פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

אני רוצה לדעת מתי הילדים יושנים לילה שלם בלי שום הפרעות???

שלום לסם ותודה על הפנייה, שאלה מצוינת... ואין עליה תשובה אחת. יש שוני גדול מאד בין ילדים ויכולים להעיד על כך לא מעט הורים שחוו ילד שאוהב/שונא לישון ולאחרי אח/אחות שהיו הפוכים בדיוק. אני עד היום לא יודעת מה הייתי עונה אם היו שואלים אותי באיזה סדר הייתי רוצה לקבל אותם... יש המון שיטות לשינה רציפה של ילדים. עם כמה קשה לי אישית להסכים ולהסכין להם. זה תחום שאני מתייחסת אליו כאל "סגנון הורי". יש גזים, יש שיניים יש הרבה דברים שמציקים להם ותמיד מוזרה לי האמירה "ישן כמו תינוק" - זה דומה ל"טלית שכולה תכלת" שמתייחסת לטלית פסולה לחלוטין. לרב התינוקות יש הרגלי שינה שאינם כוללים שינה רציפה וזו התנסחות עדינה מאוד... כל תינוק הוא מכלול שלם ואני יכולה רק לאחל לך שינה טובה.

האם אפשר ללכת עם תינוק בן 5 חודשים לים ולהכנס טיפה למים כמובן בשעות אחה"צ [אם זה חשוב אז הוא נולד פג גיל מתוקן 3.5 חודשים] תודה רבה

שלום למ ותודה על הפנייה, אפשר ללכת לים עם תינוק בן חמישה חודשים אבל צריך ליישר ציפיות (כמובן בשעות שאין בהן שמש ישירה, חמש וחצי מתחיל להיות נעים לדעתי, תבדקי זאת). הוא יהנה מלהסתכל סביב, מהריחות, מהגלים מהרוח אפילו מקצת משחק בבוץ אם זה יהיה לידו. יכול להיות שיהיה לו נחמד ויכול להיות שלא... יש הטוענים שאוויר הים מאוד בריא לתינוקות אבל צריך להערך כך שהחול לא יהווה מטרד- חול בחיתול מאוד לא נעים, ואכילת חול אינה טעימה במיוחד כך שכל אוכל שתביאו צריך להיות מאוחסן היטב. חול זו התנסות מצוינת מבחינת גרייה חושית אבל לשטיפה לאחר השהייה בחוף צריך להתכונן, צריך גם לשים לב שהוא לא אוכל חול (כבר אמרתי). הברזים בחוץ אינם מספקים אלטרנטיבה טובה כי הזרם בהם מאוד חזק בדרך כלל. אם תדאגו לדלי (מיכל גדול) ולמלא אותו ולשטוף ביד זה יכול מאוד להנעים וגם משחק נוסף, כי תינוקות מאוד אוהבים מים. צריך לראות בתגובות שלו עד כמה הוא נהנה ו"לזרום" - קחו בחשבון שיכול להיות שהוא יקטר אחרי 10 דקות או יהנה שעה ארוכה. שעות הערביים הם נעימות ומומלצות הרבה יותר מהבוקר. בגדים נוספים חמימים יותר לאחר השהייה (סליחה על הפולניות). אחרי כל התשובה הארוכה שלי. ממה את/ה חושש/ת?

הי ליבי, אנחנו מתגעגעים ואני לא מוצאת באינטרנט מתי ואיפה יש שעת סיפור. תודה

גלית תודה על הפנייה, איזה כיף לשמוע :) בחודשי הקיץ יצאנו לפגרה בצורה כזו או אחרת אבל חוזרים בספטמבר. שעת סיפור נוספת תתקיים באמילי לקראת סוף החודש ואשמח לראותכם. רק טוב!

בני בן שנה וחמישה חודשים נמצא במשפחתון מגיל ארבעה חודשים. לאורך כל השנה לא נתקלתי בבעיה מסויימת - לאחרונה, מזה כחודש, הוא חוזר הביתה עם סימני נשיכה. כל פעם שעון במקום אחר. בתחילה המטפלת אמרה שהוא נושך את עצמו. אחר כך אמרה שהיא לא ראתה שמישהו נטפל אליו. בפעם הרביעית - כאשר ננשך בגבו - היא לא ידעה מה לומר. בשנה הבאה נרשם לגן אחר. כעת אין לי סידור אחר לבני ואין לי אפשרות להוציא אותו מהמשפחתון. כמובן שהמטפלת ניסתה למצוא את הילד המכה אך לא הצליחה לתפוס אותו. כמובן שתשובה זו לא סיפקה אותי ואני מצידי מנסה לצמצם למינימום את זמני שהותו במשפחתון. לפני כשבוע הילד קם משינה בוכה בכי אמוק, לא רצה להרגע - מעין התקף כעס שנמשך כ-10 דקות - בהן אני ובעלי לא ידענו מה לעשות אתו. ניסינו בחיבוק נסינו בליטוף, בבקבוק וכל נסיונותינו כשלו. לפני מס ימים שוב הילד קם משינה בוכה הפעם רק בכי שנמשך זמן קצר. אתמול - הלכתי לשחק איתו בג'ימבורי - הוא תפס ילדה מתוקה קטנה ממנו (בת פחות משנה) ליטף את שערה ואמר טובה ומהר מאד התהפך - והחל למשוך בשערה לתפוס בפניה בחוזקה ולקינוח לנשוך את קרקפתה - והכל כאשר אני ואם הילדה נמצאות סביבם - מרחיקות אותו ממנה ואני תפסתי אותו - חיבקתי אותו הרחקתי אותו ממנה - הסברתי לו שזה מעשה שאסור לעשותו וכעסתי עליו. הייתי המומה מהחייתיות שדבקה בו. לא הבנתי מאין בא הכעס. אני כעת נמצאת בנקודה שאינני יודעת כיצד לטפל בבעיה. אבקש עצתך בדחיפות !!!!! תודה רבה והמשך יום נעים.

שלום לצופי ותודה על הפנייה, את מתארת מקרה קשה מאוד. אני מסתובבת כבר כמה שעות עם התאור שלך וממש כואב לי לחשוב על הילדון שלך. נראה שהדברים מתחילים בגננת ולא בילדים. אני חייבת לשאול כמה דברים ותנסי להבהיר לעצמך את התשובות. איך הילדון שלך הולך לגן? האם בשמחה? איך הוא נפרד ממך כל בוקר? למי מצוות הגן/משפחתון הוא מתקרב באהבה ולמי לא? האם יש מישהו שהוא נרתע ממנו - גם מהילדים? תנסי להגיע מוקדם/מאוחר יותר כדי ליצור מצב של אינטראקציה שאת נוכחת בה עם הילדים האחרים. האם יש ילד מועדף בגן? האם את יכולה לדבר בפתיחות עם הורי הילדים האחרים? האם תוכלי לשאול בעדינות אם חל שינוי בהתנהגות שלהם לאחרונה? לא הייתי מספרת על ההתנהלות של הילדון שלך בינתיים, הוא עובר חוויה קשה כרגע ואת לא רוצה שבסוף הוא יוגדר כתוקפן. אין צורך לומר שאם את נתקלת בסיפורים דומים לזה של הילדון צריך לערב פה גורמים נוספים. האם הגן נמצא בפיקוח? האם את יכולה להזדמן לגן או טוב יותר לבקש מחברה להגיע באמצע היום? עכשיו זו תקופת הרשמה ותירוץ של "אני רוצה לרשום את הילד שלי" יכול לתת תמונת מצב מצוינת אם שכנה טובה יכולה לעבור לראות. זה צריך להיות מישהו שהילד לא יזהה באופן מיידי. האם יש איש צוות שמצטרף בצהריים בשעות שהגננת אינה נמצאת? האם יש מישהו חדש בחיי הילד שנמצא איתו בשעות שבהן את אינך בסביבה? לגבי התפרצות הבכי, את מספרת על המקרה כאילו שלא היו מקרים כאלה בעבר ומצד שני בכי של כמה דקות אצל ילדים בגיל הזה אינו נדיר. התסכול שלהם עולה יחד עם ההבנה של הרבה דברים ומצד שני הם אינם מתנסחים היטב עדיין. ההתנהגות שתארת לי עם הילדונת השנייה היא זו שהדליקה לי נורות - זה גיל של חיקוי ואני מקווה שהוא לא חיקה התנהגות של מישהו אחר אחד לאחד. הייתי משתדלת ליצור תמונה שלמה יותר של המצב עם התשובות לשאלות ולפעול משם. אשמח להיות כאן בשבילך רק טוב

יש לי ילד בן 10 חודשים שעדיין קם בלילות לאכול . הוא לא רוצה שום דייסה ולא מים בלילה ואני לא יודעת איך לגרום לו לא לקום בלילה. מה עושים ??? הוא אוכל ב 20.00 ואז תמיד קם ב 1.00 ואז ב 6.00 צריכה ייעוץ.

עינב היקרה שלום ותודה על הפנייה, אשמח לענות על שאלתך אבל צריכה קצת יותר פרטים. מה התזונה שלו, באיזו מסגרת הוא נמצא בהמלך היום, איך הוא בעקומות, האם הוא ישן בצהריים, מה את עושה כשהוא קם בלילה, הוא משתמש במוצץ, יש לכם טקס שינה? רק טוב

התזונה של בני היא בבוקר סימילאק ולאחר מכן בסביבות 10.00 פירות ובצהריים מרק גרוס מירקות ועוף , אחר הצהריים מעדן ובערב ב 20.00 סימילאק של 180 CC ואז הוא מתעורר שוב בלילה . הוא נמצא במשפחתון וישן בצהריים למעמים שעתיים ולא יותר מזה יש גם ימים שאינו ישן כלל . במשקל הוא באחוזון 75 ובלילה כאשר הוא צורח אין לי ברירה אלא לתת לו אוכל כי הוא לא נרגע אף על פי שאני מנסה לתת לו מוצץ. כאשר בלילה הוא צורח זה לא עוזר והוא מאוד אוהב את המוצץ שלו . בדרך כלל הוא נרדם עם הבקבוק של הלילה .

שלום ליבי, הייתי מזמן מזמן בהרצאה שלך ואני מיישמת בהצלחה את שפת אם עם הילד שלי. אשמח לדע איך עושים סימן למילה "לשיר" או "שיר" תודה, ענבל

ענבל שלום ותודה, אני מאוד שמחה לשמוע שאת מיישמת את השיטה. אני מאמינה בה בכל ליבי והאמונה הזו לאור ההצלחה של השיטה עם ילדים במהלך השנים רק מתחזקת. שיר מסמנים כמו ניצוח: שתי אצבעות (אצבעות מצביעות) של שתי הידיים נעות בתיאום מצד לצד - האם אני מסבירה את עצמי טוב? אשמח לשמוע עוד רק טוב

הי ליבי, תודה על התשובה. נדמה לי שהבנתי. האם שתי האצבעות פונות לאמצע בהתחלה ואז נעות בתנועת ניצוח אחת לימין והשניה לשמאל ואז בחזרה לאמצע? ועכשיו שאלה קצת יותר עמוקה - האם יש לך נסיון בשימוש בשפת אם עם פעוטות על הספקטרום האוטיסטי (PDD) שעדיין לא מדברים? תודה, ענבל

שלום שמי רונית ויש לי תאומים בן ובת בני שנה וחצי מזה כמה ימים שהבת אינה מוכנה לישון במיטתה. ברגע שמניחים אותה במיטה היא מתחילה לצרוח לא בכי פינוקי אלא ממש בכי של פחד מדובר בילדה חברותית שהיתה הולכת לישון בלי כל בעיה רק היית מניחה אותה במיטה והיא היתה משחקת עם עצמה עד שהיתה נרדמת לבד בדקתי אם זה משהו בחדר שמפחיד אותה אבל זה לא היא הסכימה לישון במזרן על רצפת החדר בשבוע שעבר הענשנו אותה על משהו רע שעשתה כשהעונש היה להיות במיטה ומיד לאחר מכן השכבנו אותה לישון האם יכול להיות שהיא מקשרת את המיטה לעונש ובגלל זה לא מוכנה להיכנס מה עושים אנחנו ממש אובדי עצות אודה לתשובך המהירה רונית

שלום לרונית ותודה על הפנייה, מתוך דברייך נשמע שהיא בהחלט מקשרת בין העונש שניתן לה לבין המיטה. הייתי מנסה לנתק את הקשר הזה לאו דווקא בלילה אלא לעשות אוהל מבדים למשל ולשים אותו במיטה. לשחק במהלך היום - לא באופן מופגן מדי כי הם כמובן קוראים אותנו בקלות - בקרבת המיטה ולראות את התגובות. בשום אופן לא לדחוף אותה לשם. פתרון נוסף הוא לנסות להחליף בין המיטות או מיקום הילדים בהם. הדברים שניסיתי להעלות כאן הן מניסיון אישי שלי ותאומים הם לא תחום התמחות כך שהייתי שוקלת לשאול גם מומחה לתאומים אם יש כאן משהו נוסף. רק טוב

ראשית ,תודה רבה מקרב לב על תשובתך לי :-). באשר לשאלותייך,לגבי התעללות ,אכן אין מקום וכי נהפוכה,מרעיפים עליה אהבה בלי הפסק. היא עוקבת היטב אחרי תנועה ,חפצים צבעוניים,הסתת וילון,היא נורא סקרנית. מגיבה בלי הפסק למילמולים (מין חיקוי של מילמול הוריה). לגבי טראומה ,יתכן ... גילו לה ריפלוקס ובגיל חודשיים היא נחנקה ודיי נבהלה מזה,זה קרה פעם אחת והיא טופלה בתרופות. עקומת הגדילה בסדר. בכל אופן,אשמח אם יהיה לך דבר מה לחדש לי. אבחן את הצעותייך לגבי ערבוב הריחות... שוב תודה רבה מקרב לב,שירי.

שירי בשמחה, רק ציינתי שזו התנהגות אופיינית לילד שעבר התעללות וברור שזה לא המקרה כאן. ציון ותו לא. רק טוב.

שלום, אני שואלת על תופעה לא רגילה שנתקלתי בה. אחייניתי בת 4 חודשים מתפרצת בבכי היסטרי בכל פעם שהיא פוגשת דמיות שאינם הוריה. אף אחד לא יכול להשגיח עליה,להחזיק אותה לרגע קט... היא צוווחת בלי הפסקה עד שהוריה מגיעים ואז היא נרגעת בידיהם מחייכת וכו... תופעה זו חדשה לנו לחלוטין. האם יש הסבר לעניין?? תודה רבה מקרב לב,שירי.

