פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
463 הודעות
420 תשובות מומחה
גולשים יקרים: הפורום נסגר באופן זמני. עמכם הסליחה
04/01/2007 | 12:59 | מאת: ד"ר נעמי סולומון

שלום לך אני רופאת שיניים במיקצועי וגם מדריכת שפת אם. לשאלתך. תמיד כדאי להמנע ממציצית אצבע-דבר הגורם לשינוי במבנה הלסת ויצירת בעיה בעתיד שיכולה להצריך טיפול אורטדונטי(יישור שיניים). במידה והבעיה קיימת יש לנסות-ולא בתהליך ברוטאלי-כמו מריחת חומרים מחרידים על האצבע כי למנוע את המציצה!!-למצוא תחליף להרגל ההרגע ,יש היום מגוון רחב של מוצצים אורוטדונטים(ז"א הם מותאמים לצורת הפה ולא גורמים לשינוי עקב מציצתם).הם באים בצורות שונות עם ציורים וצבעים שונים.במרקמים שונים. תנסי לרכוש מגוון (אחד מכל סוג)ולהניח לתינוק המיטה.לא להתייאש זה יכול לקחת זמן.את יכולה להציע לו את זה בזמן ערות-כמשחק. אין זמן מתאים ל"גמילה ממוצץ".אבל תמיד עדיף לרכוש את המוצצים האורטדונטים(זה רשום על החבילה). אפשר גם לנסות לתת לו בובה לחבק או חיתול(בד)או כל דבר אחר שיוכל להרגיע אותו-כי זה מה שעושה פעולת מציצת האצבע. יום טוב ובהצלחה

04/01/2007 | 14:05 | מאת: יעל

תודה שענית לי, מה שכן בני לא לוקח בכלל מוצץ. כמו כן הוא לא מצליח ללעוס את המוצץ.. והוא ישר יורק את זה.השאלה היא האם בגיל שנה ו10 חודשים הוא יתחיל לקחת לי מוצץ. ואיך גורמים לו שיקח את זה.? תודה יעל

05/01/2007 | 20:58 | מאת:

שלום ליעל שוב, כפי שראית, ד"ר סלומון עונה כאן, ואם תרצי לשאול שאלה נוספת היא תבדוק פה שוב ביום ראשון. קצת יותר ספציפית לגבי הבעיה, ד"ר סלומון היקרה מדברת על הנזקים האורתודנטיים וממליצה לעבור למוצץ. קיים היום מגוון רחב של מוצצים שאפשר לנסות ולמצוא איזה מהם הוא הנוח ביותר לילדך. מלבד זאת, רציתי לשאול אם הילדון מדבר היטב? האם תוכלי לשים לב באיזו סיטואציה הוא לוקח את האצבע לפה מלבד בלילה (אני משערת)? החוכמה בכל מיני מצבים שאנחנו נקלעים אליהם עם הילדים שלנו היא לנסות לשנות את נקודת המוצא שלנו. אני "שומעת" שאת החלטת לגמול את הילדון מהמוצץ אבל מה גרם לך להגיע למסקנה הזו? האם הוא החל למצוץ אצבע רק לאחרונה? האם היה משהו שגרם לו להתחיל למצוץ את האצבע? האם הייתם בביקורת אצל איש מקצוע והוא זה שהמליץ לך להפסיק את הנוהג הזה? מה תכיפות התופעה? אם תוכלי לענות על השאלות הללו תהיה לך לפחות חצי תשובה ביד. אם תוכלי לספק לו חפץ מעבר במקום אצבע ברגעים שהוא מבקש "מרגוע" יהיה לך קל יותר לסגל לו את המנהג החלופי הזה וחשוב גם לעשות את זה בעדינות. מאד מומלץ להתחיל בתהליך ממקום של סובלנות ולא למשל באמצע ויכוח "ועכשיו תוציא את האצבע מהפה" כדי שזה לא יתקבל כעונש... אם היה לך הרגל מגונה כמו כסיסת ציפורניים ומישהו היה בא ולמשל מוציא לך בכח את האצבע מהפה היית רואה זאת באופן שלילי וסביר שלא היית נענית לפנייה הזו. לעומת זאת, אם מישהו היה מסביר לך שאת הרבה יותר יפה עם ציפורניים ארוכות ומטופחות סביר שזה היה עוזר יותר... אין טעם לפתוח מולו בהסברים ארוכים אבל בהחלט, להגיד שככה יותר קשה לראות את החיוך היפה שלו :) ושקשה להבין מה הוא אומר.... בכל מקרה, רק טוב

04/01/2007 | 11:00 | מאת: שרית

שלום רב, בתי בת שנה וחודשיים. היא כל הזמן צועקת ושואגת: אם לוקחים לה משהו, אם היא לא מצליחה להגיע או להפעיל משהו, אם אוסרים עליה וכו'. הצעקות מחרידות ומחרישות אזניים, ללא בכי. איך אחנך אותה להפסיק עם הצעקות? אני מדברת איתה בשקט ומבקשת לא לצעוק ועוזרת לה להתמודד עם הקשיים אבל היא מתעקשת לצעוק. אודה לעזרתך

שלום שרית ותודה על הפנייה, אשמח אם תוכלי לציין אם הילדונת שלך מדברת כבר או לא משום שבגיל הזה התסכול על כך שלא מבינים אותך הוא מאוד גדול. זה גם השלב שהיא "נפרדת" ממך ומגלה שיש עוד צרכים ורצונות ודברים שאינם קשורים בקשר בלתי נפרד ממנה. כך שהגילוי הזה קשה ומתסכל... היא בודקת את הגבולות של ה"קיום" החדש הזה, מנסה להבין את החוקיות שלו ואת שם כדי להראות, להסביר, לתחום. יש כל מיני שיטות למענה לצעקות אבל הבסיס לכל התגובות הוא שאת תביני שאין בכוונתה להוציא אותך מהדעת, אלא היא מנסה להבין מה היא יכולה לקבל ומה לא... אני מקווה שהבהרתי את זה. תחשבי על עצמך שאת מגיעה למקום חדש ואחרי זמן מסוים מתחילה לדבר את השפה אבל חוקי המקום לא ברורים או עדיין לא ידועים לך ואת לא יכולה לקרוא אותם, כי אינך קוראת את השפה ואנשים מסביבך עסוקים מאוד ולא מסבירים לך באופן ברור מה מותר ומה אסור. למשל ביפן, אסור להתקרב יותר מדי לאנשים ולנו כישראלים לוקח המון זמן להבין את זה ואם אין מישהו שיסביר אז אנחנו מוצאים עצמנו מעליבים אנשים מבלי לדעת... וכמןובן מקבלים תגובות הפוכות למה שציפינו מתוך זה שהתקרבנו למישהו... כוונתינו היתה טובה אבל התוצאה אסון... איזו תחושת החמצה... אם נחזור לילדונת שלך, את צריכה להתמיד בתגובות שלך כשהיא צועקת. למשל, לתמלל אותה: אני יודעת שאת רוצה את "זה" אבל אי אפשר עכשיו וצריך לעשות משהו אחר... ואם אפשר גם להציע לה אופציה אחרת שהיא אוהבת. אולי את רוצה שנשב לקרוא סיפור? שנשיר ביחד את השיר של האצבעות וכו'. אנחנו כמבוגרים נוטים לעיתים (גם אני חוטאת בכך) בהסברים ארוכים וממושכים. למה זה לא טוב, ומה לא בסדר, ואילו השלכות יש להתנהגות הזו והזו, וקצת "טוחנים" מים מבחינת הילדים. הם מאבדים אותנו אחרי המשפט השני... אם התגובה הראשונית קצרה וברורה, זה מה שמשרת את המטרה מבחינת שתיכן. היא קיבלה הסבר שזה אסור. ואולי משפט נוסף לגבי "מסוכן" או "של מישהו אחר" ואת "הכלת" את הקושי שלה. היא כמו קולומבוס עכשיו. מגלה עולמות... ועצה טובה ששמעתי ומיישמת היא לתת להם תמיד שתי אפשרויות. אם את מתקשה להלביש אותה בבוקר: להציג בפניה שתי חולצות: או את זו או את זו. זה מכבד אותה כי יש לה בחירה ומקצר לך את המגוון הרחב של *כל* הדברים בארון שפתאום יש הזדמנות לעבור עליהם וגם מאפשרים לה להגיד לא... מכיוון שאת מורת הדרך, את צריכה להגיב באופן רציף ועקבי ככל האפשר. ובאותה נשימה הייתי אומרת, להחליט גם על אילו דברים את מתעקשת והם מבחינתך "ייהרג ובל יעבור" ואילו דברים לא ממש איכפת לך ואין צורך להתעקש עליהם. זה ***חשוב*** ואם תוכלי לתאם עם בן הזוג עוד יותר טוב, כי מה שקורה - אם מראש לא ממש איכפת לך על חוקיות כזו או אחרת, את תגידי בהתחלה "לא" ואחר כך אם את ממהרת או שזה לא נראה לך כל כך קריטי משום שהיא כבר על סך דמעות - את אומרת "כן" .... למעשה גזלת ממנה גבול ברור. אמא מבולבלת? אמא בעצמה לא יודעת אם מותר או אסור, אז איך אני אדע? העולם אינו שחור ולבן אבל הרבה יותר קל להסתדר כשמבינים מה אפשר ומה אי אפשר לעשות... וחוץ מזה הורות זה לדעתי המקצוע הכי מסובך בעולם ואמהות במיוחד. אנחנו גדלות לאמהוUת אני מסבירה לילדונת שלי שאני לא מצליחה להבין מה היא מבקשת/אומרת כשהיא צועקת... כואבות לי האוזניים... אבל לא לכסות את האוזניים שלנו כי יש בכך משהו "אטום". התשובה יצאה לי לא רציפה במיוחד אבל אני מקווה שהעברתי את המסר. ושוב, אשמח אם תפרטי לגבי הדיבור שלה משום שאוכל לעזור עם הסימנים שיעזרו לה להסביר וליזום בקשה לפני שזה הופך לצעקות או בכי קורע לב משום שבגיל הזה אוצר המילים שלהם מצומצם ומתוך כך גם יותר קשה להסתדר. רק טוב

04/01/2007 | 12:02 | מאת: שרית

ליבי שלום, קודם כל תודה רבה על התשובה. בהחלט הגעתי לנקודת הבנה ואיישם אותה. מאחר ועזרת לי להבין את הנקודה הזו אבקש להתייעץ גם בבעיה בנוגע לבת הגדולה שלי, בת חמש וחצי. הבעיה שלי איתה היא משיכת הזמן בהתארגנויות של הבוקר, מה שמלחיץ מאוד מאחר ואני צריכה לפזר את הבנות למטפלת ולגן והספיק להגיע לעבודה. הבעיה היא שאת המטלות שלה כמו צחצוח שיניים והתלבשות היא מערבת במשחק ושעשוע עם עצמה, מה שמקשה מאוד על עמידה בזמנים. היא מתעוררת ברבע לשבע ואנחנו בשמונה יוצאות מהבית. כל פעולה שעליה לעשות מלווה בהלחצה שלי: אריאל ציחצחת? ארייל התלבשת? כשהיא מצחצחת, היא משחקת מול המראה, כשהיא מתלבשת היא עסוקה בלשחק פתאום עם הבובה או עם אחותה. דיברנו איתה על החשיבות של ביצוע המטלה בזמן קצוב שבהחלט מספיק, ניסינו גם לתגמל אותה באמצעות מדבקה לכל יום שתעמוד במטרה כשבסוף אותו שבוע היא מקבלת הפתעה קטנה, אבל לא הגענו איתה לשבוע רצוף אחד אפילו. יש לציין כי אם המטלה חשובה לה ונוגעת לה אישית (כמו ללכת לחברה או להצגה) היא מתארגנת בסופר מהירות, כלומר מנהלת לעצמה את סדר העדיפויות לגבי החשיבות. איך אוכל לגרום לה להבין ולהפנים כי יש לבצע מטלות בזמן? מודה לך מראש

04/01/2007 | 10:24 | מאת: יעל

יש לי ילד בן שנה ו10 חודשים הוא מוצץ אצבע, איך ניתן לגמול אותו ? ומתי כדאי להתחיל ?

לקריאה נוספת והעמקה
04/01/2007 | 11:50 | מאת:

שלום ליעל ותודה על הפנייה, ביקשתי מנעמי לענות לך באופן מקצועי יותר ממני משום שהיא גם מדריכה שלנו וגם רופאת שיניים לילדים. ממקומי שלי אני יכולה רק לציין שהילדון שלך "משתמש" באצבע כחפץ מעבר ואולי שווה לנסות לבדוק אם אין עוד משהו שהוא יכול לקבל כחפץ מעבר משני שיעזור לו. רק טוב

04/01/2007 | 12:44 | מאת: יעל

תודה רבה לך על תשובתך האם להרגיל אותו כיום למוצץ זה יעזור או שזה הגיל שהוא צריך להגמל ממוצץ. היכן נטלי עונה על התשובה האם זה גם בפורום הזה או צריך להסתכל במקום אחר?

