מה עושים כשמיואשים?

שלום ממורמר, אני מבין ללבך וצר לי על הכאב הרב שאתה חווה. עם זאת, חלק גדול מהייאוש שלך נובע מהשוואות למצבם של אנשים אחרים, דבר שהוא מרשם בדוק לתחושת ייאוש וקיפוח. ראשית, אינך יודע באופן מלא מה מתרחש בעולמם של אחרים, אלא מספר פרטים שהם בוחרים לשתף בהם אנשים אחרים. שנית, חלק מהייאוש נובע מכמה הנחות יסוד שאינן בהכרח נכונות. למשל, אם נסתכל על האוכלוסייה הכללית נראה שרק בקרב סטרייטים שיעור הגירושין מתקרב כיום ל-40% ועולה בהתמדה, כך שכלל לא ברור שזוגיות היא מתכנון לאושר וכשמעורבים בכך ילדים, נגרם להם סבל רב הן מהחיים במחיצת הורים שאינם מסתדרים זה עם זה והן מהגירושין עצמם (כמחצית מילדי הגרושים מתגרשים בעצמם). כל זה עוד לפני שהתייחסנו לאוכלוסייה הגאה, בה מונוגמיה היא כמעט גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה (לפחות בקרב גברים). נושא אחר, שבאמת קשור קשר הדוק לדיכאון, הוא הבדידות. אני משער שהכינוי "ממורמר" שבחרת לעצמך משודר לבריות ביחסיך הבין-אישיים ומרחיק מאוד אנשים. ייתכן שהמרמור עצמו הוא תוצאה של הרגשה גרועה, אכזבות ותסכול מאנשים, אך לו עצמו יש השפעה שלילית מאוד על קשרים עם בני אדם. כל הדוגמאות שהבאת מתייחסות לזולת כאל מקור לגאולה וישועה, אך אדם שכל אושרו תלוי בזולת נמצא בעמדת תלות קבועה. לכן אני מציע לך לחשוב מה אתה, בינך לבין עצמך, יכול לגרום לשיפור מצב הרוח שלך, דברים שגרמו לך הנאה בעבר או עדיין גורמים לך הנאה וניתן להגביר את מינונם. המלצתי לך היא לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש ולהתחיל טיפול תרופתי ופסיכותרפויטי (שיחות) משולב. לפי עצמת הייאוש שאתה מתאר, לא נראה לי שטיפול פסיכולוגי יוכל להצליח מבלי לייצב את מצב הרוח שלך בעזרת טיפול תרופתי (הכתובת לכך היא או רופא המשפחה או פסיכיאטר). אני יכול להעיד ממטופליי שכבר לאחר כשבוע-שבועיים של נטילת ציפרלקס במינון מינימלי, וגם במצבי דיכאון קשים, חל שיפור במצב הרוח שלהם ורמת הפגיעות שלהם מאנשים ירדה, כך שלדבר הייתה השפעה מיידית על קשריהם החברתיים. ייתכן שבמצב הקשה שאתה מתאר, אתה נאחז בבריות כבחבל הצלה ואנשים אינם ערוכים למלא תפקיד כזה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il