התנערות מאחריות לפתרון בעיות הרווחות בקרב גייז
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
פרופ' רובינשטיין שלום רב, אני בן 40 וידיד הצעיר ממני במספר שנים משוחחים רבות על הקושי העצום למצוא זוגיות בקהילה. רבים מהגברים עמם אנו משוחחים מגלים יחס מתנשא, מזלזל וכדומה. לעתים קרובות, השיח עמם רדוד, ומתמקד בעיקר במאפיינים גופניים, תפקידים במין וכו'. כמו כן, לא פעם, כאשר נדמה שהאדם מגלה נכונות ליצור קשר, הוא נעלם לאחר זמן קצר... התחושה היא שגייז "מקבלים פריחה" למשמע מילים כמו קשר או זוגיות, ושלא באמת כדאי להשקיע בכך מאמץ. למותר לציין, שהמצב אצל סטרייטים שונה לחלוטין (כן, למרות שיעורי הגירושין הגבוהים במדינות המערב והקשיים האופייניים למציאת זוגיות, אין מה להשוות בין השכיחות והקלות בה נוצרת זוגיות בקרבם, לבין אלו שבקרב גייז). אנו חשים כי יש קשר של שתיקה בין הגורמים המטפלים או החוקרים העוסקים בקהילה לבין התנהגות לא מוסרית, אלימה (בעיקר מילולית) הרווחת בקהילה, ואין מי שייתן על כך את הדעת - מה שמוביל בהכרח לקיבוע של התנהגות לא חברתית ולא זוגית מאז ומתמיד בקרב גייז, שכן אין אף גורם מקצועי אשר מנסה לספק חינוך לערכים אלו מגיל צעיר. התוצאה היא שהמודל ממנו צעירים סופגים השראה הוא המודל של הומו טיפוסי, שכל העומד בראש מעייניו הוא סיפוק צרכיו המיניים, רדיפה אחר נעורים ויופי, וכל זאת תוך רמיסה של מי שאינו עומד בסטנדרטים אלה, ואף התנערות ממחויבות ואחריות כלפי עתידו. אשמח לשמוע את חוות דעתך הכנה על דבריי אלו. אגב, טענות אלו חוזרות ונשנות בקרב ה"שקטים" בקהילה, אשר מזדעזעים מהמנטליות וסגנון החיים התוקפני, ולעתים ההרסני.
שלום ליאור, נראה לי שחלק מהרושם שקיבלת מבוסס מאפייני ה"קהילה" בישראל. ברוב המדינות בחו"ל היחס להומואים מבוגרים הרבה יותר טוב ויש בארים ומקומות מפגש אחרים המיועדים לגברים מבוגרים יותר. היבט אחר הוא שהומואים ישראלים בגילך ומעלה דבקים במשיכתם לצעירים לעומת הומואים בקבוצות הגיל האלה בחו"ל שבהחלט פתוחים לקשרים זוגיים עם בני גילם. שמירת המונוגמיה בקרב זוגות גברים אכן בעייתית, או לפחות יותר גלויה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1048. באופן כללי, גברים באשר הם שואפים יותר לגיוון, קל וחומר כשמדובר בצירוף של שני גברים, בעוד נשים שואפות יותר לביטחון ויציבות. ההשוואה לעולם ההטרוסקסואלי ולשיעור הגירושין ההולך וגדל בהחלט רלוונטית. ראשית, מוסד הנישואין אינו מהווה עוד ערובה למשך הזוגיות ולכך יש להוסיף את הזוגות הרבים החיים באומללות וממשיכים בחיי הנישואין שלהם מתוך קושי להיפרד, לרבות התלות הכלכלית של האישה בגבר. בניגוד לך, לא נראה לי שמדובר בחינוך לערכים שונים. ההפך הוא הנכון. הומואים גדלים בחברה הטרוסקסואלית וסופגים את הנורמות ההומפוביות הרווחות בחברה זו: https://www.shrink-friendly.co.il/?cat=295. דווקא אין להם מודלים הומואים להזדהות ובוודאי שלא קבוצות תמיכה המאפשרות להם להכיר הומואים כבני-אדם ולא כאובייקטים מיניים, כפי שקורה באפליקציות ובאתרי הכרויות. לכן פעילות של ארגון הנוער הגאה חשובה כל כך. לסיום, נראה לי שאמנם יש אמת בדבריך ברמה הסוציולוגית, אך יש גם נטייה בולטת של הומואים לתפוס את קשייהם האישיים דרך הפריזמה החברתית. למשל, הרושם הראשוני שנוצר כשפותחים אתר הכרויות כמו "אטרף" הוא של הדגשת המראה החיצוני והמיניות, דבר שגורם הלם תרבותי למי שאינו מכיר את הנורמות. לעומת זאת, אם תשתמש בחיפוש המתקדם ותמקד את החיפוש באלה שהגדירו את עצמם כמחפשי קשר, תמצא למשל הרבה פחות צילומי עירום או אף צילומים בלי חולצה וגם השיח יתמקד פחות במין. אכן, בניגוד לחברה ההטרוסקסואלית, שבה גברים ונשים מכירים בסביבות טבעיות כמו מקומות עבודה או לימודים ו"מתוך שלא לשמה - לשמה", הכרויות חד-מיניות נדירות יותר בסביבות אלו. המדיום הקרוב ביותר הקרוב לכך שהכרתי דרך מטופליי הוא מגוון הפעילויות החברתיות באגודת הלהט"ב (למשל, ערבי משחקי קופסה) ובתאי הסטודנטים הגאים באוניברסיטאות. שם מתאפשר להכיר הומואים לבושים כבני-אדם על ההיבטים השונים באישיותם וידוע לי גם על קבוצות פייסבוק חד-מיניות ועל חוגי היי-טק ללהט"בים, הכוללים פעילויות א-מיניות כגון טיולים וכד'. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין Shrink-Friendly.co.il