תינוקת צעקנית.....
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
שלום ליבי, רקע קצר: ביתי בת כמעט שמונה חודשים, עברה כבר ממזמן את שלב הגזים, צמחו לה שתי שיניים קדמיות תחתונות, ולדעתי היא גם בצעדים לקראת שיניים עליונות.. היא נולדה גם פגית (שבוע 33) - אמרו לי שפגים נוטים יותר לאי שקט, למרות שהיא כבר הדביקה הפער. בשבועות האחרונים היא הולכת לישן יחסית מוקדם (שבע וחצי לערך), היא תמיד מתעוררת באמצע הלילה (הרבה בבכי וחוזרת לישון) ואת היקיצה שלה היא עושה לקראת 6 אפילו 5:30בבוקר - אבל תירדם שוב אם אקח אותה למיטתי וארדים אותה עליי. היא תינוקת מאוד צעקנית, ממלמלת בצעקות, כשמשהו לא מוצא חן בעיניה היא צועקת בקול רם, אפילו את כל ההברות שלה היא עושה בצעקות, ולפעמים גם תוך כדי משחק או צפיה בטלוויזיה היא תתחיל לצעוק - סתם כך. שאלתי היא: האם זה טבעי? האם יש דרך למתן את הצעקות שלה? ללמד אותה לדבר ברוג ונעימים? אציין שבבית היא שמעה הרבה צעקות (אני ובעלי לא מסתדרים ולמעשה בתהליך פרידה - מה שבהחלט יכול לתרום לרוגע שלה - אנחנו גם עוברות דירה בסוף החודש) האם ייתכן שהיא מחקה אותנו בנושא? ואם כבר בנושא, כייצד אני מקלה את המעבר הזה עליה? האם הוא משמעותי לה, האם זה ייפגע בביטחון שלה (לא לראות את אביה ברצף), כייצד לתת לה הרגשת מעבר טובה וקלה ללא טראומות (אם בכלל זה משפיע). בקיצור הרבה שאלות..... אודה לתשובתך בשני הנושאים (צעקות ומעבר). תודה!
אפרת היקרה שלום ותודה על הפנייה, ליבי איתך. אני מסתובבת עם השאלה שלך מהבוקר וברור לי שקשה לך מאוד. יש לי כמה שאלות וכמה דברים ואתחיל בסדר ששאלת לגבי הפגות, 33 שבועות נחשבת לפגות קלה יחסית. כמה זמן התינוקת שהתה בבית החולים? נשמע שהיא מתפתחת יפה וציינת שהיא יושבת ואוכלת. היא עולה בעקומות המשקל והגדילה כרגיל? לגבי השינה - לא הבנתי בדיוק את השאלה - למה היא מתעוררת בבכי? אם את יכולה לשים לידה חולצה שלבשת בערב לפני שאת הולכת לישון זה יכול להקל. בעניין הצעקות. את אומרת שהיא צועקת הרבה. עשית לה בדיקות שמיעה? היא היתה בטיפת חלב בזמן האחרון? יש להם בדיקה מאוד פשוטה שמסתירים מספר חפצים שמשמיעים קול ואז מפיקים צלילים ובודקים אם היא מסתכלת לכיוון הנכון. אני לא מנסה להדאיג רק שואלת שאלות. דבר אחרון וקשה זה המעבר והפרידה. הייתי מנסה להשיג עזרה מחברות או משפחה או עזרה בתשלום שאת סומכת עליה ומנסה לפנות לעצמך קצת זמן ולו כמה דקות. יש לי הרגשה ולצערי גם מניסיון עם חברות טובות שזה יכול לעשות לך רק טוב. גם הזמן הפנוי שלך עם הקטנה יהיה מוצלח יותר. תמיד מייעצים להשתדל לא לצעוק ליד הקטנה אבל זה קשה מאוד. עדיין, אני בטוחה שאם יתפנה לך יותר זמן וכבר החלטתם על הפרידה, התהליך יתנהל רגוע יותר ממקום שבו את תהיי רגועה וכולם ירוויחו. הקטנה בוודאי מרגישה את המתיחות אבל גם את האהבה. האם את מניקה אותה? אומרים שעצב עובר בחלב. אתן עוברות עוד מעט למקום חדש וסביבה חדשה והייתי בוחרת את הצעצועים שהיא הכי אוהבת וקשורה אליהם כמו גם חפצים כמו המיטה/לול או שידה וכו' ומנסה ל"שמר" אותם כך שהמעבר יהיה לה חצי מוכר. שוב, אם את יכולה להשיג עזרה בימים הראשונים זה טוב יותר, גם אם זה במקום החדש. היא תראה אותך אבל את תהיי עם שתי ידיים פנויות. וכשדברים יתחילו להכנס למסלול החדש תצטרכי לבחון את ההתנהגות שלה ביתר דקדוק. בינתיים, הייתי מבקשת ממישהו מעורב שאינו את ובן זוגך לשים לב לתינוקת ולהתנהגות שלה באופן כללי ואז תוכלי לשאול אותו/אותה אם הוא שם לב לצעקות ולא להנחות אותו/אותה בשאלות לשם.... אני שולחת לך כוח מכאן. רק טוב