02/01/2007 | 12:35 | מאת: רמה

קיבלתי הפנייה אלייך מקלינאית תקשורת בשם זוהר ברחובות. יש לי ילדה בת שנתיים שיש לה קושי בתכנון דיבור דיפרקסיה. בזמן האחרון אני פשוט שבורה לחתיכות קטנות מזה שאני פשוט לא מסוגלת להגיע אליה לא יכולה לעזור לה ואני מנסה ומנסה ומנסה ובוכה המון איתה ראיתי באתר שאתם ברמת גן אבל אני גרה בנען ואני חד הורית ואין לי אוטו למרות שאהפוך את העולם בשבילה וניסיתי להשיג אותך כל השבוע אבל לא השגתי אותךגם עכשיו יורדות לי דמעות בבקשה תתקשרי אליי השארתי לך הודעות!

02/01/2007 | 15:06 | מאת:

שלםו לרמה ותודה על הפנייה, בדקתי הודעות ולא קיבלתי ממך אם זהו שמך הודעות בימים האחרונים. אנא צרי קשר שוב. אשמח לעזור ככל שאוכל. אגב, תוכלי להתעדכן ביסודות השיטה באתר שלנו "שפת אם" שקישור אליו מופיע בצד שמאל. תודה ורק טוב.

30/12/2006 | 20:04 | מאת: אהובה

אני עוד מעט אמא ואני ממש רוצה לקרוא כל מה שאפשר ולהתכונן כמה שיותר ורציתי לדעת מה את חושבת שנכון? אני גם טובעת באינפורמציה וגם מרגישה שלא יודעת כלום! קצת אבודה וממש אשמח לדעת מה את חושבת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לאהובה ותודה על הפנייה, וואו, את שואלת שאלה גדולה וכבדה מאוד. אני חושבת שאנסה לתת תשובה בכמה מישורים. אין דבר כזה "נכון" או "לא נכון" - מה שמתאים לי לא בהכרח יתאים לך ולהיפך. אני מאוד מאמינה באינטואיציות שלנו והכוונה כאן לגישות שונות ולשיטות שונות לחינוך וגידול ילדים. אם יש מתוך שלל הדברים שקראת ושמעת עליהם, דברים שמעניינים אותך יותר ונשמעים לך יותר הרי שאם תעמיקי בדברים אלו אני בטוחה שתהני ותלמדי ותיישמי טוב יותר לעומת דברים שנשמעים לך "ככה ככה" או ששמעת שזה ממש טוב אבל את לא מרגישה איתם בנוח. אין תחליף למעשה עצמו. כמה שלא אתאר לך ואסביר לך ואעבור איתך על תסריטים שונים של הורות ואמהות ותחושות וקשיים ואושר ושמחה, זה לא יעזור. כשתהפכי לאמא תדעי... אני לפני הלידה מאוד התעסקתי ב"איך צירים מרגישים" ודי שיגעתי את סביבתי שיסבירו לי איך אני אמורה לדעת שזה צירים ולא דבר אחר... וקיבלתי טווח של תשובות ואת יודעת מה... כשהתחילו צירים פשוט "ידעתי" ולמרות שאותן תשובות "כשתרגישי תדעי" הרגיזו אותי מאוד בזמנו, הן צדקו כי לכל אחת הכאבים הללו מתורגמים אחרת. אצלי אגב אלה היו כאבי גב תחתון... אצל חברתי הכי טובה, נרדמו/נתפסו לה השרירים בירכיים... אני בטוחה שתהיי אמא טובה. רק אל תפלי לתוך המלכודת של המושלמות. אנחנו כל כך רוצות להיות האמא הכי טובה שיש, שאנחנו לפעמים לא עוצרות לבדוק אם אנחנו מרגישות טוב עם הדרך, אם אנחנו לא מתאמצות יותר מדי ולא מכפיפות את המציאות. למה כוונתי? אני מכירה מעט מאוד אמהות שבחודש הראשון להיותן תחת כותרת חדשה של "אמא" לא הרגו את עצמן בניסיון להבין מה עושים ואיך עושים הכי טוב. תמיד מקיפים אותנו בעצות שלעיתים סותרות אחת את השנייה ולך יש צורך לנסות הכל, לשמוע הכל, ללמוד מכולם. אז זהו :) שלא... מתוך אותן עצות, הרי שאת צריכה לברור וחשוב מאוד להקשיב לאותו קול פנימי ולא לתחושה שבגלל שזו פעם ראשונה שאת אמא את לא מבינה דבר וכל מי שמסביבך דווקא כן. אני חושבת שהעצה הטובה ביותר שאוכל לתת היא לבקש מחברות טובות שילדו יחסית לא מזמן ל"שמור" עלייך קצת בהתחלה. מראש, חברות טובות מכירות אותך ויודעות עליך הרבה יותר מאנשים אחרים. הם היו במקום שבו תימצאי בקרוב ולא כל כך מזמן, כך שמה שהן עברו יהיה רלוונטי והן מגיעות ממקום אוהב ומקשיב וחשוב שישאלו אותך מפעם לפעם אם זה טוב לך... וגם את את עצמך... ולגבי אתרים, יש כזה עושר של אתרים שם בחוץ... יש המון קהילות ויש אתר שאני מאוד אוהבת את הכתיבה של יושביו שנקרא "באופן טבעי". לקחת מה שאת רוצה ולהשאיר מה שלא... רק טוב!

31/12/2006 | 17:56 | מאת: אהובה

03/02/2007 | 18:37 | מאת: שיבא

יש לי המון אתרים והמון ידע על הריון ולידה. ילדתי לפני 5 חודשים.... אם תרצי, אשמח לעזור לך. בהצלחה, שיבא

26/12/2006 | 18:01 | מאת: שרון

אני אמא טריה לתינוקת בת חודש בדיוק. היא אינה נרדמת על העריסה שלה, על אף שעיניה ממש נפולות. היא נרדמת אך ורק עליי ועל בעלי, בידיים, וכששמים אותה בעריסה היא מתעוררת. רציתי לדעת האם מדובר בתופעה נורמאלית? אם כן, עד מתי היא תימשך ומה מומלץ לעשות בעתיד כדי למנוע את התופעה. אני לא אוכל לקחת אותה בידיים לאורך זמן, על אף שאני מודעת לחשיבות הביטחון אצלה כשהיא קרובה אליי. אודה לכם על תשובה מהירה.

27/12/2006 | 08:36 | מאת:

שרון שלום ותודה על הפנייה, מומלץ לקרוא את הקישור מצד ימין על "שפת תינוקות" יהיה לך הרבה יותר קל כשתדעי לזהות מבעוד מועד מתי היא מתחילה להיות עייפה ואז להתחיל איתה את מעגל ה"לקראת שינה" לעומת מצב בו היא מנסה להרדם ממושכות ואז לעיתים השינה נעלמת. יש גם את "הלוחשת לתינוקות" דפים 83-85 שנותנת רשימה ברורה לגבי סוגי בכי שונים וסימנים איך ניתן לזהות אותם. תינוקות אינם נרדמים לבד במיוחד לא בגיל קטן ורך כל כך. תחשבי איך היא היתה עטפוה ומחובקת בך עד לפני כל כך מעט זמן. הם מאוד זקוקים למגע. אולי אם תניחי אותה בעריסה ותשבי לידה ותחזיקי לה את היד ותנענעי אותה קלות (הם מאוד אוהבים את התנועה הסיבובית של האגן כנראה שזה מחקה תנועה ברחם, כך שלמעשה זה מהווה ציר לתזוזה של כל הגוף- אני מקווה שאני מובנת, הזזה עדינה קדימה ואחורה את האגן של הקטנטונת) ותשירי לה שיר ערש אולי יעלה בידך להרדים אותה אבל לוקח זמן לרכוש הרגלים של שינה ושוב, הם מאוד זקוקים למגע. יש דבר נוסף, אנחנו "צריכים" להשאר איתם במהלך ההרדמות, את צריכה לדעת שגם ברגע שהיא כבר עצמה עיניים היא נכנסת לתחילת שינה קלה מאוד ודרושה רק תזוזה בכדי להשיב אותה לעירות. החוכמה היא להשאר לידה ולהחזיק בידה או ללטף 20 דקות לערך - אני מכירה מישהי שהיתה יושבת עם ספר ואחרת שמספרת שהיא מקפלת כביסה - לאחר כ-20 דקות תוכלי לדעת שאכן שנת הלילה החלה. הימים הראשונים והחודשים הראשונים הם לא פשוטים בכלל. אבל יש משפט שאני אימצתי בחם שצריך לעשות את מה שאפשר במלואו. אם את כבר בסיטואציה הזו ולמרות שאת עייפה ורוצה להתפנות לדברים אחרים, הרי שאפשר להפיק את המיטב מהזמן הזה שאת יושבת לידה. אם בא לך תוכלי לספר לה את מה שעשיתם ביחד היום ואני בטוחה שזה ישפר גם לך את מצב הרוח, אפשר לספר לה המון דברים שפתאום צצים לך בראש על איך את היית כשהיית ילדה קטנה, או איך חיכית שהיא תצא והנה היא כאן לידך ויש לה ידיים מתוקות ורגליים חמודות וריח נפלא וכו' או לשבת ולקרוא ספר ולהמהם לה. אם תשבי ותספרי את הדקות ותסתכלי בשעון הרי שהזמן יעבור ל-א-ט ואם תקבלי את הזמן הזה כ"כזה" הרי שתתפני להינות ממנו. יהיה לך יותר קל אם בניסיון אחד ממושך תוכלי להרדים אותה במקום במהלך כמה וכמה ניסיונות... ולאט לאט, הדברים ייעשו נוחים יותר, ברורים יותר, מפורשים יותר. טכס השינה הזה יכול להיות גם משהו שאבא מתחלק בו אם הוא נמצא בבית בשעות האלו. סבתא שלי שתחיה אומרת שלפני שמסתכלים שוב, הם גדלים לנו... המון מזל טוב ורק טוב.

28/12/2006 | 09:04 | מאת: שרון

תודה רבה! :-)

28/12/2006 | 14:09 | מאת: דיאנה ב.

מהספר "הורים גם בלילה" של ד"ר סירס - REM היא שנת החלומות והיא שינה קלה, לא עמוקה. לתינוקות יש הרבה יותר שנת REM משינה עמוקה, ושנתם מתחילה משנת REM, ולא משינה עמוקה כמו אצל מבוגרים. לכן יש להמתין עד שהם יעברו משנת REM לשינה עמוקה לפני שמעבירים אותם, משהו כמו 20 דקות. כשהם נמצאים בשלב שנת REM כל גרוי קטן יעיר אותם, רעש או תזוזה. אפשר לזהות את שנת REM לפי הסימנים הבאים: עיניים פקוחות חלקית, גלגי עיניים נעים בקצב אחיד, נשימה בלתי סדירה, עוויתות בפנים, העוויות וחיוכים, גוף מתפתל. רק 35% - 45% מהשינה איננה REM, ואת הזמן הזה יש "לתפוס" כדי להעביר את התינוק. ביי מותק.

21/12/2006 | 15:57 | מאת: דוד

בני הקטן בן שנה וחודשיים בלילות האחרונים הוא מסרב בתוקף לישון במיטתו אני מרדים אותו עלי, הוא רדום לחלוטין, ומיד כשאני מניח אותו במיטתו הוא מתעורר. ניסנו ללת לו מוצץ/אוכל/מים, לחמם את חדרו, אך הוא בשלו הוא לא רגוע עד שהוא מגיע למיטה שלנו. שם הוא נרדם מיד עד הבוקר (אם מנסים להחזירו למיטתו, הוא מיד מתעורר). ניסנו להתעלם ממנו, אך הוא מסוגל לצרוח במשך שעות מבלי להפסיק. מה עושים? אשמח לקבל יעוץ

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2006 | 15:50 | מאת:

דוד שלום רב ותודה על הפנייה, כל סוף השבוע הסתובבתי בניסיון להחליט איך לענות לך. יש שני חלקים להודעה שהשארת, בעיית הרדמות של הילדון שלך ובעיית המיקום. לגבי בעיית המיקום תוכל למצוא בשער האתר כתבה שמראה עד כמה הדעות חלוקות לגבי שינה משותפת כן/לא ואני נמנעת מלהביע את דעתי האישית כי זה סגנון הורי וכל אחד צריך לעשות את הדברים המתאימים לו. רציתי לציין שגם אם אתם נוסעים למקום חדש כמו בית מלון בכדי להקל על תהליך הכניסה לשינה ממליצים להביא חפץ שריחו של אבא ואמא - כרית השינה שלכם תוכל להיות חפץ מעבר כזה נפלא. לגבי טכס שינה מסודר הילדון צריך להכיר בכך שזה מה שעומד להתרחש. אני מביאה ציטוט של תשובה למשתתפת אחרת: מאוד חשוב וגם לי נאמר בזמנו - "להסביר" באופן כללי את העובדה שהשינה מתקרבת באמצעות תהליכים שונים - כל אחד לפי טעמו הוא: מכבים חלק מהאורות בבית, עושים סיבוב ועוברים בחדרים להגיד לילה טוב לחפצים אהובים ואפשר אפילו לראות שהשמש הלכה לישון, לילה טוב שמש, להגיף את התריסים וכו'. אמבטיה לפני וכמובן החשוב מכולם, סיפור לפני השינה.. סיפור לפני השינה: אין מילים בפי לתאר את חשיבותו של סיפורונציק לפני השינה גם בגיל צעיר מאוד, הכוונה לחודשים הראשונים. ההמלצה שלי היא להתמיד בסיפור מסוים במהלך שבוע בכדי ליצור היכרות עם הסיפור הספציפי. מתוך ההכרות ראשונית מגיעה היכרות שניונית טובה יותר עם ספר ומה טוב אם גם ניתן לשלב בכך סימנים... השימוש בסימנים יכול לעזור לילדון שלך להבין טוב יותר את התהליך של לקראת השינה, אבל מניסיוני, תינוקות ישראליים נוטים לסמן "לישון" על כל מי שבסביבה ובאופן מועט *מאד* על עצמם. כך שהם ישמחו לסמן לך שאמא "ישנה", החתול "נרדם" והאח הגדול עומד לישון. עליהם הסימן הזה ייושם רק במקרים בודדים. זן מוצלח וטבעי של סוללות נטענות מהסוג שלא נגמר לעולם... לילה טוב...

20/12/2006 | 11:34 | מאת: יפתח

את מוכנה לתת את הקישור לתוכנית של אופרה כרגע אני מוכן לשלם מיליון דולר לכל שיטה עובדת

20/12/2006 | 16:44 | מאת:

יפתח שלום ותודה על הפנייה, הנה הקישור: http://www2.oprah.com/videochannel/videochannel_player.jhtml?video=213&category=14 רק טוב!

15/12/2006 | 08:53 | מאת: עמליה

אני אמא לתותי מתוק בן 4 חודשים ורציתי לעשות את השיטה הזאת ואני לא יודעת איפה להלתחיל ומה לעשות ואני רוצה לראות אותך אפשר? לא איכפת לי לשלם פרטי אבל אנמי מאוד רוצה שהוא יסמן לי מה הוא רוצה היה לנו לילה אפרפר אתמול ואני מאוד עיפהנ תודה

עמליה שלום ותודה על הפנייה, תוכלי להתעדכן במועדים דרך האתר שלנו www.sfatm.com ואת כמובן מוזמנת ליצור קשר ישיר למשרד שלנו במהלך הבקרים. אני מבטיחה לחזור אלייך מהר ככל הניתן. רק טוב וחג חנוכה שמח

14/12/2006 | 08:14 | מאת: הדס

בתי בת שישה וחצי חודשים מדהימה............ בלי עין הרע. עונה לשמה כבר בגיל חודשיים הגיוני? בכל אופן השאלה היא למה הכוונה טהטה. היא נוטה לומר המון טהטה.

14/12/2006 | 10:21 | מאת:

הדס בוקר טוב ותודה על הפנייה, האדם שיידע להגיד טוב מכולם למה הכוונה ב"טהטה" שלה תהיה ... את. תינוקות בגיל הזה מתחילים לנסות להפיק את מגוון הצלילים שהם שומעים מסביבם. מכיוון שמה שמונע מהם לדבר היא חוסר הבשלה של תיבת הקול והשליטה על שרירי הלשון והחיך שלהם, הרי שהם מנסים להגיד משהו אחד אבל יוצא משהו אחר אבל האימון חשוב מאד: PRACTICE MAKES PERFECT (חשבי על כך שלא ניתן להגות את התנועה "ל" ללא שיניים... ). בגיל הזה ההמלצה היא לעשות שני דברים עם המלמולים המקסימים שלהם: האחד, לעודד אותם במלמול חוזר. זה למעשה תהליך העידוד לתקשורת מדוברת. חשוב מאוד. למעשה שפה אם חושבים על כך היא אינטרקציה בין שני צדדים. כך שאנחנו בניסיונות הדיבור שלהם צריכים להראות שאנחנו כאן ואנחנו מקשיבים :) דבר שני, לנסות לתמלל אותה. היא אומרת לך טהטהטה ואת אומרת לה לפי הקונטקס נכון ילדונת שלי, זו האמבטיה... אינטואיטיבית אנחנו עושים זאת מבלי לשים לב. המון בהצלחה ונשמח לשמוע אם הפירוש המילי לטהטהטה. אולי נרחיב את שפת התינוקות שלנו. רק טוב.

11/12/2006 | 03:11 | מאת: טל

שלום שמי טל שאלתי היא כזו: בתי בת ה 5 חודשים החלה לפני חודש "מנהג" חדש היא צורחת ללא הבחנה יש לציין שהצרחה אינה בליווי בכי הילדה יכולה לצחוק לחייך למלמל ופתאום לשחרר צעקה מחרישת אזניים לאוויר העולם (אפילו כמה צעקות)ואז חוזרת לסורה אני ואישתי עשינו מעקב אחרי הצעקות ע"מ לעלות על דפוס מסויים בהופעתם אך לשווא הגענו למסקנה חד משמעית שהצרחות הינם מקריות בהחלט יש לציין שהילדה נבדקה בטיפת חלב ובבית החולים ולא קיימת שום בעיית שמיעה ,בנוסף הילדה מגיבה היטב לסביבה ממלמלת מדברת (אבא וכו') חשוב לציין שהצרחות מגיעות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות יחד עם ההתעוררות מהשינה רציתי לדעת אם התופעה מוכרת ו\או מה ניתן לעשות ע"מ לפתור אותה מצפה לתשובה בתודה מראש טל

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום ותודה על הפנייה, האם ילדתך בת 5 חודשים? או שנה וחמישה חודשים? נראה לי שחלה טעות בפרטים שרשמת. הילדה אומרת אבא? האם יש באוצר המילים שלה מילים נוספות? מה נאמר לכם בבית החולים ברגע שהבאתם אותה לבדיקה? מהי התזונה שעליה היא מתבססת? תמיד מומלץ לצלם את הסיטואציה שבה היא "צועקת" בכדי להראות מאוחר יותר לאיש מקצוע איך זה "קורה". האם תוכל לציין איך הילדה מגיבה היטב לסביבה? היא עדיין קטנטונת בכל זאת. האם היא נרתעת מזרים? הגיל מוקדם מדי לסיוטי לילה אם מדובר בחמישה חודשים. אם מדובר בשנה וחמישה חודשים הרי זה כבר יותר סביר. האם התרחש שינוי בסביבה הקרובה במהלך החודש האחרון? האם עברתם מקום? שיניתם תזונה? דמות חדשה משמעותית הגיעה אליכם? ברגע שיהיו בידיי התשובות אשמח לעזור כמיטב יכולתי וכמובן להפנות הלאה לאיש המקצוע המתאים. רק טוב.

11/12/2006 | 20:01 | מאת: טל

שלום שוב התשובות לשאלתך הם : הילדה אכן בת 5 חודשים ואומרת אבא (אפילו יודעת לזהות אותי ולקרוא לי באופן מכוון ) בשאר המקרים היא ממלמלת ואומרת הברות כמו (מה ,בה גה בררר וכו' ) היא עדין יונקת בלבד!!!בבדיקות השמיעה לא אמרו שום דבר מיוחד מלבד העובדה שהילדה שומעת מצויין ומגיבה היטב לסביבה לא נעשה שינוי בסביבה והילדה מגיבה באופן חיובי למדי לזרים היא אינה נרתעת ואינה מבוהלת בנוכחותם (ההפך היא מחויכת וחיונית) הצעקות אינם תוך כדי שינה אלא במצב ער ומפוכח, תודה מראש טל

10/12/2006 | 14:06 | מאת: לימור

שלום ליבי אני לא חושבת שהשאלה שלי מתאימה לפורום שלך (אשמח אם תוכלי לכוון אותי לאן לגשת) יש לי תינוק בן 10 חודשים אני מעוניינת להכן עבורו תיבות משחק היתי רוצה לדעת במה ילד בגיל שלו צריך לשחק ובאילו אביזרים הוא צריך לבא במגע תודה לימור

10/12/2006 | 18:53 | מאת:

שלום ללימור ותודה על הפנייה, אם תוכלי להגדיר לי יותר במדויק מהן תיבות משחק על-פי הגדרתך אשמח להפנות אותך כמיטב יכולתי. בדיוק השבוע קיבלתי רשימה מחברה מאתר בשם "באופן טבעי" שמציינת משחקי בית לימים גשומים (שעדיין לא נראים באופק). הנה כמה רעיונות: - לעשות תזמורת כלי נגינה מכלים שונים במטבח, או מכלי נגינה קטנים (תוף, מנענע, מצלתיים, סיר וכפיות) - לעשות ניסויי סבון ומים בחדר האמבטיה. אפשר גם ניסיונות צבע - אני מרשה לילדונת שלי לצייר בצבעי מים (כמובן עם צבעים שאינם רעילים) על קירות האמבטיה. הניסיונות לשילוב בין הצבעים מאוד מרשימים אותם בכל גיל וקל מאוד לשטוף את היצירות. - לבנות "מחנה" מבדים וסדינים - לילדון קטן את יכולה להכין מסלול מכשולים עם כריות. הוא יהנה מכך מאוד, אני יכולה להבטיח - אנחנו עושים את זה בהפעלות שלנו וזה קסם. למשל מספרים את הסיפור על הארנבת ברכבת ובסוף הסיפור מגבבים כריות והופכים אותן להר. עצם החוויה חשוב. החיבור להר או גבעה הוא מהותי וחוויתי. · להביא הביתה קופסאת ענק של מקרר או מכונת כביסה ולעשות ממנה בית. בית שיהיה רק שלו... (גם כאן אפשר לקרוא את הבית של יעל וממש להמחיז זאת). הנאה מובטחת. יש גם תעלות עגולות שאפשר לזחול בהן בהנאה והן אינן יקרות לרכישה. אני משערת שהוא זוחל כך שאפשר לתת לו לזחול ואפשר גם לנסות כדורים קטנים (לא מדי) לגלגל למעלה ולמטה בתעלות. · לפרוס בריסטול על הרצפה וכולם מציירים יחד/ לצייר את דמות הילד כשהוא שוכב עליו ואז לצבוע / להדביק כל מני (בדים, פסטות, זרעים) החשיפה לחומרים שונים חשובה מאוד חושית בגיל הזה. · לשחק עם בלונים ולהציג הצגה של מעשה בחמישה בלונים. · להזיז את הספה בסלון או את המיטה ואז לתת להם להתחבא יחד איתנו (כמובן רק אם זה מקום לא מסוכן או צר מדי... ) מקום להתכרבל בו ולקרוא סיפורים.. · לתת להם את סלסלת מקלות הכביסה ותראו מה שהם יעשו איתה מכירים את לא לגעת בריצפה - משחק כייפי - לשחק עם בלון או כדור מסירות בתוך הבית. הבלון מתעופף באיטיות אבל יש להם נטייה להתפוצץ וזה מפחיד מאו בגיל הזה אז אפשר לנסות עם בועות. אז קל לכוון אליו והשמחה גדולה. לא לעיניים... מצטערת על הפולניות. לאסוף פירות ולהשחיל אותם... דברים שהוא כבר יכול לאכול ואז אם עושים חור (גדול) בתפוח למשל לפני הארוחה אפשר בקלות לשחק בהשחלה... אשמח לענות על תיבות המשחק אבל אצטרך הכוונה נוספת. רק טוב

ניסיתי לפנות אלייך אבל לא חזרו אליי בדואר ששלחתי איך אפשר לבדוק אם אפשר לארגן הרצאה שלך יש לנו כנס בצפת עוד מעט והיבתני שאין לך בעיה להגיע בלבוש צנוע אני מנהלת את התוכן של הכנס ואני צריכה תשובה מהר

נורית שלום רב ותודה על הפנייה, אשמח מאוד לשוחח איתך מחר בבוקר עד השעה 10:00 או ביום ראשון על העניין. אני מאוד מתנצלת גילינו לפני כשבוע באג אדיר באתר (שאני בניתי... כך שאין לי ממש למי להפנות טענות) שמנע מחלק מהודעות הדואר שנשלחו דרכו לא להגיע ליעדן אנא צרי קשר בטלפון 0576330077 ישירות אליי. תודה ורק טוב

באמת, איזה שטויות!

06/12/2006 | 16:47 | מאת:

עדי שלום, תפסתי בעלות? יקירתי, איזו מין האשמה היא זו? איך אפשר לתפוס בעלות על משהו שנשאלתי עליו ועניתי כמיטב הבנתי, עיסוקי והמחקרים אותם אני קוראת וחוקרת במהלך השנים האחרונות. אשמח לענות על כל שאלה ספציפית יותר, כל זמן שזה לא גולש לעלבונות שאין להם שום כיסוי. אני תמיד מנסה לעשות כמיטב יכולתי וגם מודיעה ומתנצלת כאשר אני מרגישה שאין זה מתחום התמחותי או אין אני יודעת על עניין מסוים מספיק בכדי לענות. לגבי גברת פליסיה דנסטן האוסטרלית, הרי שהעיסוק שלה ממש משלים לזה שלי משום שאנחנו מתחילים לעבוד עם תינוקות מגיל 4 חודשים לערך... ושיטתה שלה מתאימה ויעילה עד גיל זה.

06/12/2006 | 17:43 | מאת: עומרי

מה הבעייה שלך? חסרים פורומים אחרים ברשת? גברת, את לא יודעת לפתוח גוגל ולברר מה שאת רוצה על השיטה? הנשמה הזו יש לה את המקום הזה בעולם וברוך השם העולם הזה גדול. לנו היא עזרה עם הילדה שכבר חשבנו דברים שלא נדע עליה והתחננו בפני מנהלת המכון וקיבלנו הפנייה למשהו אלטרנטיבי אשתי פנתה אליה בדמעות והיא התייצבה אצלנו עוד באותו יום!! ומאז חזרה השמש לזרוח עלינו כך שקשה שאת מתקיפה סתם ככה למה???

