פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פרופסור גידי, שלום רב, אני בן 34 וחי עם בת זוגתי כמה שנים. לאחרונה, היא גילתה שאני צופה מדי פעם (במשך כמה שנים) בסרטונים של גברים. הדבר כמובן עורר בה שוק וזעם ותדהמה (מובן). זו חברה רצינית ראשונה שלי וזה גם הסקס הראשון שלי. הדבר פגע מאד בבטחון שלי והוביל לכך שהסקס איתה לא היה טוב ושאיבדתי זקפה מהר. כרגע היא תולה את הכל במשיכה שלי לגברים. ניסיתי להסביר לה שאני לא נמשך לגברים ושהסיבה שצפיתי בסרטונים היתה כדי לברוח מהמציאות של גבר דחוי ואפס שלא יכול לספק את חברה שלו. (או שאין לו חברה כמו שהיה לפני) אני לא דוגמן אבל גם לא מכוער ובמהלך השנים האחרונות לפני שהכרתי את חברתי הנוכחית התחלתי לשכנע את עצמי שאולי אני צריך להמשך לגברים (למרות שאני לא) כי זה היה ההסבר ההגיוני היחיד שהתקבל אצלי לעובדה שאני לא מצליח עם נשים. ההסבר השני שאני אפס ודוחה נשים היה הרבה יותר גרוע בעיניי. גם היום, כשאני צופה בסרטון אני רואה כמה שניות וסוגר כי האקטים שמוצגים שם לא מושכים אותי ולהפך. האם זה הגיוני שאני לא נמשך לגברים אבל מצאתי איזו בריחה מהמציאות במקום הזה? משהו לאגו? או שאני מדחיק משהו שאולי קיים בי? האם יתכן שכל כך רדיתי בעצמי ושכנעתי את עצמי שאני צריך להמשך לגברים שזה הפך באמת להיות חלק ממני? אני מאד אוהב את חברה שלי ומאד נמשך אליה, היום קשה לה להאמין לכל מה שאני אומר. היא בטוחה שהסיבה להכל היא שאני נמשך לגברים ואני מדחיק את זה. האם מה שאני מרגיש וחושב שהסקס הלא מוצלח שלנו נובע מחוסר הבטחון שלי, מחוסר הנסיון, מדימוי עצמי נמוך ואולי מבעיה בזקפה ולא ממשיכה לגברים הוא הגיוני ? או שאני משלה את עצמי? מאז שהיא גילתה ודיברנו על זה חשתי הקלה גדולה מאד, ומאז לא רק שלא צפיתי בשום סרטון זה גם לא חסר לי בשום מקום. אני מתכוון ללכת לטיפול פסיכולוגי כי אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז לגבי עצמי, אני רואה את העתיד שלי עם חברתי הנוכחית אבל לה כרגע קשה מאד לראות את זה איתי. היא בחרדות שבכל רגע נתון המשיכה לגברים תהיה חזקה ממני (למרות שאני לא נמשך לגברים באופן חד משמעי). קראתי בכמה וכמה פוסטים שענית עליהם, שגברים שצופים בסרטונים בהכרח נמשכים לגברים. האם הדבר באמת מוחלט? האם לא יתכן שאדם ילך לצפות בסרטונים כאלו מסיבות אחרות שאינן מיניות? כדי לספק יצרים אחרים שאינם מיניים? קצת כמו מישהו שצופה בסרט אימה ומרות שיש קטעים מגעילים שבא לעצום את העיניים, יש משהו שמחזיק אותנו מול המסך וקשה להסביר אותו. אני בהחלט חש שאני זקוק לעזרה פסיכולוגית ואולי גם תרופתית וחברה שלי חושבת שאני פשוט לא מוכן להודות במשיכה שלי לגברים. האם לדעתך, קיים סיכוי (אחרי טיפול כמובן) שאני וחברה שלי נוכל להמשיך לחיות ביחד ולחזור לקשר רגיל, בלי חרדות ועם אמון וסקס וכל מה שזוג אוהב רוצה? סליחה על המכתב המבולבל, אבל פשוט שפכתי את כל מה שהיה לי על הלב. מקווה שתוכל לענות ולעזור קצת, בתודה,

ידידה שלי הפנתה אותי לפורום. תיכף תבין הכל... אני בחור שאוהב נשים. נמשך לנשים. יש לי הרגל לצאת כל יום שישי לפאב של לסביות. יש שם נשים יפהפיות. אני מביט בהן ומתאהב בהן ורוצה אותן. רומנטית ומינית. וברור שלא יצא מזה כלום, כי הן אוהבות נשים, ולא גברים. בכל זאת אני ממשיך ללכת לשם. כאילו אני מכאיב לעצמי בכוונה. אתמול התחלתי לדבר עם אחת מהן. שפכתי את הלב ובכיתי. סיפרתי לה על כל זה. היא הפנתה אותי לפורום הזה. לדעתה אתה אולי תוכל לעזור לי. היא הבינה כמובן שאני אוהב נשים, אבל היא חושבת שכאן אמצא תשובה. אז אני מנסה... למה אני עושה לעצמי את זה?. למה אני מתאהב בכוונה בנשים, שידוע לי שאינן אוהבות גברים?. מה הרווח שיוצא לי מזה?. (כי עובדה שאני עושה זאת כבר שנים).

שלום רב. קשה לי לכתוב את מה שיש לי על הלב. אני בחור בן 20, נגוע לצערי בOCD מזה כמעט כעשור. אפשר לומר שההגדרה הנכונה היא HOCD, רוב הלבטים שלי הם בגלל הזהות המינית. יהיה נכון לציין שכתוצאה מהHOCD התפתחה ההפרעה ורקמה עור וגידים ארוכים וחזקים. אני לא יודע מה אני ומי אני והמחשבות שלי קשורות המון לנושאים הללו. אני מרגיש שלמחשבות שלי יש כח להשפיע הן על הנטייה המינית והן על רגשות אחרים ולכן אני מרגיש אשם המון פעמים. יש לי חברה מזה כ3 שנים. אני אוהב אותה והיא אותי. היא נמשכת אליי. אני לא בטוח במשיכה שלי כלפיה. היא הכל - יפהפייה, חכמה, מתוקה, אמהית - כל מה שגבר מחפש. נועצים בה המון עיניים ואני מודע למה שהסביבה חושבת עליה. בכל פעם שאני וחברתי מקיימים יחסיי מין (לא מלאים) - אני פשוט צולל לתוך ים של מחשבות, פחדים ודאגות ולא מצליח ליהנות בכלל ובזמן האחרון גם לא מצליח לקבל זיקפה. מצד שני - אני צופה המון בגיי פורנו והפלא ופלא - אני מצליח להגיע לאורגזמה תוך שניות ספורות.כשאני צופה בפורנו של גייז - קל לי יותר להתחבר. יש לי בעיה של בטחון עצמי, אך אני גם מרגיש גברי הרבה יותר לאחר שאני מאונן מול גיי פורנו. ברגעיי משבר שהיו לי עם חברתי, הבטחתי לה שאני לעולם לא אעזוב אותה או אבגוד בה, אבל איך אני אוכל לגלות מה אני באמת מעדיף אם אינני יכול להתנסות? אני ארגיש נורא אם אני אתנסה עם גבר במסגרת הקשר שלי עם חברתי ומצד שני - אני לא רוצה לסיים את הקשר איתה בשום אופן. אני כל כך רוצה לקבל תשובות ואני מרגיש שהמיניות שלי תלויה אך ורק בי ובמחשבות שלי, אין לי מושג מה לעשות. ראוי לציין כי אני מטופל תרופתית מזה כמספר שנים ואני נפגש עם פסיכולוג אחת לשבוע. :(

זה קצת קשור לפורום וקצת לא. תבחר לבד אם לענות... אני סטרייט לגמרי. אני הולך לפסיכולוג. ידידה שלי שמכירה אותו, אמרה לי שהוא הומו. בדקתי ב"דפי זהב" - והוא אכן חי עם גבר. הוא פסיכולוג טוב, רציני, רגיש. עוזר לי מאוד. אין לי בעיה עקרונית אם זה שהוא חי עם גבר. אבל קצת מפריע לי האקט המיני ההומואי עצמו, שהוא עושה. זה לא אמור להפריע לי, נכון?. כאילו, מצידי שהוא ישכב בכל דרך שהוא רוצה, כולל "שם". אבל זה קצת מפריע לי. לפעמים כשהוא הולך להביא את היומן, או להביא לנו מים לשתות, אני גונב מבט על הטוסיק שלו... וחושב שאולי, ממש שם, או לפחות באיזור ההוא של החבר שלו. סלח לי, גידי. גם לעצמי אני נשמע מגעיל ודוחה והומופוב, וברור שזכותו לעשות את זה שם, וברור שקשר הוא הרבה יותר מז... בטוסיק. הכל נכון באלף אחוז. אבל זאת באמת המחשבה שעוברת לי לרגע בראש. והוא באמת פסיכולוג מצויין. הרבה יותר טוב מפסיכולוג סטרייט שהיה לי. והוא רגיש ומבין ומכיל. ומתחשק לי לתת לעצמי סטירה על זה שעולה לי מחשבה הומופובית. כי אני עושה לו עוול. מה דעתך על כל מה שכתבתי עד כה?. איך אתה מבין את זה?. תוכל לנסות לעשות לי סדר בבלגן?. אני נורא רוצה לפתוח איתו את הנושא. אמנם הוא לא יפרט לי את נטייתו המינית, אבל הוא יעזור לי להבין את רגשותי כלפי זה. אבל אני מפחד. כי זה קצת כמו ללכת לפסיכולוג מרוקאי, נניח, ולהגיד לו שבעצם העדה המרוקאית מגעילה אותך. (בכוונה כתבתי על מרוקאים. כי זאת העדה שלי. פנתרים שחורים וירטואלים מתבקשים לשבת בשקט). אני נורא רוצה להמשיך בטיפול אצלו. נראה לך שזה יהיה אפשרי, לאור הבעייה שכתבתי?. אני נורא רוצה להמשיך!. מתנצל שוב על גסות הרוח. אני פשוט מנסה להביא את התחושות שלי הכי אותנטי שאפשר. עצוב לי שאני קצת הומופוב כנראה, למרות שאני משתדל לא להיות.

השאלה עוסקת בטראנסג'נדרים אישה כלואה בגוף של גבר-שינוי מגבר לאישה באמצעות הורמונים. אלה שנולדו ככה, האם זה נפוץ אצלם יותר מאשר באוכלוסיה הכללית דיכאון ואובדנות, בלי קשר להשפעה של המצב שהן נקלעו אליו, כלומר האם זה חלק מהאישיות שלהן?

שלום רב, שאלת שאלה מאד חשובה בדבר המצב הנפשי של טרנסג'נדרים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. לטרנסג'נדרים צעירים מאד קשה להתמודד עם מצבם, במיוחד בתקופה שטרם גילו זאת למשפחתם וכשהסביבה החברתית אינה מקבלת את מצבם, מגנה או דוחה אותם. זוהי תקופה מאד קשה עבורם וגורמת להרבה קשיים רגשיים ובעיקר לדיכאון ואף לניסיונות אובדניים. ואכן, כפי שציינת זה מופיע בשכיחות רבה יותר משאר האוכלוסייה. אין פלא בכך, היות שהצעיר שסביבתו דוחה אותו בעקבות הרגשתו והתנהגותו סביב זהותו המינית, מתמודד עם קושי עצום. אם גם הדבר בא לביטוי בביתו ובמשפחתו ולעיתים עד כדי הוצאתו מן המשפחה (מה שלצערי הרב קורה לפעמים), מובן שמצבו הרגשי מאד קשה והוא עלול, חלילה, להגיע לקיצוניות עד לכדי אובדנות. לעומת זאת, במקרים שהסביבה מקבלת ובמיוחד המשפחה, ומאפשרת המשך חיים סדירים והתפתחות רגילה בכל הקשור למקומו של האדם הצעיר בביתו, במשפחתו ובסביבתו החברתית-למודית או מקצועית, אין רואים תגובות נפשיות של דיכאון ובוודאי שלא אובדנות. מכאן, שתגובת הסביבה לתחושתו של הטרנסג'נדר ורצונו לשינוי מינו, מאד קובעת את המצב הנפשי שלו בהווה ובעתיד ובהחלט שאין מדובר במשהו שהוא חלק מאישיותו או מולד. העובדה היא, שגם טרנסג'נדרים שעברו תקופות קשות של דיכאון, מרוצים ושבעי רצון מחייהם לאחר שהחלו בתהליך שלקראת שינוי מינם והחלו להתקבל על ידי סביבתם כפי שהם, ועוד יותר מכך, לאחר ששינו מינם. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

ראשית, אני מבטיח לא לפתוח עוד דיון. בהן צדק. ולא משנה מה תכתוב לי. מבטיח!. ועכשיו לשאלה: כפסיכולוג, אתה רואה הגיון בדברים שדוני כתב עלי?. (אני מיתכוון לכך, שלדעתו - לי עצמי יש נטייה הומוסקסואלית). האם הניתוח שלו אפשרי?. וזאת מבלי ששניכם מכירים אותי. אם אתה מוצא שמץ היגיון בדבריו, כפסיכולוג, אנא כתוב לי זאת. ובבקשה תהייה ישר כמו סרגל, גם אם לדעתך לא אוהב את התשובה. דבריו של רוני הדהימו אותי, אני חייב להודות. כי ככל הידוע לי אני סטרייט לגמרי. סליחה על הוולגריות: כשאני רואה אישה יפה, עומד לי. כשאני רואה גבר יפה, לא עומד לי. זאת לא השורה התחתונה?. אז חשוב לי לדעת את עמדתך. האם מכך שכתבת קודם, שהתייחסת ל"פשט", ולא ל"דרש" - עולה שיש "דרש"?. כתוב את מה שאתה רואה כאמת. מרתק אותי לדעת מה דעתך. הכנסתם לי סקרנות... מבטיח להדפיס את תשובתך, אם תהייה "מעניינת", ולהביאה לפגישה הבאה עם הפסיכולוגית שלי. אל תחשוש להרגיז אותי, אם זה הכיוון. כאדם חזק, לא אשבר גם נוכח חוות דעתך המלומדת. פשוט מעניין אותי לדעת. בברכה, שרלוק.

שלום שרלוק, אני חושב שמי שיכול להשיב הכי טוב לשאלות הללו הוא אתה עצמך. אתה מכיר את התהליך שהביא אותך לשאול את השאלה, אתה יודע מה הביא אותך לפורום שיש בו הומוסקסואלים ומה גרם לך להבהיר את הרגשתך השלילית דווקא בפורום זה וכמובן, אתה גם יודע מה אתה מרגיש לגבי בחורים ובחורות. מצעד הגאווה אכן נערך בסגנון של מיניות בוטה ויש הומוסקסואלים רבים שאינם צועדים בו. יש בהחלט הומוסקסואלים שמקבלים את נטייתם המינית ושלמים איתה וסבורים שמצעד גאווה בסגנון שהוא נערך מגביר את ההומופוביה בציבור הרחב, אבל על השאלות שאתה שואל ותיארתי בפסקה הראשונה רק אתה יכול להשיב לעצמך בעצמך ו/או בעזרת ייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שאלה שמאד מטרידה אותי, שמעתי וגם קראתי שפופרס גורם לעיוורון איבוד ראיה האם זה לכולם או לסוג מסויים של גברים? אשמח לתשובה מקצועית תודה ויום נעים

שלום ערן, הפופרס הוא סם המשפיע באופן מיידי ודרמטי על השרירים וכלי הדם ואין להשתמש בו בשילוב עם סמים אחרים, כמו ויאגרה (שילוב שתי התרופות עלול לגרום לירידה פתאומית ודרמטית בלחץ הדם, לאיבוד הכרה מתמשך ואף לנזקים בלתי הפיכים למוח ולכלי הדם). צריכה ממושכת של החומר עלולה לגרום נזקים לכלי הדם והנשימה, למוח ולמערכת העצבים וכן לתופעות כמו טשטוש, קהות חושים, כאבי ראש חדים, קשיים בראייה, בחילות והקאות.לפופרס השפעה נוגדת או מחזקת לתרופות לאיזון לחץ דם ולטיפול במחלות לב, תרופות נוגדות דיכאון ופסיכוזה ועוד. הפגיעה בראייה עלולה להיגרם כתופעת לוואי מישנית לעלייה פתאומית בלחץ הדם אצל מי שיש לונטייה ללחץ דם גבוה.יש לזכור כי יתר לחץ דם אינו תמיד מורגש, מודע או מאובחן ומפאת שכיחותו המוגברת בגילים מבוגרים יותר, יש לנקוט משנה זהירות הן במעקב אחריו והן בשימוש בפופרס. כמו במקרים רבים אחרים, הכמות עושה את האיכות, קרי, מינון נמוך לעיתים רחוקות ובתנאים מבוקרים, בעיקר בגיל צעיר, עלול להזיק פחות מאשר מינון גבוה לעיתים קרובות ובסביבה לא מוכרת של אנשים זרים שקשה יותר לסמוך עליהם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני נפגש עם בחורים.. סטוצים.. וכמעט אף אחד לא רוצה להיפגש איתי פעם שנייה. זה מבאס אותי ברמות.. אני בטוח שאם הייתי כוסון על זה היה אחרת, היו רודפים אחריי בלי הפסקה.. אז מה, אם אתה הומו שנראה ממוצע אין לך זכות קיום? כך זה נראה.

שלום אסי, בהחלט ישנם הומואים בעלי מראה חיצוני בינוני ומטה שיש להם קשרים זוגיים. יתר על כן, גם במועד יצירת הקשר הם היו בעלי מראה כזה. נראה לי שמראה חיצוני אטרקטיבי במיוחד מבטיח שיהיה מפגש ראשון אך לאו דווקא את המשכו, כך שאל לך לתלות את חד-הפעמיות במראה החיצוני שלך, שכן אילו זו הייתה הבעיה, לא היית מגיע למעמד הפגישה היחידה. ישנם גורמים נוספים רבים, חלקם של האנשים שפגשו אותך וחלקם (אולי) שלך שמונעים את המשך הקשר. למשל, ייתכן מאוד שאותם אנשים פוגשים כל אדם למפגש חד-פעמי, משום שהם מחפשי ריגושים ומשתעממים מהר. לצערנו, דרושים מפגשים חד-פעמיים רבים כדי למצוא את האחד והיחיד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

זוכר את הרצח של הנערים ההומואים בתל אביב?. הוא מטריד אותי. תראה, אני יכול להבין מישהו שלא אוהב הומואים. גם אני מקבל גועל נפש כשאני רואה את "מצעד הגאווה" (אל תיעלב). זכותו של אדם לא לאהוב מישהו. אבל לרצוח?. בתיכנון מראש?. המעבר הזה בין "לשנוא", לבין "לרצוח את מי שאתה שונא", מעסיק אותי. איזה אדם צריך להיות כדי לעשות את המעבר הזה?. איזה מבנה נפשי צריך?. כל אחד יכול לעשות אותו, בנסיבות מסוימות?. אולי הוא רצח אותם, כי הוא זיהה בהם משהו מעצמו?. שמע, ברור לי שהכל ניחושים. הרי אין לך פרטים. אינך מכיר את הרקע שלו וכו'. אבל תוכל להתייחס למה שכתבתי?. באופן כללי כמובן.

שלום שרלוק, אכן דרושים כמה מאפייני אישיות מסוימים שתעביר אדם משנאה לרצח (למשל, מאפיינים פסיכופתיים או אנטי-סוציאליים, במינוח החדש), אבל ההיסטוריה בהחלט מצביעה על כך ששנאת מיעוטים, ובכלל הומוסקסואלים, עלולה להסתיים ברצח עם. אנו היהודים נוטים להתמקד בשואה, אך בהחלט קיימות רציחות קולקטיביות של מיעוטים אחרים. יש לציין שגם הנאצים שמו להם למטרה לחסל הומוסקסואלים וכשם שהיה טלאי צהוב לסימון יהודים היה טלאי ורוד לסימון הומוסקסואלים. אחת הדעות הקדומות נגד הומוסקסאלים היא שהם מביאים לעולם הומוסקסואלים אחרים (ולכן קיימת התנגדות לנישואין חד-מיניים). קל להבין איך דעה כזו עלולה להביא דווקא לרצח של בני נוער והמתנדבים לטפל בהם, כפי שהדבר נעשה בבר-נוער. זאת, כמובן, באופן תיאורטי ובלי להתיימר להסביר את מניעיו של הרוצח שלא נמצא. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אישי בהומוסקסואליות, מאחורי "הבנתו את מי שאינו אוהב הומואים", וכן מאחורי "גועל הנפש שהוא מקבל ממצעד הגאווה". אחרת - מה בדיוק הוא מחפש בפורום זה? כן, גם אם הוא אינו רוצח בפוטנציה... הלא כן, ד"ר רובינשטיין? מה דעתך בעניין?

אני לא הרבה זמן על העולם הזה. קרוב ל-18 שנים בסך הכל. וכמעט שנה מתוכן כבר הספיקה להידפק, להתבזבז, להיהרס לגמרי. הכל בגלל ה-OCD, שבהתחלה אובחן כ-OCD מהתחום המיני(אני ביסקסואל ויודע את זה בערך מאז שאני זוכר את עצמי, הפחד הוא להיות כל מה שהוא לא ביסקסואל, ובעיקר פחד מהומוסקסואליות בלעדית בפרט, מסיבות מובנות), אך לאחר מכן התברר כתסמונת רחבה יותר של פחדים אובססיביים, כמו למשל חרדות מתחום הקיום ואף מחשבות ופחדים על הגבול הפרנואידי. אין בי כוח עוד. אני בבדיקות עצמיות, סביבתיות וחברתיות 24/7 בכל תחומי האובססיה שציינתי. אני לא מפסיק לחשוב ולפחד מהרגע בו אני פוקח את עיני בבוקר עד לרגע בו הן נעצמות, בלילה(ולפעמים גם לא בלילה. שינה היא אחת הדרכים שלי לברוח). אני לא חי יותר. אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי ומתחיל להטיל ספקות בנוגע ליעילותו. אני משתגע. כל פעם מגיעה אפיזודה טובה יחסית, אפילו טובה מאוד, שבה אני מצליח פשוט לומר לעצמי להשתחרר מהמחשבות ולהפסיק לפחד, אפיזודה שבה חוזרים אליי היצירה, השמחה והרצון לעשות וליזום. וממש אז כשאני בטוח שהכל משתפר ולא הולך לחזור על עצמו - בום! אפיזודה גרועה, חרדתית, אובססיבית, חסרת תפקוד וחסרת תקשורת סביבתית, מלאת דיכאון. נמאס לי מהתקופתיות המקרית וחסרת הדפוס הזו. נמאס לי מהאובססיה ומהחרדה, נמאס לי מהדכאון, נמאס לי שהחרדה גוברת על הרציונל ועל ההיגיון, ההיגיון שיודע שאין משמעות לאובססיות האלה, שיודע שהכל בראש. אבל ככה זה.. להיגיון הבריא כנראה אין הרבה השפעה כשמדובר ב-OCD. OCD הורס לי את החיים...

