אהבה כל כך חזקה-שאלה לד"ר גלבוע

שלום ד"ר גלבוע. אני בחורה דתיה בת 28 -דו מינית (היה לי קשר מיני עם חברה), טרם התחתנתי ואני בקשר עם בחור שבסה"כ בחור טוב.קשה לי מאד להחליט להתחתן איתו.בנוסף לזו אני נמצאת בקשר טיפולי עם אישה מדהימה פסיכולוגית (בת 60) שאני מאוהבת בה קשות-על כל המשתמע מכך.אני מרגישה המון געגועים אליה.אנחנו מדברות על הכל כבר שנתיים אבל ככול שעובר הזמן אני מרגישה יותר רצון להיות איתה-ומשתגעת בין הפגישות אני מרגישה רצון לגעת בה-ולהיות איתה.היא מבחינתה מנסה להחזיק אתזה איתי.אבל זה קשה מאד. אני מרגישה ממש רצון לקיים איתה יחסי מין. ומרגישה שלא אוכל להתחתן כי אני מאוהבת בה. מה עושים? האם זה יפחת? האם כדי לסיים תטיפול?

שלום רני, מתוך פנייתך עולות שתי שאלות, האחת באופן פחות ישיר (האם להתחתן עם הבחור הטוב שעימו את בקשר) והשנייה באופן ישיר (מה עושים עם האהבה למטפלת). התשובה לשאלה הראשונה פחות קשה: מאד היה מצער אם היית מתחתנת מבלי להיות שלמה עם כך בכל מובן אפשרי, כולל אהבה, עניין משותף, כבוד הדדי, קשר רגשי וכמובן, גם משיכה גופנית. צעד שאינו מבוסס על הדברים הנ"ל, נועד לכישלון וסופו שיביא להרבה סבל ובעיות. מכל אלה עדיף להימנע מראש. יש לזכור, כי "סוף מעשה במחשבה תחילה" ובמיוחד כשמדובר במעשה כה משמעותי כמו נישואין. על כן, עצתי לך אל תיחפזי להינשא למי שהינו "בחור טוב" (למרות שזה דבר חשוב, כשלעצמו). זאת , במיוחד כאשר את עדיין מתלבטת ועסוקה בקשר רגשי ומשיכה מינית לדמויות אחרות. באשר לשאלתך בנושא ההתאהבות שלך במטפלת: רגשות אהבה ומשיכה כלפי מטפל/ת הם דבר שכיח והינו חלק מן התהליך הטיפולי. מדובר ביחסי "העברה" (טרנספרנס בלעז), שמפתח המטופל בעקבות תהליך של העברת רגשותיו מדמויות המשמעותיות ביותר בחייו - כמו הוריו, כלפי המטפל. התייחסות זו המתרחשת כאן ועכשיו בחדר הטיפול, מאפשרת ללמוד על רגשותיו של המטופל לדמויות הנ"ל ובתוך המפגש הטיפולי מתאפשר גם שינוי ותיקון בהמשך לכך. כלומר, אין להבין את ההתאהבות שלך במטפלת באופן ממשי, קונקרטי, אלא כמשל או כסמל לרגשותיך האמיתיים במהלך חייך, לדמויות משמעותיות. יתכן אפילו שמדובר בחיפוש קשר והתייחסות חמה שאת מקבלת מן המטפלת, דבר שחסר לך בעבר, וזה מה שמעורר בך בלבול רגשי ומשיכה . במקרים כגון אלה, המטפל מנווט את הדברים ומפרש למטופל את הרגשות המתעוררים בו כלפיו ובאמצעות התובנה או ההבנה הפנימית שחווה המטופל – מתאפשר השינוי המיוחל, שלשמו מגיע המטפל לטיפול. אם נחשוב בהיגיון, הרי אין ממש התאהבות בוגרת בתוך הקשר בטיפול שאליו את מתייחסת. בעצם, את מכירה את המטפלת רק בתוך חדר הטיפול כשעה בשבוע (כך בדרך כלל זה נעשה), כאשר במפגש המדובר את עצמך מרכז השיחה וההתייחסות. כלומר, זה אינו אותו מצב של קשר בין שני בני אדם שמאפשר התפתחות של אהבה בוגרת. זה יותר דומה להתאהבות בדמויות של שחקנים או מורים, מדריכים וכדומה בגיל ההתבגרות. גם אם עוצמת הרגשות והמשיכה יכולה להיות בהחלט עזה, עדיין אין זו אהבה במשמעותה הרגילה. אי לכך, אני מציעה לך לדבר על כך עם המטפלת ולעשות ברגשות שהתעוררו בך כלפיה שימוש טיפולי, שיעזור לך להתקדם לכוון השינוי, שבגללו בוודאי הגעת לטיפול. אם רגשותיך, שעליהם כתבת, לא ישמשו לך להבין את העובר עליך (במשמעות של ההעברה, שציינתי) וגם כעבור זמן מסוים בעתיד הקרוב לא יחול שינוי בתחושותיך, כדאי לך לשוחח עם המטפלת על האפשרות של הפסקת הטיפול. השארת המצב כמות שהוא אינו מסייע לך ובוודאי שאינו מקדם אותך ומאד חבל... בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע