הצעקה הראשונית

ישבתי לי היום בספריה ועלעלתי בספרו של דר' זאנוב 'הצעקה הראשונית' בה הוא טוען, בין היתר, כי אהבה הומוסקסואלית אינה אהבה אמיתית ושלמה מכיון ששני האוהבים בעצם מחפשים האחד בשני יצוג סמלי של דמות אב/אם שלא הפגינו אהבה בתקופת הילדות. אני סקרן לשמוע את דעתך. במאמר מוסגר אציין כי אני הומו בארון שנמאס לו מפסיכולוגים שמצד אחד אומרים שעל ההומוסקסואל ללמוד לחיות עם נטייתו ובמקביל מאמינים עדיין כי מדובר בסטייה/נוירוזה. כמו כן, רבים מאותם פסיכ' יודו, אם תתעקש ותשאל, כי לדעתם מדובר בתופעה שניתנת לשינוי במהלך טיפול . כלומר מצד אחד אומרים לך שאתה ממש בסדר ומצד שני מחזיקים באמונה שאפשר לשנות נטיה מינית וגורמים לך לשנוא את עצמך.

שלום לך, אני כמובן לא מסכים עם הטענה הזו. כולם מחפשים ייצוגי הורים בכל מיני אנשים, גם סטרייטים אצל בני ובנות זוגם, גם ביחסי העברה שנוצרים במקומות עבודה ועוד. אני מסכים, וזה אחד הממצאים עוד בדוקטורט שלי, שיש פער עצום בין עמדותיהם המוצהרות הליבראליות מאוד של פסיכולוגים ובין עמדותיהם הסמויות (לא רק בקשר להומוסקסואליות), אבל במקרה של הומוסקסואליות עדיין הרוב המכריע של המטפלים (עוד בימים שהומוסקסואליות נחשבה הפרעה באופן רישמי) עוזר למטופל לקבל את נטייתו המינית, כך שנראה לי שלקחת מספר דוגמאות מעטות מאוד ועשית הכללה מוגזמת במקרה הספציפי הזה. נראה לי שגם אלה שסבורים בלב ליבם שזו הפרעה לא ינסו לשנות את הנטייה כי הדבר הוכח לא רק כבלתי יעיל אלא אף כמזיק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אשמח לקרוא את עבודת הדוקטורט שלך באם יצאה לאור כספר ... איפה ניתן למצוא אותה? תןדה מראש.