שירי שלום ותודה על הפנייה, לא מכירה תופעה כזו במשפחות רגילות ובדרך כלל באמת לא בגיל כה צעיר. הייתי מנסה לקחת מהאימא חולצה שספוגה בריח שלה ולשים על מישהו אחר ולקחת את התינוקת אליו/אליה ולראות את התגובה. תגובות כאלו מתועדות במקרים של התעללות ולא נראה לי שזה המקום. האם היא חוותה טראומה כלשהי? שהתה ממושכות בפגיה? אני שואלת כמה שאלות ואלו הם רק כיוונים שצריך לבדוק/לפסול. אין בכוונתי אלא לנסות להאיר כמה דברים. האם התינוקת עוקבת היטב אחרי תנועה. למשל כך שאימא תחזיק אותה ויהיה צעצוע צבעוני שמישהו יחזיק מולה ויזוז מצד לצד באטיות. האם היא ממצמצת כשמוסט וילון לאחר הלילה? מתי לאחרונה הייתה בטיפת חלב? עכשיו היא צריכה להיות שם לביקורת לפי גילה המתואר. תזונה מלאה ותקינה יחד עם עלייה בעקומות הגדילה? יש התנהגויות אחרות שאת מייחסת לתינוקת שמדליקות לך נורות אדומות? בכל מקרה, לדעתי עומדות שתי אפשרויות בפני המשפחה ואלו הן לנסות להרגיל אותה באופן הדרגתי מאד לאנשים במעגל המשפחתי המצומצם ו/או עזרה. כל פעם לשהות זמן ממושך יותר ולהגדיל את הכמות ב-10 דקות לכל היותר לכל יום. ה"טריק" עם החולצה או פריט הלבוש חשוב כי כך היא מתרגלת ל"ערבב" ריחות ולמעשה לקבל אנשים חדשים. האפשרות השנייה היא לתת לבייבי זמן ולא להרחיק אותה מההורים בתקופה הקרובה ולא לנסות להעביר אותה לידיים אחרות. מה שעולה לי עכשיו במהלך הכתיבה שבכלל אולי היא מהתינוקות שמסתגלים מאוד קשה לשינוי ובכל מקרה, מעבר לידיים אחרות צריך להיעשות רק לאחר דקות ארוכות של שהייה משותפת. צריך לנסות זאת. אם זו התנהגות יחידה הייתי עוקבת אחריה ומנסה לראות את המצב בעוד כחודש יחסית להיום. בכל מקרה מאחלת רק טוב.

בת שלי בת שבעה חודשים יש לה כבר שני שיניים ועכשיו יוצאים עוד והיא כל כך סובלת ואני לא יודעת כבר מה לעסות. בוכה בשעות הערב וגם במשך הלילה מתוררת ובוכה כל כך חזק. קניתי לה משכה תיג'ל למריחה, לא עזר. קניתי גלי גם סירופ וגם זה לא עוזר. אני בלחץ לא יודעת איך לעזור לה להסתדר עם כל הכאבים האלו. ליבי אני מקווה שאת תוכלי לעזור לנו. אני מחקה לתשובתך. תודה.

אינה שלום ותודה על הפנייה, יש נשכנים ששמים במקרר שהם לועסים בעצבנות ועוזרים להתמודד עם הכאב. היא מריירת הרבה? מכניסה כל דבר ברדיוס התפיסה שלה לפה ללעוס בקדחתנות? איך מהלך השינה בשעות היום? זה משפט שמאוד לא אהבתי לשמוע אבל הוא נכון ואין כל כך מה לעשות. זה תקופתי וזה עובר. הייתי ממליצה אם את יכולה לבקר רופא שיניים לילדים. רק טוב

שלום אני אמא לתאומים בני 3 חודשים . מהגיענו הביתה ועד היום הם ישנו בעריסות בחדר השינה שלנו וברצוני כעת להעביר אותם לישון במיטות גדולות יותר בחדר שלהם. האם ישנה דרך לרכך את השינוי?? האם צריך לעשות את המעבר בהדרגתיותו??? תודה

שלום שני ותודה על הפנייה, יש לי חברה שמתמחה בתאומים ואשמח להשיב על השאלה שלך בימים הקרובים לאחר שאתייעץ איתה. שאלתי במשפחה מרובת התאומים שלנו והתהליך היה חד וקצר אבל אני רוצה לשמוע דעות נוספות. המיטות המתוכננות קרובות אחת לשנייה? רק טוב

הי ליבי ותודה על המענה המהיר המיטות מתוכננות להיות באותו החדר עוד לא החלטתי אם ממש אחת ליד השנייה אבל כמה רחוק זה כבר יכול להיות??? גם היום הם ישנים בעריסות נפרדות אמנם ממש אחת ליד השנייה אבל לא באותה מיטה. השאלה שלי לא כל כך קשורה לעצם היותם תאומים, כך אני חושבת ותקני אותי אם אני טועה, אילו היה מדובר בילד אחד התשובה הייתה שונה? האם ילד אחד מעבירים לחדר משלו בהדרגה או פשוט לילה אחד וזהו?? חברה שלי המליצה לי קודם למקם את העריסות בחדר שלהם למס' לילות ורק אחרי זה להעביר אותם למיטות הגדולות וכמובן לשים במיטות את אותם אביזרים שיש היום בעריסות, מובייל מגן ראש וכו' - מה דעתך??

שלום רציתי להתייעץ איתך לגבי תינוק בן חצי שנה.הוא שמן וכמעט שאינו מזיז את עצמו.הוא מחייך לא הרבה וצוחק בקול גם לא ממש הרבה.האמת שהוא נראה שקט לדעתי שקט מדי.הוא יוצר קשר עין עם הסביבה.הוא אינו מתעניין בשום חפץ הוא מחזיק ממש לשתי שניות אם ממש נותנים לו צעצוע.כשהוא שוכב על הבטן הוא מסתכל סביבו אבל אינו מגי ש יד לצעצועים פשוט שוכב לו.האמת שנוירולוג בדק אותו והוא טוען שצריך רק פזיוטרפיה.האמת שאני מודאגת שאינו מתעניין וצוחק מעט.לי לא נראה שזה עניין רק של חיזוק שרירים.הלוואי ואני טועה.לאן אוכל לפנות ולהיות רגועה יותר.אשמח בכל זאת אם תמליצי על מרפאה באזור ראש העין.המון תודה על האוזן הקשבת והעצות.

דפנה היקרה שלום ותודה על הפנייה, אני מסתובבת עם השאלה שלך בתוכי כבר מאתמול וחשבתי איך להשיב לך כראוי. חשוב לי להגיד שהמצב שאת מתארת דורש בדיקה. קודם כל הייתי הולכת לרופא ילדים נוסף ומתייעצת איתו. אם ניתן שזה יהיה רופא ילדים שגם עובד בבית החולים. דבר שני, הייתי מתעדת את התנהלות היום-יום שלו למהלך של כמה ימים ואם אפשר שבועיים: מה הוא עשה, כמה זמן ישן, כמה זמן שיחק, כמה אכל. זה יכול לתת תמונת מצב מצוינת ויכול להיות שהוא פשוט "עצלן" קצת גופנית בגלל ההשמנה שלו. איפה הוא באחוזונים? ממה מורכבת התזונה שלו? יש לו אחים/אחיות? אני צריכה לברר לך איש מקצוע בראש העין כי כרגע לא עולה בראשי אדם מסוים אבל הייתי מתחילה מכאן. אברר וכמובן שאחזור אלייך. אם את שואלת אותי מלבד היומן מה לעשות הייתי מנסה לעשות איתו טיולים במנשא אם אפשר והוא לא כבר לך מדי בשעות הערב או מוקדם בבוקר ולתת לו תשומת לב מתוגברת ולנסות לצרף חבר משפחה לסיבובים שתוכלו לעשות תורות ותוכלי להתרשם מהבייבי קצת מהצד. הגעת לנוירולוג עם המלצת רופא או שרופא הילדים שלך הוא גם נוירולוג? אני פשוט מנסה לקבל פה תמונה כללית ובכל מקרה מאחלת רק טוב. רק טוב

שלום אשמח לקבל מידע על מרפאה שמתמחה לגריית חושים. למי היא מתאימה האם ניתן לקבוע תור דרך קופת חולים מכבי?היכן יש באיזור ראש העין? תודה ויום נעים

שלום דפנה ותודה על הפנייה, אני פשוט לא נוטה להמליץ על אנשי מקצוע. פני למכון להתפתחות הילד הקרוב למקום מגורייך ובקשי המלצות על מרפאה בעיסוק. אם תוכלי ותרצי לשתף בבעייה או בחשש שלך ייקל עליי להתייחס ספציפית לעניין. גריית יתר או גריית חסר מטופלת בדרך כלל על-ידי מרפאות בעיסוק ו/או בשילוב עם אנשי מקצוע לגיל הרך שיש להם ניסיון ספציפי בתחום. רק טוב

ליבי שלום, בתי בת שנתיים וארבעה חודשים , לאחרונה היא החלה ללא שום סיבה להתנגד יתר על המידה ( יש לציין שגם לפני אך עכשיו זה יותר בהעצמה) היא צועקת כשמלבישים אותה במיוחד בבוקר או עושים לה אמבטיה, אני משקפת לה את ההתנהגות , יש לציין שהכל נעשה איתה בדרכי נועם על אף הצעקות אנו לא מרימים את הקול בחזרה אך זה לא עוזר היא צורחת ממש חזק וברגע שאני מסיימת להלביש אותה היא שותקת כאילו כלום לא קרה וממשיכה לשחק ולהיות מקסימה כמו שהיא. יש לך אולי רעיונות איך להעביר בשלום את הרחיצה וההלבשה תודה מירב.

מירב שלום ותודה על הפנייה, חשוב לי לציין שזה לא תחום ההתמחות שלי ומה שאני אומרת כאן הוא פשוט מניסיון אישי ושל אנשים מסביבי. אני רוצה לשאול אותך שאלה כנגד - מה את עושה בתהליך ההלבשה ובאמבטיה? אני אוהבת את שיטת ה"או או" כלומר את הבגדים היא יכולה לבחור אבל מתוך שתי אפשרויות על כל פריט לבוש כך שמצד אחד ניתנת לה זכות הבחירה ומצד שני את זו שבעצם בחרת. מה לגבי האמבטיה? באיזה שעה אתם עורכים אותה? הרבה מאוד ילדים אוהבים להיות במים ולא אוהבים להכנס אליהם... (גם אנחנו כאלה לפעמים). האם יש לה אחים גדולים? האם אפשר להקדים את שעת האמבטיה ואז לבדוק עם תוספת הזמן מאפשרת לה להתארגן? אני רק מעלה שאלות

הבן שלי בן חודשיים והוא אינו מוכן לישון באמצע היום. הוא לא נרדם אף פעם לבד בעצמו תמיד בידיים שלי או של בן זוגי. כאשר אני שמה אותו במיטה הוא צורח מבכי. ניסיתי מספר שיטות שקראתי ע"מ להרגיל אותו למיטה שךלו אך לשוא.(כולל השיטה של "הלוחשת לתינוקות". הילד פשוט אינו מרגיש בטוח במיטה שלו והוא אפילו "חרד" כאשר אנו מתקרבים למיטה. גם אם הוא על הידיים שלי לוקח לו כמה דקות של בכי היסטרי עד שהוא נרדם. הילד כמעט ואינו ישן במהלך היום, מקסימום 3/4 שעה ברציפות וכן התפקוד שלו ירוד. יש לציין כי לפני שבועיים הוא כן נרדם במהלך היום אפילו ליותר משעתיים ברציפות. בערב הוא כ"כ עייף כך שהוא נרדם על הידיים די בקלות (לפעמים כמו בצהריים מלווה בצווחות). אני ממש חסרת אונים ואיני יודעת מה לעשות בנידון. אשמח לעזרתך.

שלום לשלי ותודה על הפנייה, כדי שאוכל לענות כמיטב יכולתי אני צריכה להבין ממה הוא ניזון, אילו כמויות ואיך הוא בעקומות המשקל. מלבד זאת, הטריק האהוב עליי אם את יכולה לקיים אותו הוא לישון עם הילד - מיטה עם מגן כמובן - בצהריים. מבטיח שינה עריבה לך ולתינוק. יתרה על כך, מנגנון השינה שלהם בגילאים אלה סובב סביב 45 דקות ואם הוא ישן אז כדאי להיות לידו לאחר 40 דקות ושירגיש אותך - אם בידך המונחת עליו או בקרבתך. זה יעזור לו לשקוע בשינה עמוקה יותר. כשהם נרדמים לוקח להם כ-20 דקות להרדם "באמת" מלבד בעייפות גמורה כך שתמיד שווה להשאר עוד קצת כדי לוודא שהוא אכן נרדם. ואגב, לוקח להם זמן ללמוד להרדם לבד. לפחות מניסיוני. אשמח לשמוע ממך ורק טוב

יש לי תינוק בן חודשיים. אני מאוד הייתי רוצה לחשוף אותו לטבע וחיות (ולא כל היום בבית) ורציתי לדעת אם אני אקח אותו לגן חיות, רק לשמוע ולראות חיות אמיתיות, האם יש בכך איזו שהיא תרומה לילד או שאין בכך כלום ועדיף לחכות שיגדל קצת??? לתשובתך אודה.

שלי שלום ותודה על הפנייה, כמספר האנשים שתשאלי מספר הדעות. אם את שואלת לדעתי, הרי שיש לך חשיבות גדולה. צריך להתחשב בשעות העירות שלו ובכך שלא יהיה חם מדי. עדיף לעשות את הטיול עם מנשא שתהיה לו הזדמנות אמיתית לראות ולהתרשם. לדעתי כדאי להתחיל במקום קטן כמו גבעת חיים איחוד משום שהוא לא יוכל להתרכז ולהתרשם מיותר מדי חיות כמו שגן החיות התנכ"י והספארי מציעים. בפינות חי מטופחות תהיה לו הזדמנות גם לחוש את החיות. לתת לו את הכבוד ואם הוא נרתע לא להכריח אותו לדבר. לא להתקרב לחיות שמשמיעות רעשים חזקים כי זה מרתיע מה התרומה? החוויה עם אמא זה קודם כל. האוויר הצח והאווירה הבלתי אמצעית. אם אנחנו כגדולים מעדיפים את זה אין לי שום ספק שגם הם. גירוי אחר של כל החושים. בגיל הזה הראייה שלהם לא ממוקדת כל כך, קצרת רואי ובשלבי התפתחות לכן נסיעה ברכב תוך כדי הסתכלות בחיות לא תהיה משמעותית. אני יכולה לשאול אותך שאלת נגד - האם הוא יהנה מבובות צעצוע של חיות? האם הוא יהנה לראות חיות בטלוויזיה? האם הוא יהנה ללטף ספר עם מרקמים שונים? .... רק טוב

תודה רבה לך, עזרת לי מאוד. תבורכי, וסופ"ש נפלא.

