נזק לטווח הארוך?
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
פרופ' שלום, אני בן 25, כבר מגיל 4 זכורים לי סממנים של נטייה הומוסקסואלית, וסביב גיל 20 השלמתי עם העובדה שאני הומוסקסואל מוחלט ומקבל את עצמי כך. אני כיום עובד במקום עבודה מסודר מזה מספר שנים, בעל קשרים חברתיים מעטים, וסה"כ אדם שמשתדל להיות שמח, אנרגטי, וחברותי. מהצד השני - אני בארון מוחלט, ואיש לא יודע על נטייתי המינית עד היום. לא היו לי מעולם קשרים רומנטיים משום סוג. הקשרים החברתיים שלי מוגבלים ומעטים מאוד. אני סטודנט לתואר ראשון אך מוצא את עצמי מתעצל ונמנע מלשבת ללמוד בבית ומללמוד ארוכות למבחנים. ולקינוח - אני בתול לגמרי. האם הדברים אשר ציינתי בחלק השני של הודעה זו, יש בהם בכדי לגרום לי נזק אישיותי בטווח הארוך, במידה ואמשיך לחיות בדרך זו עוד מספר שנים ?
שלום עידן, "נזק" היא מילה מחמירה מדיי בהקשר הזה, אך בהחלט מדובר בדפוס אישיות שאם לא מנסים לשנותו, ולו במעט, בגיל צעיר, השינוי בהמשך הופך להיות קשה יותר והתוצאות דלות יותר. ההישארות בארון וההימנעות מחברת בני-אדם בכלל אינן קשורות בהכרח באופן ישיר לנטייה המינית, אם כי ייתכן שהיא תורמת את חלקה. שאלה מרכזית בהקשר הזה היא האם אתה נמנע מחברת אנשים כי אינך מעוניין בה או משום שאתה נתקף חרדה כשאתה בחברה. בכל מקרה, ניתן בהחלט להפוך אותך חברותי ומוחצן יותר (לא תהפוך להיות "מסמר המסיבה", אך בהחלט צפוי שיפור) בעזרת טיפול פסיכולוגי פרטני ובהמשך מומלץ מאוד להוסיף גם טיפול קבוצתי. בטוחני שכשתהייה חברותי יותר, צפויה גם פריצה בתחום המיני והזוגי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
יש לנו סיפור חיים כמעט זהה. אני בן 24, בשנה השלישית של התואר הראשון, בתול ללא שום ניסיון מיני (גם לא נשיקה), הומוסקסואל בארון. איש לא יודע על נטייתי המינית חוץ מהפורום הזה. גם אני מוצא את זה מאוד קשה ללמוד למבחנים - נהייתי, לצערי, אלוף בדחיינות ובמריחת זמן. אבל אתה באמת חושב שיש קשר בין זה ובין הדחקת המיניות? אני לא בטוח. בוא נתכתב בדואלים! זה יכול אולי לעזור לשנינו להתמודד עם המציאות העגומה שבחרנו לנו. על-מנת לא להיחשף, פתחתי עכשיו תיבת דואל בדויה בוואלה. שם המשתמש הוא: sorrow4 שטרודל וואלה וכולי. תפתח גם תיבה בדויה שכזו (זה לא לוקח יותר מארבע דקות) ותשלח לי דואל. :)
היי, רק עכשיו ראיתי שהגבת לי להודעה. שמחתי לקרוא את התגובה שלך... שלחתי לך עכשיו מייל. אתה מרגיש שהמציאות הזאת מאוד עגומה לדעתך ? אתה מגדיר אותה כ"sorrow" ? :) אם ככה אז מעניין למה בעצם אנחנו בוחרים במציאות הזאת... שאלה מאוד טובה בשבילנו לשאול את עצמנו ! :)
תודה על ההתייחסות. ותודה לפרופ' רובינשטיין.