שלום נוירוטי, עצוב לי לקרוא על הסבל הרב שאתה חווה בגילך הצעיר. מעבר לסבל המובן עצמו, יש לי הרגשה שאולי בגלל מבנה אישיות ואולי באופן חלקי כתוצאה מהפנמת דפוסי פרשנות המקובלים בטיפול פסיכודינאמי אתה מרבה "לחפור" (הביטוי המקצועי הוא rumination): http://www.giditherapy.co.il/?p=234 התנהגות שיש בה כדי להגביר ולהנציח את הסבל וזאת עפ"י עדויות מחקריות מוצקות: http://en.wikipedia.org/wiki/Rumination_(psychology) הטיפול הפסיכולוגי המועדף ב-OCD הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, המוצג היטב בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת "מודן". בפנייתך בולטים כושר ביטוי ואינטליגנציה גבוהה ויש לנצל תכונות אלו בטיפול ע"י חיזוק הצדדים החזקים במקום לנסות ולתקן צדדים חזקים פחות: http://www.giditherapy.co.il/?p=662 אובססיה היא דבר שככל שנלחמים בו היא מתחזקת. המלצתי לחפש הסחות דעת בצורת דברים שמעניינים אותם ואתה נהנה מהם (חוץ מפסיכולוגיה!), חיזוק החוזקות, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר גלבוע, לפני כמעט שנה הכרתי בחורה בת 29 שמגדירה עצמה כסטרייטית. הבחורה מאוד מצאה חן בעיני ופניתי אליה. לא הסתרתי את כוונותי ואמרתי לה שאני רוצה להכיר אותה בתור חברה וגם לשכב איתה פעם אחת. היא לא הסכימה כלל בהתחלה ואמרה שזה מיותר כי אין לזה עתיד וגם כי זה לא מה שהיא מחפשת. לאחר כמה ימים שדיברנו בטלפון, התקרבנו קצת יותר ובלי שום לחץ שלי היא דווקא הסכימה לבלות פעם אחת במיטה ביחד ( אני צריכה לציין שאמרתי לה שמבחינתי היא לא צריכה לעשות לי כלום במיטה, רק אני לה). אכן נפגשנו לאחר כשבועיים של הכרות טלפונית ושכבנו. היה מאוד טוב גם לי וגם לה. לאחר יום כשדיברנו על מה שקרה היא הביעה באוזניי שמאוד נהנתה ואף שאלה אותי אם ארצה לעשות זאת שוב. לא אאריך את הסיפור, אומר שכבר כמעט שנה אנו מנהלות קשר חברות מאוד עמוק וכייפי שכולל הרבה פעמים גם סקס. העניין הוא כזה,היא מאוד נהנית בחברתי, גם בטלפון, גם בפגישות שלנו וגם במיטה. היא פשוט נהנית מהכל. הרבה פעמים בטלפון אני שומעת שהיא נהיית חרמנית. כל מיני דברים שמראים לי שמינית יש עניין בי. היא גם מאוד אוהבת אותי כבן אדם ואני נורא מעניינת אותה באופן כללי. מה שמפריע לי זה שהיו לנו לא מעט שיחות במהלך ההיכרות בהן שאלתי או לפחוות ניסיתי להבין מה היא מרגישה אלי והיא תמיד חזרה ואמרה שהיא לא נמשכת לנשים, שהיא לא הולכת ברחוב ורואה בחורה יפה ומרגישה אליה משהו. שאם זה קורה לה זה רק עם גברים בלבד. אני יודעת שהיא לא אחת שתשקר לעצמה, ובטוחה שזה מה שהיא מרגישה מבפנים, מה שאני לא מבינה זה למה לעזאזל יש את ההיענות הזאת במיטה איתי? כשאני שואלת אותה אז למה את שוכבת איתי? תשובתה היא שהיא נהנית, שהיא מתגרה, שהיא מתחרמנת ושפשוט כיף לה איתי במיטה ( וגם מחוצה לה). אני לא יודעת איך אפשר להנות מהמגע שלי, מהסיטואציה כולה, לגמור, לכייף, מבלי משיכה?? אם הייתי צריכה לשפוט את מה שהיא מרגישה אלי אם לא היתה אומרת לי כל מה שאומרת על אי משיכתה לנשים, הייתי חושבת שבהחלט יש שם איזשהו פן רומנטי/משיכתי כלפיי. אני כבר מתחילה לתהות אם הכל היה רק בראש שלי והיא יכולה להנות גם בלי משיכה, שאולי ההנאה שלה נובעת ממקומות אחרים שאני לא יכולה להבין אותם... חשוב גם לציין שמעולם לא היה לה חבר מאחר ויש לה דימוי עצמי נורא נמוך, עד כדי כך שאפילו לדמיין שיש לה בן זוג היא לא יכולה מרוב שהיא דיכאה את המחשבה הזאת רוב חייה כי האמינה שזה לא יכול לקרות לה ושאף אחד לא ירצה אותה. היא שכבה פעם אחת בלבד עם גבר שבכלל לא נמשכה אליו לפני כמה שנים. הבעיה העיקרית שלטענתה מונעת ממנה להכיר מישהו היא כי יש לה קושי פיזי בקיום יחסי מין והיא בטוחה שעם הבעיה הזאת שלה היא לא תוכל לקיים קשר זוגי ויציב כמו שהיא רוצה כי אף גבר לא ישאר לאחר זמן מה. באופן כללי היא לא אחת שפינטזה יותר מדי כל חייה גם בגלל שדיכאה את המחשבות האלה, ואז אני תוהה אם היא פשוט לא מחוברת מספיק למיניות שלה ואם היתה מחוברת אולי היתה מבינה שיש לה משיכה קלה לנשים, אולי לא דו מינית אבל יש משהו לכיוון נשים. כל העניין מתחיל מאוד להפריע לי וגורם לי להרגיש לא טוב עם עצמי, מרגישה נחותה ושמגיע לי להיות עם מישהי שתמשך אלי, כי למרות שזה נראה על פני השטח שכן, אולי לא קראתי נכון את המצב... דבר נוסף - לפני כמה שנים לסבית נדלקה עליה וחיזרה אחריה, גם אז היא דחתה אותה ואמרה שאין סיכוי שיקרה משהו ביניהן - בסוף הן הפכו לזוג במשך שנתיים כאשר לפחות החצי שנה הראשונה של הקשר הזוגי היה טוב לטענתה - לראשונה מישהו רצה אותה, חיזר אחריה וזה עשה לה מאוד טוב. היא אמרה שמבחינת סקס גם היה נחמד בהתחלה בלבד, יחד עם זאת אחרי שהיתה איתי אמרה שעכשיו שהיא יכולה להשוות היא מבינה כמה לא היה טוב איתה לעומת ההנאה שהיא חוותה איתי. היא גם מאוד מצטערת על הקשר עם אותה בחורה כי מבחינתה זה היה בזבוז של שנתיים מחייה, כי לא היה שם כלום חוץ מתלות. היא בחורה מאוד טובה ואני יודעת שהיא לא תשקר לי ולא תשלה אותי לכן יודעת שכל מה שהיא אומרת היא מתכוונת אליו. האם תוכלי להסביר לי האם הגיוני שללא משיכה כלל לנשים היא יכולה לחוות כל מה שחווה איתי?? תודה

היי גידי, עברו כבר 5 ימים וד"ר גלבוע לא הגיבה לשאלתי. מאחר וזה נראה לי כבר זמן מוגזם לחכות, האם תוכל אתה לענות לתהייתי במקומה? אני יודעת שאתה פחות בקיא בתחום של הנשים אבל זה עדיף מלא לקבל מענה כלל (מאחר ובשלב הזה לא נראה לי כבר שיהיה מענה). תודה

שלום שרון, ד"ר גלבוע הייתה בחופשה בת שבוע והיא תענה לך תוך יומיים-שלושה. תודה על סבלנותך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב שרון, אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי, שנוצר עקב חופשה,ומצטערת שלא הייתה הודעה על כך בפורום. באשר לשאלה שהעלית: אכן הפער בין התנהגות חברתך והדברים שהינה אומרת הוא מאד מבלבל. פער כזה יכול להיווצר מכמה סיבות אשר הבולטת ביניהן, חששו של האדם להודות במצבו הרגשי באשר להעדפתו או נטייתו המינית. הרי אנו מכירים גם את המצב של "אי יציאה מן הארון", כאשר אדם אינו מוכן להודות לעצמו מהו באמת רוצה או מעדיף, או במצב שבו אדם מתנהג בצורה מסוימת באופן ברור וחד משמעי- כמו חברתך- אך מכחיש את מצבו או רגשותיו, העדפותיו וכיו"ב באופן מילולי כלפי חוץ, ואולי גם לעיתים כלפי פנימיותו שלו עצמו. אנו יודעים שהאמת על מהותו של האדם יותר מאשר היא מתגלית באופן שבו הוא מציג עצמו או מגדיר עצמו כלפי חוץ, נחשפת דווקא בהתנהגותו. כך, התנהגות שאינה מקרית או חד פעמית היא זו המעידה על האדם. טוב יעשה האדם (גבר או אישה) אם ילמד להתבונן בהתנהגותו כסמן למהותו. הוא רק ירוויח מכך בעצם הרחת מודעותו על עצמו. במקרה שתיארת עם חברתך, קשה שלא להתרשם שהדברים מאד ברורים וחוזרים על עצמם, כך שכפי הנראה, מדובר בנטייה או העדפה מינית, של לסביות. ואולם, מן הסתם קשה לחברתך לקבל את עצמה ככזו ועל כן סביר שהיא מתגוננת מפני הידיעה על כך באמצעות הכחשה. אך בכל זאת, ההתנהגות מדברת בעד עצמה. יחד עם כך, זכותה שלא להודות בכך ולא להתחייב על היותה לסבית. זכותה להחליט כיצד היא רוצה לחיות ולהגדיר את עצמה, כל זמן שהדברים ברורים ואין היא משלה או פוגעת באיש. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

היי ותודה רבה על התשובה. קראתי את דעתך ורציתי לחדד כמה דברים: הבחורה מעולם לא עשתה לי דברים במיטה,רק אני לה. כמובן שבזמן הסקס היא חיבקה, הראתה חיבה מסוימת בליטופים קלים וכמובן נשיקות היו לא מעט( מכל הסיטואציה היא גם אמרה וגם רואים שהיא נהנית) אבל מגע באברי מין וכאלה לא היה. כך גם היה עם האקסית שלה שחיזרה אחריה, היא אמרה שהיא לא יכולה לרדת לבחורה כי היא מרגישה שזאת לא היא וגם זה לא מושך אותה, זה שזה לא מושך אותה פחות אומר כי יש מלא גברים סטרייטים שנמשכים לנשים שלהם אבל לא רוצים לרדת, יותר מטריד זה שהיא מרגישה שזאת לא היא. תראי, לסבית היא בטוח לא. אני משוכנעת שהסיבה שאין לה נסיון עם גברים היא בגלל חוסר ביטחון ופחד מבעיית הקושי בחדירה שיש לה (בעיה פיזיולוגית לא נפשית) שמונעים ממנה לחפש בן זוג. אני גם רואה שהיא אוהבת גברים, בפעמים הנדירות שהיא מראה שגבר כלשהו עשה לה את זה, אני רואה שזה אותנטי מאוד, היא אף פעם לא דיברה ככה על בחורה. את אומרת שהיא חיה בסוג של הכחשה לגבי הנטיות שלה, אבל אני לא חושבת שהיא חושבת כך בכלל, היא מאוד מחוברת לעצמה מהבחינה הזאת ויכול להיות שהיא פשוט לא מבינה שכל מה שקורה בינינו מרמז שיש לה משהו לנשים זה משהו אחר. אולי ההגדרה שלה למה היא משיכה היא שגויה, אולי בגלל שהיא כל הזמן משווה את זה לאיך שהיא מרגישה עם גברים, זה נראה לה נורא חלש ושונה מה שהיא מרגישה כלפי נשים. האם יש כאן פשוט עניין של דו מיניות לייט, שבסקאלה של ההעדפה המינית היא פשוט כמעט בכיוון הסטרייטיות, עם מרחק קל בלבד? האם כל מה שתיארתי שהיא אומרת עלי מרמז על נטייה לכיוון סקאלת הסטרייטיות או יותר בכיוון הדו מיניות? אודה לתשובתך

אני ובת זוגי רוצות לשאול אותך משהו, כאישה: אם אישה מותקפת, כדאי לה לבעוט באשכים של התוקף? ועוד שאלה אישית אלייך: אם תותקפי חלילה, תנסי לבעוט באשכים?. סליחה על השאלה הישירה, אבל בבקשה תעני לנו ברצינות. (אל תשלחו אותנו לחוג הגנה עצמית. אין כזה אצלנו באיזור).

שלום לך ענת, אנני יודעת מה כדאי לעשות במצב שתיארת. אני מניחה שמומחים לנושא התגוננות בפני תוקפים הם אכן המוסמכים לענות, כפי שאכן שיערת. אני סבורה, שבעת מצוקה אדם פועל באופן אינסטינקטיבי, בכיוון שהאינסטינקט להצלה והגנה על עצמו מנחה אותו לפעולה, שנראית לו הכי יעילה (או בלשונך"כדאית"). אם זו פעולה כזו שתיארת או אחרת מצד המותקפת או המותקף קשה לדעת. כנראה, שהתגובה פורצת מתוכו בעת המצוקה, ללא תכנון מראש, אלא אם כן, למד מה יעיל יותר בקורס מסוים או באופן אחר.ברור אם כן, שקשה לי לחזות את התגובה מראש במצב היפותטי כזה או אחר. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום אני בן 30 גיי עד עכשיו נמשכתי רק (בערך) להיות פסיבי לפתע מתעורר בי הצורך להיות אקטיבי אבל אני לא מסוגל לממש אותו כי לא עומד לי בחדירה. אני מרגיש שכאלו יש לי משיכה ואני רוצה לזיין אבל שניסיתי כמה פעמים הזין נפל לי . עם מי אני יכול להתיעץ אני חייב סקסולוג שמתמחה בגייז-האם יש כאלה במכבי?

שלום עדי, אתה מתאר הפרעה בזיקפה על רקע פסיכולוגי אשר מנקודת מבטו של הסקסולוג אינה קשורה בהכרח לנטייתך המינית. הטיפול הסקסולוגי בהפרעה בזיקפה על רקע רגשי הוא טיפול התנהגותי, המלווה בת זוג (אם אין בת זוג, נעשה שימוש בסרוגייט והטיפול הופך להיות יקר ביותר). כל עוד אין לך בן זוג קבוע שרוצה להיחדר, לא נראה לי שטיפול סקסולוגי כזה אקטואלי. הטיפול המומלץ במקרה שאתה מתאר הוא טיפול פסיכולוגי, שיעזור לך לעבד את הוספת התפקיד האקטיבי. הדבר מחייב switch לא פשוט, בעיקר בגלל ניסיונך הבלעדי כפסיבי. לחווייתך כפסיבי בלבד התלווה דימוי עצמי מיני מסוים שהשתנה כעת ולא תמיד מה שאנו רוצים במודע נקלט ברמה הלא מודעת, המשתקפת היטב בקשיי הזיקפה שלך. ייתכן שבשלב מעבר כלשהו כדאי להיעזר גם בוויאגרה לפני יחסי מין שבהם אתה יודע שתהייה אקטיבי וכמובן שיש להשיג את הוויאגרה רק ע"י מרשם רופא ובבית מרקחת (אפשר להשיג בקלות מרשם מרופא המשפחה בלי לספר לו את כל הסיפור). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אין לי בעיה להשיג סטוצים רבים (אני נראה טוב ברוך השם) ואני יכול איתם...לקחתי פעם ויאגרה ועדיין לא הצלחתי..... לא הבנתי מה עצתך, אם כן, אין לי אפשרות לסרוגייט מבחינה כספית. ותודה על תגובתך המהיר ה

דיברתי קצת עם פסיכולוג שיוצא עם אחותי. תוך כדי שיחה, הוא העיר הערה שהדהימה אותי!!!. לדבריו, כפסיכולוג הוא לא נותן למטופל עצות ספציפיות!!!. מה אתה אומר על זה?. זה נכון?. ואולי זה רק בזרם מסויים לא נותנים עצות?. אתה נותן עצות ספציפיות?. ואם לא - למה לא?. ואם המטופל לוחץ אותך לקיר ודורש עצה ספציפית?. אתה בטח קולט שאני מופתע מהאפשרות הזאת... להגנתי אומר, שאין לי טיפה ידע בפסיכולוגיה. אז סלח לי אם השאלות נראות לך מטומטמות...

שלום בועז, השאלה שלך לא מטומטמת כלל והיא נוגעת בסוגייה מרכזית בתחום הטיפול הפסיכולוגי: http://www.giditherapy.co.il/?p=240 יפה ציינת, שהתשובה לשאלה תלויה, במידה רבה, בגישה הטיפולית. בטיפולים ה"קלאסיים" או ה"מסורתיים" תפקידו של המטופל "פסיבי" לכאורה. גישה זו, שידועה בימינו כ"גישה הפסיכודינאמית" (המבוססת על הפסיכואנליזה), היא אכן הגישה המקובלת ביותר בישראל, בעיקר במוסדות האקדמיים. לפי גישה זו, לא רק שאין זה מתפקידו של הפסיכולוג לתת עיצות מעשיות, אלא שהדבר אף עלול לפתח תלות אצל המטופל. מטרת טיפול היא לאפשר למטופל להגיע למודעות וכשהוא מודע לרצונות המנוגדים שבתוכו, חופש הבחירה שלו גדול יותר. ניטיב להבין זאת כאשר אנו נתקלים בבעיה כזו או אחרת ומתלבטים, אך אנחנו יכולים לחלק עיצות מעשיות נבונות מאוד לחבר שנמצא בבעיה דומה. לכן, התפיסה היא שלא מדובר בחוסר יכולת לפתור את הבעיה, אלא בקונפליקטים המשתקים אותנו מפעילות. בטיפול ההתנהגותי-הקוגיטיבי, שתופס תאוצה הן בעולם והן בארץ, המטפל מתערב יותר בהתנהגות המעשית. הבעיה של המטופל מתורגמת למונחים התנהגותיים ונתפסת כהפרעה בתהליך הלמידה, כאשר בטיפול הוא אמור ללמוד דרכי חשיבה והתנהגות חדשות (למשל, אסרטיביות). נעשה כאן יותר שימוש במשחקי תפקידים, למשל, אבל גם כאן לא מדובר על מתן עיצות מעשיות בנוסח "תזרקי אותו". אגב, אפילו בקואוצ'ינג לא ניתנות עיצות מעשיות של ממש. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום דוקטור. בוא אני אסבר את אוזניך ואבהיר למה התכוונתי בכותרת. תראה סך הכל אני ביסקסואל אבל סוג של ביסקסואל כזה שכל הזמן חי בפחד שהוא לא ביסקסואל. זה נראה כאילו אני כל הזמן צריך אסמכתאות כדי להוכיח לעצמי שאני גם נמשך לנשים ואני אסביר לך למה אני מתכוון. כמו שכבר אמרת לי פה בעבר המשיכה אצל ביסקסואלים לנשים ולגברים הם לא תמיד באותם עוצמות ומאחר ואני נמשך לגברים יותר ברגע שאני מתגרה מגבר אני ישר באותו הרגע חייב להוכיח לעצמי ולהרגיש גירוי מיני גם מאישה וזה גורם לי לחיות בפחד ובחרדות בעיקר שאני לא מצליח לקבל את הגירוי(בסך הכל אני בן 22 ואני מנסה להרגיע את עצמי באמצעות ההיגיון ולהגיד לעצמי שבתור גבר שהיה עם מספיק נשים בחייו לא מכל אישה שעוברת ברחוב צריך לעמוד לי הזין)בנוסף שאני כבר מקבל את ההוכחות לכך שאני נמשך גם לנשים,הן מצליחות להרגיע אותי לזמן קצר בלבד ואז אני חוזר לסורי. אני אתן לך כמה דוגמאות להוכחות שאני מקבל ואז תוכל לשפוט אם הן באמת מספקות. יש לי חברה שאני אוהב ממש כשאני רואה אותה עם מכנסונים קצרים אני מתחיל לקבל זיקפה.כשאני נוגע לה ברגליים יש לי זיקפה ובכלל יש לי חשק מיני כשאני איתה וכל פעם שאני איתה אני רוצה שנשכב.אה ולפני כמה זמן הלכתי עם חבר למועדון חשפנות וכשהחשפניות היו עליי והתחכחו בי קיבלתי זיקפה ודבר אחד אחרון כשאני רואה סרטים אמנם לא תמיד עומד לי אבל אני גומר כשאני רואה את הבחורות. בכל מקרה נמאס לי לחיות כמו שאני חי,על פני השטח אני נראה אדם מאושר אבל מבפנים המחשבות רודפות אותי. אני תמיד אומר לעצמי הפעם אני לא אפול לדיכדוך הפעם פני לא יפלו ואני אסתפק בהוכחות האלה,אני מנסה להשתמש בהיגיון שלי לחשוב על העניין בצורה שכלתנית אבל יש לי נפש אובססיבית ואני מיד חוזר לאותו המצב והבעיה שהכי הורגת אותי זה שאני אוהב את חברה שלי אבל בכל פעם שאני חושב על זה שהיא לא יודעת שאני ביסקסואל זה גומר אותי מבפנים. כאילו אני מרגיש שאני לא מספיק גבר בשבילה מדי פעם ואני פשוט רוצה לבכות.. מה עושים דוקטור מה עושים.

