בהמשך להודעה האחרונה
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
קודם כל שכחתי לציין - אני בן 20, ואני לא מטופל כרגע בשום דרך. בהודעה האחרונה סיפרתי על החרדות, על המצב שאני נמצא בו לאחר שהפסקתי ליטול כדורים(שפיכה-סופר-מוקדמת ואובר-גירוי), ועל האוננות הקומפולסיבית (שאירעה אתמול), בה ניסיתי "להפעיל" את הגירוי המאוד מוקדם על אובייקטים שמעולם לא קסמו לי, ושבה לחרדתי נוצר גירוי. אני מרגיש שלא הבהרתי את עצמי אז רק אציין - בפועל אני באמת לא מרגיש ולא הרגשתי משיכה לאובייקטים הנ"ל. הם מעולם לא לקחו חלק בפנטזיות המיניות שלי, גם עכשיו אם אתקל בהם ברחוב לא אחוש שום גירוי, רק חרדה גדולה כנראה... יכול להיות שאני עושה את ההפרדה בין גוף לגיל כשמדובר בתמונות? רוב מוחלט של נושאי המשיכה שלי הם בני ובנות גילי, למרות שלפעמים כן בעלי שומן גוף שיכול להתפרש כ"נערי". בפועל אם אני יודע שאדם מסוים נמצא מתחת לגיל מסוים זה פשוט לא אפשרי בשבילי להימשך אליו. אני מת מפחד...
שלום ביסקסואל, קודם כל, לא מחליפים סוס מנצח. התרופה עזרה לך מאוד והצעד הראשון שאני ממליץ לך הוא לחזור אליה (רצוי מאוד בפיקוח הרופא שרשם לך אותה). לא זו בלבד שהפסקת פתרון שעזר לך, אלא הפסקת את נטילת התרופה בבת אחת, מה שמסביר את התגברות החרדה מעבר לחרדה המקורית. דבר נוסף - התרופות מהסוג שניתן לך מאופיינות ע"י תופעת לוואי של עיכוב השפיכה וירידה בחשק המיני. אנשים רבים (לרוב מבוגרים הרבה יותר ממך) לעיתים סובלים מכך (ויש לכך פתרונות שונים), אך במקרה שלך מדובר, כנראה, בתופעת לוואי מבורכת מאוד, שכן אתה מתאר מצב של שפיכה מהירה. לעיתים אכן מנצלים את תופעת הלוואי הזו לטיפול בשפיכה מוקדמת. במילים אחרות: היעילות של התרופה לגביך היא כפולה ומכופלת - גם טיפול מוצלח בבעיה המקורית של ה-OCD וגם עיכוב (מבורך, כאמור) של השפיכה. אגב, שפיכה מהירה בגיל 20 היא תופעה שכיחה למדי הואיל והדחף המיני בשיאו. במקביל לחזרה לטיפול התרופתי, אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי. השילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי (בעיקר בגישה קוגניטיבית-התנהגותית) הוא שילוב מנצח ועם נוסף לכך את גילך הצעיר, הרי שסיכויי ההצלחה גבוהים ביותר. יכול מאוד להיות ששילוב זה יאפשר לך להפחית את המינון של התרופה (הכול בפיקוח הרופא המטפל - לא להפסיק על דעת עצמך ולא בבת אחת!!!), אחרי שתהייה מצויד בטכניקות התמודדות שתלמד בטיפול הפסיכולוגי. כעת, חזור נא אל הרופא המטפל והתחל לקחת מחדש את הטיפול התרופתי בפיקוחו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
קודם כל תודה על התשובה, אני בהחלט הולך לחזור ליטול את התרופה. אבל מה דעתך בנוגע לאותה "בדיקה" של אוננות קומפולסיבית שעשיתי? האם הגירוי באמת העיד על משהו? או שזה נטו היכולת הנוכחית המציקה להתגרות מכמעט כלום ואולי להקביל בראש את אותם אובייקטים שראיתי באותם רגעים לאובייקטים אליהם אני באמת יודע שאני נמשך?