בת 42 בתולה ולא רוצה מין

שלום, יש לי בעיה שרוב חיי לא הזיז לי הנושא של זוגיות ולא רציתי בכך. הייתי עולם ומלואו ולא הרגשתי בדידות. ברור שככל שהגיל עולה אז מרגישים את הבדידות ורוצים בן זוג. יש לציין שגדלתי בבית קשה של זוגיות והליכי גירושין של 20 שנה בין הוריי שנגמרו רק בחלוקת רכוש. מעבר לזה לא גדלתי בבית נורמאלי ונראה שזה חלק נכבד מ החוסר רצון ולחץ לחפש בן זוג. אישית כנראה הייתי מאוד מושכת תמיד היו לי הרבה מחזרים אבל שוב לא כל כך חיפשתי רק אחרי צבאשבו הייתי בבסיס רק של גברים השתנתה הדעה שלי לגבי בחורים אבל אז יצאתי לעולם הגדול. כל מי שהתחיל איתי זה ברחוב או כשהייתי יוצאת ואני מודה שיש לי ביטחון עצמי נמוךאני לא אוהבת את עצמי ואת המראה שלי לא מחוברת למיניות שלי זה התחיל מזה שהייתי מאוד רזה בתת משקקל ושידרו לי ששזה לא נערי נשי וכן שטוחת חזה לגמריי מה שהוריד לי את הביטחון כי שוב כל חיי אני עוברת ביקורת על הגוף מה שגרם למודעות יתר לפרפקציוניזם וגרם לי לסבל רב לא מסוגלת שיגעו בי כל מגע קל מקפיץ אותי אני גם הייתי ביישנית. מצד שני, תמיד בחורים התחילו איתי דווקא בגלל הגוף שנחשב יפה בעיניהם אני זוכרת שבגילאי 16-15 בכלל היו אומרים לי שאני יכולה להיות דוגמנית וגם מוכרים בחנות בגדים אמרו את זה לאמא ובעצם יש פה דיסוננס בין מה שאומרים לי מצד אחד ומצד שני. משום מה חבר ישר נתפס אצלי בנעוריי כמין או כל הקטע של הביישנות בגלל החזה מנע ממני יצירת קשר. מעבר לזה ששום בחור לא נראה לי ברמה האישית או במשיכה המינית. בגילאי ה-20 שלי כבר רציתי חבר אבל למטרת חתונה ושוב הייתי בררנית יוצאת שתי יציאות וזהו כי אני לא רואה בהם כאופציה הבעיה היותר גדולה היא שאני מוטרדת מינית הערות מלל ברחוב הערות סקסיטיות וכל דייט ראשון שלי ישר מתחיל בהתנפלות עליי. אפילו היום בגילי נפגשתי עם גבר מהעבר שלי לא היה ברור שזה דייט וישר במפגש עוד לא התיישבתי ניסה לנשק אותי בשפתיים וזזתי והעיר לי על החזה שהוא קטן.. איכשהו חתכתי את המפגש כי נלחצתי ולא אהבתי את הסיטואציה. אני לא מבינה למה בחורים לא עדינים איתי בעצם לא זכיתי אף פעם ליחס אוהב תמיד מרגישה שרוצים את הגוף שלי ואח"כ אני לא מעניינת. תמיד מרגישה שיוותרו עליי ושלא אמצא זוגיות טובה לכן גם נמנעתי מקשרים הן בפן הרגשי כי קשה לי עם פרידה והן בפן הגופני שמאוד קשה לי עם ההתנהגות הזו. אפילו מעליב אותי שהיו אומרים לי שני סקסית ובכלל כל נושא החיצוניות. אני גם לא נהנית בחברתם של הבחורים בדייט כלומר, לא היה לי דייט שאני נהנית או מתרשמת מהבחור וגם זה מתסכל אותי. כך נוצר מצב של הימנעות. כיום ואפילו בגילאי ה-320 שלי אין את הכח בעצמי לחפש זוגיות באתרי הכרויות וכו' אז בכלל אין סיכוי שאמצא ואגב אני גם לא מאמינה בזה וןמאוד מפחדת להיפגש עם זר כי שוב המעגל הזה שיגעו בי מלחיץ אותי. ברצוני לציין שאני סולידית מתלבשת בד"כ גינס וחולצה לא חשופה או משהו ותמיד משכתי תשומת לב אבהל אני לא שולטת ביחס המגעיל שלהם. מה אפשר לעשות? לא כתבתי, אבל משיטוט בפורומים הבנתי שהרבה ילדות נערות מאוננות רוצות לקיים יחסים ואני כל חיי רגועה ושוב אם מישהו כבר נוגע בי בתחילת דייט אני מרגישה גועל אליו כי לא מושך אותי ואז ישר חותכת כי מה יהיה במפגש הבא. התחלתי לחשוב שאני א- מינית. הייתכן?

מודה לך שהסבת את תשומת ליבי שהפורום הוא לגברים. מודה לך על תשומת הלב וההתייחסות. אני היום מבינה שמצד אחד יש לי בעיה רגשית לתת אמון ולהיקשר כתוצאה מפחד מפרידה עם כל האכזבות של זה. אני לא אכתוב פה את כל קו"ח. אבל גדלתי בבית לא במשפחה ודמות אחת הייתה מאוד קרה ומנוכרת אליי עד עצם היום הזה. היום אני זו שנמנעת מקשר כי זה רק עושה לי רע. אותה דמות כנראה יצרה אצלי את כל הבעיה. מצד שני לא ראיתי שום זוגיות בין הוריי ויש לי אחות אוטיסטית שגדולה ממני רק ב-11 חודש כ שהאווירה בבית דכאונית והכל נע ונד סביבה. כולל שבתות חגים שום פעילות של הנאה לא היה לנו כמשפחה. בקיצור הייתי דיי לבד עם החברות שלי החוגים והלימודים.. אבל לא חוויתי משפחה. דרך אחותי למדתי את טבעם של אנשים כיצד מתיחסים לחלש. בעצםם משהו בי יודע או אולי מאמין שאין אהבהת אמת חברות תמיכה למרות שאני רואה אצל אחרים. לא הבנתי כלל את שכתבת: "המראה שלך, כפי שאת מתארת אותו, אכן עשוי להיות מאוד מושך בעיני סוג מסוים של גברים, במיוחד כאלה שמראה נשי "קלאסי" מאיים עליהם מדי, או שנטייתם המינית לא חד-משמעית (למשל, ביסקסואלים). באופן פרדוקסלי, חוסר המיניות שלך הוא זה שמעורר אותם מבחינה מינית ולכן המגע הראשוני יהיה בכיוון המיני." מי שנמשך אליי הוא מאוד בטוח בגבריות שלו. אני חושב שחלק מהעכבות שלי מעבר לחוסר אמונה שמישהו יאהב אותי באמת זה חוסר ביטחון עצמי שתמיד אני שומעת את המשפט הזה מגיל הגן וגם דימוי גופני נמוך אפילו אם אחרים חושבים אחרת. יש לי חוסר תשוקה מינית ולא חוסר משיכה כי משיכה יכולה להיווצר ע"י התנהגות וכל הנושא של המגע המהיר מבלבל אותי בין האם זה אמתי או סתם? מעבר לזה שזה מעליב אותי כי אנחנו לא מכירים אז למה לא מכבדים אותי? כמובן שאדם לא אוהב את גופו קשה לו להשתחרר במגע. עברתי כל חיי ביקורת על הגוף. ודבר אחרון לא יודעת להסביר את זה רוב האנשים לא נראים טוב בעיניי כולל נשים וגם כשהייתי צעירה הייתי חושבת על חברה או סתם בחורה שעוברת מולי שלא במיטבה מי ישכב איתה ??כנ"ל על בחורים. ברור לי שכולם מתחתנים מקיימים יחסים רק לי יש את הבעיה הזו של חוסר התשוקה כי זה לא מושך אותי .הכרות וחברות בהחלט יכולים לגרום לקרבה אינטימית אבל כשזה גס ומהיר זה דוחה כי שוב המראה.. ושלא תחשוב שאני חושבת שאני יפיפיה זה בדיוק הקטע אני מרגישה נחיתות לא יודעת למה קשה לי לאהוב את עצמי גם אם זכיתי לזה שבחורים ביו מתחיילים איתי ברחוב או באיזה פסטיבל או מסתכלים עליי. קשה לי לצאת מהמעגל של הדימוי הגופני ומהתשוקה שאיננה ולא יודעת אם אפשר לפתור את זה כי אני בלופ כל פעם שיוצאת מתאכזבת.