שלום אנונימי, מתיאוריך, גם בפנייה זו וגם בקודמותיה, עולה שקשה לך מאוד לקבל את העובדה שאתה נמשך גם לגברים וגם לנשים ויתר על כן, אתה רואה במשיכתך לגברים דבר שמוריד מגבריותך וכגורם שעלול לפגוע במשיכתך לנשים. אתה צודק כשאתה מתאר את המצב כאובססיה, כלומר, המשיכה לגברים מופיעה אצלך כמחשבה מטרידה שכאילו כופה עליך להוכיח לעצמך שאתה נמשך לנשים. עיקר הסבל שלך נגרם מהפחד שלך להיות הומוסקסואל ונראה לי שטיפול פסיכולוגי שיעזור לך לקבל את שתי המשיכות כלגיטימיות וטבעיות ולא כבאות זו על חשבון זו יגרום לך להשלים עם עצמך ובמידת האפשר, ליהנות משני העולמות. אני מניח שלא חידשתי לך הרבה בנוסף למה שכבר כתבתי בתגובה לפניותיך הקודמות, אך הואיל ומדובר בעיסוק אובססיבי השאלות הן אותן שאלות והתשובות אותן תשובות. לכן, לדעתי, מומלץ לפנות לטיפול פנים אל פנים ולא להסתפק בפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אם טרנאנגנדרים מקבלים הורמונים לשינוי מיני נניח להפוך לנשים. אז מדוע נשים סטרייטיות לא יכולות לקבל גם הורמונים כאלו במקום טיפולי לייזר, הגדלת חזה וכיוצ'?

שלום רב, אינני מומחית לתחום האנדוקרינולוגי ולכן לא אוכל להתייחס לכך כאיש מקצוע שזהו תחום הידע שלו. ואולם, מתוך הגיון פשוט אוכל לומר, כי ללקיחת ההורמונים יש השפעות רבות על גופנו ואין מדובר רק בהשפעה על חלק אחד בגוף שאותו אולי היינו רוצים לשנות. על כן, התוצאה יכולה להיות מזיקה ומסוכנת גם למראה הגוף ובעיקר לבריאות האישה. אי לכך, כדאי שלא להיגרר אחרי פנטסיה בלתי מבוססת ולקחת הורמונים ללא פיקוח רפואי. אשמח אם תקבל, כאמור, גם תשובה מוסמכת ומוסברת מאנדוקרינולוג. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אתה עוסק בנושא מפני שאתה עצמך הומו?. סליחה על השאלה האישית, אבל אכפת לך לענות עליה?. אגב, לפני שנים רבות קראתי ספר של אחד, גידי רובינשטיין, על יצירת קשרים. הספר היה דק יחסית, בכריכה רכה. זכור לי שהוא עזר לי. האם אתה המחבר?.

שלום אהוד, הספר שהזכרת הוא אכן פרי עטי ואני שמח שהוא עזר. כתבתי אותו בצעירותי במסגרת תרגום של ספרים רבים נוספים לצורך השלמת הכנסה בזמן לימודיי. השאלה על נטייתי המינית בעייתית קצת, הואיל ואני מטפל וזכותו של המטופל לתאר לעצמו את חיי האישיים בהתאם לצרכיו וכפי שהוא רוצה להבינם. חשיפתם בפומבי עלולה לפגוע באפשרות זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האם באמת ייתכן לאנשים שנמשכים לשני הצדדים- להיות במערכת יחסים אחת ומספקת (לא משנה עם איזה מין)?

שלום רב, שאלה מצויינת. ביסקסואלים יכולים לקיים מערכת יחסים עם גבר או אישה ובמקביל להמשיך ולהימשך לנשים ולגברים אחרים, בדיוק כמו שסטרייטים יכולים לקיים מערכת יחסים עם אישה אחת ולהמשיך להימשך לנשים אחרות. אני מתאר לעצמי שמאחורי השאלה מסתתר עניין המונוגמיה, דהינו, עד כמה ניתן לשמור על בלעדיות היחסים ולא לקיים יחסי מין מחוץ לקשר. גם כאן לדעתי השאלה תקפה באותה מידה לגבי סטרייטים שנאלצים גם הם לרסן את יצריהם ואת הצורך בגיוון לטובת נאמנות ולטובת הצורך בביטחון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי, אנסה לתמצת- בת 28 דתיה , הייתי שלוש שנים בטיפול פסיכולוגי בו השלמתי עם היותי ביסקסואלית. הטיפול נסוב גם על קבלת החלטה לאיזה כיוון לפנות )גברים/נשים) , לאורך כול הטיפול הדגשתי שאני רוצה להתחתן ורואה את עצמי חיה עם גבר לאורך שנים. לאחר הטיפול קבלתי החלטה וניסיתי לצאת ולהתחתן , והיו קשרים עם בחורים (קשרים ארוכים) וגם עם רגש אך לא הגיעו לידי חתונה. יש לציין שהיה לי קשר עם בחורה שלוש שנים. אני מרגישה שבשנה האחרונה הרצון להתחתן ולהקים משפחה חזק. אבל הרגשות לנשים לא נעלמו. והן ממשיכות להציף אותי. שאלתי היא כזו-כיצד אוכל למתן אותן מאחר ואני מרגישה משיכה גדולה לגברים איך אוכל להתמקד אך ורק בה? תודה.

שלום רב, את מתארת מצב שבו קיים קונפליקט מאד קשה. המשיכה שלך לשני המינים עלולה תמיד ליצור קושי: של משיכה למין האחר בעת שאת עם המין השני. יחד עם כך, מאחר שהיו לך קשרים ארוכים מלאי רגש עם בחורים, מאד יעזור לך לחזור ולהיזכר, האם בהיותך עימם, משיכתך והעדפתך את המין השני- פחתה או אפילו נעלמה, או שמא אז דווקא התעוררה הנטיה כלפי המין האחר, דהיינו כלפי נשים. ולהפך: במשך שלוש השנים שבהן חיית עם בחורה, האם היית מאושרת ולא נמשכת לגברים ? אמנם, כתבת "שהרגשות לנשים לא נעלמו" בתקופת חייך עם גברים, אך עד כמה זה היה דבר "בלתי נסבל" ויכולת להמשיך להתחבר לגברים. רק את יכולה לענות על השאלה החשובה שהעלית: האם תוכלי לוותר על קשרים עם נשים. אומרים, כי "אין חכם כבעל ניסיון", ואומנם לך יש ניסיון , שמתוכו תוכלי ללמוד על האפשרויות העומדות לפניך. אם בהיותך בתקופת חייך עם גבר והצלחת למצות את הקשר הזוגי, כולל החלק המיני שלו, ואף היית שביעת רצון, - אין סיבה שלא תצליחי להתחבר לגבר וליצור משפחה, כפי שאת חולמת. אם לא, - תוכלי לדעת שמשיכתך לנשים תפריע לך בקשר הזוגי עם גבר ומוטב שלא להזדרז וליצור אותו באופן מסודר וממוסד, שיקשה עליך (וכמובן גם על בן זוגך) להגשים חלומך וליצור משפחה נורמטיבית. אני מבינה שאת דתייה וחיה בחברה שיש לה מוסכמות מאד ברורות. יחד עם כך, גם החברה הדתית מתחילה לקבל יותר ויותר משפחות מסוגים שונים. אחת האפשרויות היא לקבל זאת וליצור משפחה חד מינית. אני מציעה לך לבדוק את הדברים עם עצמך. אם זה קשה מידי, תוכלי וודאי להתקשר עם איש מקצוע ולהתלבט יחד עמו ובעיקר בהכוונתו, באיזו דרך לבחור,- לאור הניסיון בשנים שקדמו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

היי, אני מגדירה את עצמי בפני אנשים כסטרייטית.. בפועל, אני דיי בטוחה שיש לי משיכה לנשים שאני מדחיקה. בגיל 18 הודיתי בפני עצמי שאני בי. תמיד כשיש לי מחשבות שקשורות לנשים, אני אף פעם לא מופיעה בהן בעצמי, והן כוללות גם גברים. אף פעם לא חשבתי בצורה כזו על בנות שאני מכירה. קרה לי הרבה פעמים שנדלקתי על בנים וגם התאהבתי. עם בנות מעולם לא (אולי הדחקה?) . אני יודעת שזה לא מוצדק, אבל מתביישת בזה מאוד, ואין שום סיכוי כרגע שאספר למישהו. לפעמים כשאני משוחחת עם בנות (קרה לי מס' פעמים מועט) אני חושבת שמה שקורה לי זה שאני מראש מרגישה שלא אוכל להתחבר איתן באופן חברי- ("מהצד הסטרייטי"). כמובן שאני ממש לא חושבת עליהן בכיון השני, אפילו לא קצת. הבעיה היא אי נעימות/ אי נוחות מועטה שמפריעה לי בהתחברות איתן- התחברות רגילה של חברות. הרי כשהחברות נהיית קרובה נוצרת אינטימיות, ועם בנות מסויימות אני מוצאת שקשה לי יותר ליצור את האינטימיות הזאת (אני אפילו נמנעת מראש להתחבר אליהן, באופן לא מודע כ"כ אפילו), ואני חושבת שזו הסיבה. מכל מקום- אני כרגע רוצה לחיות כסטרייטית ולא לעשות עם זה כלום. יש לי כמובן הרבה חברות שאני מרגישה איתן בנוח והכל "כרגיל".. השאלה שלי היא האם עשוי להיות קשר בין מה שסיפרתי ובין בעיות חברתיות, כמו אאוטסיידריות .ואם כן- יש דרך לעזור לעצמי איכשהו בלי לחשוף את הסוד. תודה רבה מראש !

שלום רב, ניכר מאד שאת מתלבטת לגבי נטייתך או העדפתך המינית ואפשר שזה קורה לך בעקבות החששות סביב העובדה, שאם שהתלבטותך תתגלה את עלולה להיראות לסבית בעיני סביבה ואת הרי מתביישת בכך- כל כך. מאחר שאיני יודעת מה גילך, קשה לי לענות על שאלתך, שהרי אם את עדיין בתקופת ההתבגרות המאוחרת שלך – זה שונה מאשר היותך בת שלושים ומעלה, למשל, כאשר הדברים כבר ממש מגובשים. לפי הדברים שכתבת, נראה לי שאת בשנות העשרים לחייך ואפשר שטרם ביררת לעצמך את הנושא. אך כמובן, שאפשר שאני טועה ולכן אתייחס לדבריך ללא קשר לגילך שלך. בהחלט יתכן, שאדם שיש לו קשיים חברתיים ובמיוחד קושי ביצירת אינטימיות רגשית, ימנע מיצירת קשר חברתי, העלול להביא לקרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים. ואולם, נשאלת השאלה, מדוע זה בא לביטוי ביצירת קשר קרוב דווקא אם בנות? האם עם בנים את חשה יותר בנוח ליצור קשר קרוב ומשתף? יתכן, כי זה קשור (במקרה שלך) לקשר מורכב עם דמות הורית נשית ובעקבות כך לקושי ליצור קשר קרוב עם דמויות משמעותיות נשיות נוספות בחייך. האם עם דמות הורית גברית את חשה יותר חופשייה ונינוחה? יש מקום לברר את הדבר וזה בהחלט יכול לזרוק אור על הסיבה להתחמקות, שתיארת ואי הנוחיות בקשר שלך עם בנות. משום שאת כל כך מתלבטת ובעצם אפילו מבולבלת סביב הנושא (שכן,מחד את הודית-בהיותך בת 18 - בפני עצמך שאת ביסקסואלית ומאידך ציינת שמעולם לא נמשכת לבנות אף לא התאהבת בבנות) יקשה לומר בוודאות שאת לסבית או ביסקסואלית. אני מציעה לך לברר את הדבר באמצעות ייעוץ או טיפול אצל פסיכולוג או איש מקצוע אחר מתחום בריאות הנפש. עדיף לנסות ולהבין את הגורם להתלבטות שלך ולהתמודד עם כך, מאשר לחיות בייסורים וספיקות לאורך שנים. להבנתי, בין שאת בת עשרים ובין שאת בת שלושים- אין טעם לעצור את החיים ולחיות בתחושת הימנעות ובושה מן הסביבה. עדיף לברר לעצמך את הדברים וללמוד כיצד להתמודד עימם. למעשה, מה שאני מציעה לך זה להמשיך את החיים מתוך הבנה והכרה מה בעייתך וללא מעצורים עלומים, שיפריעו לך להגשים עצמך ולחיות באיכות חיים טובה לאורך ימים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

המון תודה! אני שוקלת ללכת לפסיכולוג. אודה לך מאוד אם תוכלי להשיב לי על עוד שאלה אחת שלא כ"כ הבנתי את התשובה עליה: האם עשוי להיות קשר בין אאוטסיידריות בתקופת התיכון לבין נטייה מינית שונה. - אני מדברת כמובן על אנשים שטרם "יצאו מהארון" אבל בכל זאת היו אאוטסיידרים. ברור שאין תשובה גורפת, השאלה אם זו עשויה במקרים מסויימים להיות סיבה לאאוטסיידריות כשלעצמה..

ד"ר גידי שלום, לעיתים אני תוהה, הן לגביך ספציפית והן בכלל לגבי פסיכותרפיסטים - עד כמה כמטפל אתה מרשה לעצמך להיות שיפוטי כלפי האדם בו אתה מטפל. עד כמה אתה מאפשר לעצמך להסיק מסקנות בראשך, לגבש עמדות או תפיסות מסויימות בראשך לגבי האם המטופל נוהג נכון או לא ולגבי כיצד צריך לנהוג המטופל בחייו. . ויתרה מזאת - עד כמה אתה מרשה לעצמך כמטפל לבטא מסקנות או עמדות אלו בשיחותייך עם המטופל ? . לצורך הדוגמא - מטופל אשר מחליט נחרצות שאיננו מעוניין לצאת מהארון ומנגד אתה חושב שהדבר יכול אולי אף להטיב לו בחייו במידה ויצא - עד כמה זה יגרום לך להשפיע על המטופל ולכוונו ליציאה מהארון ? אשמח לשמוע את תשובתך הכנה

שלום דניאל, שאלה מצוינת שהעסיקה ומעסיקה מטפלים ותיאורטיקנים בתחום הפסיכותרפיה. כמובן שאנו משתדלים להיות מה שפחות שיפוטיים, אם כי ניטראליות ואובייקטיביות מוחלטות אינן אפשריות, משום שאנו משתמשים באישיות שלנו, הכוללת גם ערכים. אם התנהגותו של המטופל עומדת בניגוד למטרותיו שלו, בהחלט אשקף לו את הסתירה הזו, אך כאשר המטרות שלו עבור עצמו אינן נראות לי ההתמודדות מורכבת יותר, אם כי לא בהכרח בלתי-אפשרית. במקרים של הבדלים קיצוניי ובלתי ניתנים לגישור בעמדות האישיות, בהחלט אפנה את המטופל למטפל אחר, אם כי לא בהכרח אציין שזו הסיבה. לגבי יציאה מהארון - מדובר בעניין שונה לחלוטין. לא מדובר ב"ערך" שכן או לא מקובל עליי, אלא בעניין מעשי הרבה יותר. מניסיוני, הדיאלוג לגבי יציאה מהארון לא היה "אידיאולוגי" אף פעם והמטופל היה כמעט בכל המקרים זה שהציג את היציאה מהארון כמטרה. רמת הדיון אינה ערכית כלל ועיקר. היו מקרים שבהם מטופלים ניסו לנהל זוגיות, למשל, וההסתתרות בארון מנעה מהם לצאת עם בני זוגם מהבית. כמובן שמדובר כאן על איכות חיים נמוכה ולא על פער ערכי. ולהפך - היו מקרים שבהם המטופל לא קיבל את עצמו וציפה שהיציאה מהארון תגרום לאנשים לקבל אותו ועקב כך הוא יקבל את עצמו. בשני המקרים, היה צורך בריאליזציה של הציפיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אני גבר בן 51 נשוי +2 עד גיל 33 הייתה לי בעייה הרמנאלית הגוף לא ייצר הרמון הטסטוורון וההיתי נראה צעיר חלק ללא שערות ואז התחלתי לקבל זריקות טסטטוורון פעם ל 21 יום ומהר מאוד גדלו לי שערות בכל הגוף והתחלתי להרגיש גבר התחתנתי ונולדו לי תאומים אחרי טיפול IVF אבל מהר מאוד התחלתי להרגיש גרויים בחור התחת וצורך לדחיפת כל מיני דברים עד כדי כך שהייתי עם גברים יותר מפעם אחד ואט אט התחלתי לחשוב שהזריקות הם הסיבה ונודעתי שאכן כך וברגע שאני לא לוקח זריקות הרבה זמן הדחף הזה נעלם אבל לצערי גם הגבריות נעלמת ואז אני לא מגיע לזקפה ואין לי חשק מיני ומתחילה נשירת שער מכל הגוף ואז אני חוזר ולוקח את הזריקות ואז הדחף חוזר חזרה אני מבקש יעוץ מהיר ועזרה

שלום ראסי, תוספת טסטוסטרון אכן מגבירה את עוצמת הדחף המיני אך אין לה השפעה על כיוונו. במילים אחרות, אם גבר סטרייט שנמשך לנשים יקבל תוספת טסטוסטרון, הדחף המיני שלו לקיים יחסי מין עם נשים יגבר ואם גבר הומוסקסואל יקבל את התוספת, הדחף לקיים יחסי מין עם גברים יגבר. הואיל וחסר לך טסטוסטרון הדחף המיני שלך נפגע ולכן גם הגירוי המיני והתוספת, כאמור, מגבירה אותו. אין לכך כל קשר לבחירת האובייקט (גבר או אישה). ההורמון, וכך גם התוספת שלו, "עיוורים" לאובייקט המשיכה. הוא רק מעורר את מה שקיים במילא ונמצא במצב רדום בגלל רמה נמוכה של טסטוסטרון. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי, במקביל לטיפול האנדוקריני שאתה מקבל, על מנת ללבן סוגיות הנוגעות לזהות המינית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אקדים ואומר, שתמיד נמשכתי לנשים גם בתור ילד וגם כיום כמבוגר. אבל מה שמפריע לי, זה מקרה שקרה לי בתיכון (הייתי בפנימיה דתית) שבו אני ועוד חבר היינו עושים שיחת נפש ולאחר מכן הייתי מחבק אותו ומנשק אותו בלחי (והייתי מרגיש איזשהיא משיכה אליו).(היינו שנינו באיזשהיא אופוריה כזו של הרגשה טובה) והשאלה שלי בעצם, אם זה הגיוני שבתקופה מסויימת (גיל ההתבגרות) לפעמעם יש איזשהיא משיכה כלפי מישהו מאותו מין? ( חשוב לי להוסיף שרק איתו הרגשתי כך, וזה לא חזר על עצמו בהמשך החיים) נק' חשובה נוספת, לפעמים גם היום שאני נזכר ברגעים הללו זה מעורר אותי מינית. הבעיה שלי כיום, היא לא למי אני נמשך(שאני יודע שלנשים) אלא אם אני נמשך לנשים, אז איך קרה לי שנמשכתי לאותו בחור? תודה מראש.

שלום לך, בדרך כלל מגיעות אל הפורום פניות של גברים ביסקסואלים שנמשכים בעיקר לגברים אחרים, אך הם מרגישים משיכה מינית ורגשית אך ורק לבת זוגם ולא לנשים אחרות. אני מניח שאצלך המצב הפוך והקשר עם הנער שגדלת איתו ואשר היה לך איתו מגע גופני בגיל ההתבגרות הותיר בך את רישומו. כנראה ששאר המשיכה לבני מינך מודחקת אצלך בצורה שמאפשרת לך להימשך לנשים ולקיים איתן יחסי מין. אין זה אומר בהכרח שהמשיכה לגברים תפרוץ ביום מן הימים ואני מציע לך להתייחס אל המקרה כאפיזודה שעומדת בפני עצמה, זיכרון טוב שאתה נושא אותו עמך עד היום. אם וכאשר משיכה זו תתפשט לגברים אחרים, אתה מוזמן לחזור ולהתייעץ כאן, אך לא נקדים את המאוחר שאולי כלל לא יגיע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום... אני וחבר שלי ההינו יחד קרוב ל10 שנים כאשר רציתי למסד את הקשר (לפני שנה וחצי) דבר שהיה ברור לי שיקרה, הבנתי שזה לא הדדי, לאחר שיחות רבות עם בן זוגיהחלטתי להיפרד, לאחר שבוע הוא חזר לבייתנו המשותף עם מיכתב, במיכתב כתב על אהבתו הרבה כלפי, אבל שהוא חושב שנמשך גם לגברים, החלטתי שנתמודד עם זה ביחד והלכנו לטיפול זוגי...הטיפול עשה לנו רק טוב, ובאמת שיפר את יחסנו , אך בעיית הזהות המינית המשיכה ללוות את הטיפול....ולא הצלחנו להגיע להחלטה... לבסוף בצירוף מקרים נכנסתי להריון, ועדיין בן זוגי אמר שהוא מפחד להתמסד ושאולי הוא יעזוב.... החלטתי לעשות הפלה (אני בסביבות גיל 30), ובכך תמו שנים של זוגיות וחלום על משפחה משותפת.... הבעיה-אני אוהבת אותו, ובן הזוג רוצה לחזור אלי הוא אומר שהוא רוצה רק אותי, ושייש לו בעיית התחייבות, ולא בעייה לגבי זהותו, הוא כרגע אומר שהמחשבה עם גבר לא מוששכת אותו.... ועכשיו השאלה... איך ניתן לדעת את הזהות המינית? אם הוא נמשך לגבר אז למה הוא לא רוצה להתנסות? האם המחשבה שלו על הסיכוי שהוא נמשך לגבר באמת מעידה על היותו הומו או בי????

שלום אנונימית, קראתי את פנייתך בתשומת לב ובזהירות, כי אני ממש לא רוצה להשבית את שמחתך. קשר זוגי טוב הוא באמת יקר המציאות וכנותו של בן זוגך ראויה להערכה רבה. עם זאת, לבטיו לגבי נטייתו המינית גורמים לו להיות הפכפך בצורה שמשפיעה על הקשר ביניכם. ככל הנראה, הוא מתקשה עד מאד לקבל את משיכתו לגברים, חושש להיכנס ל"ג'ונגל" של גברים בלבד, שאינו מוכר לו, ורואה בך, בצדק, "חוף מבטחים" שתמיד ניתן לחזור אליו. במילים אחרות, אפשר בהחלט להבין מה הוא ירוויח מסידור כזה, אך חוששני שלך יש רק מה להפסיד. המלצתי לך - לנסות להשאירו כידיד קרוב, אך לשאוף לקשר עם גבר סטרייט שנמשך רק לנשים. יכול להיות שההתנתקות מהקשר האינטימי ביניכם תדרוש ממך מאמצים גדולים ועזרה מקצועית, אך נשמע שלמרות הכוונות הטובות של שניכם, הקשר טומןבחובו סבל, תסכול ואולי אף פגיעה בדימוי העצמי הנשי שלך לאורך זמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

המון המון תודה על התשובה המהירה.... תודה על העזרה...

שלום! אני בחורה סטרייטית, מוטרדת מעניין אחר שנמשך כבר זמן רב. היה לי ידיד טוב, ידעתי שהוא הומו ונמצא בזוגיות עם גבר. היינו יחד במקום בו היינו מנותקים מהסביבה הרגילה שלנו. לאורך כל התקופה הוא הסתיר את העובדה שהוא הומו, והתנהג כסטרייט לחלוטין, גם כלפיי, למרות שהוא ידע שאני יודעת. התקרבנו במהלך התקופה, ונוצרה בינינו דינמיקה מסוימת. אני פיתחתי אליו רגשות ומשיכה. לא הבנתי בדיוק איך, אבל הוא סימל עבורי משהו מאוד גברי בכל אינטרקציה שהיתה לו איתי. לאחר שחזרנו לארץ החלה תקופה ארוכה ומבולבלת, בה ניסיתי לדבר איתו ולפתוח את הנושא אך ללא הצלחה. לפעמים הוא היה מתרחק בבהלה, ולפעמים, אחרי תקופות של נתק הוא היה חוזר לחיי ושוב מתנהג בצורה מאוד גברית כשהוא לידי,מפלרטט, מקנא כשגברים אחרים מסתכלים עליי. לבסוף הצלחנו לדבר, הוא אמר שיש בינינו רק מתח מיני ולא משיכה. הוא אמר שהוא לא רוצה אינטימיות איתי, אולם לאחר שיחה ארוכה וטעונה בילינו לילה אינטימי ביחד, שמבחינתי היה מאוד קרוב ועוצמתי. מה שבילבל אותי אפילו יותר. כשניסיתי לדבר איתו לאחר מכן הוא התחמק, אך בהמשך אמר שמה שקרה בינינו היה חסר משמעות, שהוא לא נמשך אליי בכלל ולא רוצה שום דבר איתי, שהוא נמצא בזוגיות עם גבר, שהוא לא ירצה לעולם זוגיות איתי ושהוא מעדיף לנתק קשר איתי בתקופה הקרובה. מאוד נפגעתי מהדברים שלו, שנאמרו בצורה מאוד קשה ובוטה. אבל באמת ניתקנו קשר והייתי במערכת יחסים אחרת מאז (שנגמרה). הבעיה היא שהנושא ממשיך להטריד אותי. אני מבינה שהוא נמצא בזוגיות כרגע, אבל לא יכולה שלא לחשוב על האינטרקציה בינינו. לא מצליחה להבין איך פיתחתי רגשות כה עזים ומשיכה כה חזקה לגבר שידעתי מראש שהוא הומו. לא מבינה מה היתה כל המשמעות האמיתית של כל מה שקרה בשבילו, ויותר מכל - איך הוא מצטייר בעיני כדמות כה גברית ומתנהג ככזה כשהוא לידי(למרות שבמערכת היחסים שלו הוא נשי, ולעיתים הוא מתנהג בצורה נשית יותר ליד אנשים אחרים מהצורה בה הוא מתנהג לידי). אני גם תוהה האם קשר כזה בינינו יכול היה להחזיק באופן היפותטי. איני יודעת מה לעשות כי הדבר משפיע עליי ומטריד אותי עדיין. כרגע אנחנו לא מדברים, אבל מתראים מדי פעם. תודה

שלום נעמי, הסבל שנגרם לך מעורר הזדהות רבה וצר לי לקרוא על מה שקרה ועל האופן שבו את עדיין נושאת זאת איתך.אמנם הכתובת הייתה על הקיר, אך כולנו אנושיים ואיננו עומדים בפיתוי בנסיבות מסוימות. הבחור, כנראה, סגר את העניין עם עצמו בצורה מאוד לא חברית וחסרת התחשבות. ניתן להסביר זאת ע"י קונפליקטים שלו עם עצמו, אבל זה לא משהו שיעזור לך כרגע. לא כתבת בת כמה את ומה ניסיונך עם גברים אחרים. אם ברוב המקרים קשרייך עם גברים הם לשביעות רצונך, נסי לסגור את הפרק הזה, בין בינך לבין עצמך, בין בעזרת סביבה תומכת ובין ע"י פנייה לייעוץ למספר שיחות מוגבל. וכמובן, שמרי מרחק מהבחור והשאירי את הקשר בגבולות קשר קורקטי, לכל היותר. אגב, יכול להיות שבתגובה לכך הבחור יתעורר אלייך מחדש, ואז תצטרכי ללמוד מניסיון העבר ולשמור היטב על עצמך באמצעות הצבת גבולות ברורים. אם, לעומת זאת, אינך מרוצה מהקשרים שהיו לך עד כה עם גברים, ייתכן שהמקרה הזה הוא חוליה אחת בשרשרת ואז כדאי לשקול טיפול מעמיק וארוך יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה ד"ר רובינשטין אני בת 28, היו לי מספר קשרים קודמים עם גברים מרובם הייתי מרוצה. אני חושבת שהמקרה הזה היה מקרה בודד וחריג שתפס אותי בכמה נקודות חולשה, ובאמת , הגיע הזמן לסגור את הפרק הזה. תודה רבה

לד"ר דליה גלבוע שלום. ראשית אני מתנצל שאני פונה, כי איני יודע אם זה תפקידך, אך ישנו דבר אחד והוא העמימות שבו אתה שרוי מזמן אישור הועדה לשינוי מין ועד לזימון לניתוח, שבודאי גם לא יהא מידי. כאחד שנוטל הורמונים ונוגדי הורמונים, כל עוד שאיני יודע מהו התאריך הצפוי לניתוח, אני צריך לדאוג שיהא לי מלאי כדורים שיספיק עד לניתוח, האם היה ניתן לדאוג ולדווח למטופל שבתאריך עתידי הינך צפוי לניתוח, ואז המטופל ידע האם צריך לחדש את מלאי הכדורים או שמה שיש לו זה יספיק לו עד לניתוח המיוחל, היות ולך יש נסיון רב בתחום הזה, היות ומ- 19/04/2012 לא נשלח שום מכתב ושום צלצול טלפוני. אני בכל מקרה זימנתי תור ליתר בטחון שלא אתקע ללא כדורים. וב- 28/06/12 אהיה בשיבא אצל פרופסור אבי קרסיק לקבלת מרשמים. אם תהא לך תשובה לפני כן אודה לה. ושוב סליחה על ההטרדה הזו. בתודה מראש שמעון שמעון

לשמעון שלום רב, טוב עשית שקבעת תור לרופא האנדוקרינולוג המכיר אותך ומטפל בך באשר להורמונים שאתה מקבל. ברור, שאין קשר בין מועד הוועדה, התור לניתוח ולקיחת ההורמונים. תוכל להתייעץ עם הרופא באשר להמשך לקיחתם ובכל הקשור לדרך קבלתם, עד למועד הניתוח ואף לאחריו. בעת הפגישה עם רופאי הוועדה נמסר תמיד לאדם, שאושר לו הניתוח, כי יקבל הודעה על מועד הנתוח, שייתקיים לאחר מספר חודשים,-בתקופה הקרובה. בכל מקרה של בקשה למידע נוסף ניתן תמיד להתקשר למזכירת הוועדה,הנמצאת במחלקה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

המון תודה על התשובה המהירה (-: אני חלקית מסכים איתך. חושב שאני בהדחקה בעיקר בגלל רתיעה מדברים שראיתי שקרו בבית, שתארתי אותם, והיו דברים שלא תיארתי אותם. הסיבה שאני מדחיק, זה כי אני יודע שמצד אחד אני רוצה לנסות... להיות עם מישהיא, כי אני מרגיש שיש בי איזו שהיא משיכה (אם היא עונה על מספר פרמטרים...), אבל מצד שני חושש שלא יעמוד לי, חושש שלא יצליח לי.. חושש. יש בי חשש שלא יילך... לא יודע להסביר את זה... האם אתה יודע למה אני מתכוון ? ואני מבין שייתכן ואני דו מיני, אבל מצד שני אני גם זוכר איך התגלגלתי לעניין של ההסתכלות על בנים גם... זה התחיל בגיל מאוחר מאוד (20 בערך), שעד אז הייתי פשוט א-מיני. לא עשה לי את זה לא בן ולא בת. ואז עברתי סוג של תקיפה מינית, ("חבר" שרצה לבדוק מה יש לי מתחת לתחתון.. זה לא העמיד לי בכלל...) ובעקבות כך, אני זוכר, הרגשתי שאין לי אומץ לנסות את זה עם מישהיא..... אחרי זה אותו חבר השאיר כנראה במכוון חומר פרונו הומוסקסאולי על המחשב שלי אחרי שגלש בו, כשראיתי את זה, זה לא עשה לי כלום, בכלל, ואני לא הומופוב, אבל אמרתי לעצמי אחרי זה שאולי אנסה. כשהגעתי מס' פעמים לסטוץ עם מישהו, אם היה רצון לחדירה, לא עמד לי ופשוט ישר נפל ולא חזר שוב לעמוד אחרי זה. המחשבה על חדירה דוחה אותי, המחשבה על להתנשק עם מישהו דוחה אותי ולא בגלל עניין חברתי של מה מקובל או מה לא. פשוט דוחה אותי............ תודה !

שלום אייל, קראתי את פניותיך כמה פעמים ואני מרגיש שהנושאים שמטרידים אותך ראויים להתייחסות בטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. קשה לומר באופן ודאי או חד-משמעי שאירוע של תקיפה מינית, חמור ככל שיהיה, הוא זה שגרם למשיכתך המינית לגברים, אך ברור שיש להתייחס אליו בצורה עדינה, הדרגתית ומעמיקה בטיפול. אמנם בכל הפורומים מצוין שהייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, אך במקרה שלך הדבר נכון במיוחד ויש לי חשש שייעוץ בפורום, אשר מבוסס על פיסות מידע, עלול לגרום לך יותר נזק מאשר תועלת. כבד את עצמך ואת הקשיים שלך ופנה לייעוץ אישי. אם אינך יכול להרשות לעצמך טיפול פסיכולוגי בשוק הפרטי, השאר כאן פרטים כמו קופת החולים בה אתה מבוטח, אזור מגורים כללי וכד', כדי שאוכל לפרוש בפניך את האפשרויות הטיפולית במגזר הציבורי או הפרטי המסובסד. לטובת ציבור הגולשים, אציין רק שלא כל הומוסקסואל נמשך לפי הטבעת ולחדירה, כשם שלא כל הגברים הסטרייטים נמשכים לפות הנשי בצורה ממוקדת כל כך. משיכה מינית ויזואלית היא עניין כוללני הרבה יותר - למשל, שדיים של נשים (שכידוע, משקיעות בכך הרבה), מבנה גוף חטוב, בין של גבר ובין של אישה ועוד ועוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר רובינשטיין, קראתי את תשובתך, אבל לא הבנתי,האם ייתכן שאני דו מיני ? האם ייתכן שאני סטרייט ? אני חייב לציין שוב, שהסתכלות על ישבנו של בחור דיי דוחה אותי, לראות בחור מגיע לפורקן מיני דוחה אותי יותר, אבל מלראות לעיתים בחור ערום - יכול לגרום לי לזיקפה. מצד שני, אם אראה מישהיא בעירום זה לא ידחה אותי (לא יעורר בי תחושה של סלידה וגועל), בעבר אפילו ניפגשצי עם מישהו ועצם המחשבה כשהוא רצה לבצע מין אנאלי, הורידה לי בבת אחת את כל החשק המיני עד כדי כך שכבר לא עמד לי. יש בי שאיפה להכיר כיום מישהיא לקשר ופחות מישהוא. אבל האם זה שלא עומד לי ברחוב ישר ממישהיא שאני רואה שהיא נראית מאוד טוב, האם זה מעיד משהו על העדפתתי ???? האם תגובות פיזית של זיקפה, אמורה להיות ממש כשהעניין סוער ויש משחק מקדים ? האם ייתכן שמה שציינתי בעברי, הם דברים שגרמו לעכבות מסויימת ובשל כך ישנו עדיין בלבול לגבי הזהות המינית ? אני מודע לניסיון הרב שלך בתחום ולכן אשמח לדעתך באשר לסוגייה כהערכה כללית.

שלום אייל, ישבן של בחור או של בחורה הוא מרכיב אחד ויחיד מתוך מרכיבים רבים היוצרים משיכה מינית. העובדה שאתה מקבל זיקפה למראה בחור עירום (בשלמותו) בהחלט מצביעה על משיכה לבני מינך. משיכה כזו אינה שוללת בהכרח משיכה מקבילה לנשים ובמידה ותגלה משיכה כזו, אזי מבחינת ההגדרות המקובלות תיחשב דו-מיני. זיקפה יכולה להופיע גם במהלך משחק מקדים, אך השאלה שאתה צריך לתת עליה תשובה היא אחרי מי אתה מסובב את הראש ברחוב, במכון הכושר, בים או בבריכה? גברים? נשים? גברים ונשים? אני מרגיש שאתה פוחד מהתשובה לשאלה זו וניכר שהפנטזיות הלא ברורות שתיארת בפנייה הראשונה מצביעות על כך שההדחקה שלך עבדה שעות נוספות. לדעתי, רק אם תפרוץ את ההדחקה הזו בתהליך טיפולי, תוכל להיות בקשר עם עצמך אשר מתוכו תוכל לתת לעצמך את התשובות שאתה מבקש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-freindly.co.il

אני אוהב לצפות בסרטי לסביות, האם זה אומר משהו לגבי המיניות שלי?

שלום לור, משיכה של גבר למגע מיני בין שתי נשים נפוצה מאוד בקרב גברים סטרייטים. יעידו על כך, בין היתר, הקטעים הלסביים הרבים הכלולים בסרטים פורנוגרפיים שמשולבים בתוך סרטים המציגים מגעים בין גבר לאישה. לעומת זאת, גברים הומוסקסואלים סולדים מבחינה מינית ממגע מיני בין שתי נשים או לכל היותר אדישים בקשר לכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

קראתי בעניין רב את תשובתך ואני מצוטט משם: "ישנן בנות שמגיל מאד צעיר חשות שגופן אינו הולם את המיניות "האמיתית" שלהן. הדבר מחריף עם השינויים המתעוררים בתחילת תקופת ההתבגרות, המדגישות יותר את המין הביולוגי, כך שקשה להתעלם מקיומו. אזי נעשים על ידי אותן בנות ניסיונות להסתרת הגוף הנשי ואף מאמצים לשוות לו מראה והופעה האופיניים לבנים. הדבר מלווה באימוץ עיסוקים ופעילויות ההולמות את המין השני, שכאמור הן חשות כשייכות לו. יותר מכך, הן חשות, שזהו המין הנכון והאמיתי שלהן וכל הקיים במציאות הגופנית שלהן הוא "טעות של הטבע" ותו לא. במקרים אלה מדובר בטרנסקסואל או טרנסג' דר. ואולם, כשמדובר בגיל 13 אנו רואים בכך "הפרעות בזהות המינית בתקופת הילדות".. כלומר אין מדובר עדיין בוודאות שבן (או לצורך ענייננו - בת) ה-13 אכן יהיה בבגרותו טרנסג'נדר או טרנסקסואל. מחקרי מעקב הראו שבין שליש לשני שלישים מהילדים שסבלו מן ההפרעה האמורה, הפגינו נטיות הומוסקסואליות בבגרותם וזה סביר להניח נכון פחות או יותר גם לגבי לסביות. רק מעטים מפגינים רנסקסואליזם בבגרותם" מצב דומה אפשר לראות במתואר בסירטון הזה שאני מוסיף: http://www.youtube.com/watch?v=1xht0hw3nMA&feature=related השאלה שלי מה בעצם קורה לשליש עד שני שלישים שלא עשו שינוי מין, למה הם הפכו להומואים ולא לטראנסג'נדרים או טראנסקסואלים?

שלום רב גילעד, תודה רבה על כתובת הסרט שמסרת לי, העוסק בתאומים זהים אשר זהותם המינית שונה כבר מגיל מוקדם. אגב, גם בישראל קיימים מקרים כאלה. שאלתך מאד טובה, אך אין זה פשוט לענות עליה בהתייחס לשאלת הסיבתיות או הגורמים לתופעה.בזה אגב, גם עוסק הסרט וגם בו אין תשובה ברורה אלא רק מספר השערות. מה שכן ברור היא העובדה, שיש הבדל רב בין טרנסקסואלים או טרנסג'נדרים לבין הומוסקסואלים או לסביות. ההומוסקסואל יודע שהינו גבר ונמשך לגברים ובוודאי שאינו מוכן לוותר על אבר מינו ומיניותו הגברית. הטרנסג'נדר סבור שהוא אישה הלכוד בגוף של גבר וחולם על איבוד אבר מינו והפיכתו הפיסית –ממשית לאישה. ברור גם, שמועד תחילת הדבר והאינטנסיביות שלו יכולים להצביע מראש, דהיינו מגיל צעיר – יחסית, על הכיוון שבו יתפתחו הדברים בהמשך.. נראה, כי למדע עוד דרך ארוכה לעבור בהבנת המיניות וההתפתחות המינית האנושית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

חשבתי שאולי פשוט הם נכנעו למצב התרגלו הסתגלו ומצד שני פחדו לנתח או כל התערבות , או שלא מצאו טעם להיות טראנס ואז הרוחות נושבות ככה שהם בוחרים להיות הומואים ולא טראנס. יש הומואים שהם די נשים, במיטה הם הפסיבים בלבד ויש גם כאלה שהם נשיים. ובכול זאת הם בחרו להמשיך כך וכנראה שלמי שזה מציק יותר ומוצא כוחות עושה שינויים

ד"ר רובינשטיין שלום, שאלתי קצת מורכבת ולכן אני אשמח אם תוכל לקרוא את כל פנייתי. בנוסף, באם קיימת אפשרות שלא לפרסם את תוכן מכתבי, אלא רק את תשובתך, אשמח. אתן קצת רקע - אני בחור בן28. יש לי רקע כנראה של סוג של התעללות מינית (?). זכור לי כי ילד מהכיתה שלי בתקופת גיל היסודי בעת שהיה אצלי בבית רצה ללמדני "לקח" ובעקבות כך רצה שאמשש לו את איבר מינו. אני זוכר שהייתי מופתע שהיו לו כבר שיערות במקום ואני זוכר את הנאתו, המינית, מהעניין ואת חוסר רצוני בהתחלה. למה עשיתי זאת ? אינני יודע. הייתי כילד מאוד שונה, יוצא דופן, לימים הסתבר שאני פשוט מאוד דיסלקטי. בהמשך היו עוד מספר אירועים, לא מאוד ברורים. במשפחה, ההורים היו נוהגים ללכת בתחתונים, בעיקר אבי. אני זוכר כילד וכנער שזה היה דוחה אותי לראות את זה, והייתי מתחמק מלהסתכל על "החבילה".... היו מצבים מביכים בבגרותי, בהם בין היתר נראה היה שאימי זיהת שאריות זרע בתחתונים שהשארתי בסל הכביסה המלוכלכת וציינה יום בהיר אחד שהיא שמחה לגלות שיש לי זרע.... הרגשתי מפודח מזה, מאוד. לא הייתי ילד מקובל בכיתה, הייתי סגור, ועד התיכון כמעט שלא היו לי חברים (המצב כיום הפוך לחלוטין). אני מניח שאוכל לכתוב עוד הרבה על דברים שזכורים לי שלא עשו לי הכי טוב, בסגנון הדברים הנ"ל. למעשה, מאז ומעולם, עד סביבות גיל 20 לא הייתי פעיל מינית כלל. אוננתי ללא פנטזיות מיניות מיוחדות. התוועדתי להומוסקסואליות אחרי שחבר שהיה איתי בתיכון יום אחד סיפר לי שהוא הומו, לאחר שגלש על המחשב והשאיר עקבות שגילו שיש לו עניין בנושא... עד אז אפילו הנושא מבחינת מחשבה על הנושא הגעיל אותי. מחשבה או חשיבה על בנות לא הייתה ועוד מעט אגע גם בזה בקצרה. כיום, אני יוצר קשר עם בנים, מאונן יחד איתם, דרך מצלמה בצ'ט, אך לא מעוניין להיפגש. לא מחפש זוגיות עם בחור גיי או דו. מעבר לכך, לראות את אזור אחוריו של בחור מגעיל אותי וזה אף גורם לי לאיבוד זיקפה. מצד שני, התחלתי ב**חודשים האחרונים** לנסות לראות האם אני מסוגל לקיים קשר עם מישהיא. עוד לא יזמתי מאחר ואין לי עד היום ניסיון בקשר כזה, ואם אני חושב על זה, לראות את אחוריה של בחורה, לא יגעיל אותי כמו שיגעיל אותי לראות את פי הטבעת של גבר.... אני מנסה להבין, האם ייתכן שהטראומה שעברתי בצעירותי, וגם, בבגרותי, גרמה לי לאיזה שהוא קושי ביציבות בהעדפתי המינית. ידוע לי, שהביטחון העצמי שלי לא גבוה, וכעת אני עובד על זה... האם ייתכן שמה שעברתי גרם לי לבחור באפשרות הקלה, הזמינה והנוחה וזה אוננות משותפת עם בנים דרך מצלמת אינטרנט, במקום לנסות את הדבר האמיתי וזה עם מישהיא. כשחברים שלי נמצאים עם מישהיא... ויש ביניהם מגע... במידה מסויימת בא לי להיות במקום החבר, אבל כשאני רואה את זה, זה לא גורם לי לזיקפה. האם זיקפה אמורה להיות מלראות דבר כזה ? כנער מתבגר, לא התחלתי עם מישהיא, וזה זכור לי, בעיקר כי לא ידעתי מה עושים, ואיך עושים. משיעורי חינוך מיני בחטיבה השתדלתי להבריז כמובן. הנושא הזה הביך אותי במידה רבה מאוד. אני זוכר את עצמי פונה גם לדרך בה מצאתי את עצמי, בעיקר משום שהיה היה הכי נוח ואני זוכר את עצמי אומר לעצמי שאין לעצמי מה לדעת מה לעשות, כי אני אראה בדיוק את מה שיש לי לבחור שיהיה מולי, מעין חרדת ביצוע (?) אם אני אהיה עם מישהיא. לסיכומו של עניין, אני פשוט מנסה להבין האם ייתכן שמשקעים שלי בעבר יצרו אצלי איזה שהוא מחסום ברמת הביצוע ביצירת קשר מכל סוג שהיא עם מישהיא ולאו דווקא עם מישהו. החשש שלי היה תמיד ומעולם, חשש שלא בדקתי אותו מעולם, שאם אהיה עם מישהיא "לא יעמוד לי", וכשאני רואה מישהיא יפה באמת ברחוב כיום, אני מצפה שבשנייה אחת יעמוד לי וזה לא קורה. אני מאוד אשמח להתייחסות שלך, מקווה שהבנת בערך את הבלבול בו אני נמצא.... תודה רבה.

