מבולבל ונואש

שלום , אני בן 24 , בתול ולא בטוח אם אני דו,סטרייט או בכלל הומו. לא היה לי מעולם קשר רומנטי , לא עם גברים ולא עם נשים , לדעתי אני נראה לא רע בכלל ואפילו נראה טוב. יש לי הרבה מאוד חברים, כל החברים שלי בטוחים שאני נורמלי ושכבתי עם הרבה בנות. שירתתי בצבא שירות קרבי ביותר , וטיילתי אחרי הצבא כמה חודשים , לומד , עובד - הכל נורמלי. פעם אחת התנשקתי עם בחורה תיירת שאפילו רצתה איתי סקס היא משכה אותי ואני די סירבתי , היום אני חושב שהייתי מטומטם. אני מאונן הרבה מאוד , לפעמים אפילו פעמיים ביום , אני רואה פורנו של סטרייטים לרוב אבל לפעמים גם גברים , ואני חושב על גברים חתיכים שאני מכיר מגיל צעיר ומאונן .אפשר להגיד שאני מאוד חרמן. אני מאוד נמשך לנשים ומת כבר לקשר ולסקס אבל משהו עוצר אותי, אני גם מאוד מפחד מהמחשבה שאני אכנס לקשר עם מישהי , איך אגלה לה שאני בתול בגיל כזה , אני ממש מתבייש . אני מפחד שהן לא ירצו אותי, אבל בעצם כמה וכמה בנות רצו אותי ואני די סירבתי , אפילו לאחרונה מישהי שאני לומד איתה רצתה לפתות אותי ולא נתתי לה לנשק אותי. אני ממש נואש ולא יודע מה לעשות אני גם ממש מפחד מללכת לטיפול פסיכולוגי, אני מאוד מתבייש

שלום שלומי, אתחיל דווקא מהסיפא של פנייתך, הבושה לפנות לטיפול פסיכולוגי. לדעתי, זה אחד הסימפטומים הספציפיים של תסמונת כללית יותר אצלך, שמגבילה אותך מאוד בחיים ובסופו של דבר, גם השאירה אותך בתול. הפאסאדה, הצורך להעמיד פנים כדי להיראות "נורמאלי" ו"גברי". לא לחינם ציינת בין סממני ה"נורמאליות" וה"גבריות" שלך את שירותך הצבאי הקרבי מאוד. אני מתאר לעצמי שעד שלב מסוים התדמית החיצונית הזו שירתה אותך ואף תרמה לדימוי העצמי שלך. אבל, הגיע הזמן לסדוק, לפחות חלקית בהתחלה, את מסיכת הנורמאליות והגבריות ולגעת בחלקים הרגישים, העדינים, הפגיעים שלך, שייתכן שבגלל משיכתך לגברים, אתה מזהה אותם כנשיים ולא נותן להם ביטוי. אני רוצה להוסיף עוד פרט חשוב: יש הרבה מאוד בתולים בגילך. כמוך, הם פשוט מסתתרים ולעומת זאת, בחורים ונערים צעירים יותר שהתנסו בחיי מין מנפנפים בכך בגאווה. לכן נוצר עיוות גדול ב"סטטיסטיקה" שאתה רואה ואשר תורמת לבושה, להימנעות ובסופו של דבר לחרדה. יש להניח שגם משיכתך לגברים מפריעה לך להתקרב מינית לנשים, אף שהדבר כלל לא צריך להיות כך וביסקסואלים יכולים ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . המלצתי לך היא בהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי מעמיק. בניגוד למה שאתה מרגיש וחושב, פנייה כזו מעידה על אומץ ולא על חולשה ואתה יכול לבחור לשתף או לא לשתף בה את מי שתבחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienldy.co.il