פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

ליבי שלום, אני אמא לתינוק בן 8 חודשים שלא ישן הרבה שעות בלילה: בשעה 20:30 מקלחת ואח"כ ארוחה אחרונה (בקבוק סילמילק) ובזמן אכילת הארוחה הוא נרדם לי בידיים (התרגל לישון עליי בזמן הארוחה האחרונה, הוא לא מצליח לאכול ולהשאר ער כך שאצתרך להשכיבו במיטה כשהוא ער). כשהוא נרדם אני מעבירה אותו למיטה שלו והוא ישן בין שעה לשעתיים ואח"כ הוא מתעורר בבכי (צמחו לו כבר 2 שיניים ממש עכשיו אז זו לא הבעיה) ולמיטב ידיעתי לא כואב לו כלום משום שאם אני מרימה אותו הוא ישר נרדם עליי בשלווה אך לא מסכים שאני אחזיר אותו למיטה-הוא מתחיל לבכות בהסטריה (אציין שהוא נראה ממש ממש עייף אבל לא מוכן לוותר). בדרך כלל אני נותנת לו בקבוק אוכל בערך בשעה 01:00 ואז הוא ישן אבל שוב לא מוכן לישון במיטה שלו אלא רק עליי!! מה לדעתך צריך לעשות? ממש עכשיו אני מנסה משהו חדש: קודם כל אני מאכילה אותו את הארוחה האחרונה כשהוא שוכב במטיה שלו ולאחר הוא מתעורר באמצע הלילה אני פשוט לא מרימה אותו מהמיטה אלא מלטפת אותו, מחזירה לו את המוצץ ומנסה שכוון אותו להמשיך לישון למרות שהוא מאוד עקשן ובוכה ללא הרף (הדבר קורע אותי מבפנים) אבל אני מנסה לא להשבר ולהמשיך בכך עד שהוא ירדם בלית ברירה. אני עושה בסדר? האם זה נכון שאם אמשיך בכך ולא אשבר אז הילד באמת יתרגל לישון במיטתו כל הלילה? האם עליי להמשיך ולתת לו לאכול למרות שאני לא מרימה אותו? תודה מראש.

לימור שלום ותודה על הפנייה, את שואלת אותי כאן שאלה אחת מהותית שקשורה באופן חד-חד ערכי לדרך שבה את - את ולא אף אחד אחר מגדלת את הילד שלה. כמו שאמרתי כאן הרבה פעמים, אני לא מומחית לשינה ויש מיליון שיטות ויותר מכך לגבי הרדמה של תינוקות ומעבר לשינה רציפה שלהם. אם את חברה בקופת חולים כללית ממליצה להגיע ליועצות ההנקה שלהם בתשלום - גם בשירותי הבריאות האחרים יש אבל רק בכללית ככל שאני יודעת זה מסובסד ופשוט ללכת למפגש או שניים ולברר מה הדבר הנכון ביותר בשבילך. כעקרון ההאכלה בלילה אינה מומלצת ובטח שלא בשכיבה וחשוב להקפיד על צחצוח שיניים לאחר כל ארוחה, במיוחד ארוחת הערב. ילדים פשוט לומדים להתרגל לטעם של משחת השיניים ולשייך את זה לשינה בערב. זה לא יכול להיות רע... חוה לויסון היא ראשונת היועצות בקופה ואשה שיש לי רק מילים טובות עליה. טלפון: 09-7469371 | טלפון: 052-3452852 אני אמחק את הטלפונים בעוד יום או יומיים בכדי שלא יגידו שאני מפרסמת למרות שאין לי שום צד ודבר בעניין. רק טוב

שלום, יש לי שאלה, הילדה שלי בת 6 חודשים. היא נולדה פגית בשבוע 33 ו 5 ימים. היא מחייכת בטירוף אבל לא צוחקת צחוק מתגלגל. לפני שבוע היא הוציאה ממש אולי שבריר של צחוק וזהו. האם משהו לא בסדר?? למה היא לא צוחקת כבר? זה לא אמור היה לקרות כבר? אודה לתשובתך.

פזית שלום ותודה על הפנייה, שאלתי גם רופא ילדים כדי להיות בטוחה בתשובתי אלייך אבל אני חייבת שתצייני אם היא משמיעה קולות אחרים.. היא בוכה/ צוחקת /מגיבה לסביבה? את רואה שיש דברים שהיא אוהבת ונהנית מהם מאוד והקולות שהיא משמיעה תואמים למצב? אשמח לתשובתך

כן, היא בוכה, היא לא צוחקת אבל מחייכת המון היא משמיעה מלמולים וכל מיני קולות (גם/בעיקר קולות צעקניים... )מגיבה לסביבה, בוחנת אותה המון, היא מחייכת כשהיא רואה אנשים מוכרים, ובוחנת ובוהה כשהיא רואה אנשים/דברים חדשים. היא מאוד עירנית וחיונית. אבל משום מה יש לי הרגשה שמשהו שם חסר - כגון הצחוק המתגלגל, הברות כמו בה, דה, מה וכאלה. אני תמיד חושבת שזה אולי בגלל הפגות (נולדה בשבוע 33) אבל אולי זה לא?

הילד שלי כבר די גדול, ועד לפני חודש ישן מצויין, לילה שלם, לא רגיל לאכול בלילה, וגם אם היה מתעורר למוצץ- מיד היה חוזר לישון. בחודש האחרון הוא קם כל לילה, אני ואבא שלו קמים אליו הרבה פעמים בניסיון להרגיע, ואז בפעם המיליון, מתייאשים ונותנים לו בקבוק.הילד מאושר (ממש מתחיל לחייך מאושר כשרואה את הבקבוק), אוכל ורק אז מצליח לחזור לישון. שאלתי היא: האם זו תופעה ידועה בגיל הזה? האם יש עדיין "פיקים" של צמיחה, כי הוא מסוגל לאכול כמו חצי כמות יומית שלו לפעמים בלילה. וכמובן- איך פותרים את הלילות הקשים הללו להורים?

יסמין שלום ותודה על הפנייה, האם השתנה משהו בזמן האחרון? יש לו אח קטן בדרך? מישהו מכם נעדר יותר מהבית? תפריט האוכל בגן אינו כשהיה? הוא עבר חדר? נגמל ממוצץ? הוא מדבר? הוא מציין דבר חדש? הוא מתלונן על משהו? שנה ושבעה חודשים הוא ישן טוב ופתאום הפסיק ואינו אוכל יותר מכרגיל במהלך היום אלא רק בלילה. פיק גדילה היה אמור להתבטא גם בצריכה מוגברת במהלך היום. אשאל מחר גם אחות טיפת חלב אבל אני חושבת שאוכל לנחש את תשובתה. על מה את היית שמה את האצבע? מה את חושבת שגרם לשינוי? אשמח לעזור בהמשך. רק טוב

יש לי שאלה, יש לי ילד בן 4 והוא עדין שותה סימילאק, הוא מאוד אוהב את זה מכיוון שהוא לא אכלן ושוקל רק 14 ק"ג . החלטתי לשים לו סקנדשיפ . האם זה כמו ארוחה, האם יש בזה הכל מבחינת קלוריות, פחמימות וויטמנים. האם רצוי לתת לו

יעלי שלום ותודה על הפנייה, אין זה לחלוטין מהעניין שלשמו אנחנו כאן ואין לי שום הבנה ואו סמכות בעניין. הגיל הזה הוא גיל של "גדולים" ובכל מקרה נראה לי שהייתי הולכת לרופא ילדים בכדי לשמוע חוות דעת של איש מקצוע שרואה את הילד לפניו ולא שומע על קושי כזה או אחר. יש היום הרבה מאוד ערנות וידע לגבי תזונת ילדים בשנים הראשונות. על פניו נראה לי שהילדון שלך במשקל נמוך אבל זה בוודאי לא מחדש לך דבר. רק טוב

באיזה גיל התינוק מגיב לשמו ?

שלום לעינב ותודה על הפנייה, יש לי שאלה הופכית אלייך - למה את שואלת? הדעות בעניין מגוונות מבחינת המומחים ויש טווח של כמה חודשים בין איש מקצוע זה לאחר... צריכה להיות תגובה שמיעתית טובה לצלילים כדי שתתפתח תגובה לשם האם אני עונה על השאלה? רק טוב, ליבי.

היי ליבי בקרמים להגנה מפני השמש לתינוקות רשום שאסור להשתמש עד גיל חצי שנה אלא בהתייעצות רופא. מדוע זה כך? והאם לא עדיף למרוח אותם בשמש מאשר לא??? תודה מיכל

שלום למיכל ותודה על הפנייה, צרפתי כאן את ההוראה הרשמית של איגוד רופאי הילדים האמריקאיים בנושא: http://www.aap.org/advocacy/archives/augsun.htm. הדרך הטובה ביותר לשמור על התינוקות הקטנים מגיל 6 חודשים מהשמש היא להמנע מקרניים ישירות והכוונה היא לשמור אותם בצל, מתחת לשמשיות עם בגדים מגנים. אבל, במידה ואין ברירה לחשיפה ישירה יש להשתמש במנות "קטנות" של מסנני קרינה נגד שמש. In August 1999 the American Academy of Pediatrics made a new המלצה רשמית. צריך להזהר מאוד כששמים את מסנן ההגנה שלא ייגע בעיניים וצריך להמנע מהריסים. וצריך לבחון את התגובה למסנן ההגנה על מקום קטן בעורף כדי לראות שלא מתפתחת תגובה אלרגית. מקווה שהבהרתי, אשמח לענות על שאלות נוספות. רק טוב.

באזור השרון יש לך בקטנים גדולים ברעננה מול קניון רננים. יש בימי שני בשעה 5:30 צריך לשאול אם יש היום או לא.? לא יודעת.

שלום לעדיה ותודה על הפנייה, יש קורסים בשרון בהוד השרון וברעננה ויש לנו גם התארגנויות פרטיות בגני ילדים ובבתים בהם נאספות אמהות ל-6 עד 8 ילדים. את מוזמנת ליצור איתנו קשר למשרד בכדי לשמוע פרטים נוספים. רק טוב ליבי.

מחפש קורס באורתודנטיה אם יש קורסםים מבקש שתמסרו לי את הפרטים (המקום.מתי יתכים הקורס) תודה ראבה על העזרה

ליבי שלום, אני חדשה בפורום ומודה לך מראש על עזרתך בפורום זה. יש לי ילדה מקסימה בת 4.5 חודשים. היא מתחילה כנראה להצמיח שיניים (אדום לה והיא משפשפת ויש לה הרבה רוק- כל הסימנים) ובשבועיים האחרונים היא עצבנית מאוד כל הזמן מתעוררת המון בלילה (אני נותנת לה מוצץ והיא חוזרת לישון) אבל זה בערך כל 40 ד' לשעה. ביומיים האחרונים היא בקושי אוכלת (יש לציין שלפני יומיים עשתה חיסון של 4 ח'). האם חוסר התיאבון הוא בגלל השיניים? ומה דעתך על מטרה לילה טוב שהוציאו לגיל 4 חודשים? אולי זה יעזור לה לישון בלילה? קשה לי מאוד שהילדה שלי מילדה צוחקת וחייכנית כל הזמן עצבנית ובוכה...

מיכל שלום ותודה על הפנייה, אין מסמכותי להמליץ על תרופה כזו או אחרת וגם איני מתיימרת. אני כן יודעת להגיד שאם אפשר להמנע, תמיד מומלץ. בתינוקות רכים אין מספיק מחקרים וגם על המחקרים שנעשים קשה מאוד לקבוע מאוחר יותר, מהי ההשפעה של חומר כזה או אחר. כמה שחומר הוא פחות "פולשני" וחיצוני ביישום עדיף. קודם כל את מתארת מצב לאחר מתן חיסון. הרבה מאוד תינוקות "מקטרים" במהלך השבועיים שלאחר מתן החיסון. יש כאלה שמכוונים תופעות לוואי למהלך של השבוע השני במיוחד. תני לזה כמה ימים. ברוב המקרים מצב העירות ושעות השינה חוזר לקדמותו. אני יודעת שאת עייפה וגם הקטנטונת. יש תקופות שצריך לקחת נשימה עמוקה. את מתארת מצב שהילדונת מתעוררת כל "מחזור שינה" שאצל תינוקות נמצא בטווח של 45 דקות עד שעה. אם היא לא ממש רגילה למוצץ אז גם המוצץ מפריע לה לחזור לשינה. לי לפני כמה שנים המליצו לישון עם מעין רסן בכדי שאמנע משחיקת שיניים מתוך שינה. שלושה לילות ניסיתי להרדם עם הרסן הזה.... בלילה הרביעי נשברתי. מאוד מוזר... לא ראיתי שאלה על אוכל. אם תרצי אבקש מד"ר סולומון היקרה להביע את דעתה על עניין השיניים. מבטיחה שישתפר. רק טוב

תודה על התשובה. אני באמת אחכה לראות עוד שבוע. וכמובן שיותר חשוב לי הרוגע של הילדה מהשינה שלי. לגבי האוכל שאלתי היא האם מטרנה לילה טוב לגיל 4 חודשים (עשוי מחלב אורז) יכול לעזור לה לישון טוב יותר? והאם אין בעיה לתת את זה? לגבי המוצץ ביתי אוהבת את המוצץ שלה היא רגילה למוצץ מהחודש הראשוןאז לא נראה לי שזאת הבעיה. המון תודה מיכל

שלום רב. קניתי לילד שלי משחק של הכנסת צורה (למשל: ריבוע,משולש ועיגול) לתוך משחק ההרכבה האם זה לגילו? כנ,"ל גם הרכבת / הנחת פרי במקום המתאים.. הוא מתקשה בכך,איך להרגיל אותו לאחוז לכמה שניות את הפצו'פציק של הצורה מבלי לאכול אותו או לזרוק אותו? האם זה מראה על שעמום מהמשחק? אודה לתשובתך מאוד..

שרית שלום ותודה על הפנייה, עניתי כאן לפני יומיים תשובה מפורטת והיא פשוט נעלמה לה. אני מתנצלת על כך. בקצרה אומר שזהו שלב אורלי בו הם חייבים לחוות מרקמים דרך הפה - לא תמצאי יותר מדי דברים שהוא לא ינסה לשים ובגלל זה יש את כל ההמלצות על ניקוי הבית לטובת חפצים הגדולים מגליל של סרט צילום. לגבי ההשחה לדעתי עדיף שלא תנסי לקדם את ההבנה לגביה משום שזה הורס מחדוות היצירה. אני מבטיחה שבקרוב הוא יעשה זאת לבד. צריך לתת להם קצת מקום לנסות להשתמש בחפצים שלא בדרך המקובלת עלינו. זהו מחקר לשמו. אאריך מאוחר יותר. רק טוב.

הי ליבי, מקווה שתוכלי לעזור לי כמו בפנייתי הקודמת. בני בן חמישה חודשים ובשבועיים האחרונים הפסיק לאכול בלילה(טפו טפו טפו:)אבל מהשעה 1 לפנות בוקר הוא מתעורר כל שעה. אנחנו נותנים לו מוצץ והוא מיד חוזר לישון (כך שלא נראה לי שהוא רעב) וכך שוב ושוב עד ההתעוררות ב-5 בבוקר. בעוד שבוע אני חוזרת לעבודה ואנחנו לא יודעים איך לפתור את העניין, מה לעשות?

הדס שלום ותודה על הפנייה, חג שמח. אם תוכלי לציין איך הוא הפסיק לאכול בלילה? הפסקת הנקה? הוא נמנע עצמאית? אנחנו נכנסים פה לעניין של סגנון הורות ומראש אני אומרת שאת צריכה לבחור לך את מה שנכון ומרגיש לך ולתינוק טוב. יהיו כאלה שיגידו לך שזה לא טוב שהפסקת לתת לו אוכל ויהיו כאלה שיציעו שתייה בלילה או תחליף חלב ויהיו כאלה שיברכו על המוגמר... כך שאשמח לענות לך מנקודת המבט שלי ואת צריכה לקחת זאת בחשבון. רק טוב

הי ליבי, חג שמח. הקטנצ'יק שלנו לא יונק, אלא אוכל סימילאק (מעל 700 cc) ליום ועולה במשקל יפה מאוד. לפני כחודשיים היתה אפיזודה קצרה שבה הפסיק לאכול בלילה - זה נמשך כמה ימים והוא חזר לאכול וכמובן שלא מנענו זאת. כעיקרון הוא אוכל כל 3.5 -4 שעות והארוחה אחרונה ב-18:00 או 19:00, אמבטיה ואז הפסקה לכ- 8 שעות. עד לא מזמן, הוא היה מתעורר כל לילה בסביבות2:00 ואוכל 100-140cc וחוזר לישון תוך כ-20 דקות.לפני שבועיים בערך שמנו לב שכאשר הוא מתעורר אנחנו נותנים לו מוצץ, הולכים להכין בקבוק ועד שחוזרים (כעבור דקה שתיים)הילד ישן שנת ישרים.זה נמשך כמה לילות - בכל לילה הבקבוק נכנס למקרר מחדש, כך שהבנו שהוא לא רוצה לאכול. מצד שני, הוא התחיל להתעורר מהשעה 1:00 בערך כל שעה. אנחנו קמים, נותנים מוצץ והוא נרדם מיד! בסביבות 5 הוא מתעורר לאכול. לא חשבנו למנוע ממנו לאכול עדיין, אך משזה קרה אנחנו לא מתלוננים:) אבל עניין המוצץ די משגע אותנו, היש פתרון? או שפשוט לחכות שיגדל ויקח מוצץ לבד כל פעם שמתעורר? מה דעתך על מניעת המוצץ, שילמד להרדים את עצמו...? תודה מראש, הדס

ליבי שלום, אני אם לתינוקת בת 8 וחצי חודשים שמזה כשבועיים צורחת חלק ניכר מהיום. בחלק מן הזמן הצרחות הן בגלל סיבה נראית לעיין עייפות רעב וכד בחלק גדול הזמן אין סיבה לפעמים זה נראה כמו התקף זעם. קשה מאוד להעביר את היום כך ולפעמים זה גם יוצר חוסר נעימות במקומות ציבוריים. אני קצת מיואשת אשמח להארה בנושא.

שלום לעלמה ותודה על הפנייה, האם קרה משהו חדש? האם התינוקת כבר הוציאה שיניים? האם היא מתחילה לרייר מאוד ולנסות להכניס כל דבר אפשרי לפה אם לא עשתה זאת כבר? בקיעת השיניים הוא תהליך כ-ו-א-ב לנו כואב טיפול שיניים רגיל, אצלהם זה שן שגדלה לחניכיים ואחר כך פורצת אותם... טוענים שאלו כאבי תופת. יש נשכנים שמקפיאים למשל שעזרו לנו מאוד ויש גם משחות שונות כמו טי-גל אבל מומלץ להעזר ברופא הילדים גם כדי לבדוק שהכל כשורה. הם קצת חסרי תיאבון בתקופות האלו - שוב עם כאבי שיניים קצת קשה להסתגל. אפשר גם שזה שילוב עם אוכל חדש. מה התפריט שלה כעת? מה את משערת גורם לה לבכות? על מה היית מהמרת יותר מכל? האם ההתפרצויות האלו נובעות מדבר מסוים, מסיטואציה מסוימת שמשם הדברים קשים יותר? אשמח לשמוע רק טוב

ליבי שלום , בנותי התאומות בנות החצי שנה ישנות לילה שלם . לאחרונה , מזה כשבוע , אחת מבנותי קמה באופן קבוע בשעה מסויימת (2 לפנות בוקר ) ואינה נרדמת עד שאני לוקחת אותה על הידיים .אשמח לשמוע על דעתך בעיניין .

עדן שלום ותודה על הפנייה, כל הכבוד על כך. יש לנו לא מעט תאומים במשפחה וכל אחת מהאמהות הנוגעות בדבר היתה מוכנה לקבל את שתי התאומות שלך בשניות. את רואה בעייה כלשהי הגורמת לה להתעורר? יכול להיות שצומחות לה שיניים? את צריכה לנגוע בגזה נקייה או צמר גפן בחניכיים שלה בכדי להרגיש את השיניים הקדמיות וכמה הן "קרובות" לפני השטח. זה שהן תאומות לא בהכרח מעיד על אופן התפתחות בין אם פיסי או רגשי זהה.. האם יש משהו שמפריע לה בשעה המסוימת הזו? בת משפחה שלנו גילתה לפני כשנה שהילדה שלה מתעוררת בשעה מסוימת פשוט בגלל שליח של עיתון בוקר שמגיע ב4 לפנות בוקר פותח את המעלית ומטיח את העיתון על הרצפה. השינה של הקטנטונת היתה נקטעת בגלל הרעש וההורים היו קמים כל פעם בלי להבין מה הבעייה... יום אחד האמא פשוט קמה מוקדם יותר לפני השעה "הייעודה" בכדי לגלות את הבעיה... מאחלת רק טוב לגבי מה לעשות - עדן, נראה שאת עושה בדיוק מה שצריך...

יש לי תינוק בן 6 חודשים אשר עדיין קם בלילה לאכול . איך אפשר להרגיל אותו לא לקום בלילה מה אפשר לעשות . ניסיתי לתת לו דיסה ועדיין הוא קם בלילה . אנא עיזרו לי איך לעזור לו להבין שזה לילה

ורד היקרה שלום ותודה על הפנייה, אני מעולם לא הבנתי למה אומרים "ישן כמו תינוק" כי תינוקות בדרך כלל מתעוררים בלילה... לגבי אכילה במהלך הלילה לאט לאט אפשר להוריד כמויות - אני מדברת על מהלך של חודש לפחות כך שבאמת מדובר בכמויות קטנות כל פעם. יש הרבה מאוד גישות לגבי גמילת לילה ועניין השינה וזה מאוד תלוי בסגנון ההורי שלכם. אין פה תשובה אחת נכונה או לא... ואף אחד לא יכול להגיד לך *בדיוק* מלבדך. תמידי אפשר לנסות ולראות מה מתאים. אם תרצי תשובה יותר ברורה תצטרכי לכוון אותי כי השאלה הזו על שינה היא ענקית בטווח שלה. הם יודעים שזה לילה אם מחשיכים את החדר ויש שקט מסביב ומדברים איתם מעט מאוד או בלחישות וגם זה במשפטים קצרים. זה הכל עניין של זמן. גם שלך לילה טוב...

שלום בני כמעט בן חודשיים- יונק ובמהלך היום אוכל כל שעתיים- שלוש. לצערי דפוס זה ממשיך גם בלילה ואז הכל הופך להיות קצת יותר קשה... החלטתי לתת לו תחליף חלב בהאכלה של חצות, בתקווה שהוא ימשוך עם זה יותר זמן אך התבדתי הוא עדיין מתעורר אחריי שעתיים שלוש. אשמח לדעת מה יש באפשרותי לעשות, חשוב לציין גם שהתינוק סובל מאוד מגזים וגם בלילות. תודה מראש דיקלה

יש לי בת ,בת שלושה חודשים שישנה מגיל חודשים לילה שלם אז ככה מאז שהיא נולדה קילחתי אותה יום יום בשעה 12 בילה ובכל יום הוסיפה לישוןהמקלחת והאוכל מאריחים לה א השנה וכאשר היא ישנה לי עד 6 בבוקר התחלתי הוריד את שעת המקלחת בהדרגה

נכון לפעמים בא לראות סרט עם הבעל והילד לא נרדם לפעמים סתם בא לדבר הוא להזמין חברים ושוב הילד לא נרדם רוצים הכונה להגיע לרגע הגדול שבוא הילד "לא מפריע" ואפשר להמין חברים שב-7 הילד מתחנן לאמא ואבא "אני רוצה לישון " נכון תהליך ארוך יש רצון שלחו מייל [email protected] השירות כרוך ברצון

ילדתנו הקטנה בת חודש. אנחנו מחפשים רופא/ת ילדים הומיאופת/ית דרך מכבי באיזור רעננה או הוד השרון אם מישהו מכיר כזה נשמח לפרטים. תודה על העזרה איל ודנה.

שלום רב לאיל ודנה, ממליצה לפנות לאתר באופן טבעי. בחיפוש קצר תוכלו למצוא את כל מבוקשכם. www.beofen-tv.co.il בהצלחה.

שלום לפני חמישה חודשים נולד בננו השני, הבכור מגיב כלפיו בתוקפנות כל הזמן. אנו מנסים לטפל במצב אולם אנו נואשים . מה ל ע ש ו ת ?

שלום לגלי ותודה על הפנייה, פעוטות/ילדים זקוקים לזמן להטמיע ערכים וזה נכון גם לגבי תוקפנות/אלימות. הוא צריך להבין שהוא "ירוויח" אם הוא יתנהג יפה ויפסיד אם לא. את צריכה להיות סלע איתן ומוצק בעניין. את גם צריכה להחליט עם עצמך החלטות לגבי הגבולות שאת מציבה לו שמראש יהיה לך ברור שבמצב כזה או אחר את פועלת בצורה מסוימת. אתן דוגמא: הוא מציק לאח הקטן כפי שציינת (אגב אלימות בגלל אח קטן לא תמיד מתבטאת רק מולו ואתם יכולים לברר גם בגן אם חלה עלייה במקרים שהוא פחות מוותר יותר מתעקש וכו'), את יכולה להגיד לו שזה לא נעים ושיפסיק. בפעם השנייה תצטרכי להרים אותו, להגיע איתו למבט ישיר ולהגיד "לא עושים ככה. זה לא נעים ל-גיא נניח". ולהוריד אותו למטה. בפעם השלישית תעשי סדר "שלם" למשל, תרימי אותו ותרחיקי אותו פיסית (שני מטר) מהאח הקטן. עכשיו לא משחקים כי מחכים שתתנהג אליו יפה. ומחכים קצת. ברור שכאן הוא יבכה. אין טעם להכביר מילים. אין טעם לתת הרצאות כי בגיל הזה מעל שני משפטים קצרים יחסית עוברים מעל האוזניים. מחכים קצת ואז שואלים אם הוא רוצה לחזור לשחק... לא צעקות, לא מתוך כעס אלא מתוך שלמות שלך עם עצמך. אם תהיי ברורה, אם תהיי איתנה זה יבהיר שחבל והוא לא מרוויחה מזה כלום. אם את צועקת אז בצורה מסוימת הוא מרוויח ממך ומהסביבה תשומת לב והרבה... אם את צועקת יש בזה אלמנט של אובדן שליטה... ואז הוא גם בודק אותך. בודק את הגבולות שהצבת.... זה הגיל של הבדיקות. הם מגלים את העולם. מגלים את הנפרדות שלהם משאר האנשים - במיוחד עם הופעת מישהו חדש בשטח. מנסים להבין איפה הם נגמרים, איפה אחרים מתחילים וכאן זה מתחילה להתפתח התובנה על צרכים של אנשים אחרים. את שם כדי להראות לו את הדרך וזה נכון גם לאלימות. בהערת אגב, הרבה מאוד אנשי מקצוע ממליצים מאוד על הפרדת רשויות כך שאני יודעת כמה שזה קשה אבל בכל זאת אם מתאפשר לארגן כך שהגדול יקבל כמה שעות איכות עם אמא לבד ואבא או סבא או סבתא יהיו עם הקטן. שלא ירגיש שגזלו ממנו את כל המלכות רק טוב

שלום רב, ביתי בת 3 חודשים והיא אוכלת כל שעתים 120 CC של סימילאק ולעיתים אפילו ממשיכה להיות רעבה. באיזה תדירות צריך להאכיל אותה ואיזה כמות?

אורלי שלום ותודה על הפנייה, קודם כל מזל טוב. שנית, יש לי כמה שאלות: נתחיל בשאלה האם התינוקת במעקב. מה אומרת אחות טיפת חלב או רופא/ת הילדים? האם את יודעת את מיקומה על העקומות? האם זה בטווח הרגיל? אם היא נמצאת בטווח הזה והגדילה מתואמת פחות או יותר עם אחוזי הגדילה בהיקף ראש ובאורך, אז התשובה תסתמן שכנראה שזו התזונה לה היא זקוקה כרגע. יש להם קפיצות גדילה שבהן הם צוברים אוכל והרבה שינה לעיתים. שנת הצמיחה, שינת הצמיחה, אכילת הצמיחה.. יותר מזה, יש ענין של גנטיקה. הם צריכים להשלים/להחסיר לפי הגנים המשפחתיים. למשל ילדונת שאני מכירה שההורים שלה היו רחוקים למהיות מועמדים לקבוצת כדורסל כלשהי גם אם זה בפלך ההוביטים קטני הקומה, ילדו ילדה שמשקלה מעל 4 קילו! באופן טבעי לחלוטין היא כמעט ולא אכלה. כנראה קיבלה הרבה הרבה הרבה עוד בבטן והיתה צריכה להשיל משהו בדרך... זה שאמא שלה כמעט הפסיקה לישון כי הילדה לא אכלה מספיק וירדה בעקומות זה סיפור אחד אבל מבחינתה היא הילדונת הגשימה את הפוטנציאל המשפחתי מבחינת אחוזוני גובה ומשקל... אם אתם משפחה שכן מסוגלת לגשת למבחנים לקבוצת ספורט גבוה כזה או אחר והיא נולדה פיצית אז יש לה חסרים להשלים... אני מנסה להגיד שיש דברים מעבר לעקומות וצריך לזכור שסטטיסטיקות הן סטטיסטיקות ולקחת אותן תוך הסתכלות על הילדונת הספציפית שלך. ועכשיו יש לי שאלה קשה. את אומרת שהיא אוכלת כל שעתיים. האם יש לה צורה שבה היא מסמנת רעב? מומלץ לקרוא את הקישור משמאל על שפת תינוקות. זו אינה המצאה שלי אז אין פה עניין אישי כלשהו. אם את מרגישה שלא בנוח עם ההאכלה את יכולה לנסות בעדינות ובלי למנוע ממנה אוכל כמובן, להגביר מעט את ההאכלה ולהמתין יותר בין הארוחות. מומלץ לנסות זאת בבוקר כדי שתהיה אינדיקציה טובה והרבה גירויים חיצוניים (גם גירויים בשבילך). אני לא מכירה את שגרת היום שלכן אבל לקראת השעה שאת חושבת שהיא תבקש לאכול ולפני שהיא מראה סימני קיטור ו/או עייפות צאי איתה החוצה, עדיף עם מנשא ועם הרבה עניין מסביב. שימי לב האם היא מבקשת לאכול גם עם כל המתרחש מסביב וגם כמה זמן לוקח לה להתכוונן לאוכל לעומת השעה המיועדת הרגילה. מפעם אחת אין להסיק מסקנות חותכות אבל תנסי למהלך של שלושה ימים לבדוק אפשרויות אחרות (חיתול, בגדים, גרפס וכו') לפני שאת מאכילה אותה. לא יותר מהארכה של 3 דקות לפני הבקבוק. זה מאוד מתסכל שהם לא באים עם אמירות יותר ברורות אבל זה עניין של זמן והסתגלות. אשמח לשמוע את דעתך. רק טוב

ליבי שלום רב, מזה כחודש בני בן הארבעה חודשים ישן במשך היום 45 דקות (בדיוק) בכל 4 שעות. הוא מתעורר עייף, משפשף את עיניו, שורט את הפנים אך אינו מצליח להרדם שוב. האם יש דרך לגרום לו להמשיך לישון? הדבר גורם לו להיות מאוד לא רגוע בשעות הערות, בייחוד בשעות הערב עד למקלחת וטקס השינה שהוקדמו ל-1800 בערך. אשמח לשמוע רעיונות.

שלום להדס ותודה על הפנייה. כתבתי לך תשובה ארוכה והמחשב היקר שלי החליט לגנוז אותה לנצח אז אנסה לשחזר בקצרה. האם ניסית לישון איתו באחת מהמנוחות הללו? אפילו להרדם לידו בקרבה לזמן ההתעוררת המשוער שלו (אני בטוחה שלא תהיה לך בעיה להרדם...) איך הילדון שלך קם בבוקר לאחר שנת לילה? האם הוא מתנהג בצורה דומה להתעוררויות שלו בתנומות שהוא תופס במהלך היום? יכול להיות שמכיוון שהוא הולך לישון יחסית מוקדם הוא נוטה להתעורר ביתר קלות במהלך היום. איך הוא מגיב לנסיונות ההשכבה שלו בשעה 18:00? - אגב איך הוא ישן בלילה? על מה מבוססת התזונה שלו? האם השינה שלו במהלך היום היא בחדר מואר או לא? בחדר שפונה לרחוב? או חדר שקט יחסית? אשמח לשמוע. רק טוב

הי ליבי, אני אנסה לענות על כל השאלות - הילדון ניזון מסימילאק, ניסינו לפני שבוע מטרנה ולא ראינו שינוי משמעותי (או כך זה נראה לנו) וחזרנו לסימילאק והיום אני חושבת שאולי זה עושה לו יותר גזים, אבל אני לא יודעת אם שוב כדאי להחליף(אחרי יומיים בסה"כ). הוא הולך לישון מוקדם מכיוון שהוא סחוט אחרי האמבטיה וזו ההרדמות הקלה ביותר - תוך דקות ספורות בידיים הוא צונח לשינה. אחרי 45 דקות הוא מתעורר קלות אבל באמצעות מוצץ ממשיך לישון ונכנס לשנת לילה.מידי פעם מתעורר ושוב מוצץ פותר את העניין, עד שקם בסביבות 2-3 לאכול. ב- 6-7 בבוקר מתעורר בשמחה, מקשקש במיטה ואנחנו ניגשים ומתחילים את היום.במנוחות לאורך היום אני מגיפה את התריסים בחדר שלו שהוא חדר שקט. אתמול באמת ניסיתי להיות לידו ברגעי ההתעוררות והוא המשיך לישון אחרי התעוררות קצרה - ישן שעה וחצי גם בבוקר וגם בצהרים, ושוב הלך לישון בקלות ב-19:00 . אבל איזה לילה... התעורר כל שעתיים-שלוש אכל פעמיים, צרח ובכה והיה קשה מאוד להרגיע אותו, גם על הידיים. מה עושים???

יש לי בת בגיל שנתיים וחצי מגלה אלימות כלפי בת גדולה ממנה ב 7 חודשים ולבת קטנה ממנה בשנה ,הרבה מציקה לקטנה ולא נותנת לה לגעת במשחקים שלה ,איך לטפל בה בלי לפגוע בדימוי העצמי שלה

שלום למאמי ותודה על הפנייה, אם תוכלי בבקשה להרחיב לגבי גילויי האלימות ואיך את נוהגת כשזה מתרחש. אתמול בפעילות שלנו שתי אחיות חוו את הצורך הדחוף הזה להחזיק יחד וכל אחת לחוד אחד מהצעצועים של הסיפור. מכיוון שהן לא ידעו לחלוק והמצב היה מאוד ברור ששתיהן רצו זאת בו-זמנית ולא היתה התפתחות על פני ציר זמן, האמא הודיעה להם שאם הם לא יודעים לחלוק הם פשוט לא יקבלו בכלל. מקריאה ראשונית יש צורך לעשות הפרדה לגבי צעצוע אחד או שניים שכל אחד מהם שייך למישהי מהקטנות. לגבי צעצועים אלה אין אלא בעלות אחת, לגבי צעצועים אחרים יש בעלות משותפת ועליהם צריך ללמוד את השיתוף. רק טוב

שלום לגב" ליבי אולי את הבנת אותי אחרת הילדה מציקה לבנות האח שלי אולי מתוך קנאה כי עם בנות אחרות בגיל שלה וגם בגילאים שונים היא מסתדרת , הילדה שלי היא יחידה אין לה עדיין אח או אחת , ההתפתחות שלה תקינה ,בגיל שנתיים היא התחילה לדבר.כשהיא מציקה להם אני מדברת איתה בכל אהבה ומסבירה לה שאסור להציק לאף ילד ,את ילדה חמודה והם אוהבים אותך .אני בטוחה שרק מתוך קנאה היא ממשיכה להציק יותר לקטנה מאשר לגדולה . ותודה אם תעני לי ותתני לי הצעות

שלום למאמי שוב, פעוטות/ילדים זקוקים לזמן להטמיע ערכים וזה נכון גם לגבי אלימות. היא צריכה להבין שהיא "תרוויח" אם היא תתנהג יפה ותפסיד אם לא. את צריכה להיות סלע איתן ומוצק בעניין. את גם צריכה להחליט עם עצמך החלטות לגבי הגבולות שאת מציבה לה שמראש יהיה לך ברור שבמצב כזה או אחר את פועלת בצורה מסוימת. אתן דוגמא: היא מציקה לאחת הילדות שציינת, את יכולה להגיד לה שזה לא נעים ושתפסיק. בפעם השנייה תצטרכי להרים אותה, להגיע איתה למבט ישיר ולהגיד לה "לא עושים ככה. זה לא נעים לילדונת השנייה". ולהוריד אותה למטה. בפעם השלישית תחזירי את הצעצוע, תרימי אותה ותרחיקי אותה פיסית (שני מטר) מהילדה האחרת. עכשיו לא משחקים כי מחכים שתתנהגי יפה לילדה השנייה. ומחכים קצת. ברור שכאן היא תבכה. אין טעם להכביר מילים. אין טעם לתת הרצאות כי בגיל הזה מעל שני משפטים קצרים יחסית עוברים מעל האוזניים. מחכים קצת ואז שואלים אותה אם היא רוצה לחזור לשחק... לא צעקות, לא מתוך כעס אלא מתוך שלמות שלך עם עצמך. אם תהיי ברורה, אם תהיי איתנה זה יבהיר לה שחבל והיא לא מרוויחה מזה כלום. אם את צועקת אז בצורה מסוימת היא מרוויחה ממך ומהסביבה תשומת לב. אם את צועקת יש בזה אלמנט של אובדן שליטה... ואז היא בודקת אותך. בודקת את הגבולות שהצבת.... זה הגיל של הבדיקות. הם מגלים את העולם. מגלים את הנפרדות שלהם משאר האנשים. מנסים להבין איפה הם נגמרים, איפה אחרים מתחילים וכאן זה מתחילה להתפתח התובנה על צרכים של אנשים אחרים. אם תשימי לב היא תעבור ל"אני" במקום לנניח "מיקה" - מיקה הולכת לצייר יהפוך ל"אני הולכת לצייר" את שם כדי להראות לה את הדרך וזה נכון גם לאלימות. רק טוב

שלום בתי בת 7 שבועות. אוכלת, משחקת וישנה במחזוריות של 3-4 שעות במהלך היום מסיבה לא ברורה בשבועיים האחרונים היא "מתעוררת" מיד אחרי האמבטיה (בשעה 19:00) ומאותו רגע היא מבקשת רק לינוק ולא מוכנה לישון. גם אם אנו מצליחים להרדים אותה עלינו, ברגע שאנו מעבירים אותה למיטה (אחרי שאנו מוודאים שהיא באמת ישנה ) היא מתעוררת ותוך 10-15 דקות היא מתחילה לבכות ודורשת לינוק שוב. עלי לציין שלא נראה לי שהיא מבקשת לינוק כי היא אינה מצליחה להירדם אלה מתוך רעב אמיתי. במקרה הטוב היא נרדמת (פתאום) בשעה 23:00. הלילה עובר בצורה טובה (התעוררות להנקה לקראת 6 בבוקר). 1.האם בגיל הזה, תינוקות אמורים לישון במהלך היום? ןאם כן לכמה זמן? 2. האם יעזור באם אמנע ממנה שינה במהלך היום על מנת שתגיע עייפה ללילה 3. כיצד אוכל לגרום לה ללכת לישון בשעה 20:00 תודה יעל יעל

יעל שלום, הייתי חייבת להתייעץ עם אחות טיפת חלב שנתנה לי פתרון שלא חשבתי עליו בעצמי כך שאני שמחה שהתמהמהתי בתשובה שלי אלייך מסיבה זו. בגיל כה צעיר אין בעייה שהם משתוללים בחוץ וצריך לעשות להם אמבטיה לאחר יום מלא בפעילויות בוץ ולכלוך. מהשאלה שלך עולה שאת מייחסת חשיבות רבה לאמבטיה בתהליך "ההתעוררות" של הילדונת ולכן ההצעה היא להעביר את זמן האמבטיה לבוקר... כך היא תהיה ערה ועירנית יותר בשעות היום כפי שראוי. לגבי הרדמות: בסביבות השעה 19:00 צריך להתחיל איתה את תהליך השגרה של כניסה ללילה ואגב, באמת כדאי להתמיד בשגרה כדי שהיא תתרגל לשעות האלה. כדאי מאוד לתפוס רגעי עייפות שלה ולהתחיל משם... בגיל הצעיר הזה כדאי להשתמש בסימנים של פריסיליה דנסטן - תוכלי לקרוא על כך בצד שמאל "שפת תינוקות" להזיק זה לא יכול... שיר ערש, לעבור בבית להנמיך את הקולות ולכבות או לעמעם אורות. להגיד לילה טוב לכ-ו-ל-ם. לגבי שעות השינה המומחים מדברים על 15 שעות שינה ממוצעות במפוזר על שעות היום - כשיש ילדים שישנים פחות (כמו שלי בזמנו) ויש כאלה שיותר. ובדרך כלל מניעת שינה תביא אותך לתינוקת עצבנית מאוד שתתקשה להרדם בלילה... ממש לא מומלץ למנוע שינה. רק להפוך לה חזרה את שעות העירות. מקווה שתערב עלייך שנתה ושנתך. רק טוב

רציתי לדעת האם זה נכון ש-5 דקות לאחר שאיבת החלב נעלמים הויטמינים שקיימים בחלב האם (גם אם החלב נמצא במקרר/בהקפאה)

בוקר טוב למלי ותודה על הפנייה, השאלה שלך העלתה בי זכרונות על תקופת ההנקה שלי. אנחנו כל כך דואגות במקום הזה שאמור להיות כל כך זורם וטבעי ונכון ולעיתים זה קשה וגורם לנו להתעסקות מרובה. לי בהחלט היה קשה עם ההנקה. את שואלת על שאיבה ועל תכולת (איכות) החלב לאחר כמה דקות. חלב אם מכיל את כל חומרי המזון הדרושים לתינוק: חלבונים, פחמימות, שומנים, אנזימים והורמונים, ויטמינים ומינרלים. שלוש מדריכות הנקה ענו לי שאין בעייה וחלב אם משמר את תכונותיו עד 8 שעות מחוץ למקרר (לא ביום קיץ רגיל כאן... ) ובמקרר (חשוב אגב לשמור את החלב בתוך המקרר עצמו לא בדלת המקרר)אני תמיד לוקחת את הטווח התחתון של 3 ימים. אפשר גם להקפיא חלב אם אבל אם אין נסיעה ארוכה לחו"ל או ניתוח חלילה שצריך לעבור אני אישית חושבת שעדיף לתת חלב-אם-עודף ולא לשמר בצורה כזו. חלב האם מתאים את עצמו לצרכי התינוק כך שמנה מוקפאת (עד חצי שנה) תתאים פחות. מחיפוש בספרים מקצועיים ברשותי ושאלה למדריכות הנקה לא ידעו לענות לי במדויק על עניין "בריחת" הויטמינים אבל קשה לי להאמין שזה כך. תחשבי שאם הדבר היה נכון היו פוסלים תמ"ל על הסף... רק טוב

שלום רב, רציתי לברר מדוע ביתי הקטנה, ילדה בכורה וראשונה, בת ה-9 חודשים מגיבה אלינו לעתים בתגובות אלימות. איכשהו שהיא אינה מרוצה, או שמשהו לא מוצא חן בעיני היא נותנת לנו מכות עם הידים או משתוללת עם גופה. האם יש בכך סימנים לעתיד? האם אלו התפרצויות זעם? כיצד אפשר "לקרוא" את זה? כיצד אפשר להפיג את התגובה הזו? ומה היא אומרת עליה.

לילך שלום ותודה על הפנייה, בת תשעה חודשים מביעה תסכול - אין פה גילויי אלימות בגיל כל צעיר. אם לא היתה לך שפה והיית מסתובבת ומבקשת דברים מסוימים שוב ושוב מהסביבה האוהבת שלך אני בטוחה שבשלב מסוים היית מנסה להדליק מאורות אש בכדי שיבינו אותך. בגיל הזה הם כבר יודעים מה הם רוצים ויש להם לעיתים "אה אה אה" שברור לך שהיא מבינה ורוצה משהו מסוים אבל אין לה כלים להגיד לך את זה. זה גם גיל שרשימות המצאי שלנו הולכות ומתארכות. אולי זה זה ואולי זה ואולי זה? הצרכים שלהם מורכבים יותר מאוכל שינה וחיתול ולכן זהו באמת זמן מצוין להציג בפניה שניים שלושה סימנים של הדברים שהיא הכי אוהבת. יש לך מספר סימנים במדריך המצולם מצד שמאל וכל מה שצריך זה לאפשר לה להתבטא כך שיבינו אותה. כמובן, זה צריך לבוא בד בבד עם גבולות... אם היא מרביצה אז צריך להעביר לה את המסר שזה לא נעים. ככה לא עושים. זה כואב לאמא ולהיות תקיפה ולא נחמדה באותו רגע כך שלא ייצא שהיא תקבל פרס על ההתנהגות שלה אבל להציע לה בו זמנית את הדרך להביע את עצמה. את מחפשת את ה"חתול"? את ה"כדור"? את הספר? רק טוב

תודה רבה על התשובה :)))

שלום לילך, אני אמא לבת שנה וחודשיים, אני מזדהה איתך לגבי האלימות של הילדה, הבת שלי מגיבה באלימות כלפי או כלפי אנשים אחרים אבל לא בהכרח כשהיא רוצה משהו אלא סתם ככה פתאום, לדעתי, היא חושבת שזה משחק כי ישר שהיא עושה את זה אני משחקת אותה בוכה וזה משעשע אותה. בקיצור לא להתיאש להמשיך להסביר שזה לא בסדר הרבה סבלנות והצלחה.

ביתי החמודה בת שבועיים בימים האחרונים היא לא נרדמת אלא אם היא עליי ואז מדבלת מוצץ כשהיא מועברת לעריסה . מה שקורה מפה זה שהיא נרדמת למשך פרק זמן משתנה אך כשנופל לה המוצץ היא מתעוררת ופשט היא לא מצליחה לישון פרק זמן ארוך ורצוף . רואים עליה שהיא מתה מעייפות אך לא מסוגלת להירדם . היא גם לא ממש בוכה אלא נהיית קצת קוטרית מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לה לישון כמו שצריך ? תודה רבה.(היא רק יונקת...)

דנה שלום ותודה על הפנייה, ביקשתי ממומחית לעניין שינה בפעוטות להכנס ולענות כאן ואני מקווה שיתאפשר לה לעשות כך בהמשך היום. חג הפורים בכל זאת מצדיק ויותר מכך שהות עם המשפחות. לעניין השינה, אני ממליצה קודם כל לנסות לתפוס את הסימנים לשינה לפני שהיא מגיעה לשלב "מנקר". בגיל שבועיים זה קצת מוקדם מדי לפתח כזו תלות במוצץ. לא הייתי מקשרת זאת ישירות למוצץ אלא לעובדה שאולי? את מנסה להעביר אותה מוקדם מדי אל העריסה. תמיד ממליצים לתת להם 20 דקות של "כניסה" לשינה ומשם הם באמת שרויים בשינה עמוקה וטובה. לנו זה קצת יותר קשה בהתחלה - הם כבר נרדמו ויש מיליון דברים לעשות... אבל עוד כמה דקות של שלווה מולם יכולים לשנות את הפינג פונג הזה של חצי התעוררות וקשה יותר להרדים אותם כשפספסנו את חלון ההזדמנויות. שנית, ממליצה לקרוא את הקישור משמאל - שפת התינוקות. יהיה נכון לך גם עד גיל שלושה חודשים.כמובן שאשר לשלב גם מספר סימנים בסיסיים עד אז. מאוד מקל. יש גם שרשורים קצת למטה על שינה וכפי שציינתי מקווה שתקבלי תשובה נוספת בהמשך. רק טוב

טוב תודה רבה על התשובה אני תמיד מחכה את ה 20 דקות בערך עד שתיכנס לשינה העמוקה הבעייה זה קורה גם אחרי 40 דקות ויותר... אבל בדיוק התחילו לה גזים אז כרגע יש בעיות אחרות אז קשה לפתור את בעיית השינה שלה עד שנפתור את בעיית הגזים ... שלא נותנים לה גם לישון אלא אם היא נרדמת על הבטן מה שמאוד מפחיד ... (אני נפגשת מחר עם מישהי לשנות את התזונה שלי כדי לעזור לה האם יש משהו חוץ מעיסויים שנוכל לעשות?

ד"ר שלום רב, בתי,בת 5 חודשים (אחת מתאומות) בשבוע האחרון פורצת בבכי בלתי פוסק המלווה בדמעות במשך כל היממה לסירוגין וקשה מאוד להרגיעה. נרגעת רק לאחר החזקתה בידיים למשך זמן ממושך או הסתת תשומת ליבה באמצעות בובה מדברת וכו'.ושוב חוזר הבכי לאחר זמן מה. יש לציין כי בלילה ישנה היטב, אך במשך היום ישנה מעט. בבדיקה אצל רופא ילדים לא נמצאה כל בעיה רפואית. מה יכולה להיות סיבת הבכי? וכיצד ניתן להתמודד עמו? בכבוד רב ובתודה מראש אלעד

אלעד שלום ותודה על הפנייה, אינני ד"ר ואינני מתיימרת לכך. המלצה שאני מאמצת לחיקי לעיתים קרובות היא צילום (וידאו) של התינוקת בעת שהיא מתחילה את מקטעי הבכי. לרופא הילדים קשה מאוד להתרשם מהתלונה כל זמן שהוא לא רואה זאת והרבה פעמים הם מתנהגים בצורה מאוד מאופקת אצל רופא הילדים ... שנית, האם ניסית לייחס את זה לקושי כזה או אחר? קושי להרדם? קושי לאכול? קושי בעיכול לאחר ארוחה? אם כן, הייתי מנסה לשנות מההרגל הזה ולראות אם זה עוזר. בדרך כלל יש שונות גדולה בין שני תאומים וזה מטריד אותנו כהורים שיש תינוק יותר בוכה אבל הם שני אנשים שונים לגמרי ואני חלילה לא ממעיטה בבכי של הקטנטונת. יש תינוקות שיש להם רגישות תחושתית גבוהה יותר ואז אם חם לה או הבגד מעקצץ זה מביא אותה לבכי מר... בעוד לאחיה אין את הרגישות הזו ונראה לנו שהיא "מקטרת"... קשה להתרשם מהבעיה מתוך הגדרה של בכי ממושך. דבר אחרון, לרופאי הילדים יש משפט שאימצתי עם הילדונת שלי לפני כמה שנים "מחלות לא הולכות לישון בלילה" כאשר הכוונה שאם יש מצב רפואי - חלילה חלילה וחס - הבעייה לא תעלם בלילה אלא קושי ייראה גם בשעות אלו. אשמח לשמוע שהכל הסתדר, פורים שמח.

אלעד שלום, גם התינוקת שלי בת 5 חודשים ובדיוק את אותה הבעיה הפיתרון שאצלי עבד: אני ובעלי הבנו שהתינוקת בוכה מיכון שהיא עייפה ומבקשת שירדימו אותה מקווה שעזרתי

תודה רבה על התשובה היינו איתו אתמול הטיפת חלב אין ירידה במשקל בשבעיים אחרונים הוא דווקא עלה 400 גרם הלילה הוא ישן די טוב התאורר רק בחמש בבוקר אכל 110 с"c וחזר לישון עד 7 בבוקר אתמול בלילה שמתי לו משכה של השיניים TE JEL הרופא אמר לי בבדיקה יכול להיות הוא מכין שיניים בגלל זה לתשובתך אודה עדה

עדה היקרה אני מודה לך כל כך על תשובתך, שימחת אותי כל כך ממש הסרת לי אבן מהלב. אם זה שיניים אז טי-ג'ל אכן ידוע כעוזר ותוכלי לראות אם יש הקלה כתוצאה מהשימוש בגל. עכשיו אני פנויה יותר להבין מה את שואלת. על הרגלי שינה של הילדון שלך בגיל הזה? אין ספק שתינוקות צריכים שינה בלילה וגם במהלך היום. יש מעט מאוד תינוקות שבאמת "מסוגלים" שלא לישון, רק נשמע שקשה לו להרדם וגם לחזור לישון אחרי שהוא מתעורר וצריך לעזור לו. יכול להיות שקשה לראות את סימני העייפות שלו בגלל שהוא כזה עירני ולכן תנסי לבדוק באילו שעות לערך היית חושבת שהוא עייף וזקוק לשינה ואז תעשי איתו טכס שינה קטן, תגיפי וילונות, תשקיטי את הבית, תשירי ... לפעמים הם עייפים נורא ואז משהו שאנחנו עושים מעיר אותם כמו החלפת חיתול. תנסי לשנות את התזמון של דברים שהופכים אותו לעירני ונמרץ ותרחיקי אותם משעות השינה האמורות. שנית יש את עניין האוכל. את מספרת שהוא עלה במשקל אבל אולי יש לו כאבי בטן מיד אחרי האוכל שמפריעים להרדם או לישון היטב? אפשר לעסות לו את הבטן בסיבובים מעגליים בעדינות כמובן ולחמם את המקום. בטן מול בטן עם אבאמא מאוד עוזרים. הייתי ממליצה לנסות לתפוס סימני עייפות ראשונים ולנסות להרדים אותו מיד כשהם מופיעים. יש מחזורי שינה שבגיל כל כך רך חשובים מאוד. מקווה שהטי-גל יעזור. איך אתם מחזירים אותו לישון בלילה? יש לכם טקס שינה? אשמח אם תוכלי לפרט. רק טוב

שלום רב! בני בן ארבעה וחצי חודשים בחודש אחרון הוא לא ישן בכלל בלילה מתחיל לבכות תוך שינה ומתאורר בבכי בשבועה אחרון גם הפסיק לאכול טוב הוא אוכל 90 c"c לארוכנ במקום 150с"c הוא היה אוכל גם בלילה עכשיו הפסיק בכלל היינו איתו אצל רופה לפי בדיקתו הכל תקין ילד ערני והכל בסדר אבל אני ובעלי כבר מוטשים מה אפשר לעשות לתשובתך אודה עדה

עדה שלום רב, אני לא נוהגת להתבטא בפזיזות בדרך כלל, מתנסחת בזהירות ותמיד לוקחת כמה דקות למחשבה לפני שאני מתיישבת לכתוב תשובות להורים הפונים אליי אבל כאן ברור לי שצריך ללכת היום *על הבוקר* לרופא ילדים טוב בכדי לברר מה קורה עם הילדון המתוק שלך. ילד שהפסיק לישון בלילה בגיל כל כך צעיר, ילד שיורד בכמויות האוכל שלו, ילד שבוכה הרבה לפתע - מסמן אותות מצוקה. יש פה בעייה כלשהי ש*יכול להיות שהיא קטנה מאוד* ופתירה ברגע, אבל איש מקצוע חייב לראות את הילד בכדי לשלול בעיות. בגיל ארבעה וחצי חודשים אין להם הרבה כלים להתבטא ומה שציינת מהווה מכלול הכלים היחיד הנתון בידיו. ממש גרמת לי לאי שקט נפשי. אני מאוד מבקשת ממך לעדכן כאן מה קורה כי המייל שלך לא עובד. אני לא יודעת אם הפנייה הזו אמיתית או לא אבל אני לא רוצה לקחת סיכון. באמת רק טוב

איך יש לי זמן לעשות את זה עכשיו כשחזרתי לעבודה? ראיתי את האתר, הוא נחמד יפה הרעיון מ-ק-ס-י-ם אבל אין לי זמן לנשום. אני באה הביתה לוקחת א הילדה מהמטפלת ועד שעת השינה לא מפסיקה לשנייה אחת ואז פשוט מתמוטטת עד היום הבא. מתי מתי???

גלית היקרה שלום, עניתי לך בטלפון אבל אני מחזקת זאת כאן. אין צורך להשקיע זמן "מיוחד" בכדי ליישם את השיטה ומהר מאוד תרוויחי וכמובן גם הבייבי מההמודעות שמגיעה משום שהתקשורת הופכת להיות הרבה יותר ברורה וטובה באמת זמן "איכות" הבייבי מתפנה ללימוד והנאה ואין התעסקות בתסכול כשלא ניתן להם מה הם רוצים.... בכל מקרה אשמח לענות על שאלות ספציפיות או נוספות בענין רק טוב

שלום רב, ילדי התאומים בני חודש וחצי. בני לד חייכן מדברים אתו הוא מחייך אך הילדה "קשוחה" אינה מחייכת. האם זה מקו לדאגה חלילה שהיא לא מחייכת האם זה מצב שהיא לא מתקשרת עם הסביבה או שסתם עולים לי חששות מיותרות?? בתודה

שנידן שלום ותודה על הפנייה, יש לי מספר תשובות ואני מבטיחה לרשום אותם כאן במהלך הערב (יום רביעי) אני משתתפת בכנס על ניצני אוריינות ותחילת קריאה ולכן לא אוכל להרחיב כעת. אעדכן את הפנייה מאוחר יותר. בכל מקרה יש כאן מענה על תחילת חיוך בתינוקות. הדבר משתנה מילד לילד וטווח התחלת החיוך בספרות הוא שלושה חודשים. אם יש חשש כלשהו הייתי ממליצה לפנות לרופא - ואני מקווה שלי יצא היום לשאל רופאת ילדים בעניין. רק טוב

התשובה המובאת מהספר: Caring for Baby AND Young Child: Birth to Age 5, Bantam 1999 החיוך הרצוני הראשון של התינוק יופיע בין חודש לשלושה חודשים. החיוך הראשון ... מבחינת התינוקת, היא תגלה את עוצמת החיוך, רק מהתנועה הרצונית הקטנטונת הזו (והמשמעותית עבורה) היא יכולה לפתח איתך תקשורת דו-כיוונית משום שהרמת השפתיים הזו תביא אותך להפנות אליה אפילו יותר תשומת לב מהרגיל ולגרום לה ולך להרגיש טוב. דרך נוספת מלבד בכי לבטא צורך ולקבל שליטה מסוימת על המתרחש. בהתחלה החיוך שלה לא בהכרח יפגוש את עינייך ויכול להיות שייראה ממוקד היכנשהו רחוק אך אל תתני לזה להטריד אותך. גם חוש הראייה שנלמד בשלב הכה ראשוני הזה וגם היכולת לראות תמונה כוללת אותך ואת החיוכים והפרצופים שלך, את קולך, את חמימות גופך ואת הצורה בה את מחזיקה אותה כמו גם את מה שקורה מסביב. כשתלמדו להכיר אחת את השנייה היא תוכל "להחזיק" את המבט שלך זמן ארוך יותר ואת תלמדי דרכים להאריך את ההסתכלות שלה אלייך - ה"סובלנות", אולי על-ידי החזקה במרחק מסוים, אולי על-ידי התאמה של קולך ועוצמתו או שינוי הבעות פנייך. בגיל 3 חודשים (מתוקן - אני משערת שהם נולדו מעט מוקדם יותר) התינוקת תגיע לשליטה ב"חיוך שיחה" בינכם. לעיתים היא תנסה להתחיל מעין שיחה איתך על ידי חיוך רחב וגרגורים להפנות אליה את תשומת ליבך. לפעמים היא תחכה עד שתסתכלי עליה ישירות ואז תתן לך את החיוך הזורח ביותר. כל גופה ישתתף בדיאלוגים האלה. ידיה יפתחו רחב, אחת או שתי זרועותיה יתרוממו מעלה וידיה ירגליה ינסו לזוז יחד עם מקצב קולך. שווה לחכות! שנידן, באותה נשימה, הספר הוא ספר והחיים שלנו חזקים מכל דבר. אני חייבת לשאול למה את מוטרדת - רק בגלל ההשוואה בין שני התינוקות או שיש לך תחושת בטן? האם ראית משהו, האם שמת לב למשהו מיוחד? הייתי מתעדת יום-יומיים של פעילות גם מבחינת זמני עירות ושינה והרגלי אכילה של השניים בכדי לתת לרופא הילדים תמונה יותר מדויקת וטובה כשאת מגיעה אליו. אני לא אומרת שום דבר רע, אני רק חושבת שאם יש ספק אז צריך לבדוק אותו. חבל שסתם תסתובבי עם אבן גדולה על הלב אגב, לי יש שני אחים תאומים ולאחד מהם יש תאומות. שורדים את זה... תשמרי על עצמך כי מאוד קל לשקוע מכמויות העבודה וצריך גם לזכור שמלבד האושר הגדול יש אותך עם הצרכים והיכולות שלך. עזרה ובקשת עזרה ממי שיכול להוסיף עוד ידיים אוהבות חשובות מאוד להתחלה טובה יותר. מאחלת כל טוב

שלום ביתי בת 9 חודשים עדיין אינה ישנה לילה רצוף היא מתעוררת לפחות 6 פעמים בלילה בבכי חזק בזמן האחרון היא אוכלת בקבוק שלם או יותר במשך הלילה ולפעמים היא סתם בוכה (כי המוצץ נפל....אבל עכשיו היא כבר יודעת להכניס את המוצץ לפה לבד) בכל מקרה אנחנו די מיואשים-והעייפות מכבידה עלינו בתור 2 הורים שעובדים במשרות מלאות במשך היום הילדה אוכלת יפה (גם מוצקים) ולפני השינה אני מקפידה לתת לה דייסה\פרי ואחרי מקלחת בקבוק סימילק עם דייסה מה עושים? יש כאלו שאומרים לתת לילדה לבכות....אני לא יודעת אם אני מסוגלת תודה מראש

עינת הסתובבתי עם השאלה שלך בראש ורציתי לשאול אותך מספר שאלות: מה לדעתך גורם לה להתעורר פעמים כה רבות בלילה? ממה שאת מתארת לא מדובר ברעב. אני בכלל לא נכנסת לעניין תהליך השינה כי באמת מדובר כאן בסגנון הורי. שאלתי את עצמי האם התינוקת המתוקה שלך לא עושה מאמצים כבירים כדי לקבל כמה דקות זמן איכות איתך בלילה? ציינת שאתם שניכם עובדים. האם נותנים לה לישון הרבה מאוד במהלך היום? אם כן השינה שלה קלה הרבה יותר במהלך הלילה... וגם נשאלת השאלה מה את עושה איתה כשאת קמה אליה בלילה? האם את מדברת אליה? שרה לה? עושה לה סיבובים בבית? פותחת את האור? אני חלילה לא מפנה *שום* אצבע מאשימה רק מנסה לתת לך נקודות שתבחני ותראי אם ניתן לשנות חלק מההתנהגות בכדי להעביר לה מסר עדין ונדרש שבלילה ישנים... מקווה שעזרתי במעט רק טוב

היי ליבי קודם כל תודה על תגובתך! ובקשר לשאלותייך- בלילות האחרונים הילדה "מחסלת" בקבוק אחד במשך הלילה ושאר הפעמים רק בוכה. אני אף פעם לא מרימה אותה על הידיים או מוציאה אותה מהמיטה (חוץ מלאכול)-האור תמיד סגור (יש מנורת לילה) ואנחנו לא "מטיילות" בבית או בחדר. אני גם נמנעת מלדבר איתה הלילה. הכל "מאוד מכאני" ככל האפשר... אני אמנם עובדת-אבל כל יום ב-16 אני אוספת אותה, ובימי שישי אין לה מעון כך שכל הסופ"ש היא עם שנינו. בקשר לכמות השינה שלה-הילדה לא ישנה הרבה מהרגע שנולדה,אפילו כשהייתה בת חודש הייתה ישנה רצוף רק למשך חצי שעה.היום, היא בד"כ ישנה אצל המטפלת בבוקר-חצי שעה ובצהריים-שעה. לכן בשעות הערב היא פשוט מתמוטטת מעייפות ועוד נקודה: אין "חוקים" עם תינוקות. כך שלפני יומיים לדוגמא היה לנו לילה נוראי והיא התעוררה מספר רב של פעמים-בשלב מסוים החלטנו שלא "נרוץ" אליה במהירות, היא פשוט בכתה נורא. אתמול בלילה-היא התעוררה 4 פעמים "סה"כ" מתוכם אכלה פעם אחת בקבוק שלם... מקווה שעכשיו הצלחתי להבהיר יותר מה "קורה" בלילות מחכה לתשובה, ולא נבהלת גם אם תגידי שאני עושה משהו לא בסדר... תודה עינת

היי ליבי קודם כל תודה על תגובתך! ובקשר לשאלותייך- בלילות האחרונים הילדה "מחסלת" בקבוק אחד במשך הלילה ושאר הפעמים רק בוכה. אני אף פעם לא מרימה אותה על הידיים או מוציאה אותה מהמיטה (חוץ מלאכול)-האור תמיד סגור (יש מנורת לילה) ואנחנו לא "מטיילות" בבית או בחדר. אני גם נמנעת מלדבר איתה הלילה. הכל "מאוד מכאני" ככל האפשר... אני אמנם עובדת-אבל כל יום ב-16 אני אוספת אותה, ובימי שישי אין לה מעון כך שכל הסופ"ש היא עם שנינו. בקשר לכמות השינה שלה-הילדה לא ישנה הרבה מהרגע שנולדה,אפילו כשהייתה בת חודש הייתה ישנה רצוף רק למשך חצי שעה.היום, היא בד"כ ישנה אצל המטפלת בבוקר-חצי שעה ובצהריים-שעה. לכן בשעות הערב היא פשוט מתמוטטת מעייפות ועוד נקודה: אין "חוקים" עם תינוקות. כך שלפני יומיים לדוגמא היה לנו לילה נוראי והיא התעוררה מספר רב של פעמים-בשלב מסוים החלטנו שלא "נרוץ" אליה במהירות, היא פשוט בכתה נורא. אתמול בלילה-היא התעוררה 4 פעמים "סה"כ" מתוכם אכלה פעם אחת בקבוק שלם... מקווה שעכשיו הצלחתי להבהיר יותר מה "קורה" בלילות מחכה לתשובה, ולא נבהלת גם אם תגידי שאני עושה משהו לא בסדר... תודה עינת

שלום ! ילדתי במזל טוב לפני שבועיים בת שנייה (יש לי עוד ילד בן 3 ו-3 חודשים). הלידה היתה ארוכה אבל הלכה חלק וללא סיבוכים. מגיל 3 ימים הפיצקית לא רוצה לישון בשום מקום אלא רק בידיים / חזה שלי / חזה של אבא / מיטה שלנו. לפעמים ישנה בעגלה אבל זה אחרי מחאות ובכי. יש לנו גם עריסה קטנה בחדר שלנו שבה היא לעיתים רחוקות מוכנה לישון, ובייחוד לא בלילה... אני לא מניקה אלא נותנת בקבוק, היא אוכלת יפה ועולה במשקל (הכל תקין) וקמה כל 4 שעות לאכול, במהלך היום היא ישנה יפה אבל קטע ההירדמות מאוד קשה לה. אני יודעת שאני לא יכולה לצפות הרבה מילדה בת שבועיים אבל מצד שני אנחנו נמצאים במעגל די מתיש של חוסר שינה כי תהליך ההרדמה כרוך בבכי עד שהיא מורמת בידיים ורק אז היא נרדמת. אני יודעת שקטע הקירבה מאוד חשוב ולא מדובר פה בפינוק (לא בגיל שבועיים) אבל היינו רוצים שתישן לפחות בעריסה או בעגלה בלי כ"כ הרבה בלאגן. אני לא בעד שינה משותפת בגלל הפחד ממוות בעריסה וגם בגלל שכשהיא במיטה שלנו לא אני ולא בעלי עוצמים עין. מה עושים ? יש תובנות ? (אני מנסה להיזכר מה עשינו עם הבכור שבכלל לא ישן במהלך היום ומדהים שאני פשוט לא זוכרת איזה אמצעים נקטנו...) עד מתי לתת לה להירדם בידיים ולישון עימנו ? איך ניתן ללמד אותה לישון בכוחות עצמה ? תודה וסליחה על האורך... מירי (אמא מאוד מאוד עייפה).

מירי שלום ותודה על הפנייה, אין ספק שתינוקת בת שבועיים צריכה שינה וגם במהלך היום. יש מעט מאוד תינוקות שבאמת "מסוגלים" שלא לישון, רק נשמע שהתינוקת שלך מאוד קשובה ומאוד קל להסיח את דעתה מהשינה. קשה לה להרדם וצריך לעזור לה. הדבר הראשון שעלה בי ברגע שקראתי אותך היה האם ניסית לישון יחד איתה שנת צהריים? אנחנו לפעמים כל כך עסוקים ב"סידורים" שקשה לנו לעצור הכל. אני בטוחה שאת וגם היא תהיו "כמו חדשות" אם תוכלי לנמנם איתה. הדבר ייקל עליה וגם עלייך את כל הסיטואציה ודבר ראשון ילמד אותה שאפשר וצריך לישון צהריים. יכול להיות שקשה לראות את סימני העייפות שלה בגלל שהיא כזו עירנית ולכן תנסי לבדוק באילו שעות לערך היית חושבת שהיא עייפה וזקוקה לשינה ואז תעשי איתה טכס שינה קטן, תגיפי וילונות, תשקיטי את הבית, תשירי לה... לפעמים הם עייפים נורא ואז משהו שאנחנו עושים מעיר אותם כמו החלפת חיתול. תנסי לשנות את התזמון של דברים שהופכים אותה לעירנית ונמרצת ותרחיקי אותם משעות השינה האמורות. שנית יש את עניין האוכל. את מספרת שהיא אוכלת מבקבוק כך שאין פה בעייה של כמות, אבל אולי יש לה כאבי בטן מיד אחרי האוכל שמונעים ממנה להרדם? היא עייפה מאוד ומנסה אבל כאבי הבטן מונעים זאת ממנה? אפשר לעסות לה את הבטן בסיבובים מעגליים בעדינות כמובן ולחמם לה את המקום. בטן מול בטן עם אבאמא מאוד עוזרים. הייתי ממליצה לנסות לתפוס סימני עייפות ראשונים ולנסות להרדים אותה מיד כשהם מופיעים. יש מחזורי שינה שבגיל כל כך רך חשובים מאוד. גם אם היא לא מראה סימנים כאלה הייתי מנסה להרדים אותה. ממליצה לקרוא את הקישור משמאל על "שפת תינוקות: מסתבר שזה אומר משהו" כדי לקבל כלי נוסף. ודבר אחרון שהוא ראשון - ללכת לרופא ילדים שאת מכירה - בגיל כזה רך אולי שווה לבקש שהרופא יגיע אליכם לביקור בית בגלל כל השפעות שמסתובבות שם בחוץ - או לשאול את דעתו בטלפון על העניין. מאחלת שינה טובה וערבה בקרוב רק טוב

היי ליבי, תודה על תשובתך. ביתי כן מסוגלת לישון במהלך היום והיא דווקא עושה זאת יפה מאוד, אבל לא בעריסה שלה ! היא חייבת להיות או על הידיים שלנו או בעגלה שלה, או במיטה שלנו, לידי. אני מאוד משתדלת לשים אותה במיטה לישון כשהיא מראה סימני עייפות, זה מחזיק בדיוק 4 דקות ואז מתחילות הצרחות ולא נגמר עד שהיא מורמת מהעריסה שלה. אני מאוד מקפידה איתה על סדר יום (עם הבכור זה עבד אחלה), בערב אמבטיה מרגיעה, חושך, בקבוק ולמיטה, רק ש... היא לא רוצה בעריסה שלה ועד שהיא לא מורמת אחר כבוד או נרגעת במיטה שלנו - אין שקט. היא ישנה במקטעים של שעתיים שלוש במהלך היום, קמה לאכול, יש שעת עירות לאחר מכן ושוב מחזור שינה. בלילה היא ישנה יפה מאוד וקמה כל 3-4 שעות לאכול (עכשיו אנחנו בשלב של האכלה אחת בלילה, בקבוק ב-9 בערב, אח"כ ב-1 בבוקר ואח"כ בסביבות 5-6 בבוקר שזה לדעתי מצויין) אבל - השינה שלה רצופה וטובה כשהיא לידי במיטה ואת זה אני רוצה לשנות, כי אני מפחדת ממוות בעריסה ואני לא ישנה טוב אם היא לידי מהפחד שמשהו יקרה לה בזמן שאני ישנה. קרה כבר כמה פעמים באמצע הלילה שהחזרתי אותה לעריסה שלה (בחדר שלי, לידי) והיא המשיכה לישון (לא החלפתי לה טיטול כי לא היה קקי אחרי הבקבוק אז השינה שלה לא הופרעה) עד הבוקר, אבל בכללי, יש חרם מצידה על העריסה. היא סובלת טיפה מגזים, אבל לא בצורה אקוטית ועכשיו עם הבקבוק החדש שלה יש שיפור פלאים במצב הגזים, ככה שזו לא הסיבה מדוע היא לא רוצה להירדם במיטתה. בעגלה היא ישנה יותר טוב, אבל קורה גם שמאוד קשה לה להירדם בעגלה והיא בוכה מאוד עד שהיא מורגעת על הידיים ואח"כ מועברת לעגלה... היא בריאה ונבדקה ע"י רופאת המשפחה, ככה שלא צריכה להיות סיבה רפואית. אגב - אין לה בעיה לישון איתי צהריים, אבל כשזה נעשה במיטה שלי, ולא כל אחת במיטתה... מה את אומרת ? סליחה על האורך אבל כל עיצה תתקבל בברכה ! מירי

אתמול זיויק שלי סימן פרפר כשקראנו את הזחל הרעב בסוף! איזה כיף רק רציתי להגיד שהיו ממש הרבה יותר מדי אנשים במפגש וחבל ואולי תחלקו את זה ל2 לפי גיל? ורציתי גם לשאול על רוסית ועברית לעשות לו סימנים בשתי השפות?

אולה שלום ותודה על הפנייה, מקסים. אני מאוד שמחה. אני מקווה שנהניתם גם מהסיפורים האחרים לגבי מספר האנשים יעל הבטיחה לי שבפעם הבאה אם תהיה קבוצה גדולה היא תחלק אותם לשניים ואז יהיו שתי קבוצות קטנות אינטימיות רק קצרות יותר כדי שלכולם יהיה טוב. לגבי החלוקה הגילאית אני בכוונה מבקשת לערבב כי בגיל הזה ילדים מאוד אוהבים להסתכל אחד על השני וכך יש להם עניין רב יותר. כפי שראית אני משתדלת להביא איתי אביזרים "כפולים" כדי שלא תהיינה מריבות על ספר או על צעצוע מסוים. בכל מקרה מחכה לראותכם בשבוע הבא - "ברכבת יושבת ארנבת" תהיה איתי רק טוב

הוא נורא אוהב ספרים ויש לו כבר סימנים משלו אבל קצת מתעכב בדיבור לא ממש היסטרית כי גם אני וגם בעלי היינו כאלה מה את ממליצה?"

שלום לרעות ותודה על הפנייה, יש לנו מפגשים אישיים עם פעוטות הגדולים משנה וחצי ואם יש לך חברות עם ילדונים בגיל הזה את פשוט יכולה לצרף אותם למפגשים הללו כדי לקבל חברה. אנא את מוזמנת להביט בדוגמאות שלנו באתר: http://www.sfatm.com/he/Samples ולקבל רעיונית את ההפעלות שלנו. חשיפה חוויתית בבסיסה תקדם אותו בהבנה גם אם לא בהגייה ואני חייבת להמליץ בכל זאת שקלינאית תקשורת תראה אותו ולו בצפייה פסיבית כדי שחלילה לא תפספסי איזשהו קושי שמאוחר יותר ייקח יותר זמן לפתור. רק טוב

כל יום שני אצלנו במרכז! מחר - ה-19 לחודש פגישה ראשונה ללא תשלום אתם מוזמנות עם הילדים. 10:30 רחוב לאה 6 נאות אפקה

שוב פעם שלום הסתכלתי באתר וזה נורא נחמד אבל זה הכל? את חושבת שזה יעזור לו להגיע למילים ולא יעכב אותו עוד יותר? הסימנים שיש לו עכשיו עוזרים אבל קצת מפחיד אותי לתת לו עוד כמה. ומה אם יהיה לו יותר נוח להשאר איתם ולא להגיד את המילים?

רעות שלום ותודה על הפנייה, התשובה היא שזה לא מעכב אלא להיפך מקדם. אין ילד שאנחנו לא חושפים אותו למחיאות כף ל"כל הכבוד" ל"בוא" עם האצבעות, לנשיקה לשלום אם נפנוף וכו'. אנחנו לא חושבים על כך בצורה מודעת אבל שילוב הסימנים מקל על התהליך ההבנה. הבסיס השפתי הוא רחב יותר. מה שמונע (אם אין בעיית הפקה ותכנון) דיבור היא הבשלה של תיבת הקול והשליטה על השרירים השונים. אנחנו חברה שומעת. לילדון החמוד שלך יהיה רבה יותר קל לצעוק אמא במקום לחכות עד שתגיעי אליו ותסתכלי מה הוא עושה עם הידיים... אנחנו מגובים במחקרים רבים ועד היום לא נתקלתי במאמר המדבר על עיכובים כתוצאה מחשיפה והדבר נכון גם בילדים עם צרכים מיוחדים. האמירה הכי חזקה שלי בנושא היא לגבי הילדה שלי עשיתי זאת איתה כך שאני לא רק מספרת לך על משהו שהתעמקתי בו אלא גם יישמתי בביתי שלי... מקווה שעניתי ואשמח לשמוע שאלות נוספות. רק טוב

בתי בת 7 חודשים. עד לפני חודש ניזונה מהנקה מלאה בלבד. עכשיו עברנו להנקה בבוקר (סביב 5) ובלילה קצת לפני השינה לאחר בקבוק קורנפלור לפינוק יותר מאשר לאוכל. היא אוכלת מטרנה. התחלנו מוצקים לפני חודש ובתי לא אוהבת מרק, לא מוכנה לאכול בכפית וייעצו לי בטיפת חלב לא להתחיל עדין פירות. מה עושים? להכריח? 40-50 מל' מרק ביום זה בדר"כ יש ימים שמהבקבוק היא מוכנה גם 100 מל' ויש ימים ללא מרק כלל. מה בנוגע לדייסות סולת, אורז, דגנים? היא אוכלת 6 ארוחות ביממה, ששלוש מתוכם 20:00 24:00 ו-5:00 . זה סביר? אני מותשת... מלי

מלי שלום ותודה על הפנייה, תזונת תינוקות אינה מתחום התמחותי ולכן אינני יכולה לעזור כאן עם כל הרצון הטוב. ביקשתי מחברה שהיא דיאטנית קלינית לילדים לענות והיא הבטיחה לעשות זאת בימים הקרובים אבל לא התחייבה על כך. היא המליצה להפנות אותך למדריך של משרד הבריאות "תדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט בישראל" http://www.health.gov.il/public/baby/feed/index_mashlim.htm ככלל, אין טוב ממראה עיניים ועקומות ומספרים לא צריכים להוות את הכלים הבלעדיים להחלטה. אין כמו ניסיון ושיקול דעת של איש מקצוע העוסק בגיל הרך והמתמחה בתחום התזונה וגם זאת רק אחרי שראה את הילדונת הפרטית שלך. רק טוב

בני בן 11וחצי חודשים התחיל בבית להחזיק טוש וצייר על נייר?.. האם זה הגיוני?באיזה גיל אמורים לעשות זאת? יש לציין שבני שוהה בפעוטון... תודה

רובי שלום ותודה על הפנייה, אני עורכת את התגובה כאן. 11 חודשים הוא גיל מצוין לתחילת ציור. לגבי ההשפעה של המשפחתון יש אפשרות שהחשיפה לילדים אחרים העוסקים בציור החישה וזרזה את הרצון של הילדון שלך לצייר גם הוא. ובאופן כללי, חשוב מאוד להתבונן על הצורה בה פעוטות מתחילים להחזיק עפרון, ממש מהפעמים הראשונות. קיימים היום הרבה מאוד סוגים של עפרונות שמעודדים ומקלים על החזקה נכונה. תיקונים קטנים של אחיזה בתחילת הדרך יוכלו למנוע צורך לעבוד על אחיזה נכונה מאוחר יותר. וכמובן לחזק חיובית את הקטנצ'יק. בגיל הרך הזה לא הייתי מעודדת "הכלה" שלך את השרבוטים שלו. זהו גיל הקשקוש ואין צורך לנסות ולמצוא צורות בציורים אנחנו נוטים לשאול את הקטנים שלנו "מה זה פה? ציירת ברווז?" וכו' - מכך עדיף להמנע. הילדון שלך בשלב רכישת השליטה השרירית ולא עוסק בציור פיגורטיבי. מה לגבי יכולות אחרות שלו - נשמע שאת מתייחסת אליו במלוא הרצינות הראויה - הייתי מעודדת גם דברים אחרים, סיפורים בעיקר ומשחק חופשי כשהוא מנחה את הכיוון שמעניין אותו (מכוניות, גינה וכו'). רק טוב

שלום, ליבי יש לי הרגשה שמישהו פיברק את תשובתך לשאלה שלי?. ראי בדיקתך, תודה

שלום רובי אפשר בהחלט להתחיל לצייר גם לפני גיל שנה, ויתכן ושהותו בפעוטון משפיעה מתוך ההאפשרות לראות אחרים ולחקות. שתהיה התחלה נעימה וגם המשך יצירתי ומלא עניין. בברכה מיכל וימר מפענחת ציורי ילדים www/michal-wimmer.com

שלום רב. הבן שלי בן חודשיים, הוא תינוק יונק שלוקח מוצץ החל מהיום הראשון לחייו. בימים האחרונים הוא התחיל למצוץ אצבעות, עד כמה שהוא מצליח להביא את היד לפה. מה לעשות? לאפשר לו? או להתעקש על מוצץ?

אמא יקרה שלום, אנא קראי את השרשור למטה. יש בו הרבה עצות טובות וגם ייעוץ של ד"ר נעמי סולומון רופאת השיניים האהובה שלנו. גיל חודשיים עדיין צעיר ומוקדם לדאוג לבעיות שיתפתחו ממציצת אצבע. רק טוב

אמא טרייה, הסתכלתי בשרשור על נושא מציצת אצבע ואני חוזרת על הדברים: ממה שאת מספרת הילדון שלך עדיין תינוק ממש וסביר להניח שהוא ישנה מהרגליו ויחזור למוצץ אם תציעי לו חפץ חלופי בעדינות מפעם לפעם. כפי שציינה ד"ר סולומון שהיא רופאת שיניים מומחית לילדים, צריך לוודא שמוצצים שאת מציעה הם אורתודנטיים – כלומר מתאימים למבנה השיניים ואינם פוגמים במבנה. ד"ר סולומון ציינה שיש מוצצים בצורות שונות עם ציורים וצבעים שונים, מוצצים במרקמים שונים. תנסי לרכוש מגוון (אחד מכל סוג)ולהניח לתינוק המיטה.אין שום צורך להתייאש התהליך יכול לקחת זמן. ומומלץ להציע את זהמוצץ או חפץ המעבר בזמן ערות-כמשחק. אין זמן מתאים ל"גמילה ממוצץ ואפשר גם לנסות לתת לו בובה לחבק או חיתול(בד)או כל דבר אחר שיוכל להרגיע אותו - משום שזה מה שפעולת מציצת האצבע עושה. גם הייתי נותנת זמן לדברים להתפתח לפני שהייתי נוקטת עמדה ומתערבת בבחירה של הקטנצי'ק. אחת מהעצות שאני אימצתי היתה לבדוק עם עצמי כל שבועיים נניח (ולא במהלך יום-יומיים) לגבי "מטרות" שסימנו כחשובות עם הילדים איפה הדברים "עומדים". מעצם הבחינה העצמית הזו, את כבר תוכלי לבדוק שהדברים הבאמת חשובים נמצאים במקומם. סבלנות היא מפתח לרוב התהליכים. במיוחד עם ילדים. חשוב לי לציין שבגיל הקטן הזה הם מגלים את הידיים שלהם ואת היכולת לשלוט עליהן וחלק מהגילוי כולל גם הכנסת אצבעות לפה. הם צריכים ללמוד את תחושת הויסות עם הפה וסביר להניח שתראי אותו דוחף לעיתים אצבע, שתיים ואפילו את כל היד מתוך אותו מקום של גילוי. אז הרבה אהבה ורק טוב

לאמא הטרייה שלום, הבת שלי בת שנה וחודשיים, מיום שהיא נולדה היא לא כל כך הסכימה לקחת מוצץ, ואז בגיל חודשיים היא התחילה למצוץ את כל האצבעות שלה(כל אחת בנפרד) עד שהיא מצאה את האגודל המיוחלת, מה שלא עשיתי כדי לדחוף לה מוצץ במקום אצבע לא עזר לי ואז הגעתי למסכנה שאין מה לעשות זה מה שהיא רוצה וזה מה שיהיה, למרות שנראה לנו שהם סהכ תינוקות הם יודעים בדיוק מה הם רוצים, את עוד תגלי שיש לזה הרבה יתרונות, כמו, זה תמיד זמין, זה לא נופל, זה לא יוצא באמצע הלילה ואז הם מתעוררים וכו... תני לו לגדול בשקט!

שלום רב, אשמח לקבל מידע ממכם, על גנים או מעונות יום לילדים בני חצי שנה ומעלה, גן דובר אנגלית. במרכז תל אביב- ככתוב בכותרת. בברכה שיבא-

שיבא שלום, לצערי אין לי מושג על גני ילדים דו-שפתיים במרכז תל-אביב. אני יודעת על שניים שנמצאים בצפון העיר ואין לי היכרות אישית עם הצוותים שם. הגנים שאני מכירה ויכולה בלב שלם להמליץ עליהם הם ממלכת הילדים ברחוב רוזן ויש את הגן ברחוב גאולה שהוא מקסים, יש את הגן של אורלי ברמת חן ויש ויש ויש. מראש אני תמיד מסייגת המלצות שלי והמלצות בכלל בהתאמה אישית. מה שמוצא חן בעיניי לא בהכרח יהיה נכון לך. יותר מזה, גנים דו-שפתיים הם חשובים למי שמתעתד לעבור לחו"ל בקרוב ורוצה להקל על הילדים במעבר. מעבר לכך, מספר חשיפות באנגלית יכולות לשרת את אותה מטרה. השאלה היא מה המטרה? הדבר הכי נכון הוא לשמוע אנגלית מ"מקור מוסמך" קרי, מדובר אנגלית שהיא שפת אימו. רק טוב

שלום, כשבני הפעוט היה כבן שנה הוא פחד מצופרי מכוניות, עד כדי כך שהוא היה מתעורר בבכי אם מישהו נסע ברחוב וצפר. הפחד הזה נעלם לו. אבל, לאחרונה התעוררה בעיה אחרת. כל פעם שמישהו דופק בדלת או מצלצל בפעמון, הוא מתחיל לילל ומראה סימני פחד. לפעמים זה קורה גם אם הטלפון מצלצל. אנחנו מהר מאוד מנסים להרגיע אותו, מרימים אותו על הידיים וניגשים איתו לדלת ומראים לו שיש שמישהו בא לבקר אותנו. ואם הטלפון מצלצל ומעבר לקו יש מישהו שהוא אוהב ומכיר אנחנו משתפים אותו בזה שאנחנו נותנים לו את הטלפון "כאילו לדבר". האם תופעה זו שכיחה בגיל הזה? וכיצד עלינו למזער את התופעה? שאלה נוספת: כל פעם שאני מנסה לשבת עם בני ולשחק איתו במשחקים, הוא מהר מאוד קם ולא ממשיך לשחק. אני מוצאת את עצמי כל 5 דקות מנסה לעניין אותו במשחק אחר. יש תחושה כאילו שהוא לא יודע לשחק והמשחקים לא מעניינים אותו. הוא כל הזמן נראה משועמם. מה שכן מעניין אותו זה לנגוע בדברים שאסור לו, או לגשת לארונות ולעשות בלאגן. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי כל הזמן מעירה לו שזה אסור וזה אסור. הענין הוא שבימי החורף לא תמיד אפשר לצאת אחר הצהריים ואז אנחנו נשארים בבית ואני מרגישה שכל הזמן אני במאבקים איתו שלא לתת לו את כל מה שהוא רוצה. לאחרונה הוא התחיל לצרוח אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה.דבר המתיש אותנו. נראה לי ש"גיל שנתיים" הבעייתי הוקדם אצל בני. מצטערת על אורך השאלות, אבל אודה לך אם תוכלי לייעץ לי כיצד לנהוג והאם תופעות אלו שכיחות לגילו. בברכה דניאלה

דניאלה שלום ותודה על הפנייה, למעשה יש שתי שאלות שעולות מתוך דברייך. הראשונה לגבי רגישות יתר לרעשים והשנייה חוסר יכולת (אני חייבת לסייג - לתפיסתך) להתרכז בדבר אחד. לגבי רגישות לרעשים - על פניו נשמע לי שהוא חד שמיעה. לתינוקות ופעוטות יש טווח שמיעה רחב יותר מאשר לבוגרים ויש ילדים הרגישים יותר לרעשים מאשר אחרים. נשמע שאת מגיבה נהדר לעניין... האם הדבר מתבטא גם בחרדת זרים? איך הוא עם אנשים חדשים שהוא פוגש? במידה והוא הולך למסגרת, האם הוא נפרד ממך בבכי ודמעות ומתנהג באותה צורה בפעוטון? האם תוכלי לברר עם המבוגרים האחראים עליו מלבדך אם ההתנהגות הזו חוזרת? והשאלה החשובה היא מה מפריע לך בהתנהגות הזו או יותר נכון, איך היית מצפה ממנו להתנהג אחרת? הילדונת שלי בגיל הינקות לא יכלה לשמוע רעשים של הורדת המים באסלה מבלי להתעורר. בדיעבד התברר שצינורות המים עברו בקיר החדר שבו היא ישנה וכנראה היה למים צליל גבוה שהיה מעיר אותה תדיר משנתה... העברנו את המיטה מיקום והבעיה נפתרה כמעט לחלוטין. אם תרצי למזער את התופעה הרי שהנמכת צלצול הטלפון וכיסוי חלק מפעמון הבית כך שישמיע פחות רעש זו אפשרות... אבל אין לכך סוף. אם תקבלי את המצב כפי שהוא ותוכלי להבין שהילדון שלך פשוט לא אוהב חריגות מהשגרה אולי תוכלי להקל עליו בתכנון משותף - למשל: אם את יודעת שמישהו מגיע ספרי לו על כך מספר רגעים לפני. "עוד מעט תבוא מיכל והיא תצלצל בפעמון ואנחנו נבוא אל הדלת ונפתח אותה ונשחק איתה בהמון משחקים... " סבתא צריכה להגיע ועוד מעט היא תקיש על הדלת - טוק טוק טוק ואנחנו נשאל "מי שם"?.... וכו'. קראתי עכשיו שוב את מה שכתבת ואני חייבת לשאול האם זהו חוסר שקט כללי? משהו השתנה באופן קיצוני? למה את מוטרדת? לגבי חוסר הריכוז לפעילות של מעל 5 דקות. יש המון גישות לעניין אבל קודם כל הייתי מציעה לבדוק את שעות הפעילות האלו. בדרך כלל ילדים מתרכזים הרבה יותר טוב בבוקר. את הפעילויות ה"רצינויות" של משחק הייתי מנסה למקד שם ולראות - ממש בלי לחץ - אם הדברים לא "נמשכים" יותר ברגע שהוא עירני חייכן ושבע. גם כשאני עייפה אני נוטה לאבד עניין מהר יותר - שעות אחר הצהריים הם יותר "מועדות" לכך. שנית, הייתי מנסה להקדים את שעת השינה שלו. לראות אולי הוא פשוט מתעייף מוקדם יותר - יכול להיות שהוא ויתר על שעות שינה במהלך היום וחסר לו...בדרך כלל יש חלונות זמן שבהם הם הולכים לישון טוב יותר ואם מושכים זאת אז זה כבר נהיה הרבה יותר מסובך להשכיב אותו למיטה. דבר שלישי, האם הוא מדבר ואיך? איך הוא מגיב לספרים? אילו משחקים הוא אוהב יותר? מכוניות וכו'? מייצרי רעש למינהם? פעילויות פיזיות כמו קפיצה, קשקוש וכו'? אם תוכלי לארגן לקבוצות את המשחקים שלו ולפי אופי הפעילות לנסות לפזר את זה על פני היום יהיה קל לך יותר להגיב ולעניין אותו. ויש דבר אחרון שאני מאמינה בו די בלהט אבל את כמובן מוזמנת לחלוק על דעתי. ילדים זקוקים לפעמים לשקט, ילדים זקוקים לפעמים גם להשתעמם. אנחנו כל כך מנסים להיות ההורים הכי טובים שיש אבל לא נותנים להם את המקום הזה של השלווה, של השקט של החוסר עשייה. גם אני חוטאת בכך לפעמים וצריך רק קצת יותר מודעות בכדי ל"טפל" בעניין. תחשבי ששולחים אותך למקום שכל הזמן מעסיקים בו אותך: את רק מפהקת, ישר מארגנים לך פעילות, את רק מראה סימן של אי-נוחות, ישר קופצים עלייך מתחילים למחוא כף, לשיר לך שירים ולסובב אותך במעגל.... אחרי יומיים כאלה (במקרה הטוב) את מבקשת להסתלק מהמקום. אנחנו מהמקום הכי טוב מנסים לפעמים יותר מדי. גם יש בנו יותר מדי רצון "לתרגם" להם את העולם. שוב, אני הייתי במקום הזה אז אני מרגישה שמותר לי להעיר על כך. כשילד מקבל היום מתנה או מגיע למקום חדש אנחנו ישר מתחילים להציג לו את תכונות המקום או החפץ: תראה חמודי, אם לוחצים פה אז זה משמיע קולות, הנה תראה יש פה בריכת כדורים שאתה יכול לקפוץ (בדרך כלל אנחנו מכניסים אותו לשם ושולפים אותו לפינה הבאה....וכו' וכו' הטריק: לספור עד 10 :) לתת לו מרווח של שתי נשימות לפני שאנחנו נכנסים לפעולה. אם הוא קיבל מתנה אפשר לתת לו (דרך כלל הם מאד אוהבים את זה)להתעסק עם העטיפה - כל זמן שהוא לא אוכל בתאבון את הנייר וקישוטים נוספים ולגלות לאט לאט את הצעצוע שמסתתר - אחר כך לתת לו להתרשם לבד ממכונית הטרקטור ואז אחרי שהוא חווה 5 דקות את החפץ להראות לו עוד תכונות שהוא עדיין לא גילה. אנחנו לוקחים להם מבלי לרצות בכך את חדוות הגילוי אז מקווה שעזרתי במעט ורק טוב

בוקר טוב, תודה רבה על תשובתך. יש לי שאלה נוספת. מגיל 3 חודשים אימי מטפלת בבני. התכנון היה שהיא תטפל בו עד גיל שנה וחצי. בגיל שנה וחצי חשבתי לשים אותו במשפחתון. לצערי, אחרי מספר מטפלות שראיתי שגישתם לא מצאה חן בעיני ואופן ההתנהלות לא נראה לי, החלטנו שאימי תמשיך לטפל בו. אני יודעת שבגיל הזה חשוב יותר יחס של אחד לאחד וחשוב יותר האהבה והחום שהוא מקבל. חברת ילדים בגיל הזה פחות חשובה. לכן, לא כ"כ היה חשוב לי שהוא לא יהיה במסגרת. משיחה עם חברות, נאמר לי שלא פלא שהוא משועמם הוא צריך מסגרת ולא להיות כל היום עם סבתא שלו. (אימי מפעילה אותו ומשחקת איתו - הוא מאוד קשור אליה) אמרו לי, אפילו תתפשרי מעט במציאת משפחתון. אני לא יודעת עד כמה אני צודקת או עד כמה הן צודקות. מה שאני יודעת שקשה לי לחשוב שבני נמצא במקום שלא השביע את רצוני מכל מיני סיבות. (הקושי במציאת מקום טוב - בגלל שזה אמצע שנה). אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה דניאלה אני מאוד אשמח לשמוע את חוות דעתך.

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forumId=747&a=41806&c=4875&sc=0&ssc=0

שלום רב, רציתי לברר איך גומלים תינוק בן שנה ממציצת אצבע בפה? אשמח לקבל תשובה בהקדם.

שלום אני מנצלת את הבמה כאן לשאול לגבי מחקרים. יש לי עבודה סמינריונית להגיש וחשבתי שזה מעניין אבל אני צריכה רקע עם מחקרים. איפה אפשר למצוא אותם? היהלנו ויכוח ואני גם צריכה להביא עובדות ששפת סימנים לא מעכבת שפה מדובירת. מצפה לתגובתך המהירה

רנטה שלום ותודה על הפנייה, יש מאמר סקירה באתר ואם תוכלי אבקש שתכווני אותי קצת יותר לגבי מטרת העבודה, לאיזה אוכלוסייה היא מכוונת, היכן את לומדת (חשוב אם פסיכולוגיה או חינוך או לינגוויסטיקה) וכו'. אשמח לענות בהרחבה רק טוב

שלום לך, אם את רוצה עבודה ברמה גבוהה, גשי לאוניברסיטת תל אביב (או אוניבריסטה אחרת), תעזרי בספרניות תיכנסי לאתרי מאגרי מידע של כתבי עת עולמיים תוציאי מאמרים אקדמאים תצלמי לך תגיעי הביתה תקראי אותם, עם כוס קפה, תכניסי מייד למחשב- מה שרלוונטי ובקיצור. תבני שלד לעבודה. אחר כך - קחי פסק זמן מהעבודה. תעשי דברים אחרים. השלב הבא, לערוך את העבודה ולצמצם עמודים. תרשמי רק מה שחשוב. תעזרי מכללי ה- APA לכתיבת העבודה, תנסי לקלוט את דרך החשיבה של המרצה שלך, ולהבליט דברים שחשובים לו/לה. וזו הדרך להשיג ציונים גבוהים ולהנות מהתפתחות אישית. אם תרצי עזרה, יש לך את המייל- אני טובה בדברים האלה. בהצלחה, שיבא

כתבו לי פה כללי ה- APA לכתיבת העבודה ואני לא יודעת מה זה ותךודה לאן לשלוח מייל?

היינו אצלכם במפגש

אורן תודה שאתה חוזר אליי, אני מתנצלת אך נראה שנפלה כאן טעות. אנחנו לא מקיימים "מפגשים" אלא שעות סיפור ואין לנו מרכז משלנו אלא אנחנו משלבים את עבודתינו במרכזי הורות קיימים כמו גם גני ילדים. אתה מוזמן לצפות בקישורים הבאים (הם משורשרים): http://www.tapuz.co.il/birth/Videos.asp?videoId=40 http://www.tapuz.co.il/birth/Videos.asp?videoId=41 http://www.tapuz.co.il/birth/Videos.asp?videoId=39 רק טוב

שלום לך התשובה לשאלתך מורכבת. ראשית כי יש בעיה עם כל האכלה בשעות הלילה עם נוזלים שמכילים סוכרים(מרוכבים או פשוטים) ולצערי בסימילק יש סוכר. הבעיה נובעת מהעובדה שהיל הולך לישון עם הסוברים שפשוט "מכרסמים" את השיניים ולכן גורמים למה שאנחנו קוראים "עששת בקבוק"- שכשמה, היא עששת שנגרמת משתיית בקבוק בלילה. אין סיבה לדאגה מתזוזת שיניים או שינוי במבנה הלסת כתוצאה מכך, אבל סכנת העששת - ומכאן גם הצורך לעבור טיפולים לא נעימים, היא בעייתית. אני מציעה שבתור התחלה תיקחי אותה לבדיקה אצל רופא שיניים - מישהו עם גישה לילדים - זה מונע טראומות- שיציץ בפה וימליץ לך. בכל מקרה, ציחצוח שיניים בלילה הוא מחויב המציאות ואם אפשר, לתת לה את הסימילק ואח"כ לצחצח וללכת לישון. מבחינת התזונה אני מקווה שאת לא "נשענת " על העובדה שהיא שותה סימילק כתזונה מלאה. אני מצטרפת להמלצה של ליבי ללכת לדיאטנית ולנסות להרחיב לה את התזונה - זה מאוד חשוב להתפתחות תקינה של כל הילדים. כל טוב, ד"ר נעמי סולומון

שלום רב, יש לי תינוקת בת שנה ושלושה חודשים.היא קמה במהלך הלילה לבקבוק כל שעתיים וחצי בערך. היא מסיימת שניים וחצי בקבוקים של 240 מ"ל כל אחד, משבע בערב ועד הבוקר. הבעיה היא שהיא לא מסיימת כל בקבוק בפעם אחת, אלא בפעמיים ולפעמים שלוש. מה שנראה לי שהיא לא באמת רעבה, אלא יותר פינוק ובעיה של המשך שינה רצופה. אשמח לעזרה כיצד לגמול אותה מהבקבוקים בלילה? ולעזור לה לישון רצוף,וגם לי. ,תודה טלי

טלי טחזר ליט המרה שלייפה הת מכבלת לית המרה שלי לתמד של י כמדה שלי נשמה

שלום לך. אני אמא לתינוק שעוד חודש יהיה בן שנה , הוא נרדם בלי בקבוק ובמשך הלילה מתעורר פעמיים לאכול (לפעמים הוא מסיים את הכל ולפעמים לא). שאלה שלי האם להתחיל לגמול אותו מלאכול בלילה ? ואיך? הוא אוכל מאכלים מוצקים ושותה במשך היום רק מים מכוס. תודה

שלום לך. אני אמא לתינוק שעוד חודש יהיה בן שנה , הוא נרדם בלי בקבוק ובמשך הלילה מתעורר פעמיים לאכול (לפעמים הוא מסיים את הכל ולפעמים לא). שאלה שלי האם להתחיל לגמול אותו מלאכול בלילה ? ואיך? הוא אוכל מאכלים מוצקים ושותה במשך היום רק מים מכוס. תודה הוא שותה מטרנה

בני בן 8.5 חודשים והוא נוהג להתעורר באמצע הלילה (3:00) לשתות בקבוק חלב ולרוב הוא לא מוותר על כך. בעלי חושב שעלינו לגמול אותו מכך והדרך שלו היא לתת לו לבכות שבוע- שבועיים מבלי שניתן את הבקבוק וכך יתרגל שלא מביאים לא ויפסיק לבקש.אך לדעתי הוא קטן מידי לגמילה מבקבוק בלילה.מה כדאי לעשות?

בולשיט אחד גדול. מלמדים את הילד להיות קוף

אורן שלום ותודה על הפנייה, אני תמיד אומרת וזו הזדמנות טובה לחזור על כך, שהגישה הזו של שימוש בסימנים היא אחת משפע גישות ואם יש הורה שלא מרגיש איתה בנוח או שאינו "מתחבר" להגיון העומד מאחוריה, לא יהיה בכך כל נזק... שנית, אולי אתה נתקלת בשיטות אחרות ללימוד סימנים אבל *אנחנו* לא מלמדים את הילד להיות קוף. להיפך, אנחנו רק משלבים סימנים לשגרת היום יום. בשום אופן, ****אין*** הכוונה להפוך סימנים לשפה נוספת אלא רק לתת לילד עוד כלי להבין טוב יותר על מה מדברים איתו. כפי שאתה עושה אינטואיטיבית בנפנופי שלום, במחיאות כף הנלוות ל"כל הכבוד" ובקרוב האצבעות לכיוון הגוף כשאתה אומר לילדון "בוא".... השיטה נועדה לגשר טוב יותר לשלב המילי ולבסס את ההבנה השפתית באופן רחב יותר. אשמח לענות לך ספציפית אם תעלה שאלה נוספת. רק טוב

פשוט קיצרנו את הזמן הזה של התסכול זה באמת עוד משהו שלא כולם חייבים לעשות אותו תותי שלי היה מוקסם מזה והוא המציא כמה סימנים בעצמו שזה היה הכי מקסים בעיניי ורציתי להגיד ללגיבי שראינו אותך באגם החולה ולא היה לי נעים לגשת אבל תודה

שלום, יש לי ילדה בת 4.5 היא לוקחת סימילאק בבקבוק. האם הבקבוק מזיק לשיניים? והאם זה עלול לעקם לה את השיניים? האם יש תחליף אחר מלתת לה? ניסינו בכוס וזה לא הולך איתה.

יעל שלום ותודה על הפנייה, אבקש מד"ר סלומון להכנס מאוחר יותר ולענות על השאלה. בכל מקרה, אם תוכלי לפרט אם את מתכוונת להאכלת לילה או לאכילה דרך בקבוק במהלך היום. ושאלה נוספת, האם לילדה יש חוסר מובנה (חלילה) במזון מסוים שאת ממשיכה את תחליף החלב? האם יש סיבה רפואית להשלמת תזונה בדרך זו? לדעתי פרטים אלו חשובים מאוד לתשובה מקיפה של ד"ר סלומון. רק טוב

היי , ראשית תודה. הילדה שלי פשוט אוהבת את הסימילאק, היא שותה אותו ביום ובלילה, ומידי פעם בסופשבוע בצהרים אבל זה קורה לעיתים רחוקות.. אני נותנת לה את זה מכיוון שהיא לא אכלנית, היא רזונת, והיא גם לא אוכלת את כל המזונות. ומה שיש בסימילאק ידוע לי שזה מאוד בריא ויש בו הכל.(פחמימות , ויטמנים וכו') השאלה האם יש בזה את כל המרכיבים גם לגיל הזה? למרות שהיא בת 4.5

בשביל לא להעיר את התינוק החולה אני משתמשת רק במדחום של מצח הגעתי למסקנה ששינה קלה זה מלידה

מיכאלה תודה רבה על הפנייה אלינו. לא ממש הבנתי את השאלה המסתתרת ואשמח אם תוכלי להעלות אותה שוב. לגבי שינה קלה, אין שום ספק שיש פה רכיב גנטי למרות שלא מעט מומחים טוענים שהסביבה היא המשפיעה יותר ומביאים כעדות את כל שיטות השינה. אם ילד ילמד לישון ברעש אין ספק שיש פה לפחות חלקית הרגל וגם על זה הדעות חלוקות אם זה טוב או לא... בקיצור, יש כזה מגוון שכל הורה צריך לבחור את הדברים המתאימים לו ולתינוק רק טוב

הי ליבי ותודה על העזרה...(בקשר לתינוקת בת 5 וחצי חודשים עם בעיית השינה וכו'..) את צודקת בהכל, אני איתה בבית והיא בת ראשונה. וניסיתי הכל שיתקתק ויהיה לה ולי טוב. כל בוקר כשעה אחרי שהיא קמה, אוכלת, חיתול וכו' היא שוב עייפה ורוצה לישון (בד"כ חצי שעה) ניסיתי כבר כמה פעמים להרדים על הידיים לחכות 20 דק' עד שהשינה תהיה חזקה ואז להניח אותה במיטה. זה הלך טוב, רק ש-10 דק' אחרי שהנחתי אותה היא מתעוררת כי היא ישנה חצי שעה בד"כ..זה נורמלי שהשינה שלה כזו קצרה? כמה זמן הם אמורים (בערך) לשון כל פעם וכמה פעמים ביום זה מספיק? לגבי שנת צהריים-כבר ישנתי איתה וזה גם היה טוב רק שאני עובדת מהבית מקבלת לקוחות בבית ואז מישהו שומר עליה (אמא שלי או אחותי) אז לא יוצא לי לשון צהריים הרבה פעמים כי אני עובדת. תודה רבה רבה... מיכל

מיכל שוב שלום, היום שלחו לי כתבה מצולמת וידאו שפורסמה ב-YNET וחשבתי שאולי היא תעניין אותך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3352491,00.html מדברים שם על שיטת "העטיפה" לתינוקות - שיטה שהלוחשת לתינוקות ממליצה עליה ומקובלת מאוד בבריטניה. אני אישית מסתייגת מעט מהקשירה אבל זה באמת משהו אישי. הם זקוקים לחיתול או שמיכה שאכן מכילים את הריח שלנו. זה טריק ידוע בספר שאת יכולה לקחת את ציפית הכרית ולבקש מאמא שלך להרדים אותה יחד עם הציפית או חולצה שלך. יש להם חוש ריח מפותח ביותר והם כמהים אלינו. לגבי שאלתך בנוגע להרגלי השינה. זה כל כך משתנה גם אצל התינוקות עצמם וזה תלוי בתקופות גדילה, צמיחת שינים, גזים, רעשים מהסביבה, שנת הלילה הקודמת, פעילויות במהלך היום וכו'. המומחים מדברים על שינה של בין 3-5 שעות במהלך היום. וידוי: לדעתי אני עם הילדונת הקטנטונת שלי לא הצלחתי לעבור את השעתיים... שאלתי היום אחות טיפת חלב בפנסיה שיש לה חושים אמהיים מצוינים בעיניי והמון ניסיון כמובן והיא צחקה ואמרה שעניין השינה יעבור ויגיעו דברים אחרים, כך שאין לך מה לדאוג.. תגובה פולנית. זה מזכיר לי משפט של סבתי שתחיה (חמסה חמסה חמסה) שטוענת שאנחנו לא מפסיקות לדאוג מרגע הלידה ועד שאנחנו עוצמות את העיניים. מיכל, רציתי לשאול: *את* ישנה טוב? מרוב עבודה וסידורים ורצון להשביע ולארגן את כל העולם - יוצא לך לישון? את יכולה לבקש מאמך או חברה או מישהי בתשלום לגבות עלייך ופעם בשבוע לפחות לתפוס תנומה בריאה בלי הפרעות? סליחה שאני שואלת אבל את עוד זוכרת איך זה לישון בלי לתת חשבון על כך? האם קשה לך מאוד עד בלתי אפשרי לבקש עזרה? אני הייתי צריכה להפוך את עורי ולגדל חברבורות כדי להודות שאין מה לעשות והסופרמנית שאני התיימרתי להיות תיכף מתמוטטת אם אני לא נעזרת במישהו או מנמיכה ציפיות... צריך להתחיל בקטן. מתחילים בבקשה פשוטה כמו עזרה בתליית כביסה וממשיכים ברשימת קניות - שכנה שלי היתה מקבלת רשימה ופשוט שמה את הדברים שלי בסופר למשלוח. היא לא נאלצה לסחוב את הקניות שלי ואם היא רצתה היא תמיד יכלה לצרף גם את דבריה למשלוח.. אני גמלתי בהקראת סיפורים לילדה שלה :) שבאופן טבעי הילדונת שלי מאוד נהנתה מהם ובעיקר מנוכחות מישהו שקרוב אליה בגיל. נתתי לה לנוח בהזדמנויות שנקרו לפניי. אני מנסה להסביר שאנחנו צריכות ליזום הזדמנויות אבל הדברים אפשריים. אני מנסה תמיד לפעול מתוך המקום שבו אדע מאוחר יותר שעשיתי את המיטב שיכולתי. שחשבתי על הדברים, שניסיתי וכמובן גם טעיתי בדרך... אבל באמת באהבה. רק טוב

הי ליבי את כ"כ צודקת שזה כאילו שאת מכירה אותי. או שהרבה אימהות חדשות הן כמוני... אני באמת צריכה ללמוד לבקש יותר עזרה ולא לצפות מעצמי למושלמות בעניני הבית, העבודה ועוד. החלטתי לנסות לשון צהריים עם בתי. היא ישנה מצויין כשהיא איתי במיטה.(שעה-שעתיים שזה המווון) היא פשוט כנראה יותר רגועה כשאני איתה. ואני לומדת לנוח ולא לעבוד בכל רגע פנוי שיש לי ממנה.וזה נותן לי הרבה כוח פיזית ונפשית. שוב תודה, מיכל

שלום מכיון שהקישור הוסר ולא ניתן לראות את הקטע עליו המלצת , אודה לכם אם תוכלו להפנות אותי לקישור על מנת שאוכל לצפות בקטע או לחילופין תכניסו אותו לאתר. בברכה ותודה מראש מירי

מירי אני מתנצלת, הקישור: http://www2.oprah.com/videochannel/videochannel_player.jhtml?video=213&category=14 יש חמישה קטעים מצד ימין וצריך לבחור BABYTALK. אבקש עוד היום לסדר את הקישור בכתבה. רק טוב

שלום ! אני אמא לילד בן שנתיים וחודשיים שכבר מדבר ופחות או יותר יודע לבטא את עצמו. בתקופה אחרונה הילד מאוד לא רגוע ואגרסיבי. ישנם גילויי אלימות (סתירות,משיכה בשיער) - ורואים שהוא יודע שהוא מכאיב. אנו מסבירים לו שזה כואב ואסור - הוא אומר שלא יעשה את זה יותר , אך עושה זאת שוב ושוב. ומה שהכי מוזר שהוא עושה זאת בלי שום סיבה נראית לעין - למשל, באמצע המשחק עם האבא; או בזמן שיושב איתי על הספה ואני מדברת איתו ברוגע . יש לציין שהוא גם צורח (צעקות מחרישות) - לפעמים כשהוא כועס או לא רוצה לעשות משהו ולפעמים ללא סיבה וללא שום התראה מוקדמת. ניסיתי להסביר לו , ביקשתי ואף הרמתי קול ושום דבר לא עוזר. כמו כן, הוא התחיל להתעורר בלילות יותר מהרגיל ( אף פעם הוא לא ישן את כל הלילה). במשך היום הוא הרבה פעמים מבקש להרים אותו על הידיים - יותר מהתקופה שהיה קטן יותר. אני מבינה שעובר עליו משהו ולא יכולה להבין מה? יש לציין שעברנו דירה לפני כחודשיים וחצי אבל לא נראה שזו הסיבה לשינוי , כי הוא מזמן הסתגל למקום החדש וללא שום בעיות. אודה מאוד אם תוכלי לתת לי כיוון בעניין.

שלום לליהי ותודה על הפנייה, גיל שנתיים... מרד הנעורים הצעיר. המון ספרים נכתבו על זה. קודם כל אתחיל ואומר ש*אין משמעות* להבטחות של ילד בגיל הזה. הם לא ממש מבינים והם יעשו הכל לצאת מסיטואציה לא נוחה להם. בדרך כלל הם "עונים" לנו בשלב הזה: אתה מצטער? (תשובה: כן) אתה מבטיח לא לעשות את זה יותר? (תשובה: כן) ואם הוא מפנים היטב אז הוא כבר ידקלם את זה איתך... הוא לא עושה את זה מרוע לב! הוא לא שונה משאר הילדים. באמת חשוב לי להדגיש כי זה לעיתים פחד שעולה ומבצבץ בנו. הוא מבקש גבול. הוא מבקש מבניות, הוא לומד איפה הוא מתחיל ואיפה דברים אחרים מתחילים. זה השלב שהוא "אני" (גם שפתית - הוא לא רק אומר נניח "נדב רוצה כדור" אלא *אני* רוצה כדור) נפרד ממך ומגלה את הצרכים והרצונות והדברים שאינם קשורים בקשר בלתי נפרד ממנו. הגילוי לא פשוט, קשה ומתסכל... בדיקת הגבולות של ה"קיום" החדש הזה, מנסה להבין את החוקיות שלו ואת שם כדי להראות, להסביר, לתחום. העתקתי מתשובה שלי למשתתפת אחרת בפורום: יש כל מיני שיטות למענה להתנהגות שלו אבל הבסיס לכל התגובות הוא שאת תביני שאין בכוונתו להוציא אותך מהדעת, אלא ניסיון להבין מה הוא יכול לקבל ומה לא... תחשבי על עצמך שאת מגיעה למקום חדש אבל חוקי המקום לא ברורים או עדיין לא ידועים לך ואת לא יכולה לקרוא אותם, כי אינך קוראת את השפה ואנשים מסביבך עסוקים מאוד ולא מסבירים לך באופן ברור מה מותר ומה אסור. למשל ביפן, אסור להתקרב יותר מדי לאנשים ולנו כישראלים לוקח המון זמן להבין את זה ואם אין מישהו שיסביר אז אנחנו מוצאים עצמנו מעליבים אנשים מבלי לדעת... וכמובן מקבלים תגובות הפוכות למה שציפינו מתוך זה שנתנו בסך הכל כאפה ידידותית למישהו... כוונתינו היתה טובה אבל התוצאה אסון... איזו תחושת החמצה... סיבכנו עוד יותר את המצב... לגבי הילדון שלך תחשבי שהוא מתוסכל אבל לא יודע איך מתנהגים ומה עושים עם הכעס הזה - לא יודע כיצד להגיב אחרת... מלבד כאשר הידיים מדברות במקומי. אם הוא לא ישיג את המטרות שלו בעזרת ההתנהגות מ*ראש* המוטיבציה שלו להתנהגות הזו תרד. תנסי לבדוק מה הוא משיג בהרבצה שלו ואם אפשר לתת לו את זה בצורה אחרת. את(אתם) צריכה(צריכים) להתמיד בתגובות שלך כשהוא מרביץ (להשתדל להיות מאוחדים שלא ייצא מצב שמישהו מביניכם הוא השוטר הטוב והשני השוטר הרע). למשל, לתמלל אותו: אני יודעת שאתה רוצה את "זה" אבל אי אפשר עכשיו וצריך לעשות משהו אחר... ואם אפשר גם להציע לו אופציה אחרת שהוא אוהב. אולי אתה רוצה שנשב לקרוא סיפור? שנרד לגינה? שנשחק במשחק אחר.. אנחנו כמבוגרים נוטים לעיתים (גם אני חוטאת בכך) בהסברים ארוכים וממושכים. למה זה לא טוב, ומה לא בסדר, ואילו השלכות יש להתנהגות הזו והזו, וקצת "טוחנים" מים מבחינת הילדים. הם מאבדים אותנו אחרי המשפט השני... אם התגובה הראשונית קצרה וברורה, זה מה שמשרת את המטרה. הוא קיבל הסבר שזה אסור. ואולי משפט נוסף לגבי "מסוכן" או "של מישהו אחר" ואת "הכלת" את הקושי שלו. הוא כמו קולומבוס עכשיו. מגלה עולמות ואת הגבולות בינהם... ועצה טובה ששמעתי ומיישמת היא לתת להם תמיד שתי אפשרויות: או שנמשיך בלי להרביץ או שנפסיק. ללכת לסבתא או לאכול. זה מכבד אותו כי יש לו בחירה ומקצר לך את המגוון הרחב של *כל* מגוון הפעילויות לעבור עליהם שגם מאפשר לו להתנגד... מכיוון שאת מורת הדרך, את צריכה להגיב באופן רציף ועקבי ככל האפשר. ובאותה נשימה הייתי אומרת, להחליט גם על אילו דברים את מתעקשת והם מבחינתך "ייהרג ובל יעבור" ואילו דברים לא ממש איכפת לך ואין צורך להתעקש עליהם. זה ***חשוב*** ואם תוכלי לתאם עם בן הזוג עוד יותר טוב, כי מה שקורה - אם מראש לא ממש איכפת לך על חוקיות כזו או אחרת, את תגידי בהתחלה "לא" ואחר כך אם את ממהרת או שזה לא נראה לך כל כך קריטי משום שהוא כבר על סף דמעות - את אומרת "כן" .... למעשה גזלת ממנו גבול ברור. אמא מבולבלת? אמא בעצמה לא יודעת אם מותר או אסור, אז איך אני אדע? העולם אינו שחור ולבן אבל הרבה יותר קל להסתדר כשמבינים מה אפשר ומה אי אפשר לעשות... וחוץ מזה הורות זה לדעתי המקצוע הכי מסובך בעולם ואמהות במיוחד. אנחנו גדלות לאמהוUת אני מסבירה לילדונת שלי שאני לא מצליחה להבין מה היא מבקשת/אומרת כשהיא צועקת... כואבות לי האוזניים... אבל לא לכסות את האוזניים שלנו כי יש בכך משהו "אטום". היא יודעת שהיא לא תקבל את מה שהיא רוצה בהתנהגות הזו... ועוד דבר, אצל בנים בעיקר יש לעיתים נטייה לגריית חסר - יכול להיות שהוא חזק מכפי שהוא מבין זאת. תבחני את ההתנהגות שלו ותבדקי אם הוא לא אוהב מגע חזק במיוחד: חיבוקים חזקים, הנפות חזקות במיוחד בנדנדה, אם הוא לא אוחז חזק במרקמים עדינים כדי לחוש אותם, אם הוא מכאיב באמת ללא כוונה... התשובה יצאה לא רציפה אבל רציתי להעביר מכלול ומקווה שהצלחתי. רק טוב

גם אני באמצע התקפות של גיל שנתיים גם אני..... ימים קשים. מנסה למצוא פתרונות בכל מקרום ושמרתי לי משהו מפורום בתפוז שחשבתי שיכול לעזור לי וקראתי את התשובה שלך שאפילו מתחברת לי לזה. מאת: פלגיהו 13/12/06 לא כי באמת הוא לא רוצה. הוא רוצה. מאוד רוצה - להפסיק להיות תינוק להפוך להיות ילד עצמאי. עד עכשיו הוא היה תינוק - מאכילים אותו, מלבישים אותו, מעבירים אותו ממקום למקום. בגיל שנתים התינוק מפסיק להיות תינוק ומתחיל בצעדים הראשונים להיותו אדם עצמאי. לאדם עצמאי יש רצונות משלו והוא לא נותן שאחרים ירימו אותו, יוליכו אותו, יחליטו בשבילו.... אדם עצמאי הוא לא "ממושמע" הוא בעל רצון עצמאי. בדרך - יש הרבה שלבים שבהם ההתעקשויות הם על ריק, סתם, ומלאות כעסים ומריבות. אבל זה רק עד שהוא ילמד מהו רצון, ואיך מממשים אותו. הורה לתינוק - מחוייב לטפל בו ולדאוג לכל צרכיו. הורה לפעוט מקבל קצת שינוי תפקיד. עדין מחוייבים לטפל בו, אבל מחוייבים גם לעזור לו לבנות את עצמו כאדם עצמאי. כלומר: לעזור לו קצת להתנתק מכם. (זה קצת בגיל שנתים, ועד קצת בגיל חמש, ועוד קצת בגיל עשר, ועוד "קצת הרבה" בגיל ההתבגרות. המטרה הסופית היא אדם עצמאי, שאוהב את הוריו, אבל לא תלוי בהם). גיל שנתים או שנתים וחצי הוא גיל ההתבגרות הראשון, ואכן המילים שהילד אומר הכי הרבה בגיל הזה הם "לא רוצה", ו"אני לבד". יש דברים שחייבים להיות לפי רצון ודעת ההורים - קשירה בכיסא בטיחות, לתת לך יד כשהולכים על המדרכה, לא לרוץ לכביש, לא להכניס אצבעות לתנור וכדומה. במקרים האלה צריכים להיות מאוד נחושים ב"לא". אפשר להסביר, כדאי לתת אלטרנטיבה מה *כן* לעשות, אבל אין מקום לוויכוחים עם הילד, ואסור לאפשר ויכוחים כאלה. יש דברים שאפשר לתת בהם בחירה, אבל כדאי שהבחירה תהיה מוגבלת. ילד בן שנתיים עוד לא יכול לעמוד מול הארון ולהחליט איזה בגד הוא ילבש היום, אבל אפשר לתת לו לבחור בין החולצה האדומה לגופיה הכחולה, ולכבד את הבחירה שלו. בחירות כאלה יכולות לעזור בניתוב המרץ והדווקא. אם רוצים שהוא ישתה, אפשר לעבור מהוויכוח על "כן-או-לא רוצה לשתות" לשאלה "אתה רוצה בכוס או בבקבוק?". אותו דבר עם אוכל ("קודם את העוף או קודם את הפירה?"), אותו הדבר בזמן המקלחת, הסירוק, החזרה מהגן, ההליכה לישון, וכל הדברים שצריך לעשות, אבל אין דרך מסויימת שחייבים לעשות דווקא אותה. והנה הרעיון שמתאים בכל ויכוח עם ה"מתבגר" הצעיר בבית: לקבל את השלב בהבנה ובברכה כי לא לנצח יהיה לכם תינוק בבית. המטרה היא שהוא יתבגר. לבחור את המלחמות, ולהתעקש רק במקומות הכי חשובים (שאר הדברים יחכו לגיל מאוחר יותר). לכבד אותו כאדם הרוצה להיות עצמאי וגדול, גם אם הוא אינו כזה ברגע זה. להקשיב לו, ולתת לו לבחור. לנווט הרבה לעשיה (במקום "אל תקפוץ על הספה" אפשר לומר "בוא תתגלגל על המזרון הזה", במקום "אל תקשקש על הקירות" להציע דף שעליו כן אפשר לצייר, וכך הלאה) לקבל גם את התיסכולים והצעקות מצידו, הם חלק מהלמידה. ההבנה הזאת יכולה לחסוך חלק מהצעקות והתסכולים של ההורים. למעט בעונשים. עונש רק יחריף את תחושת המרד של הילד. בכל מקום שאפשר - למצוא דרכים אחרות.

הילד שלי בן שנתיים וחודשיים .ילד מקסים יודע לספור עד עשר מזהה את הספרות יודע אותיות,אבל הוא מרביץ במעון,אני אם חד הורית ,לא מבינה כל כך בחינוך ילדים זהו ילד ראשון ,אבל אני אוהבת אותו המון,אמרו לי לעשות לו גבולות ,קצת קשה לי . המנהלת במעון קראה לי בקשר למכות שהוא מרביץ יהיה מפגש בקרוב .מה עליי לעשות כדי לא לפספס אותו .

יש לי תאומים בני חמישה חודשים,כאשר התינוקת בזמן האחרון מזיזה את ראשה מצד לצד במהרה מדי פעם(בתנועות לא).כמו כן היא מרימה ומורידה את הידיים שלה למעלה ולמטה במהרה מדי פעם.(לא באותו זמן).אינני יודעת מדוע היא עושה כן.האם שמעת על התופעה?האם את יודעת למי אני יכולה לפנות בכדי לברר על התופעה הזו?אני ממש מודאגת. אודה לך על תגובתך,ליטל.

ליטל שלום ותודה על הפנייה, רציתי לשאול מה מטריד אותך בתנועה הזו של התינוקת שאת מתארת? האם היא מנסה למשוך כך את תשומת הלב? האם התנועות הללו חסרות לך אצל אחיה? האם את יכולה לשייך זאת לחוסר נוחות למשל או לרצון מסוים? האם אלו תנועות שאת לא יכולה לשייך להתפתחות הטבעית של הילדונת? אם תוכלי להסביר לי את הקושי יהיה לי קל יותר להבין. זהו גיל מצוין לחשוף אותם לשני סימנים ראשונים משום שבתאומים במיוחד, הסימנים מקלים על ה"יציאה" מהשפה הסודית שהתינוקות יוצרים בדרך כלל. תוכלי לקרוא על כך בפרוט באתר שלנו שהקישור אליו נמצא משמאל. וליטל, אם יש לך ספק, אז רופא ילדים יהיה הכתובת הטובה ביותר. אין כמו מראה עיניים ובמיוחד רופא ילדים שכבר מכיר את הפיצית שלך. אני תמיד ממליצה, אם את יכולה לצלם אותה בסיטואציה אחת או שתיים כזו שמטרידה אותך ולהגיע יחד עם הצילום ולהראות זאת לרופא. יהיה הרבה יותר קל להבין על מה מדובר משום שברוב המקרים לא תנתן לו אפשרות לבחון את התנועות שאת מדברת עליהם. רק טוב

בתי בת 5 וחצי חודשים.יונקת מלא ובריאה. היא תינוקת מאד עירנית ולא ישנה הרבה ביום למרות שהיא עייפה! בלילה ישנה יותר אבל מתעוררת לינוק וחוזרת בד"כ לשון. עד לפני כ-חודש וחצי בערך ישנה רק במיטה שלה בלילה וביום. בלילה היתה קמה לינוק וחוזרת לשון פעמיים בלילה בד"כ. לפני כחודש היתה חולה והשתעלה המון אז ישנה איתנו במיטה.הנקתי אותה בשכיבה בלילה והמשכנו לשון.. דבר זה הפך להרגל לשתינו והמשכנו גם כשהבריאה.חשבתי שאולי זה יייקל עלי את הקימות להניק, (מה שהסתבר כנכון) ויהיה גם לה יותר טוב לשון צמודה אלי.(הבנתי את חשיבות המגע והקירבה אלי וכו') שאלותיי: אנחנו רוצים להחזיר אותה להרגל לשון במיטה שלה.מה את ממליצה? האם חשוב שתישן איתנו? (מבחינתה, כמובן...) ושאלה נוספת: ביום היא לא ישנה הרבה וקשה לה להירדם (מאד עירנית) היא נרדמת רק אחרי נדנודים בידיים כשהיא ממש עייפה...וגם-לא נרדמת להרבה זמן. בשבועות האחרונים קשה לה להירדם ביום וגם לשנת הלילה לוקח המון המון זמן להרדים אותה בוכה המון.גם כשהיא ערה ביום-רוצה רק על הידיים ורק אצלי אחרת היא צורחת.גם אם היא רואה אותי כשהיא בסלקל/באוניברסיטה או אצל מישהו אחר, היא רוצה רק אותי. אני לא מבקשת לעשות כלום או לשון צהריים רק לשטוף כלים/כביסה/לאכול משהו בשקט וכו' וזה ממש קשה. מילא היתה ישנה מספיק ביום הייתי מספיקה משהו אבל היא גם בקושי ישנה. האם יכול להיות קשר לזה שהתחילה לשון איתנו במיטה ל"החמרה" בקשיי ההירדמות? התרגלה לשון איתנו? האם זה יכול להיות קשור לכך שהתחילה לשים לב אם אני נעלמת מהחדר לשניה ומפחדת להיות בלעדיי? (גם דבר חדש בשבועיים האחרונים) סליחה על כל השאלות אבל אני מוצאת את עצמי מסכימה עם הדרך שלך בהרבה דברים אז...אני שואלת בקשר לזה. תודה מראש.

מיכל שלום ותודה על הפנייה, הייתי בנסיעות כל יום אתמול כך שאני מתנצלת שרק עכשיו אני עונה לך. אני אוהבת לחשוב על השאלות לפני שאני עונה וזה לפחות נתן לי מעט זמן. תינוקת בת חמישה וחצי חודשים צריכה שינה ביום. יש מעט מאוד תינוקות שבאמת "מסוגלים" שלא לישון, רק נשמע שהתינוקת שלך מאוד קשובה ומאוד קל להסיח את דעתה מהשינה. קשה לה להרדם וצריך לעזור לה. הנחתי ממה שכתבת שאת איתה בבית עכשיו ושהיא ילדה יחידה. הדבר הראשון שעלה בי ברגע שקראתי אותך היה האם ניסית לישון איתה יחד את שנת הצהריים? אנחנו לפעמים כל כך עסוקים ב"סידורים" שקשה לנו לעצור הכל. אני בטוחה שאת וגם היא תהיו "כמו חדשות" אם תוכלי לנמנם איתה. הדבר ייקל עליה וגם עלייך את כל הסיטואציה ודבר ראשון ילמד אותה שאפשר וצריך לישון צהריים. יכול להיות שקשה לראות את סימני העייפות שלה בגלל שהיא כזו עירנית ולכן תנסי לבדוק באילו שעות לערך היית חושבת שהיא עייפה וזקוקה לשינה ואז תעשי איתה טכס שינה קטן, תגיפי וילונות, תשקיטי את הבית, תשירי לה... לפעמים הם עייפים נורא ואז משהו שאנחנו עושים מעיר אותם כמו החלפת חיתול. תנסי לשנות את התזמון של דברים שהופכים אותה לעירנית ונמרצת ותרחיקי אותם משעות השינה האמורות. מלבד זאת, אנחנו נופלות במלכודת המושלמות בצורה כל כך חלקה ונוחה שאנחנו אפילו לא שמות לב. נשמע שאת מנסה כבר חמישה וחצי חודשים לעשות "ה-כ-ל" בשבילה ובשביל שהכל יתקתק כמו שעון שוויצרי. שהכל יהיה כפי שהיה קודם. אני גיליתי שאי אפשר ושיותר קל "להרפות" כשמבינים את זה. לגבי מקלחת "נורמלית", לגבי לשטוף כלים בנחת, לאכול בשקט, לעשות כביסה... אני יכולה להגיד לך שאני מפרידה בין שתי קבוצות כאן, בין הלשטוף כלים ולעשות כביסה וכו' ובין להתקלח ולאכול. קבלי זאת כעובדה מוגמרת שלא תוכלי להתקלח בנחת כשהיא באזור לבד איתך. עם האוכל - מרגע שהיא תוכל לשבת לבד ועוד מעט גם תציגי בפניה מוצקים, היא תאכל איתך - ואת תאכלי איתה. אם את יכולה לצרף חברה להתנהלות הזו מצוין. אם גם לחברה יש ילדונת או ילדון בגיל הזה עוד יותר טוב -תוכלו לעשות תורות... לגבי הכביסות, הגיהוץ, שטיפת הכלים. את תמיד יכולה לקחת אותה במנשא או להניח אותה לידך (לול למשל). זה מדהים אבל הם צריכים לראות אותנו "עסוקות" - אם אנחנו זזות ורצות ממקום למקום ויש תנועה הם פשוט נהנים לראות אותנו "בפעולה" אבל אם אנחנו עוצרות לרגע אז זה בעצם סימן שהתפנינו אליהם.... את הפעולות של כביסה למשל כדאי לעשות עם שיר מסוים ואז היא גם לומדת שרגע - זה שעת השיר... עכשיו מקשיבים לאמא ונותנים לה לעשות מה שהיא רוצה לגבי כביסה אפשר לפרוש לידה את הערימות ולסדר על מגבת נקייה. אני רק מנסה להעביר את המסר שאפשר... לגבי הפתרונות את תחליטי מהם הדברים שמתאימים לך ביותר. את צריכה להדגיש את הצורך שלך בחמש דקות של שקט ולמשל זה יכול להיות גם מקלחת בוקר כאשר בן זוגך קם מעט יותר מוקדם איתך ופשוט נותן לך ללכת להתקלח - הילדונת צריכה להיות נינוחה אז עדיף להניק אותה קודם (את *רוצה* שהיא תהיה נינוחה כדי שלא תקבלי אותה לידייך מהר עם "אני חושב שהיא רעבה...") או אפילו ללכת לבד לזרוק את הזבל... הדקות האלה של את עם עצמך, *לבד*, הן חשובות מאוד ויטענו אותך בהרבה כוח אבל זה לוקח זמן לארגן את זה ויהיו ימים שיהיו לך יותר דקות כאלה של שקט ויהיו ימים שלא ייצא והסוד הוא לדעת לקבל את זה ולחשוב בסוף היום איך תוכלי לסדר את הדברים אחרת. אמשיך מאוחר יותר רק טוב

מיכל שוב שלום, לא עניתי עדיין על שאלת השינה המשותפת. את צריכה להחליט מה מתאים לך ולכלול בשיקולים גם את בן הזוג. איפה הקושי? האם ניתן להתגבר עליו? מה חשוב לך יותר שינה טובה יותר במהלך הלילה או מיטה "שלך"? לגבי סידורים פיזיים יש היום הרבה פתרונות לשינה משותפת שהיא גם חצי לחוד (יש מיטת תינוק שניתן להצמיד למיטה באופן קבע כך שהיא מצויה לידך במרחק נגיעה) אבל קודם כל צריך להחליט אם זה טוב לך (למיכל) ומה את רוצה לעשות ואז ליישם. מקווה שעזרתי

- היתה תוכנית של אופרה השבוע בנושא. כנראה משם כל ההתעניינות!

עירית שלום ותודה על הפנייה, אני משערת שראית תוכנית מתורגמת של אופרה? אם כן אשמח אם תוכלי להפנות אותי מתי והיכן זה קורה. התכנית המקורית בארצות הברית בה גברת דנסטן התארחה היתה לפני מספר חודשים ובכתבת הסבר שאת יכולה לקרוא מצד שמאל כאן מופיע גם הקישור לתכנית המקורית. המלצתי לחברות שלי שילדו לא מזמן והיו תגובות נלהבות. בכל מקרה זה עוד כלי שיכול להקל ואם כך, למה לא. רק טוב.

לאור ההצלחה העולמית וההתעניינות הגדולה שפת התינוקות דנסטן הגיעה סוף-סוף לישראל ! נשים בהריון ועד כחודש לאחר לידה יכולות לרכוש את הערכה הכוללת 2 שיעורים על גבי 2 תקליטורים עם כתוביות בעברית וחוברת הדרכה בעברית באתר האינטרנט - www.dunstanbaby.co.il ובקרוב ייערכו גם סדנאות באזור השרון והמרכז.

שלום רב, בני בן שנה ו - 8 חודשים. הוא מבין הרבה ממה שאומרים לו ויודע "לבטא" הרבה מילים בשיטתו. הבעיה היא שהוא מצליח להגות רק - A - דה, בה, מה, לה וכו'. הוא לא מצליח להגות I, O, E, U ובמקום זה הוא ממלמל מן מלמול כזה בסגנון גגננגנ מובלע עם הרבה "אבא" באמצע... אגב הוא מוזיקלי מאוד ויודע לזמזם שירים מגיל צעיר (עוד כתינוק). האם הבעיה הזו בתחום התמחותך ? מה את יכולה להציע לי ? האם אני צריכה לבדוק אם יש בעיה ? תודה רבה וערב טוב.

שלםו לרויטל ותודה על הפנייה קודם כל אקדים ואומר, צריך ומומלץ לראות קלינאית תקשורת. אני שרתתי בחיל האוויר וסיסמת החיל היתה "אם יש ספק, אין ספק"... נשמע שיש ספק בליבך ומכאן קלינאית תקשורת היא איש המקצוע ה*ראשון* שיש לפנות אליו. לגביי, השיטה שבה אני מתמחה היא חלק מהמגוון של השיטות שעוזרות לאבחן וגם לפתח שפה תקינה. ההתפתחות הפונולוגית מתרחשת על פי שלבים ולכל שלב יש גיל משוער. הפקת עיצורים היתה צריכה להופיע לפחות באופן חלקי עד עכשיו. קלינאית היא הכתובת כדי לערוך אבחון ולהמליץ על טיפול מתאים. בגיל הרך, כשיש שפה ראשונית, הרבה פעמים הטיפולים הנדרשים הם ממש מינוריים ואת תופתעי כמה מעט נדרש כדי לשנות את המצב מקצה לקצה. יש עבודה עם כפתורים, עם בועות, עם מברשות וצריך להבין קודם כל מה הוא ה*בסיס* לקושי. לפעמים יש גם קשרים שאנחנו כהורים לא מודעים להם, בעיית שמיעה קלה או קושי אכילה שמשליך על קושי בהפקת עיצורים/הגאים. במקרים של בעיות הפקה ו/או בעיות הבנה מכניסים אותי כחלק מהמגוון הטיפולי וגם איתי נדרשת רק פגישה אחת או שתיים... המודעות היא כלי מספר אחת... כדי להנמיך את רמות התסכול אצל הילד וגם אצלכם כמו גם מניעת אפקט כדור השלג צריך לקבל תמונה שלמה של הילד ולעשות. ככל שתקדימי יהיה טוב יותר. אני ממליצה לשאול את השאלה שוב בפורום קלינאי התקשורת הישראלי. האתר: www.ishla.org.il רק טוב

רויטל, לא שאלתי לגבי הזמזום של הילד. האם במהלך הזמזום/שירה הוא מגיע להפקה של העיצורים? תנסי לשיר איתו שיר שהוא מאוד אוהב בסגנון של "שניים סינים עם כינור גדול" כאשר בכל פעם יש שינוי של ההגייה של המשפט על-פי העיצור המודגש. "שנויים סונום עם כונור גודול... " וכו'. ***אך ורק *** כחלק ממשחק, בלי לחץ! עדיף שגם מישהו נוסף (מבוגר או ילד) יהיה חלק מההדגמה כדי שהילדון שלך יבחין בשוני. יש גם את שיר הנונסנס של הפולקה הפינית. הקישור: http://www.youtube.com/watch?v=DDhvRvAKxrA עדיף לקבוע תור במכון הקרוב להתפתחות הילד, רק שהתורים עלולים לקחת זמן רב. אוכל להמליץ על קלינאיות תקשורת אבל פורום הקלינאיות יכול לספק לך עוגן מצוין. בהצלחה.

תודה רבה ליבי. לגבי הנסיון עם שונים סינים וכו' ניסיתי דברים רבים ללא הצלחה. אני אנסה קלינאית תקשורת. תודה שוב.

שלום רב, אני אימא לפגית בת חודשיים בדיוק. יש לי בעיה רצינית איתה בכל הנוגע לשינה. הילדה אוהבת לישון רק על הבטן - כל פעם שאני שמה אותה בעריסה על הגב היא לא מוכנה לישון או שהיא תירדן לכמה דקות ותתעורר כאשר היא פולטת אוכל ונחנקת . זו רק הבעיה הראשונה... הבעיה השניה היא שהיא לא רוצה לישון בעריסה אלא רק על הידים או במיטה שלי ושל בעלי. ניסיתי את השיטה של להרדים אותה על הידיים ואח"כ להעביר לעריסה - זה לא עובד, היא מיד מתעוררת בבכי - בפרט אם אני גם "מעיזה" להניח אותה על הגב. אני דיי מפחדת, גם מהעובדה שהיא רוצה לישון רק על הבטן (מוות בעריסה וכו') וגם אני מותשת מלישון איתה על הידיים.. ניסיתי אתמול להילחם בה, שמתי אותה בעריסה על הגב, החזקתי לה את היד וניענעתי את העריסה - כלום לא עזר. לאחר שעות של בכי, פליטות וחנק, ב 6 בבוקר נכנעתי ולקחתי אותה אליי. אנא עזרתך...

שלום לפזית ותודה על הפנייה, אני מעתיקה כאן תשובה לאחת מהמשתתפות ששאלה גם היא על עניין השינה ואוסיף על כך בסוף מתגובות שקיבלתי. קודם כל, מומלץ לקרוא את הקישור מצד ימין על "שפת תינוקות" יהיה לך הרבה יותר קל כשתדעי לזהות מבעוד מועד מתי היא מתחילה להיות עייפה ואז להתחיל איתה את מעגל ה"לקראת שינה" לעומת מצב בו היא מנסה להרדם ממושכות ואז לעיתים השינה נעלמת. יש גם את "הלוחשת לתינוקות" דפים 83-85 שנותנת רשימה ברורה לגבי סוגי בכי שונים וסימנים איך ניתן לזהות אותם. תינוקות אינם נרדמים לבד במיוחד לא בגיל קטן ורך כל כך. תחשבי איך היא היתה עטפוה ומחובקת בך עד לפני כל כך מעט זמן. הם מאוד זקוקים למגע. - פגים במיוחד! אולי אם תניחי אותה בעריסה ותשבי לידה ותחזיקי לה את היד ותנענעי אותה קלות (הם מאוד אוהבים את התנועה הסיבובית של האגן כנראה שזה מחקה תנועה ברחם, כך שלמעשה זה מהווה ציר לתזוזה של כל הגוף- אני מקווה שאני מובנת, הזזה עדינה קדימה ואחורה את האגן של הקטנטונת) ותשירי לה שיר ערש אולי יעלה בידך להרדים אותה אבל לוקח זמן לרכוש הרגלים של שינה ושוב, הם מאוד זקוקים למגע. אופציה נוספת שניתן לנסות ליישם היא לשבת על הדום או כורסא מתנדנדת ולנענע אותה באותה צורה, כל דבר שלמעשה מחקה את תנועת הקדימה האחורה - בעדינות כמובן! ואני מבטיחה שלפחות תזכי למבט, היי אמא :) מעניין. צריך גם לזכור שלעיתים יש להם בכי שאיתו הם נרדמים. זה מעין יבבונת כזו רוטינית. זה בכי שקט. אני עד היום זוכרת נענועים כאלה של סבתי שתחייה שהיה לה אהאהאהאה אה (הכל בקמץ) עם צליל עולה בסוף. כלומר ללוות את הנענוע בצליל מונוטוני קבוע שגם יעזור לה להזכר שעכשיו הולכים לישון... את יכולה להחליף את המנגינה לעיתים :) יש דבר נוסף, אנחנו "צריכים" להשאר איתם במהלך ההרדמות, את צריכה לדעת שגם ברגע שהיא כבר עצמה עיניים היא נכנסת לתחילת שינה קלה מאוד ודרושה רק תזוזה בכדי להשיב אותה לעירות. החוכמה היא להשאר לידה ולהחזיק בידה או ללטף 20 דקות לערך - אני מכירה מישהי שהיתה יושבת עם ספר ואחרת שמספרת שהיא מקפלת כביסה - לאחר כ-20 דקות תוכלי לדעת שאכן שנת הלילה החלה. הימים הראשונים והחודשים הראשונים הם לא פשוטים בכלל. אבל יש משפט שאני אימצתי בחם שצריך לעשות את מה שאפשר במלואו. אם את כבר בסיטואציה הזו ולמרות שאת עייפה ורוצה להתפנות לדברים אחרים, הרי שאפשר להפיק את המיטב מהזמן הזה שאת יושבת לידה. אם בא לך תוכלי לספר לה את מה שעשיתם ביחד היום ואני בטוחה שזה ישפר גם לך את מצב הרוח, אפשר לספר לה המון דברים שפתאום צצים לך בראש על איך את היית כשהיית ילדה קטנה, או איך חיכית שהיא תצא והנה היא כאן לידך ויש לה ידיים מתוקות ורגליים חמודות וריח נפלא וכו' או לשבת ולקרוא ספר ולהמהם לה. אם תשבי ותספרי את הדקות ותסתכלי בשעון הרי שהזמן יעבור ל-א-ט ואם תקבלי את הזמן הזה כ"כזה" הרי שתתפני להינות ממנו. יהיה לך יותר קל אם בניסיון אחד ממושך תוכלי להרדים אותה במקום במהלך כמה וכמה ניסיונות... וכן, צריך להזהר עם ההשכבה על הבטן. לפגים יש הסתברות גבוהה יותר חלילה וחס, חמסה חמסה חמסה, ללקות במוות בעריסה. דיברתי עם רופא ילדים והוא אמר מפורשות בסוף הם מתרגלים. לנו האמהות נותרת ההתמודדות עם המצב אבל זה עניין של מספר ימים שהיא תתרגל. האם תוכלי לשתף מישהו מהמשפחה בתורנות שינה? אחת הבעיות הגדולות ביותר שלנו כאמהות חדשות היא הקושי לבקש עזרה... אני יותר מבטוחה שאם מישהו ייתן לך לתפוס כמה שעות מנוחה במהלך היום או אפילו לילה, את תהיי הרבה יותר נחמדה לסביבה. ולאט לאט, הדברים ייעשו נוחים יותר, ברורים יותר, מפורשים יותר. טכס השינה הזה יכול להיות גם משהו שאבא מתחלק בו אם הוא נמצא בבית בשעות האלו. סבתא שלי שתחיה אומרת שלפני שמסתכלים שוב, הם גדלים לנו... המון מזל טוב ורק טוב.

לילה טוב, לפני כ 9 שבועות ילדתי את ביתי (נולדה פגית שבוע 33+5) שמתי לב כי עד היום ביתי מחייכת אך ורק מתוך רפלקס בשינה. במהלך השעות שבהן היא ערה אני מנסה לדובב אותה לחייך אך ללא תגובה רצויה. האחות בטיפת חלב אמרה לי שאין לי מה לדאוג וכיוון שהיא פגית יכולה להיות עיקוב בהתפתחות בנושא זה, ושהיחיוך יכול להגיע בחודש ה 3 לחייה. האמת שאני קצת מודאגת... אנא, אשמח לדעתך בנושא. בברכה.