מאוד מודה לך על תשובתך המפורטת לגבי בתי המדברת... קראתי רק היום. בשנה הקרובה היא תתחיל בגן בשיטת המונטסורי (האם את מכירה?) ואני מקווה שהיא תקבל את הגירויים המתאימים וגם את התמיכה הרגשית. מה שמטריד אותי זה 2 דברים:1. שהיא תממש את מלוא הפוטנציאל שלה ולא תדוכא. 2. אני מוצאת שהיא מחפשת מאוד קרבת מבוגר תומך, ממני היא תמיד מקבלת (על הידיים וכד') במשפחתון בו היא נמצאת עד 13:00 היא אמנם מאוד אהובה אך הגננות מספרות שהיא יותר תובענית מבחינה רגשית ביחס לשאר. אני רגישה כי מזכרוני מילדותי ספגתי הרבה כאב ועלבונות מגננות שלא היו סבלניות לדרישותי. אני רוצה כמובן לגונן עליה. אני די סומכת עליה שהיא תלמד ויותר מבקשת לפתח בריא את רגשותיה. האם עליי לשוחח עם הגננת ומה עליי לחפש בגישתה לעניין. אין לי ספק שהיא תהיה היחידה מבני גילה שידברו ככה, היא כבר מצרפת מילים ועושה הקשרים. יהיו בגן גם ילדים בני שנתיים כך שיכל להיות שזה יעזור? שוב תודה ואשמח לתגובתך

מיה שלום ותודה על הפנייה, אני מאוד אוהבת גנים שהם רב-גילאיים. לדעתי זה נותן מקום לכל אחד ומבטא צדדים ילדותיים יותר או פחות. כמובן שצריך לדעת איך עושים זאת אבל אני משערת שבחנת היטב את הגן. אני מכירה את שיטת מונטסורי ואחרי שראיתי מאות גנים אני יכולה להגיד לך בוודאות דבר אחד: האנשים הם אלה שעושים כל דבר. יכולה להיות התיאוריה הטובה ביותר בעולם אבל אם האנשים המיישמים אותה לא עושים זאת כראוי ולא משלבים את ליבם ואת ההיגיון הפשוט שלהם, דבר אינו שווה. עוד משהו, אם יש עקב אכילס לגננות זו היכולת להכיל ביקורת. פגשתי בחיי גננות מדהימות ואוהבות ומקסימות ונשות שיחה ומה לא, מעט מהן ידעו לקבל ביקורת בלי לנטור אלא עם חשיבה וניסיון הכלה. אם את בקשר עם הורים מהגן תתעקשי לשמוע מהם דברים שליליים על הגננת וגם תשאלי באופן ישיר או עקיף איך היא עם ביקורת.. אני מקווה שלא תופתעי. שיהיה המון בהצלחה ורק טוב

ליבי שלום, קודם כל תודה על התמיכה! זה ממש קשה... אבל אני משתדלת להיות חזקה. לגביי הפגות, היא הייתה בבית חולים שבועיים וחצי בלבד, היא הייתה באינקובטור מספר שעות לאחר הלידה ואחר כך בחדר רגיל עם עוד 30 פגים לערך. היא לא יכלה לינוק לכן בחודש הראשון שאבתי לה חלב אם ולאחר חודש נגמר לי החלב אז עברתי לסימילאק נאושור עד היום למעשה. הילדה עדיין לא יושבת עצמאית ואוכלת לבד (כנראה שלא הסברתי נכון) היא לא יכולה לשבת ללא עזרה או שאתמוך בה, לאכול אני מאכילה אותה עם כפית למרות שכשאני נותנת לה עוגיה או במבה היא מחזיקה לבד ואוכלת, ולמיטב הבנתי זאת התפתחות תקינה. מבחינת הבכי בלילה, לי תמיד נראה שמשהו מפריע לה או כואב לה.. ולגביי הצעקות שלה, זה קורה בעיקר כשהיא רוצה שארים אותה או שמשעמם לה. למרות שהיא גם ממלמלת בקול חזק. היא מאוד עירנית והשמיעה שלה מעולה - למרות שזאת עדיין לא בדקנו בטיפת חלב, פשוט אני רואה את התגובות שלה לקולות ורעשים. לגביי המעבר, בבקרים היא בפעוטון כך שאשתדל לעשות הכל עד אחר הצהריים שאחזור. מה גם שאני ובעלי החלטנו שנעבור לדירה רק כשהכל יהיה מסודר לגמריי. סיכמנו גם שבימים הראשונים הוא יהיה איתנו הרבה מהרגע שהוא מביא אותה מהגן, יהיה במקלחת שלה וגם קצת אחרי בשביל לתת לה את זה בהדרגתיות. האם זה נכון? או שכדאי לעשות את הקאט מההתחלה? למרות כל המתח והתעקות אנחנו רוצים ומקווים להיות חברים טובים. הוא יאסוף אותה כל יום מהגן ויהיה איתה איזה שעתיים בדירה שלי, אצלו, אצל הוריו אפילו סתם לטייל. סיכמנו גם שלפחות פעם בשבוע נעשה משהו ביחד עם הילדה, ארוחת צהריים או טיול דברים כאלה כי חשוב לנו לתת לה הרגשת משפחה אפילו שאנחנו נפרדים. האם אנו פועלים נכון?...... תודה.

אפרת היקרה שלום ותודה על הפנייה, אני שמחה לשמוע שאת מסתדרת ועדיין אם תרשי לי הייתי ממליצה לקחת פסק זמן גם מהסידורים ולשבת עם חברה טובה או לבד במקום ליד הים ולתת לעצמך קצת זמן. מעט. בשבילך. אני לא יכולה להגיד לך מה נכון כי לדעתי יש פה כל כך הרבה גורמים שרק את ובעלך מכירים ויודעים. אתם חיים את החיים האלה. אם אתם מסוגלים לעשות את המעבר בכל המישורים בהדרגתיות זה נשמע מצוין, נפלא. רק תבהירו לעצמכם מה יהיה אם אתם לא מתמידים בזה ומראש להכריז על דברים קבועים. שתהיה קביעות בחיים של הילדה וגם חשוב לא פחות בחיים שלכם. לגבי הילדונת הייתי הולכת למרפאה בעיסוק לעשות כיוונון עדין כשתעברו את המשוכה הזו. אין צורך לעשות יותר מדי דברים בבת אחת אבל הייתי בודקת את זה. אין קשר בין היכולת שלה לתפוס אוכל לעומת שרירי בטן וגב וחגורת כתפיים לישיבה. לגבי הצעקות, גם כאן צריך לראות איך היא מגיבה למעבר ואחר כך לבדוק את העניין שאפשר לעשות זאת עם אותו איש מקצוע לבחינה ראשונה או עם קלינאית תקשורת. אם את רוצה לקדם דברים דרך הרשת הייתי מציעה לפנות לפורום של קלינאי התקשורת http://www.ishla.org.il/ - הם מקור לא אכזב של תשובות אבל גם הם בסופו של דבר יבקשו לראות את התינוקת שלך כדי להגיד דיעה מקצועית ומוצקה. מאחלת לך ולבייבי המון הצלחה בדרך החדשה שלכן. רק טוב

היי, יש לי בן מקסים בן חודש וחצי ידוע לי כי חשוב מאוד להשכיב אותו מדיי יום על הבטן אך שאני עושה זאת הוא מתחיל לבכות שזה מאוד לא נעים לו ולא כיף לו. אפילו אח"כ שאני מרימה אותו הוא נכנס להסטריה של בכי כאילו "הפקרתי" אותו. ניסיתי לגרות אותו בכל מניי שיטות אך לשוא. מה עליי לעשות???? האם יש סיכוי כי הוא לא ישכב כלל על הבטן ובכך לא יזחל??? לתשובתך אודה

שלי שלום ותודה על הפנייה, יש כמה אנשים מקצועיים שזו אומנותם להתפתחות מוטורית של תינוקות כמו למשל יהודה מלול, חוה שלהב, שי זילברבוש (שהוא בנה) ומרפאות בעיסוק. אני מרגישה שאתן לך תשובה חלקית בלבד וחבל. רק טוב ומזל טוב על היותך אמא אגב מומלץ לקרוא את הקישור מצד שמאל למעלה - שפת תינוקות. זה בדיוק הזמן שאפשר להנות מהשיטה של האוסטרלית פריסילה דנסטן.

שלום. רמ רציתי לשאול לגבי תינוק בן 5 חודשים .הוא מחייך ןאף צוחק בקול רם הוא עוקב אחרי דברים הבעיה היא שהוא לא כל כך מגיב לצעצועים הוא מדי פעם אוחז אותם אך לא תמיד הוא גם יכול סתם להסתכל ובכלל לא לנסות ולגעת בהם.יש לו חגורת כתפיים חלשה ואנחנו מתחילים בפזיוטרפיה האם חוסר עניין במשחקים יכול להעיד על בעית תקשור כלשהי?אשמח לתשובתך.

שלום לדפנה ותודה על הפנייה, לדעתי תמיד כדאי לבדוק דברים וכמה שיותר מוקדם. אני משערת שהוא תינוק ראשון שלך אבל הייתי מנסה לתעד שלושה ימים שלו ולראות אם אכן הוא מגיב על דברים מסוימים ועל כאלה שלא. דברים כאלו יכולים לנבוע מהרבה מאוד סיבות כמו גרייה חושית חזקה/.חלשה מאוד וגם מוטוריקה שלא הבשילה עד הסוף. אין תחליף לאיש מקצוע שיראה את הבייבי אבל צריך גם לתת לו כלים להבין את הבעייה וזה התיעוד. הדבר הטוב ביותר אם יש באפשרותך היא לצלם שעת משחק שלו ועם זה להגיע לרופא הילדים או למרפאה בעיסוק שמתמחה בגרייה חושית וצריך להתעקש על ההתמחות הזו. בכל מקרה, הייתי מנסה לחשוף אותו למגוון של מרקמים קשים ורכים, מחוספסים וגרומים, ועוד עוד לראות מה הוא אוהב ומעדיף ומה מפריע לו או שהוא אדיש אליו. רק טוב

וקיבלתי תשובה שאין, לא היה ולא יהיה קורס כזה אצלם. איך זה יכול להיות?? הרי כתוב באתר שלך שיש וגם כתבת כאן פעמים רבות על הנושא. אשמח להבהרה.

מיכל שלום ותודה על הפנייה, יש לי את צילום קורס ההדרכה בסמינר הקיבוצים ושמונה מדריכות :) כך שנפלת על מישהו שלא יודע או מכיר את התחום. זה קשור לבלמ"ת - בית ספר ללימודים מתקדמים. החודש נתתי הרצאה בחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב והשתתפתי בכנס בנושא שפה ראשונית באיטליה כך שאני לא רואה כאן בעייה. הוצאנו שני ספרים בתחום, אנחנו בקשר עם משרד החינוך והבריאות, אנחנו "ספק" תוכן של מכבי שירותי בריאות וכו'. את צודקת לעניין קורס הדרכה כעת בסמינר הקיבוצים שעצרנו מלהתקיים כי לצערי הנושא לא תפס תאוצה כפי שראוי היה בארץ ולכן לפי תפיסת עולמי אין זה הוגן להכשיר אנשים מעבר למה שיש. אני מכשירה כעת באופן פרטני שתי מדריכות שגיאוגרפית (וכמובן אישית) מרחיבות את ה"כיסוי" שלנו בארץ. אם את מעוניינת את צריכה ליצור איתי קשר ישירות ונראה אם יש עניין הדדי. רק טוב

"חי אור" הפקות גאה להציג את: רגינה טוהר מיסטיקאית בעלת מוניטין בינלאומי. מגישה לכם: פתיחה בקפה ,בטארוט,נמורולוגיה, וקבלה. מומחית בהחזרת אהבות , כמו כן מגישה היא : * הרצאות בקניונים, בתי קפה , קיבוצים,בתי מלונות , מת"נסים , ואולמות, ועוד. * קורסים ומפגשים לוועדי עובדים, * ערביי גיבוש , * מסיבות רווקות/ים, וימי הולדת * יעוץ והכוונה בכל תחום אישי ומקצועי והכל מכל הלב http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=1661 טלפונים לתאום פגישות: 03-5188647 077-7979313 ניידים: 050-6558364 054-4386475 בברכת אור ואהבה

שלום,ביתי בת 3 חודשים בדיוק, אינה מצליחה להשמיעה קולות לגירוי- אה, או וכו'...אני מרבה לדבר איתה היא מחייכת, מזיזה את הרגליים והידיים פותחת את הפה ולא מצליחה "לענות" ,היא שקטה ורוב היום היא ישנה , בזמן המועט שהיא ערה היא עוקבת אחרי המובייל, האוניברסיטה, ומאד סקרנית, אציין גם שביתי האמצעית היתה בדיוק כמו התינוקת ובערך בגיל 6 חודשים החלה לקשקש ,אני מאד דואגת , נא תגובתך, תודה!

שלום לאני ותודה על הפנייה, האם ביתך הגדולה יותר ישנה כל כך הרבה והגיבה באותה צורה? האם הילדונת שלך במעקב רגיל של טיפת חלב ורופא ילדים? האם היא בוכה בכי קורע לב במלוא ריאות? האם היא מגיבה לקולות ורחשים ומסתכלת לכיוון הנכון שממנו הגיע הקול? האם היא מביטה בעניין על הילדונת הגדולה יותר ועל אחים נוספים אם בנמצא? האם לילדה הגדולה היו בעיות בצמיחת שיניים ראשונות ו/או הן בקעו מאוחר? האם היא אוכלת היטב ולא "מתעצלת" לאכול - בעיקר זה בא לידי ביטוי בהנקה לעומת בקבוק בדרך כלל. השאלות ששאלתי הן שאלות הכוונה. אשמח אם תעני לי עליהן אבל למעשה הן נועדו לתת לך תמונה רחבה יותר. בכל מקרה הייתי עוקבת אחרי העניין ואם המצב נמשך וחלילה לא משתפר הייתי פונה לרופא ילדים שיראה אותה - וכמובן אם אפשר לתעד את מהלך ה"שיחות" בינכן. רק טוב

תודה על התשובה, אז ככה: בתי הגדולה יותר בחודשים הראשונים לא הפסיקה כלל לבכות מהבוקר ועד הלילה כנראה בגלל כאבי בטן עוויתיים, לאחר שפסקו כאבי הבטן גילינו שיש איחור בהתפתחות וגם היא ישנה די הרבה במשך היום(חשבנו שזאת בגלל התקופה שבה סבלה ולא הייתה רגועה), ביתי התנוקת שבת 3 חודשים ינקה עד גיל חודשיים בתחילה עלתה יפה במשקל ואח"כ בגלל שהתעייפה מההנקה והיה לה קל יותר מבקבוק הפסקתי להניק, היא עדיין לא אכלנית כך גם היו 2 בנותי הגדולות, ביתי התינוקת לא בוכה תמיד במלוא הריאות אלה אם עבר הרבה זמן שנדנדה ולא נתתי לה מוצץ, היא לא מפנה ראש כשאני קוראת לה מהצד אלא כשאני מסובבת לה אותו ואז היא מחייכת, גם לבנותי הגדולות היא מחייכת, היא משמיעה קולות רק כשהיא לפני בכי, מה דעתך? יש אפשרות שזהו משהו תורשתי? האם יש סיבה לדאגה שזהו משהו אחר?

עוד משהו ....לביתי האמצעית לא היה איחור בבקיעת השיניים

אני תודה שחזרת, לדעתי, הדבר הטוב ביותר יהיה לראות איש מקצוע. רופא הילדים יהיה התחנה הראשונה ואחר כך יש לפנות למישהו שמתמחה בגרייה חושית ולא כל מרפאה בעיסוק מתמחה בתחום הזה. אנחנו בשלב שלילה של דברים חלילה וזה מאוד מוקדם ויש המון מה לעשות גם אם זה ניואנסים התפתחותיים. קודם כל, ממליצה לתעד את שעות השינה, את זמני האכילה, דברים שהיא מגיבה אליהם יפה וכל מה שעולה בדעתך כחשוב. אחרי שלושה-ארבעה ימים מתועדים ללכת לאיש המקצוע ולתת לו תמונה שלמה של הדברים. זה מאוד מקל על כולם משום שהתנהגות אצל רופא ילדים או כל מישהו זר בסביבה חדשה אינה משקפת בדרך כלל את הדרך בה תינוקות מתנהגים בדרך כלל (גם לא אצל הגדולים...) אני, תבחני את הדברים מתוך מקום חיובי. אם זו למשל חולשה שרירית אז עובדים על זה, יש המון דברים לעשות רק צריך להתחיל את הדרך. רק טוב

שלום ליבי, רקע קצר: ביתי בת כמעט שמונה חודשים, עברה כבר ממזמן את שלב הגזים, צמחו לה שתי שיניים קדמיות תחתונות, ולדעתי היא גם בצעדים לקראת שיניים עליונות.. היא נולדה גם פגית (שבוע 33) - אמרו לי שפגים נוטים יותר לאי שקט, למרות שהיא כבר הדביקה הפער. בשבועות האחרונים היא הולכת לישן יחסית מוקדם (שבע וחצי לערך), היא תמיד מתעוררת באמצע הלילה (הרבה בבכי וחוזרת לישון) ואת היקיצה שלה היא עושה לקראת 6 אפילו 5:30בבוקר - אבל תירדם שוב אם אקח אותה למיטתי וארדים אותה עליי. היא תינוקת מאוד צעקנית, ממלמלת בצעקות, כשמשהו לא מוצא חן בעיניה היא צועקת בקול רם, אפילו את כל ההברות שלה היא עושה בצעקות, ולפעמים גם תוך כדי משחק או צפיה בטלוויזיה היא תתחיל לצעוק - סתם כך. שאלתי היא: האם זה טבעי? האם יש דרך למתן את הצעקות שלה? ללמד אותה לדבר ברוג ונעימים? אציין שבבית היא שמעה הרבה צעקות (אני ובעלי לא מסתדרים ולמעשה בתהליך פרידה - מה שבהחלט יכול לתרום לרוגע שלה - אנחנו גם עוברות דירה בסוף החודש) האם ייתכן שהיא מחקה אותנו בנושא? ואם כבר בנושא, כייצד אני מקלה את המעבר הזה עליה? האם הוא משמעותי לה, האם זה ייפגע בביטחון שלה (לא לראות את אביה ברצף), כייצד לתת לה הרגשת מעבר טובה וקלה ללא טראומות (אם בכלל זה משפיע). בקיצור הרבה שאלות..... אודה לתשובתך בשני הנושאים (צעקות ומעבר). תודה!

אפרת היקרה שלום ותודה על הפנייה, ליבי איתך. אני מסתובבת עם השאלה שלך מהבוקר וברור לי שקשה לך מאוד. יש לי כמה שאלות וכמה דברים ואתחיל בסדר ששאלת לגבי הפגות, 33 שבועות נחשבת לפגות קלה יחסית. כמה זמן התינוקת שהתה בבית החולים? נשמע שהיא מתפתחת יפה וציינת שהיא יושבת ואוכלת. היא עולה בעקומות המשקל והגדילה כרגיל? לגבי השינה - לא הבנתי בדיוק את השאלה - למה היא מתעוררת בבכי? אם את יכולה לשים לידה חולצה שלבשת בערב לפני שאת הולכת לישון זה יכול להקל. בעניין הצעקות. את אומרת שהיא צועקת הרבה. עשית לה בדיקות שמיעה? היא היתה בטיפת חלב בזמן האחרון? יש להם בדיקה מאוד פשוטה שמסתירים מספר חפצים שמשמיעים קול ואז מפיקים צלילים ובודקים אם היא מסתכלת לכיוון הנכון. אני לא מנסה להדאיג רק שואלת שאלות. דבר אחרון וקשה זה המעבר והפרידה. הייתי מנסה להשיג עזרה מחברות או משפחה או עזרה בתשלום שאת סומכת עליה ומנסה לפנות לעצמך קצת זמן ולו כמה דקות. יש לי הרגשה ולצערי גם מניסיון עם חברות טובות שזה יכול לעשות לך רק טוב. גם הזמן הפנוי שלך עם הקטנה יהיה מוצלח יותר. תמיד מייעצים להשתדל לא לצעוק ליד הקטנה אבל זה קשה מאוד. עדיין, אני בטוחה שאם יתפנה לך יותר זמן וכבר החלטתם על הפרידה, התהליך יתנהל רגוע יותר ממקום שבו את תהיי רגועה וכולם ירוויחו. הקטנה בוודאי מרגישה את המתיחות אבל גם את האהבה. האם את מניקה אותה? אומרים שעצב עובר בחלב. אתן עוברות עוד מעט למקום חדש וסביבה חדשה והייתי בוחרת את הצעצועים שהיא הכי אוהבת וקשורה אליהם כמו גם חפצים כמו המיטה/לול או שידה וכו' ומנסה ל"שמר" אותם כך שהמעבר יהיה לה חצי מוכר. שוב, אם את יכולה להשיג עזרה בימים הראשונים זה טוב יותר, גם אם זה במקום החדש. היא תראה אותך אבל את תהיי עם שתי ידיים פנויות. וכשדברים יתחילו להכנס למסלול החדש תצטרכי לבחון את ההתנהגות שלה ביתר דקדוק. בינתיים, הייתי מבקשת ממישהו מעורב שאינו את ובן זוגך לשים לב לתינוקת ולהתנהגות שלה באופן כללי ואז תוכלי לשאול אותו/אותה אם הוא שם לב לצעקות ולא להנחות אותו/אותה בשאלות לשם.... אני שולחת לך כוח מכאן. רק טוב

שלום, אני אם לראשונה לתינוק בן 8 חודשים, מזה כחודשיים אני מנסה להכניס לתפריט שלו את המוצקים: ארוחת פירות וארוחת ירקות (לאחרונה עם עוף) ללא הצלחה. היו כ 2 או 3 פעמים שהסכים לאכול כמה חצאי כפיות ותו לא.הוא אוכל סימילאק בכמות של 180 /200 cc בממוצע כ 4-5 פעמים ביום. משקלו טוב לגילו. מה עושים? ציינו בפני שככל שיאחר להתרגל למזונות אלה כעת כך יהיה במשך כל ילדותו ? האם זה נכון? אשמח לקבל טיפים איך "לגרום" לו לרצות לאכול, ובכלל התיחסות לענין. תודה מראש.

כדאי לך להתייעץ בנוסף גם עם אלן שיין בפורום ההנקה באתר זה.

שלום לשרי ותודה על הפנייה, אלן שיין היא אכן מקור לא אכזב לידע בנושא של הנקה ועוד הרבה דברים. אני בטוחה שדבריה יהיו רלוונטיים וטובים ותודה למיכל על ההפנייה. מניסיוני האישי עם הילדונת שלי ועם ילדים בסביבה אני יכולה לספר שהצגת המוצקים לא עברה אצלנו חלק. קראתי הרבה חומר על העניין וניסיתי כל מיני דברים שאוכל רק להציע גם לך לנסות ושוב, העצה הטובה ביותר שלי לכל עניין עם היצורים הקטנים שלנו שמכל שלל העצות שאת מקבלת מהסביבה את צריכה לברור את אלו שאיתן את חשה בנוח ושאינטואיטיבית נשמעות לך נכונות. תינוקות מאוד שונים אחד מהשני - כמונו ה"גדולים" וצריך לראות איך הדברים משתלבים במכלול הזה של המשפחה שלך. לעניין האוכל: הארוחות יכולות להיות מעין משחק. מדברים על החשיבות של האסתטיקה בהגשה של האוכל ובשיתוף של התינוקת במהלך הארוחה המשפחתית. שתראה איך גם אחרים אוכלים ותהפוך לחלק מהעניין. לשים לפניה אוכל אצבעות וערימות (קטנות) של מאכלים שונים - אני משערת שהיא כבר יושבת בכסא? פשוט לשים לפניה דברים על המגש ולתת לה לבחור. שוב, בדגש האסתטי לנסות לערבב מרקמים שונים. לתת הזדמנות לכל מאכל לקבל את המקום האהוב (או לא) כך שהצגה של מאכל חדש צריכה לקחת בערך שבוע. לתת לה באמת הזדמנות לבדוק את האוכל. לא להתרשם מהכמויות הקטנות. זה דבר שלמדתי על "בשרי". הם ממש טועמים בהתחלה. טעימות קטנות וכמויות אוכל קטנות - הם אינם מגיעים לאכול "ארוחה" של גדולים. תחשבי שאפילו לגדולים לוקח זמן להסתגל למאכל ואת קודם "בודקת" אותו ואחר כך מתרגלת אליו ולאט לאט גם ניזונה ממנו. לא תאכלי בדרך כלל ארוחה ענקית של משהו חדש -תתייחסי לזה במעין זהירות. הכמויות הולכות וגדלות בקצב איטי. אוכל לא צריך להיות עונש ואנחנו צריכים לבדוק עם עצמנו אם אנחנו לא עושים פה כל מיני מניפולציות עליהם (אני פולנייה באופי ועם כל הבדיקות שלי כשזה הגיע לאוכל היה לי מאד קשה - מודה ומתוודה) לא להתנות אוכל בשום דבר. מאוד מומלץ שלא לקשר בין אוכל וטלוויזיה - זה באמת מאוד נוח אבל אנחנו מקבלים אחר כך ילד שלא יכול לראות תוכנית בלי "משהו בפה".... ואם לא אמרתי אז מרקמים שונים. אפילו לגזר יש מרקם של מחית ומרקם של עוגה ומרקם של גזר מגורד... בקיצור, הרבה סבלנות ובאהבה. היא לא מתנגדת אלייך - היא מגלה עולם חדש :) רק טוב

ליבי שלום.פניתי אליך לפני כמה ימים בקשר לילדה בת חצי שנה שסובלת מכאבי בטן. היינו אצל הרופא בבית חולים מאיר והרופא אמר שכדאי לעבור לסויה.אבל אני קצת מבולבלת כי הרופא משפחה אמר לי שסויה לא בריא וגם טיפת חלב. איך את חושבת כדאי לעבור למטרנה צמחי. מה טוב בזה? מה לא טוב?הילדה עד עכשיו בוכה מכאבי בטן בשעות הערב ובמשך הלילה מתוררת כל שעה מכאבי בטן.תודה

אינה שלום ותודה על הפנייה, בדיקת רגישות לחלב תוכל לתת לך תשובה וודאית לגבי חלב צמחי או רגיל אם אין אינדיקציות אחרות לעבור לתחליף חלב על בסיס של סויה. צריך לבקש אותה מרופא הילדים. אני אינני תחליף לאף איש מקצוע בתחום הגיל הרך. לגבי סויה, יש מחקרים שסויה מכילה בתוכה הורמונים צמחיים שמאיצים התבגרות מינית ורופא הילדים שלך יוכל לתת לך מידע יותר מדויק. שלחתי שאילתה בעניין לארגון רופאי הילדים האמריקאיים ומקווה לקבל תשובה היום או מחר. לא ציינת על רקע מה הגיעה הקטנטונת שלך לבית החולים ואני חייבת להדגיש כאן שוב שדעתי אינה מחליפה דעה של אף איש מקצוע לגיל הרך. אם את לא מרוצה מרופא הילדים לכי לרופא ילדים אחר שחברה או משפחה המליצה לך עליו אבל לדעתו אין תחליף. מאחלת בריאות שלמה לתינוקת ורק טוב

אינה שלום ותודה על הפנייה, בדיקת רגישות לחלב תוכל לתת לך תשובה וודאית לגבי חלב צמחי או רגיל אם אין אינדיקציות אחרות לעבור לתחליף חלב על בסיס של סויה. צריך לבקש אותה מרופא הילדים. אני אינני תחליף לאף איש מקצוע בתחום הגיל הרך. לגבי סויה, יש מחקרים שסויה מכילה בתוכה הורמונים צמחיים שמאיצים התבגרות מינית ורופא הילדים שלך יוכל לתת לך מידע יותר מדויק. שלחתי שאילתה בעניין לארגון רופאי הילדים האמריקאיים ומקווה לקבל תשובה היום או מחר. לא ציינת על רקע מה הגיעה הקטנטונת שלך לבית החולים ואני חייבת להדגיש כאן שוב שדעתי אינה מחליפה דעה של אף איש מקצוע לגיל הרך. אם את לא מרוצה מרופא הילדים לכי לרופא ילדים אחר שחברה או משפחה המליצה לך עליו אבל לדעתו אין תחליף. מאחלת בריאות שלמה לתינוקת ורק טוב

