גנטיקה כן או לא
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
לד"ר גלבוע שלום לפני מספר ימים שלחתי אליך שאלה אבל אולי לא הבחנת אז אני שולחת שוב . את כתבת לי שאין הוכחה לכך שחד מיניות קשורה לגנטיקה אבל מצאתי ברשת שסריקות מוחיות מצאו דמיון באיזורים מוחיים האחראיים לרגשות וחרדות אצל הומוסקסואליים ונשים סטרייטיות. מנגד נמצא דמיון גם בין איזורים מקבילים של לסביות וגברים סטרייטים. המשמעות: נטייה מינית הינה גנטית" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3556575,00.html מה דעתך?
שלום רב נינה, תודה על ששלחת אלי שוב את שאלתך והריני עונה ברצון. אכן, יש הוכחות לשינויים באזורי מוח מסוימים בקבוצות שונות של בני אדם ואף ידוע, כי התנהגויות שונות במובנן הרחב (חשיבה, הרגשה ופעילות) משפיעות על שינויים אלה. על כן, אין זה מפליא, שיש ממצאי סריקות באזורי מוח, המגלים דמיון בקבוצות אשר בהתנהגותן (שוב במובן הרחב של המילה) יש מן המשותף, כמו בקבוצות שתיארת. ואולם, אין בזה משום הוכחה לכך, שמדובר בתופעה שמקורה גנטי. לא נמצא, ככל הידוע לי, גן האחראי לעניין שבו אנו מדברים. שאלתך, מחזירה אותנו לדיון רב השנים , העוסק במה משפיע יותר על התנהגות האדם: התורשה או הסביבה. זוהי סוגיה מרתקת בפני עצמה ובוודאי בתחום בו אנו עוסקים, וככל הנראה תימשך, כל זמן שלא נמצאה הוכחה גנטית ממשית. כיום, הדעה המקצועית הרווחת היא, שמדובר בצירוף של גורמים היוצרים את ההעדפה המינית: החל בגורמים סביבתיים בתקופת העוברות, בגורמים הורמונלים, וכלה בסביבה החברתית הראשונית של האדם: משפחתו הקרובה ודמויות משמעותיות בשחר ימיו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע
הי נינה ממש התאפקתי שלא להגיב כי זו באמת שאלה שמטרידה גם אותי. והינה עוד קישורים בעניין : http://www.gogay.co.il/content/articleColumn.asp?id=3239 וגם http://www.youtube.com/watch?v=36Uu2ckecUo וגם http://www.youtube.com/watch?v=MVwjCppq82c וגם youtube.com/watch?v=0gABZn7T5zA וגם http://www.youtube.com/watch?v=ZMnS3JOO53A&feature=related וגם http://www.youtube.com/watch?v=1xht0hw3nMA&feature=related וגם http://www.time.com/time/health/article/0,8599,1815538,00.html אחרי שחקרתי לא מעט הגעתי למסקנה/תיאוריה הבאה: כל אדם הוא גם גבר וגם אישה, ההבדלים הם 10% פלוס מינוס לכאן ולכאן, יש גם נשים סטרייטיות גבריות. אבל לא כל אדם משנה את עצמו בהתאם למין שהוא נולד אני אסביר את עצמי ככה: אצל זכרים קיים כרומוזום Y במקום X הוא משנה את השחלות לאשכים ועוד עם זאת, הכרומוזום לא מתערב במבנה המוח באופן ישיר-רק באמצעות ההורמונים של האשכים. זה משאיר הרבה מהעבודה לכרומוזום X , שמכיל את מרבית הגנים פעילים או מכובים ושקובעים את האישיות של האדם, הקולטנים לטסטוסטרון מצויים בכרומוזום X וזה משתנה מאדם לאדם בהתאם לגנים שלו ככה שזו סקאלה שלמה. טסטוסטרון מזכר את הגוף וכן המוח וזה תלוי