האם אני באמת הומו?

אני בן 24 מגדיר את עצמי כהומו, מרגיש ככה כבר מגיל 17 אפשר להגיד שתמיד נמשכתי לגברים, אפילו בגיל צעיר יותר, אף שלא הייתי כל כך מודע לכך. בגיל 17 הבנתי סופית שאני נמשך לבנים, עד גיל 22 זה נשאר בגדר פנטזיה ואוננות, תמיד בעזרת סרטי פורנו של גייז בגיל 22 אזרתי מספיק אומץ ופגשתי בחור, מצצתי לו ודי נהנתי מכך. מאוחר יותר פגשתי עם מישהו וגם איתו היו רק מציצות. חדירות אף פעם לא גירו אותי במיוחד כמו מציצות. ובכלל, למרות החרמנות, אין לי כל כך צורך למצוא מישהו ממשי, ואני מסתפק באוננות. לנשים אני לא נמשך כלל והמוזר הוא, שבניגוד להומואים אחרים שאני מכיר אני לא רק לא נמשך, אלא אף נגעל מגוף האישה (בעירום) ומאיברי המין של נשים. זה גורם לי ממש לגועל (בלי לפגוע כמובן באף אחת, אבל זאת התחושה שאני מרגיש). השאלה שמטרידה אותי היא - מילא לא להימשך לנשים ולגוף האישה אבל למה אני מרגיש גועל מכך ? יש לציין שאני מאוד אוהב נשים ברמה הבינאישית, יש לי כמה ידידות טובות, ואני מאוד נהנה לשוחח עימן ולהיות בחברתן. מה אני ? האם אני באמת הומו? למה אני נגעל כל כך מגוף של אישה?

שלום יניב, להומואים רבים יש ידידות נפש עמוקה עם נשים, ואפילו עם נשים יפות, והם אכן נגעלים מגוף האישה. חלק לא מבוטל ממטופליי ההומואים תיארו את איבר המין הנשי במפורש כפצע, ואפילו כפצע מוגלתי וזאת כאמור בצד יחס חם ורגשי וקשרים קרובים עם נשים. נפוץ ביותר! לפי תיאוריך, אין ספק שאתה הומו. אינני מכיר אותך ואת מגעיך הבין-אישיים, אך ייתכן באופן כללי שהעדפת אוננות על פני יחסי מין עם אדם אחר מקורה בקושי לעבור את המחסומים הבין-אישיים הרבים כדי לממש מיניות, במיוחד שחלק גדול מהמגעים ההומוסקסואליים מתחיל במין ומתפתח או לא מתפתח ליחסים שיש בהם יותר ממין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חושב שאני צריך להבהיר, שיש לי 2 ידידות נפש ובאמת יש ביננו ידידות נפש רבת שנים, עוד מגיל הילדות ואני שמח לשמוע שאני לא היחיד שנגעל, זה גורם לי לא להרגיש חריג כל כך. בכל מקרה, העניין הוא שיש לי תמיד תחושה שאני שונה מכל ההומואים שאני מכיר/רואה ואני מתייחס כרגע לסטיגמה הנפוצה, אז זהו, שיש לי את הדיסוננס הזה, בין מי שאני תופס את עצמי, לבין מי שאני באמת. אני רואה את עצמי כהומו, אני מרגיש כהומו למרות שאין לי כמעט ניסיון מיני, אני נהנה לחשוב על יחסים עם גברים ועל יחסי מין בכלל, אבל זה לא בא לידי מימוש, תמיד אחרי שאני גומר, כל הפנטזיות נעלמות ואני לרגע אפילו מצטער או שמח על כך שלא באמת יצאתי ומימשתי אותן, אני כאילו לא מרגיש צורך יותר, החרמנות נעלמת, ואז אני מבין שטוב שלא עשיתי את זה עם גבר אמיתי, שאולי אחרי המפגש איתו הייתי מרגיש לא נוח או אפילו נבהל מעצמי ומהסיטואציה בה הייתי ונהנתי... זה מוזר לי. דבר נוסף הוא התחביבים והחיצוניות או מי שאני כלפי העולם. תמיד הרגשתי בן, הכוונה, לא היו בי ספקות או רצון אי פעם להידמות או להיות אישה, כן, אני יודע שלא כל הומו חייב להיות נשי או עם רצון להיות אישה באיזה שהוא מקום, ושיש המון הומואים ששמחים להיות גברים, ובעצם זה רובם אבל אצלי זה יותר מורכב, אני משדר כלפי חוץ גבריות ואפילו מתאמץ לשדר גבריות יתר כי אני לפעמים חושש שאולי מישהו חושד בי. הפחד הוא עמוק כל כך שיגלו שאני הומו, שאני פשוט לפעמים מחצין גבריות כלפי חוץ בצורה שאין בה צורך. אפילו מתרברב מול גברים שאני פוגש, בכך שהיו לי כביכול חברות וששכבתי איתן וכו... סוג של רצון להרגיש כמו כל הגברים ולהיות "בחבר'ה". אני גם לפעמים חושב שחלק מהמשיכה שלי לגברים היא כי בתוך תוכי עמוק אני לא באמת מרגיש גבר ככל הגברים, אני תמיד מקנא בבחורים שאני רואה, אני כאיל רואה בהם בהתנהגות שלהם, בהליכה שלהם, בכל דבר שבהם משהו שכאילו חסר בי. למרות שאני מציג את עצמי הכי גברי, ובאמת שאין לי גם באופן טבעי שום גינונים "נשיים" או משהו דומה. אבל תמיד בתחושה משהו בי חסר, והחוסר הזה מציק לי מאוד. אני כאילו לפעמים נמשך לכאלה שיש בהם את החוסר הזה, אולי כי למלא בי את החסר הזה, המשיכה מינית אליהם אולי גורמת לי להרגיש חלק ממה שאני רוצה גם להיות. נעים לי להסתכל עליהם, לפעמים בחצי משיכה/חצי קנאה גם משיכה מינית וגם משיכה למה שהם מסמלים או ל"אותנטיות" שיש בהם. אני אדם מאוד חברותי, אומרים שאני כריזמטי מאוד, ויש לי יכולת שכנוע בלתי רגילה. העניין הוא שבשנים האחרונות מאוד נסגרתי ואני כבר לא מביא לידי ביטוי את כל היכולות החברתיות שלי. התרחקתי מחברים, מאנשים, ואני די מתבודד רוב זמני אבל המצב הזה לא מדכא אותי, אני אדם שמח מטבעי רוב הזמן קשה לי להבין למה באמת אני כל כך מתקשה לפגוש פרטנרים הומואים לכל סוג של מפגש, כי אני יודע שאני מסוגל ברמה הבינאישית לחולל קסמים, אבל אני פוחד ממפגש כזה, אולי שיצא משהו מחייב יותר, אולי שאותו אדם מולי ינסה להסיר חלק מהמסכות שלי. אני גם די חסר ביטחון בגוף שלי, אני רזה מאוד, לא שרירי ואפשר להגיד שאין לי גוף יפה בכלל, לדעתי. לעומת זאת, באיבר שלי אני כלל לא מתבייש, אני הרבה מעל הממוצע, ככה שהבעיה היא לא בו. תוכל לעזור לי ולהסביר לי מה בעצם מעידות כל התחושות שציינתי על עצמי?