שלום אייל, הפורום נועד לטובת ציבור הגולשים ולא רק לאלה ששואלים שאלות. לכן עלינו לפרסם את השאלות, כדי שההקשר של השאלות יהיה מובן לכולם. אילו היית מצרף מייל, הייתה לנו אפשרות להבהיר זאת ולבקש את הסכמתך. כמובן שבאפשרותך לבחור שם בדוי ולטשטש פרטים מזהים. לגופו של עניין - הבהרת מצוין הן את הבלבול שלך והן את הרקע. בפנייתך אתה מדבר על חוסר ניסיון (עם בחורות), אך התשובה לקשייך נעוצה בדימיון ולא בניסיון. במילים אחרות, כדי להבין למי אתה נמשך, עלינו לחקור (רצוי בעזרת ייעוץ פסיכולוגי) את מה שקורה בעולם הפנטזיות המיניות שלך. פנטזיות אלו אינן מושפעות פחות על ידי מגבלות המציאות, העמדות החברתיות כלפי הומוסקסואליות ועוד גורמים "זרים", שמקשים עליך להבחין בין משיכתך המינית "נטו" ובין הנורמות הסביבתיות מהן כולנו מושפעים. הגורמים להומוסקסואליות אינם חד-משמעיים ורוב החוקרים והמטפלים בתחום סבורים שמדובר, ככל הנראה, בהשפעות משולבות, מולדות וסביבתיות. אני מצטער לקרוא על החוויות הקשות שעברת בילדותך ובנעוריך. מה שאתה מתאר לבטח לא היטיב עמך, אך קשה להניח שאירועים אלה בפני עצמם גרמו למשיכתך לבני מינך. מבחינה מעשית, אין להבנת ה"גורמים" כל משמעות לגבי שינוי הנטייה המינית, אשר כיום הרוב המכריע של אנשי המקצוע סבור שלא ניתן לשנותה. שתי נקודות בפנייתך ראויות להתייחסות מיוחדת: (א) כדי שתהייה חרדת ביצוע צריכה להיות, קודם כל, משיכה לבחורות וכדי לקבוע אם ובאיזו מידה קיימת משיכה כזו עליך להבחין טוב יותר בעולם הפנטזיות שלך - מי גורם לך עוררות מינית (לאו דווקא ע"י זיקפה) ברחוב, בעיקר בקיץ החם שלנו כשמסתובבים בלבוש חשוף יחסית, בבריכה, בים, במכון הכושר ובמקומות אחרים בהם גם גברים וגם נשים מסותובבים בלבוש חושפני. (ב) יש להבחין בין רצון לזוגיות (עם גבר או עם אישה) לבין נטייה מינית. במילים אחרות, העובדה שאינך רוצה זוגיות עם גבר אין בה כדי ללמד על נטייתך המינית. ייתכן מאוד, שכמו כולנו, הפנמת את העמדות ההומופוביות של החברה הסטרייטית בה גדלת וכתוצאה מכך, נוצרה סלידה מזוגיות עם גבר. לסיכום, שמחתי לקרוא ש"כיום המצב הפוך לחלוטין" מבחינה חברתית. פירושו של דבר, שעשית דרך ארוכה עם עצמך בתחום זה - והדבר משאיר בהחלט מקום לאופטימיות גם בתחום המיני. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים ולעבד הן את עולם הפנטזיות המיניות שלך, כדי לקבל תשובה מתוך עצמך, והן את הרתיעה שלך מהומוסקסואליות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

יצא לי לקרוא את תשובתך בפורום רציתי לשאול : -1- מה אחוז הטרנסג'נדרים והטרנאסקסואלים באוכלוסיה שנוטלים הורמונים ואפילו עוברים ניתוחים? -2-ע"פ שאת הנטיה המינית אי אפשר לשנות האם טיפול תרופתי (למשל הורמונים)יכול לשנות את המגדר לכאן או לכאן?

טראנסג'נדריות מחבר: בעילום שם שלום רב, שאלתך מאד טובה ולוואי ויכולתי לענות עליה בקלות. הסיבה לקושי במתן תשובה נעוצה בכך, שאין כלל נתונים מלאים לגבי כל האוכלוסייה הטרנסג'נדרית/ טרנסקסואלית – לא בארץ ולא בעולם. יש אמנם נתונים במרכזים מטפלים לסוגיהם במקומות שונים (רפואיים, קהילתיים וכיו"ב), אך אין זה מכסה את כלל האוכלוסייה הנדונה, מכיוון שלא כל טרנס'נדר פונה למרכז טיפולי – רפואי או קהילתי-חברתי של אגודות שונות. יש כאלה הפונים רק לאגודה אך אינם מעוניינים בטיפולים מסוגים שונים (הורמונלים, ניתוחיים, סיוע חברתי ועוד), כמו גם שישנם כאלה הפונים למרכזים מנתחים אשר אינם מעוניינים כלל בקשר עם אגודות או גורמים מסייעים בקהילה. ויש כמובן, הפונים לרופאים במסגרת פרטית לקבלת הורמונים ואף כאלה שלוקחים הורמונים באופן עצמאי-ללא כל פיקוח רפואי-ועוד ועוד. המסקנה הינה, שאין אפשרות לדעת בוודאות פרטים על לקיחת הורמונים בכל אוכלוסיית הטרנסג'נדרים. הדבר נכון גם לגבי ניתוחים, שהרי לא כולם פונים לניתוח וחלק אף מנותח בחו"ל. אם כן, ניתן להשיב על השאלה המורכבת כל כך, רק מתוך הנתונים שיש לנו מתוך המרכז המנתח בארץ. מן הניסיון שהצטבר במהלך של רבע המאה האחרונה, ניתן לומר, כי הרוב (מעל לשני שליש) המגיע למרז הרפואי בבקשה לניתוח, לוקח הורמונים ממקור כלשהו- טרם הגיעו למרכז. לאחר הגעתו של האדם למרכז, הוא מופנה לקבלת הורמונים, לפי בקשתו ורצונו, במסגרת רפואית מסודרת. באשר, לשאלה של השפעת טיפול תרופתי על שינוי הזהות המגדרית- אין על כך מידע ובוודאי שאין לכך כל הוכחה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום יועצים יקרים! לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי את השאלה: האם אני הומו? אני דן, תלמיד כיתה ז. אני לא בין המקובלים בשכבה. לפעמים אני נכנס לאתרי פורנו.כשהייתי באתרים מסוימים, הסתכלתי בעיקר על סרטונים שמופעים בהם בדרך כלל, יותר גברים מנשים. לא יודע. איך שהוא גברים ואיבר מינם מגרים אותי הרבה יותר מנשים. לפעמים כשאני רואה גברים צעירים יחסית אבל חתיכים, אני ישר מתחיל להתלהב ולחשוב מחשבות מיניות. אבל אני לא יכול לחשוב על עצמי במובן שאני אבוא, ויהיה לי חבר, שאיתו אני אתחבק ואתנשק. כאילו, כמו ההומאים הקיצוניים האלה. אבל על יחסי מין באמת אין לי בעיה וזה מה שככל כך מטריד אותי. אולי אני בעצם אוהב את שני המינים באותה מידה? חשוב לי לציין שזה לא שיש לי משהו נגד בנות, ואפילו הייתה לי חברה אחת. פעם אחת, שכבנו יחד במיטה שלה, וממש חיבקנו, ליטפנו נישקנו אחד את השנייה. היום אני מגדיר את זה ככאילו שלב אחד לפני יחסי מין. לא הייתה מגיע איתה לשום מצב של הורדת בגדים או דברים בסגנון, בטח לא בגיל הזה. עזרו לי בבקשה! עזרו לי !!!

שלום דן, אתה נמצא בתקופה הסוערת מאוד של גיל ההתבגרות, אשר בו מתגבשת הזהות המינית ושום דבר עדיין אינו סופי. עם זאת, הפנזטיות המיניות שלך בהחלט מצביעות על משיכה מינית לגברים. משיכה זו אינה שוללת בהכרח משיכה מינית לנשים - והשאלה היא האם אתה מרגיש גירוי מיני גם כשאתה מסתכל על בחורות (במציאות או בסרטים). הפחד להיות הומו הוא פחד טבעי ומובן בחברה שלנו, אשר למרות כל הליבראליות שלה, היא עדיין חברה סטרייטית המחנכת לכך שמשיכה לנשים היא האפשרות הבריאה והיחידה. אני מבין שבגילך הצעיר מאוד החיים כהומו עלולים להיראות כ"סוף העולם" אך זה בהחלט לא המצב. חלק מהפחדים שלך מבוססים על הצורה הקיצונית שבה מוצגים הומואים בתקשורת. כשאנחנו לא מכירים באופן אישי תופעה מסוימת היא עלולה להפחיד אותנו מאוד. לכן, אני ממליץ לך לגלוש לאתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il ולדבר עם נערים במצב ובשלב דומה לשלך, שלב ההתלבטות והחיפוש העצמי. אין זה אומר בהכרח שתגדל להיות הומו אבל חשוב שתכיר, אפילו דרך הרשת, נערים אחרים באותו מצב. כמובן, שאתה מוזמן להמשיך ולהיעזר גם בפורום הזה ואנו נשמח לשמוע איך אתה מתקדם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום! שנה שעברה עברתי בית ספר והכרתי חברות חדשותץ ביניהן היה את אותה אחת בה התאהבתי, אבל זה יותר מאוחר. בהתחלה לא חשבתי עלייה בכלל בקטע כזה.. סתם היינו חברות. השנה התחלנו לבלות ביחד יותר והכרתי את האישיות שלה. רק אז התחלתי להתאהב בה! זה מוזר כי בחיים לא הרגשתי ככה לבת. תמיד נמשכתי לבנים ונדלקתי עליהם.. היא הבת היחידה שאי פעם הייתי מאוהבת בה. השאלה שלי היא אם יכול להיות שאני ביסקסואלית?

שלום לך "אני", אינני בטוחה מה גילך, כי לא ציינת זאת בדבריך. אולם, אני מניחה שאת תלמידת בית ספר בגיל ההתבגרות. מאחר שמה שאת מתארת (ההתאהבות שלך בחברתך) הוא דבר חדש עבורך, אין עדיין אפשרות להסיק שהינך ביסקסואלית, מה גם שציינת, כי בעבר נדלקת על בנים. בנוסף, מדבריך לא ברור אם מדובר במשיכה מינית כלפי החברה או רק התאהבות באישיותה, -כפי שציינת. זכרי את המשפט האומר: סנונית אחת אינה מבשרת את האביב, שפירושו שלקביעת דברים נדרשת הוכחה יותר ממשית מאירוע יחיד. יתכן שהתרשמת מאישיותה של חברתך ונוצר ביניכם קשר הדוק ומעשיר, שאת חווה אותו כהתאהבות. זה בהחלט יכול לקרות בתוקפת ההתבגרות, שהיא תקופת חיים של גיבוש הזהות המינית. בתקופה זו האדם הצעיר (וכמובן זה מתייחס לשני המינים) , חווה חוויות מגוונות בכל הקשור לקשרים חברתיים, חוויות של התחברות והתנסויות מיניות. זהו חלק טבעי בתהליך של גיבוש הזהות. תוכלי לבדוק עצמך במענה על שתי שאלות מרכזיות כדי להשיב לשאלתך: האם את חשה אל חברתך גם משיכה מינית ומפנטסת עליה מגע וקרבה גופנית, וכן האם בעתיד יקרו לך עוד דברים מסוג זה. לסיכום, קשה עדיין לומר בוודאות אם הינך ביסקסואלית. תשובה תקבלי מהתנסויות וחוויות נוספות בחיים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

ד"ר גידי רובינשטטין שלום רב.. אני לא חושבת שהפנייה שלי מתאימה ממש לכאן, אך היא מורכבת מכמה דברים.. אנסה לפרט ומקווה שאוכל לקבל מענה. אני בת 26 מזה יש לי חבר רציני כבר 7 וחצי חודשים ואנחנו חיים יחד אני מאד מאד אוהבת אותו וכ"כ טוב לי בקשר.. אני בן אדם בטבעו שנכנס ללחץ בשניות ולדאגות מיותרות והן לחרדות שמלוות אותי בתקופה האחרונה בלי שקט ורוגע. הכל התחיל מזה שיום בהיר אחד אני ובן זוגי התנשקנו ולרגע לא הרגשתי את אותה תשוקה כמו ביום הראשון שהכרנו ודיי נכנסתי ללחץ והתחלתי לבחון כל דבר וכל פיפס ואז החלו לרוץ לי מחשבות של אוהבת? לא אוהבת? אולי את לא אוהבת כמו פעם? הרבה לבטים סתמיים על רגע 1 קטן.. ואז פתאום התחלתי לחשוב אולי אני לסבית? וזה לא באמת אמיתי שיש לי חבר? (בחורה ללא ביטחון עצמי ודמוי עצמי נמוך שתמיד הרגישה אפס ושלא יהיה לי כלום בחיים).ואני אומרת לעצמי איך אני לסבית אני חיה איתו ואוהבת אותו, מחשבות אלו נרגעו מעט עם הזמן והתחלתי ללכת לטיפול קוגנטיבי cbt חשבו שיש לי ocd או פוסט טראומה עקב הטרדות מיניות בהיותי ילדה קטנה כ 5 פעמים. הפסקתי ללכת לטיפול אצל מטפלת הcbt כי זה טיפול שאמור להיות קצר טווח יחסית ואחרי 9 פגישות לא סייע לי ואף החריף את מצבי. יום אחד ממש ככה זה כאילו נכנסות לי מחשבות לראש כדי לראות עד איזו רמה אני מסוגלת לשאת כמה שזה כואב אני מכאיבה לעצמי עלמנת לראות עד כמה אני יכולה לשאת, ואז אני משתגעת בתוך עצמי. ואז יום אחד התחלתי להסתכל על ידיי ומכיוון שאין לי ציפורניים חשבתי שזה גברי, או שפתאום נהגתי באוטו ובגלל שאני נוהגת רחוק מההגה הרגשתי שזה לא נשי זה התחיל מזה והתקדם וכל פיפס בעצמי אני מנתחת ובוחנת וכבר לא מצליחה לחיות את חיי רגיל, עזבתי עבודה בשל המצב כי הראש שלי חוץ מהמחשבות לא פנוי לכלום, הייתי באבחון אצל פסיכיאטר מומחה ולפי הערכתו ע"פ כל תמונת חיי הוא אמר שאין צורך בכדורים, ואומנם אני בת 26 ואני צריכה טיפול פסיכודינאמי על מנת לפתור את בעיותי. בימים האחרונים התחושות מגיעות למצב של ניתוק מעצמי כאילו כח חזק משתלט עליי.. ופתאום מחשבה שאולי אני זה לא הגוף שלי?..והמון דברים.. אני כבר לא מצליחה לחזור לעצמיאני מרגישה כאילו אני זה לא אני..ובשביל זה אני מסתכלת במראה כדי להרגיע את עצמי ולא תמיד זה עוזר מרב שהחרדה חזקה מאד.. ואני עוד חיה עם הבן זוג שלי וזה קשה.. חייבת להוסיף שאני כבר בטיפול ועולים דברים של עיוותי חשיבה, רף מאד מאד גבוה על עצמי, בוחנת את עצמי כל הזמן נון סטופ גם בלי מודע, בודקת את עצמי ברמות שבחיים שלי לא חשתי ככה. עברתי דיכאון בגיל 16 ועברתי לא פעם הטרדות מיניות, אני בחורה מאד חברותית. מה שכן עלה באחת השיחות עם הפסיכולוגית שיכול מאד כי קיים אצלי תסביך אלקטרה שלילי. אני מאד קרובה לאבא שלי מגיל צעיר מבחינה תפקודית הייתה לי אמא אך רגשית לא.. אבא שלי לקח את המושכות אליו כנראה היה לי קל ללכת למקום הנוח, תמיד רציתי להיות כמו אבא ולא כמו אמא אבא שלי בזמנו היה האלוהים שלי, ויש לי הרבה תסביכים כנראה שקשורים. חייבת להגיד שהיו לי קשרים חזקים לחברות מהמין שלי לא ברמת משיכה מינית, משיכה מינית הייתה תמיד לגברים אך מבחינה נשית חוסר של אמא.. ככה אני רואה את הדברים.. מקווה שאוכל לקבל מענה כי בימים האחרונים אני מרגישה שאני נבלעת בתוך עצמי ולא מכירה את עצמי. קשה לי ורע לי נורא עוד בקשר זוגי שכל הזמן אני עסוקה בזה ולא יכולה להיות עם הבן זוג שלי ולעבוד וכו".. תודה, וסליחה על המגילה:)

שלום מישהי, אני שמח לקרוא שאת נמצאת בטיפול.כחלק מהמאמץ הטיפולי חשוב מאוד לשמור על גבולות המסגרת הטיפולית ולא לפרוץ אותה ע"י התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים תוך כדי הטיפול. אני מבין את המצוקה שהביאה אותך לפנות לפורום, אך לטובת הטיפול שלך אני מחזיר אותך לפסיכולוגית המטפלת בך. החלק היחיד בפנייתך שרלוונטי לפורום הספציפי הוא החשש שמא את לסבית והאובססיות הכרוכות בכך. לעיתים אנו עדים למקרה פרטי של OCD שבו מופיעות אצל פרטים שהם סטרייטים לחלוטין מחשבות טורדניות שמא הם נמשכים לבני מינים (HOCD = Homosexual Obssesive Compulsive Disorder). הטיפול בהפרעה הוא כמו בכל הפרעה כפייתית אחרת(לרוב CBT עם או בלי טיפול תרופתי, אך כנראה המלצת הפסיכיאטר על טיפול פסיכודינאמי נובעת מהתרשמות בדבר הפרעה רחבה יותר הפולשת אל תחומי חיים אחרים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר גידי תודה רבה על המענה המהיר.. אני כ"כ מקווה לחזור לעצמי כי זה מכביד על כך שלפעמים כאשר אני כ"כ מנותקת מעצמי ונבלעת בתוך עצמי אין לי עצבים לאף אחד ואומרת שטויות ומתעצבנת בקלות, זה כי אני כה סובלת.. אני לא רוצה לסיים את מערכת היחסים שלי עם החבר כי כ"כ טוב לי ואני אוהבת אותו מאד.. שמעתי שיש את זה בocd.. אבל אתה חושב שכל פעם שיש לי מחשבה אחרת אם לא משחררים אותה ולהיפך חופרים ונוברים בה ובוחנים עצמינו כל הזמן היא יכולה להיכנס לתוכנו וכאילו אני חיה אותה? לא אשקר תמיד הייתי ילדה טום בוי כזו אבל אף פעם לא הרגשתי שאני גבר.. בחיים לא קרו לי דברים כאלה.. אני מאד מושפעת מתכנים באינטרנט וכל זה דבר מציף אותי מרב שאני לא מגובשת עם עצמי בתור מי שאני וכנראה זה עניין של שנים. היה פסיכולוג שהייתי הולכת אליו שהייתי בת 19 ועד היום מדי פעם אנו מדברים ותמיד הוא אמר לי את רוצה כ"כ להתקדם בשכלי שלך אבל הרבה מחסומים רגשיים עוצרים אותך. אתה חושב שאפשר לפתור תסביכים פסיכולוגיים? כי זה לא שאני חושבת על נשים כשאני עם החבר..לא היה אף פעם.. אשמח למענה:)

שלום, יש לי חברה כבר 7 שנים היום אני בן 25. ויש לנו קשר זוגי מעולה אנחנו מאוהבים אחד בשני עד הגג מסתדרים מצויין רוצים חיים משותפים והסקס מעולה. עוד מנעורי חשתי משיכה לגברים ולא יכלתי להסתיר את הרגשות אלה מחברתי ועל כןלפני חצי שנה סיפרתי לה. חשבתי שאולי אנחנו לא צריכים להיות ביחד בשל המשיכה אבל אנחנו ככ מחוברים אחד לשני שלא יכלנו להפרד והיא לוותה אותי עד היום ביחד עם טיפול פסכולוגי אישי. היא רוצה שאני אתן לה הגדרה למיניות שלי ושאני אחליט או שאני איתה לנצח או שאני בלעדיה לנצח ואני לא יודע אם אני יודע... אני מאוד מתוסכל כי מצד אחד אני ממש אוהב אותה ואני לא רוצה לאבד אותה, אבל מצד שני יש לי מחשבות שאם אני אוהב גברים זה לא יכול להיות שאני נמשך אליה אני לא יכול להסביר במילים מה גורם לי להימשך זה פשוט מתעורר או שהיא יודעת איך להדליק אותי ואני נהנה ומסופק בסקס. אבל אני מרגיש שזה מתנגש איך זה יכול להיות שאם אני לא נמשך לנשים דווקא אליה אני כן, האם הרגשות האלה לא אמיתים? וכל יום אני קם על מחשבה אחרת שאו קיי אני אומר לה שזה אפשרי ויאלה חתונה בית וכל החבילה ויום אחרי אני אומר לעצמי שזה לא הגיוני, שאולי אני משלה את עצמי ואני לא באמת נמשך אליה כי למה אני לא נמשך לנשים אחרות? אני מפחד להחליט לכאן או לכאן אם אני אחליט שאני איתה אני מפחד שיום בהיר וצח אני יבין שזה לא החיים שאני רוצה לעצמי, ומצד שני אני מפחד לעזוב אותה להתחיל חיים חדשים ולהצטער שלא הבנתי שהיא האחת בשבילי. והתסכול גובר וגובר כי יום ההחלטה שהיא ביקשה ממני מתרחש בעוד כמה ימים ואני ככ לא רוצה לעזוב אותה אני רוצה להרגיש שלם עם ההחלטה ולא נראה לי שמתישהו זה יקרה . אני מתוסכל ומרגיש רע עם עצמי שאני לא יודע. אשמח להתיחסותך למקרה שלי תודה

