ללמוד פסיכולוגיה בשביל עצמי?

שלום הומו בהתלבטות, ראשית, צר לי לקרוא על מצוקתך שלצערנו כה שכיחה בין הומואים דתיים. ולשאלתך המאוד מעניינת - חלק גדול מאוד מהסטודנטים לפסיכולוגיה, שחלקם הופך מאוחר יותר לפסיכולוגים, בוחר את התחום מתוך מצוקותיו האישיות, חלק מהם גם היו, או עודם, בטיפול - והבחירה בתחום נעשתה בהחלט בהקשר הזה. עם זאת, חלק גדול מאוד מלימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון מוקדשים לקורסים שאינם קליניים, לרבות לימודי סטטיסטיקה ושיטות מחקר. קיימים לימודי שדה בשנה א' שכוללים איזו שהיא התנסות מינימאלית, לאלה השואפים להמשיך לתואר שני מומלץ מאוד לקחת חלק בתכנית התנדבותית-לימודית מובנית בבתי"ח פסיכיאטריים או בער"ן והתנסות זו בהחלט מפתחת תובנות אישיות. בהמשך, אם תעמוד בתנאי הקבלה הבלתי אפשריים כמעט, של קבלה למגמה הקלינית בתואר שני הלימודים כוללים פרקטיקום עם התנסות אישית משמעותית מאוד. הנגיעה בהומוסקסואליות במהלך תכנית הלימודים, גם לתואר שני, מינימאלית ואגבית מאוד. אמנם פסיכולוגיה היא תחום חילוני ורוב הפסיכולוגים בארץ ובעולם חילוניים, אך לא הייתי נסחף לקבוע שהלימודים יהפכו אותך לחילוני, לא כל שכן לאתאיסט. אני מכיר כמה וכמה פסיכולוגים דתיים ששמרו על אמונתם למרות לימודי הפסיכולוגיה. לעומת זאת, אני מכיר הומוסקסואלים דתל"שים רבים שעזבו את אורח החיים הדתי, משום שלא יכלו ליישב בינו ובין נטייתם המינית. אולי יעזור לך לדעת שבבתי הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטאות ת"א וחיפה יש הרבה יותר התייחסות להומוסקסואליות, הואיל ויש שם אנשי סגל העוסקים במחקר בתחום. הגישה המקובלת כיום בקרב אנשי מקצוע היא שהומוסקסואליות היא תוצאה של אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים וסביבתיים והגורמים הסביבתיים (הפסיכולוגיים) שנויים במחלוקת, כך שמאוד לא סביר שתקבל תשובות למצוקותיך האישיות מלימודים עיוניים בפסיכולוגיה. בכל מקרה, לימודי פסיכולוגיה אינם תחליף לטיפול פסיכולוגי ודווקא כמי ששוקל ללמוד פסיכולוגיה, אינני חושב שהאדם שיכול לעזור לך הואיל והוא מכיר אותך הכי טוב הוא אתה. נפש האדם מורכבת בין היתר ממנגנוני הגנה העוזרים לנו לעוות את המציאות כדי שנוכל לשאת אותה ובתוך כך מעוותים גם את תפיסתנו העצמית. לכן הדרך הפסיכולוגית שלך אל עצמך צריכה להיעשות בעזרת מישהו חיצוני (פסיכולוג) שיעזור לך להתבונן על עצמך מבחוץ. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il