חוסר קבלה עצמית של גייז

שלום רועי, בזמנו עסקתי רבות בדינמיקה של הומופוביה מופנמת: http://www.shrink-friendly.co.il/wp-content/uploads/2011/07/mifgash.pdf http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711 הומואים גדלים בחברה סטרייטית ומפנימים, מי יותר ומי פחות, את העמדות ההומופוביות שיש לסטרייטים רבים (לגברים יותר מאשר לנשים וכמובן לדתיים וחרדים יותר מאשר לחילוניים). העליתי בזמנו את האפשרות של הפעלת מנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" (תהליך שבו שבוי מזדהה עם אלה ששבו אותו), אבל מעבר לכך, העולם הרבה יותר מורכב מהחלוקה הקצת דיכוטומית לטעמי שאתה עושה בין ההתייחסות הרעה של הדת להתייחסות הטובה של קהילת הלהט"ב. הדת עונה על צרכים רגשיים וקוגניטיביים חשובים של האדם ולא לחינם קארל מרקס כינה אותי "אופיום להמונים". האמונה בכוח גדול ממך, הקשרים הקהילתיים הצפופים וכיו"ב - כל אלה מספקים נחמה למי שזקוק לה. לעומת זאת, קהילת הלהט"ב היא, ככל הנראה, ליבראלית (לפחות לכאורה ובאופן מוצהר), אך יש בה חברים רבים שלא מקבלים את עצמם במובן העמוק של המילה ונוח להם להיות חלק מקבוצה שגם לה יש דגל, סמלים אחרים, סיסמאות וכד'. הליבראליות אינה הצורך היחיד של האדם ויש בהחלט אנשים שהיא מעוררת חרדה בקרבם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il