היי, בתי בת שנה וארבע ממש אוהבת מקלחות ובכלל מים...מאוד משתעשת ומשחקת בזמן האמבטייה, שלשום באתי להכניס אותה אך המים היו חמים מהרגיל והחלה לצרוח ולבכות בהיסטרייה....לא הסכימה להכנס ובסוף ויתרתי כי הייתה ממש באטרף מה שבחיים לא קרה..אתמול שוב באתי לקלח אותה וסירבה בכל תוקף שוב החלה לצרוח ולא הסכימה שלבסוף עשיתי לה בכוח כי הייתי חייבת לקלח אותה אבל היא ממש הייתה באטרף..מאוד נלחצתי ואיני מבינה מה קרה לה ומה השינוי הפתאומי שחל?. אשמח לייעוץ ממכם, תודה, יפית

יונית שלום ותודה על הפנייה, נשמע שבתך קצת נכוותה וצריך להסתכל על העניין מנקודת הראות שלה. אם את יכולה להחליף "נוף" למשל לעשות לה מקלחת קצרה ולא אמבטיה זה יכול לשפר, יש גם כל מיני דגים וצעצועים שבודקים את חום האמבטיה שאת יכולה לשתף אותה במשחק בהם. היא צריכה קצת זמן וברור שהיא נזהרת ממים. אפילו לשטוף אותה יום אחד עם ספוג... קצת משחקי מים כדי לא לקבע אותה בחוסר רצון שלה למים. רק טוב

שלום רב, בני בן שנה ושלושה חודשיים, ילד מאוד מפותח לגילו(טפו טפו).. משהוא תינוק עד כה הייתי מאכילה אותו בקבוק בערב ומייד הוא היה נרדם על הידיים שלי לאחר מס' שניות..לפני שבוע אחרי סיום הבקבוק הוא מצביע לי שהוא רוצה ללכת למיטה שלו,אז אני שמה אותו והוא מתחיל להתגלגל והוא מת לישון...ובסופו של דבר אחרי חצי שעה נרדם וחייב שאני יהיה נוכחת בחדר......מה קרה לו?.מה שינוי הנה"ל?.אז היה נרדם בקלות 20:00 בערב ועכשיו זה נהפך ל21:00 עד שהוא מצליח להרדם????? מה עליי לעשות? *אני לא יודעת אם אני צריכה לציין אבא שלו בתקופה האחרונה מרבה להעדר מהבית לצורכי עבודה והוא מאוד מאוד קשור אליו..האם יש קשר אחד לשני?. תודה, אמא מודאגת

יפית היקרה שלום ותודה על הפנייה, אני כותבת בדוחק של זמן אבל למה לא להקדים את כל שעת ההשכבה בשעה תוך 4 ימים (רבע שעה לכל יום) ולראות איך הדברים מתנהלים. הוא מפספס כל פעם את שעת ההשכבה שלו וקשה לו להרדם. נפלא שהוא מציין שהוא רוצה לישון וצריך לחשוב באילו דרכים נוספות אפשר לעזור לו בכך. אולי לתת בקבוק שלא לפני ההשכבה אלא מעט לפני? סיפור וגם צחצוח שיניים לציין מנהגים של שגרה "חדשה"? אני בטוחה שיש לך רעיונות טובים משלי לגביו. רק טוב

שלום. אני שואלת כאן כי איני יודעת למי להפנות, אז אודה אם אקבל הכוונה. בתי בת שנה וחודשיים וממש מדברת.לא רק מילים בנות שתי הברות אלא גם שלוש וגם צירופי מילים, ומסיימת משפטים עם מילים מוכרות, שירים וסיפורים שהיא כבר מכירה שמות של חיות ושל הבובות שלה. למשל : "ציפור עפה" , "אבא הלך לעבודה", "לישון" ,"דדת=לרדת מהידיים" כמו כן היא חוזרת על מילים שנאמרות לה ולידה, שוב ושוב כאילו היא ממש משננת אותן. לשאלה לאן את הולכת היא תענה "לגן" או "הביתה" ולשאלה איך קוראים לך היא תענה את שמה. היא קוראת לי אמא וגם בשמי הפרטי ומכירה בשמות את כל בני המשפחה. לאחרונה גם גיליתי שהיא מכירה מספרים וסופרת עד עשר, במקרה זה היא רק יודעת את המילה לדעתי. בקיצור אני חושבת שהבהרתי את התמונה. הייתי רוצה לדעת איך זה? היא תקשורתית כ"כ, תמיד מבינים אותה, האם עליי לאבחן את זה אצל איש מקצוע? היא זקוקה לגירויים נוספים? אודה מאוד להכוונה.

השבת לי? איני רואה מה התשובה. אודה אם תעשי זאת שוב

שלום לפני שבוע בשעה 21:20 בלילה נולדה לי בת מקסימה. אני מניקה אותה וברור לי שיש לי מספיק חלב. ביום היא ישנה נהדר, והיא אוכלת כל 2-4 שעות. הבעיה היא שבשעות הלילה היא עירנית ולא רוצה לישון. היא מתעייפת בההנקה וישנה דקות ספורות, לפעמים שעה. אמרו לי שתינוקות שנולדים בלילה הופכים את סדר היום. האם זה נכון? מה ניתן לעשות על מנת שהלילה יהיה לילה? תודה מראש על התשובות. רונית

רונית שלום ותודה על הפנייה ומזל טוב, מתנצלת על התשובה המאוחרת אבל שאלתך חמקה לי בין שאר השאלות. אין קשר בין שעת הלידה לסדר היום. אין להם סדר יום בהתחלה.... האם את שואבת חלב? מלבד המלצה שלי למצוא משאבה טובה שתהיה לך נוחה (ולי וגם לחברות ונשים שהכרתי היו משאבות מכל הסוגים והיו כאלה שהתאימו וכאלה שלא ולא משנה מאיזו חברה הם נרכשו - כל אחת מאיתנו שונה) הייתי חושבת לשאוב - אם יש לך זמן וסבלנות ולתגבר לה את מנת החלב בלילה. "שתדע" לצאת איתה במהלך היום שתראה דברים מענינים - כמובן לא רועשים מדי ואם אפשר באוויר הצח ובזהירות מהשמש - לספק לה ענין במהלך היום. בלילה לעומת זאת לעשות החשכה של הבית ול"ספר" לה מתי הולכים לישון. צריך לבדוק שהיא עולה במשקל כמו שצריך, יכול להיות שההנקה מעייפת אותה מאוד והיא לא אוכלת מספיק. אני מצאתי בשאיבה (למרות אי הנוחות לעומת הנקה) מעין נחמה כי יכולתי לדעת בדיוק כמה היא אוכלת. יש לנו שני סוגי חלב - קדמי ואחורי. האחורי הוא החלב העשיר יותר וצריך שהנקה תימשך מספיק זמן בכדי שהתינוקת תקבל אותו. החלב הקדמי הוא המתוק יותר והוא זה שנותן להם "תמריץ" לינוק - כל זאת על קצה המזלג - יכול להיות שאת מודעת לדברים אז סלחי לי. אני יכולה לספר מניסיוני שמאוד עזר לי לדעת שיש להם מעגלי עירות ואכילה ושינה והם סובבים סביב שלוש שעות לערך כל אחד. זה מסדר בצורה כללית את היום ומאפשר לנו לעקוב ביתר קלות אחרי השגרה המתגבשת שלהם. תנסי לכתוב לך זמני הנקה ושינה ותראי שיש פה חזרתיות. יש פה משמאל למעלה קישור לכתבה על אוסטרלית שמצאה קשר בין צלילים מסוימים ל"בקשות" מצד תינוקות. אני יודעת שזה עוזר ואולי זה יכול לעזור גם לך. רק טוב

ילדה שלי בת חצי שנה והיא סובלת מכאבי בטן חזקים בשעות הערב ובמשך הלילה.במשך היום היא רגוע.יושנת ביום 4 שעות.זמן בין הארוכות לפעמים נמשך עד חמש שעות כי היא לא רוצה לאכול עם לא רוצה לישון.עד גיל שלושה חודשים היא בכתה במשך כל הערוכה וישנה בלילה חמש שעות וביןם שעה.חשבתי שזה יעבור אבל כל יום זה יותר גרוע והרופא אומר שזה אופי של הילדה וזה יכול להיות גזים.אני לא שמעתי מיקרים כאלו, כי כמו שאני יודעת ילדים סובלים מגזים עד גיל שלושה חודשים.

שלום לאינה ותודה על הפנייה, את מתארת מצב לא פשוט עם הילדונת שלך והייתי ממליצה לפנות שוב לרופא ילדים - אולי לשמוע עצה של רופא נוסף וגם אחות טיפת חלב. חברות או בני משפחה מסביב יכולים לנסות להאכיל אותה? נראה לי שנקלעתם למצב שבו ארוחה היא סבל לכל הצדדים ואולי שווה לנסות להוריד את המתח סביב העניין. האם היא עולה במשקל? האם היא אוכלת כמות סבירה ? יש מקרים מעטים אבל קיימים של בעיות אכילה מגיל מוקדם וזה במקום כזה או אחר גם קשור אלינו הגדולים. יש מרכז להפרעות אכילה בילדים בביילינסון ולדעתי למעשה בכל אחד מבתי החולים הגדולים במחלקת הילדים. לדעתי התאמת האוכל, זמני הארוחה וירידת לחץ מסביב לנושא הזה יורידו גם לחץ משני על שינה וייטב לכולם. רק טוב

שלום לך ליבי בתי היא בת 3 חודשים בדיוק. היא ניזונה ממטרנה, מקיימת "מחזור" של 4 שעות במשך היום, כאשר בכל אחד מהם היא אוכלת טוב, משחקת וישנה אחר כך. היא תינוקת מאוד נוחה ורגועה ואני מיום שהיא נולדה לא התקשתי להכניס אותה לשיגרה מובנית ( ע"פ ה"לוחשת"). היא הולכת לישון ללילה בין 7 ל-8 בערב. ב 11 בלילה אנו מאכילים אותה מנה מלאה תוך כדי שינה והיא ממשיכה לישון עד הבוקר - בין 5 ל6 בבוקר. עכשיו השאלה. למעשה היא מתחילה להתעורר ב-4 בבוקר, אז אני קמה, נותנת לה מוצץ בשביל למשוך אותה עוד שעה - שעתיים (והיא נרדמת בקלות), ורק אז אני מאכילה אותה. איך ניתן לגמול אותה מההרגל להתעורר ב-4 ולהרגע בעזרת מוצץ עד להאכלה הבאה? אודה לך מאוד אינה

אינה שלום ותודה על הפנייה, רציתי לשאול לגבי ההאכלה הלילית: ב 11 בלילה אנו מאכילים אותה מנה מלאה תוך כדי שינה אם אבין קצת יותר אוכל לענות טוב יותר. רק טוב

שלום ליבי סליחה על האיחור - רק היום התקבלה הודעה על כך שענית. תודה האכלה ב 23:00 היא האכלת "חלום" ע"פ הלוחשת לתינוקות.הילדה נרדמת בסביבות 19:30. ב23:00 אני מוציאה אותה מהמיטה שלה בעודה ישנה, בעדינות מכניסה לה בקבוק לפה - היא מתחילה לאכול בלי לפתוח עיינים, מסיימת את המנה שלה ושוב - בעודה ישנה אני מחזירה אותה למיטה.האכלה הבאה היא ב 5:30. העניין הוא שהיא בד"כ מתחילה לצייץ לפני השעה הזאת - 4:00 - בשביל להעריך את זמן השינה אני קמה ונותנת לה מוצץ. Vשאלה שלי בעצם היא איך לדלג על "של הביניים" של 4:00 תודה

ליבי שלום- נחשפתי לשיטה בימים האחרונים בלבד (לצערי) ומאוד הוקסמתי. בתי בת 8 חודשים וכבר זוחלת ו"מחבלת" כמעט בכל דבר שנמצא בסביבתה. היא גם מתחילה "לענות" לשאלות ששואלים אותה כמו איפה אור? כפיים , שלום וכדומה- דברים שלמדה ממני באופן אינטואיטיבי. שאלתי הראשונה היא איך מתחילים לספר את הסיפורים- כפי שהדגמת באתר, עם ילד שזוחל ולא נראה שמה שמעניין אותו כרגע זה הסיפור? (יותר מעניין אותה לקרוע את הדפים, ללכת למגירות המטבח וכדומה...) אני מאזור ירושלים ומבדיקה שערכתי בפורום זה נראה שמשנת 2005, כמעט אין התייחסות לקורסים/ שעות סיפור אשר מתקיימים באזורי. האם ייתכן כי לא קיימים קורסים ושעות סיפור באזור כזה גדול? ואם כן תוכלי לעדכן אותי? שאלתי האחרונה היא לגבי קורס מדריכים- הייתי מעוניינת מאוד להשתתף בקורס כזה. מהם הנתונים הדרושים לי ( במקצועי אני מורה וגננת) ? האם יש סיכוי שיתקיים קורס כזה גם באזור ירושלים? אם כן אשמח מאוד להיות בין משתתפיו ולקדם את השיטה בקרב הורים באזור ירושלים. בברכה טלי

בנוגע לאלתי הראשונה לגבי שימוש בסיפורים, הייתי רוצה לשמוע דעתך גם לגבי תדירות הסיפורים וחזרה על אותו סיפור מספר פעמים. אני יודעת שתינוקות אוהבים לשמוע משהו שהם מכירים וכבר שמעו (כמו גם ילדים קטנים) ואני יכולה לראות את זה אצל בתי בשירים שאני שרה לה מאז שנולדה- שירים שאני חוזרת עליהם שוב ושוב והיא כבר מכירה, היא פשוט מוצפת אושר כשהיא שומעת אותם). שאלתי היא כמה לספר את הסיפורים? מתי כדאי להוסיף ספר נוסף? תודה מראש טלי

טלי שלום ותודה על הפנייה, שאלת מספר שאלות ואני אוהבת לענות "כראוי" לכל אחת מהן אז אבקש אם ניתן לענות לך במהלך היום. אפרט עכשיו רק לגבי דבר אחד : הקראת סיפורים. ילדים אוהבים מאוד לשמוע ולראות סיפורים מוכרים. המוכרות הזו מביאה אותם להתפנות להבנה וללמידה מורכבות יותר לעומת סיפור חדש ש"מעמת" אותם עם דמויות, צבעוניות וסיפור חדש. אנחנו כמבוגרים משתעממים לפעמים מהקראה חוזרת ונשנית ומשליכים את זה עליהם אבל ההיפך הוא הנכון. ההמלצה שמספר תיאוריות חינוכיות גורסות לגבי הקראה חוזרת היא הקראה של סיפור מסוים בתחילת היום או בשעה אהובה לספרים במהלך שבוע. כך לילד יש הזדמנות נאותה לשמוע, לעכל ולהבין את הסיפור. הם מאוד אוהבים סיפורים שהם יודעים לצפות את ההתרחשות שלהם גם אם אינם מעורים עד הסוף בעלילה. כך חתול לבד על המרבד הוא דוגמא מצוינת. גם אליעזר והגזר, מעשה בחמישה בלונים - יש רפטציה "מבורכת" שמאפשרת להם להתמצא בקלות בעלילה. אמשיך מאוחר יותר רק טוב.

