תסמינים של חרדה מודחקת?
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
שלום, אני בן 24, הומו מחוץ לארון לחלוטין כבר מספר שנים. עם זאת, ההתנסות המינית שלי היא לא אפסית, אבל הרבה מתחת לממוצע ביחס לגילי. במהלך השנה האחרונה התחלתי לחוות כל מיני תסמינים כגון: נשירת שיער, ירידה *חדה* בליבידו, ובחודש האחרון מצאתי את עצמי מאמץ באופן קבוע את שרירי הלסת. עד עתה לא קישרתי בין הדברים, וטיפלתי בכל דבר נקודתית... התחלתי להשתמש בתכשיר שנקרא מינוקסי נגד נשירה, בנוגע לליבידו רופא המשפחה עשה לי בדיקות דם שיצאו תקינות ורשם לי לויטרה בתקווה שזה יעבור לבד, ושרירי הלסת - נו, מילא. התקופה האחרונה היא די לחוצה עבורי "על הדף". אני סטודנט לתואר מאוד קשה ועובד במקביל ונשאר לי מעט מאוד זמן פנוי לעצמי בתוך הסמסטר. אני אומר "על הדף" כי בפועל אני לא מרגיש את הלחץ הזה באופן מודע ומרגיש שאני לוקח את הדברים ממש בקלות, וממש אין לי בעיה לקבל גם כישלון. יכול להיות שבכל-זאת אני מדחיק איזושהי חרדה\לחץ במידה כזאת שאני לא מרגיש בה כמעט כלל באופן מודע? אני חייב לציין עם זאת שבשנה האחרונה, חלה לי ירידה בביטחון העצמי, בעיקר בכל הקשור למצבים אינטימיים, אבל אני די משוכנע שהיא הגיעה *לאחר* ההופעה של התסמינים(נשירת השיער והירידה בחשק המיני) והיא נובעת מהם. ייתכן שהכנסתי את עצמי למצב של ביצה ותרנגולת? איך יוצאים ממעגל כזה? אשמח לשמוע את דעתך תודה !
שלום איתי, התופעות שאתה מתאר עלולות להיות סימפטומים של חרדה, אם כי לא בהכרח, ויש להן זכות קיום משל עצמן. למשל, נשירת שיער אצל גברים היא תופעה תורשתית וקודם כל הייתי בודק את ההיסטוריה של הגברים במשפחה. נדיר מאוד שזהו סימפטום של חרדה, קל וחומר אם קיימת נטייה להתקרחות בגיל צעיר אצל גברים מדורות קודמים במשפחה. הירידה בדחף המיני יכולה להיות קשורה לסטרס, אם כי לא בהכרח לחרדה. באופן טבעי, כאשר רוב האנרגיה שלך מופנית ללימודים תובעניים, הרי שהם עלולים להסיח את דעתך מההיבט המיני ל"טרדות היום-יום" וכשהדעת טרודה (ולא דווקא חרדה) וכמות האנרגיה שלנו בכל זאת אינה אין-סופית, הפניות הנפשית שלך לענייני מין יורדת. גם ההשוואה המתמדת למה שנראה לך כ"ממוצע" לבני גילך מיותרת ומעוררת טרדות נוספות. אין לי דבר וחצי דבר נגד לוויטרה או דומותיה, אבל אם אינך סובל מקשיים בזיקפה, התרופה נראית לי מיותרת. כן הייתי ממליץ לך למצוא פורקן לטרדות היום-יום, אפילו בייעוץ פסיכולוגי. כנראה קיימים בך קווים אובססיביים שבדרך-כלל משרתים אותך היטב בלימודים/עבודה שבהם הישגיות ותחרותיות עשויות לתרום להצלחה, אך ייתכן שיש לכך מחיר. אתה נשמע מאוד "רציני", שם לב לכל דבר, משווה וזה קו אופי שבגילך הצעיר מאוד עוד ניתן למתן. העניין המיני - ככל שתעסוק בו פחות, יגדלו הסיכויים שייפתר מעצמו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
קודם כל המון תודה על התשובה הרצינית. במיוחד בנוגע לפסקה האחרונה, אפשר לומר שקלעת בול. כן, אני מבצע בהמון תחומים בחיים את ההשוואות והמחקרים הקטנים האלה. עד כה לא ראיתי בזה משהו פסול, ולא הרגשתי שזה מפעיל עליי לחץ יוצא דופן. לדעתך זה עשוי לתרום לסטרס? בקיצור, תקן אותי אם אני טועה, אפשר לומר, עצתך אליי זה לנסות קצת להוריד רגל מהגז ולנסות ולקחת את הדברים יותר בקלות? אני נראה לי אנסה לעשות את זה בכוחות עצמי לראות אם אני מצליח ויש שיפור ואם לא, אפנה אולי באמת לטיפול פסיכולוגי.
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
