עוקב אחריך המון זמן. אשמח להבין לעומק.

שלום נתי, כאשר התגובה לסרטים פורנוגרפיים של הומואים היא זקפה מדובר במשיכה מינית לגברים (גם אם בהמשך, כתוצאה מהומופוביה מופנמת, האדם חש גועל מהעובדה שהוא נמשך לגברים ומפרש זאת כרתיעה מגברים - למעשה מדובר ברתיעה מהומוסקסואליות של עצמו). במקרים שהתגובה לסרטים או למראה גברים כלשהם היא "עקצוץ" שגורם לאדם חרדה כי הוא נתפס כשווה-ערך לזקפה, מדובר ב-HOCD (בתנאי שהוא נמשך לנשים בלבד). המושג "זהות מינית" (gender/sexual identity) אין פירושו "נטייה מינית" (sexual orientation). על ההבדלים בין מושגים אלה תוכל לקרוא במאמר הבא: https://www.shrink-friendly.co.il/gender-identity-and-sexual-orientation/ זהות מינית אכן מתגבשת בגיל ההתבגרות (שלפי ההגדרות החדשות נמשך עד גיל 24). לעומת זאת, נטייה מינית (כלומר, משיכה לבני אותו מין או לבנות המין האחר) עשויה להתפתח כבר בגיל חמש. זאת הן לפי דיווחים של הומואים במחקרים והן לפי דיווחי המטופלים שלי לאורך השנים. אבחון הנטייה המינית נכונה רק לאותו רגע בו היא מאובחנת (כמו לגבי כל מצב נפשי אחר). בשנים האחרונות נכנס לשימוש יותר ויותר המונח "נזילות מינית" (sexual fluidity) המצביע על שינוי הנטייה המינית לאורך טווח החיים. גם המחקר המקורי של קינסי הצביע על תקופות של משיכה לגברים ומשיכה לנשים (או לשני המינים) בתקופות שונות בחיים. מניסיוני בטיפול ביסקסואלים רבים שנמשכו בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת לנשים יותר מאשר לגברים נמשכו בהמשך חייהם יותר לגברים ולעתים רק לגברים ושינויים אלה מתועדים במחקרים הנ"ל. אין בכוחן של מחשבות טורדניות (אובססיות) לשנות את הנטייה המינית. עם זאת, התוכן של האובססיות עשוי להשתנות ואובססיות בנושאים שונים עשויות להופיע בו-זמנית. למעשה, כאשר יש השערה שמטופל סובל מ-HOCD, מומלץ לחזק את האבחנה ע"י בירור האם קיימת אובססיות בתחומים נוספים (למשל, היפוכונדרייה) והאם אורח חייו של המטופל אופייני ל-OCD (הקפדה יתרה על סדר, עיסוק-יתר בפרטים וכד'). זה המידע הכללי שאני יכול למסור דרך הפורום. אשר למקרה הספציפי שלך - יהיה זה חסר אחריות מקצועית מצדי לאבחן אותך רק על סמך מה שכתבת ודרוש בירור בריאיון פנים אל פנים. אומר רק ש-HOCD הוא מקרה פרטי של OCD, ש-OCD הוא מקרה פרטי של הפרעת חרדה ושבאחוז גבוה של המקרים חרדה ודיכאון נוטות להופיע יחד אצל אותו אדם: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316. אני מקווה שההסברים הרבים אכן סייעו לך ולא תרמו לחרדה/דיכאון שלך. מומלץ לפנות לאבחון וטיפול מסודרים אצל איש מקצוע מוסמך. להרגשתי, מינון נמוך של תרופות ממשפחת ה-SSRI (למשל, ציפרלקס) ישפרו את איכות החיים שלך במידה ניכרת ונטילתן תאפשר הפקת תועלת רבה ומהירה יותר מהטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.shrink-friendly.co.il/