כתבתי עכשיו תשובה ארוכה ובסוף ממש המחשב שלי החליט למחוק אותה אז הנה היא מחדש: מתחילים בכמה ספרים אהובים ומוכרים. פותחים איתם בבוקר (עדיף עם ספר מסוים) ואז לפי ההתקדמות אפשר לראות עוד כמה אפשר להוסיף. תמיד עדיף לתבל אותם בשירים. סיפורון כמו החתול לבד על המרבד, או פלוטו או ארנבת ברכבת הם מצוינים. אל תדאגי אם היא נראית לא מקשיבה אני מבטיחה שכן. להיפך, אם תתפני לספר את הסיפור מבלי לקרוא לה שתקשיב לך אלא תתני לה להסתובב מעט אני מבטיחה שהיא בסוף תגיע אלייך חזרה ותשב טוב יותר להקשיב. בדוק! לגבי גני ילדים הכלי הזה נהדר. הוא ממרכז אותם בספרים ובאמת מאפשר להם לחוות את האהבה הזו מגיל מוקדם מאוד וזהכמובן עוזר מאוחר יותר. יש לנו ניסיון רב בכך. שוב, זה אינו גיל להושיב אותם במקום ובמקום לדאוג שכולם יישבו במקומם בשקט צריך להתרכז בסיפור עצמו. הם חוזרים. הם גם מתרגלים לשיגרה הזו של סיפור ויש לי דעה מאוד מוצקה על כך שילדים צריכים ללמוד שדברים מתרחשים סביבם ולא תמיד בקשר של אחד לאחד - הכונה היא שאם הם מפריעים (ולא מכאיבים לאף אחד) אז פשוט מתעלמים מהם. הם זקוקים לידיעה הזו שאת שם, הסיפור נמשך ושהם מפסידים משהו... אבל זה ליום אחר. לגבי הקורס אני מתנצלת אבל אנחנו בעיצומו של קורס להכשרת מדריכים שלנו ואני מקווה שבמהרה המדריכה שלנו ממודיעין תוכל להועיל לך וגם אולי להעביר לך חלק מהידע. רק טוב

תודה ליבי על ההיענות המעמיקה. אשמח להתעדכן כאשר יפתח קורס/ שעת סיפור באזור ירושלים- אמשיך לעקוב באתר. מקווה שאכן יהיה משהו בקרוב תודה מקרב לב טלי - אמא גאה של שי-לי

הי ליבי רק רציתי להודות לך.לפני שבוע בלבד נעזרתי בך לגבי קשיי הירדמות של בתי (בת 9 וחצי חודשים עירנית מאד וכו'..) פשוט נתת כמה עצות ושאלת אותי כמה שאלות פשוטות שהאירו לי דברים שלא חשבתי עליהם לבד. כנראה בגלל קשיי היומיום ובגלל ההרגלים הקבועים שלנו... עכשיו היא נרדמת ממש מהר בערב ובמשך היום! אני פשוט משתדלת לא לחכות ולא לפספס את חלון ההזדמנות כשהיא רק מתחילה להיות עייפה.חוצמזה-בערב התחלנו ללכת לשון יותר מוקדם - מתי שהיא נעשית עייפה-לא מחכים.ובנוסף-אנחנו עושים אוירה שקטה ורגועה יותר מארוחת הערב עד לכניסה למיטה. הנקת לילה-נמשכת, אבל עכשיו אני יותר שלמה עם זה למרות שזה קשה,אני לא רוצה למנוע את זה ממנה כשהיא מבקשת.(יש רק בעיה אחת-אנחנו מעוניינים להיכנס להריון, היא יונקת הרבה ביום ובלילה-והווסת עדיין לא מגיעה ככה שזה לא ממש אפשרי בנתיים. אבל אני רוצה להניק אותה כשהיא רוצה.גם-בלילה..) אז שוב תודה רבה רבה!! מיכל

שלום למיכל ותודה :) אני שמחה שיכולתי לעזור. שיהיה הרבה בהצלחה עם הקטנטונת הזו ועם הבאים. ואגב, הנקה לא ממש מונעת הריון... והטעם של החלב משתנה ברגע שאנחנו נכנסות להריון והתינוקות שלנו מפסיקים בדרך כלל לינוק בשלב הזה. הייתי מתייעצת עם רופא נשים. רק טוב

הי ליבי, רק רציתי לציין, שגפן כבר אומר הרבה מילים, אבל גם מסמן את מה שחסר לו. היום למשל, הסתכלנו על פרה, ואת יודעת: "איך עושה פרה? וכו וכו..", אבל גפן הבחין דווקא בתרנגול שהסתובב שם - וכמובן סימן תרנגול תוך שהוא אומר "קו קו". גם היתה פעם ששטפתי לו ידיים והוא סימן לי שחם לו. אבל הכי שיגע אותי, שהוא סימן גמל, בלי שלימדתי אותו (לפחות לא שאני זוכרת), וכשהוא רצה את הגמל שהיה לי באוטו (בובה ענקית), הוא פשוט סימן גמל. והיום כשהוא ראה קש, ישר הוא סימן שזה אוכל של סוס. שאלתי אותו מי עוד אוכל קש (התכוונתי לפרה) והוא סימן דווקא גמל - איזה חכם, נכון? אני מזכירה שהוא רק בן שנה וחצי. למרות שהוא מדבר מילים בודדות, הוא יכול לבטא את עצמו מצויין, וכולם מבינים אותו. אפילו הסבא וסבתא הפולנים והסקפטים אומרים שהוא מה זה ברור, מובן וחכם. זהו. רק רציתי לשתף. הדס

היי יקרה תודה. איזה כיף לפצוח כך את הבוקר! טוב את יודעת שאני לא ממש אובייקטיבית לגבי השיטה. נורא משמח לשמוע בכל מקרה. נשיקות לגפן ולגדולה.

שלום ליבי ותודה על תשובתך, עברתי לדייסה מכיוון שהרגשתי שההנקה איננה רק תשובה לרעב אלא גם רצון בתשומת לב ויחד עם זאת קשה לדעת בוודאות כמה היא אוכלת ואם היא רעבה. לעומת זאת כאשר אני יודעת שהיא אכלה בקבוק אני יכולה להיות די בטוחה שלפרק זמן מסוים היא לא רעבה לדוגמא בין שבע לאחת עשרה ואז אם היא מתעוררת באמצע אני נותנת לה מוצץ או בקבוק מים בלי להוציא אותה מהמיטה. ביחס ליציאות ולשיניים, לאחרונה היא סובלת מאוד מעצירות אני לא חושבת שזה מהדייסה (מטרנה עם תוספת שיבולת שועל) כי העצירות החלה רק לאחרונה, ייתכן שזה קשור בשיניים? היחס לשאר האוכל, היא מוכנה לאכול כמעט כל דבר, פירות ירקות קטניות ודגים, אבל בכמויות קטנות מאוד, כך שקשה לי להגיד שהיא יכולה להתבסס עלזה למרות שהייתי מעדיפה לצמצם את כמות הדייסה. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את התמונה ואשמח לשמוע את דעתך ביחס להתעוררויות הליליות, כי נוסף על כך שהלילה מאוד קטוע היא גם מאוד עצבנית במשך הבוקר. תודה תמר.

תמר יש לי שאלה אחת או שתיים. איזו כמות של חלב היא שותה במהלך היום? מה משקלה? איך היא בעקומות? אני רוצה לשאול גם אחות טיפת חלב. מלבד זאת, אני באמת מנסה להבין למה צריך לתת לה דייסה בלילה ולמה את לא מסתפקת בתחליף חלב ובוחרת דווקא בדייסה. אשאל אחרת, תוכלי לתאר את התזונה שלה גם במהלך היום? תודה ורק טוב אני נוטה לייחס עצירות לדייסה. שלא ישתמע לא נכון אני לא נגד דייסה אבל לא כמקור התזונה העיקרי. התעוררויות הלילה יכולות לנבוע משיניים ומדברים נוספים ולא רק רעב. מתי היא הולכת לישון ומתי היא קמה? כמה היא ישנה ביום?

שלום! הבת שלי בת 4 חודשים התחילה למלמל לפני חודש, נורא נהננו מכך, עודדנו אותה למילמול וכו'. לאחרונה היא הפסקיה לעשות זאת, היא פותחת את הפה ומנסה (כך זה נראה) להוציא צליל, אבל לא יוצא כלום. ההפסקה הזאת נמשכת כבר קרוב לשבוע ומאוד מדאיגה אותי.... אני מעודדת אותה בכל הדרכים אבל היא רק מחייכת אלי ולא מוציאה מילמול. בעוד שבוע יש לי טיפת חלב, אבל אם מישהי מכירה את התופעה, זה יכול לעזור!!

חלי בוקר טוב. אשמח אם תרחיבי קצת. היא הפסיקה את כל מנעד הצלילים שהיא היתה מפיקה? הבכי שלה השתנה? משהו נוסף השתנה במהלך הזמן הזה? מטפלת.דירה חדשה. מחלת חום וכו'? האם גם שאר הסביבה מודעת לזה? לפעמים אנחנו מפתחות רגישות יתר אני לא אומרת את זה ממקום רע. להיפך. האם גם שאר בני הבית שמו לב לתופעה? רק טוב

בוקר טוב! תודה על ההתייחסות! אי אפשר להגיד שהיא הפסיקה את הכל הצלילים אבל מה שנפסק זה המלמול, עכשיו היא מוציאה צלילים כשהיא לא מרוצה או כשהיא מוצצת אגרוף, אבל זה לא אותה צורת המלמול שהיתה לפני כחודש. שום דבר לא השתנה בסביבה, היא לא עברה מחלה, אני מטפלת בה, כך שזה לא משהו שקשור למטפלת.במשפחה שמו לב שהיא הפסיקה את המלמולים אבל חוץ ממני אף אחד לא מודאג. אולי אני מגזימה בחרדתי, מקווה שכך.....

ליבי שלום, יש לי תינוקת בת 10 חודשים, לאחרונה הפסקתי להניק אותה בלילות מכיון שמצאתי את עצמי מבלה איתה שעות רבות בלילה. ידעתי של איתכן שהיא אוכלת כל הזמן וכדי להיות בטוחה החלטתי לעבור לדייסה. עכשיו היא מקבלת בקבוק אחד בשש בערב, רחד בערך באחת עשרה ועוד אחד בחמש. היא נרדמת בקלות רבה בשעה שבע בערב אבל לאורך כל הלילה היא לא ישנה יותר משעתיים רצוף ולפעמיםן מתעוררת כל שעה. מספיק לה מוצץ או בקבוק מים כדי לחזור לישון, אבל השינה הקטועה הזו מעייפת אותה, היא ישנה בערך 3 פעמים במהלך הבוקר-צהריים, ונראה עליה שהיא עייפה ועצבנית. מה אפשר לעשות? תודה תמר.

תמר שלום ותודה על הפנייה, אני רוצה לשאול כמה שאלות - לא הבנתי כאן משהו ואצטרף הבהרה אם אפשר. עברת לדיסה כי היא לא ישנה כל הלילה והיא עדיין לא ישנה כל הלילה? אני לא צינית חלילה פשוט לא מבינה. האם יצאו לה שיניים ואיך היציאות שלה (סליחה) עכשיו עם הדייסה ועל איזה כמויות של דייסה את מדברת? כמה זמן היא היתה ישנה לפני שעברת לדייסות? מה התפריט שלה מלבד הדייסות? אילו מוצקים היא אוכלת? ניסית לתת לה נשכנים או מוצץ בחלק מהמקרים? למה דווקא 11:00 ולא מאוחר יותר אם החלטת לתת לה דייסה. צריך לזכור את עניין השיניים שצריך לצחצח. היא נרדמת לך על הבקבוק? איזו תזונה היתה לה לפני המעבר לדייסה? בכל מקרה רק טוב.

ליבי שלום קודם כל-קראתי תשובות לשאלות שונות ואת באמת מדהימה אז גם אני מתייעצת.. בתי בת 9 וחצי חודשים יונקת ביום ובלילה.בחודשיים האחרונים אוכלת גם מוצקים ושותה מים במשך היום, אך עדיין רב התזונה שלה היא-הנקה. היא מאד מאד עירנית וצריכה אקשן ועניין ולא ישנה הרבה ביום וגם לוקח לה המון זמן להירדם לשנת הלילה וצהריים. בגלל שלא הצליחה לשון כמעט ביום, והיא נורא נורא עייפה התחלתי בעקבות המלצתך לשון איתה צהריים במיטה-דבר שהתברר כהצלחה היסטרית ובד"כ היא ישנה שעה עד שעתיים שזה המון בשבילה. חוץ מהשינה הזו-ישנה עוד פעם או פעמיים שינות קצרות מאד מאד רק אם מטיילים בעגלה והיא ממש גמורה או נרדמת על הציצי. עוד דבר-לוקח לה הרבה זמן להירדם לשנת הצהריים והלילה למרות שבשתיהן ישנה כל הזמן איתנו במיטה.כשהתחלנו לשון איתה במיטה-נרדמה ישר אחרי ההנקה-כמה דקות והיא ישנה ועכשיו לוקח לה שעה עד שעה וחצי בצהריים ובלילה עד שנרדמת למרות שעייפה נורא היא פשוט כ"כ עירנית!!וכל פרור שהיא רואה מעיר ומדליק אותה. בלילה-גם אחרי שנרדמת מתעוררת כ-4 עד 6 פעמים.(היו כאבי בטן בעקבות מוצקים, נתנו תה שומר וזה חלף, היו עצירויות, הפסקנו עם הבננות וזה חלף, היו כאבי שיניים ולא ידוע עדיין אם חלף..)פעם היתה מתעוררת מסיבה לא ברורה (אולי חלום?) יונקת טיפה, לא ממש אוכלת ונרדמת וזה היה בסדר מצדי כי המשכתי לשון ישר וגם היא. הבעיה שבחודשים האחרונים-מתעוררת, ושום דבר אחר לא מרגיע חוץ מהנקה(ארוחה מלאה) וגם זה לא תמיד.(ניסיתי שינוי תנוחת שינה, צד שינה, לשים עלי על הבטן,להניק, לא להניק, ללטף, לחבק, לשיר, לנענע,לתת מוצץ, לא לתת מוצץ כדי שלא תתעורר כשהוא נופל.., ג'ל להרגעת כאבי השיניים,חושך מוחלט,טיפונת אור מהחדר ליד,כלום לא עוזר!!) אמא שלי אומרת שהיא צריכה לשון לבד במיטה שלה ולתת לה לבכות קצת עד שתתרגל אבל אני מרגישה שזה יהיה יותר גרוע אם היא תישן במיטה שלה.(כבר ראינו בעבר..) מה גם שאז אני צריכה לקום מהמיטה מליון פעם בלילה וזה עוד יותר מעייף עכשיו זה יותר קל. שאלותיי: (מצטערת על אורך השאלה אבל זה חשוב לקבלת התשובה..) 1) הבנתי שאת לא ממליצה להניק בלילה בגיל זה, אבל זה הדבר היחיד שמרגיע אותה בסופו של דבר, ושתנו צריכות ל ש ו ן בלילה. אז מה עושים? ומה עושים בכלל עם ההתעוררויות בלילה?או שאין מה לעשות, פשוטלהשלים עם זה ולא לחפש פתרונות? 2) איך לגרום לה להירדם מהר יותר משעה-שעה וחצי בצהריים ובלילה?היא מאד עירנית וחסרת מנוחה גם כשהיא נורא עייפה. פניתי לטיפת חלב-אין להן פתרון לבעיה, ליועצת הנקה, לחברות ולאמא ופשוט לא ידעתי למי לפנות אז החלטתי לפנות אליך למרות הבעייתיות שבאורך השאלה.. אז סליחה!! מיכל.

מיכל הי, אני כל כך מבינה אותך......... מנסיון שלי ,לפני שבוע אני עברתי לישון בסלון ובעלי הרדים את בתי במיטה שלה (שעד לפני שבוע ישנה רק איתי במיטה שלנו והיתה מתעוררת המון וכמובן שציצי הרגיעה אותה) וקם אליה בלילה ונתן לה מוצץ וחיבק אותה. אני חושבת שהיא הבינה שאין יותר ציצי בלילה וברגע שלא הריחה אותי היה לה יותר קל. הקטנה בת 9 חודשים ועכשיו מתעוררת בלילה רק פעמיים ובעלי עדיין ניגש אליה .האמת שלא האמנתי שזה יהיה כל כך קל.כדאי לנסות.................................... בהצלחה.

הי דפנה תודה על העצה! אני אשקול.אך יש כמה בעיות:בעלי-כמה לילות בשבוע לא נמצא בבית, אלא בעבודה . והאמת,גם כשהוא בבית- בלילה-הוא פשוט לא מצליח להרגיע אותה. כשהיא מבינה שאני לא נמצאת(אפילו קמה לשרותים) היא פשוט צורחת מבכי ואני נקרעת וקשה לי לא להיענות לה... אני גם מאמינה שזה עושה לה רק טוב לשון איתנו ולא רוצה לוותר על כך.אבל-כמו שאמרתי-אשקול ותודה שוב. ליבי-אשמח גם לתשובתך בנושא. תודה

שלום אני בביקור מולדת קצר כאן וגרה בגנבה ורציתי לדעת איך את ממליצה לעשות את השיטה עם הילדונת שלי שהיא בת 9 חודשים. ראיתי סרט עם רוברט דה נירו וממש התלהבתי וגם חברה שלי הולכת לפעילות שלך באמילי אז ממש אשמח אם תעני לי תודה

שלום לטלי ותודה על הפנייה, את מוזמנת להתקשר למשרד שלנו וליצור קשר כדי שנוכל להדריך אותך "כמו שצריך" מלבד זאת את מוזמנת להציץ באתר שלנו www.sfatm.com בכדי לראות דוגמאות "חיות" והדרכה. רק טוב

שלום רב אני אם לשלוש בנות שיהיו בריאות ילדתי לפני כ-שלושה חודשים את בתי השלישית והיא מאוד שונה משתי בנותיי הקודמות באופן הטיפול בה היא סובלת מעצירות כל יומיים היא עושה ובעזרתי עים הרמת רגליים ופעמים אף עיפ מעט מדחום כי היא מאוד סובלת אני מנסה כמה שיותר להקל עליה בנוסף היא פולטת המון יש לציין כי היא נולדה גדולה במשקל של ארבע ארבע מאות בתקופה של השבוע האחרון היא אוכלת כל שלוש או ארבע שעות בין 80 ל-90 סיס י נכון שהיא לא נראית רע אבל היא נולדה גדולה ויש חוסר רצון מצידה לאוכל ניסיתי מטרנה וכמות הפליטות לא השתנתה הרופא המליץ על שינוי באוכל לאוכל מיוחד לתינוקות פולטים שיוצר בקיבה שהאוכל יהייה יותר סמיך ומוצק אף שלא ניסיתי אותו אני חוששת שתהיה בעיה גדולה יותר של יציאות ואגב בגיל שלושה חודשים זה לא אמור כבר להישתנות בתי סובלת גם מגזים ולי ולבעלי נראה כי בחודש האחרון והיום אף יותר היא מעט מריירת ומכניסה אצבעות לפה האים ייתכן שמתחילים לה כאבי השיניים חניכיים אודה לתשובתך

שלום לאמא ותודה על הפנייה, אם תוכלי לשאול את השאלה שלך בצורה אחרת כדי שאהיה בטוחה שאני עונה נכון זה מאוד יעזור לי. ממה שהבנתי ומקווה שכך, את שואלת על התזונה של הילדונת שלך שלא נראה לך שהיא אוכלת מספיק. עצירות מורידה תיאבון. האם היא ממשיכה לעלות במשקל? לפני שנה בערך שאלתי אחות טיפת חלב מנוסה מאוד שאני מאוד מעריכה על עצירות בתינוקת והיא חזרה באוזניי חמש פעמים שצריך לעזור להם עם העצירות בין אם בעיסוי או בפעילות שלך איתה - תיכף אסביר, ופחות להסתמך על החדרה של מדחום שמסתבר שזה פעולה שלא-מעט אנשים נוקטים בה, כי זה מרגיל אותם וזה גם מאוד לא נעים. זה לא נראה לך נורא אבל בעיניי אם אין צורך עליון הייתי משתדלת ככל האפשר להמנע מכך. עיסוי בטן יכול מאוד להועיל לה ולעזור לפעילות המעיים. לגבי פעילות, חלילה אני לא מתכוונת להעביר אותה שיעורי התעמלות וסיבולת לב ריאה אבל היא צריכה "תנודות". מנשא יכול להיות רעיון טוב, פעולה מדמה לרכיבת אופניים ברגליים בעדינות, בעדינות. הליכה שלך או של אבא איתה על המותן כשאת מיישמת הליכה קפיצית. עם ברכיים יותר תזוזתיות מעלה מטה, כך שיש תזוזה של הגוף שלה. לגבי ריפלוקס, צריך להאריך בארוחות שלה. לתת לה מנות קטנות ולנוח. להשתדל שהיא לא תשאב אוויר במהלך האכילה. תראי שזה יגביר את התיאבון שלה. המנה הראשונה צריכה להיות קצת יותר גדולה מאחרות משום שאת מעוררת פעילות מעיים ביניקת האוכל ואת לא רוצה שזה יהיה "על ריק". תראי איתה איך הולך. לפעמים זה יותר, לפעמים זה פחות. השקעה כזו עכשיו יכולה להקל עליה ועלייך. לגבי תזונה, הרופא ראה את התינוקת, התרשם והמליץ על אוכל מסוים. הייתי מנסה יום אולי יומיים ואז עוברת לתזונה שהוא המליץ עליה, נותנת לה פרק זמן סביר של הסתגלות ורואה איך הקטנטונת מגיבה לה. שיהיה רק טוב

שלום, האם יש חשיבות בריאותית להנקה מעבר לגיל חצי שנה? תודה, אלה

אלה שלום ושוב תודה על הפנייה, שאלה טובה כשהתשובה לה היא כן. המרכיבים של חלב האם משתנים באופן דינמי (נשמע כמו פרסום לחברת היי-טק) וכך גם כמות השומן, כמן גם כל הרכיבים האחרים המרכיבים את החלב, אנזימים, ויטמינים וכו'. התזונה של התינוק צריכה להתגוון בגיל הזה ולאט לאט הנקה צריכה להפוך לחלק ממנה ולא לרכיב יחיד. כמה שאני בעד הנקה, צריך לקחת בחשבון את ה"עלות" שלה בחיי היום-יום שלך ולא רק של הילד. בסופו של דבר, כספקית התזונה שלו גם את צריכה להיות במצב טוב. לישון לפעמים...לאכול לא רק אוכל שנחטף, לנוח מפעם לפעם כדי שהחלב לא יתערבב בעצב. אשמח לשמוע עוד, רק טוב

שלום, מאיזה גיל מותר לתינוק לצפות בטלויזיה? שמעתי כאלה שאומרים שזה לא בריא לעיניים עד גיל שנה? (אינני יודעת אם אני בפורום הנכון לגבי שאלה זו).יש ערוץ תינוקות ורוצה לדעת אם סדר שיראה תודה

אלה שלום ותודה על הפנייה, "בסדר" זו הגדרה חמקמקה. ארגון רופאי הילדים האמריקאי אינו ממליץ על טלוויזיה כלל עד גיל שנתיים. צריך להבין שסדרות הטלוויזיה לתינוקות מכילות הרבה מאוד צבע ותנועה ואלו בדיוק הדברים אשר "מכריחים" את התינוק לצפות בהם. אני אסביר: האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לתנועה. הקלטות הללו מתוזמנות לטווח הסבלנות הקצרצר שיש בגילאים האלה (בין 30-40 שניות למעבר בין אפיזודות) וקשה מאוד להינתק מהם, יחד עם כל הצבעוניות העזה והיצורים החמודים. התוכן בהן אינו תוכן עשיר וחינוכי בדרך כלל ואפשר להחליף אותו בהינף יד בסיפור או שיר שלך - שתינוקות מעדיפים. זו התשובה הממסדית והנכונה. לפני שנה בערך הייתי בשעת סיפור לקטנטנים שהעברתי וזוג שהגיע לפעילות החל בויכוח מולי ובשלב מסוים גם התבקשתי לחוות דיעה כמה צפייה בקלטות של סדרה ידועה לגיל הזה זה "בסדר" האמא טענה בלהט שהילד מאוד אוהב אותן... מבין הדברים ניתן היה להבין שהבייבי צופה בהן כמה שעות ביום! אז זה לא... אני הייתי מנסה להמעיט כמה שאפשר את הכמות של תכניות הטלוויזיה שהוא צופה בהן ולצפות לפני בסדרות. יש סדרות איכותיות שיש בהן תוכן קל ושאינן חוזרות על עצמן 17 פעם במהלך 20 דקות לאלה כדאי לכוון את הצפייה. אם יש קלטת אהובה של שירים זה מצוין. לא הרבה מעבר לזה. מקווה שעניתי רק טוב

שלום , בני בן שנה והוא אח תאום לבת. נתונים : הוא כמעט ולא מגיב לשמו , לא מבצע "פקודות" , ולעיתים לא ממש מתרשם מקריאה כלפיו או רעשים חזקים משמעותית. לצד זה מדובר בתינוק שמתפתח יפה מאוד פיזית ואינטלקטואלית לרבות סקרנות "מחקר" עצמים וכו'. חשוב לציין : מאז שנולד הילד רואה טלויזיה במינון גבוה יחסית לטעמי (בייבי) מה שגורם לו להיות מרותק למסך לעיתים. ביצענו בעבר שתי בדיקות שמיעה : האחת ממש עם הלידה במסגרת בדיקת סקר שנמצאה תקינה ובנוסף בדיקה שנערכה בטיפת חלב שנמצאה תקינה. אם כך . . . מה הבעיה? מה ניתן לעשות בשביל לפתח את הקשב של הילד? לאחרונה פורסמה כתבה "מדאיגה" בידיעות על כך שילד שלא מגיב לשמו עד גיל שנה ואילך מהווה סיכון באוכלוסיית האוטיזם (ולי או לאשתי אין כל היסטוריה משפחתית בנושא) האם הדבר מצביע על סממנים מדאיגים?? אודה על תשובה ודרכי פעולה. בברכה ותודה.

שלום לגיא ותודה על הפנייה, אתה שואל שאלה שהרבה הורים מתחבטים בה. איפה למעשה להתחיל "לדאוג" יש לי כמה תשובות אבל הראשונה בהן תהיה לראות איש מקצוע. אני אומרת וחוזרת ואומרת את זה, כמה שהאינטרנט הוא מדיום חשוב ונכון ונוח, אין כמו לראות ילד בעיניים. איש מקצוע יוכל לפוגג הרבה מהדאגות שלך ומהר. הרבה פעמים אלו בעיות נקודתיות שחשוב לטפל בהן מוקדם אבל הן לא מערכתיות. צריך לבדוק את הדברים. דבר חשוב, אם יש לך מצלמה בבית או אם יש באפשרותך ללוות מצלמה מחברים/מכרים ותוכל לצלם במהלך יום יומיים רגעים שהבייבי שלך מדאיג אותך בהם, אם אתה ניגש אחר-כך לרופא/איש מקצוע לגיל הרך אפשר להבין על מה אתה מדבר ואיפה הקושי בצורה הרבה יותר טובה. הילדים שלנו אף פעם לא מתנהגים טבעי אצל אנשים זרים ובטח לא אצל כאלה שבוחנים אותם ושמים אותם תחת זכוכית מגדלת. התנהגות לא טבעית מקשה על בירור נכון ולכן התיעוד חשוב. לשאלתך באופן ישיר, לגבי הילדון שלך, האם יש דברים שהוא אוהב במיוחד? האם יש לו ג'סטות טבעיות שהוא עושה כמו מחיאת כף, הצבעה, בקשה ל"מעלית" או גסטות שלכם שאליהן הוא מגיב? האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא אינו מראה עניין בסביבה? האם לא מגיב לדברים שנעשים לידו? לדוגמא - משחק במשהו ואחותו נפלה ובוכה הוא אינו מפנה אליה את ראשו אלא ממשיך להתמקד במה שהוא עושה - בצורה כאילו "אטומה" לסביבה. האם הוא חוזר על פעילויות שוב ושוב כמו לפתוח דלת ולסגור ושוב לפתוח? האם יש בו חוסר שקט בסיסי, פועל על סוללות ללא הפסקה? האם הוא סובל מבעיות אכילה רבות, חוסר בתגובות לבקשות מילוליות או חוסר בתגובה אליכם או לאנשים אהובים אחרים? האם לא נוח לו עם מגע? סימני השאלה שהעלתי כאן הם חלק ממגוון השאלות שתישאלו בדרך לאבחון. אם קיימים בשטח בפועל התנהגויות רבות מאלה שהזכרתי, יש מקום לבדוק את העניין לעומק. ציינת שאינו מאחר בהתפתחות יחסית לאחותו וזה סימן מצוין. כמה שקשה להתמודד עם השאלה הזו, אתה רוצה להיות במקום יודע ולא להרוג את עצמך ואת שותפתך לחיים בדאגות שבכל ליבי אני מקווה שהן דאגות שווא. אני חייבת להגיד שהייתי הולכת ליותר מאיש מקצוע אחד בכדי לבדוק את הדברים והייתי מספקת כמה שיותר חומר רקע - גם דברים חיוביים!!!!!!! על הילדון. בגלל זה עניין המצלמה וגם אם אפשר תיעוד של דברים - דברים טובים וגם דברים שנראים כקושי. גם לך זה ייתן איזשהו אומדן. הערכה של המצב. יש היום הרבה מאוד דברים לעשות והרבה מאוד דרכים לפעול. אם ורק אם, תימצא בעייה ככל שטיפול בה יהיה מוקדם יותר, כך יהיה טוב יותר. יש הרבה מקורות מידע והרבה דברים שצריך לדעת. אם תגיע לגשר הזה תרים טלפון ואעזור כמיטב יכולתי. רק טוב

בתי בת חצי שנה אינה מכניסה חפצים לפה, למעט, ידיים ואצבעות. האם ברמה הפסיכולוגית אינה עוברת את השלב ההתפתחותי האורלי כראוי? בתודה מראש

דליה שלום ותודה על הפנייה, עניתי לך כבר אתמול וההודעה נמחקה. אברר את זה בכל מקרה, הייתי פונה לרופא הילדים ושואלת אותה. לדעתי העניין מחייב בירור לא ברמה הפסיכולוגית אלא ברמה הפרקטית מעשית. יכול להיות שיש לה רגישות מאוד גבוהה או חוסר רגישות באזור הפה וצריך לעבוד על זה. האם יש/היו לה בעיות אכילה? אין תחליף לאיש מקצוע שרואה את הילדונת בעיניים. רופא ילדים הוא תחנה ראשונה וקלינאית תהיה תחנה שנייה לדעתי. בינתיים, הייתי מנסה לבדוק מרקמים שונים שאולי חלקם פחות מפריעים לה וגם דברים קצת קרים - כמו הנשכן ששמים במקפיא וממש לרשום מה היא אוהבת ומה פחות. אשמח לשמוע על התקדמות. רקטוב ליבי.

יש לי תינוקות בת 7 שבועות שלאחרוה החלה למצוץ בתאווה את האגרוף שלה, כמו כן היא מללקקת את הכתף או יד של מי שמחזיק אותה, אשמח לדעת מה המשמעות והאם זהו חלק מהשלב האוראלי/התפתחותי של גיל זה?

שלום לעדי ותודה על הפנייה, אין שום סיבה לדאגה! זוהי תחילת התנסות לגילוי העולם ובהחלט חלק מההתפתחות הנורמטיבית. תחשבי שאת נכנסת לחנות בדים מופלאה - שכל בד שונה ומיוחד ויפהפה או מעניין לפחות. תרצי לגשת ולמשש נכון? גם היא עושה דבר דומה בכוחות שיש לה כעת כשהמגוון הזה כמובן רק יילך ויתפתח. שיהיה רק טוב

תודה רבה

אנסה

שרון שלום שוב, רק מילה אחת של אזהרה, השינה המשותפת מדבקת :) אם מדובר בוירוס אז בהחלט זה יכול לשפר רק שאחת המשתתפות כאן ישנה היטב עם הילדונת שלה וראתה כי טוב ועברה איתה לפרקי שינה ארוכים במהלך היום שנתנו את אותותם בלילה... הכל עניין של מינון ולאף אחד מאיתנו אין את התשובות המושלמות. רק טוב

ליבי שוב שלום ושוב תודה.......... :0) רציתי לאמר לך שלרגע התשובה שלך (הראשונית) הפתיעה אותי ואף קצת הרתיעה , משום שאינני דוגלת בעקרון הרצף ואיני אוהבת להרגיל את ילדיי "לגור" עליי ..... אבל........... "0) אמרתי לעצמי ...שאם כבר טרחתי לשאול שאלה באתר באינטרנט.....ואת כבר טרחת לענות לי וכל כך מהר ובאדיבות כה נעימה.......ובמקרה קוראים לך כמו שקראתי לילדתי בת החודשיים....:0) אז מה יש להפסיד ולא אהיה כ"כ נוקשה ואנסה להרדימה בדרך שלי..... אנסה ללכת עם הקטנה והמתוקה הזו בדרכה שבעצם הייתי "עיוורת לה.... וכאן אני מודה לך עם דמעות בעייני!!!! תודה שהפנת אותי אליה , לדרכה..! מיד כשנחתה תשובתך, ואחרי התדהמה הרבה.....:0) החלטתי לעזוב לכמה ימים את עולמי העסוק והטרוד.....להוריד הילוך ולהכניס להילוך אמאלה...(הא הא הא ) הפשטתי את קטנתי, ונכנסתי איתה לאמבטיה משותפת ומרגיעה....זו לנו הפעם הראשונה.... ואחרי עיסוי נעים ומרגיע..... נכנסנו למיטה יחד ו וו או !!! שתינו ישנו איזה שעה וחצי !! פשוט וואו!! ותודה!! מאז החלטתי פשוט להיות לה!! היא במנשא עליי כבר מאתמול.......(למרות שאח שלה לא מת על זה אבל הכל באהבה) בלילה בערך ב בשש הנקתי אותה.....והיא נרדמה עליי בתוך המנשא ובשבע וחצי השכבתי אותה לישון במיטתה וישנה וישנה עד שתיים בלילה....! רק לסיום אציין שבארבע היא נוהגת לבלות בנסיונות לישון עד חמש וחצי..ואתמול לפי עצתך הכנסתי אותה למנשא בארבע בבוקר (לתדהמת בעלי) והיא מיד נרדמה עליי ולמרות שלא ישנתי משהו משהו.....היא ישנה גם אחרי שהעברתי אותה ב חמש למיטתה..... בקיצור.......... תודה רבה רבה ואנסה לא להיתמכר לתופעה (איני יכולה בגלל חיי הסוערים) תודה וחלומות נעימים שרון

ליבי שלום רב ביתי בת החודשיים אינה ישנה רוב שעות היום. היא מנסה לישון אבל מתעוררת אחרי זמנים קצרים מאוד....היא מתעוררת באי נוחות ונראה שכואב לה....היא מאוד מצוננת בגלל איזה וירוס שתקף לה את הקיבה (נדבקה ככל הנראה מאחיה ) ויכול להיות שהיא מתעוררת בגלל זה...... בקיצור...אני שואלת : איך נראה לך שאני יכולה להרגיע אותה ולגרום לה לשינה רציפה נעימה וארוכה במשך היום? יש לך עיצה כל שהיא?תודה רבה

שרון שלום ותודה על הפנייה, התשובה המפתיעה והפשוטה ביותר תהיה לישון איתה! הם מאוד חשים אותנו ומאוד זקוקים לידיעה שאנחנו במרחק נגיעה. תחשבי ש9 חודשים היא היתה בתוכך והרגישה אותך 24 שעות ביממה. עכשיו היא תנצל כל הזדמנות לחוש אותך ואם מתוך שינה היא תישן הרבה יותר טוב. זה יכול לעזור לה להתגבר על הוירוס ולשפר לה את הרגלי השינה. נסי ולא תצטערי (אם את יכולה כמובן). רק טוב.

שלום רב, יש לי ילדה קטנה ומדהימה, בת 6 חודשים. היא ישנה כבר לילה שלם (רוב הזמן) היא מתקלחת בערך ב7:30 או 8 ואז ארוחה אחרונה. היא נרדמת לי בידים ולמיטה. בתקופה האחרונה היא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות ובכי וכשאני קמה אליה נותנת לה מוצץ ומלטפת אותה היא נרגעת וממשיכה לישון. הרבה פעמים אני מרגישה שהיא ישנה בכלל כשזה קורה והיא למעשה לא ערה. היא גם ישנה עם עיניים חצי פתוחות עוד מלידתה. בתקופה האחרונה יש קצת מתיחות בבית ביני לבין בעלי ואנחנו רבים הרבה. האם זה כתוצאה מזה? כשאנחנו רבים היא לא בוכה או משהו כזה ואחרי המריבה כשאנחנו משחקים איתה היא צוחקת ונראית מאושרת. אני מרגישה ממש רע - ומפחדת שהמריבות הבלתי נמנעות גורמות לה לנזק ובכי בלילות. האם יתכן?? אנא אשמח לתגובתך.

אפי היקרה, את שואלת אותי שאלה קשה אבל אני חושבת באותה נשימה שאי אפשר להסתיר מילדים שום דבר. הם כמו סייסמוגרפים קטנים - ציוד מיוחד שמודד רעידות אדמה ויודע לנבא לפי תנודות קטנות באוויר ובקרקע. אין לי ספק שהיא מרגישה אותך ואת הקושי שלך אבל יש לי הרגשה שהקושי שלה בשינה נובע ממשהו אחר, היית רואה את זה בהתנהגות במהלך היום ולא רק בלילה. ההתעוררויות יכולות להיות מתהליך תחילת צמיחת שיניים. יש גם קפיצה בגדילה בגיל הזה - טוענים שיש להם כאבי גדילה רציניים מאוד. תזכרי איזה קטנטונת היא היתה לפני 6 חודשים... חמסה חמסה חמסה. מצד שני וסליחה על האמירה הזו, אבל היא ממקום טוב, הייתי מנסה להשיג לי קצת עזרה אם יש לך אפשרות לכך. אמהות היא דבר דורשני מאוד ותהליך ההסתגלות הוא מאוד לא פשוט וקל. אם יהיה לך קצת יותר זמן לעצמך תוכלי גם להזכר שיש אותך בשלישייה החדשה הזו וקצת אוויר יעשה לך רק טוב. אני זוכרת שבפעמים הראשונות שהיו לי כמה שעות של "חסד" כזה לא ידעתי מה לעשות קודם... הקושי הזה של אובדן העצמאות שלנו הוא קושי שלא מרבים לדבר עליו אבל אין אמא שלא חוותה אותו. זה נורמלי, זה רגיל וצריך להתרגל לכך. יש בצידו הרבה אושר אבל גם קשיים לא פשוטים. זה מאוד מקשה על הזוגיות. יכול להיות שהזמן הזה יכול לסדר לך דברים ושווה את הניסיון גם אם זה "רק" בשבילך. המון המון המון טוב.

שלום! שמי אילנית ואני אמא לילדה בת 3 שזה עתה החלה ליצור משפטים תחביריים אם כי לא תקניים. יש לה קושי בדיבור רציף, שפת הדיבור שלה אינה תואמת לילדים בגילה שכבר שפתם מפותחת דיה, למרות שאוצר המילים שלה רחב- היא לא הוגה אותן באופן הראוי! אני שואלת האם יש קשר בין הקושי שלה ברכישת השפה לבין העובדה כי בינקותה היא סבלה מפרקוסי ילוד? אשמח לקבל תשובה או המלצה לטיפול!

שלום לאילנית, הכתובת הטובה ביותר תהיה קלינאית תקשורת שתוכל לאבחן במדויק את הקושי ולתת מענה נכון. אם יהיה צורך גם אני אכנס לתמונה ומשלבים אותי בטיפולי שפה לשם ביסוס הבנה רחבה יותר כך שאני לא סגורה אם תזדקקי לי או לא. פרכוסי ילוד - יש כל מיני מחקרים בעניין לכל מיני כיוונים אבל באותה נשימה סך הדברים שאת מעלה דורש עבודה אבל ניתן לפתרון. הייתי ממליצה לפנות למכון להתפתחות הילד ולקבוע תור ובמקביל להפגש עם קלינאית וגם שווה לפנות לפורום שלהם ולשאול שם את השאלות http://www.ishla.org.il/ רק טוב.

בהמשך להודעתי מה 26.4 ביקשת עוד אינפורמציה על המצב: כן, היא בוכה, היא לא צוחקת אבל מחייכת המון היא משמיעה מלמולים וכל מיני קולות (גם/בעיקר קולות צעקניים... )מגיבה לסביבה, בוחנת אותה המון, היא מחייכת כשהיא רואה אנשים מוכרים, ובוחנת ובוהה כשהיא רואה אנשים/דברים חדשים. היא מאוד עירנית וחיונית. אבל משום מה יש לי הרגשה שמשהו שם חסר - כגון הצחוק המתגלגל, הברות כמו בה, דה, מה וכאלה. אני תמיד חושבת שזה אולי בגלל הפגות (נולדה בשבוע 33) אבל אולי זה לא?

פזית שלום ותודה על הפנייה, פגות בשבוע 33 אינה נחשבת פגות רצינית ולראייה גם אני פגית :) של שבוע 31 ואפשר להגיד שלא רואים עליי. גם היום נושא הפגות הוא מאוד מפותח ואני משערת שעקבו אחרי התינוקת שלך בהתחלה ויש איזשהי צורה של מעקב מסודר. גם טיפת חלב וכו'. ההברות שאת מתייחסת אליהן אינן מופיעות כלל? גם לא בצורת חיקוי? האם אין היא משמיעה קולות חזקים בלבד? הייתי ממליצה בכדי שתקבלי את התשובה הכי מקצועית לעניין לפנות לפורום של קלינאיות התקשורת בכדי לקבל תשובה אם הדבר דורש ברור או לא ומראש אני אומרת שירצו לראות את הקטנטונת שלך כדי להתרשם לבד. לפעמים אנחנו מחסירים דברים או לחלופין מוצאים את הדברים שאנחנו מחפשים בעיקר ואיש מקצוע המתמחה בעניין יכול להסתכל מנקודת ראות שונה. http://www.ishla.org.il/