שלום ניר, קראתי בעיון את פנייתך ואני מבין את הקושי שאתה מתאר. עם זאת, נראה לי חשוב לציין שהמשיכה המינית לגברים אינה שוללת משיכה לנשים, כפי שעולה מהתייחסותך ליחסי המין עם חברתך. לצורך העניין, אין זה רלוונטי שאינך מרגיש משיכה גם לנשים אחרות, משום שההחלטה העומדת על הפרק היא האם להתחייב לקשר זוגי עם חברתך שעימה יש לך יחסי מין טובים. כפי שתוכל לראות במאמר הבא, המשיכה של גברים ביסקסואלים לבני שני המינים נושאת אופי שונה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 לעיתים המשיכה לגברים אחרים היא משיכה מינית בלבד, בעוד המשיכה לנשים מערבת רגש (כמו במקרה שלך), לעיתים המצב הפוך, יש ומשיכה לגברים ולנשים מופיעה לסירוגין בתקופות זמן שונות והאפשרויות רבות ומשתנות מאדם לאדם. אני מבין, כאמור, את הלבטים שלך, כמו גם את הצורך של חברתך לקבל תשובה חד-משמעית ו"לנצח". לטוב ולרע, החיים אינם כה פשוטים. גם אם היית "סטרייט למהדרין" שנמשך אך ורק לנשים, קשה לדבר על "נצח" ואף אחד לא יכול להבטיח לא לך ולא לחברתך שלא תימשך לאישה אחרת ותתאהב בה. קשר בן 7 שנים הוא לכל הדעות קשר רציני שעשוי להוות בסיס מצוין לקשר של שנים רבות נוספות ולבניית תא משפחתי. יחד עם זאת, עם כל הקושי שבדבר, הייתי מציע לשניכם, במידת האפשר, להסתכל על הדברים בצורה יחסית יותר ומוחלטת פחות. שיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת, ויותר מכך, שיעור הזוגות שנשארים בחיי נישואין אומללים. לכן, לדעתי, תפיסת הקשר במונחים של "נצח" אינה ריאלית, אם כי הצורך של כולנו ב"חברת ביטוח לכל החיים" מובן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, מאז הודעתך האחרונה החלטתי לומר לבת זוגתי שאני רוצה אותה כל חיי ובאמת הרגשתי ואני עדיין מרגיש את זה. הבעיה שעולות לי פתאום משחשבות לא טובות על היחסים שלנו כמו: איך אני יכול להימשך אליה? שהיא לא עושה לי את זה ושאנחנו לא צריכים להיות ביחד והמחשבות האלה שמגיעות לא מאפשרות לי לנקות את הראש ולהיות איתה שלם במיטה כי הם צצות. ואני יודע שאם אני אניח לזה אני יוכל להתמסר ולהנות ולהרגיש מחובר אליה. אבל אני פשוט לא מצליח. גם הפחד שאולי זה לא זה מלחיץ אותי מאוד. וכל יום אני קם על צד אחר. פעם אחת שאני ככ אוהב אותה ואני רוצה להיות איתה והתחתן ויום אחר שאנחנו לא אמורים להיות ביחד בשל המשיכה לגברים. אני רוצה להבין ד"ר כיצד הומואים נשואיים יכולים לקיים מין? האם הם מרגישים אהבה כ"כ חזקה לאישה כמוני? מאז ההחלטה אני לא רגוע ולכן החשק המיני שלי ירוד ואני מפחד לשכב איתה ושלא יעמוד לי. ואני ממש מרגיש לחץ. איך ומתי אני אדע אם זה נכון או לא? הימים שלי מחליפים מצב רוח מדכאון שהמערכת יחסים לא תוכל להחזיק ומשמחה שיש לי את הבנאדם הכי מושלם בעולם. לא התנסתי מעולם עם גברים או נשים אחרות אבל אני חש משיכה פיזית לגברים ואני לא יודע אם הרגשות איתה במיטה לא כמו אותם רגשות שהיו לי עם גבר. שאנו שוכבים במיטה באינטימיות לרוב זה קורה (ההתעוררות המינית) אבל מהסתכלות אליה אני לא כ"כ מרגיש משהו חזק) ןשזה קורה בלי אותם מחשבות שנכנסים לי לראש בשבועיים האחרונים אז זה כיף ואני מרגיש משיכה וסיפוק מיחסי המין. בבקשה ד"ר עזור לי כיצד אדע מה יעשה לי טוב?

שלום (דיברתי איתך לפני כמה שבועות או ימים על נושא bdsm [מזוכיזם] ) בסוף החלטתי לא לפנות לטיפול כי אני בספק שהטיפול "יצליח" אני פשוט נואש, מודכא , נמאס לי מזה כבר.. אני לא מבין מה עשיתי בישביל ליסבול את כל זה אני כל היום יושב , מנסה לגוון להסתכל על כל סוגי ה"פורנו" סדיסטיים , רגילים וכו'... ושאני פיתאום רק חושב על הפנטזיה המזוכיסטית ומיתגרה, אני כל כך מתעצבן שבא לי לרצוח את כל הבנות בעולם.. אני פשוט לא מבין למה אני מתגרה מזה?? מה המוח שלי כול כך נדפק שאי איפשר כבר לטפל בזה? מה קרה לי... הפנטזיות שלי כ"כ גרועות שאם איי פעם אני "יגשיים" אותם זה יכול לגרום לנזקיים בלתי הפיכיים.. תגיד לי איזה אופציות נשארו לי אני לא יכול יותר...

שלום didu, אני זוכר היטב את ההתכתבות הקצרה בינינו ומצטער מאוד לקרוא שלא פנית לטיפול, שהוא מתבקש כל כך במצבך. יש אנשים רבים בעלי פנטזיות מיניות סאדו-מאזוכיסטיות, חלקם מממשים אותן וחלקם לא, חלקם מממשים חלק מהפנטזיות (כפי שעושים גם רבים מהאנשים שאין להם פנטזיות מסוג זה). דיכאון, ובמיוחד דיכאון בסדר גודל שאתה מתאר, אינו תגובה הכרחית לפנטזיות כאלה, וגם לא למימושן. כחלק מהדיכאון, אתה מסיק מסקנות עגומות מאוד ומרחיקות לכת מאוד על חייך בכלל ועל העתיד ונדמה לי שאילו אך יהיה ניתן לשנות את הפנטזיות המיניות הללו, תיסלל בפניך הדרך אל האושר. דברים אינם פועלים כך במציאות והתופעות האנושיות הן הרבה יותר רב-גורמיות. כרגע אינך יכול לראות זאת כי אתה שקוע במרה שחורה. לכן, אין לי אלא לחזור על המלצתי החמה לטפל קודם כל בדיכאון עצמו ע"י טיפול פסיכולוגי ונראה לי שגם תרופתי, לפי העוצמה העוברת בתיאוריך. אין לך מה להפסיד פרט לדיכאון שלך עצמו. אנא פנה לטיפול! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ?

סגור] זהות מינית מחבר:ענת אברמסון תאריך:28/4/2012 שעה:14:32 שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ? שלום רב ענת, בגיל 13, שהוא גיל של טרום ההתבגרות, מאד מוכרת התופעה של מה שמכונה ""Tomboy, אצל ילדות. הדבר מתבטא בהתנהגות נערית, האופיינית לבנים: משחקים משחקי בנים, מתרועעים עם בנים כחברים לפעילויות ושיחות, מתלבשים באופן נערי ולא נשי ואפילו יש המאמצות לעצמן מעין צורת דיבור ושפת גוף האופיינית יותר לבנים. אך עדיין אין מדובר בטרנסקסואליות או טרנסג'נדר, מכיוון שילדות אלה יודעות שהן בנות ואין להן כל רצון להפוך לבנים. זהו למעשה, חלק מן ההתפתחות בתקופת חיים מסוימת, שמשרתת את ביטוי החלק גברי שקיים אצל כל אישה בצד החלק הנשי הדומיננטי (שהרי בכל אחד מאיתנו יש גם חלק גברי וגם חלק נשי, אך בפרופורציה שונה- בהתאם למין הביולוגי). תקופה זו עוברת במהלך ההתבגרות, הגם שלעיתים יש לה שרידים מסוימים בבגרות (לדוגמא, נשים לכל דבר המתלבשות באופן יותר ספורטיבי ומתעניינות יותר בעיסוקים גבריים) אך אין לכך קשר לעניין הזהות המגדרית. נשים אלה יודעות שהן נשים, מרוצות מכך ואין להן שום כוונה לוותר על מינן. יחד עם כך, ישנן בנות שמגיל מאד צעיר חשות שגופן אינו הולם את המיניות "האמיתית" שלהן. הדבר מחריף עם השינויים המתעוררים בתחילת תקופת ההתבגרות, המדגישות יותר את המין הביולוגי, כך שקשה להתעלם מקיומו. אזי נעשים על ידי אותן בנות ניסיונות להסתרת הגוף הנשי ואף מאמצים לשוות לו מראה והופעה האופיניים לבנים. הדבר מלווה באימוץ עיסוקים ופעילויות ההולמות את המין השני, שכאמור הן חשות כשייכות לו. יותר מכך, הן חשות, שזהו המין הנכון והאמיתי שלהן וכל הקיים במציאות הגופנית שלהן הוא "טעות של הטבע" ותו לא. במקרים אלה מדובר בטרנסקסואל או טרנסג' דר. ואולם, כשמדובר בגיל 13 אנו רואים בכך "הפרעות בזהות המינית בתקופת הילדות".. כלומר אין מדובר עדיין בוודאות שבן (או לצורך ענייננו - בת) ה-13 אכן יהיה בבגרותו טרנסג'נדר או טרנסקסואל. מחקרי מעקב הראו שבין שליש לשני שלישים מהילדים שסבלו מן ההפרעה האמורה, הפגינו נטיות הומוסקסואליות בבגרותם וזה סביר להניח נכון פחות או יותר גם לגבי לסביות. רק מעטים מפגינים רנסקסואליזם בבגרותם. אם נחזור לבתך, הרי שאין מקום עדיין להסיק מסקנות מרחיקות לכת. יחד עם כך, יש ויש מקום לברר עימה מה היא מרגישה כלפי זהותה וגופה. הדרך הכי מומלצת היא על ידי שיחה פתוחה במשפחה, המאפשרת לדבר בגלוי על הרגשות והקשיים. יש להאמין, כי אם ילדה או נערה משקיעה מאמצים להיראות בצורה מסוימת ובהסתרת המראה הטבעי שלה, יש לה בעיה שמעסיקה אותה ושבלי ספק אף מקשה עליה את ההתמודדות הטבעית והרגילה של חייה (מה גם שציינת כי הינה עצבני). על כן, יש מקום לשמוע מממנה מהם הקשיים ולשוחח עמה עליהם בגלוי. כמובן, שהעברת ביקורת או מסר בעל גוון שלילי כלשהו מצדכם, לא יסייעו לה להיפתח בפניכם או בפני בני משפחה אחרים, אלא להפך. אם אין פתיחות בין בני המשפחה והילדה חשה שלא נוח לפתוח את סגור ליבה בפניכם אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה של הילד והנוער או באיש ייעוץ חינוכי, עובד סוציאלי שמטפל בילדים וכדומה. יש לדעת שילדי הגיל הנדון, מתאפיינים בכך שהינם סגורים ואינם כל כך מודעים למה שעובר עליהם ובוודאי שאינם מסוגלים לנסח לעצמם את הדברים. לעיתים עם איש מקצוע, שהינו אדם זר אשר הילד או הנער מאמין שהדברים יישמרו ביניהם בלבד, יכול מאד לסייע לילד לברר לעצמו מה קורה עימו ולגשר בינו לבין ההורים בכל הקשור לשיתוף הקשיים העוברים עליו. לאחר בירור הבעיה או מקור הקושי, - אזי ייקל עליכם לעזור לה. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום, אני לא בטוח אם זה קשור לפה אבל לא מצאתי מקום אחר בפורום. אני נער בן 16.7, הטרוסקסואל, נמשך לבנות אבל יש לי בעיה אם משיכה ל bdsm ופנטזיות מיניות מזוכיסטיות שגורמות לי לדיכאון כבר הרבה זמן, השאלה שלי זה האם הפנטזיות האלה לצורך השפלה בישביל להגיע לסיפוק מיני "נחרטו" בי לכל החיים? כי באינטרנט רשום שזה סטייה מינית וזה תמיד יהיה חלק ממני. ואני פשוט מתחרפן כי אי אפשר להגשים בכלל את הפנטזיות האלה וגם אם הייתי יכול לא הייתי רוצה.. איך אפשר להגדיר את הזהות מינית שלי ככה? אני כמו יצור שבחיים לא תהיה לי זוגיות נורמלית, וזה כל הזמן שובר לי את הלב ומראה לי שאין לי תקווה לחיות.

שלום Dudi, הצער שלך נוגע ללב. הסקת מסקנות מאוד מרחיקות לכת וגורפות והדיכאון בתורו הגביר את המחשבות הללו. לכן, אתה חייב לפנות בדחיפות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים כדי לעשות סדר בעניינים ולא לסמוך על מידע שאתה דולה מהאינטרנט. אתה נמצא בגיל ההתבגרות, שהוא רווי מיניות ומשברים וכמעט לכל אחד קשה בו. קשה מאוד לדעת, וזה ניתן לבירור רק תוך כדי טיפול, האם הפנטזיות המאזוכיסטיות עומדות בפני עצמן או שמא הן מהוות חלק מהדיכאון עצמו. לכן, יש לטפל קודם כל בדיכאון. מעבר לכך, מניסיוני, רק במקרים מעטים מאוד נטיות כאלו מונעות זוגיות. יש אנשים שיש להם פנטזיות מיניות מאזוכיסטיות, אך הם מממשים אותן כך או אחרת מחוץ לקשר הזוגי ומסוגלים לתפקד מינית ביחסי מין שאינם כוללים את המרכיב הזה וליהנות מהם מבחינות אחרות (בעיקר מבחינה רגשית). יש גם נשים שאין להן נטיות כאלו והן מוכנות להיכנס לתפקיד, כמובן לאחר שנבנה קשר של אמון. מעצם ריבוי האתרים העוסקים בכך אתה יכול להבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד. המלצתי החד-משמעית לפנות לטיפול פסיכולוגי קודם כל בדיכאון שלך ולדבר על מצוקותיך. העובדה שאתה נשאר איתן לבד מול האינטרנט שבו אתה דולה מידע שמגביר את מצוקתך מחמירה מאוד את המצב. בקש להוריך למצוא עבורך פסיכולוג. הם אינם חייבים לדעת את תוכן הפנטזיות. גיל ההתבגרות מציב בפני כל אחד לחצים רבים ואתה יכול להציג את סיבה הפנייה ככזו, ואף להוסיף שהדבר מפריע לך להתרכז בלימודים. אשמח להתעדכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הייתי בטיפול פסיכולוגי 5 מפגשים (נגמר כסף כי זה טיפול פרטי),הפסיכולוג טען שזו פנטזיה שאני צריך להפסיק להתכל עליה ולחשוב עליה, אבל זה לא עזר. וגם הטיפול לא עזר לי אפילו קצת..אני סובל כבר 7 חודשים מזה, פשוט כללה. זה רק הולך ומחמיר, בהתחלה היה לי דיכאון וממש רציתי להתאבד, קשרתי את עצמי אם החוט מסביב לגרון, עמדתי על הסולם ופשוט לא יכלתי לקפוץ. פחדתי. אבל לאט לאט הדיכאון הפך לעצביים אין סופיים שפשוט בא לי ללכת ברחוב ולהרוג מישהוא זה כאילו אני נלחם בראש אם משהוא שאין לי עליו שליטה. נסיתי גם "לקבל" את הפנטזיות האלה ואני לא מצליח, זה כאילו ממש לא אני. בבקשה תגיד לי לאן אני יכול לבקש עזרה.. אני לא יכול לצאת מהחור הזה.

קראתי מתגובותיכם ורציתי לשאול כמה שאלות.. א. מדוע אתם מעודדים פורנו? אז נכון, זה מגרה וכמעט כל אחת ואחד יכולים/ות למצוא סרטים לטעמם, אך מדוע לדחוף שזה בריא, לגיטימי וכיו"ב ? תעשיית הפורנו היא תעשה מושחתת המגלגלת מליארדים על אנשים ובמיוחד נשים במצוקה. המון נשים שעברו התעללות מגיעות לפורנו במקרה הטוב וזנות רחוב במקרה הרע. אלא מה? בפורנו זה גרוע יותר מהבחינה הזו שעבור סצנה של כמה דקות, אישה צריכה להחדר שעות, לסבול מכאבי תופת של חדירות בלתי פוסקות, מציצות של שעות ועם פרטנרים מגעילים אותה (וזה עוד ללא פורנו bdsm.) מאחוריי הכלאים הן מדווחות על התעלפויות, הקאות, הזרקות סמים והתמכרויות למטשטשי תודעה שונים. הרבה מהן גם התחילו בעבודות אלה כילדות מלית ברירה. אחוז ההתאבדות של שחקני פורנו הוא עצום. אולי לגבי פורנו לסבי זה הרבה פחות גרוע, ויש לבדוק את הנושא היטב לפני שממליצים לראות פורנו ללא שמץ ביקורתיות. ב. אתם משתמשים בהרבה סטריאוטיפים לגבי מה זה להיות בת ומה זה להיות בן. אני מסכימה עם חלקם (אלא שלא ניתן להתווכח לגביהם) ושוללת לחלוטין אחרים. אין באמת משחקים של בנים ומשחקים של בנות. יש משהו מטעה באיך שמייצרים את המשחקים. את המשחקים "של בנות" מייצרים באופן שימשוך בנות ולהיפך, ע"פ הצבעים והצורות, אבל המייצרים דואגים לכך שבמשחקי הבנים יהיה כיוון שמפתח חשיבה מרחבית (ולהיפך)..בעוד הם יכולים לייצר משחקים המושכים בנות, המפתחים בדיוק את אותם פרמטרים. גם המוכרת בחנות מכוונת לקניה ע"פ מין. לגבי צבעים - איך תסבירו את זה שלפני מאה שנה ורוד היה של בן וכחול של בת ? ואתם גם משייכים מאפיינים נקביים לטיפול בתינוק או בצעצוע כזה או אחר..ואולי אף לגידול ילדים בהמשך החיים. אני יכולה לספר - שאני ההיתי מאוד "בת", נשית, עדינונת ונרתעתי מכל דבר זכרי, למרות היותי "סטרייטית"..ועם זאת מעולם לא רציתי ילדים ומעולם לא רציתי להתחתן. נרתעתי מאוד ממונוגמיה ובעיקר מטקסים פטריארכלים כמו חתונה. אני אוהבת תינוקות, אך לא מעוניינת להביא ילדים. פשוט לא קיים בי צורך כזה. ודווקא בנות שהיו מאוד גבריות, אגרסיביות ואף מהמרביצות במחזור שלי, כבר הביאו כמה ילדים, התחתנו וכו'.. גם לגבי מונוגמיה ובוגדנות. לנשים אין פחות צורך לבגוד. להיפך, דווקא משום שנשים הן בעלות צורך מיני מתון ונמוך משל גברים, הן זקוקות ליותר גיוון וריגושים, בעוד גבר - קל מאוד לעורר אותו גם ע"י אותו דבר מוכר. מונוגמיה היא בראש ובראשונה המצאה גברית ובהרבה תרבויות גברים כלאו נשים וילדות, שיעבדו אותן וכך גם היום בתרבויות רבות. אישה הרי תמיד יכולה להשיג פרטנרים (אולי לא מושלמים, אבל קל לה להשיג) ואילו גבר מתקשה יותר בכך (בממוצע)..גם בטבע הנקבות בוגדות ויש מינים בהם 70% מהצאצאים לא שייכים לבן הזוג הקבוע. חבל שמבלבלים זאת עם הצורך המוגבר של גברים בסקס. די לסטריאוטיפים. המחקר על המיניות הנשים בחיתוליו.

שלום פגועה, צר לי אם נפגעת מתכני הפורום. איננו רואים את תפקידנו ביצירת נורמות חברתיות. לפעמים אכן אדם יכול לגלות דברים על עצמו ועל מיניותו תוך צפייה בסרטים פורנוגרפיים, בתנאים של חרדה מופחתת שלעיתים נוצרת כתוצאה מנוכחות אדם נוסף. למשל, אם גבר סובל מאימפוטנציה ביחסי מין עם אישה מסוימת ומסיק מכך מסקנות מרחיקות לכת, חשוב להבין אם בהיעדר האישה הספציפית הזו, עדיין קיימת זיקפה כתוצאה מצפייה בנשים בסרטים מסוג זה. אין בכך כדי "להצדיק" את התנאים בהם אולי מנוצלות נשים בתעשייה זו ובוודאי שלא בכדי לעודד את התופעה. ואולם, תעשיית הפורנו אינה זקוקה לעידודדנו או לאישורנו והיא התקיימה במחתרת שנים רבות לפני שהיה אינטרנט. כנראה שהיא עונה על צורך מאוד בסיסי ואנחנו בפורום משתמשים בעובדה שהיא קיימת כדי לבדוק דברים מסוימים. באשר לתפקידי המגדר המסורתיים - לדעתי, לפחות, חלק גדול מהמצוקה של הומואים, לסביות וטראנסקסואלים אשר להם מיועד פורום זה, סובלים בגלל דבקות רבה מדיי בתפיסות המקובלות לגבי "גבריות" ו"נשיות". איננו מעודדים בנים ללבוש כחול ובנות ללבוש ורוד, אלא מסבים את תשומת ליבו של מי ששואל (לרוב הורים מודאגים) שבן אשר בתוך הנורמות המקובלות בחברה בתקופה שלנו מאמץ לעצמו גינונים המזוהים עם המין הנשי, הסיכויים שיתפתח להיות הומוסקסואל גדולה יותר מבן שמאמץ לעצמו את תפקיד המגדר הגברי המסורתי. הדבר נצפה שוב ושוב במחקרים שבדקו את הנושא. בוודאי שהדבר תלוי תרבות וכל טיפול פסיכולוגי אמור להיות רגיש לנורמות התרבותיות, לברר מה הנורמות שבתוכן גדל המטופל ועד כמה הוא קונפורמי להן או מורד בהן. לדבר יש השלכה על הערכת מצבו הנפשי, בלי לקבוע כל עמדה באשר לערך המוסרי של נורמה כזו או אחרת. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני בת 23 ויש לי חבר מזה כחודש.(חבר שני) לאחרונה חשדתי כי אולי אני לסבית. זה קרה באוננות. כשנגעתי בדגדגן דמיינתי שהוא יותר גדול, ממש כמו איבר מין זכרי, וכמה כיף זה יכל להיות. אני נהנית מסקס עם גברים. אני אוהבת להיות אישה ולא רוצה להיות לסבית. אני לא נמשכת לבנות ולא מסתדרת איתן ובטח שלא מסוגל להתאהב באחת. גברים מושכים אותי, ואני אוהבת להתנשק עם גברים. ואוהבת להיות מחוזרת ונאהבת. אבל למה זה קורה לי באוננות? תודה רבה מראש!

שלום לך מיכל, לא סביר שהינך לסבית אם את חשה עצמך כאישה לכל דבר ועניין ונמשכת לגברים באופן מיני. על פי הפנטסיה שתיארת אין סיבה לחשוב אחרת. העובדה שדמיינת את הדגדגן גדול יותר בעת האוננות, יכולה לנבוע ממקור שאינו דווקא קשור למשיכה והעדפה מינית, אלא לאפשרות שהינך אדם תחרותי, למשל. כמובן, שיש עוד אפשרויות להסבר על רקע אישיותך או תכונות מסוימות שלך. את זאת כמובן, אינני יכולה לומר בביטחון מכיוון, שאנני מכירה אותך. אולם, באופן כללי הדבר יכול לנבוע מצורך לחוש גדולה, מוצלחת, מתחרה עם אחרים, מגיעה להישגים גבוהים וכיו"ב. את בוודאי מכירה עצמך ויכולה לנסות להבין את המקור. נכון שיש משהו גברי בתחרותיות ובהישגיות, שכן התכונות הללו נחשבות באופן מסורתי לתכונות גבריות יותר (יש לציין, שהיום הדברים בנושא זה משתנים, בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים). כך שאין זה מוזר, שהדבר בא לביטוי בהקשר של מיניות. יתכנו כמובן, גם הסברים אחרים, כגון: רצון להעצמת או הגברת ההנאה המינית מן האוננות והיעזרות בפנטסיה לשם כך וכמובן, שיכול להיות שמספר גורמים חברו אצלך יחדיו ליצירת הפנטסיה. כאמור, את תוכלי לדעת מתוך עצמך, כך אני מקווה... מכל מקום, איני רואה מקום למחשבה שהינך לסבית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום, אני בת 23 ויש לי חבר מזה כחודש.(חבר שני) לאחרונה חשדתי כי אולי אני לסבית. זה קרה באוננות. כשנגעתי בדגדגן דמיינתי שהוא יותר גדול, ממש כמו איבר מין זכרי, וכמה כיף זה יכל להיות. אני נהנית מסקס עם גברים. אני אוהבת להיות אישה ולא רוצה להיות לסבית. אני לא נמשכת לבנות ולא מסתדרת איתן ובטח שלא מסוגל להתאהב באחת. גברים מושכים אותי, ואני אוהבת להתנשק עם גברים. ואוהבת להיות מחוזרת ונאהבת. אבל למה זה קורה לי באוננות? תודה רבה מראש!

הרבה סטרייטיות מפנטזות על נשים ומתגרות מנשים. זה הוכח מחקרית. אולי במציאות אינך מעוניינת בכך כלל, אך הפנטזיה הנשית שונה מזו הגברית..ונשים נוטות לפנטז, לווא דווקא על דברים שהן רוצות שיקרו. אני בטוחה שיהיו נשים בעתיד שכן תסתדרי איתן. אני חושבת שזה מגיע מתוך התנשאות (אבל זו רק דעתי), כי פשוט יותר נוח לך עם גברים ולזה את רגילה (כמוני), אבל חברות עם אישה היא הרבה יותר עמוקה ונפלאה.

היי אני רושמת בלשון נקבה (אני בן 15) אני תמיד הרגשתי שאני שונה, תמיד היו לי רק חברות בנות,תמיד הסתדרתי רק איתן, מהילדות מגיל קטן - אני זוכרת נגיד שבגן אמרתי לעצמי משפטים דיי מצחיקים כמו: עדיף להיות בת כי היא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה כמו שמלות ובנים יכולים ללבוש מה שלבנות... תמיד במשחקי רשת? העדפתי ובחרתי רק תדמות הבת, כל כך אהבתי להיות בת במשחק כי כולם התייחסו אליי כאל בת! דיברו אליי כאל בת ! הכירו אותי כבת ואהבו אותי כבת. מגיל קטן אני עשיתי הצגות ביתיות עם אחי הגדול, אני תמיד הייתי הדמות הבת חחח... אני שמתי חיתול על הראש(כמו שמיכה לבנה חחח) וממש עשינו טלנובלות ובלה בלה. אני זוכרת שצפינו בחלק מהפרקים עם ההורים ועשיתי הצגות בלייב עם אחי בעוד שאבא שלי מסריט חח עכשיו: אני תמיד הייתי נשית, לא מעט קראו לי הומו ... אולי זה כי אני לא מסתדרת עם בנים? מה זה לא מסתדרת... עם הייצי יכולה לחיות כמו שאני רוצה? הם היו אוהבים אותי ומכירים את מי שאני באמת. כיום? אני שונאת פעילויות שזה בנים בנות - כי ישלי חברות רק... כפי שאמרתי עכשיו שתבינו?! לא מספיק שאני לא כזאת נאהבת בקרבת הבנים שזה לא אומר שהם מציקים לי - אלא שאין תקשורת. אין לי בעיה איתם אבל בשיעורי ספורט באלי למות@@@@ ;( אתם לא מבינים מה זה להיות בשיעור שהוא רק עם בנים !!! על דיבורי גברים וזה מגעילל- במיוחד הזעה שלהם תמיד יוצא שכשיש משחק בזוגות? ולפעמים, בעצם תמיד כמעט המספר אי זוגי ;)!!! ונחשו מיהו הלבד??? ווואווו א-נ-י! ותחשבו איך זה להרגיש לעמוד לבד ולבהות בבנים כשאת לבד ;( אני בשיעורי ספורט לא מוציאה הגה@@@@ ואני אומרת לעצמי: לעזאזל@@@ עם הייתי עם הבנות הייתי נהנת באמת!! ישלי גם עוד בעיה אני שמנה וצריכה להוריד 20 קילו ואני עושה דיאטה... שתדעו שזה דבר גם קשה שבגללו אין לי בטחון בשיט! אני פשוט רוצה להיות בנאדם מאושר ;( מה ביקשתי?!? אני לבשתי תנעלי עקב של אמא, מדברות על איפור ונעלים ובגדים... זה בטוח אומר עליי משהו לא? אני אוהבת איפור ובגדים ונעלי עקב ורוצה שיער ארוך ויפה כבר @@@ אמא קונה לי קרמים לפנים וקונסילר.. ---- אז ככה: סליחה על החפירה ;) קודם כל 1. אני בן 15, והבנתי שבגיל 16 מותר להתחיל בלקיחת הורמונים, מה אתם מציעים לי מתי לקחת? כי אני לא יודעת איך להתמודד ולהגיד את זה למרות שתמיד אבא אומר לי שאני כמו אישה ואני מדברת עם אמא על דברים של בנות שרשמתי כבר כמו איפור ובגדים. אבל עדיין איך הם יקבלו זה מפחיד. לא עדיף בגיל 18? ללא ידיעתם? 2. בקטע של צבא- אם אני על הורמונים מגיל 18-19 או שעוד לא לקחתי ואני אמורה להתגייס ? אז אני אומרת שאני רוצה להיות אישה? כאילו מה עושים בנידון? 3. בקטע של הקפאת זרע- זה אפשר לעשות גם אחרי הורמונים? אשמח לקבל מידע על זה 4. בגלל שאני שמנה ---> 87.5 קילו וגובה 1.72 (לצערי) ישלי ציצים אז אני רגילה להרגשה של ציצים אז בלקיחת הורמונים עדיף להיות רזה? 5. בקטע של גובה, אני רוצה להפסיק לגבוהה גם ככה אני רוצה למות מהגובה הזה אני מרכישה ממש גבוהה... מה עושים בנידון? מידע@@@ אולי ההורמונים? 6. אם אני נראת היום בפנים ובגוף מאוד נשית, מה ההורמונים בעצם יעשו וישנו לי? רק לטובה נכון? 7. מה עושים בקטע של הקול? ישלי קול נשי אולי זה בגלל שאני שרה כל יום הרבה מילדות ושרה גם שירים כמו I will always loves you שצריכים להרים תקול ממש ומצליחה.. האם הקול ישאר לי ככה?מה עושים 8. מגיל 15 לנגיד 19? אני יראה ממש גברית? כי אני לא נראת גברית (טפו טפו טפו) ולא מעוניינת בכך אבל ישלי חברה שהכרתי בפייס שאמרה לי שבגיל 15 היא הייתה ממש נשית וב18 הייתה נראת ממש גבר.. מה יהיה לי ;(? תודה רבה!

פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי להומוסקסואלים, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים התקבלה הודעה חדשה בפורום בניהולך באתר Doctors, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן ההודעה: הת פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי להומוסקסואלים, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים התקבלה הודעה חדשה בפורום בניהולך באתר Doctors, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן ההודעה: בנוגע להיות טרנסית מחבר: דנה ([email protected]) תאריך: 13/4/2012 שעה: 21:06 ________________________________________ היי אני רושמת בלשון נקבה (אני בן 15) אני תמיד הרגשתי שאני שונה, תמיד היו לי רק חברות בנות,תמיד הסתדרתי רק איתן, מהילדות מגיל קטן - אני זוכרת נגיד שבגן אמרתי לעצמי משפטים דיי מצחיקים כמו: עדיף להיות בת כי היא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה כמו שמלות ובנים יכולים ללבוש מה שלבנות... תמיד במשחקי רשת? העדפתי ובחרתי רק תדמות הבת, כל כך אהבתי להיות בת במשחק כי כולם התייחסו אליי כאל בת! דיברו אליי כאל בת ! הכירו אותי כבת ואהבו אותי כבת. מגיל קטן אני עשיתי הצגות ביתיות עם אחי הגדול, אני תמיד הייתי הדמות הבת חחח... אני שמתי חיתול על הראש(כמו שמיכה לבנה חחח) וממש עשינו טלנובלות ובלה בלה. אני זוכרת שצפינו בחלק מהפרקים עם ההורים ועשיתי הצגות בלייב עם אחי בעוד שאבא שלי מסריט חח עכשיו: אני תמיד הייתי נשית, לא מעט קראו לי הומו ... אולי זה כי אני לא מסתדרת עם בנים? מה זה לא מסתדרת... עם הייצי יכולה לחיות כמו שאני רוצה? הם היו אוהבים אותי ומכירים את מי שאני באמת. כיום? אני שונאת פעילויות שזה בנים בנות - כי ישלי חברות רק... כפי שאמרתי עכשיו שתבינו?! לא מספיק שאני לא כזאת נאהבת בקרבת הבנים שזה לא אומר שהם מציקים לי - אלא שאין תקשורת. אין לי בעיה איתם אבל בשיעורי ספורט באלי למות@@@@ ;( אתם לא מבינים מה זה להיות בשיעור שהוא רק עם בנים !!! על דיבורי גברים וזה מגעילל- במיוחד הזעה שלהם תמיד יוצא שכשיש משחק בזוגות? ולפעמים, בעצם תמיד כמעט המספר אי זוגי ;)!!! ונחשו מיהו הלבד??? ווואווו א-נ-י! ותחשבו איך זה להרגיש לעמוד לבד ולבהות בבנים כשאת לבד ;( אני בשיעורי ספורט לא מוציאה הגה@@@@ ואני אומרת לעצמי: לעזאזל@@@ עם הייתי עם הבנות הייתי נהנת באמת!! ישלי גם עוד בעיה אני שמנה וצריכה להוריד 20 קילו ואני עושה דיאטה... שתדעו שזה דבר גם קשה שבגללו אין לי בטחון בשיט! אני פשוט רוצה להיות בנאדם מאושר ;( מה ביקשתי?!? אני לבשתי תנעלי עקב של אמא, מדברות על איפור ונעלים ובגדים... זה בטוח אומר עליי משהו לא? אני אוהבת איפור ובגדים ונעלי עקב ורוצה שיער ארוך ויפה כבר @@@ אמא קונה לי קרמים לפנים וקונסילר.. ---- אז ככה: סליחה על החפירה ;) קודם כל 1. אני בן 15, והבנתי שבגיל 16 מותר להתחיל בלקיחת הורמונים, מה אתם מציעים לי מתי לקחת? כי אני לא יודעת איך להתמודד ולהגיד את זה למרות שתמיד אבא אומר לי שאני כמו אישה ואני מדברת עם אמא על דברים של בנות שרשמתי כבר כמו איפור ובגדים. אבל עדיין איך הם יקבלו זה מפחיד. לא עדיף בגיל 18? ללא ידיעתם? 2. בקטע של צבא- אם אני על הורמונים מגיל 18-19 או שעוד לא לקחתי ואני אמורה להתגייס ? אז אני אומרת שאני רוצה להיות אישה? כאילו מה עושים בנידון? 3. בקטע של הקפאת זרע- זה אפשר לעשות גם אחרי הורמונים? אשמח לקבל מידע על זה 4. בגלל שאני שמנה ---> 87.5 קילו וגובה 1.72 (לצערי) ישלי ציצים אז אני רגילה להרגשה של ציצים אז בלקיחת הורמונים עדיף להיות רזה? 5. בקטע של גובה, אני רוצה להפסיק לגבוהה גם ככה אני רוצה למות מהגובה הזה אני מרכישה ממש גבוהה... מה עושים בנידון? מידע@@@ אולי ההורמונים? 6. אם אני נראת היום בפנים ובגוף מאוד נשית, מה ההורמונים בעצם יעשו וישנו לי? רק לטובה נכון? 7. מה עושים בקטע של הקול? ישלי קול נשי אולי זה בגלל שאני שרה כל יום הרבה מילדות ושרה גם שירים כמו I will always loves you שצריכים להרים תקול ממש ומצליחה.. האם הקול ישאר לי ככה?מה עושים 8. מגיל 15 לנגיד 19? אני יראה ממש גברית? כי אני לא נראת גברית (טפו טפו טפו) ולא מעוניינת בכך אבל ישלי חברה שהכרתי בפייס שאמרה לי שבגיל 15 היא הייתה ממש נשית וב18 הייתה נראת ממש גבר.. מה יהיה לי ;(? תודה רבה! אפשרויות - שליחת תגובה להודעה - הצג את ההודעה באתר - לראש הפורום כלי ניהול - ניהול שרשור - עריכת ההודעה - מחיקת ההודעה - אישור הודעה עמוד השער - כל הפורומים יאור אפשרויות - שליחת תגובה להודעה - הצג את ההודעה באתר - לראש הפורום כלי ניהול - ניהול שרשור - עריכת ההודעה - מחיקת ההודעה - אישור הודעה שבוע טוב לך דנה, בלי ספק סבלת כל השנים מהיותך טרנסקסואלית או טרנסג'נדרית בגיל הילדות. התיאור המפורט, שכה היטבת לשרטט, תואם לחלוטין את מי ששאיפתו העיקרית והמתמדת להשתייך למין השני, עם דחייה עזה של ההתנהגות, התכונות וההופעה המתאימים למינו הביולוגי. ככל שמתבגרים מופיעה גם התכחשות למבנה האנטומי המולד ובהמשך, אם התופעה הופכת קבועה גם בבגרות, יש שאיפה לשנות הגוף באמצעות הורמונים, הסרת שיער המאפיין את המין הגברי ואף ניתוח לשינוי המין. מאחר שאת כה עקבית בתחושתך ובזהותך המינית, סביר להניח שהדבר יימשך גם לאחר תקופת הילדות וההתבגרות. למעשה, את עתה בשלב ההתבגרות, כך שכפי הנראה אין מדובר רק במשהו שיחלוף עם הזמן. על כן, טוב תעשי אם תתחילי לשתף את הוריך בתחושותיך ושאיפותיך, כי הרי מדובר בתחושה קבועה ועקבית שקשורה לזהותך. ניתן להאמין,לאור דבריך, כי הם בלאו הכי חשים בשוני שקיים בך לכיוון התנהגות ועיסוקים נשיים. עדיף לשתף אותם כבר עתה ולא לחכות עם גילוי רצונותיך ותקוותיך לעתיד. מיותר לחכות עם כך ועדיף שהם יהיו שותפים למצבך דווקא מגיל צעיר. בכל גיל קשה להורה לקבל זאת, אך נראה שדווקא להוריך לא תהיה זו הפתעה מוחלטת. ציינת, שמקובל להתחיל בטיפולים הורמונים בגיל 16 ואכן ברוב הארצות המטפלות בטרנסקסואלים – כך נהוג. אך, אנו יודעים גם כיום מניסיון שהצטבר, שעדיף להתחיל בכך מוקדם, שכן הדבר מניב תוצאות רצויות, במבנה הגוף, לאדם בעל הזהות הטרנסג'נדרית. לכן, אני מציעה לך להתחיל לטפל בדבר, על ידי התייעצות עם אנדוקרינולוג העוסק בתחום. גם זו סיבה טובה לשתף את ההורים ולקבל את תמיכתם בנושא זה של קבלת הטיפול ההורמונלי. באשר לעניין המשקל, אין ספק שאם תרדי במשקל בצורה הדרגתית ומבוקרת, תעשי הרבה טוב לעצמך מכל היבט אפשרי. אין זה בריא לאף אדם להיות בעל משקל עודף, מה גם שמצפה לך טיפול בהורמונים נשיים, הגורמים לא פעם לעליה במשקל. כך שעדיף שתתחילי כבר עתה לטפל בירידה במשקל. אם הינך גבוהה, כפי שציינת, עדיף לפחות להיות גבוהה ורזה מאשר גבוהה ושמנה, על כן כדאי שתתייחסי לכך בהקדם. באשר לעניין הגיוס, יש והיו טרנסקסואלים שהתגייסו ואף סיימו את שירותם הצבאי בצורה ראויה, שגרמה להם סיפוק. אחרים (ולמעשה זה הרוב), מסרו בעת הבדיקות לקראת הגיוס את מצבם ושוחררו. כך , שבאמת מדובר במוטיבציה האישית של כל אדם או כל טרנסקסואל, לצורך זה. אך יש לך עדיין זמן להתלבט בנושא. אגב, היו גם כאלה שחשוב היה להם לשרת בצבא ושרתו כמתנדבים בצ.ה.ל. באשר לקול, ניתן לנתח את מיתרי הקול ולהתאימם למה שהינך מצפה. אך עדיין זה מוקדם מידי עבורך לטפל בדבר. בסופו של דבר את עדיין בתהליך התפתחות, בהיותך בגיל 15. הייתי ממליצה לך להכיר יותר את הנושא, שבו אנו עוסקים, באמצעות כניסה לאתרים באינטרנט, העוסקים בנושא. אך, עוד יותר מכך, אני מציעה לך לבקר במרכז הגאה בתל אביב, הנמצא בגן מאיר ולהתעניין שם באפשרות להשתתף קבוצות תמיכה לצעירים טרנסג'נדרים. כך, תוכלי להכיר אנשים במצבך ולקבל מידע, שכנראה מאד חשוב לך לדעת. המידע שקבלת מן המכרה שפגשת, עליו כתבת בסוף דבריך, מאד מוכר וידוע. חל שינוי בגופם ובהופעתם של טרנסג'נדרים שקבלו הורמונים, עברו הסרת שיער וכיו"ב. אך זה באמת תהליך ונדרשת לו סבלנות והתמדה. אני מאחלת לך הצלחה במציאת דרכך כטרנסקסואלית צעירה ובראש וראשונה, אני מאחלת לך, שתמשיכי בלימודיך ועיסוקיך הרגילים, המתאימים לגילך, כולל הפעילויות החברתיות. יש לזכור, כי בסופו ובעיקרו של דבר, כל טרנסג'נדר צעיר הוא אדם, שצריך להתפתח בהתאם לגילו בצורה בריאה וחיונית, ללא קשר לזהותו או להעדפתו המינית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

הקטע של הזעה הגברית. זה פשוט איום ונורא. והקטע שגברים לא מריחים את עצמם.

