שלום לד"ר גידי רובינשטיין.

אני בן 25 ואוהב בנים, וגדלתי במשפחה דתית. בנוסף למשיכה הזאת יש לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי ובעיית קשב וריכוז. ממה שאני רואה מהילדות ועד עכשיו לא השגתי שום דבר חיובי בחיים שלי. אין לי שום חבר נורמלי ידיד קרוב לא משנה מה הנטייה שלו.. התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי (צוות מטפלים גיי פרינדלי באיזור הדרום) אבל אני לא יודע מה התקופה של טיפול כזה וכמה זמן לוקח לי שתשנה צורת המחשבה שלי. היו כמה פעמים שחשבתי על להתאבד (בלי שום קשר לנטייה), אבל אני לא מוכן ומפחד לעשות דבר קיצוני כזה. התחלתי גם ללמוד אבל כל זה מפחיד אותי כל כך, כי אני מרגיז שכל דבר בחיים שעשיתי נרתעתי ולא עשיתי ולכן כולי עשויי כשלון אחד גדול, אני מתבייש בעצמי מאוד. לגבי זוגיות גם זה כולל במבנה האישיות שלי, כאן חוסר הבטחון מורגש היטב במיוחד שאני נמצא בקבוצה של אנשים ושקשה לי לדבר ולהתפתח ולכן אני נסגר. נראה לי שכתבתי כאן דברים שלא קשורים לפורום זה, אבל אשמח אם תתייחס. תודה.

שלום לך, הדברים קשורים ולא קשורים לפורום. אמנם הומוסקסואליות אינה מהווה הפרעה נפשית בפני עצמה, אך אין ספק שהומואים נאלצים להתמודד עם הרבה יותר קשיים בממוצע מסטרייטים ולכן חשופים יותר להפרעות נפשיות אחרות, כמו דיכאון ומחשבות אובדניות, שאכן יותר שכיחים אצל הומואים, במיוחד בגילך. אין ספק שאתה בדיכאון ואני מקווה שהבעיה מטופלת. אני חסיד גדול של הוספת טיפול תרופתי שנותן דחיפה משמעותית לטיפול הפסיכולוגי. קשה לי לומר כמה זמן יימשך הטיפול שלך. אין כללים קבועים בעניין הזה. מה שברור הוא שיש לטפל בפרשנות שלך את המציאות. למשל, מצד אחד אתה עושה דברים ולומד ומצד שני אתה מרגיש שלא עשית כלום בחיים. עמדה כזו מעידה על דימוי עצמי נמוך ודיכאון. לא לכל אחד קל בקבוצה, וכנראה אתה סובל גם ממרכיב של חרדה חברתית (שגם בקשר אליה טיפול תרופתי יכול לעזור מאוד), אבל בכל מקרה טוב שאתה נקלע לסיטואציות קבוצתיות ולא נמנע מהן. יחד עם זאת, מופנמות היא תכונה מולדת שאפשר לשנות אותה רק במידה מסוימת ולא כל אחד נולד להיות מסמר המסיבה. אין לכך כל קשר למציאת זוגיות. דווקא אנשים מופנמים נוטים ליצור מספר קשרים קטן אמנם אך הקשרים עמוקים יותר. לסיכום, עם כל המצוקה הקשה שאתה מרגיש, אני אופטימי לגבי מצבך. הייתי בהחלט ממליץ על שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול קבוצתי וטיפול תרופתי נוגד דיכאון מקבוצת SSRI (ההצלחה הגדולה ביותר היא עם ציפרלקס, אם כי כמובן הדבר מחייב התייעצות עם פסיכיאטר והתאמה אישית). נראה לי שחבילה טיפולית שתכלול את שלושת המרכיבים הללו תגרום שיפור משמעותי מאוד במצבך וכמובן גם הלימודים יתרמו רבות להעלאת הדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך, הדברים קשורים ולא קשורים לפורום. אמנם הומוסקסואליות אינה מהווה הפרעה נפשית בפני עצמה, אך אין ספק שהומואים נאלצים להתמודד עם הרבה יותר קשיים בממוצע מסטרייטים ולכן חשופים יותר להפרעות נפשיות אחרות, כמו דיכאון ומחשבות אובדניות, שאכן יותר שכיחים אצל הומואים, במיוחד בגילך. אין ספק שאתה בדיכאון ואני מקווה שהבעיה מטופלת. אני חסיד גדול של הוספת טיפול תרופתי שנותן דחיפה משמעותית לטיפול הפסיכולוגי. קשה לי לומר כמה זמן יימשך הטיפול שלך. אין כללים קבועים בעניין הזה. מה שברור הוא שיש לטפל בפרשנות שלך את המציאות. למשל, מצד אחד אתה עושה דברים ולומד ומצד שני אתה מרגיש שלא עשית כלום בחיים. עמדה כזו מעידה על דימוי עצמי נמוך ודיכאון. לא לכל אחד קל בקבוצה, וכנראה אתה סובל גם ממרכיב של חרדה חברתית (שגם בקשר אליה טיפול תרופתי יכול לעזור מאוד), אבל בכל מקרה טוב שאתה נקלע לסיטואציות קבוצתיות ולא נמנע מהן. יחד עם זאת, מופנמות היא תכונה מולדת שאפשר לשנות אותה רק במידה מסוימת ולא כל אחד נולד להיות מסמר המסיבה. אין לכך כל קשר למציאת זוגיות. דווקא אנשים מופנמים נוטים ליצור מספר קשרים קטן אמנם אך הקשרים עמוקים יותר. לסיכום, עם כל המצוקה הקשה שאתה מרגיש, אני אופטימי לגבי מצבך. הייתי בהחלט ממליץ על שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול קבוצתי וטיפול תרופתי נוגד דיכאון מקבוצת SSRI (ההצלחה הגדולה ביותר היא עם ציפרלקס, אם כי כמובן הדבר מחייב התייעצות עם פסיכיאטר והתאמה אישית). נראה לי שחבילה טיפולית שתכלול את שלושת המרכיבים הללו תגרום שיפור משמעותי מאוד במצבך וכמובן גם הלימודים יתרמו רבות להעלאת הדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il