ברגישות להורמון לחלק יש רגישות גבוהה ולחלק רגישות נמוכה. הגוף נבנה בזמן העוברי, אחרי הלידה הוא רק גודל ומתחזק את עצמו. בשלב הזה 2 גורמים משפיעים על המגדר והנטייה המינית כמות הטסטוסטרון, והקולטנים להורמון, אצל רוב האוכלוסייה יש מספיק גמישות כך שאם נוצרו אשכים אדם יהפך לזכר וסטרייט ואם נשארו שחלות אדם יהפך לאישה וסטרייטית. במקרים מסוימים זה לא קורה: למשל congenital adrenal hyperplasia כמו שמתואר בסרטון יתר פעילות בלוטת האדרנל(יותרת הכליה) גורם ליצור טסטוסטרון גבוה ולאנשים בעלות תופעה זו אחוז גבוה הן לסביות מעל האוכלוסייה הרגילה במקרים אחרים androgen insensitivity syndrome העדר רגישות/קולטנים לטסטוסטרון מונע מהגוף להפך לזכר, ואנשים בעלי תופעה זו 100% נמשכים/ות לגברים. ככה שלהיות הומו או לסבית: יכול להיות רק בגלל גנים, רק בגלל הורמונים, או יחד.
שלום רב, אני מצטרף לדבריה של ד"ר גלבוע וברשותכם אוסיף הערה משלי. בניגוד לכתבות המתפרסמות בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, המדווחות על חידוש ספציפי מאוד במחקר מסוים, קיימים ספרים עבי כרס שנועדו לרכז את הידע שהצטבר בתחום (או לחילופין מאמרי סקירות בכתבי עת מקצועיים). דוגמא לכך היא ספרו של Simon LeVay, חוקר הומוסקסואל שמפעל חייו המקצועיים הוא להוכיח שסיבותיה של הומוסקסואליות ביולוגיות בלבד. במשך השנים ערך מחקרים רבים בעצמו וליקט באופן שיטתי מחקרים רבים של אחרים, אשר השוו כמעט כל פרמטר העולה על הדעת בין הומואים לסטרייטים (גודל הפין, אורך האצבעות, רמת הטסטוסטרון ועוד ועוד): http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation. ספרו האחרון ראה אור בשנת 2011 ושלחתי אותו לסקירה במיוחד לרופא שאמון על הסברים פיזיולוגיים והוא גם הומוסקסואל מוצהר בעצמו, ד"ר גל וגנר-קולסקו, מייסד המרפאה הגאה גן-מאיר, סקירה שפורסמה במסגרת גיליון שערכתי בנושא לכתב העת "מפגש". בסקירתו מציין וגנר-קולסקו את המורכבות של תופעות אנושיות בכלל ואת העובדה שהן רבות גורמים ומותח ביקורת על ניסיונו של פרופ' LeVay למצוא הסבר ביולוגי כזה או אחר להומוסקסואליות, מתוך הבנה שמדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים-מולדים ופסיכולוגיים-סביבתיים. אני יודע שקיימת נטייה בקהילה ההומו-לסבית לשמוח עם פרסומו של כל מחקר ביולוגי הרומז לכאורה על הסבר לא-סביבתי להומוסקסואליות, כנראה מתוך הנחה שגויה שאם תופעה מסוימת אינה פסיכולוגית, או אינה בעלת מרכיב פסיכולוגי, כנראה שאינה פתולוגית. לכן, חשוב דווקא לקרוא את סקירתו של ד"ר וגנר-קולסקו כרופא המקבל בגאווה ומצהיר על נטייתו המינית ועל הזוגיות המוצלחת שלו עם גבר ובכל זאת מציג גישת גוף-נפש מאוזנת. יש לקרוא תוצאות של מחקרים בכל התחומים בזהירות רבה ויותר מכך סקירות שיטתיות של מחקרים לאורך זמן במקום להיצמד למחקר בודד כזה או אחר שצד את עיניו של עיתונאי כזה או אחר. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
