ד"ר רובינשטיין ערב טוב

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

16/07/2012 | 19:47 | מאת: עמי גלעד

זה קצת קשור לפורום וקצת לא. תבחר לבד אם לענות... אני סטרייט לגמרי. אני הולך לפסיכולוג. ידידה שלי שמכירה אותו, אמרה לי שהוא הומו. בדקתי ב"דפי זהב" - והוא אכן חי עם גבר. הוא פסיכולוג טוב, רציני, רגיש. עוזר לי מאוד. אין לי בעיה עקרונית אם זה שהוא חי עם גבר. אבל קצת מפריע לי האקט המיני ההומואי עצמו, שהוא עושה. זה לא אמור להפריע לי, נכון?. כאילו, מצידי שהוא ישכב בכל דרך שהוא רוצה, כולל "שם". אבל זה קצת מפריע לי. לפעמים כשהוא הולך להביא את היומן, או להביא לנו מים לשתות, אני גונב מבט על הטוסיק שלו... וחושב שאולי, ממש שם, או לפחות באיזור ההוא של החבר שלו. סלח לי, גידי. גם לעצמי אני נשמע מגעיל ודוחה והומופוב, וברור שזכותו לעשות את זה שם, וברור שקשר הוא הרבה יותר מז... בטוסיק. הכל נכון באלף אחוז. אבל זאת באמת המחשבה שעוברת לי לרגע בראש. והוא באמת פסיכולוג מצויין. הרבה יותר טוב מפסיכולוג סטרייט שהיה לי. והוא רגיש ומבין ומכיל. ומתחשק לי לתת לעצמי סטירה על זה שעולה לי מחשבה הומופובית. כי אני עושה לו עוול. מה דעתך על כל מה שכתבתי עד כה?. איך אתה מבין את זה?. תוכל לנסות לעשות לי סדר בבלגן?. אני נורא רוצה לפתוח איתו את הנושא. אמנם הוא לא יפרט לי את נטייתו המינית, אבל הוא יעזור לי להבין את רגשותי כלפי זה. אבל אני מפחד. כי זה קצת כמו ללכת לפסיכולוג מרוקאי, נניח, ולהגיד לו שבעצם העדה המרוקאית מגעילה אותך. (בכוונה כתבתי על מרוקאים. כי זאת העדה שלי. פנתרים שחורים וירטואלים מתבקשים לשבת בשקט). אני נורא רוצה להמשיך בטיפול אצלו. נראה לך שזה יהיה אפשרי, לאור הבעייה שכתבתי?. אני נורא רוצה להמשיך!. מתנצל שוב על גסות הרוח. אני פשוט מנסה להביא את התחושות שלי הכי אותנטי שאפשר. עצוב לי שאני קצת הומופוב כנראה, למרות שאני משתדל לא להיות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עמי, תודה על השאלה המעניינת. הומפוביה קשורה קשר חזק מאוד לתפיסת הגבריות. מחקרים רבים מצביעים על כך שככל שגברים דבקים יותר בחלוקת התפקידים המסורתית בין המגדרים, רמת ההומופוביה שלהם גבוהה יותר. לכן, אני חושב שזו הזדמנות נהדרת להעלות את מחשבותיך בטיפול עצמו וייתכן שהדבר יוביל לדיון בנוקשות שלך בקשר לתפיסתך לגבי גבריות ונשיות. אני מבין את הקושי שלך להעלות את הדברים, הנובע בין היתר מתוך תחושה של כבוד וכיבוד הגבולות בינך לבין הפסיכולוג, אך לפי תיאוריך, מדובר באדם מקצועי שאמור להתמודד עם אתגר כזה ולראות בו הזדמנות טיפולית עבורך. אתה גם לא שואל אותו על נטייתו המינית, אלא מדבר על מחשבות שמטרידות אותך, אשר במקרה הזה מכוונות אליו. מדבריך אני שמח ללמוד שאתה סומך עליו אז סמוך עליו גם במקרה הזה. אחד הרעיונות שאולי יקלו עליך הוא להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה לקריאה למטפל בין השיחות כדי לעקוף את המבוכה שבשיחה אישית ישירה. מניסיון רב כאן בפורום, הדבר יעיל מאוד. במקרה הזה, אולי גם תיתן למטפל שלך שהות לעכל את הדברים ולהתכונן לאתגר שהצבת בפניו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על תגובתך. אתה יודע מה עשיתי? פשוט לקחתי הרבה אויר... ופתחתי את הנושא. בניגוד לכל מה שחזיתי, הוא אמר במפורש שהוא אכן הומו. לדבריו, אין שום מניעה שאדע על כך מפיו. הוא הסביר לי, למה פסיכולוגים אחרים אולי לא היו אומרים זאת כך. מה הרציונל שלהם. ומתוך איזו אמונה הוא חושב שראוי כן להגיד. מה הרציונל שלו. וכמו שאמרת, עסקנו במחשבות שלי לגבי הנושא. זה היה עיקר השיחה היום. וצדקת בעוד דבר. השיחה אכן הובילה לתפיסות שלי בשאלה מה גברי ומה פחות גברי. המוזר הוא, שהייתי בטוח שעיסוק בהומואיות איתו, הוא סוג של טאבו. כשלמעשה, זה פשוט עוד נושא דרכו אני יכול לבחון את רגשותי ומחשבותי. פשוט כך. כן, הפסיכולוג שלי מדהים - וגם אתה. וכמובן שאמשיך בטיפול אצלו. אני רואה שהפכת מדוקטור לפרופסור... מזל טוב!

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים