.וזה נותן לי הרבה כוח פיזית ונפשית. שוב תודה, מיכל