שלום, אני גבר, ביסקסואל מאז שאני זוכר את עצמי. יש לי חברה. רק לפני יומיים נפגשתי איתה ואני זוכר שהתחרמנתי מלהסתכל על הגוף שלה ועל האזור התחתון כשהיא ישבה. יום אחרי הפגישה צפיתי בפורנו ונתקפתי בפחד שנשים לא עושות לי את זה. צפיתי וכמעט לא התרגשתי מלראות נשים! הרגשתי טרוד ומפוחד וככל שצפיתי יותר הפחד גבר. הייתה לי אפילו תחושת חוסר נוחות כזאת מצפיה באיבר הנשי, כאילו זה לא באמת עושה לי את זה וכאילו אני לא באמת רוצה להתסכל על זה. כאילו אני מכריח את עצמי. מה לעזאזל קורה פה?! משיכה לא יכולה לא להתקיים אחרי יומיים!! אולי זה בגלל הפחד? כשצפיתי בגברים(באותה פעם) הגעתי לפתע לתמונה של גבר שמצא חן בעיני ופתאום נתקפתי בחרדה והזקפה הייתה כמעט מיידית! זה לא הגיוני! עמד לי רק מללטף את החברה שלי! אגב לא יודע אם זה קשור, אבל אולי יעזור לפענח את המקרה - המשיכה שלי פחות תלויה במין - יותר תלויה באדם. אני יכול להסתכל על תמונה של מישהי ממש רזה וזה די ידחה אותי, ואז להתסכל על תמונה של גבר ממוצע וזה די יעשה לי את זה, ואז להתסכל על תמונה של אישה מלאה יחסית וזה מאוד יעשה לי את זה. עזרה בבקשה!

שלום מבוהל, אכן בחרת לעצמך כינוי המתאר בצורה מדויקת את מצבך הנפשי, בהלה או פאניקה הומוסקסואלית. בדרך כלל הביטוי הזה שמור לחרדה התוקפת אדם נכח הגילוי הראשוני שהוא נמשך לבני מינו, אך במקרה שלך החשש שמא אינך נמשך יותר לנשים בגלל שאתה נמשך לגברים השתלט עליך. מטבע הדברים, החרדה הראשונית שתקפה אותך בלמה כל גירוי מיני, המשך הצפייה לצורך "בדיקה" הגביר את החרדה וחוזר חלילה. במילים אחרות, הכנסת את עצמך למצב של מבחן והדבר האחרון שקורה במבחן הוא עוררות מינית. בביסקסואליות קיימת תופעה שנקראת "סדרתיות" http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כלומר, קיימות תקופות של משיכה גדולה יותר לנשים ותקופות של משיכה גדולה יותר לגברים, תקופה שבה האדם מוכן יותר לקשר זוגי או רגשי עם גבר ותקופות שבה הוא פנוי יותר לקשר עם אישה וכו'. במקרה שלך, נשמע שהחרדה היא שהביאה אותך לבדוק את משיכתך לנשים והיא גם זו שהכתיבה את "תוצאות הניסוי". המלצתי לך היא להרפות מהנושא ולהפסיק את הבדיקות. קח לך פסק-זמן או ליתר דיוק מנוחה של שבועיים מצפייה בפורנו הן של סטרייטים והן של גייז, משום שכבר נוצר קישור אוטומאטי בין החרדה ומצב המבחן ובין העוררות המינית. כשהסיטואציה עם חברתך מזמנת יחסי מין, הענה לגירוי. לפי תיאוריך, רוב הסיכויים הם שכאשר תנתק את הסיטואציה המבחנית מעוררת החרדה של הצפייה בסרטים כחולים והבדיקה העצמית תוך כדי מיחסי המין עצמם, לפחות המצב עם חברתך יחזור לקדמותו ולא יהיה צורך בבדיקות נוספות. במידה והמצב לא יתייצב, מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים כדי לבדוק מה קורה לך עם המשיכה לבני שני המינים ולאפשר לך ליהנות משני העולמות במקום לסבול מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני מרגיש מבודד ומדוכא לפעמים.יש לילות שאני בקושי מצליח לישון.החיים האלו פשוט מדכאים לפעמים.מרגיש לפעמים שאני חי בעולם שלי ואין אף אחד מסביבי.למה החיים שלי לא יכולים להיות נורמלים?

שלום איתי, אני מצטער לקרוא על המצוקה הקשה שאתה שרוי בה. מתיאורך הקצר עולה שאתה סובל מדיכאון והטיפול המתאים הוא טיפול משולב תרופתי ופסיכולוגי. הטיפול התרופתי יכול להשפיע תוך זמן קצר, לגרום לך לישון טוב יותר, לראות דברים בצורה קצת פחות פגיעה ולהפוך אותך גמיש יותר לטיפול הפסיכולוגי. אני תוהה אם מיעוט הפרטים בפנייתך מבטא גם הוא את הייאוש שלך ממגע עם הזולת. אנא הרגש חופשי להוסיף ולפרט יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

זה יותר מורכב ולא מעוניין לקחת בחיים כדורים.אני לא חולה.כנראה שגם טיפול לא יעזור.חושבים שיודעים הכל או חוזרים על מה שאנחנו אומרים.כבר הייתי אצל יועצת וראיתי ששום דבר לא עזר.

אני שומעת את המצוקה שלך עולה מבין השורות של מה שכתבת... ונשמע שמצד אחד אתה זועק לעזרה.. מבקש שיצילו אותך מהבדידות והכאב שבהם אתה שרוי.. ומצד שני, אתה מפחד מהפיתרון שהוצע לך.. ואולי זה בגלל שהפיתרון כרוך בלצאת מגבולות האינטרנט ואולי אתה עוד לא בטוח שאתה בשל לזה... אז רציתי להציע לך עוד פיתרון, לפנות לאתר האינטרנט שלנו.. של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ולדבר עם מתנדב או מתנדבת שלנו.. אומנם אנחנו לא פסיכיאטרים או פסיכולוגים, ועם זאת, נרצה להיות איתך ברגעים הקשים, פשוט כדי שלא תחווה אותם לבד.. אז יקירי, אם תרצה, תוכל לנסות ולפנות אלינו באחד הערבים- הצ'אט פעיל כל ערב בין 9 לחצות.. שלך מכל הלב, מתנדבת סה"ר http://www.sahar.org.il/

שלום, אני רווק בן 37 מנסה להיות בזוגיות עם נשים אך נמשך לגברים ומקיים יחסים עם גברים. אני עמוק בארון, מנסה להיות סטרייט, אני גם בדיכאון מכל המצב שלי, שאני משקר להורים לחברים, וגם לגברים שאיתם אני נפגש. בגלל חרדות ושאני לא ישן טוב רופא המשפחה שלי נתן לי ציפראמיל וואבן. מבקש עזרה, האם טיפול פסכולוגי יוכל לעזור לי?

שלום שרון, טיפול פסיכולוגי לא יכול לעזור לך "לצאת מזה", כלומר, לחסל את משיכתך לגברים. בהנחה שאתה נמשך במידה מסוימת לנשים (גם אם משיכה זו פחותה ממשיכתך לגברים), הרי שביסקסואלים חיים בהסדרים מהסדרים שונים וטיפול פסיכולוגי יכול בהחלט לעזור לך ליהנות משני העולמות במקום לסבול מהם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בעייתם המרכזית של ביסקסואלים הנמצאים במצוקה הוא הצורך שלהם להגדיר את עצמם או כהומואים או כסטרייטים וקשה להם לקבל את הדואליות או למזג את שתי המשיכות. בטיפול פסיכולוגי קיים מקום לעשות הערכה איזה תפקיד ממלאים הקשרים עם הגברים ואיזה תפקיד ממלאים הקשרים עם הנשים בחייך. אתה גם כותב שאתה מנסה להיות בזוגיות עם נשים ובמידה והמשיכה לגברים היא המונעת זאת, יש מקום לברר בטיפול האם זה הדבר היחיד שמונע ואיך ניתן ליישב זאת. על כל פנים, הטיפול התרופתי שאתה מקבל מרופא המשפחה הוא טיפול סימפטומאטי, שכבודו במקומו מונח, אך יש בהחלט מקום לטיפול פסיכולוגי כדי לגעת בשורשי הבעיה. מאוד לא רצוי להתרגל לשימוש בבנזודיאזפינים (ואבן) הואיל ועד מהרה מתפתחת תלות וסבילות ותהייה זקוק למינונים הולכים וגדלים שלא יעזרו. המלצתי, אפוא, לפנות לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://shrink-friendly.co.il

הי ד"ר,ותודה רבה על הפורום!!! אני ממש רוצה שאתה תענה לי אם אפשרי! אני בחורה סטרייטית. ושאלתי לא הכי נוגעת לפורום אבל מכיון שאני מאד מעריכה אותך אשמח אם תןכל לענות . כשהייתי צעירה יותר (אזור גיל 14) היתה לי מורה שאהבתי מאד ,לאחרונה פגשתיה , ויש לי רצוןלחדש את הקשר איתה. אני דתייה ויש לציין שהיא חרדית , בגיל 14 היו לנו שיחות נפש כאלו , ויותר מאוחר הקשר נפסק עקב ששיקרתי לה בנושא מסוים.השנים חלפו , ובמפגש האחרון היא אמרה לי"תתקשרי אלי נדבר.." ואכן התקשרתי ודיברנו -במהלך השיחה היו עליות וירדות מבחינתה-היה נראה שהיא שמחה לדבר איתי מצד אחד ומצד שני מסתייגת. שאלתי היא כזו-האם כדי לחדש את הקשר? האם זה יעשה טוב לשתינו? (אני בת 29 והיא בת 42 ) אין לה ילדים אגב-היא התחתנה מאוחר ,ואני עדיין רווקה. אני מאד אוהבת לדבר איתה. מה כדי לעשות? האם לדעתך זה יכול להעיק עליה?

שלום נירית, תודה על המילים החמות. נראה שהרצון לקשר קיים משני הצדדים אך מעורבים גם רגשות אחרים של כל אחת מכן שלא ברור מהם ועל מה הם מבוססים. לך יש ספקות שהביאו אותך אל הפורום הזה דווקא והרגשת הסתייגות גם מצד מורתך לשעבר. הפיכת קשר של מורה-תלמידה לקשר שיוויוני בין שתי נשים בוגרות אינו דבר פשוט. אני מתאר לעצמי שמשני הצדדים פועלת גם תחושת בדידות מסוימת ככוח מניע ברצון לחדש את הקשר. המלצתי שכאשר הרצון אינו חד משמעי ניתן לבדוק את הדברים במינון נמוך מאוד בשיטה של ניסוי וטעייה. למשל, הואיל ולשתיכן רקע דתי, את יכולה להתקשר לאחל לה חג שמח (אני מניח ששיחה סמוך לפסח התקיימה לאחרונה, אז אולי בשבועות?). הדבר גם מספק איזו עילה חיצונית ולא אישית להיתלות בה וגם מאפשר מרווח זמן מספיק בין חג לחג שאינו מלחיץ. במשך הזמן תוכלי לראות אם גם היא מתקשרת אלייך, היא היא מגיבה לטלפונים שלך וכו'. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienly.co.il

תודה רבה על תשובתך המהירה והמאירה :-) זה רעיון ממש טוב להתקשר אליה לקראת שבועות. יש לציין שכאשר דיברתי איתה היא לא ביקשה את המס שלי..למרות שהיא העריכה בשיחה מאד. שאלתי היא כזו 1.למה קשה להפוך את הקשר לשיוויוני הרי אני כבר בת 29 והיא 42 ולא כמו פעם שהייתי בת 14.. היא לא מבינה שגם אני התבגרתי? 2. בזמנו -בגיל 14 עברתי תקופה של דיכאון ועצבויות שברוך ה' יצאתי מהן-בזמנו היא ניסתה לעזור . שאלתי היא כזו האם לדעתך אני עדיין משמעותית..או השנים שעברו העלימו גם את הרגש? 3. במידה ובשיחה הבאה היא לא תבקש את מספרי האם עלי לרדת מהרצון לקשר איתה?ולהרפות ושאלה אחרונה-האם לדעתך הרצון לקשר נמצא גם אצלה? מתוך מה שכתבתי.

סלח לי על השאלות הרבות, פשוט עוד לא יצא לי להתקל באדם עם הבנה כשלך בנושא. בשנים האחרונות עקב ההבנות העצמיות החלה הביסקסואליות לעניין אותי מאוד(לשאלותיי האחרונות אין קשר לחרדותיי ול-OCD בו אובחנתי רשמית סוף-סוף), אין לי מקור יותר אמין אשר אוכל לקבל בו מענה, לכן אני שואל כאן =] הייתי שואל את מטפליי, אך ישנן שאלות שעדיין קשה לי לפתוח בארבע עיניים ומול אדם שזוהי אינה התמחותו העיקרית. שאלתי הפעם - "סטרייטים" רבים מגלים את ההומוסקסואליות שלהם בגיל ההתבגרות, וגודלים להיות הומוסקסואליים מוחלטים. האם ייתכן מצב כזה גם אצל הומוסקסואליים? גילוי המשיכה לנשים בגיל ההתבגרות ו"הפיכה" סטרייטית? אישית את משיכתי הביסקסואלית אני זוכר מגיל ממש ממש צעיר.. 4 או 5. זה ממש מוזר לי כי רוב (אם לא כל) מקרי הביסקסואליות ששמעתי עליהם היו מקרים של גילוי המשיכה השניה(בדר"כ, או תמיד - גילוי המשיכה ההומוסקסואלית) בגיל ההתבגרות. אני מניח שניתן להסיק מכך על ביסקסואליות יציבה יותר..? כי כך אני מכיר את עצמי מאז ומתמיד, נורא קשה לי לתאר מצב בו אני לא אמשך לאחד המינים. אני בסופו של גיל ההתבגרות לפי ההגדרה, ונאמר לי ע"י אנשי מקצוע כי התפתחותי המינית מהירה. דבר לא השתנה בנטייתי במשך השנים, אם כבר - יותר מודעות למשיכה לנשים בתקופה האחרונה. אני חושב שאני אפילו פאן, שכן המשיכה שלי היא יותר תלויית אדם ספציפי, פחות תלויית מגדר, אם כי אני כן יותר סלקטיבי כשזה מגיע לנשים, אני לא יכול לסבול מראה רזה או אנורקטי של אישה, דבר שנראה כי לרוב הסטרייטים אינו מפריע. גם מראה גברי על גבול האנורקטי הוא לא ממש תאווה לעיניים בשבילי, אם כי אני חושב שזה מציק לי פחות. ועוד שאלה שנורא מעניינת אותי(שוב מצטער) - עפ"י פרויד, הומוסקסואליות מתפתחת, בין היתר, ע"י אב פאסיבי/מרוחק/אכזרי ואם דומיננטית. האם שילוב בין שני גורמים, או היעדר חלק מהגורמים, יכול להיות מפתח לביסקסואליות? כדוגמת מקרה בו האם דומיננטית יותר, אך האב בכל זאת מעורב וחברי, או ההפך. שוב תודה רבה! ושוב סליחה. אגב, אם אתה נותן מענה פרטי, אשמח לדעת על דרך. פשוט בשביל ששאלותיי לא יעמיסו על הפורום. ההפרעה הטורדנית מעלה בראשי שאלות רבות(גם אם אינן קשורות אלי באופן ישיר) מעניינות על מיניות האדם, מיניות ביסקסואלית בפרט והתיאוריה הפסיכואנליטית. מאוד מקווה כי איני מטריד אותך.

שלום ביסקסואל, על סמך ניסין רב, לדעתי ריבוי השאלות שלך כן נובע מההפרעה הכפיייתית והחרדה הרבה הנלווית לה. במצב כזה התשובות שלי לא בלבד שלא תעזורנה אלא תגרורנה שאלות נוספות שיטרידו את מנוחתך (ואני דואג לך - לא לעצמי ולא לפורום). השאלות אכן ראויות להתייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי ממטפל שמכיר אותך אישית וכן את ההקשר שבו מתעוררות השאלות (תחומים אחרים בחייך). לכן, המלצתי לך היא לחכות שיגיע השלב המתאים בטיפול שבו תרגיש נוח להעלות את השאלות בפני מטפליך. אם אצה לך הדרך ואתה מרגיש דחיפות אך מבוכה להעלות את השאלות, תוכל להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה למטפל לקריאה בין הפגישות. אנא הבן שכלל ראשון במקצועות הטיפול הוא לא להזיק ומתוך ציות לכלל זה לא אוכל להיכנס לשאלות הספציפיות מאוד, שלדעתי דורשות התייחסות בטיפול הפסיכולוגי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הבעיה היא לא הפתיחות בלבד, על זה אני יכול להתגבר. אני פשוט בספק אם הפסיכולוג יבין בזה באותה מידה או ייתן תשובות אמינות באותה המידה... שכן, אתה לחלוטין מתמחה בנושא. אני מודאג מכך ששאלות ישארו באוויר. אני בספק אם אוכל לקבל מענה בטיפול על שאלותיי אלה כמו שאוכל לקבל מאדם מומחה...

שלום. אני סטרייט לגמרי וקיבוצניק. כשאני בעיר אני מבלה במועדון גייז של ידיד טוב שלי. לפני כמה ימים מישהי מהקיבוץ נכנסה למועדון וראתה אותי. מאז מתלחשים בקיבוץ שאני הומו. ואני ממש לא. זה לא אמור להפריע לי - אבל זה נורא נורא מפריע לי. ומפריע לי שזה מפריע לי. אני מגלה בעצמי צביעות מעצבנת: אני נהנה לבלות במועדון ההוא של הידיד שלי, אבל נטרף מזה שחושבים שאני הומו בעצמי. איך להתמודד עם הרכילות השקרית עלי בקיבוץ?. איך להתייחס לצביעות המעצבנת שתיארתי לכם שגיליתי בעצמי?. זה נראה לכם בעייתי?.

שלום בנצי, אתה מעלה באמת כמה נושאים שמטרידים אנשים בדרך כלל וכנראה אותך במיוחד, וזאת, לאו דווקא בהקשר של נושא הנטייה המינית. העיסוק בתדמית שלנו בעיני אחרים ("מה יגידו?") הוא אכן מקור למצוקה של אנשים רבים שחשוב להם יותר מה אומרים עליהם מעצם העניין עצמו. התופעה שכיחה מאוד וכאמור לפחות בקרב מטופלים אני יודע שהיא מהווה מקור למצוקה. נתקלתי כבר בבחורים שהיה להם קשר מצוין עם בת הזוג שלהם אבל היא לא הייתה "ייצוגית" מספיק לטעמם. ידעו לי שמועדוני גייז אכן נחשבים בעיני חובבי מסיבות למועדונים מוצלחים במיוחד. אינני מכיר את ההוואי הקיבוצי בימינו, אבל בזמנו מודעה בחדר האוכל או באיזה ערוץ תקשורת אחר יכולה להעמיד דברים על דיוקם, אם הנושא מפריע לך כל כך, הודעה שאומרת שנוכח השמועות אתה מוצא צורך להבהיר שאין לך שום דבר נגד גייז, אתה אכן מבלה במועדון זה וזה בגלל שאתה יכול להיכנס חינם, ישנם עוד סטרייטים שמבלים במועדון ויש בכך כדי להעיד על נטיותיהם המיניות. משהו ענייני ואינפורמטיבי בלי להפגין פגיעות ולבלי לפגוע במפיצי השמועה. אני, אגב, לא רואה בכך צביעות שלך, משום ששמועה כזו יכולה לפגוע מעשית בסיכוייך להכיר בחורות. יש גם גייז שמפרסמים את נטייתם המינית בין היתר כדי להבהיר את העניינים כלפי בחורות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי.

מי אני בכלל? מחבר:ילדה של אף אחד תאריך: 27/3/2012 שעה: 23:19 ________________________________________ ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי. שלום רב לך ילדה של אף אחד, פנייתך הועברה אלי למענה ואני עושה כן ברצון רב. המצב שבו את נמצאת, שמלווה בהרבה מאד רגש, בהחלט מוכר ומופיע אצל לא מועט של מטופלים. הגם, שבמקרה שלך הרגשות עזים במיוחד. למעשה, מצב של התאהבות במטפל או במטפלת הוא מוכר ושכיח. למעשה, התגובה הרגשית שמתעוררת כלפי המטפל היא גורם חשוב בטיפול ובשינוי, שאמור הטיפול להביא. בשפת הפסיכותרפיה התופעה נקראת "העברה" והיא למעשה העברה של הרגש המתעורר אצל המטופל כלפי הדמות המטפלת. רגש זה, שמקורו בקשרים עם דמויות משמעותיות בחיים, מועבר למטפל בחדר הטיפול.לא תמיד הרגש הזה הוא של אהבה או התאהבות, זה יכול להיות כל רגש אנושי, כמו למשל: כעס, קנאה, חרדה מנטישה ועוד, אשר מועבר,כאמור מדמויות הוריות ומשמעותיות. מאחר שציינת שכל ימיך חיפשת אהבת אם, נראה כי רגשותיך העזים למטפלת נובעים מאותה הזדקקות, שכנראה לא קבלה מענה בחייך. לאור דבריך ועדותך על עצמך את נמשכת מאד לגברים, כך שאין מדובר בהעדפה או נטייה מינית לנשים, כלומר אין מדובר בלסביות, אלא בחיפוש דמות אם. ואולם, כשם שהתופעה היא ממש אופיינית לכל טיפול, כך גם הכרחי להעלותה להבנה ולהכרה במסגרת הפגישות הטיפוליות עצמן. כלומר, יש להתייחס להעברה בתוך הטיפול עצמו, על ידי המטפל/ת, לפרשו וללמוד ממנו ברמה רגשית ושכלית כאחת. במקרה שאת מתארת הדבר, כפי הנראה, לא נעשה. בנוסף, מאחר שלפי תחושתך, הינך "מטופלת מועדפת" וזוכה לכל כך הרבה התייחסות מיוחדת, עד כדי כך שגבולות מסגרת הטיפול אינם ברורים, עלול להתעורר קושי בהבנת היחסים של ההעברה ובהבאתם לדיון בפגישות ובכך מאבדים כלי טיפולי חשוב וחבל שכך... אני הייתי ממליצה בפניך להעלות את הדברים באופן גלוי עם המטפלת עצמה. אפשרות אחרת, שהצעת, להתייעץ עם איש מקצוע אודות כל המצב שנוצר, אף היא אפשרית. אולם, נראה לי יותר מתאים לדבר לפני כן עם המטפלת שלך ולפתוח בפניה את הדברים. זכרי, בסופו של דבר המטרה של הטיפול היא לא רק לחוות ברמה קונקרטית ומיידית את המתרחש בחדר הטיפול, אלא להפיק מהם שינוי משמעותי לעתיד. בטוחתני, שאם תביני את הדברים נכוחה, תוכלי להשתמש ברגשות העזים המתעוררים בך כלפי המטפלת, למען המטרה של שינוי משמעותי בחייך,- לחיוב כמובן. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע