שאלה

שלום אמיר, אני מניח שהמצב הוא שהבחור נמשך לגברים אך רוצה לקיים מסגרת משפחתית רגילה. אמיר, חלק גדול מאוד מההומוסקסואלים החילוניים, ואפילו אלה מביניהם ששלמים כיום עם הנטייה המינית, היו מוותרים על נטייתם המינית, לפחות בתחילת הדרך, אילו הדבר היה אפשרי. חשוב לציין שגם בקרב הומוסקסואלים מוצהרים ומאושרים הנטייה המינית לא הייתה עניין של בחירה (או כפי שבטעות מכנים זאת, "העדפה"). מדובר בנתון שיש לקבל, במיוחד אם לא קיימת במקביל כל משיכה לנשים. במצב של חוסר משיכה מינית לנשים, אי אפשר ליצור יש מאין. המשיכה לגברים ולנשים אינה תוצאה של ניסיון מיני, אלא היא באה לידי ביטוי בעוררות מינית תוך כדי פנטזיה על גברים או נשים, ותוך כדי הסתכלות עליהם במציאות, בסרטים (לאו דווקא פורנו) וכו'. אין צורך בכל "טבילת אש" כדי לדעת על המשיכה עצמה (המימוש הוא עניין בפני עצמו). חשוב לציין גם את הצד של האישה: אם הגבר לחלוטין אינו נמשך לנשים ובכל זאת נושא אישה, הדימוי העצמי המיני של האישה עלול להיפגע קשות, משום שבשל בעיה של הגבר, תחושת הנשיות שלה תיפגע (קל וחומר בחברה דתית המקפידה על מונוגמיה). הייתי ממליץ לבחור לפנות להו"ד (הומוסקסואלים דתיים) כדי להיעזר http://hod.org.il/. יש שם גם רבנים וגם פסיכולוג דתי (סטרייט) שאליו ניתן להפנות את הבחור. __ היעדר דמות אב הוא חלק מההסבר הפסיכואנליטי להתפתחות הומוסקסואליות. בכמה מילים: לפי הסבר זה, כאשר יש קשר קרוב מאוד בין הבן לאימו ומאידך האב או נעדר פיזית (לא קיים כלל או מופיע לעיתים רחוקות, מסיבות אלו או אחרות),או פאסיבי, או רחוק וקר, לילד אין דמות גברית להזדהות איתה ואז הוא מזדהה עם אימו ובהמשך יימשך לגברים. במציאות קיימות כמובן וריאציות שונות לדינמיקה משפחתית זו ובנוסף, יש לציין שרבים שוללים הסבר זה ומעדיפים הסברים ביולוגיים, שעד היום גם להם אין מספיק סימוכין. מניסיוני המקצועי בטיפול בהומוסקסואלים, ההיסטוריה של המטופלים תאמה הרבה יותר את ההסבר הפסיכואנליטי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il