התנהגות של ילדה בת 3

שלום, בתי בת ה-3 תמיד העדיפה את חברתם של בנים. היא ילדה אנרגטית מאוד וחברותית. בגן יש לה רק חברה טובה אחת שהיא מסכימה לשחק איתה. מכל שאר הבנות, ה"נשיות" יותר, היא מתעלמת. הבעיה היא, שחלק מהבנים, ה"גבריים" והגדולים בגן, לא כל כך רוצים לשחק איתה. לאחרונה היא אומרת שהיא לא אוהבת בנות, ורוצה לשחק רק עם הבנים. היא גם מדברת לפעמים בלשון זכר, כשהיא חושבת שהיא לבד, ושרה שירים בלשון זכר (למשל אני שוטף ידיים...). גם הלבוש שלה- לא רוצה ללבוש שמלות, חצאיות, סיכות, רוצה רק תספורת קצרה, וגינוניה אינם "נשיים". מבחינת משחק, מעולם לא שיחקה עם בובות, אך גם לא במשחקים של בנים- משחקי מלחמה, מכוניות וכד'. בבית משחקת במשחקים "טיפוליים"- להשכיב את הדובי או התינוק לישון, מורחת לי ולעצמה אודם ולק, ומגדירה את עצמה כילדה (כשאני שואלת אותה). יש לי אחות, כיום בת 25, לסבית, שהתנהגותה כילדה מזכירה לי אותה מאוד, אם כי בצורה יותר קיצונית (האם יש קשר?) השאלות שלי: 1. מה זה אומר על התפתחותה החברתית? ברור לי שבאיזשהו שלב יפחת מאוד מספר הבנים שיסכימו לשחק איתה, ואני לא רוצה שתהיה בודדה. 2. מה זה אומר לגבי גיבוש הזהות שלה? האם הזהות הפנימית שלה מוגדרת לאיזשהו צד? האם זה אומר משהו לגבי נטיותיה המיניות בעתיד? תודה רבה

שלום רב ל"אורחת", התרשמתי מדאגתך לבתך ובמיוחד לעתידה החברתי ולזהותה המינית, הגם שהיא רק בת שלוש. אכן, "סוף מעשה במחשבה תחילה" וטוב לשים לב למתרחש עם ילדינו, גם אם הם צעירים ועדיין צפויים להתרחש שינויים גדולים בחייהם, בכל הקשור לנושאים שהעלית, כמו גם לגבי נושאים נוספים. מתיאור בתך, כפי שכתבת, ניתן להתרשם, שהיא ילדה חברותית, פעילה ושמחה. על כן, איני רואה כרגע מקום לדאגה באשר לעתידה החברתי. אם יש לה יכולת בסיסית לקשור קשר טוב עם סביבתה החברתית, בוודאי תמיד תמצא חברים או חברות ללא קשר דווקא למינם או עיסוקיהם. באשר לזהות, אכן זה מוקדם מידי, בכדי לקבוע מה תהא נטייתה המינית. קשה לי גם להתייחס באופן ספציפי אליה, היות שאורח החיים שלכם ובעיקר הדמויות המשמעותיות הקשורות אליכן- אינו ידוע לי כלל. לא הזכרת גם דמות גברית כלשהי הקשורה אליכן. זה, אגב, לא חייב להיות אב, אלא גם אנשים אחרים כמו: סבא, דוד או חבר קרוב וכיו"ב. גיבוש הזהות מורכב גם מהתקשרות והזדהות עם דמויות מן המין השני. זאת בנוסף על "התקופה האדיפלית" שעובר הילד או הילדה. לתקופה זו יש לה משמעות חשובה בהתפתחות הזהות המינית. מאחר, שבה מחפשים את קרבת בן המין השני, תוך חרדה וחשש מתגובת ההורה מאותו המין. תודות לחרדה זו נוצרת בסופו של דבר ההזדהות עם ההורה בן מינו של הילד. זה על כל פנים ההסבר של פרויד לעניין התפתחות הזהות המינית. כיום, מנסים להבין את הזהות גם בהתייחסות להיבטים נוספים, כשהויכוח הקיים הוא בין השפעת הסביבה על הזהות או השפעת נטייה ביולוגית מולדת. טרם נמצאה הוכחה לגישה הדוגלת בהיבט הביולוגי, אך מי יודע, יתכן ועוד תימצא הוכחה לכך. מכל מקום, בתך טרם הגיעה לשלבים של "התקופה האדיפלית" ועוד דרך ארוכה לפניה בטרם ניתן לקבוע את זהותה ונטייתה המינית. מאחר שאת חוששת, הייתי פונה להתייעצות באשר למה שמטריד אותך בהתנהגותה. במסגרת כזו, יתאפשר גם לברר מה מביא להתנהגויות שנראות לך יוצאות דופן. האם זו רק הרגישות שלך, בגלל הדמיון לאחותך, או שמא זה יוצא דופן במסגרת החברתית שבה היא נמצאת והיותה שונה היא עובדה אמיתית ובולטת. אגב, דווקא על כך,תוכלי לקבל מידע מן הגננת המכירה אותה היטב בסביבתה החברתית. בנוסף, בהתייעצות, תוכלי להבין גם אילו מן הדמויות המשמעותיות במשפחה או במסגרת הקרובה לה ביותר, הינן מושא להתנהגות של חיקוי שהיא מבצעת, דווקא מתוך קשר חיובי קרוב לאותה דמות. זכרי, החיקוי עדיין אינו מעיד על הזהות העתידית. כמו כן, יש לצפות שבייעוץ תוכלי לקבל גם הדרכה ואולי לשנות או להשפיע על דברים מסוימים, שיהלמו יותר גם את ציפיותיך וגם את טובתה של הילדה. אשמח לשמוע ממך אם פנית לייעוץ וכיצד התפתחו הדברים. בברכה, דליה גלבוע