06/12/2006 | 08:55 | מאת: ליאן

ניסיתי למצוא את זאת שהופיעה באינטרנט - רציתי לשאול אם תוכלי לפרט קצת יותר על השיטה הזו ראיתי את מה שרשום למטה אבל אין שם הסבר איך זה רפלקסים? מה אני אמורה לעשות אני צריכה ללדת עוד חודש ונורא פוחדת מכל המצב החדש ואני ממש אהיה שמחה לשמוע כל דבר שיוכל לעזור לי ואם יש לך מפגשים שאפשר להגיע אליהם תודה!

06/12/2006 | 17:04 | מאת:

ליאן שלום רב ותודה על הפנייה, השיטה של גברת דנסטן עוסקת בזיהוי חמישה צלילים המופקים מתוך "רפלקסים של הגוף" בחודשי החיים הראשונים של התינוקות. למה הכוונה? כמו למשל פיהוק שלנו כשאנחנו עייפים, זהו סוג של רפלקס. היא בעלת שמיעה מוסיקלית אבסולוטית וברגע שנולד בנה התחילה לשמוע צלילים חוזרים בבכי שלו ואחרי ניסוי וטעייה קצרים ראתה שכל אחד מהצלילים מגיע בסמיכות לארוע מסוים. אחר כך היא בחנה את הצלילים והבינה שהם נובעים מתוך תנוחות מסוימות של הלשון והגוף. מיד אסביר: הצליל הראשון שהיא מתייחסת אליו הוא צליל: "נה" המעיד על רעב. צליל זה נובע מרפלקס היניקה שאיתו נולדים כל התינוקות. אם תדביקי את לשונך לחיך העליון ותנסי למשוך אותה אחורה תצרי אפקט יניקה. כשתינוק רעב הוא "מייצר" צליל זה ובמידה ולא נענה, הצליל הזה הופך להיות בכי מר שבדרך כלל מלווה בהרבה יותר "ננננננננננננהההההההההההה". בקישור שיש לתכנית של אופרה ווינפרי תוכלי לראות דוגמאות ברורות מאוד של הצליל. הצליל השני שהיא מתייחסת אליו הוא "אאו" שמאוד דומה לפיהוק למעשה... והבכי הספציפי הזה מחכה תנועת פיהוק. פה פתוח מלא ועגול. שלושת הצלילים הבאים קשים מעט יותר להפרדה אבל בעיניי אם הצלחת לזהות את השניים הראשונים הרי שעברת 80% מסך המשוכות שבדרך... השלישי הוא צליל ה"Heh" כאשר הדגש הוא על ההגייה של הה' ולא של הנ' כמו בצליל הרעב. צליל זה מעיד על חוסר נוחות על פי אותה גברת דנסטן. הצליל הרביעי הוא צליל ה"EAIR" ואם תנסי לחקות קולות של התאמצות בבית השימוש תוכלי לדעת בדיוק לאיזה צלילים אנחנו מכוונים. צליל זה מעיד על כאב בטן או גזים ובדרך כלל הוא צליל מתמשך יחסית. הצליל האחרון הוא צליל "Eh" שהוא צליל קצר מאוד ונובע מבעיית גזים "עליונים" או גרפסים. נסי לחקות קולות כאילו דבר מה נתקע בגרון ואת מנסה להשתעל קצרות בכדי להוציא אותו החוצה. זה בדיוק הצליל. זוהי כל התורה. כפי שציינתי מכיוון שאלו רפלקסים והתינוק מתחיל להתנהל באופן יותר עצמאי ככל שחולפים השבועות, הרי שהם הולכים ונעלמים. שלושה חודשים עד שלושה וחצי חודשים כתקופה שגברת דנטסן הכריזה עליה כיעילה ביותר. היא גם מציינת שיש תינוקות עם מגוון רחב יותר של קולות/צלילים. אני רואה את השיטה כמבורכת גם משום שאין בה כל נזק (במקרה הגרוע ביותר לא הצלחת לזהות את הצלילים) וגם משום שהיא מביאה אותנו באופן מודע יותר להקשיב לתינוק ולפנות אליו באופן יותר ישיר ויותר מכבד ומבין. אשמח לענות על כל שאלה נוספת, רק טוב.

07/12/2006 | 13:35 | מאת: ליאן

רציתי להגיד תודה גם בטלוויזיה אתמקסימה

שלום לכולם, עקב ריבוי לא צפוי של שאלות בנוגע לשפת התינוקות שמצאה אמא אוסטרלית בעלת שמיעה אבסולוטית אעלה בהמשך היום את כל הלינקים הנוגעים לעניין. שוב, לא מפתיע לגלות שהיצורים הקטנטנטים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים ולדעתי האישית, לנסות לבדוק האם השיטה עובדת עם הרך או הרכה הנולדת שלכם לא עולה דבר ושווה בדיקה... אחרי הכל, ידע הוא צבירה של ניסיון ולא כולנו אמהות לילד ה-11 שלנו או שגדלנו במשפחה מורחבת, לפעמים אנחנו צריכים את הקוד המפצח לעזור לנו להבין טוב יותר מה תינוקות רוצים מאיתנו. השיטה יעילה לשלושת החודשים הראשונים וכפי שציינתי, ארחיב על כך הדיבור מאוחר יותר היום רק טוב

03/12/2006 | 09:40 | מאת: אלינור

היי, רציתי לדעת איך זה מסתדר עם על התיאוריות להתפתחות שפה? אם תוכלי לדבר גם על מחקרים ולא רק על משהו שאמא אחת עשתה כי זה קצת פנטסטי מדי לאוזניי..

אלינור שלום ותודה על הפנייה, תוכלי להתרשם ראשונית מהשיטה בקישור הבא http://www2.oprah.com/videochannel/videochannel_player.jhtml?video=213&category=14 וכמו שציינתי, ארחיב יותר גם על עניין המחקרים ותאוריות התפתחות שפה מאוחר יותר היום. רק טוב.

האם יש dvd כזה לקנייה ? ואיפה?

30/05/2008 | 17:34 | מאת: שביט שחם

לאור ההצלחה העולמית וההתעניינות הגדולה שפת התינוקות דנסטן הגיעה סוף-סוף לישראל ! נשים בהריון ועד כחודש לאחר לידה יכולות לרכוש את הערכה הכוללת 2 שיעורים על גבי 2 תקליטורים עם כתוביות בעברית וחוברת הדרכה בעברית באתר האינטרנט - www.dunstanbaby.co.il ובקרוב ייערכו גם סדנאות באזור השרון והמרכז.

30/11/2006 | 21:28 | מאת: אילנה

היי בני בן חודש וחצי אני מתעניינת בסדנא בעיר מודיעין, בחודשים הקרובים. בעבר התעניינתי עם בני הבכור ולא נפתחה סדנא באיזור ולצערי פיספסנו את הגיל המתאים. אגב, ליבי, אשמח לארח בביתי קבוצה באם זה נראה לך אפשרי. אילנה

01/12/2006 | 17:19 | מאת:

אילנה אני חושבת שאפילו נפגשנו פעם. אגב, בהחלט אפשר לשתף את הגדול יותר, הוא יכול להיות העוזר הראשי לכל העניין. כרגע אנחנו מקיימים סדנאות בית במודיעין. אם מתארגנת קבוצה ודווקא המקום הוא המכשלה, יש לנו כמה גנים מתנדבים בעיר מודיעין. בנוסף, יש לנו מדריכה מקסימה באזור בשם הדס וגם אני אשמח לעבור לבקר :) אפשר ליצור קשר דרך האתר או למייל [email protected] שיהיה רק טוב.

02/12/2006 | 18:46 | מאת:

30/11/2006 | 20:37 | מאת: אורנה

אורנה שלום ותודה על הפנייה, אם תוכלי לפרט מהו "צפון" להגדרתך משום שיש כאלה שיגדירו את להבות חביבה כצפון ויש כאלה את נהריה.. יש לנו כמה מקומות שבהם יש פעילות שבועית ואשמח אם תצרי קשר כדי שתוכלי להגיע לאחת הפעילויות לראות ומשם אולי להמשיך. רק טוב

24/11/2007 | 23:34 | מאת: מאיה של נעה

29/11/2006 | 08:56 | מאת: אסתר

נכדתי בת שבועיים ובמהלך היום אינה ישנה יותר מחצי שעה רצוף. כאשר היא נרדמת לאחר בכי, היא לרוב מתעוררת אחרי חצי שעה. בלילה היא ישנה ארבע שעות ברציפות. במהלך היום (ובעיקר אחר הצהריים) היא מאד לא רגועה ובוכה הרבה. מה ניתן לעשות.

30/11/2006 | 11:02 | מאת:

אסתר שלום רב ותודה על הפנייה, התייעצתי עם אחות טיפת חלב לפני שהתיישבתי לכתוב לך ואני ממליצה בכל לב בגילאים הנמוכים משלושה חודשים לפנות לרופא ילדים ו/או לאחות טיפת חלב - אפשר גם בטלפון בכל בעיה קטנה כגדולה כי בדרך כלל אין לנו כלים להתמודד עם הקטנטנים האלו וחשוב לערב איש מקצוע. אם תוכלי לפרט את התזונה של הפיצית משום שזו היתה השאלה הראשונה שעלתה. מומלץ להכין רשימה קצרה של מה שהיא אכלה ולהראותה או לפרטה בפני רופא הילדים. כשמדובר בהנקה צריך להעריך כמה דקות בערך נמשכה ההאכלה. לפעמים צריך להעזר במשאבת חלב אם מדובר בהנקה משום שיכול להיות שהיא עדיין לא יודעת לינוק היטב ואז למרות שנראה שמשך ההנקה ארוך, למעשה היא אינה ניזונה היטב. בדרך כלל בעיות גזים מתפתחות קצת יותר מאוחר וצריך לבדוק עלייה במשקל. רופא ילדים יוכל לבדוק כללית את התינוקת ולהציע דברים אחרים והוא בוודאי מוסמך לעשות זאת היטב. בנוסף, כל אחת מטיפות החלב באזורך, בין אם הן מסונפות לקופות חולים או ממשלתיות יוכלו לעזור לך ולי נותר לאחל הצלחה מרובה. רק טוב

28/11/2006 | 10:11 | מאת: לנה

ליבי זוכרת שסימנת על הספר פתוח כמה פעמים? אז היום בוקר הוא עבר ממקום למקום בהליכה שהוע עובר מכורסא לכורסא בסלון - הוא עוד לא ממש הולך והגיע לדלת של המרפסת והסתובב אליי וסימן עם יד אחת לפתוח!! זה היה פשוט מרגש, לא יכולתי להתאפקא ושאלתי אותו מיליון פעם אם הוא רוצה לפתוח סיפרתי גם לגננת אז אני מתה לשמוע אם הוא יעשה את זה גם איתה

לנה תודה מחמם את הלב לשמוע. אשמח ל"עוד" :) רק טוב

28/11/2006 | 17:54 | מאת: לנה

אז הוא סימן את זה היום על חצי מהגן !!! היה כזה כיף לשמוע הוא הביא לגננת המון דברים רק כדילבקש לפתוח שנינו מחכים לשבוע הבא!!!!!!

25/11/2006 | 05:29 | מאת: אבא של איתן

ליבי שלום. ראשית אציין שזו פעם ראשונה שלי שלי בפורום המקסים שלך.יישר כח. בננו הקטן , נולד פג במשקל 1.800 בערך. ההתפתחות המוטורית שלו ,יחסית לגילו-טובה. הוא זוחל יפה ועומד על ברכיו(עדיין לא עומד). מבחינת השפה אני ואשתי קצת מבולבלים.אנסה להסביר.: איתן שלנו אוהב "לקשקש"-משמיע קולות מגרגר ואפילו מפנה את ראשו כאשר אנו קוראים בשמו. אבל מעבר לזה אנחנו לא מצליחים לראות הבנה אחרת אצלו.כלומר, הוא לא מגיב כשאנו מבקשים ממנו לבוא , או בקשה כמו תן לי ..... למעלה/למטה. עדיין לא אומר חצאי מילים כמו אבא/אמא . בעצם יש דבר אחד שהוא באמת עושה שאנו מבקשים - מחיאת כפיים. יש לנו תחושה כהורים שההתפתחות השפתית שלו וההבנתית שלו איטית ואנחנו חוששים לפספס אצלו משהו שאנחנו יכולים לגלות עכשיו.אציין שלאיתן יש אחות מקסימה בת שלוש.האם אפשר לגלות לילד בגיל כזה עיכוב התפתחותי. עד מתי כדי ל"לחכות" כדי לשלול אפשרות של בעית תקשורת. ושאלה אחרונה - אם תוכלי להסביר לנו בקצרה על שפת הסימנים הדואלית. תודה ליבי , ואבקש את הבנתך וסליחתך על ה"מגילה" כתבתי בפנייך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב ותודה על הפנייה, אקדים ואומר שגם אני נולדתי בסביבות המשקל של איתן והיום תתקשה לזהות זאת ובכל זאת עברו אי אלו שנים מאז (יותר מ-30) וההתפתחות הרפואית בטיפול בפגים התקדמה לעין שיעור. ציינת את גילו של איתן אבל לא את גילו המתוקן. בצורה סטטיסטית גסה אגב, בנים בדרך כלל קצת מאחרים בתחילת דיבור ביחס לבנות. עצם העובדה שאיתן מוחא כפיים מסמנת טובות, כמו גם ההברות שהוא מקשקש והתגובה לשמו. יכול להיות שלאיתן יש קשיים בתכנון דיבור או קשיים בהבנת שפה. אני ממליצה לקבוע פגישה עם קלינאית תקשורת באחד מהמכונים להתפתחות הילד בסביבת מגורייך. לצערי יש להם תורים ארוכים מאוד, ולכן עדיף שקביעת הפגישה תעשה במהרה. השיטה שאני עובדת בה עוזרת לפעוטות להבין שפה ואנחנו עובדים בשילוב עם רוב המכונים להתפתחות בארץ. זהו בהחלט אחד מהאמצעים להתערבות מוקדמת לקידום שפה *מדוברת* ומשתמשים בו הרבה גם לאבחון מדויק יותר. היופי בשיטה שאין היא דורשת עזרים מיוחדים או הנחיות מסובכות; היא קלה ונוחה ליישום. אם תוכל, אני תמיד ממליצה לצלם את איתן במספר סיטואציות כדי שיהיה קל יותר להבין במה מדובר ברגע שתגיעו לאיש מקצוע כזה או אחר. קשה מאוד להביא פעוט לשיתוף פעולה במקום שהוא זר ולא מוכר ומכאן שגם קשה יותר להבין את המצב לאשורו. צילום פותר זאת בקלות. בכל מקרה, אאחל רק טוב.

סליחה, לגבי השיטה, אתה מוזמן להציץ באתר שלנו ובמיוחד בחלק של ה"דוגמאות" בכדי להבין טוב יותר במה מדובר. www.sfatm.com

שלום לך, חברה שלי היתה אצלך בהרצאה ביום שני ונכנסתי לאתר שלך ורציתי שלאול מה התוכנית שלך עם גנים. זה שנתי? יש קורס לגננות שיש לו זיכוי אקדמאי? כמה זה עולה? אני רוצה לשמוע פרטים ואין כלום על זה באתר

שלומית שלום ותודה על הפנייה, חברתך היתה בכנס של ארגון מעונות יום צפון ושם דנתי על תכנית העבודה. אשמח לשוחח איתך על כך בטלפון. אם תכווני אותי במדויק איזה מידע את מחפשת אענה על כך בשמחה. רק טוב

20/11/2006 | 00:26 | מאת: יעל

היה מדליק. בחיים לא שמעתי קודם על מה זאת עושה אבל שווה. ליאת אמרה שיש לך חומרים הביתה ורציתי לשמוע עוד. עוד..... חהחהחהחחה

20/11/2006 | 09:37 | מאת: ליבי כץ-משיח

תודה רבה ליעל :) מאוד נהניתי מכל הקטנטנים ואני מקווה לראותכם במפגשים הבאים בתל-אביב. רק טוב.

15/11/2006 | 12:17 | מאת:

17/11/2006 | 04:35 | מאת: איילת

ליבי, נפגשנו בתערוכה בלאס ווגאס והבטחת לשלוח לי את המאמר לגבי חינוך מיוחד והשוואה של שפת הסימנים וPECS השארתי לך כרטיס ביקור ואשמח לשמוע ממך בקרוב

17/11/2006 | 23:43 | מאת:

איילת שלום, שלחתי את המאמר בפקס. אני עדיין עובדת על תרגומו לעברית ואפרסם אותו כאן ובאתר - פרופסור טינקאני רוצה לפתוח קבוצת מיקוד למחקר ואולי זה יכול להיות פתח להשתלבות שלך בעניין? בכל מקרה רק טוב ואשמח לשמוע עוד.

06/11/2006 | 12:51 | מאת: ערבי נחל

ליבי, הייתי בשבוע שעבר בשעת סיפור עם הדס, שרתי ונהניתי אבל זה היה שונה ממה שראיתי במפגש איתך. מה הנכון? היא מדריכה שלך מוסמכת?

06/11/2006 | 14:22 | מאת:

שלום ל"ערבי נחל" ותודה על הפנייה, חייכת אותי :) התשובה שלי קצת מורכבת אבל בבקשה קבלי אותה בסבלנות משום שיש לה מסר. יש "שיטה" מאחורי ההתנהלות שלנו אבל היא מגיעה ב***כלים**** שניתנים להורים ולפעוטות ולא בצורת חוקים של 1 2 3 4... ***יש*** כמה כללים שמאוד חשוב שלא לחרוג מהם. החשוב ביותר - לא להגזים עם הסימנים. לא בכמות לא בהדגשה שלהם לא בניסיונות לקבל אותם חזרה מהילד. באותה נשימה גם אסור וכאן זה *איסור* להמציא סימנים "על הדרך". אם החלטת לעשות סימן "חדש" תחשבי איזה השלכה יש לכך. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בהורים שסיפרו לי שהמציאו משהו ולא זכרו אותו אחר-כך. אין צורך להמציא כי לא צריך להרחיב כל כך. זה כמו להמציא מילה חדשה באנגלית - האם תעלי זאת על הדעת? תינוקות רוצים להבין אותך. לשם כך את צריכה לדייק בתנועות שאת עושה איתם, ובדיוק בגלל זה חשובה כאן האיכות. אם תסמני המון סימנים יחד, אני בטוחה שבתור אדם *שומע*, לא תתמידי בהם ולא תחזרי עליהם באופן מלא וראוי. אם תבחרי מספר מצומצם של סימנים זה יקרה והתוצאות ייראו היטב... כל אחת מהמדריכות שלנו קיבלה כלים לעבוד בצורה עצמאית. החשיבות בשונות הזו בין המדריכות היא ביכולות של כל אחת מאיתנו להביא מ**עצמה** למפגשים. אם המדריכות עושות בדיוק מה שאני עושה, הדברים לא יכללו בהכרח את המקום של האהבות שלהן להתנהלות במפגשים. זה הרבה יותר קשה, זה תהליך הרבה יותר ארוך אבל נכון. עובדה. האם נהנית מהשעור שלי? אני מקווה שכן. האם נהנית מהשעור של הדס? אני בטוחה... רק טוב.

02/11/2006 | 23:29 | מאת: חני

שלום, האם שפת הסימנים יכולה לעזור בהליך המתיש של הרדמת הלילה של תינוקת בת שנה? אם כן, האם תוכלי לתת כמה טיפים?

03/11/2006 | 00:19 | מאת:

חני שלום ותודה על הפנייה, השימוש בסימנים יכול לעזור לתינוקת שלך להבין טוב יותר את התהליך של לקראת השינה, אבל מניסיוני, תינוקות ישראליים נוטים לסמן "לישון" על כל מי שבסביבה ובאופן מועט *מאד* על עצמם. כך שהם ישמחו לסמן לך שאבא "ישן", החתול "נרדם" והאח הגדול עומד לישון. עליהם הסימן הזה ייושם רק במקרים בודדים. זן מוצלח וטבעי של סוללות נטענות מהסוג שלא נגמר לעולם... מאוד חשוב וגם לי נאמר בזמנו - "להסביר" באופן כללי את העובדה שהשינה מתקרבת באמצעות תהליכים שונים - כל אחד לפי טעמו הוא: מכבים חלק מהאורות בבית, עושים סיבוב ועוברים בחדרים להגיד לילה טוב לחפצים אהובים ואפשר אפילו לראות שהשמש הלכה לישון, לילה טוב שמש, להגיף את התריסים וכו'. אמבטיה לפני וכמובן החשוב מכולם, סיפור לפני השינה.. סיפור לפני השינה: אין מילים בפי לתאר את חשיבותו של סיפורונציק לפני השינה גם בגיל צעיר מאוד, הכוונה לחודשים הראשונים. ההמלצה שלי היא להתמיד בסיפור מסוים במהלך שבוע בכדי ליצור היכרות עם הסיפור הספציפי. מתוך ההכרות ראשונית מגיעה היכרות שניונית טובה יותר עם ספר ומה טוב אם גם ניתן לשלב בכך סימנים... לילה טוב.

03/11/2006 | 16:23 | מאת: אפרת

31/10/2006 | 11:46 | מאת: חוה

שלום שאלתי היא מה צריך לאכול ילד בן 9 חודשים אשר יונק בבוקר ובלילה כמה ארוחות אילו ארוחות ומה לגבי שתייה בתודה חוה

חוה היקרה, אינני מומחית לתזונת תינוקות וחלילה שאמליך לי כתרים שלא לי. אפשר לפנות לטיפת חלב ולבקש פגישה עם דיאטנית קלינית מוסמכת. בדרך כלל אמורה להגיע פעם בשבוע לסניף ואת רק צריכה לתאם פגישה מראש. יש גם דיאטניות של הקופות השונות. לגבי מקומות פרטיים או מקומיים: המלצה אישית - אם את מאזור המרכז הרימי טלפון או הגיעי לבית ממ"ש בשיכון דן. זהו מרכז לאמהות שמנהלת אותו אישה חמה בשם אלן שיין. הם נמצאים ברחוב הרוגי מלכות ליד קריית עתידים, יש שם הרבה חנייה והאנשים טובים מכל הבחינות. הם בדרך כלל לא גובים כסף או סכומים סמליים בלבד ואני בטוחה שייענו לכל בקשה בין אם עזרה פיסית או מידע. אני יכולה להמליץ בחום גם על מרכז קטנים גדולים ברעננה אבל שם אני עובדת ומעבירה חוגים ולכן אולי יהיו כאלה שימצאו בכך טעם לפגם. יש מרכז נוסף בשם מעגל משפחתי שהם טובים מאוד וממוקמים בהוד השרון. בכל המרכזים שמניתי - יש אנשי מקצוע לגיל הרך שמוסמכים לענות על השאלות שלך. אגב מההתנסות האישית שלי, הילדונת הפרטית שלי פשוט לא אכלה במהלך השנה הראשונה מלבד הנקה. בקושי בקושי למרות שביקורי הסבתות הותירה עליה את חותמן... אני הייתי מאוד מודאגת מכך, מה גם שהיתה ירידה מתמדת באחוזוני המשקל מאחוז מאוד גבוה למתחת אחוז 5% בסוף השנה הראשונה...לאחר כמה שנים של מריטת שערות (שלי) היא התחילה לאכול כמו שצריך. הדבר הראשון שרופא ילדים יציין בפנייך או ישאל באופן ישיר, האם הילדון שלך מתנהג כמו תינוק ממוצע? למעשה, האם את מודאגת מהתזונה שלו ואם כן למה? האם באספקטים אחרים של ההתנהגות של הילדון את רואה שינוי כתוצאה מהתזונה? האם הוא חיוני, משחק, סקרן, מתעניין בסביבה? הם תמיד ממליצים להגיע אליהם עם מחברת מעקב שבה את מתארת את התזונה של הילדון במהלך הימים האחרונים בכדי לתת להם אינדיקציה יותר ברורה (בין אם רופא או דיאטנית) על הכמויות אותן התינוק צורך. לפעמים לנו זה נראה מעט מאוד, אבל להם זה מספיק ולפעמים אנחנו מפספסים. בוודאי ישאלו גם על כמות חיתולים רטובים כמו גם מספר יציאות והאם הן סדירות. בכל מקרה שיהיה רק טוב

27/10/2006 | 11:40 | מאת: חגית

רציתי לדעת אם הגעתי למקום הנכון לשאול לגבי התפתחות התינוק?

27/10/2006 | 16:55 | מאת:

חגית היקרה שלום ותודה על הפנייה, שאלה מעניינת שאלת. אני מבטיחה שאם לא אדע לענות מידיעותיי אגיד... אנא שאלי אם כך. רק טוב

26/10/2006 | 11:50 | מאת: Lehava

I dont have a hebrew writing option at work but wanted to express my deepest appreciation to you as you demonstrated to us yesterday Long after you left we were still talking of combining PECS with the basic signs you introducted to us. This is a refreshing idea. I want to get the review for Sign language usage according to NAS. Can you please direct me to the review? If this is all true than I have a few kids I would want to revise together.

לקריאה נוספת והעמקה
26/10/2006 | 16:35 | מאת:

תודה נחמד לשמוע. מקווה שייצא לנו לעבוד ביחד עם הילד וההורים השארתי במכון את הספר של מיריק שניר מרים והים ואבקש אם אפשר לשמור לי אותו בצד. תודה שוב ליבי

24/10/2006 | 14:12 | מאת: מירה

שלום אנו הורים לתינוקת מקסימה ונוחה בת שנה וחודשיים ומצפים לתינוק/ת נוספ/ת בעוד חודש וחצי (כל יום קורים ניסים...). ביתי ילדה נוחה ומאושרת ובחברת תינוקות קטנים אצל המטפלת ואפילו אורחים צעירים שמגיעים אלינו - היא מפגינה המון אהבה לתינוקות - מנשקת מחבקת משמיעה קולות של חיבה, כך גם מחבקת כל הזמן את בובתה. היא ילדה מבינה ומפותחת בכל המובנים - רצה, משתוללת, אומרת מספר מילים, מבינה הוראות, עירנית לסביבה - כל פעם שעובר מטוס או ששומעת חתולה מגיבה בהתאם. אני תוהה: 1. האם עלי להכין אותה שיוולד לה אח/ות? אם כן, מתי וכיצד? בד"כ כשאבא שלה מגיע הביתה אני מספרת לה על כך כחצי דקה לפני שהדלת ניפתחת וכך היא מקשרת בין המלל למציאות, האם נכון לנהוג כך גם לגבי הלידה? 2. ביתי קשורה מאוד לאביה ומעדיפה אותו על פני, ובעלי מטפל בה באמת בשמחה - מקלח יום יום, משתולל איתה, ומגיל חצי שנה קם אליה בלילה לתת לה בקבוק. האם סביר שהיא לפתע תקנא כשאני אניק או אטפל בתינוק? וכיצד עלי להגיב? סליחה על האריכות, ואשמח גם לתגובות של קוראות עם ניסיון דומה...

24/10/2006 | 20:15 | מאת:

מירה שלום רב, אני מתנצלת אך אינני מבינה גדולה בנוגע לשאלה שהעלית. די בכך שאגיד שלי יש ניסיון רק עם ילד אחד... ניסיון אישי שלי. מכיוון שלצערי זה אינו תחום ההתמחות שלי או מהעניינים בהם עוסק הפורום לא אוכל לענות לך היטב וההודעה תוסר בעוד יומיים. רק טוב.

23/10/2006 | 17:54 | מאת: שלומציון

שלום.רציתי לדעת האם ילד בן שנתיים וחודשיים שמבין מה מדברים אליו .ילד עירני ורגיש ,הולך לגן שנה שניה ולא מדבר בכלל עדיין רק ג'יבריש. האם זה נורמלי ?

24/10/2006 | 07:45 | מאת:

שלומציון שלום ותודה על הפנייה, אענה מאוחר יותר בפורום אבל הייתי ממליצה לשלול בעייה באבחון אצל קלינאית. יכול להיות שיש לו איחור בתחילת דיבור וזה בסדר גמור, רק שאם יש בעייה צריך לבחון את זה ולטפל מהר. יש ברשת את אתר קלינאי התקשורת הישראלי שתוכלי לברר כיצד ניתן לבצע אבחון מהיר. מלבד ההבנה המלאה שהוא מראה, האם יש בו תסכול על כך שאינו מדבר? האם הוא מחווה סימנים - בין אם מומצאים על ידו או לא? אשמח לשמוע עוד פרטים ובכל מקרה אאחל לטוב

22/10/2006 | 09:36 | מאת: רבקה

רציתי לדעת אם ברחובות יש מקום בו אוכל להגיע עם הבת שלי? ורציתי גם לדעת אם זאת את שדובר עליה באושרת קוטלר? חברה שלי הייתה אמורה להגיע לשעת סיפור שלא התייקמה בסוף.

22/10/2006 | 10:21 | מאת:

שלום לרבקה ותודה על הפנייה, שעת סיפור זה בהחלט אנחנו. לא ידוע לי על שעת סיפור שהתבטלה - היתה פעם אחת ויחידה שארוע כזה התרחש וזה היה בגדרה ופיצינו את המשתתפים שנרשמו מראש. זה בהחלט ארוע שלמדנו ממנו הרבה ולא חזר על עצמו . אנחנו בתנופת פעילות ברחובות ויש לנו גן ילדים שנפעל בו בקרוב כמו גם מספר מתנס"ים שהתחלנו בהם הרשמה. את מוזמנת לפנות לאתי נאמן לגבי אושרת קוטלר מדובר בענת צחר שעובדת בדיאדה. אנחנו מכירות היטב ועברנו כברת דרך משותפת. אני חושבת שאפשר להינות משני הדברים בצורה שונה ואת מוזמנת לנסות. ענת שמה יותר דגש על הסימנים ואני יותר על הסיפוריות. מקווה שעניתי ובכל מקרה רק טוב

01/11/2006 | 10:09 | מאת: אתי נאמן

אתי נאמן 0544478080 אחראית על פעילות לגיל הרך בכל האזור.

18/10/2006 | 14:13 | מאת: המודאגת

שלום רב לכם הילד בן שנה ו-3 חדשים אינו מגיב כשאני קוראת בשמו. בדיקת שמיעה תקינה.אני מנסה בכל הזדמנות לקרוא בשמו גם כשהוא מסתכל בטלויזה והוא לא מגיב בכלל. ולא מפנה את ראשו אלי. אנא תשובתכם בהקדם כי אני מודאגת . תודה מראש המודאגת

שלום למודאגת. יש לי עצה שלמדתי בארצות הברית שמאוד מאוד עוזרת להעריך מצבים. אם יש באפשרותך להציב מצלמה בחדר המרכזי בו הילד נמצא במהלך מספר שעות ולתעד מספר סיטואציות - זמנים שונים ועל פני מספר ימים (גם אם סיטואציות קצרות), תוכלי להתרשם בעצמך מהמצב, קודם כל את לבד. אין מי שמכיר את הילד היטב כמוך. זה אחרת להיות חלק מהסיטואציה ואחרת לשבת ולראות את זה כצופה מהצד. שנית שאינה קשורה להתרשמותך, הייתי לוקחת את הילד לאיש מקצוע לגיל הרך שהיה איתו בקשר במשך הזמן הזה. דעה מקצועית. רופא ילדים הוא הכתובת הראשונה שלי. אגב, גם לו/לה יהיה הרבה יותר קל להעריך את המצב אם תגיעי אליו עם תיעוד. תוכלי להראות לו ממה *בדיוק* את מוטרדת. יכול להיות שבדיקת השמיעה שערכו לילד לא היתה מוצלחת/מדויקת מספיק. אני אישית מכירה ילדון מקסים וסופר אינטליגנטי שעבר באופן מושלם שתי בדיקות שמיעה. לא אחת, שתיים. הוא שם לב לאן הנוכחים מפנים את הראש ועקב אחריהם ברגישות... ועדיין, יום אחד אימו טרקה לידו את הדלת והוא לא מצמץ. אז ערכו לו בדיקה מקיפה וגילו שיש לו לקות מרשימה בשמיעה. לא להשמיע קולות אדירים בכוונה! *זה* יכול לגרום לבעיית שמיעה... אני לא צוחקת גם בזה כבר נתקלתי. ואת צריכה לקחת בחשבון שיכולה להיות בעייה כזו או אחרת. אני מקווה ב*כל* לב שזה אינו המצב. אם זה כך, הילדון שלך עדיין קטן מאוד ויש עוד זמן לתפוס את הבעייה "בחיתוליה" - עכשיו זה הזמן הקריטי לפעול. לא לדחות דברים אלא להיפך. אני אומרת את זה מהמקום הכי טוב. אשמח להשאר בתמונה ומקווה לעזור בכל מקרה. רק טוב

22/10/2006 | 10:29 | מאת:

שלום למודאגת, קראתי שוב את התשובה שלי והיו חסרים לי מספר פרטים לענות טוב יותר אם תרצי. לא ציינת אם הילד יוצר קשר עין והאם הוא התחיל להרכיב מילים. אלו שני פרמטרים חשובים שתישאלי עליהם בכל מקרה. למעשה תישאלי אם הילדון שלך הצליח ליצור איתך סוג כזה או אחר של תקשורת. בין אם במחוות ידיים כמו הם הם הם עם יד לפה כשהוא רעב, ביטוי מילולי של מילים "את זה", לא כניד ראש וכו. לי יש במשפחה ילד מיוחד ואהוב שהתגבר על קשיים מרובים והיום הוא מדבר ושואל ומביע ויש לו עוד כברת דרך ללכת אבל אין ספק שזיהוי הבעייה בגיל המוקדם הובילה אותו למקום הרבה יותר טוב, יחד עם הורים קשובים מאוד. את מוזמנת להתקשר אליי אם תרצי לטלפון: אפס חמש שבע, שש שלוש שלוש אפס אפס שבע שבע.

06/12/2006 | 22:48 | מאת: אמא פעם שנייה

לפני כ-5 שבועות ילדתי בת מקסימה הלידה עברה בשלום וגם מהלך ההיריון היה תקין , אבל יש דבר אחד שמטריד אותי מאוד , התינוקת לא מחייכת , האם זה מעיד על פגם כלשהו בהתפתחות?

18/10/2006 | 12:10 | מאת: איריס

ברצוני להקדים ולהגיד שהעבודה שאת עושה רואים שאת עובדת ועושה משהו שאת מאמינה בו ועושה אותו מכל הלב והרצון הטוב לעזור לילדים ולתינוקות שעדין לא יכולים לבטא את עצמם בדרכים הכי קלות שהם מכירים (בעזרת הידים) וכך הם לא מתוסכלים כמו בתי הקטנה שבמשך כמעט חצי שנה היתה מאוד מתוסכלת מכך שלא בעלי ולא אני מבינים מה היא רוצה עד שהמליצו לי לפנות אליכם כאשר בוקר אחד פשוט בכיתי מרוב תסכול וישר נקבעה לנו פגישה איתך שאפילו טרחת ובאת עד אלינו והיית קשובה לתסכול של הילדה ושלנו ובשתי פגישות כאלו פתרת לנו את רוב הבעיות שהיו. היום היא משתמשת בשפת הסימנים ואנחנו מגיבים לבקשות שלה לפי הסימנים שהיא מסמנת וזה עוזר לנו ולה מאוד מאוד והבית כולו רגוע ושלו יותר מאז. אז תודה רבה ותמשיכי כך כי את עושה עבודת קודש ושוב תודה טופז ואיריס

18/10/2006 | 22:01 | מאת:

איריס היקרה דרישת שלום גם לש. הגדולה ותודה מקרב לב על ההודעה מחממת הלב. אשמח לשמוע עוד על טופז. רק טוב

16/10/2006 | 20:43 | מאת: קורן

בני בן השנה משחק עם עצמו יפה מאוד, וכמעט אין זה משנה מה מעשיו, ברגע שרואה אותי חולפת לידו, הוא פורץ בבכי. מדוע? וכיצד עלי לנהוג?

18/10/2006 | 21:59 | מאת:

קורן שלום ותודה על הפנייה, אני חייבת שוב לסייג את התשובה שלי בכך שאני מביעה את דעותיי האישיות כאן כאמא ואין בכך ניסיון להציג עצמי כמומחית לנושא אותו העלית. שאלה ראשונה: האם בנך כבר רכש את ההבנה לגבי קביעות האובייקט? קודם כל הייתי מנסה לשחק איתו לא מעט ב"קוקו" כשאת השחקנית הראשית - בכדי להבהיר לו שאמא לא "התפוגגה" אלא הלכה לרגע. האם את נמצאת איתו במהלך היום או שהוא נמצא במסגרת? אם הוא נמצא במסגרת, הייתי משתדלת לקחת אותו לאחר שעות הפעילות שלו ולבלות זמן משותף למשחקים יחד, ואז - אחרי שהוא קצת "גמע" מאמא לתת לו לשחק לבד. ולראות האם ההתנהגות שלו כלפייך משתנה כשאת "נכנסת" לפעילות כאשר הוא משחק לבדו. באופן כללי, תינוקות בגיל הזה לא משחקים לבד יותר מדי. תוכלי לציין איך הוא מעסיק את עצמו? אישית לא ראיתי תינוקות שמעסיקים עצמם לבד יותר מ20 דקות גג וגם אז זה היה כשאמא בקרבתם. למה הכוונה כשאת עוברת? הוא פתאום שם לב אלייך כשאת בסביבה? ושאלה אחרונה, הבכי שלו - איך היית מגדירה את הבכי הזה? יש להם סוג של בכי שהם עדיין לא החליטו מה הם רוצים. יש בכי של רעב ויש בכי של כאב ויש בכי של עלבון מר. אולי בזיהוי הבכי תוכלי לתת לעצמך את המענה הכי טוב. בכל מקרה, רק טוב.

14/10/2006 | 07:28 | מאת: איילת

שלום ליבי. ראיתי את האירוח שלך ב"תפוז" ועיינתי קצת באתר "שפת אם". אני עכשיו בהריון (ראשון), חודש ששי, ומוצא חן בעיניי הרעיון לתקשר עם התינוק. 1. באירוחים שלך בתפוז ראיתי אותך מסמנת. אבל אני מעוניינת לראות תינוקות שמסמנים בחזרה. האם יש באיזשהו מקום (גם באנגלית יהיה לי בסדר) תמונות של תינוקות מסמנים? 2. אני מבינה שהשפה מיועדת לתת לתינוק אמצעי תקשורת בשלב הטרום-מילולי. רציתי להבין, איזה גיל זה? מגיל ארבע חודשים(בגיל זה התינוק כבר מסמן או רק מתחיל ללמוד?) ועד מתי אין מלים? (בעוונותיי שכחתי באיזה גיל לומדים לדבר). תודה!

14/10/2006 | 23:06 | מאת:

איילת שלום ותודה על הפנייה, קודם כל מזל טוב. לגבי תינוקות, מאוד קשה לתפוס אותם מסמנים. מצאנו תינוקות שמשתפים מאוד פעולה בצילומים ותוכלי למצוא חלק מהם בספרים שלנו "סימנים של אהבה" שמראים לא מעט תינוקות ופעוטות מסמנים את הסימנים הבסיסיים הראשוניים. מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד נגד פוזות למצלמה ועוד יותר נגד העמדות של תינוק מול מצלמה. סיטואציה כפויה זה בדיוק ההיפך ממה שאני גורסת לו בכל אספקט, משום שזה מביא את התינוק למקום שאולי הוא לא רוצה להיות בו והופך את החוויה הזו של הסימנים ובכלל למשהו מחייב... מקווה שהבהרתי את עצמי. אף פעם לא אמליץ לבקש מתינוק : תעשה חלבחלב חלבחלבחבחלב..... וזה נכון גם לגבייך - אף פעם לא לעמוד מולם ולעשות שעות "חלב" חלב חלבחלבחלבחלחבלחב... זה מוציא את כל החשק והיופי ומביא את הדברים למקום של חובה, דידקטיציה, מסגרת, רשימת מטלות. ראשית, הם הרי עושים הפוך ממה שמבקשים מהם (חוקי מרפי), אז בדיוק כשאת רוצה להראות את הסימנים החדשים, הם מתעניינים בכפתור על החולצה של השכנה... או לא קשובים לך או לא רוצים לשתף פעולה.. וזה בסדר גמור בכל מה שקשור לשיטה. לא ראיתי תינוק לא מסמן אחרי מספר מפגשים שלנו יחד ותוכלי לשאול אמהות מרחבי הארץ, בין אם מקיבוץ גבעת חיים איחוד, טירת הכרמל, חיפה, רעננה, הרצליה, עומר, ואשדוד וכו'. אם עושים את זה נכון *כולם* נהנים והלמידה מתבצעת כבדרך אגב, "בדלת האחורית". אם תרצי, יש לנו מספר קטעי וידאו שלנו, אבל תצטרכי לראות זאת אצלי משום שחל חסיון על התינוקות שצולמו ויש גם חברה אמריקאית שהחלה את כל התהליך לקידום השיטה ובאתר שלה תוכלי למצוא 5 דקות של תינוקות מסמנים. www.sign2me.com ומשם לבחור בחלק המולטימדיה. לקח מעל חצי שנה לצלם את הסרט הזה, כי שוב, קשה מאוד לתפוס תינוק בסיטואציה נוחה. הם מאוד אוהבים להתמקד במצלמה ברגע שהיא באזור... גם לי יש כמה תמונות של הילדונת שלי וכמה סרטי וידאו מועטים מאוד בכל הנוגע לשיטה, משום אותה סיבה בדיוק. לעומת זאת, יש לי מספר גדול מאוד של עדים :):):) שיוכלו להעיד על הזדמנויות מרובות שיצא להם לראות אותה מסמנת. בכלל, אני חושבת שזו ההצהרה החזקה ביותר שיש לי - עשיתי את זה עם הילדונת שלי. אני לא מוכרת לך תיאוריה שקראתי במקום כזה או אחר. מתחילים בגיל 4 חודשים - זו ההמלצה שלנו, בכדי שיוכלו להחזיר סימנים מגיל חמישה וחצי חודשים עד חצי שנה לערך. והם מתחילים במילים "שלמות" ב*ממוצע* והדגש הוא על ממוצע סטטיסטי בסביבות גיל שנה. כמו תמיד, ישנם תינוקות עם 10 מילים מדוברות בגיל שנה ויש המתחילים לפתח מילים שלמות בגיל שנה וחצי וגם כמובן, כאלה המקדימים לדבר. לעניין השיטה, אנחנו עוזרים להם להבין טוב יותר את העולם מסביב. אם אתייחס לשאלתך ברובד העמוק כפי שהבנתי אותה ואת תמיד מוזמנת לתקן אם לא כך הוא הדבר, הרי שגם אם לא יסמנו (ואין סיבה שלא יסמנו) הם מגיעים למקום טוב יותר - משום שאנחנו מקריאים להם יותר סיפורים בצורה חיה ונעימה, שרים להם שירים ומקשרים באורח חוויתי משמעויות למילים. נותנים להם מכלול שלם של הבנה. הדבר משליך על הרבה אספקטים ומוריד מהתסכול הנלווה לצורך שלהם ושלנו בהבנת הצרכים והרצונות שלהם. בכל מקרה רק טוב

15/10/2006 | 10:04 | מאת: איילת

תודה על התשובה המפורטת.

12/10/2006 | 00:30 | מאת: מור

האם ישנו קורס בנושא באיזור הקריות? אם כן היכן ומתי?

12/10/2006 | 01:27 | מאת:

מור שלום ותודה על הפנייה, היה קורס באזור הקריות ועכשיו אנחנו אוספים אמהות לקורס נוסף. את הקורס הזה תלווה פסיכולוגית התפתחותית שמשתתפת איתנו בפרוייקטים בגני ילדים בקריות כך שבכל מקרה נצא מועשרים :) את מוזמנת להתקשר אלינו ביום שני לברר פרטים נוספים או לשלוח פרטים למייל [email protected] רק טוב.

12/10/2006 | 04:49 | מאת: ורד

אנחנו עדיין מחכים לראות את הוידאו מהסמינר! אני נורא רוצה לראות את שלי

10/10/2006 | 16:09 | מאת: לי

מאיזה גיל מומלץ להציב גבולות לילדים ואיך עושים זאת? האם ניתן לחנך תינוק בן 4 חודשים לא להיות על הידים כל היום וללמוד להתעסק עם עצמו

11/10/2006 | 09:18 | מאת:

לי שלום ותודה על הפנייה, דבר ראשון, יש למעשה שתי שאלות שהעלית. איך ללמד תינוק להעסיק את עצמו מגיל צעיר ושאלה שנייה, מאיזה גיל מומלץ להציב גבולות. לגבי החלק השני, יש הרבה מאוד גישות שונות לחינוך ילדים. אם לא נתקלת הרי שתתקלי במגוון רחב מאוד של תשובות בין אם מאנשי מקצוע או הורים "מנוסים" כשתעלי את שאלת הגבולות. החוכמה היא לבחור מה שנכון לך ולתינוקך, מלבד העובדה שגיל ארבעה חודשים הוא עדיין גיל צעיר מאוד. ולפני שמתחילים בהחלטות לקביעת גבולות צריך לפסול בעיות או כאבים של התינוק, גיל ארבעה חודשים הוא גיל בעיות גזים ידועות ואין להם עדיין מנגנונים להתמודד היטב עם הבעייה הזו מלבד להעזר בגדולים. קצרה היריעה מלמנות את כל הגישות ובעודני מקלידה כאן צצות לי עוד ועוד גישות ועוד התנגדויות לכל אחת מהן.... שביל הזהב נמצא בין פינוק מוגזם לעצמאות אבל החוכמה הכי גדולה היא לתת לילד גם גירויים מאיכות טובה ובאותה נשימה גם מעט מרחב של שקט ושלווה ומיד אפרט: אנחנו חיים בעולם שכמות הגירויים בו היא אדירה וכל יציאה לגינה או לרחוב או חברים מלווה בהרבה מאוד צלילים חדשים וצבעים ומראות. הצעתי היא לנסות ולהקצות פינה אחת קבועה למשחק של הילדון שתפרשי עליה שמיכה ומספר מועט של צעצועים שלא יתחלפו במהירות. מרחב מוגן בכריות למשל, כזה שלא מאפשר נפילה וחשוב מאוד שבו את נראית ונמצאת בסביבתו, מרחב כזה נותן לתינוק אפשרות גם לחוש אותך בסביבה וגם להתנסות במעט זמן עצמאי, שלא על הידיים. לאט לאט לנסות להרחיב את מסגרת הזמן במקום הזה. התינוק צריך להתרגל לפינה הזו כך שתזדקקי למעט סבלנות. דבר נוסף שנכון לי ולתפיסת עולמי הוא שקט מסוג אחר. לרוב, ברגע שתינוק נחשף לגירוי חדש, למשל חיה או צעצוע חדש אנחנו נוטים לתמלל לו את הגירוי באופן מיידי: תראה חמודי, זה חתול, חתול עושה מייאו, איזה זנב, איזה פרווה יש לו וכו'. עם צעצוע חדש זה עוד יותר בולט, אוי תראה, אם לוחצים כאן זה עושה אורות, אתה רואה איך לוחצים, הנה אמא לוחצת ויוצאת מנגינה, כאן יש אדום וצהוב וכתום, וואו, איזה יופי... התיאור שלי נראה מוגזם אבל במהלך שנות ההורות שלי שבהן באופן טבעי את שמה לב הרבה יותר לסביבה ההורית, אני לא חושבת שנתקלתי ביותר משתי אמהות שלא עשו בפניי את הטכס הזה. שלא תביני לא נכון, אני בעד התמלול הזה באופן מלא *אבל* *אבל* אבל אבל אבל אחרי 3 דקות שבהן לתינוק יש את הזמן להתרשם בעצמו. המקום הזה של השקט לתת את הזמן להתרשמות ראשונית חדשה הוא מופלא. מעניק לתינוק לבחון את הדברים בעיניים שלו ולנסות ליישם התנסויות חדשות שלאו דווקא תכננו אותן. אלו הן מחשבותיי ותקווה שעזרתי במעט. רק טוב

חיפשתי בכל תפוז

לקריאה נוספת והעמקה
05/10/2006 | 23:42 | מאת:

שלום לסבתא החביבה, הקישורים מופיעים בדף הדוגמאות באתר שלנו. את מוזמנת: http://www.sfatm.com/he/Samples רק טוב.

04/10/2006 | 15:27 | מאת: מיכל

ליבי שלום רב האם נפתח בזמן הקרוב קורס באיזור הרצליה. במידה ולא, האם ניתן ללמוד את שפת הסימנים מהספר אותו ניתן לרכוש בשילב בצורה מספקת?

04/10/2006 | 23:38 | מאת:

שלום למיכל ותודה על הפנייה, יש לנו כל יום שני בבוקר מפגשים במחשבות קטנות שהיא חנות ספרים מקסימה על גבול רמת השרון והרצליה. בחנות יש מעין עליית גג שבה אנחנו עורכים את המפגשים שלנו. את מוזמנת להגיע ולהתרשם. יש לנו גרעין קשה של אמהות ומצטרפים - אנא פני לחנות לחגית או לאילנית בכדי לאשר את הגעתך. תוכלי להתרשם מהספרים גם בחנות זו, יחד עם מפגש חד פעמי הם מהווים "עוקף קורס" ליישום השיטה בבית. את תמיד מוזמנת להרים טלפון ולשאול שאלות נוספות כמו גם כאן כמובן, ויש גם את האתר שלנו - הקישור אליו מצד ימין למעלה. רק טוב

בסוף חודש שעבר שאלתי לגבי ילד שדוחף אצבעות לגרון עד שהוא מקיא. השאלה הופיעה יומיים ללא תשובה ולאחר מיכן היא פשוט נמחקה.האם יש איזו סיבה?וגם אם יש אפשרות שאת לא עונה על שאלות כאלה אני יבין אם תכתבי זאת אבל הבחורה ממש חיכתה לתשובה אפשר גם אחרת לא צריך פשוט להעלים את השאלה. תודה לך.

מוריה היקרה, כתובת המייל שסיפקת שגויה ולכן לאחר ארבעה ימים בהם ניסיתי ללא הועיל לשלוח לך תשובה הסרתי את ההודעה, כמו גם את התשובה מהפורום. אינני עונה לדברים שאינם בתחום ההבנה ההתמחות והניסיון שלי. לצערי, אין באפשרותי לעזור לך מלבד הפנייה לרופא ילדים המטפל בילד לבדיקה מעמיקה יותר. בכל מקרה אאחל בהצלחה לך ולמשפחה. רק טוב. [email protected]

27/09/2006 | 23:47 | מאת: אריכה

תגידי אולי מישהו יסביר לי סוף כל סוף את ההבדל בין שעת סיפור לקורס? לא רוצה קורס, רוצה רק שעת סיפור. זה טוב? מספיק? מה?

28/09/2006 | 23:56 | מאת:

שלום לאריכה ותודה על הפנייה, שעת סיפור שלנו מתקיימת פעם בשבועיים או שלושה על פי החלטת המרכז בכדי לתת להורים את האפשרות להחשף וגם אני מקווה כך, ליהנות משעת סיפור לקטנטנים. אנחנו מספרים סיפורים כמו הבית של יעל, מעשה בחמישה בלונים, תירס חם, לבד על המרבד וכו' ושרים שירי ילדות מהקלאסיקות כך שאת לא תופתעי להמהם איתנו לפחות חלק נכבד מהמפגש. זה מקסים לראות את התינוקות משתתפים ואת מוזמנת להתרשם מכך לבד. הקורס הוא קורס לכל דבר, חמישה מפגשים אשר בסופם נחשפתם ראיתם הכרתם וקיבלתם את כל המידע בכדי ליישם את השיטה עצמאית בבית. רוב מוחלט של התינוקות המשתתפים מסמנים בתום חמשת המפגשים, מה שכמובן לא מתחייב משעות הסיפור... בכל מקרה, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

20/09/2006 | 20:56 | מאת: לויטן לירון

שנה טובה ומתוקה ממני ומיאיר נשיוקת

21/09/2006 | 11:45 | מאת:

תודה רבה :) שנה טובה לתינוקות ולילדים הרכים שלנו, שנה של בריאות ואהבה.

18/09/2006 | 08:04 | מאת: רנדה

מחפשת פורום לעזרה בנושא הלמידה בכיתה א

18/09/2006 | 20:46 | מאת:

רנדה היקרה שלום ותודה על הפנייה, אם תוכלי לכוון מעט יותר בבעיה בכדי שאוכל להיות מדויקת יותר בהפנייה שלי. יש לא מעט פורומים ברשת שעוסקים בכיתה א' ובהנגשה של התכנים ושל בית הספר לילדים. סיוע? עזרה להתמודדות? קושי לימודי? בכל מקרה בהצלחה ורק טוב שנה טובה ומתוקה.

22/09/2006 | 12:46 | מאת: ר

www.hebpsy.net/orit

אבל אם תרצי אנא צייני את קופת החולים שאת שייכת אליה ואברר

17/09/2006 | 12:53 | מאת: סיון אדלר

בני בן 6 חודשים ובעבר היה מדבר אוהא הואי ואגו אבל היום לרוב הוא צורח כמו פקס וזה ממש צרחות מחרישות אוזניים ולפעמים הפנים שלו מאדימים מרוב הצרחות ברצוני לציין שזה לא צרחות של בכי אלא של התלהבות ודיבור עם הצעצועים, הבכי נשמע נורמלי כמו תמיד. האם זה מצב שצריך לעקוב אחריו ואם כן למה לשים דגש? או שזה נורמלי? מהאם המודאגת

18/09/2006 | 02:15 | מאת:

שלום לסיון ותודה על הפנייה, אני מתנצלת אך אינני מבינה את השאלה הנשאלת - אנא, באם תוכלי להאיר את עיני לגבי מהות הבעייה. את מספרת שהתינוק שלך הינו בן חצי שנה, שבעבר (אם תוכלי לציין מתי?) כבר החל למלמל ולדבר והיום הוא צועק - הוא רק צועק? האם הוא צועק מבלי למלמל - האם זנח את כל המלמלולים? על איזו תקופת זמן אנחנו מדברים? האם התינוק עבר בדיקת שמיעה לילוד בבית החולים והאם במעקב אצל רופא ילדים או אחות טיפת חלב? האם חל שינוי מהותי בהתנהגות שלו? במידה והתשובה לכך היא כן, הייתי פונה לרופא הילדים המכיר את התינוק בכדי לבדוק אם הכל כשורה -גם בכדי להרגיע אותך ואז אם תוכלי אשמח להבין במדויק יותר מה הבעייה ואיך אני אוכל לעזור. רק טוב ושנה טובה

הצרחות ממש צורמות ולפעמים שהוא צורח הפנים ממש מאדימות ואני צריכה ללטף אותו או לדבר איתו בשביל שיפסיק לצרוח הוא יכול לצרוח כמה דקות ושמתי לב שהוא לא רוצה משהו למשל בקבוק אז הוא גם צורח אבל הוא גם צורח וממלמל לצעצועים שלו בקיצור לעקוב, ועם זה ממשיך לאן לפנות? או בעצם אם זה נורמלי עד איזה גיל?

13/09/2006 | 10:40 | מאת: מרי לו

קראתי מחקר ממש מעניין שהראה שהתינוקות לומדים לדבר בגיל מוקדם מאוד ולכן יש להם יכולת להבין מה אומרים להם גם זמן רב לפני שהם יודעים לדבר... מרתק לדעתי.... http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=2923

שלום למרי לו ותודה על הפנייה, בהחלט מאמר מרתק, אם את יודעת אולי את הקישור המדויק אל המאמר עצמו, אשמח לקרוא. אני אשתדל להעלות עוד היום בערב מספר מחקרים נוספים העוסקים בתחום, בשורה התחתונה, טוענים שהשנה הראשונה היא קריטית להתפתחות מרכז השפה במוח ובאופן כללי ההתפתחות הקוגניטית בשנה הראשונה היא מאוד משפיעה ומכרעת. יש מחקר המדבר על כך שכבר בגיל שלושה שבועות תינוקות מראים הבנה לקשר שבין מילה לאובייקט - הראו תמונה של איש זר ותמונה של אבא לתינוקות והתינוקות הפנו מבטם מהתמונה השגויה. מרתק בעיניי. תודה על המאמר ורק טוב

ממליצה לכם על חוגי מוזיקה ותנועה... גם מנגנים..אבל העיקר..זוכרים את השירים..את המגע והמפגש עם אמא/אבא. ואוירה הקסומה של אור חושך אביזרים וצלילים. קחו חוג כזה קרוב לביתכם, הם גדלים כל כך מהר. אחר כך החוגים הם בלי הורים..

דורי היקרה שלום ותודה על הפנייה, אם בגוף הכתוב הסתתרה שאלה לגבי דעתי באשר לחוגי מוסיקה לקטנים הרי שאם הדברים נעשים היטב ובכשרון ומתוך מקום של כבוד לתינוקות ולילדים הרי אני מברכת על כך. יש מספר נשים יקרות הפועלות באופן יוצא מהכלל - לפי סדר האלף בית שלא אואשם בדירוגים: יעל אורנן - ילדוג'אז, דוקטור אווה ברנד מבר-אילן, מיכל (מיקי) חפר - שיטת גורדון מהוד השרון, נוגה פסקה - חמ"ל ועוד מחיפה, אילאיל שרון - חמ"ל והעשרה מוסיקלית מתל-אביב וכמובן ליאורה שלזינגר (לאו דוקא בעבודות בלולי) ואישה שנגעה בי אישית, הדוקטור טלי גורלי-טוראל. אם יש לכם אפשרות להשתתף בפעילויות כאלה מומלץ בחום. מלבד זאת אבקש לכבר את העובדה שהפורום אינו למטרות פרסומיות ואשמח אם תמנעי בעתיד מהמלצות אישיות עצמיות. רק טוב.

22/09/2006 | 12:48 | מאת: דידי

נראה לי נורא פלצני לקחת תינוק ללמוד לדבר או לסמן או WHATEVER וגם חוג מוזיקה - מי צריך את זה כשיש אמא בבית עם התינוק? מה אני לא יודעת לשים דיסק עם מוזיקה?!

23/09/2006 | 00:54 | מאת:

דידי היקרה, זהו, נגמרה ארוחת החג ואני מתיישבת לענות לך. אני לא רואה סתירה בין מוסיקה בטייפ בבית לבין חוגים אחרים. זה נפלא וזה נפלא. אם התינוק משתף פעולה ולך נוח ונחמד אז אין שום בעיה. מומלץ בכל זאת להתרשם - יש הרבה מאוד פעילויות שהמפגש הראשון בהם ניתן חינם אז המלצתי היא לצאת ולראות. אולי תופתעי לטובה :) אמא היא הכל, אבל דווקא מאותו מקום אולי גם לאמא אפשר לפעמים לחדש וגם לרענן דברים. שירה לתינוק אינה כמו דיסק, דיבור וסיפור לתינוק אינו כמו קלטת. אני מאוד לא אוהבת את הביטוי "זמן איכות" אבל זה באמת זמן שאת נטו עושה משהו עם הילד ואת יודעת וגם הוא שזה זמן של שניכם להינות. כשאת בבית איתו תמיד יש דברים לעשות ושוב, אין בכך כל רע. תינוק צריך להחשף להכל אשמח לתגובתך

10/09/2006 | 12:01 | מאת: מורה לחינוך גופני לגיל הרך

ועם הכתבה מהורים וילדים - את אומרת שאתם עובדים עם אנשי מקצוע אבל הם לא ממש סגורים שצריך חוגים בגילא הזה. אני מלמדת חינוך גופני ועושה גם גימבורי וחשבתי ללמוד על השיטה אבל אז ראיתי את הכתבה. לי אין ספק שצרי לעשות דברים אבל כאמא בעמי גם לא להגזים. את לא חושבת שזה יותר מדי בגיל הזה הקטן?

שלום למורה היקרה, אם תרשי לי אענה על שתי שאלות יחד, גם על זו ששאלה מישהי אחרת בנוגע לחוגים למוסיקה לגיל הרך מאוד. אתמול שוחחתי בטלפון עם דוקטור אילנה רכס מוינגייט המתמחה בחינוך לגיל הרך, את בוודאי מכירה אותה. השאלה הראשונה שנשאלתי היתה (ברוח הדברים) - איזה איכות יש בחוג שתינוק בן מספר חודשים יכול להינות ממנה בצורה כזו שלא היה נהנה עם אימו או בן משפחה קרוב. השאלה היא מצוינת. תשובתי היתה שאנחנו ממקדים תשומת לב והרבה מאוד כבוד לתינוק מהמקום שאנחנו פועלים בו. הדבר האחרון שאני עושה הוא לדחוק בתינוקות "הלאה" ומאוד מנסה "לזרום" איתם ולקרוא את הרצונות שלהם ולהתאים את עצמי מולם. חידוד יכולות שלנו הגדולים אם תרצי. אם כל המכלול הזה עוטף יותר ונותן מקום שבו גם לילד יש אפשרות להתבטא הרי שלא עשינו רע ולהיפך. בנוסף ציינתי כבר מספר פעמים שהשיטה בה אנחנו עוסקים היא אינה מוחלטת וכל הורה צריך לקחת את הדברים שאיתם הוא מרגיש בנוח. סימנים הם אינם פסגת השאיפות שלי מתינוק אלא סביבה עשירה ומגוונת שפתית, חמה וקשובה יותר ולמרות שזה נשמע כמו סיסמאות ריקות אני מזמינה אותך לבוא להתרשם או לראות את קטעי הוידאו שלנו ברשת. אשמח לשמוע שאלות נוספות, רק טוב.

היינו לפני שבועיים והיה מקסים במיוחד זה שהבטחת שלא יהיו יותר מדי ילדים אני הבנתי שיש גם בשבוע שעבר והגענו ולא היה ולא כל כך הבנתי מה קורה פה מתי נוכל להגיע שוב?

שלום להלית ותודה על הפנייה, בפעם שעברה פשוט היו יותר מדי תינוקות ואנחנו מאוד מאוד מאוד מקפידים שלא נעבור את סף האינטימיות. נורא חשוב בעיניי. היום הלכתי בעצמי לחוג עם הילדונת שלי והבטיחו בטלפון 6 ובפועל היו 8 והרגיז אותי משום שזה באמת פגם בשעור ואיכותו לדעתי. בכדי שנוכל לשחזר ובצורה מיטבית את החוג בבית אלון יש עכשיו שתי קבוצות שונות. ההמלצה היא להתקשר שוב לחווה ולהרשם לאחת הקבוצות: ימי שני וימי רביעי. בהצלחה בכל מקרה, אגב, הרשי לי להפנות אותך לקטעי הוידאו שלנו שניתן להגיע אליהם דרך האתר בלשונית "דוגמאות" לדעתי זה התחלה טובה ליישום השיטה בבית. רק טוב.

02/09/2006 | 14:51 | מאת: רון

שלום ליבי, בתי הנה בת שנתיים וחודשיים, היא ילדה פקחית מאד שכבר אומרת משפטים שלמים וניתן להבין כל מה שהיא רוצה. מאז שהיא נולדה אנו מדברים איתה בעברית ומשפחתה של אישתי (לא כולל את אישתי) מדברים איתה בספרדית ואכן היא גם מבינה הכל בספרדית ויודעת לספור בספרדית ולהגיד מילים מסוימות. שמנו לב שמלפני כחודשיים היא החלה לגמגם. הגמגום הנו בד"כ במילה הראשונה ואת שאר המשפט היא מסיימת ללא גמגום. כאשר היא מדברת עם הבובות או כשהיא מדברת לעצמה היא לא מגמגמת. שאלותי הן: 1- האם הגמגום צריך להפריע לנו או שהוא יחלוף ולמי לפנות אם יש צורך? 2- האם להפסיק לדבר איתה בשתי השפות? תודה רבה ויום נעים רון

לקריאה נוספת והעמקה
03/09/2006 | 12:47 | מאת:

רון שלום ותודה על הפנייה, הכתובת הנכונה תהיה קלינאית תקשורת שתוכל לאבחן את הגמגום של בתך. יש מספר גורמים לגמגום (תורשה, לחץ וכו') ויש מספר גורמים שיכולים להפחית את המופעים שלו. באותה נשימה אני חייבת לציין שיש גם לא מעט תאוריות על מה גורם לגמגום. פורום קלינאי התקשורת יוכל להפנות אותך לאנשים המתמחים בכך במיוחד אבל לא הייתי נלחצת מאוד, בהרבה מקרים זה עובר מעצמו. יש צורך באבחון אצל קלינאי תקשורת, כדי להחליט אם להתחיל בטיפול, לקבל הדרכה, או להישאר במעקב. בהרבה מקרים הגמגום חולף. הדגש העיקרי הניתן לילד כמו גם להורים הוא דיבור איטי ורך תוך כדי משחק, תוך כדי הקראת סיפור ודיבור ברור באופן כללי. באופן טבעי, שילוב סימנים הוא אמצעי לדיבור ברור יותר ופשוט יותר אבל שוב, הכתובת הראשונה היא קלינאית תקשורת. מאחלת לכם בהצלחה ורק טוב.

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 10