פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלום רב לד"ר ד"רשאלה אחת כמה מ"ג יכולים אפשר להגיע עם הכדור מכירו שהוא נגד דיכאון. תודה על תשבותך מאת:אמיר

שלום רב, בהנחה שמדובר במירו, טווח המינון הוא 15-45 מ"ג ביום. כמובן, אך וק לפי הוראות הפסיכיאטר המטפל! בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני בן 17, אני נמשך לגברים אך אני לא מקבל זאת ולא רוצה לקבל זאת. אני חי בחברה הטרו-סקסואלית ומסתדר איתם טוב (הם אינם יודעים על זהותי המינית). אני רוצה לשנות את זהותי המינית ולהפוך בעצמי להטרו-סקסואל האם יש דרך ? אשמח לקבל תשובה, יוני.

יוני היקר, ניסיון קליני רב-שנים של מטפלים רבים, וכן מחקרים בנושא, מעידים על כך שחיסול המשיכה לבני אותו מין הוא משימה בלתי-אפשרית. לצערנו, הניסיונות הטיפוליים לעשות זאת לא זו בלבד שנחלו כישלון, אלא גם הסבו נזק רב לטווח ארוך והמטופל נכנס לדיכאון, לעיתים עד כדי מחשבות אובדניות ואובדנות של ממש, משום שנותר קרח מכאן ומכאן. אם יש בך מידה מסוימת של משיכה לבנות, אתה יכול לגשש בכיוון ולראות איך אתה מרגיש מבחינה מינית עם בנות, ואולם את המשיכה לבני מינך לא ניתן יהיה לחסל. כמו כן, אם אין לך כל שמץ של משיכה לבנות, אי-אפשר ליצור יש מאין והטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור לך לקבל את עצמך כמו שאתה ולעזור לך למצוא מסגרות תמיכה, בצד קשריך המבורכים והטובים עם חבריך ההטרוסקסואלים. קשה מאוד לקבל את הנטייה המינית בגיל ההתבגרות בתוך הסביבה ההטרוסקסואלית בה אתה חי וגם לא הייתי מציע לך בשלב זה של חייך לצאת מהארון בפני חבריך ההטרוסקסואלים, הנמצאים גם הם בגיל ההתבגרות, מלא היצרים מחד והחרדות מאידך. לעומת זאת, הייתי ממליץ לך מאוד לפנות תחילה לאתר האינטרנט של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il ולגשש בכיוון. הארגון מציע תמיכה ברמות חשיפה שונות, הן בפורומים שבאתר, הן במייל והן פנים אל פנים בקבוצות תמיכה לבני גילך, הפזורות ברחביהארץ ומונחות ע"י אנשי מקצוע מוסמכים. צר לי שאינני יכול לומר את מה שהיית רוצה לשמוע. קשייך מובנים וטבעיים, אך הם יתמתנו עם הזמן. הומוסקסואליות אינה עניין של בחירה אלא תופעה שיש ללמוד לחיות איתה. הומוסקסואלים רבים חיים בזוגיות, חלקם בתוך הקהילה ההומו-לסבית וחלקם מחוצה לה - איש-איש וסגנונו שלו. בטוחני שבאמצעות ארגון הנוער הגאה תוכל להכיר בחורים שתמצא עימם שפה משותפת ולחלוק עימם את הקשיים המשותפים. אשמח להתעדכן מעל גבי הפורום בקורות אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב, כפי שכתוב בראש הפורום, בתשובותיה של ד"ר גלבוע עלול לחול עיכוב של עד 72 שעות וזאת בהתאם לזמן המוקצב למומחים ע"י הנהלת האתר למתן תשובות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friedly.co.il

האם ניתן לחיות חיים הטרוסקסואליים רגילים למרות משיכתי לבני מיני ? אינני מתכוון לצאת מהארון לא בזמן הקרוב ולא בזמן הרחוק. תודה.

אני נמצאת מס שנים במערכצת יחסים עוטפת ואוהבת עם בת זוגתי.אנחנו נורא מאוהבות.מאוד קשה לנו עם החוסר קבלה של החברה וההורים שלה לא יודעים.כרגע אנחנו מתגוררות אצלם .המצב מאוד חונק שאנו צריכות להסתיר אהבה כמו שלנו.אנחנו גם תלויות בהם כלכלית מכל מיני בחינות.אז בכלל אי אפשר שהם יגלו עלינו.הם בטוחים שאנו כמו אחיות.הם גם ממשפחה מאוד שמרנית..אני יודעת שזה לא אמור להיות לי עקרוני .אך זה מאוד כואב לי וגם לבת זוגתי.וגם אנחנו צריכות מהם טובות כספיות..המצב בכלכלי שלנו קשה...מה לעשות...

שלום רב לך מישהי, אין לי ספק שאת וחברתך נמצאות במצוקה רבה. מצד אחד, הבינותי מדבריך, שאתן מאושרות במסגרת הזוגית שיצרתן וכפי הנראה גם אינכן רוצות לוותר עליה, ומצד שני, אינכן מעיזות (ואף מפחדות) לגלות את "סודכן", בעיקר עקב חוסר עצמאות כלכלית ותלות בהורים. בדרך כלל, קשה לשמור על "סוד" כשלכן לאורך זמן, במיוחד כאשר אתם גרים במחיצת ההורים. כאשר זה מתגלה מבלי שאתם יזמתם את הגילוי - בצורה המתאימה לכם ובאופן שיש לכם שליטה עליו - התוצאה מאד קשה (וזאת בלשון המעטה). אתן חייבות לזכור שגם להורים קשה מאד לקבל את המצב ועוד קשה שבעתיים אם זה מתגלה ללא הכנה מוקדמת ובצורה לא צפויה. תחושת חוסר האימון והכעס שבני המשפחה יכולים לחוש כלפיכן עלולה להיות מאד קשה, ואז קשה מאד לתקן את המצב. כדאי לחשוב איך להביא זאת לידיעת המשפחה בצורה הדרגתית. למשל , על ידי שיתוף מישהו מבני המשפחה או אולי חבר קרוב של המשפחה, שאתן יכולות לתת בו אימון. יתכן, גם שכדאי לכן לזמן מה לא לגור יחד אצל משפחת בת זוגך, כדי לאפשר תפיסת מרחק, שיקל על הגילוי. האמת, שאין כללים באשר לעיתוי הנכון לשתף את הסביבה המשפחתית או החברתית באשר ל"יציאה מן הארון" וכל אחד בוחר לו את המועד שנראה לו מתאים או בשל לגילוי, לפי נסיבות ותנאי חייו. אך במקרה שלך ושל חברתך – יש קושי נוסף, שעליכן להביאו בחשבון. המצב הקיים כיום אינו רק מציאת העיתוי לגילוי של היותכן לסביות, אלא גם העובדה שאתן כבר חיות מזה זמן מה עם המשפחה תוך העמדת פנים והסתרת האמת. בטוחה אני, שזה מה שיקשה על קבלתכן ויעורר הרבה כעסים עליכן. אי לכך, אני סבורה שטוב תעשינה אם תבחרנה באחת משתי האפשרויות: גילוי הדרגתי של מצבכן, תוך שיתוף של דמויות נוספות, שיודעות לשמור סוד כמובן, אך יכולות להוות גם מקור תמיכה עבורכן. או לקיחת אחריות בוגרת על מה שנראה מאד חשוב ורצוי לכן, ולגלות למשפחה את המצב בזמן הקרוב. זאת, כל עוד יש לכן שליטה על הגילוי. בנוסף, לא הייתי מוותרת על האפשרות להינתק - ולו, כאמור, לזמן מה – מן המשפחה ולהיות יותר עצמאיים. ניסיון החיים בתחום מלמד, כי קל יותר להתמודד עם הנושא כשקיימת עצמאות כלכלית, ולו גם חלקית. בהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

רציתי לשאול כמה שאלות- כתבתי פה כמה פעמיים ולאט לאט אני יותר ברורה לגבי עצמי אז כנראה אני דו מינית.(in the end) אבל יש לי שאלה לגבי דו מיניות . האם אתה אכן מאמין שזה יכול להיות? כמה מקהילות הלטה"ב אומרים שזו הכחשה ז"א אני שומעת אנשים שמספרים על זה וגם אני מרגישה את זה. אבל האם זה נובע מהכחשה? או-שתופעת הביסקסואליות באמת יכולה להתקיים.???זה נורמלי??? 2.האם מצאו תשובה שקרובה לשאלה שלי: מה גורם להומואים וללסביות להיות אכן כאלה? גן מסוים? משהו בגוף? או שזה בכלל הנשמה שלהם (כי עובדה שהומואים יותר רכים ולסביות יותר גבריות-בד"כ)איך זה קורה? 3.כמו שאמרתי אני דו מינית הבת של אחות של אמא שלי לסבית-הבן של אח של אמא שלי הומו . ויש לי עוד ספקות בנטיות לכמה מבני דודי.. מצד אמי. מה זה אומר שיש כזה ריבוי של נטיות מיניות במשפחה אחת?(דודים וכל זה) מקווה ששאלתי ברור .תודה על כל התשובות המהירות שלך . אתה מדהיםםםםםם :)

שלום אני, בי-סקסואליות היא בהחלט תופעה שקיימת והיא מתבטאת במשיכה מינית ורגשית ברמות שונות לגברים ולנשים. בי-סקסואלים אכן נתונים ללחץ כפול (המכונה בי-פוביה - כלומר, פחד מביסקסואליות) הן מצד החברה ההטרוסקסואלית בשל הפחד שלה מהומוסקסואליות והן מצד החברה ההומוסקסואלית, אשר חלקים בה מתקשים לקבל את העובדה שיש אנשים שנמשכים לשני המינים ומאמינים שמדובר בהומוסקסואלים ובלסביות המכחישים את משיכתם לבני מינם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 הגישה המקצועית המקובלת היא זו של אלפרד קינסי שמצא רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת כשבאמצע רמות שונות של ביסקסואליות. מאמצים רבים מושקעים מזה עשרות שנים למציאת הסבר ביולוגי להומוסקסואליות (גברית ונשית), אך עד כה לא נמצאו כל עדויות חותכות, פרט לאוסף של הבדלים פיזיולוגיים קלים שלא די בהם כדי לשמש הסברים לתופעה. הגישה המקובלת בקרב אנשי מקצוע היא שמדובר כנראה בשילוב בין נטיות מוקדמות ביולוגיות ובין השפעות סביבתיות, כאשר מבין ההסברים הסביבתיים ישנה תמיכה מחקרית מסוימת להסבר הפסיכואנליטי, לפיו קיים ליקוי כלשהו בהזדהות של הילד או הילדה עם ההורה בן אותו המגדר (הבן עם אביו והבת עם אמה) וזאת בשלב הפאלי בהתפתחות המתרחש בגילאים 3-5. מסיפורי חיים של הומוסקסואלים בוגרים (בעיקר גברים) קיימת עדות שיטתית לכך שבילדותם הבנים גילו העדפה למשחקי בנות, קשר קרוב מאוד לאימותיהם וקשר מרוחק עם האב וזאת בהשוואה לקבוצות ביקורת של הטרוסקסואלים בוגרים. הדפוס ההפוך בהתפתחותן של לסביות זכה לפחות עדות מחקרית, אם כי בחלק מן המקרים לסביות מדווחות שמאז ומתמיד היו TOM BOYS (כלומר, התנהגו כבנים והעדיפו חברת בנים כבר בילדותן). אין בשלב זה כל הסבר גנטי משביע-רצון לריבוי הומוסקסואלים ולסביות במשפחה מורחבת אחת. קיימת אפשרות שבימינו, בניגוד לעבר, כאשר יותר ויותר הומוסקסואלים, ביסקסואלים ולסביות יוצאים מן הארון, אנו פשוט מגלים יותר מקרים כאלה באותה משפחה מורחבת. במילים אחרות, הדבר היה קיים תמיד, אבל כיום התופעה גלויה ומדוברת יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר גלבוע. אני בחורה דתיה בת 28 -דו מינית (היה לי קשר מיני עם חברה), טרם התחתנתי ואני בקשר עם בחור שבסה"כ בחור טוב.קשה לי מאד להחליט להתחתן איתו.בנוסף לזו אני נמצאת בקשר טיפולי עם אישה מדהימה פסיכולוגית (בת 60) שאני מאוהבת בה קשות-על כל המשתמע מכך.אני מרגישה המון געגועים אליה.אנחנו מדברות על הכל כבר שנתיים אבל ככול שעובר הזמן אני מרגישה יותר רצון להיות איתה-ומשתגעת בין הפגישות אני מרגישה רצון לגעת בה-ולהיות איתה.היא מבחינתה מנסה להחזיק אתזה איתי.אבל זה קשה מאד. אני מרגישה ממש רצון לקיים איתה יחסי מין. ומרגישה שלא אוכל להתחתן כי אני מאוהבת בה. מה עושים? האם זה יפחת? האם כדי לסיים תטיפול?

שלום רני, מתוך פנייתך עולות שתי שאלות, האחת באופן פחות ישיר (האם להתחתן עם הבחור הטוב שעימו את בקשר) והשנייה באופן ישיר (מה עושים עם האהבה למטפלת). התשובה לשאלה הראשונה פחות קשה: מאד היה מצער אם היית מתחתנת מבלי להיות שלמה עם כך בכל מובן אפשרי, כולל אהבה, עניין משותף, כבוד הדדי, קשר רגשי וכמובן, גם משיכה גופנית. צעד שאינו מבוסס על הדברים הנ"ל, נועד לכישלון וסופו שיביא להרבה סבל ובעיות. מכל אלה עדיף להימנע מראש. יש לזכור, כי "סוף מעשה במחשבה תחילה" ובמיוחד כשמדובר במעשה כה משמעותי כמו נישואין. על כן, עצתי לך אל תיחפזי להינשא למי שהינו "בחור טוב" (למרות שזה דבר חשוב, כשלעצמו). זאת , במיוחד כאשר את עדיין מתלבטת ועסוקה בקשר רגשי ומשיכה מינית לדמויות אחרות. באשר לשאלתך בנושא ההתאהבות שלך במטפלת: רגשות אהבה ומשיכה כלפי מטפל/ת הם דבר שכיח והינו חלק מן התהליך הטיפולי. מדובר ביחסי "העברה" (טרנספרנס בלעז), שמפתח המטופל בעקבות תהליך של העברת רגשותיו מדמויות המשמעותיות ביותר בחייו - כמו הוריו, כלפי המטפל. התייחסות זו המתרחשת כאן ועכשיו בחדר הטיפול, מאפשרת ללמוד על רגשותיו של המטופל לדמויות הנ"ל ובתוך המפגש הטיפולי מתאפשר גם שינוי ותיקון בהמשך לכך. כלומר, אין להבין את ההתאהבות שלך במטפלת באופן ממשי, קונקרטי, אלא כמשל או כסמל לרגשותיך האמיתיים במהלך חייך, לדמויות משמעותיות. יתכן אפילו שמדובר בחיפוש קשר והתייחסות חמה שאת מקבלת מן המטפלת, דבר שחסר לך בעבר, וזה מה שמעורר בך בלבול רגשי ומשיכה . במקרים כגון אלה, המטפל מנווט את הדברים ומפרש למטופל את הרגשות המתעוררים בו כלפיו ובאמצעות התובנה או ההבנה הפנימית שחווה המטופל – מתאפשר השינוי המיוחל, שלשמו מגיע המטפל לטיפול. אם נחשוב בהיגיון, הרי אין ממש התאהבות בוגרת בתוך הקשר בטיפול שאליו את מתייחסת. בעצם, את מכירה את המטפלת רק בתוך חדר הטיפול כשעה בשבוע (כך בדרך כלל זה נעשה), כאשר במפגש המדובר את עצמך מרכז השיחה וההתייחסות. כלומר, זה אינו אותו מצב של קשר בין שני בני אדם שמאפשר התפתחות של אהבה בוגרת. זה יותר דומה להתאהבות בדמויות של שחקנים או מורים, מדריכים וכדומה בגיל ההתבגרות. גם אם עוצמת הרגשות והמשיכה יכולה להיות בהחלט עזה, עדיין אין זו אהבה במשמעותה הרגילה. אי לכך, אני מציעה לך לדבר על כך עם המטפלת ולעשות ברגשות שהתעוררו בך כלפיה שימוש טיפולי, שיעזור לך להתקדם לכוון השינוי, שבגללו בוודאי הגעת לטיפול. אם רגשותיך, שעליהם כתבת, לא ישמשו לך להבין את העובר עליך (במשמעות של ההעברה, שציינתי) וגם כעבור זמן מסוים בעתיד הקרוב לא יחול שינוי בתחושותיך, כדאי לך לשוחח עם המטפלת על האפשרות של הפסקת הטיפול. השארת המצב כמות שהוא אינו מסייע לך ובוודאי שאינו מקדם אותך ומאד חבל... בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום. הבוקר התפרסמה כתבה במגזין "זמנים מודרנים" בעיתון ידיעות אחרונות על הורים ש"מורדים" בתפקידי המגדר. כלומר, לבנים הם נותנים במודע צעצועי בנות , מורחים להם לק, מלבישים אותם בבגדים בצבעי בנות וכו. וכמובן גם ההיפך, לבנות הם נותנים צעצועי בנים, מלבישים אותם בבגדים עם צבעי בנים וכד'. אנו לא יודעים אם הספקת לקרוא את הכתבה אך נראה לנו כי זה ממש לא בריא לילדים. האם תוכל לחוות את דעתך בנושא מאחר ולא ראינו בכתבה שום תגובות /התייחסויות לנושא מצדדים מקצועיים. תודה!

שלום הורים, לא קראתי את הכתבה, אך אני מתנגד נחרצות לכל שימוש בילד לסיפוק צרכיו של ההורה באופן כללי ולפי תיאוריכם, זהו מקרה פרטי של התופעה הכללית הזו. הבחנה בין צורכי ההורה לצורכי הילד, גם כשנדמה שההורה פועל לטובת הילד (בעיקר במקרים של הגנת-יתר עליו), היא אחד היסודות החיוניים ביותר להתפתחות תקינה של הילד. במקרה המתואר בהחלט קיים חשד שההורים פועלים מתוך מניעים פרטיים שלהם (כנראה אידיאולוגיים) על חשבון צורכי ילדיהם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אודה לעזרה כלשהי, בנושא הזהות המגדרית.

אני בחורה דתייה גם . אומנם כן אני בחורה אבל אני נגעת לליבי . הכאב שלך המצוקה וכל הרגשות הקשים האלו . אני כרגע עוברת מין התלבטות מינית אולי אני דו מינית.אבל אני ממש מבינה אותך אז אם תרצה לדבר לשוחח וכל מה שצריך אני פה בשביך ואשמח לעזור תחזיק מעמד!!! אם תרצה אתן לך את המייל שלי.

הי- האם תוכל להסביר כיצד מתפתחת זהות לסבית ובעקבות מה? האם אלו אירועים שקשורים לילדות? מבנה כימי?

שלום רב נירית, שאלתך היא שאלה מאד חשובה והתשובה לה יכולה להיות מאד ארוכה. אענה לך בצורה תמציתית ככל שניתן. הדעה המקצועית כיום בנושא היא, שהזהות המינית נקבעת בתקופת ההתפתחות המוקדמת של האדם. הנטייה המינית אף היא מתפתחת בשלבי החיים הצעירים. כאשר מדובר בלסביות, הרי שהחוויות במסגרת המשפחה בשנות ההתפתחות, כלומר בילדות המוקדמת ובשנות הילדות היותר מאוחרת, כולל בתקופת ההתבגרות, משפיעות על הנטייה המינית. בשלבים אחרונים אלה מתבצע כנראה גיבוש הזהות והנטייה המינית, שאליה אנו מתייחסים עתה. טרם נמצא מרכיב ביולוגי או פיזיולוגי כלשהו, שאחראי לכל מה שאנו מגדירים כלסביות. יתכן, שבעתיד יגלו דברים אחרים, אך כיום מבינים את הנטייה הנדונה, במונחים הקשורים להשפעת הסביבה. יש לומר שמדובר גם בהשפעת הסביבה ההורית המיידית בשלבי החיים המוקדמים וגם בהשפעה סביבתית חברתית במובנה הקרוב וגם הרחב יותר. לדוגמא, מאז עלית הפמיניזם התופעה הרבה יותר נפוצה ומקובלת ואף לבשה פנים נוספות. כלומר, כיום כשמדובר בלסביות, אין מדובר רק במשיכה מינית ורגשית בין נשים אלא גם בקשרים תרבותיים, חברתיים ונפשיים אינטנסיבים. יש לזכור, כי כל נושא הזהות והנטייה המינית הוא מנעד (זו המילה העברית כיום לספקטרום או קו רצף) מאד ארוך, החל בזהות ונטייה מינית התואמות את מינו הביולוגי של האדם בקצה האחד ועד לחוסר התאמה מוחלט בקצה השני. על גבי המנעד יש הרבה מאד אפשרויות וגוונים. ואולם, בעקבות שאלתך נתרכז עתה באותן נשים, שאין להם ספק כי הינן בנות חווה, אך אין הן מרגישות מחויבות לסטריאוטיפים הנשיים בתחומי החיים השונים. הן מוצאות עניין בנשים אחרות, מעדיפות את חברתן וחשות משיכה רגשית ומינית אליהן. דבר זה יכול להיווצר ממגוון של אפשרויות: למשל, מהזדהות מורכבת שאינה חד משמעית עם האם, שהרי מצד אחד היא בת/אישה כאימה, אך מצד שני היא חשה בתוכה גם בגבריות הקיימת בה, בצורה יותר אינטנסיבית ואינה מפנימה עד הסוף את המשיכה לגברים, שאופיינית לאישה כמקובל ושכיח. לא פעם יש קשר חזק מאד לאב ורצון להתרחק מן האם, אך קורה גם ההיפך. בהרבה מאד מקרים הדברים מתרחשים במהלך שנות הילדות, בעקבות ניסיון קשה, משפיל או אף אלים (באופן מילולית או פיסי) עם דמות האב או גברים נוספים. אזי, במקרים כאלה, נוצרת רתיעה מגברים ומתפתח דפוס של חיפוש קשר רגשי לנשים אחרות: קשר, שיש בו הבנה וקבלה באופן מרגיע, נעים ורצוי ובכלל זה גם קשר מיני לנשים. לסיכום ניתן לומר, כי מדובר במספר רב של אפשרויות להתפתחות הלסביות, בעקבות חוויות בגיל המוקדם ובילדות היותר מאוחרת, בעקבות המגע עם הסביבה הקרובה. התנועה הפמיניסטית נתנה, כאמור, לגיטימציה לדבר ואפשרה הרבה פתיחות וקבלה לנשים הלסביות. כיום, בחברה המערבית, מקבלים זאת בהרבה טבעיות ומאפשרים לקיים זוגות ומשפחות של נשים לסביות גם במסגרת החוק בלא מעט ארצות. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום ד"ר גידי רובינשטיין. בכללי אני מסתובב בחברה רק של סטרייטים והם גם חברים מאוד טובים שלי והם לא יודעים שאני הומו וגם אני עדיין לא בטוח. אני בן 15. אני דיי נמשך לבנים ולרוב שאני רואה את איבר מינם איבר מיני ישר נעמד. מה זה אומר עליי? והאם זה רק תקופה שחולפת ושתעבור עם הזמן?

שלום גיל, לפי תיאוריך, רוב הסיכויים הם שאתה אכן הומוסקסואל, כפי שחלק ממך באמת מרגיש. הזיקפה נוכח איבר מין גברי היא אינדיקציה די ברורה לכך. מטעמים חברתיים ובשל כישוריך החברתיים המפותחים חבריך הם הטרוסקואלים, בין היתר משום שאלה האנשים המקיפים אותך במסגרת הטבעית שלך. בטוחני כי כישוריך החברתיים המפותחים יעזרו לך רבות גם בחברת הומוסקסואלים ולקבל את נטייתך המינית. המשיכה לבני מינך לא תחלוף, סביר להניח, אך אם אתה נמשך גם לבנות, אתה יכול לנסות לממש משיכה זו גם אם היא פחותה ממשיכתך לבנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

דוקטור שלום, בני הבכור בכיתה ג'. הוא ילד עדין, רגיש, קצת מופנם, ביישן וחסר ביטחון. הייתי אומרת שגם קצת פחדן. יחד עם זאת הוא מתנהג בצורה האופיינית למגדר שלו, משחקי בנים, ספורט, כדורגל , כדורסל, וכד'. מעולם לא נתקלתי במשהו שהוא חריג או הפוך למגדר שלו. האם מה שתארתי לעיל מעיד או יכול להעיד על משהו מבחינת נטיותיו המיניות לעתיד? בנוסף, מה ניתן לעשות בכדי להחדיר לו ביטחון, שישתחרר קצת. הוא ילד מאוד מקובל על חבריו, אבל משגע אותי חוסר הביטחון, הפחדנות, הרגישות והעדינות שבו תודה על תשובתך ועצתך

שלום לאם המודאגת, נראה לי שהמפתח לשאלותייך נמצא במשפט "משגע אותי חוסר הביטחון", כלומר, התנהגותו של בנך מעוררת יותר אי-נחת אצלך מאשר אצלו והדבר מונע בעדך לשמש לו מקור תמיכה הורי. המלצתי החמה לקחת צעד אחד או שניים אחורה ולסמוך על הילד שיתפתח בכוחות עצמו. ההתנהגות שאת מתארת בפירוש אינה הפיכת מגדר, אך אנו מכירים גם ילדים "גבריים" מאוד וגם כאלה ששיחקו בכדורגל ובכדורסל בילדותם שהתפתחו להיות הומוסקסואלים. כך או כך, לא ניתן לשנות וגם לא למנוע התפתחות משיכה לבני אותו מגדר ולכן חשוב מאוד שתרפי מהעניין למען התפתחותו התקינה של בנך. הילד מקובל בקרב חבריו בשלב התפתחותי שבה יש לקבוצת בני אותו גיל חשיבות מכרעת. אינני מכיר שיטות ל"החדרת ביטחון", אך ישנן דרכים רבות מאוד להחדיר "חוסר ביטחון", אחת מהן שידור ספקותייך ודאגנותך לבנך במקום לשדר לו שאת סומכת עליו שיסתדר בלעדייך. במקרה הצורך, תוכלי כמובן לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג התפתחותי או חינוכי, אם כי ככל שתעשי פחות, כן ייטב לילד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

דר' שלום. נהניתי לקרוא את תשובתך. אולי לא הובנתי נכון אבל אני מאוד מעניקה ומשדרת לבני תמיכה וקבלה וכול מה שצריך, ואני גם יודעת שלא אוכל לשנות דבר. אבל כאמא יש לי משום דאגה , כי אני פוחדת שמא יקשה עליו להסתדר בחיים בגלל חוסר הביטחון שלו שמגיע יחד עם עדינותו ורגישותו. אני רוצה לעזור לו כמובן מהצד ובלי שירגיש ואני מחפשת את הדרך. לא הבנתי למה התכוונת כאשר כתבת "הילד מקובל בקרב חבריו בשלב התפתחותי שבה יש לקבוצת בני אותו גיל חשיבות מכרעת". האם מהתנהגותו העדינה והרגישה , חוסר הביטחון וחוסר האומץ שלו ניתן להסיק משהו לגבי נטיותיו המיניות לעתיד? האם תכונות אלו הן משותפות לגברים ונשים?

ד"ר שלום רב, אני בן 26, הומו הבטוח ושלם במיניותו. בן הזוג שלי, איתו אני נמצא כבר כשנה, הוא בן 21 ודו-מיני. אני לא יודע בוודאות למי הוא נמשך יותר - לגברים או לנשים, אך ככל שאני יודע ומאמין וגם ע"פ שיחותיי איתו, הוא נמשך במידה רבה לשני המינים - לפניי היו לו קשרים/סטוצים רבים עם בנות. (כלומר ע"פ הבנתי, לא מדובר כלל בהומו בהכחשה אלא בדו מיני). אני רוצה לציין שהוא שלם עם עצמו ועם עצם הקשר הזוגי הממושך והרציני שלו עם גבר, "יוצא מהארון" בפני חבריו הקרובים וקרוב מאוד גם לספר להוריו על הקשר שלו. לא די בכך - אנחנו גם מדברים וחושבים קדימה על העתיד שלנו ביחד- והוא נשמע בטוח ושלם בזוגיות שלנו, בעתיד שלה, ובעתיד שלו איתי בתור גבר. הטיעון הכללי שלו הוא "לא משנה לי אם אני עם גבר או אישה - כל עוד טוב לי איתו/איתה אני אשאר איתו/איתה". בהסתכלות קדימה, אני לא בטוח כיצד לעכל את הסיטואציה. מצד אחד הקשר ביננו טוב, וע"פ דבריו הוא גורם לי להרגיש שהוא ישאר איתי ואין לו כל בעיה לחיות עם גבר ואף להקים איתו משפחה. מאידך - אני חושש שיתכן שהוא צעיר ונאיבי, ועוד מספר שנים יבין שקשר עם אישה יהיה עדיף לו מסיבות ברורות של נוחות ופרקטיות. כמו כן,קראתי בפורום זה על הרבה דו-מיניים נשואים, שאחרי שהם חיים עם אישה הרבה שנים הם חשים צורך לממש את משיכתם לגבר - כך אני חושש שלאחר תקופה מסויימת, יהיה לו דחף לממש את משיכתו לאישה. (ואני אמנם גבר והומו אך טיפוס מאוד מונוגמי). ככל שאני קורא יותר על בי-סקסואלים ועל הדילמות בו הם נמצאים, כך אני חש חוסר ודאות גדולה יותר. אשמח לשמוע את דעתך על המצב שתיארתי, כמו כן אשמח אם תוכל להגיד לי מניסיונך עם ביסקסואלים, האם בסופו של יום רובם יעדיפו לבחור בחיים עם אישה ו"יתעסקו" עם גברים מהצד? כי זו ההתרשמות שלי לפחות מהחומר שאני קראתי. תודה רבה הגבר האלמוני

שלום לגבר האלמוני, להרגשתי, אתה מחפש ודאות במקום שבו אי-הוודאות שלטת, עולם היחסים הבין-אישיים ויותר מכך, התחום הרומנטי. הביסקסואלים שתיארתי ואשר בחרו בקשר עם אישה כקשר הזוגי של חייהם ובקשרים עם גברים מחוץ לקשר זה, לא היו מעלים על דעתם לחלק את חייהם עם גבר, כמו שחברך עושה ובוודאי שלא היו אומרים את המשפט הנפלא שלו: "לא משנה לי אם אני עם גבר או אישה - כל עוד טוב לי איתו/איתה אני אשאר איתו/איתה", המעיד על שילוב נדיר בין מין ורגש ויכולת לקבל החלטות לגופו של עניין/אדם. גם אם חברך היה הטרוסקסואל לחלוטין ולצורך העניין נישא לבחורה, אין כל ודאות שלא היה מתאהב בשלב מסוים בבחורה אחרת ולהפך, גם אם לא היה נמשך כלל לבחורות, אין כל ודאות שלא היה מתאהב בבחור אחר תוך כדי הקשר אתך. עם זאת, לפי תיאוריך את הבחור ואת הקשר איתך, וכן את נכונותו לצאת מהארון, אין כרגע למשיכתו לנשים או לגברים אחרים כל משמעות. לכן אני מזמין אותך לטפל בעצמך, להבין שאף קשר אינו טומן בחובו ודאות והבטחה לזוגיות נצחית,ללא קשר לנטייה המינית של המשתתפים בו. חשוב מאוד שתקבל מציאות זו בשלווה וכמובן ככל שתפגין חרדה בעניין בתוך הקשר, הדבר עלול לפעול כנבואה שמגשימה את עצמה, להכניס לחץ לקשר ופחות סיבות עבור חברך להישאר בו. רוב הקשרים אינם מתפרקים בגלל גורמים חיצוניים אלא משום שמשהו בתוכם נשבר ולכן חשוב מאוד לשמור על האוצר הגדול שיש בידיך מתוך שלווה יחסית שאולי כדאי לך לשקול שיחת ייעוץ פה ושם כדי להגיע אליה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

וואי ממש תודה על התשובה.אגב אני הרבה יותר מחפשת ריגושים והוא הרבה יותר יציב-גם נפשית.מה שמפחיד אותי זה שהעקשנות שלו תהיה בקשר כלפיי.עוד דבר יש לציין שאנחנו דתיים לא חרדים! דתיים של בני עקיבא :-) , היו לי כמה חברים אך מעולם לא נגעתי בגבר. אני חייבת לציין שכשיצאתי עם טיפוסים כמוני(רגשיים ולא תמיד הכי יציבים) מאד פחדתי מהם.אני מרגישה שהנפש שלי רוצה טיפוס יותר מקובע ומייבש -אבל מצד שני זה כבד לי. בקיצר האם זה הגיוני שהוא כן מתאים ודרוש עוד זמן? אבל אני באמת צרכה להרגיש אוהבת..

שלום לילך, מוסד הנישואין אכן מספק יציבות וביטחון - ולא ריגושים. את שביל הזהב בין שני הצרכים הסותרים הללו אני ממליץ לך לחפש בעזרת איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, לפני שאת מתפנה לבחירת בן זוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friedly.co.il

שלום ד"ר גידי. אומנם אני סטרייטית אבל מאחר ואני מאד אוהבת את תשובתיך אני פונה לפורום הזה.מקווה שזה בסדר. אז-אני בת 28 הייתי בקשר עם בחור 4 חודשים-לכאורה קשר טוב ,מדובר בבחור שמאד יודע מה הוא רוצה-בחור שבגילי ועושה דוקטורט-ובכלל בחור חכם. גם מבחינת אופי -בחור טוב.דבר אחד שמאד הפריע לי זה שהוא עקשן-וזה הפחיד אותי לגבי דברים מסוימים. ועוד דבר שלא ממש פיתחתי אליו אהבה-זה היה יותר חברות טובה. הוא לא הבחור הראשון שלי והאמת שמעולם לא יצא לי ממש להתאהב בבחור (נשמע הזוי?) עברה חצי שנה מאז סיימנו את הקשר -ועדין הוא בליבי -אני חוששת שהוא בליבי לא מהסיבות הנכונות-אני לחוצה להתחתן ,ומאז שיצאתי איתו כל הבחורים לא התקרבו אליו מהרבה בחינות. מצד שני אני מפחדת שבגלל הלחץ אני יעשה שטות.יש לציין שהוא רוצה לחזור. אני מרגישה שיש בו קצת כפייתיות (לא תמיד מודעת) אבל שוב הוא בחור טוב. שאלותיי הם כאלו: 1.האם כדי לנסות שוב? 2.האם יש סיכוי שאתאהב? בו? 3.האם 4 החודשים שיצאנו משקפים את מי שהוא באמת. 5.האם יש ממה לפחד מהעקשנות שלו והכפיתיות. אני ממש חייבת תשובה. תודה ד"ר.

שלום לילך, קשה לי לענות לך באופן ישיר על השאלות ששאלת, אבל באופן הכללי ביותר ניתן לומר שרמה מסוימת של אובססיביות בהחלט עוזרת בהתמודדות עם פרויקטים עם דוקטורט (ומחקר באשר הוא) ואנשים בעלי כושר התמדה ודבקות במטרה הם בד"כ גם יציבים בתחומים אחרים. אלה אכן לא הטיפוסים ההרפתקניים ומחפשי הריגושים ודווקא משום כך הם מתאימים לקשר ממושך ומחייב. מצד שני, קשה מאוד להמליץ לך בגילך הצעיר להינשא למי שאינך אוהבת כבר בשלב כה מוקדם של הקשר. עם זאת, הואיל ומעולם לא התאהבת, כדאי אולי בכל זאת ללבן את הסוגיה עם עצמך מול איש מקצוע. לחץ ללא ספק אינו צריך להוות שיקול בשיקולי הנישואין שלך, אך הקושי להתאהב דורש עיבוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לד"ר כיום אני בן 21. אני בכלל לא יודע איך להתחיל.. החיים שלי הם פשוט אסון ואני כל כך בודד וקרוע פנימית שזה דקה לפני התרסקות ושגעון. אז ככה, הבעיה היא שמאז שאני זוכר את עצמי(גיל 3) אני מרגיש כמו אישה. בגיל 5 דמיינתי שיש לי קוקו של בנות כשאני רץ, עד היום כשאני הולך ברחוב אני בדמיוני נראה כמו אישה מהממת שגברים מסתכלים עליה ובתת מודע אני שואלת את עצמי תוך כדי איך זה שגברים לא מתחילים איתי אני הרי מרגישה כ"כ אישה ונקבה מבפנים ואפילו הגוף שלי וההליכה שלי הכי נשית בעולם, חלמתי להיות ועד היום משאלת הלב הכי גדולה שלי היא פשוט להיות מי שאני. לבינתיים אני מממשת את עצם הנשיות שלי כאישה ומוח נשי בגוף של גבר בכל מיני צורות-לייזר בכל הגוף והפנים, גוף רזה ונשי , שיער ארוך, גבות וכל מיני דברים קטנים שגורמים לי להרגיש מי שאני, אישה. אני בד"כ מדברת בלשון נקבה על עצמי אבל כאן אני כותב לך כזכר בכדי שתבין שאני עדיין בחור. בחור קרוע לגמרי. אני מפחדת לצאת מהארון ולהתחיל בתהליך בגלל איך שהמשפחה שלי ואבא שלי יגיב. מה גם שחונכתי בבית דתי, ויש לי שמרנות טבעית בכל הנוגע לשינוי מין למרות שאני אישה בגוף של גבר!!! ובגלל זה בעצם מלקה את עצמי בכל יום ויום שאני נשארת בו גבר. אני כ"כ בודדה, מרגישה לא מחוזרת, אישה גברית ומכוערת, מרגישה שמתייחסים אלי כגבר וכשקוראים לי "אדוני" זה הדבר הכי פוגע בעולם מבחינתי. כשגבר ברחוב יטפח לי על השכם אני ירגיש שאמנם הוא מחבב אותי כ"בחור"-ונעלבת מזה- בזמן שאת כל הכוסיות האחרות הבנות האמיתיות הוא רק חולם יומם וליל בעוד אני אומרת לעצמי שאם רק הייתי אישה הייתי הכי נשית כוסית ומהממת בעולם. אני מרגישה שנאת אדם בגלל שלא מתאפשר לי לחיות בכלל. אין לי חיים כ"גבר". אין לי אהבה, אני שמה כל יום ג'ינס וטישרט בלית ברירה והסיוט הכי גדול שלי אלה נעלי הגברים שאני נאלצת לשים ובסתר הולכת על עקבים. אפילו התחפשתי לאשה אמיתית בפורים וכ"כ נהניתי שנשארתי כל הלילה עד 6 בבוקר עם התחפושת וחיפשתי רק שאנשים ישימו לב אליי,"היי, תראו, אני אישה!" והאמת, שהיה קשה לאנשים להבחין שאני גבר מתחת לתחפושת, אני ממש נשית כבחור. אני חושבת שהמעגל הזה לא ייגמר לעולם, ומפחדת להגיע לגיל 60 מובטלת ולא ממומשת וחסרת כל כי כגבר אני לא באמת מסוגלת להצליח כי אני מרגישה שזה לא שווה לי הרי גם ככה אני מתכוונת לעבור שינוי מין, ולהצליח בגדול כגבר לא מתאים לי כי אז אהיה דמות ציבורית ואין לי בכלל ייצוגיות גברית אלא רק נשית, ודמות ציבורית שמשנה את מינה לעיני העולם זה לא דבר כיפי לא לה ולא לסובביה. אני הכי רוצה בעולם להתחיל שינוי כבר עכשיו!!!!!! אבל אני פשוט משתתקת ליד ההורים שלי ולא מסוגלת אפילו להגיד להם בתור התחלה שאני נמשכת לגברים, "הומו". אני חושבת לעצמי לפעמים, שאני כבר רוצה לעבור את החיים האלה ולמות כמה שיותר מהר, ולחזור לעולם כנקבה ואישה. אני נאחזת בקדוש ברוך הוא ומתפללת אליו שיעזור לי, אך לבינתיים כלום לא קורה ומצבי הנפשי מחריף. אני כבר מתחילה להראות נשית מדי כגבר ואני לכאורה באמצע נכון להיום, ואלו לא חיים להיות באמצע...אבל זה עדיף לי לבינתיים על להיות "גבר". וזה בעייתי במיוחד, אני גרה באזור של דתיים, אנשים הומופובים ומלא ערסים ושמרנות. מרגישה כ"כ שונה ופגומה ולא ראויה לכלום. אין לי אף אחד שיעזור לי בתהליך ובכלום ואני מרגישה שהשעון מתקתק ואני לפני קריסת מערכות. הנפש שלי מתרקבת ואני מרגישה שזה הגיע לכדי פיקוח נפש של ממש, קרתה פה טעות איך לעזאזל נולדתי גבר וכל החיים שלי אני חיה ומרגישה אישה?!?!!! כל יום מחדש אני מסרסת לעצמי את הנשיות בגלל מה שהחברה תגיד. אני נאלצת להסתגר בבית רוב הזמן בגלל דיכאון וקונפליקטים פנימיים שקורעים אותי. שלא לדבר על העין של אבא שלי שצופה בי כמו בזכוכית מגדלת וזה לא נעים לי אני מרגישה שהוא נגעל ממני ומסוגל לעשות לי משהו אם רק אעיז לעלות על שפתיי את המילה "אישה". אני לא חיה, אני 21 שנה מבחינתי מתתי ורק כשאני יהיה אישה ואקח הורמונים כדי להיות מי שאני, אני ייוולד. אני על סף בכי כל הזמן. רואים לי את זה בעיניים ואף אחד לא עוזר לי. מצטערת מראש על המגילה ואני מקווה שאיכשהו תעזור לי, אני חייבת עזרה פסיכיאטרית דחוף, אני רועדת כולי ואני על סף קריסה נפשית . מקווה שתקראו הכל, ד"ר נכבדים, ותנסו לעזור לי! תודה

שלום רב עדן, דבריך היוצאים מן הלב אכן נכנסים אל הלב. מצוקתך ברורה ובהחלט קשה. למעשה, כל מה שאתה מתארת (אני פונה אליך בלשון נקבה, היות שרוב הזמן כך את כותבת על עצמך, אני מקווה שזה בסדר מבחינתך...) מאד מוכר ואופייני לטרנסקסואלים או טרנסג'נדרים בראשית דרכם. בשלב שבו את נמצאת כיום, קיים הקושי הגדול ביותר. זאת מפני,שכיום ברורה לך מהי זהותך באופן נחרץ, אך אינך מעיזה כלל לממש אותה בגלל תגובת הסביבה ובמיוחד ומעבר לכול זו של ההורים. ניכר שאת ממש מפחדת מתגובתם ובמיוחד מזו של אביך. את אכן זקוקה לתמיכה על מנת להתמודד עם החששות או הפחדים הללו ולהתחיל ולחיות בצורה שאת שואפת אליה. דבר כזה נעשה בהדרגה ובאיטיות, היות שגם ההורים צריכים לעבור תהליך של הסתגלות למשהו שכיום מאד קשה עבורם ואולי אפילו בלתי אפשרי לקבל. האמת, שפנייתך לעזרה (בדברייך אף כתבת "עזרה פסיכיאטרית") מעידה על כך שאת מבינה שאת זקוקה לתמיכה להתחיל ולהניע את כל התהליך של החיים כאישה וטוב שכך. ללא תמיכה או עזרה מאד קשה לבצע את השינוי הראשוני. ישנן דרכים אחדות לקבלת תמיכה ועזרה, שתאפשר לך להתחיל בחיים, שאת שואפת אליהם: ראשית, במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב, תוכלי לשוחח עם אנשים שעברו דברים דומים ואף להגיע לקבוצת תמיכה, שחשיבותה יכולה להיות מאד משמעותית וחיובית עבורך. יש שם גם ייעוץ פסיכיאטרי אשר לאור המצב שאת נמצאת בו, חשוב שתקבלי. למען האמת, אינני יודעת היכן את גרה, אם הינך גרה בצפון הארץ, ניתן לפנות למרפאה לבריאות הנפש בביה"ח רמב"ם ולהיעזר באנשי מקצוע שם. כמובן, שאת יכולה גם לפנות לכל מרפאה לבריאות הנפש ברחבי הארץ ובטוחתני שתיעני בחיוב רב. יש גם אפשרות לפנות לאנשי מקצוע בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הקלינית באופן פרטי, אך זה רק במקרה שיש לך אפשרות כספית. אני רוצה להוסיף לדברים היבט מאד מאד חשוב אשר לא פעם מתעלמים ממנו וזה חבל.: היבט זה מתייחס אליך כאדם באשר הוא אדם (גבר או אישה). את חייבת להמשיך להתפתח (וזאת ללא קשר או אפשר לומר גם במקביל), לבעייתיות בזהות והקושי לממש אותה. הכוונה ל התפתחות אישית ומקצועית. לא פעם צעירים במצבך מזניחים את ההיבט הזה מתוך שקיעה בדכדוך עקב התסכול שמקורו באי מימוש הזהות והתוצאה מאד עגומה. למזלנו, אין זה תמיד כך ורבים ממשיכים ללמוד, לרכוש מקצוע, לעבוד ולהתנסות בחיים עצמאיים. מנסיוני, חבל ביותר להזניח את הצד הזה, שבסופו של דבר גם עוזר לטרנסקסואל, לחיות בצורה שהוא רוצה, שכן זה מאפשר גם עצמאות כלכלית ואי תלות בעזרת ההורים. בכלל, ללא מקצוע או יכולת טובה להתפרנס ולהגשים עצמנו בתחום התעסוקה, אין חיים בריאים דיים ואיכותם נפגמת. לכן, אני מייעצת לך, לא רק לשקוע בקושי הרגשי שיוצר המצב, אלא גם לחפש אפיקי תעסוקה או לימוד. זה אינו סותר את הפנייה לעזרה/תמיכה שיכולה לעזור רבות בשלב שבו את נמצאת. אני מאחלת לך הצלחה ואשמח לשמוע כיצד נעזרת והתקדמת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אנחנו ביחד כבר שנה וחצי. משכירים ביחד דירה, כשהכרנו הוא סיפר לי שבעבר עבד כנער ליווי עם גברים (לטענתו מכיוון שהיה צעיר ותמים וזקוק לכסף) לדבריו זה נעשה רק במקרים שלקח סמים ממריצים אומנם סיפר שקרו כמה פעמים שהיה מסומם ועשה זאת לא בשביל כסף (לדבריו הוא רק פאסיבי מכיוון שלא עומד לו באקטיבי). כשהכרנו היו בסביבתו כמה "חברים" הומוהים שהרחקתי אותם לא כי דאגתי למיניות שלו אלא בגלל הקשר לסמים איתו, אני בהתחלה באמת האמנתי שנכנס לזה מתמימות וניסיתי לעזור לו להפסיק עם הסמים כי הוא היה משתמש בתדירות יומיומית (הוא טען שזו הדרך שלו לברוח מרגשות אשם על מה שעשה ושקילקל את שמו) חשוב לי לציין שהבחור לפני שהגיע לסמים ולהומוהים דיגמן שכמה חברות מוכרות מאוד ושמו הולך לפניו. אנחנו רבנו המון כמעט פעם בחודש היינו נפרדים ליום יומיים ולרב זה היה קשור בסמים או בשקרים בזמן הפרידה זה בעיני היה המפלט שלו לסמים שהתנגדתי שיעשה כשאנחנו ביחד אחרי שהיה עושה היה בא ומתחנן ובוכה ומבטיח כל דבר שבעולם כדי שנחזור. תמיד הייתי שמה תנאים וזה היה בדיעבד עניין של שבועיים גג חודש עד שיפר אותם בחלק מהבעיות אף עירבתי את הוריו וניסיתי שילך לגמילה אך הוא לא רצה. הבום דווקא הגיעה בתקופה האחרונה כשגיליתי הודעה שאחד ה"חברים" ההומוהים שהוא טען שהם ניפגשים רק כי הוא מספק לו סמים בלי כסף כתב דברים המעידים שהיה ביניהם אקט מיני רבתי איתו והייתי פגועה מאד ביקשתי שיספר לי את האמת לפחות והוא אמר שהבחור היה נותן לו סמים בתמורה לזה שהיה יורד לחבר שלי! וזה היה קורה בדכ בפרידות שלנו אני כבר לא יודעת אם הסמים באים בגלל ההומוהים או להפך מצידו הוא טוען שהוא ניגעל ולא עומד לו מגברים אבל אני לא כל כך מאמינה כי פעם סיפר לי שהוא היה נהנה וגומר ממין פאסיבי. יש לנו דירה וחוזה ביחד ואני חלוקה מצד אחד באהבה שלי אליו ובעזרה שהוא מבקש ממני לבין זה שאני שואלת את עצמי אם הוא לא הומו ואני בכלל מבזבזת כוחות ומאמץ רב בשביל קשר שלא נועד או שבכלל הבעיה היא רק התמכרות לסמים שהוא מוכן לעשות הכל בשביל להשיג אותם? למרות שבתקופה האחרונה לידיעתי הוא לא נוגע בכלל כמעט חודשיים אלא אם כן דברים קורים מאחורי גבי.

שלום איב, לפני שנים רבות כתבתי טור על חייהן של נשות הומוסקסואלים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=128 והודעתך המרגשת מדהימה באופן כללי הרבה יותר וממחישה כמה נשים מוכנות לעשות למען גברים. עם זאת, הואיל ואת זו שפנית לפורום, אני רואה את תפקידי לדאוג בעיקר לטובתך במגבלות המובנות מאליהן של פורום באינטרנט. אין ספק שחייו של הבחור קשים ביותר ואני יכול להבין את ההזדהות שלך עם סבלו, אך נראה לי שהרחקת לכת הרבה יותר מדיי ואת עושה זאת על חשבון רווחתך ואולי אפילו בריאותך הנפשית. מעניין גם שבתוך כל מסכת הקשיים והמצוקות של הבחור את נתפסת דווקא לנטייתו המינית. ראוי, לכן, להדגיש שהרוב המכריע של ההומוסקסואלים אינו מכור לסמים ואינו עוסק בזנות ולהערכתי, שכיחותן של שתי תופעות אלו דומה בקרב הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. איב היקרה, באמת אינני רואה משהו חיובי שיכול לצאת לך מהקשר הזה - והשאלה המדאיגה עוד יותר היא מה הביא אותך לשקול זוגיות דווקא עם הבחור הזה. ברור שרגשותייך אליו עזים ביותר אם את מוכנה להכיל את מצוקתו הרבה מאוד, אך להרגשתי הגעת לגבול ההרס העצמי שלך עצמך ולכ אני ממליץ לך מאוד לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי להבין מה בתוכך גרם לך להיקלע למצב הזה מלכתחילה כדי למנוע הסתבכויות כאלו בעתיד. שוב אדגיש כי ליבי גם עם הבחור ואילו הוא היה פונה עבור עצמו, הייתי מתייחס לעניין לגמרי אחרת, אך הואיל ואת פנית עבור עצמך - זו תשובתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

קודם כל תודה על התשובה, קראתי גם את הכתבה אבל התקשתי להבין את השורה התחתונה לצערי... יש לי מספר שאלות לגבי מה שהגבת: בקשר אלי- כשניתקלתי בשאלתך לגבי מה גורם לי בכלל להיות בקשר כזה ושאולי זה לא יהיה מקרה חד פעמי ויכול לחזור על עצמו בצורה כזו או אחרת בעתיד העמקתי מחשבה לגבי הנושא והיה משפט בטור שלך שכתבת שזה איזשהו רגש אמהי שנמצא אצל הנשים האלו, האם עצם העובדה שאימי ניפטרה שהייתי בגיל 12 ועם אבי אין לי קשר עוד לפני כן קשור למצב שאני מגיעה בקשר הזוגי? כשאני מנסה לענות על זה הדבר היחיד שעולה לי זה שמגיל קטן היו לא מעט אנשים שעזרו לי, האמינו ותמכו בי כדי שאצליח בחיים ואקבל ערכים נכונים הם עשו זאת מרצונם הטוב בלי שום תמורה וגם לי ישנו דחף לעזור ולאמין בכל אדם. אך אולי הדברים לא נובעים מזה ויש סיבות אחרות לזה שאני נכנסתי למערכת יחסים כזאת? בקשר לבן זוג שלי- ציינת שאילו הוא היה פונה בפורום הייתה מתייחס לגמרי אחרת, למה התכוונת? והאם ישנם דברים שאוכל להמליץ לו לעשות בלי קשר אם ניהיה יחד או לא שיכולים לעזור לו או שכדאי שיבדוק? שאלת למה מבין כל הבעיות התעמקתי יותר בזהותו המנית ואני יענה לך: אנשים שמכורים לסמים יוצאים מזה אם הם רוצים בעזרת גמילה ולפעמים בעזרת כח רצון חזק, לגבי העבודות בעבר אני מרגישה שזה מייסר אותו ואני לא אשפוט אדם שמנסיבות החיים מגיע לזה במיוחד שאחכ מצטער על כך ומבין את גודל המעשה אולם לגבי היחסים עם אנשים מאותו מין כידוע לי אם הוא אכן הומוסקסואל זה לא ניתן לשינוי וזה לא עניין תקופתי ולכן היה חשוב לי לשמוע ממך אם אחרי הדברים שציינתי זה יכול להעיד על נטייתו המינית או שזה לא בהכרח מספיק בשביל לדעת בוודאות?

שלום ד"ר רובינשטיין וגלבוע, שמי ליאור, בן 26. מאז ומתמיד ידעתי שאני הומו. גם בתקופה הקצרה שהיתה לי חברה, ידעתי שזה לא זה וחזרתי לגברים. העניין הוא שיש דבר אחד לא פתור כנראה (למרות שהרבה זמן חשבתי שהוא נפתר) - ההשלמה שלי עם העובדה שאני לא סטרייט. תחושת האי נוחות, החוסר קבלה עצמית ולפעמים גם הבושה מלוות אותי, לעיתים יותר ולעיתים פחות, ובמיוחד באירועים משפחתיים או לחילופין - כשאני נמצא בקשר אבל לא מסוגל להזיז אותו לאף מקום משמעותי כי יש בי חסם כלשהו. השאלה היא אם זה טבעי - האם זה טבעי לרצות להרגיש "כמו כולם" ושתהיה לי משאלת לב להתחתן ולחיות חיים "נורמליים"? אני מבין שבהגדרות שלי אני כבר מקבע את הסטרייטיות כנורמלית ואת ההומוסקסואליות כלא נורמלית, ואף על פי כן חשוב לי לציין שאני בנאדם פתוח מאוד, ליברל ומודע לעצמו, אבל דווקא בדבר הזה, הכל כך משמעותי, אני לא מצליח לשים את הדעות הקדומות בצד ולחיות את חיי כפי שהם. לאחרונה נכנסתי לקשר רציני, משהו משמעותי יותר מהקשרים האחרונים שלי - אבל חוסר ההשלמה מתחילה לתת את אותותיה. אני לא יכול להיפתח לגמרי, להנות מהקשר כדבר לגיטימי שמגיע לי או לראות בו משהו ארוך טווח - להפך.. תמיד, אחרי התחלה טובה, מגיעה הירידה וכך גם במקרה הזה - לבטים, חוסר חשק ורצון להמשיך, ומשאלת לב שרק צפה יותר למעלה ככל שהזמן עובר - למה אני צריך את זה בכלל.

ליאור היקר, מניסיוני בטיפול בהומוסקסואלים רבים, הקושי לקבל את הנטייה המינית הוא רק מקרה פרטי של חוסר השלמה של האדם עם עצמו באופן כללי הרבה יותר. כולנו גדלנו וחונכנו בחברה הטרוסקסואלית, אשר על אף כל גילויי הליבראליות שלה כלפי הומוסקסואלים (בעיקר במישור המאקרו-חברתי - באמצעי התקשורת ובשינויים בחקיקה), רואה במיניות ובזוגיות הטרוסקסואליות ברירת מחדל. נורמות אלו מופנמות בצורה עמוקה ע"י הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד ובכל זאת קיימים הבדלים בין-אישיים משמעותיים בין הומוסקסואל אחד לרעהו (כמו בין אדם לאדם באופן כללי) ביכולת לקבלה עצמית. אתה מתאר מציאות אקטואלית ספציפית - קשר משמעותי עם בחור, רציני יותר מאלה שהיו לך עד כה - אך לפי תיאוריך, הנורמות החברתיות שהוטבעו בך, מונעות בעדך ללכת איתו עד הסוף. למה אתה צריך את כל זה? משום שקשר מהסוג שאתה מתאר אינו דבר של מה בכך, לא בקרב הומוסקסואלים ולא בקרב הטרוסקסואלים. כידוע, שיעור הגירושין בקרב זוגות הטרוסקסואלים נמצא בעלייה מתמדת וחלפו הימים שבהם נישואין קונבנציונאליים הם "תעודת ביטוח" נגד פירוק הזוגיות. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיעזור לך לקבל את עצמך, לרבות נטייתך המינית, קודם כל למען עצמך וגם כדי שתוכל לקבל את מי שמקבל אותך ומעוניין בך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ואוו, יש לי הרבה מה לכתוב והתלבטתי אם לספר את זה בכלל. אקצר למרות שזה בטח יפגע באיכות התשובה אבל בכל זאת לכיוון כללי וייעוץ ראשוני, אני בחור צעיר, לומד מקצועות טיפוליים מסוימים במכללה, בארון, ברקע בעיות של השלמה עם הנטייה המינית וסוגיות רבות הקשורות ונלוות לכך, השאלה שלי לעצמי והנושא ,בין היתר, שמעסיק אותי הוא איך אוכל לטפל באחרים, לא משנה באילו שיטות, כשאני עצמי במקום בעייתי אם ננסח את זה ככה? הקונפליקט, ההסתרה, וכו'..? תודה מראש. (יש אפשרות למחוק את ההודעה לאחר הדיון?) שוב תודה

שלום יאיר, אתה מעלה סוגייה הרבה יותר כללית מאשר השפעת ההשלמה עם הנטייה המינית על היכולת לטפל באחרים והיא האם מטפל חייב להיות "בריא בנפשו" ו"שלם עם עצמו" "במאת האחוזים" כדי לטפל באחרים. ההשלמה היא רק מקרה פרטי של סוגייה כללית זו. המחקר בתחום הערכת תוצאות טיפול מעיד על כך שככל שלמטפל יש פחות סימפטומים פסיכופתולוגיים, הוא אכן מצליח יותר בטיפול באחרים, לפי מדדים שונים (שביעות רצון של המטופל ועוד), ואולם מניסיוני בטיפול באנשי מקצוע מוסמכים, במתמחים ובסטודנטים למקצועות טיפוליים נוכחתי לדעת שגם אנשים מופרעים מאוד מצליחים לטפל באנשים אחרים, בתנאי שהם מצליחים להפריד בין חייהם האישיים ובין התנהלותם מול המטופל, כלומר, אינם משליכים את קשייהם האישיים על המטופל. יתר על כן, מזדמן לי להכיר גם באופן אישי עמיתים רבים למקצוע, הסובלים מקונפליקטים רבים בחייהם האישיים והם מצליחים מאוד בטיפול. עם זאת, אם אתה מרגיש שאינך שלם עם נטייתך המינית, מוטב כי תימנע מטיפול בהומוסקסואלים עד שתגיע להשלמה עם עצמך מבחינה זו. ניתן באופן טכני למחוק שאלות ותשובות, אך אינני רואה סיבה לעשות זאת, משום שלא מסרת כל פרט מזהה והסוגייה שהעלית חשובה מאוד לטובת הכלל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מה לגבי טיפול בסטרייטים? תודה מראש

שלום, אני בטיפול שנתיים וחצי.הרבה פעמים כעסתי על המטפלת ורציתי לחתוך. כעסתי בעיקר כי היא לא מוכנה לחבק. יש לציין שאני ביסקסואלית. הבנתי מדוע אין חיבוק אבל התקשתי להכיל אתזה. השבוע רבנו ממש והיא אמרה לי שזה לא לדיון.אני כן יודעת שהיא אוהבת אותי ומאד מושקעת בי. מרוב כעס אמרתי לה שהקשר ביננו נגמר. ומאז לא נוצר קשר. האם לדעתך היא תיצור קשר? נראה לי שאני כן חשובה לה.. היא תתקשר אלי לראות מה שלומי? אני ממש רוצה שזו תהיה יוזמה שלה להשיב את הקשר.

שלום רב תמי, מדבריך משתמע שמדובר בטיפול ממושך למדי, שבו מתקיים קשר טוב בין המטפלת לבינך. אם אכן, הבעיה טמונה רק בכך שהמטפלת אינה מוכנה למגע גופני –חיבוק – עימך, הרי שאין זו סיבה מוצדקת לניתוק הקשר. יש לזכור שמטרת הטיפול אינה סיפוק צרכיו המיידים של המטופל, כגון זה שציינת, אלא להביא לשינוי בהתמודדותו של האדם, דהיינו במצבו הנפשי, החברתי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי וכיו"ב. כל זאת, דווקא באמצעים פסיכולוגים של הבנה, הארה, התבוננות פנימה, בדיקה של הקשרים החברתיים ויכולת להתנסות באפשרויות חדשות בתחומי חיים שונים ומגוונים. אם הינך מתמידה בטיפול במשך שנתיים ואף חשה קשר רגשי חיובי למטפלת, הרי שבלי ספק את נותנת בה אמון שתוכל לסייע לך בשינוי דפוסים בלתי יעילים בחייך, ואף לסייע לך ליצור דפוסים חדשים יעילים יותר עבורך. אם כך, מדוע לא תוכלי לכבד את העמדה המקצועית של המטפלת ולקבל את דרך הטיפול שלה? בסופו של דבר, משתמע מדבריך שמדובר באשת מקצוע המבינה מהו טיפול נפשי ומה נכון וראוי להתקיים בו. ואגב, אין זה קשור אם הינך ביסקסואלית או בעלת כל נטייה מינית אחרת. חוששת אני, שאם לא תוכלי לכבד את עמדתה של המטפלת ולהבין מהי דרך הטיפול הפסיכולוגי או הפסיכו- תרפויטי, תפסידי קשר טיפולי טוב עבורך, שבו תוכלי להיעזר בעתיד. כמובן, שאנני יכולה לענות לשאלתך אם היא תיצור עמך קשר ותשאל לשלומך. באמת קשה לדעת. יתכן דווקא, שהיא סבורה שאת היא זו שצריכה לעבד את רגשות הכעס שמקורם, בין השאר, בתסכול שמקורו בחוסר סיפוק מידי (החיבוק) ולקחת עמדה יותר מכבדת ונותנת אימון בה,- כזו שיש בה גם משום גילוי של בגרות רגשית. נסי לחשוב על כך ואפשר שתוכלי את להתקשר ולחדש את הקשר הטיפולי. בהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

ד"ר רובינשטיין ערב טוב. אולי תוכל לספר ולדווח מה מתבצע כיום מבחינת המדע או איזה מחקרים נעשים לצורך בירור הסיבות להומוסקסואליות? האם משרד הבריאות הישראלי משקיע משאבים לגילו הסיבות המביאות אדם להיות הומוסקסואל?

שלום אהוד, המחקרים הנערכים כיום בדבר הסיבות להומוסקסואליות רובם ככולם מתרכזים בהשוואת פרמטרים פיזיולוגיים (ובעיקר הורמונאליים) שונים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים, כאשר הלהיט התורן הוא הטסטוסטרון. משרד הבריאות הישראלי אינו משקיע כל משאבים במחקרים מסוג זה, בין היתר משום שלא מדובר במחלה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שאלתי מופנית לגב' גלבוע. בתור פסיכולוגית שעובדת הרבה שנים עם טרנסג'נדרים, ברצוני לשאול מהי דעתך על פנייה לטרנסג'נדרים במין הישן בו נולדו? שמעתי דבר שהדהים אותי, שבתל השומר נהוג לפנות לטרנסג'נדרים המטופלים בניגוד לזהותם האמיתית ולטיפולים הגופניים שהם עוברים. האין פנייה לטרנסג'נדרים במגדרם האמיתי, ללא תלות בחיצוניותם או בטיפולים שעברו, היא הכלל הבסיסי והראשון לטיפול בהם?

שלום לך גל, כל בני האדם פונים בדיבור לאדם האחר,שעימו באים הם במגע, לפי האופן שבו הוא נראה, כזכר או כנקבה- באופן אוטומטי. זה קורה בעקבות תהליך טבעי של למידה חברתית, שמתרחש מגיל מאד צעיר. מחקרים מורים, כי כבר בגיל שנתיים – שלוש פונה הילד או הילדה לאחרים, שעימם הוא או היא בא/ה במגע חברתי, על-פי המין שבו הם נראים וללא טעויות. כך גם קורה, לגבי טרנסג'נדרים, בכל מקום וגם בתל השומר. הפנייה הטבעית- האוטומטית הזו, בעת שיש התאמה בין זהותו של הטרנסג'נדר, לבין הופעתו כבן המין שאליו הוא שואף לעבור, יוצרת אצלו, ללא ספק, תחושה טובה של קבלה ושל הכרה הן בזהותו הפנימית והן בהופעתו החיצונית. אי אפשר להתעלם מכך, שיש מקרים לא מעטים שבהם הטרנסג'נדר אינו נראה בהופעתו כבן המין שעמו הוא מזדהה. זה קורה כאשר טרם הושלם התהליך של המעבר הגלוי למין האחר, בלבוש או בהופעה בכללה (ואגב, אין מדובר דווקא בלבוש או הופעה פרובוקטיבים או מוגזמים). כך למשל, במקרה שההופעה הנשית קיימת, אך עדיין ישנו שיעור בולט בפנים. במקרים כאלה הסביבה החברתית מתקשה כנראה להגיב באופן חד משמעי ונוצרים בלבולים בתפיסת מינו של האדם וכתוצאה גם בדרך הדיבור אליו. בלבולים אלה גורמים לא אחת לעוגמת נפש לטרנסג'נדר. דווקא משום כך, במסגרת שמכירים היטב את האדם ואת תחושתו הפנימית לגבי זהותו, נעשה כל מאמץ לפנות לטרנסג'נדר במין שאליו הוא מבקש לעבור, שהרי אין כוונה לפגוע בו, כי אם להפך. יחד עם כך, בלי ספק, יכולה להתרחש טעות בפנייה אליו, כאשר המראה אינו חד משמעי, וזאת למרות שנעשים מאמצים מצד הפונים- שלא לטעות, על מנת לא לפגוע בו. ככל הידוע לי, במקרה כזה מתנצלים ומסבירים לאדם, שאין כוונה לפגוע בו בכל דרך שהיא ומשתדלים שזה לא יקרה בהמשך. מאד חשוב שגם הטרנסקסואל מצידו יבין, שיש קשר אוטומטי בין הופעתו של האדם וצורת הפנייה אליו, וידע לקבל את הטעות בדיבור אליו בצורה הנכונה מבלי לייחס לכך כוונות שליליות, שאינן במקומן. זה נכון לגבי כל מסגרת שבה הטרנסג'נדר נמצא ולאו דווקא לגבי מפגשיו בתל השומר. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

כמו שכתב השואל, כלל בסיסי בטיפול עם אנשים טרנסג'נדרים היא לכבד אותם. לא לספר לנו סיפורים על מראה מבלבל, בתור בעלת מקצוע את צריכה להיות מעל זה אך את טועה בפנייתך לרוב מטופלייך ואפילו לא מתנצלת בצורה מכבדת. בנוסף, גם כשהמראה החיצוני תואם את המגדר האישי של מי שמטופל אצלך את משתמשת בידע שלך על כך שהאדם טרנסג'נדר ולא מצליחה להתגבר על זה ובשל כך ממשיכה לפנות בלשון המין השגוי.

גיליתי לא מזמן שבעלי נמשך לגברים. יש לנו ילד קטן. איך אני יכולה לגדל אותו בסביבה מיטבית שלא יהפוך להיות הומו?

שלום לך, כפי שעניתי בתגובה לשאלות קודמות (כולל היום), לא נמצא כל קשר בין הנטייה המינית של ההורים ובין זו של צאצאיהם. שיעור ההומוסקסואלים והלסביות שגדלו אצל הורים הומוסקסואלים ולסביות דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ערב טוב. ראיתי שציינת במספר תשובות כי הנטייה ההומוסקסואלית נוצרת בהתקיים מספר תנאים. אם א+ב+ג מתקיימים אז קיים סיכוי שתיווצר הומוסקסואליות. או שילוב של הורמונים ותנאים סביבתיים. יש לי שתי שאלות. אם נעזוב לרגע את הדברים ההורמונליים/גנטיים ונתמקד בסביבתיים. מה כוונתך לומר, שיכול להיות מצב בו התנאים ההורמונליים יטו לכיוון ההומוסקסואליות והתנאים הסביבתיים יכול שיהיו נתונים לשינוי ואז כאילו הם יכולים לגרום לכך שאדם לא יהיה הומו לבסוף? מה הם אותם תנאים סביבתיים עליהם אתה מדבר ומתכוון? שאלה (שאלות) שנייה היא, סתם מסקרן אותי לדעת את תחושת הבטן האישית שלך. מה דעתך האם בעתיד יהיה מצב בו יהיה טיפול כלשהו ואדם יוכל לשנות את נטייתו המינית? והאם לדעתך בתחושת הבטן שלך ההומוסקסואליות היא דבר העובר בתורשה מאב לצאצא? והאם ילד שבא לעולם מזרעו של אב הומוסקסואל סיכוייו להיות הומו גדולים יותר מילד שנולד מזרעו של הטרוסקסואל?

שלום אורח, דעתי האישית והמקצועית כאחת היא שיימצאו הבדלים ביולוגיים כלשהם בין הומוסקסואלים והטרוסקסואלים, אך אין בהבדלים אלה כדי להוות הסברים סיבתיים. אישית ומקצועית, על סמך הכרות עם הומוסקסואלים רבים, מטופלים ולא-מטופלים כאחד, אני דבק בהסבר הפסיכואנליטי המקורי של פרויד, לפיו קשר הדוק ואינטימי של הבן עם אימו וקשר מרוחק עם האב חוברים יחדיו להזדהות-יתר של הבן עם אימו ולהיעדר דמות הזדהות נאותה עם האב, דבר שבסופו של דבר מוביל בחלק גדול מהמקרים למשיכה של בנים לבני מינם. פרויד עסק פחות בהסבר התפתחות הומוסקסואלית אצל נשים וגם לי אישית יש פחות ניסיון בטיפול בלסביות. לעיתים קרובות הקשר ההדוק בין הבן ואימו מתבטא כבר בילדות עצמה בהתנהגות נשית אצל הילד (משחקי בנות, היצמדות לעיסוקים הנשיים של האם ועוד) ולעיתים המשיכה לבני אותו מין פורצת למודעות רק מאוחר יותר. זו ה"סכימה" שיש לה וריאציות רבות ומגוונות בכל משפחה ומשפחה. סימוכין להסבר זה ניתן למצוא הן במחקרים שהשוו ביוגרפיות של הומוסקסואלים לזו של הטרוסקסואלים והן מהניסיון הקליני שהצטבר אצל מטפלים רבים. עם זאת, אציין שהסבר זה רחוק מלהיות פופולארי היום בעיקר בקרב הומוסקסואלים ומטפלים הומוסקסואלים בעצמם וה"טרנד" האופנתי כיום הוא להשקיע את מירב המאמצים בהסבר אחר הסברים ביולוגיים (לא רק בקשר להומוסקסואליות). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה דר' על תשובתך. כלומר, מה קורה במצבים כאשר אין דמות אב והבן צמוד לאימו כמו שתיארת, ופתאום , עדיין בגיל הילדות, הכול מתהפך ויש דמות אב אפילו חזקה מאוד, כלומר האב הופך מעורב יותר, פעיל יותר ומעניק דמות אב רצינית וחזקה, וכוונתי לא בצורת כפייה של לאלץ את הילד לעשות דברים גבריים או דברים בניגוד לרצונו. האם זה יכול להשפיע ולגרום שלבסוף "הפאזל" לא יושלם והילד לא יצא הומו? כאשר כתבת "שהבן צמוד לאימו" האם כוונתך הייתה צמוד לצורך אהבה וחום שכול ילד זקוק, או שהוא נצמד לאימו לצורך עשיית דברים נשיים כגון עוגה, איפור וכד'. עוד רציתי לשאול האם ההבדלים הביולוגים שאתה מדבר עליהם הם הבדלים שנוצרים בשעת ההריון והלידה או שהם תוצאה של תורשה, כלומר עוברים מאב לצאצא ואם האב הומו סיכוי גדול יותר שהבן יהיה גם הומו. מדוע לדעתך רמה גבוהה של טסטסטורון יכולה להיות הסיבה להומוסקסואליות? הרי ידוע כי רמה גבוהה של הורמון זה גורמת לאדם להיות גברי, שעיר, אלים, שרירי ומקנה גבריות. אבל רמה נמוכה גורמת לעדינות המאפיינת יותר נשים. האם אתה חושב, שוב, דעתך האישית, שבעתיד כן יהיה ניתן למצוא "תרופה" או משהו כדי לגרום לאדם לשנות את נטייתו מהומו לסטרייט?

שלום. אני בן 36 נשוי+, מאוד מבולבל,אני אוהב להסתכל על גברים, מצוטט כולל סייברים, מעולם לא התנסיתי עם גברים, מאוד רוצה (סקס, לא מעבר)אבל יותר משאני רוצה אני יותר מפחד, זה משגע אותי, מצד אחד חיים פעם אחת בחיים וצריך להינות מצד שני זה נוגד את הערכים שלי, שזה למעשה בגידה באישתי,אני בלבטים אדירים,מה עושים????

שלום ח.ח, ביסקסואלים מגיעים להסדרים שונים בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה עד שהם מוצאים איזון. תגובתם הראשונית למצבם היא ברוב המקרים היא לחץ ובלבול, הנובעים מתוך תחושה שעליהם לבחור אחד מבין שני הכיוונים המיניים, אך למעשה הם אנשים בעלי טווח בחירה רחב יותר מזה של הומוסקסואלים מחד והטרוסקסואלים מאידך: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 הקונפליקט הערכי שלך, כפי שאתה מתאר אותו, אינו ספציפי לדעתי למשיכה לבחורים. באותה מידה, היית יכול להימשך לאישה אחרת במקום עבודתך או במסגרת אחרת ולעמוד בפני אותה דילמה: "חיים רק פעם אחת, הנה אישה שאני מאוד נמשך אליה, אבל זה נוגד את נאמנותי לאשתי". יתר על כן, בשני המקרים, יחסי המין עם גבר או עם אישה מחוץ לנישואין בהחלט טומנים בחובם את הפוטנציאל שהם לא יסתיימו ביחסי מין והם עשויים להתפתח לקשר רגשי שיש בו איום של ממש על נישואיך. ייתכן, וזה באמת עניין ערכי ואישי מאוד, שביקור אצל נער ליווי יקל על תחושת הבגידה. שם לפחות ההסדר מכתיב ניתוק רגשי לפחות מצידו ואולי במצב הספציפי שאתה מתאר של רצון להתנסות ו"לטעום" זה פתרון מסוים שכדאי להעלות על הדעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על התשובה המהירה הקלת עליי..קצת אבל בכל זאת הקלת:) תודה

יש ל בעיה מוזרה אולי בשבילי.. אבל אני מאוהבת או מתאהבת בהומואים. אני יכולה לפנטז את עצמי איתם בכל המובנים אני יודעת שיש כזה כינוי: Fag hag למרות שאין לי חברים הומואים(חוץ מ1 שאני מכירה ככה) אבל אני פשוט אוהבת אותם . כל דבר בהם. אם הגברים הסטרייטים היו כמוהם מבחינת האופי(בדברים עיקריים)העולם היה טוב יותר.\ פשוט אני עכשו אפשר גם לומר בפרשת דרכים בחיי אני לא יודעת מה אני. אני לא יודעת אם הפחד הזה שאני דו מינית (אם אני אכן כזו) או משיכה לבנות קשור לזה. בקיצור יש לי משיכה לבנות עד גבול מסוים ויש לי משיכה ענקית להומואים יותר מסטרייטים. אני לא יודעת אני משתגעת כי אני רוצה כבר אהבה ואין לי בעיה עם הגוף הגברי והסקס שם-משיכה לגברים רגילים! על אף שאני דתייה אבל אני מבינה בכאלו דברים) אבל לראות את עצמי עם גבר או עם אישה זה קשה לי. למה?? כי אני מפחדת שידחו אותי שלא יאהבו אותי.??? אני זוכרת שמגיל קטן הייתי יכולה לאהוב גם בנים וגם בנות. אז האם זה נכון שאפשרי להמשך ל2 המינים? לסיכום: בעיית ההומואים. הסטרייטים והמשיכה לבנות. מערכת יחסים בקיצור. תשובה בבקשההה אני מיואשת. בת 20.

שלום רב ליאם, לא קשה להבין כמה את מרגישה, כפי שאכן כתבת, "מבולבלת". אם אנסה לעשות סדר בדברים (ואגב כך לבדוק אם הבינותי אותך היטב), הרי שאת מודאגת מכך שאת נמשכת לגברים הומוסקסואלים ובעיקר בגלל אופיים הטוב, כך לפי דבריך. מצד אחר את חושבת שאת נמשכת לבנות וחוששת מן האפשרות שאת דו-מינית. מצד נוסף, את חוששת מקשר בכלל עם בני שני המינים, שאפשר שמקורו בחשש מדחייה, כך לדבריך, ולמרות כל זאת, את מציינת שאין לך בעיה עם גוף גברי ואפילו עם קיום סקס עמו. זה באמת מאד מורכב, אך יתכן שלכל המורכבות הזו יש בסיס אחד וזה צורך לקשר רגשי, אוהב ומקבל , שיש בו רכות, התחשבות נאמנות ושאר הדברים שניתן להבין מתכונות אופי שעושות עולם טוב יותר (שוב, כפי שאת ביטאת זאת בלשונך). היות שתכונות כאלה הן באופן סטריאוטיפי משויכות למין הנשי, הרי שניתן להבין שאת בעצם מחפשת תכונות כאלה בבן הזוג,שעמו תרצי ליצור קשר של אהבה ומיניות. לכן גם נוח לך עם בנות. עם כך, אין מקום לראות עצמך כדו-מינית או לסבית, בוודאות. יותר סביר, שאת זקוקה להרבה קבלה רגשית (שמקורו אולי בחוסר ביטחון או חשש מדחייה) עם אדם שיש לו היכולת להעניק אהבה מתוך התחשבות, רכות ונאמנות. מאחר שיש לך משיכה או נטייה לגברים הטרוסקסואלים, הרי שחשוב, כי תחפשי בן זוג ,שאינו הומוסקסואל אך הינו בעל תכונות אופי שאת קולטת אותן כנשיות יותר, כפי שציינתי לעיל. בטוחתני, שתמצאי גברים בעלי תכונות כאלה, שכן הסטריאוטיפ כלל אינו מתאים לכל הגברים. כפי שאנו יודעים מתוך החיים, יש גברים מאד רכים ועדינים בהתנהגותם, שבחברה קולטים אותם לא פעם כהומוסקסואלים, בזמן שאינם כלל כאלה. הם נתפסים "כנשיים" וכנראה שעימם תחושי יותר בנוח ובביטחון. החשוב הוא שתתנסי בקשר קרוב עם אדם כזה ותבחני עצמך איך את חשה במצב כזה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

הי ד"ר גידי, קראתי את תשובתך. המטפלת הינה מבוגרת ואחראית לא נראה לי שההצעה לעלות את מס הפגישות -קשורה לרווח כלכלי מצידה... אני אכן בתנמצאת בתקופה לא קלה עבורי וחווה כל מיני מצבי משבר. אני עובדת חינוך (שוב הנני בת 27) ובוא נומר בלשון המעטה שמשכורתי אינה גבוהה. גם ככה קשה לי להחזיק את הטיפול ולעיתים יש חודשים שיותר ממחצית מהמשכורת הולכת על הטיפול. אבל כרגע הוא נמצא בראש סדר העדיפיות שלי. את כל זה המטפלת יודעת. ולמרות זאת גם כשהציע את הרעיון להעלות את הפגישות ל-2 היא לא הציעה שום הנחה. האמת שכבר לא אכפת לי עניין הכסף..לפעמים אני מרגישה שכל הטיפול תלוי כל כך בכסף.. אם אין גם הקשר נגמר-וכל התלות האהבה והקשר הולך לאבדון. עצוב לי ממש.ואין לי כוח לשתף אותה בזה אני מרגישה שהיא לא תבין.

שלום יהלי, הרבה יותר רצוי לשתף את המטפלת בתחושותייך מאשר אותי, גם סביב העניין הכספי. לא רק שזה לגיטימי, אלא גם רצוי. מטופלים בהחלט מבקשים הנחות והרבה ומטפלים רגילים לכך ולעיתים קרובות נענים. אם קשה לך, את יכולה לשאול אותה עניינית מה התעריף לפעמיים בשבוע. זו שאלה אינפורמטיבית ולגיטימית הקשורה למסגרת (setting) הטיפולית, כפי שבוודאי ביררת את התעריף לפגישה שבועית עם פנייתך הראשונית למטפלת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שאלה. היו לי התנסויות מיניות עם גברים, אבל מעולם לא הצלחתי ואני לא רואה את עצמי מצליח להתאהב בגבר. למרות שנפגשתי עם גברים שהיו לטעמי, אבל זה היה רק לסקס וזהו. ללא רגש בכלל. לעומת זאת לא הצלחתי לפתח קשר אינטימי עם אשה מסיבות חרדת ביצוע וביטחון עצמי, אבל לעומת זאת הצלחתי להתאהב באשה מסויימת, אהבה אמיתית, פרפרים בבטן, דפיקות לב שאני פוגש אותה, געגועים ועוד. וגם הצלחתי לראשונה לקיים יחסי מין מלאים איתה. איך אתה מסביר את זה? אם מלכתחילה היה לי ביטחון עצמי גבוה והייתי מתאהב בנשים, אולי לא הייתי מגיע ליחסים עם גברים? הרי לא הייתי מעולם קרוב אפילו להתאהב בגבר למרות שהייתי עם גברים לטעמי וכול המפגשים היו רק חצורך סקס והרגעת היצר המיני. מה קורה איתי?

שלום גיי, מעניין שלמרות כל מה שאתה כותב, בחרת בכל זאת בכינוי "גיי". אני בעד הסברים שהם בבחינת "אהבת מרדכי" ולא "שנאת המן". לכן, קשה לי לקבל את ההסבר לפיו חרדת הביצוע מיחסי מין עם נשים היא זו שדחפה אותך לזרועות גברים. אני מאמין ששתי המשיכות, לגברים ולנשים, אינן תלויות זו בזו ויכולות להתקיים זו בצד זו: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ייתכן מאוד שקושי רגשי שלך (מובן בהחלט) לקבל את משיכתך המינית לגברים מונע בעדך להתאהב בהם וייתכן שלא מצאת את הגבר המתאים לך. קיימים גם הומוסקסואלים וגם הטרוסקסואלים, גם גברים וגם נשים, שעדיין לא מצאו את בן או בת הזוג המתאימים להם ועדיין לא התנסו בהתאהבות. ברוח המאמר שקישור אליו מופיע לעיל, אני ממליץ לך בחום לראות במשיכתך לשני המינים ברכה ולא קללה, רפרטואר מיני ורגשי עשיר יותר וטווח בחירה רחב יותר. במילים אחרות, לראות את עצמך אדם עשיר יותר הן מהומוסקסואלים והן מהטרוסקסואלים, בהיותך כנראה ביסקסואל. עם זאת, בחרדת הביצוע שלך ביחסי מין עם נשים יש מקום לטפל כמו בכל חרדה אחרת ונדמה לי שאת "סוד הטיפול" גילית בעצמך בקשר עם אותה בחורה שבה התאהבת ואיתה גם קיימת יחסי מין מלאים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי , אני בטיפול מזה כשנתיים.הטיפול תומך ועוזר.את הטיפול אני משלמת מכספי (אני עובדת-בת 27) הטיפול יקר אבל הצלחתי לעמוד בו עד עכשיו. לאחרונה המטפלת הציעה שאבוא פעמיים בשבוע-היא אמרה שכדי..היא שאלה אותי אם אוכל לעמוד בזה כספית -אמרתי לה שאין מצב.. היא לא הציעה שום הצעה מעבר ונשארנו רק בפגישה אחת לשבוע. אני גם מרגישה שהייתי רוצה להיפגש פעמיים-שזה ייתן לי יותר באיכות חיי. מדוע היא לא מציעה להוריד במחיר? מדוע היא הציעה אתזה אם ידעה מראש שלא אוכל לעמוד בזה? אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.

שלום יהלי, מבחינה מקצועית, הצעה להעלות את תדירות השיחות מפעם לפעמיים בשבוע יכולה באופן תאורטי לנבוע משתי סיבות: (א) הזדקקות ל"מינון מוגבר" של שיחות בגלל מצב משברי ו-(ב) הגברת האפקט הטיפולי ורצון להעמיקו, בעיקר בטיפול בגישה פסיכודינאמית. בלי לרמוז דבר על מניעי המטפלת שלך, באופן הכללי ביותר לא הייתי שולל לחלוטין אפשרות שהצעה כזו, כשהיא באה מצד המטפל, חפה מכל אינטרס כלכלי שלו. אני אישית ומקצועית סבור שפרט למקרים בודדים של משבר נקודתי קשה, שבוע הוא פרק זמן סביר לעיכול ולעיבוד של התכנים שעולים בשיחה הטיפולית בין המטופל לבין עצמו ודווקא כאשר הטיפול תומך, הגברת התדירות לפעמיים בשבוע עלולה להגביר את הסיכון לתלות מיותרת. אבל, זו דעתי ורבים מעמיתיי יחלקו עליה. מתיאורך עולה שהמטפלת כן שאלה אותך אם תוכלי לעמוד בעלות של פעמיים בשבוע מבחינה כלכלית וירדה מהרעיון ברגע שאמרת שלא תוכלי. במעבר מפעם לפעמיים בשבוע מקובל שינוי מסוים בתעריף (למשל, אם עלות פגישה שבועית היא 400 ש"ח, עלות פגישה פעמיים בשבוע תהייה 350 ש"ח). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האם כול ילד אשר משחק במשחקי בנות , מתעניין בלבוש בנות , באיפור וכדומה עתיד להפוך הומו לכשיגדל? האם ישנם מקרים ששמעת של בנים שתארו מקרים כאלה בילדותם והפכו הטרוסקסואלים לבסוף? איך בכלל ניתן לבדוק זאת ? האם גברים הטרוסקסואליים מספרים על עברם ועל כך ששיחקו במשחקים של בנות? ניתן לכמת זאת באחוזים? הרבה תודה

שלום אילן, מעולם לא נתקלתי בהטרוסקסואלים בוגרים, אשר בילדותם שיחקו במשחקי בנות. זה, כמובן, לא אומר שאין כאלה, אך אני אישית לא נתקלתי בהם או שמעתי עליהם. אף פעם (גם לא ברפואה!) אין דבר שנכון לגבי כולם. גם כשהמחקר כמותי/סטטיסטי, מדובר בהכללות עם טעות סטטיסטית מסוימת, או במילים אחרות, בכלל שיש לו יוצאים מן הכלל. מה שהופך את העניין ל"מדעי" הוא שבמחקר על מדגם מייצג של האוכלוסייה ניתן לאמוד את גודל הטעות. מעצם היותם של הומוסקסואלים מיעוט מסתתר שאין עליו רישום מסודר (בניגוד לנתונים כמו מגדר, ארץ לידה וכד') גם המחקרים הסטטיסטיים המבוססים ביותר לא נערכו על מדגמים מייצגים. חלק גדול שנערכו על גברים הומוסקסואלים אינו כמותי אלא איכותני (שיטת מחקר שזוכה ליותר ויותר הערכה כיום) ובאשר ללסביות רוב המחקר הוא איכותני ולא סטטיסטי. המחקרים שכן נעשו על גברים הומוסקסואלים נעשו על הומוסקסואלים והטרוסקסואלים בוגרים ובמקרים מסוימים נערכה השוואה סטטיסטית. מחקרים אלה מצביעים באופן עקבי על כך שהגברים ההומוסקסואלים מדווחים בשכיחות גבוהה הרבה יותר מעמיתיהם ההטרוסקסואלים על קרבה גדולה מאוד לאם, לעיתים ריחוק מהאב ולעיתים אימוץ התנהגויות הפיכות מגדר בילדות. התנהגות הפיכת מגדר לא דווחה בקרב הנבדקים ההטרוסקסואלים במחקרים אלה. תמונה זו נתמכת גם ע"י סיפורי חיים של הומוסקסואלים שמגיעים לטיפול וגם ע"י התנהגותם של ילדים בעלי התנהגות הפיכת מגדר המגיעים לטיפולם של פסיכולוגים קליניים של הילד, פסיכולוגים התפתותיים ופסיכולוגים חינוכיים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מאוד רציתי לדעת ומשוטטות בפורום עולות לי שאלות שלא חשבתי עליהן. אני גיי בארון בן 30 ואחי הוא גם גיי אבל לא בארון. יש לי שתי אחיות נוספות. מבדיקה שערכתי במשפחת אימי ואבי לא מצאתי הומואים או לסביות או אפילו כאלה שאפשר לחשוד עליהם. אבי ואימי לבטח אינם כאלה. איך לדעתך יצאנו הומואים אחי ואני? מי מהורי , אבי או אימי, לדעתך או על סמך מחקרים שתרם לכך שיצאנו גייז? האם יתכן שאבי הוא הומו ולכן אנחנו כאלה? שאלה נוספת , האם טיפול בהיפנוזה יכול להחזיר אותי לעברי לחטט וללמוד אולי את הסיבות , נסיבות, ארועים ודברים שהתרחשו בילדותי וגרמו להיותי הומו? לפי מה שאני קורא הומוסקסואליות זה מולד וגורם סביבתי יחד. את המולד - לא אדע. אבל את הסביבתי ניתן לדעתך ללמוד בהיפנוזה?

שלום מיכאל, אתה מעלה שאלות חשובות ומשמעותיות ביותר, שמן הסתם נובעות גם ממקום כואב, אם לא יצאת מהארון בגיל 30. אתחיל דווקא מהסיפא - השימושים שנעשים כיום בהיפנוזה הם, ברוב המכריע של המקרים, שונים מהשימושים שנעשו בהם בעבר במסגרת טיפולים פסיכואנליטיים. בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, כיום היפנוזה אינה עוסקת ב"התגברות" על המטופל כדי לשכנע אותו לעשות דברים מסוימים או לעקוף הגנות ולהגיע לילדותו, אלא הרבה יותר בהקניית מיומנויות שיעזרו למטופל "להפנט את עצמו" כדי להירגע (למשל, בטיפול בפוביות שונות). מעבר לכך, גם אם מקבלים את הגישה הפסיכואנליטית במלואה, לא מדובר על איזה אירוע אחד ויחיד שהוביל להתפתחות הומוסקסואלית, אלא בדינמיקה משפחתית מורכבת, אשר יש לה אמנם כמה קווים משותפים, אבל הווריאציות שלה שונות מאדם לאדם (כמו כל דבר אחר שקשור בבני אדם). על כל פנים, ההסברים הסביבתיים וגם המאמצים שנעשים כיום בתחום הביולוגי אינם מתייחסים להעברה בין-דורית בצורה שתיארת ולכן הבדיקה שעשית דורות אחורה במשפחתך מיותרת. ההסברים הסביבתים מתייחסים כאמור לדינאמיקה המשפחתית (יחסים בין הבן וכל אחד מהוריו ולעיתים גם בין שני ההורים) וכיום עיקר המאמץ הביולוגי הוא לאו דווקא בתחום הגנטי אלא יותר בתחום ההורמונאלי ובעיקר בניסיון למצוא הבדלים ברמות הטסטוסטרון בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים, הסברים שאין להם עדיין כל שורה תחתונה ברורה. המלצתי לך לפנות לייעוץ כדי להשלים עם נטייתך ולצאת מהארון כפי שאחיך עשה. אני מבין שהימנעותך מלעשות כן נובעת אולי בין היתר מהחשש לגרום כאב להוריך על כך ששני בניהם התפתחו כהומוסקסואלים, אך הדבר אינו "באשמתך" ואינו "באשמתם". אסיים את תשובתי בהפניה למכתבו של פרויד לאם אמריקנית בנושא זה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה דוקטור, אני מבין מתשובתך שלמעשה מה שידוע היום למדע הוא שזה לא גנטי. כלומר, גם אם אבי הוא הומוסקסואל זה לא מה שגרם להיותנו הומוסקסואלים (אחי ואני), או שאם אימי לסבית, או שניהם. זה נקבע בהריון או בלידה עצמה. אבל באותה נשימה אתה מציין סיבות נוספות כמו סביבתיות , יחסים עם ההורים וכו'. איך זה מתלבש יחד עם הסיבה ההורמונלית לדעתך ואז נוצר הומו?

חבל דווקא כל כך קיוותי מסתבר שאין בשביל מה...

שלום הומו גאה, כאדם וכמטפל אני בהחלט יכול להעיד שיש גם יש אהבה בין גברים הומוסקסואלים, וגם זוגיות יציבה וממושכת. צר לי שהגעת למסקנה הזו ואשמח אם תספר לנו פרטים נוספים שיעזרו לנו לעזור לך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אני בן 25 מאוד מחובר לנשיות שלי אני חושד שאני טרנסג'נדר אני מאוד רוצה חזה כמו של אישה מה אני יכול לעשות בנידון ? הגוף הטבעי שלי די נשי וחלק ככה זה מה שאני רוצה כרגע זה רק חזה

שלום רב, מדבריך הקצרים אשר כתבת, התרשמתי שאינך בטוח אם אכן אתה טרנסג'נדר, הרוצה לשנות מינו מזכר לנקבה. כידוע, הזהות המינית היא רצף מאד מורכב, שיש בו דקויות רבות של הבדלים בין הקצוות של זהות מגדרית ברורה של גבר מחד, ושל אישה בקצה השני. כנראה, שאינך חש עצמך בקצה אחד מוגדר וברור, אלא מתלבט באשר למקומך על הרצף האמור. כך גם יתכן, שהרצון לחוות גוף נשי עם חזה/שדיים הוא חלק מן הצורך להבהיר לעצמך מהי זהותך המינית. הדבר יכול להיות הן בהיבט האישי- גופני, כחלק מן הצורך לבחון את הדימוי הגופני שלך עצמך, והן בהיבט החברתי, כלומר לחוש את התייחסות הסביבה החברתית להופעתך הנשית. מדבריך אין זה ברור, האם הצורך בחזה נשי תואם גם את נטיותיך המיניות, כלפי גברים. גם הכרת ההיבט הזה של הנטייה המינית, יכול לסייע בהבהרת זהותך, הגם שאין הם חייבים להיות תואמים לחלוטין בכל מקרה. מאחר, שהדברים אינם מגובשים והחלטיים אצלך, בכל הקשור לנושא המגדר שלך, אינני ממליצה לך כלל לעבור ניתוח פלסטי ליצירת חזה נשי. אמנם ניתוח כזה הינו הפיך, כלומר ניתן לשינוי, שהרי אפשר לחזור ולנתח לצורך הוצאת הסיליקון, שהוכנס בניתוח הראשון שיצר חזה נשי, אולם זה מיותר ולא רצוי כלל. אני מניחה ואף מקווה, שכל פלסטיקאי שאליו תפנה לצורך ניתוח יסביר לך, מתוך אחריות מקצועית, כי חשוב שהניתוח יתבצע רק כאשר אדם משוכנע בזהותו ושינוי הגוף נדרש לו להתאמת מבנה ומראה הגוף לזהות המגדרית. אי לכך, אני ממליצה בפניך לנסות וליצור חזה מלאכותי בביגוד וכך לחוות את תחושת הנשיות, הן בגישת הסביבה כלפיך והן, כאמור בהרגשתך שלך עם עצמך. זה בהחלט עדיף על ניתוח. בברכה, ד"ר דליה גלבוע.

אודה לתשובתך. כתבת מספר פעמים כי התנהגות הפיכת מגדר יכולה להצביע על נטייה מינית הומוסקסואלית בעתיד. שאלתי היא למה כוונתך להפיכת מגדר? אם לילד יש ארגז צעצועים והוא בוחר ומשחק תמיד במשחקי בנות , או בוחר מהארון תמיד את התחפושות והבגדים של הבנות? או לחילופין, שהוא משחק ומעדיף משחקי בנים אבל מדי פעם הוא ישחק עם אחותו- יחד איתה, בבובות שלה, כי היא בקשה? העדפה שאליה אתה מתכוון צריכה להתבטא בכך שאם אציע לילד צעצוע הוא יבחר צעצוע של בנות? איך להתייחס לכול מצב ומצב? תוכל לתאר מספר מצבים ולהתייחס אליהם בקצרה. למה אני שואלת? בני בן 8.5 משחק ומעדיף משחקי בנים לפי מה שאני רואה, בבחירת תחפושת הוא מעדיף תחפושות של בנים, אבל לפעמים בא לו להכין איתי עוגה או לשחק עם אחותו הקטנה בבובות שלה. אבל כפי שזה נראה לי זה רק כי מתחשק לו באותו רגע להכין עוגה או מתוך סקרנות, ולא מתוך העדפה כמו גם המשחק עם אחותו בבובות. אני מרגישה שהוא דווקא נמשך לדברים הקשורים למגדר שלו מתוך בחירה חופשית, אבל אני לא יודעת איך להתייחס לדברים הקטנים אשר כתבתי. מה הסימנים שאליהם אני צריכה להתייחס ולומר כאן זה לא נראה תקין או זה כבר חשוד. אני מציינת כי ידוע לי שלא אוכל לשנות דבר ותמיד אקבל את בני בכול מצב. אבל זה מטריד אותי תודה

שלום אחת, חשוב להכניס את הדברים להקשרם: כתבתי את מה שכתבתי בתגובה לפניות הורים מודאגים שתיארו התנהגויות הפיכות מגדר (קיצוניות יותר מאלו המתוארות בפנייתך) - ולא כ"אזהרה" שלי שמשהו לא תקין או מבשר משהו לא תקין. ציינתי גם שלא ניתן לנבא מההווה לעתיד, אלא שבוגרים הומוסקסואלים מתארים התנהגויות כאלו בעברם. את מתארת התנהגויות פחות קיצוניות ובתדירות נמוכה יותר, אך חשוב גם לציין שיש לא מעט הומוסקסואלים ששיחקו במשחקי בנים בילדותם, היו גבריים לכל דבר ונשארו גבריים ובכל זאת בשלב מאוחר יותר גילו את משיכתם לגברים. לכן, הייתי מציע לך להניח לעניין ולהתרכז בסיפא של דברייך, כלומר, בהכרה שאין לך השפעה על הנטייה המינית של בנך לכאן או לכאן ושתשדרי לו קבלה ללא תנאי בכל מצב. כולנו זקוקים לזה בכל גיל, קל וחומר ילדים ועוד יותר מכך ילדים שאולי יימשכו בעתיד לבני מינם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לדוקטור ראיתי שכתבת כי ילדים הקשורים לאמא וילדות הקשורות לאבא, יכול להיות שקשר זה מצביע על נטייה הומוסקסואלית/לסבית בעתיד. לא כול כך הבנתי את זה שהרי ידוע וזה כמעט בכול משפחה שהבנים הם לאמא, והבנות לאבא. אז מה זה אומר? אם בני קשור אלי יתכן ויהיה הומו בעתיד?

שלום אורחת, בתגובתה של דר' גלבוע לפנייתך נכתב על "התקופה האדיפאלית" והמפתח לתשובה גם לשאלתך הנוכחית נמצא בשלב התפתחותי זה. מדובר בגילאים 3-5, שבו עפ"י התיאוריה הפסיכואנליטית, הבן אמור להזדהות עם אביו והבת עם אימה ותוך כדי הזדהות זו ללמוד ולהפנים את תפקידי המגדר. גם החומר הקליני וגם החומר המחקרי בנושא מצביע באופן עקבי על כך, שלפחות הומוסקסואלים בוגרים מדווחים על קשר הדוק ואינטימי (לא מינית) עם אימותיהם הרבה יותר מאשר הטרוסקסואלים בוגרים. קשר הדוק זה מתבטא, בין היתר, בלמידת תפקיד המגדר הנשי המסורתי (למשל, בן שהולך עם לחנויות בגדים ומייעץ לה איזו שמלה לבחור ו/או אם שמתייעצת עם הילד איזו שמלה לקנות; ילד שעוזר לאמא להכין עוגה ועוד). חשוב, עם זאת, להביע את ההסתייגויות הבאות: א. מדובר בעדויות של בוגרים על ילדותם ולא על תצפיות בילדים ולכן קשה לנבא את הנטייה המינית על סמך התנהגותו של הילד, אלא רק להבין אותה בדיעבד ע"י דיווח של מטופלים בוגרים על ילדותם. ב. בכל מקרה, לא ניתן לשנות את הנטייה המינית ולא ניתן למנוע אותה (למשל, אם הילד קרוב לאימו ונוקט בהתנהגות הנ"ל, הפניית הילד לתפקידי מגדר גבריים בצורה מלאכותית - כמו להכריח אותו לשחק כדורגל עם בנים - תזיק יותר מאשר תועיל). ג. כיום מקובלים הסברים ביולוגיים (שעדיין לא הוכחו) והנטייה הכללית של פסיכולוגים היא לדבר על אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים/מולדים ובין גורמים סביבתיים. השורה התחתונה החשובה ביותר היא שלא ניתן "לעצב" את הנטייה המינית ו"למנוע" התפתחות הומוסקסואלית ולכן התפקיד החשוב ביותר של שני ההורים הוא לספק קבלה ללא תנאי לילד באופן שיאפשר התפתחות תקינה ופיתוח חוסן אישי בין אם יתפתח כהטרוסקסואל ובין, ובעיקר, למקרה שיתפתח להיות הומוסקסואל. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר רובינשטיין שלום, בני בכתה א', בן 7. יש לו אחות קטנה בת 4. הוא ילד מאוד חכם,סקרן ויצירתי, בעל תחומי עניין אקדמים נרחבים,בעיקר בתחומי הטבע והמדע. מאז ומתמיד לא היה ילד ספורטיבי במיוחד (יש לו גם קורדינציה בעייתית) וכן לא התעניין במיוחד במשחקי בנים מובהקים כמו חרבות מכוניות וכד', אלא יותר בהרכבות, בניה בלגו ודומיו וכמובן משחקי מחשב.כמו כן בתור פעוט אהב מאוד לצייר ולעשות "יצירה" ולצערי זה די עבר לו..היתה לו תקופה בגיל 3-4 שהתעניין באיפור והתכשיטים שלי, אך במהלך הזמן העניין שלו בזה די דעך. רוב חבריו הם בנים והוא ילד מקובל ואהוב בבי"ס. בנוסף, הוא סיפר לי שהוא אוהב ילדה שיושבת לידו, ואמר שהיא "נורא יפה" ו"הכי חכמה ונחמדה". אז למה אני מודאגת? כי יש לו הליכה ותנועות קצת עדינות לפעמים (לא תמיד) כי הוא מאוד רגיש ליופי - מחמיא לי כמה אני יפה :) וכמה הפרח יפה, או איזה יום יפה בחוץ.... בנוסף, יש לנו ארגז תחפושות בבית (של אחותו) וראיתי שהוא נהנה לעיתים להתחפש בדברים שלה - זה משעשע אותו.. אבל אותי זה מטריד. זה אומנם קורה לעיתים רחוקות והוא גם מתחפש לדברים של בנים, אבל השאלה האם כל הדברים הללו ביחד, בגיל הזה, לא מעידים משהו על נטייה מינית עתידית? תודה מראש - אמא מודאגת

שלום לך, הנבואה ניתנה לשוטים ויהיה זה חסר אחריות מקצועית לחזות את נטייתו המינית של בנך בעתיד. עם זאת, התופעות שתיארת מופיעות בשכיחות רבה הרבה יותר גדולה בזיכרונותיהם של הומוסקסואלים בוגרים מאשר של הטרוסקסואלים בוגרים וזאת גם מניסיון קליני וגם כפי שעולה ממחקרים שיטתיים יותר. מתיאורייך עולה בהחלט תמונה אופטימית באשר להתפתחותו של בנך הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה חברתית. לדעתי, יש להתמקד בפיתוח וטיפוח הצדדים החיוביים שבו ובקבלה ואהבה ללא תנאי (מה שאת בוודאי עושה בכל מקרה), אשר במידה ואכן יגדל להיות הומוסקסואל, יוכל לחוות את ביתו ומשפחתו כחוף מבטחים להתמודדות שצפויה לו. בשום אופן לא הייתי מציע לנסות "לחזק" את "גבריותו". מניסיוננו הדבר יוצר לחצים מיותרים ומונע מהילד להשתמש בבית כמקור לתמיכה, משום שהוא מרגיש שהוא מאכזב את הוריו. בזהירות רבה מאוד הייתי מציע לך כן להיערך רגשית לאפשרות שבנך יתפתח להיות הומוסקסואל ולזכור שבימינו החברה פתוחה יותר, הגבולות בין גבריות ונשיות גמישים יותר וסביר מאוד להניח שעד שבנך יגדל, המצב יילך וישתפר עוד יותר מבחינה זו. חשוב לציין שאין כל דרך לכם כהורים למנוע או לשנות את הנטייה המינית אך כן חשוב לשמש לילד מקור תמיכה. המלצתי לך היא לנסות להירגע, אולי אפילו בעזרת איש מקצוע, לקחת צעד אחד אחורה ולנסות לעמוד מן הצד. כאמור, מתיאורייך מצטיירת תמונה אופטימית לגבי התפתחותו של ילדך ללא קשר לנטייתו המינית בעתיד. התערבות-יתר בתהליך ההתפתחות הטבעי עלולה ליצור קשיים מיותרים בעתיד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ראשית, תודה על התגובה. לצערי אני יושבת מול המחשב ובוכה. מה להערכתך הסיכוי שהוא אכן יהיה הומו? האם יש תקווה שבכל זאת יגדל להיות סטרייט?

שלום, בתי בת ה-3 תמיד העדיפה את חברתם של בנים. היא ילדה אנרגטית מאוד וחברותית. בגן יש לה רק חברה טובה אחת שהיא מסכימה לשחק איתה. מכל שאר הבנות, ה"נשיות" יותר, היא מתעלמת. הבעיה היא, שחלק מהבנים, ה"גבריים" והגדולים בגן, לא כל כך רוצים לשחק איתה. לאחרונה היא אומרת שהיא לא אוהבת בנות, ורוצה לשחק רק עם הבנים. היא גם מדברת לפעמים בלשון זכר, כשהיא חושבת שהיא לבד, ושרה שירים בלשון זכר (למשל אני שוטף ידיים...). גם הלבוש שלה- לא רוצה ללבוש שמלות, חצאיות, סיכות, רוצה רק תספורת קצרה, וגינוניה אינם "נשיים". מבחינת משחק, מעולם לא שיחקה עם בובות, אך גם לא במשחקים של בנים- משחקי מלחמה, מכוניות וכד'. בבית משחקת במשחקים "טיפוליים"- להשכיב את הדובי או התינוק לישון, מורחת לי ולעצמה אודם ולק, ומגדירה את עצמה כילדה (כשאני שואלת אותה). יש לי אחות, כיום בת 25, לסבית, שהתנהגותה כילדה מזכירה לי אותה מאוד, אם כי בצורה יותר קיצונית (האם יש קשר?) השאלות שלי: 1. מה זה אומר על התפתחותה החברתית? ברור לי שבאיזשהו שלב יפחת מאוד מספר הבנים שיסכימו לשחק איתה, ואני לא רוצה שתהיה בודדה. 2. מה זה אומר לגבי גיבוש הזהות שלה? האם הזהות הפנימית שלה מוגדרת לאיזשהו צד? האם זה אומר משהו לגבי נטיותיה המיניות בעתיד? תודה רבה

שלום רב ל"אורחת", התרשמתי מדאגתך לבתך ובמיוחד לעתידה החברתי ולזהותה המינית, הגם שהיא רק בת שלוש. אכן, "סוף מעשה במחשבה תחילה" וטוב לשים לב למתרחש עם ילדינו, גם אם הם צעירים ועדיין צפויים להתרחש שינויים גדולים בחייהם, בכל הקשור לנושאים שהעלית, כמו גם לגבי נושאים נוספים. מתיאור בתך, כפי שכתבת, ניתן להתרשם, שהיא ילדה חברותית, פעילה ושמחה. על כן, איני רואה כרגע מקום לדאגה באשר לעתידה החברתי. אם יש לה יכולת בסיסית לקשור קשר טוב עם סביבתה החברתית, בוודאי תמיד תמצא חברים או חברות ללא קשר דווקא למינם או עיסוקיהם. באשר לזהות, אכן זה מוקדם מידי, בכדי לקבוע מה תהא נטייתה המינית. קשה לי גם להתייחס באופן ספציפי אליה, היות שאורח החיים שלכם ובעיקר הדמויות המשמעותיות הקשורות אליכן- אינו ידוע לי כלל. לא הזכרת גם דמות גברית כלשהי הקשורה אליכן. זה, אגב, לא חייב להיות אב, אלא גם אנשים אחרים כמו: סבא, דוד או חבר קרוב וכיו"ב. גיבוש הזהות מורכב גם מהתקשרות והזדהות עם דמויות מן המין השני. זאת בנוסף על "התקופה האדיפלית" שעובר הילד או הילדה. לתקופה זו יש לה משמעות חשובה בהתפתחות הזהות המינית. מאחר, שבה מחפשים את קרבת בן המין השני, תוך חרדה וחשש מתגובת ההורה מאותו המין. תודות לחרדה זו נוצרת בסופו של דבר ההזדהות עם ההורה בן מינו של הילד. זה על כל פנים ההסבר של פרויד לעניין התפתחות הזהות המינית. כיום, מנסים להבין את הזהות גם בהתייחסות להיבטים נוספים, כשהויכוח הקיים הוא בין השפעת הסביבה על הזהות או השפעת נטייה ביולוגית מולדת. טרם נמצאה הוכחה לגישה הדוגלת בהיבט הביולוגי, אך מי יודע, יתכן ועוד תימצא הוכחה לכך. מכל מקום, בתך טרם הגיעה לשלבים של "התקופה האדיפלית" ועוד דרך ארוכה לפניה בטרם ניתן לקבוע את זהותה ונטייתה המינית. מאחר שאת חוששת, הייתי פונה להתייעצות באשר למה שמטריד אותך בהתנהגותה. במסגרת כזו, יתאפשר גם לברר מה מביא להתנהגויות שנראות לך יוצאות דופן. האם זו רק הרגישות שלך, בגלל הדמיון לאחותך, או שמא זה יוצא דופן במסגרת החברתית שבה היא נמצאת והיותה שונה היא עובדה אמיתית ובולטת. אגב, דווקא על כך,תוכלי לקבל מידע מן הגננת המכירה אותה היטב בסביבתה החברתית. בנוסף, בהתייעצות, תוכלי להבין גם אילו מן הדמויות המשמעותיות במשפחה או במסגרת הקרובה לה ביותר, הינן מושא להתנהגות של חיקוי שהיא מבצעת, דווקא מתוך קשר חיובי קרוב לאותה דמות. זכרי, החיקוי עדיין אינו מעיד על הזהות העתידית. כמו כן, יש לצפות שבייעוץ תוכלי לקבל גם הדרכה ואולי לשנות או להשפיע על דברים מסוימים, שיהלמו יותר גם את ציפיותיך וגם את טובתה של הילדה. אשמח לשמוע ממך אם פנית לייעוץ וכיצד התפתחו הדברים. בברכה, דליה גלבוע

אני יליד התנועה הקיבוצית, בן 23 כיום, ונמצא בתהליכים של יציאה מהארון. מעבר לקושי הבסיסי שבדבר גיליתי לא מזמן שאני מרגיש רגשות חזקים מאוד כלפי מישהו בגילי שהכרתי דרך הצ'ט. רגשות אלו לא זרים לי. נדמה לי שאני יודע לזהות התאהבות כשזו קוראת לי, אבל אני חדש מאוד בעולם הזה וההיכרות הראשונית שלי איתו הראתה לי שברובה, הקהילה ההומוסקסואלית מייחסת מעט מאוד חשיבות לזוגיות, ומתמקדת יותר במפגשים מיניים מזדמנים ולא יותר. כרדע אני במצב שבו אני לא מפסיק לחשוב עליו, מתגעגע אליו ורוצה להיות איתו, למרות שברור לי שהוא עצמו לא מחפש זוגיות. מה עלי לעשות? אני יודע שאני נמשך לגברים, אבל לא מעוניין להיות עם אף אחד אחר חוץ ממנו... האם זו סוג של אובססיה? או שבגלל שאני חדש לקהילה הזו אני מבלבל בין רגשות? אשמח לתשובתך המהירה, עמית.

שלום עמית, אתה מתאר התמודדות לא פשוטה עם שלושה דברים בבת אחת: א. יציאה מהארון והתמודדות עם החברה הסטרייטית. ב. "הלם תרבותי" מהקהילה ההומוסקסואלית שאותה אתה חווה כ"שוק בשר" ובוודאי שלא כמקור תמיכה בשלב זה. ג. התמודדות עם התאהבות (בהחלט לא אובססיה!) עם מישהו שאומר שהוא מעוניין רק ביחסי מין. החלק המציאותי ביותר בדבריך הוא שאכן קשרים בין גברים הומוסקסואלים רבים מתחילים ונגמרים במין, אך חלק מהם מתחיל במין ונגמר בקשר זוגי לכל דבר. זהו אכן תהליך שונה מתהליך החיזור המקובל בין גבר לאישה, אך יחסי מין הם בהחלט דרך להכיר את האדם, את יכולת הנתינה שלו, את הרגש המעורב ביחסי המין בצורה שמהווה אומדן אותנטי יותר משיחה לפעמים לגבי סיכויי ההצלחה של קשר כוללני יותר. גם הצהרתו החד-משמעית של הבחור שהוא מעוניין רק בסקס יכולה להשתנות במהלך הכרות שתכלול גם יחסי מין, אם כי אל לך לבנות יותר מדיי על כך ובכלל בדייטים מסוג זה, כשעוד לא ראית את האדם, מוטב לשמור על ציפיות נמוכות ולהיות מופתע לטובה מאשר לבנות מגדלים פורחים באוויר. זכור גם שהכרת את הבחור דרך צ'אט, אשר בתוך כל המדיומים הווירטואליים, שכולם אכן מדגישים מיניות, זה האמצעי הבוטה ביותר מבחינה מינית (יחסית לפרופיל באתר הכרויות, נניח). המלצתי לך להרחיב את מעגל ההכרויות שלך באופן שיכללו הכרות עם בחורים, כולל אישיותם ולא רק מיניותם. הזדמנות טובה לכך היא הפעילות המבורכת והמקצועית של ארגון הנוער הגאה, שלמרות שמו מסייע גם לבחורים בגילך (קיימת קבוצת תמיכה חברתית גם לבני גילך). בנוסף, יש אפשרות להיעזר גם דרך אתר האינטרנט בדרכים רבות ובהדרגה: www.igy.co.il . אם אתה סטודנט באחת האוניברסיטאות או בטכניון, במקרה, הזדמנות נוספת היא התא הגאה שפועל כמעט בכולן. פרטים על כך תמצא באזור הקישורים באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה. היתרון הוא שתכיר בחורים במצבך ותיעזר בניסיונם, תוכל להכיר רבדים שונים באישיותם ובהתנהגותם פרט למיניות שלהם והמסגרת אף תספק לך תמיכה רבה ביציאה מהארון. למשל, כשמדובר בתא סטודנטים גאה החיים הסטודנטיאליים מחברים בין האנשים בנוסף לנטייה המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ליאן, בשבועות האחרונים דר' גלבוע ואנוכי חילקנו בינינו את העבודה אחרת: היא עונה לפניות טראנסג'נדרים ולסביות ואני לפניות הומוסקואלים וביסקסואלים גברים. העברתי את שאלתך ל-דר' גלבוע מייד עם קבלתה. היא עונה קצת יותר לאט ממני, כי היא נמצאת פחות זמן ליד המחשב. היא תענה לך תוך 72 שעות לכל היותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב ליאן, הקשר שבין מטפל למטופל בתהליך הפסיכותרפיה הוא מאד מורכב ורגיש. מטבע הדברים שהמטופל חש בקשר מיוחד כלפי המטפל, כאדם שבו הוא שם את כל אמונו, פותח את ליבו בפניו ומצפה שהוא זה שיביא לשינוי, הקלה ושיפור במצבו. על כן, אין זה מפליא כלל, שפיתחת כלפי המטפלת שלך תלות רגשית עזה, כפי שאכן תיארת. מכאן גם בא הצורך מצידך לקשר האינטנסיבי, שגלש מעבר לשעות הטיפול (כך, מכל מקום ניתן להבין מדבריך). יש להניח שהצורך הזה עובד בשיחות עם המטפלת. חשוב שעיבוד כזה ייעשה, כך שניתן יהא ללמוד ממנו על הקשר שלך גם עם דמויות משמעותיות אחרות בחייך, ולא יישאר רק ברמה הקונקרטית, דהיינו בתלות שפיתחת כלפי המטפלת שלך. גם התחושה של ניתוק וריחוק, שאת מתארת בשלב מאוחר יותר בטיפול , יכולה להיות משמעותית בקשר הטיפולי ויש מקום לעבדה, להבין וללמוד ממנה. האם את סבורה שאך מקרית היא העובדה שיחסך ורגשותיך למטפלת קבלו כיוון שונה לגמרי במהלך הטיפול? שהרי בתחילה חשת תלות רגשית במטפלת ולאחר מכן הדברים השתנו וחשת ריחוק והצורך בקשר עמה פחת. יש להאמין, שהדברים קשורים זה בזה ובדיוק על כך צריך להתמקד בטיפול: להבין את הדברים ומקורם, לעבדם ולהגיע לשינוי או לשיפור המצב הרגשי וההתנהגותי. חשוב לזכור כי, הקשר הרגשי של המטופל/ת למטפל/ת אינו דבר סתמי, שיש לפעול לפיו ולהגיב לו רק באופן קונקרטי, אלא הרבה מעבר לכך. זהו למעשה לב ליבו של הטיפול הפסיכו תרפויטי ועימו ניתן לעבוד ולהתקדם בתהליך הטיפולי. אלא, שאת מעלה שאלה נוספת שמתייחסת לקשר מצד המטפלת אליך. לשאלה זו ניתן רק להתייחס בתוך הטיפול עצמו, שכן כל דבר אחר, יהא מצידי בגדר השערה בלבד. חשוב ביותר שתדברי על כך עם המטפלת, ואף תביאי בפניה בכנות את הרגשתך ואת מחשבותיך על הדבר, כך שיתאפשר לכן, לנסות להבין מהו המקור להרגשות הללו . לפי תחושתך- המטפלת מגלה תלות רגשית בך ומחפשת קשר יותר אינטנסיבי. האם באמת כך הם פני הדברים? מבלי שדברת עליהם עם המטפלת וקבלת את תגובתה והאופן שבו היא רואה את הקשר, לא תוכלי לקבל מענה. אני ממליצה לך לעשות זאת בהקדם. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום דוקטור, בני בן תשע מתנהג לפעמים בצורה עדינה משהו בדיבור שלו נראה לי עדין וגם בהתנהגות עצמה.הוא גם ילד רגיש. מצד שני הוא מתנהג כמו שבנים צריכים להתנהג, כלומר, כדורגל, חוג קראטה, משחקים וצעצועים של בנים וכו'. השבוע הוא סיפר לאישתי שהוא אוהב זמר צעיר מסויים ששר שירי ילדים והוא מעריץ אותו והוא גם אוהב אותו כי הוא יפה, וכי יש לו פנים יפות. השאלה שלי היא האם הוא מבין בגילו מה שהוא אומר (את המשמעות), והאם זה מראה על התפתחות בכיוון מסויים בנוגע להעדפות המיניות שלו בעתיד, אם אני מוסיף לזה את העדינות והרגישות שבו? בנוסף, לפני זמן לא רב הוא סיפר לי שלעגו לו בכיתה וכינו אותו הומו. הוא לא בדיוק ידע מה זה אבל הבנתי ממנו, שכך הוא הבין, שהומו זה "אחד שנצמד לבנים", ובתגובה הוא טיפה התחיל להתרחק מקבוצת הבנים. בסה"כ הוא מאוד מקובל בכיתה , ודווקה אלה שלעגו לו הם חבריו הטובים. לכן אני לא נלחצתי מהמקרה ולמען האמת, גם הילד לא נלחץ או התרגש. איך וכיצד לנהוג? מה לעשות ולהסביר לילד? האם כול הסימנים הללו מצביעים על משהו או חשד מסוים? האם בגיל כזה גם אמורים להתאהב בבנות? או בבנים... אודה לתשובתך,

שלום זאביק, לפי תיאוריך, בנך מתפתח בצורה תקינה לחלוטין, אם כי אין דרך לנבא כעת את הכיוון המיני. הוא נמצא בגיל שבו יש חשיבות רבה להשתלבות בקבוצת בני גילו ומינו והוא אכן משתלב יפה חברתית עם בנים אחרים, יש לו חברים, הוא מקובל חברתית, ההבנה שלו את המילה "הומו" דווקא אינה רומזת על התפתחות עתידית כהומוסקסואל, משום שהומוסקסואלים בוגרים מדווחים על כך שהם ידעו שהם הומוסקסואלים כבר מגיל חמש. נשמע לי שהתפיסה שלך את תפקידי המגדר נוקשה במקצת ("בנים צריכים לשחק כדורגל") ושייכת קצת לדור אחר. גם אם הוא היה מתאהב בבת (מאוד נדיר בגיל הזה) לא היה בכך כדי להבטיח שיהיה הטרוסקסואל כשיגדל. בשורה התחתונה, חשוב מאוד שקודם כל אתה תירגע כי אתה נשמע מודאג. ההתפתחות של בנך תקינה לחלוטין ובין אם יתפתח להיות הומוסקסואל או הטרוסקסואל נשמע שמבחינה פסיכולוגית הוא בדרך הנכונה. חשוב לציין שאין לך כל דרך למנוע את התפתחותו כהומוסקסואל ולהבטיח את התפתחותו כהטרוסקסואל ומה שחשוב הוא שתקבל אותו כמו שהוא. הדבר חשוב מאוד לאושרו הן בהווה והן בעתיד. הנח לו ותן לו לגדול. יש לו חברים וזה מעיד על התפתחות תקינה ובריאה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האמת שהשארתי הודעה בפורום של הורים וילדים, אבל לאחר שראיתי את תשובתך, חשבתי לשאול אותך גם. מדובר בחייל חמוד נאה גבוה בן 20 שיש לו קול גבוה ונשי, הוא לא טיפוס ספורטיבי, מין חנון, אוהב להיות במחיצת נשים ולדבר איתן.לפי הכרותי אותו הוא מת לצאת עם בחורה, הוא מתעניין בנשים, אבל לא הולך לו איתן הן חושבות שהוא הומו וזו בעייה שרודפת אותו בצבא. הוא מאוד מושפל ומרגיש דחוי. הוא מנסה לעבות את קולו והולך למכון ספורט למרות שהוא שונא את זה, הוא רוצה להראות יותר גברי. איך אפשר לעזור לו?האם החברה מסביבו יכולה לדחוף אותו להיות הומו?האם יש בסיס לחששי? הוא כ"כ מיואש מנשים וזוגיות. הבעייה שלו מאוד מאוד נוגעת לליבי. תודה.

דר' שלום ראשית כול תודה רבה על תשובתך ואני חייב להודות כי תשובותיך מנוסחות בצורה יפה, מקצועית ורהוטה ועל כך תבורך. לגופו של עניין,לא שאני חושב שבנים חייבים לשחק רק כדורגל, התכוונתי בפנייתי לומר כי בני מתעסק בדברים הקשורים למגדר שלו כלומר, כדורגל, קראטה, צעצועי בנים וכו. למעשה מלבד עדינותו ורגישותו ומה שתיארתי בנוגע להערצת הזמר,ושכינו אותו הומו בבית הספר, הכול בהתאם למגדר אליו הוא שייך. רק שהדברים שהעליתי מצטרפים אחד לשני והעלו בי חשד מסויים. שאלה נוספת שלי היא כיצד הומואים מתבגרים דיווחו על כך שידעו מגיל חמש על היותם הומואים? האם זה לא גיל קטן מדי? מה לדעתך יכול להרגיש ולדעת, וגם לדווח ילד בן חמש בנוגע להיותו הומו אם יכל לדווח על כך? על איזה "שונות" הוא היה מדווח לדעתך אשמח לתשובתך

גידי שלום. אני מאוהבת בבחור שהוא הומו . הומו מוצהר . מאוהבת בטירוף. מחשבות כל היום .. מה עושים ?.. איך יוצאים מהתסבוכת הבלתי אפשרית למימוש?

שלום אור, התאהבות של בחורה סטרייטית בגבר הומוסקסואל היא מקרה פרטי של כמיהה אחר הבלתי מושג והבלתי אפשרי. יש נשים המתאהבות באופן סדרתי בגברים נשואים, למשל, וגם גברים המתאהבים בנשים נשואות וכד'. כפי שתוכלי לקרוא במאמרים הבאים, הכמיהה אל הבלתי מושג היא מכשול רציני לקשר: http://www.giditherapy.co.il/?p=248 http://www.giditherapy.co.il/?p=168 המלצתי לך היא לבחון את מערכות היחסים שהיו לך עד כה עם גברים ולבדוק האם מדובר במשיכה כללית יותר אחרי הבלתי מושג, אחרי גברים שלא היו מעוניינים בך, ובמיוחד - האם במקביל דחית מעלייך גברים שכן היו מעוניינים בך. אם מדובר במגמה עקבית, המלצתי לך לפנות לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר גידי יקר, תודה רבה על תשובתך .. אבל משמעותי יהיה להוסיף שאני לא סטרייטית . אני אישה של גבר אחד. אחרי שנים של זוגיות עם גבר אחד וילד ממנו , נפרדנו , אני מאוהבת בגבר ששמעתי שהוא הומו!!!! ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש . וזה בלתי אפשרי הרי לנהל איתו מערכת יחסים שווה . מה עושים ד"ר גידי ? אשמח לשמוע אותך.

אנסה לעשות את זה קצר על אף שהנושא מורכב (אני בטיפול אצל פסיכולוגית שלא בהכרח בקיאה בנושא הלהטבי). הייתי מגדיר עצמי כ MIXED GENDER - אני תופס את עצמי כגבר "סטרייט" ביום יום - ובהתאם לזה אני נמשך אירוטית -רומנטית לנשים בלבד. במיטה אני אישה סטרייטית - שנמשכת לגברים בלבד. ההפרדה מאוד ברורה ומוחלטת בין רומנטיקה למיניות. שבראשון אני *רק* לנשים . בשני אני *רק* לגברים. בשני המקרים תיהיה זו התפשרות מצידי לבחור רק צד אחד. 1.האם ידוע על אנשים כאלו? יש לאנשים המתארים תופעה כזו טרמינולוגיה? 2. שאפתי היא לקחת הורמונים ולנשות את הגוף מעט, בו בזמן שאני חי עם בחורה. האם יש סיכוי למצוא בחורות שנמשכות/רוצות בנים נשיים עם גוף נשי מעט (שדיים קטנים) אשמח לדעתך בעיניין :) נ"ב: עלי לציין שאיני מתחבר להגדרה של הומו (כי במיניות אני לא גבר עם גבר . ואיני מתחבר להגדרה של טרנסקסואלית כי ברומנטיקה אני גבר סטרייט)

שלום גיל, ההפרדה שאתה מתאר היא, בין היתר, הפרדה בין מין ורגש, נושא שהפסיכולוגית שלך מתמצאת בו, גם אם כדבריך היא אינה מצויה בנושא הלהטב"י (ואגב, אני רוצה להאמין שיותר ויותר פסיכולוגים מתמצאים יותר ויותר גם בנושא הלהטב"י). לפי תיאוריך, אם הבנתי נכון, אתה נמשך רגשית לנשים, אך מבחינה מינית מעורר מהרעיון שיטפלו בך כאילו היית אישה. ישנם בהחלט גברים ונשים שמחליפים את תפקידי המגדר המקובלים ביחסי מין. לא נראה לי שמתן הורמונים נשיים תעזור לך ואולי באמת תחבל באטרקטיביות שלך בעיני נשים. לדעתי, הטיפול צריך להיות פסיכולוגי לכל דבר, שמטרתו להגיע לאינטגרציה טובה יותר בין החלקים הגבריים והנשיים שבך (חלקים שאגב, קיימים בכולנו). ואולם, הנושא חייב להידון במסגרת הטיפול שלך, שבו הפסיכולוגית יכולה לשים את הדברים בהקשר הספציפי שלך, בהכירה היבטים מרכזיים אחרים באישיותך ובחייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

בני שיתף אותי בעבודה שהוא מבולבל לגבי הזהות המינית שלו , ברצוני להציע לו לפנות לפסחכולוג אך אני מתלבטת האם להפנות אותו לפסיכולוג גיי פרנדלי או רגיל החשש שלי שפסיכולוג גיי ינסה אולי להטות את הכףלכיוון כשבעצם הילד עדיין מתלבט מה דעתך?

הבן בן 24 היו לומערכות יחסים עם נשים בעבר

הבן בן 24 והיו לו בעבר מערכות יחסים עם נשים

שלום אניבת 28 והתאהבתי בבחור אהבה מאוד חזקה הוא נותן לי מסר כפול מצד אחד אומר שלא מעונין בקשר מצד שני מחזר מחמיא משחקיי אגו וכל... לאחרונה בדרך לא דרך גיליתי שהוא הומו מה זה אומר עלי שהתאהבתי בהומו ?אני לא מליחה להפסיק לחשוב איך זה קרה לי ועל מה אני צריכה לשים לב לעצמי שזה לא יקרה לי שוב ואיך להפסיק לאהוב אותו הוא לא יוצא לי מהראש

שלום אורית, אינני חושב שאת צריכה לחפש את הסיבה בתוך עצמך, ובוודאי שלא להלקות את עצמך. הבחור לא גילה לך שהוא הומו ולכן לא הייתה לך סיבה לחשוד בכך, במיוחד לאור חיזוריו. ייתכן שבניגוד לבחורים סטרייטים רבים, קל לו יותר לבטא רגשות וזה אחד הדברים ששבו את ליבך. החלק שכן מדאיג הוא שהיית מוכנה לצאת עם בחור (ולא משנה מה נטיותיו המיניות) שמכריז על כך שאינו מעוניין בקשר איתך ועוד כשאת מאוהבת בו. זה כן נראה לי דבר שפוגע קשות בדימוי העצמי שלך ובעיקר בדימוי הנשיי שלך ומצדיק לחתוך את הקשר בעודו באיבו. העובדה שהבחור הסתיר את משיכתו לגברים והוליך אותך שולל אינה קשורה לעניין ואינה בתחום אחריותך, אך הנכונות להמשיך בקשר עם מי שאינו מעוניין בכך נראית לי מצדיקה ייעוץ. כמובן, אילו היה מדובר בעניין מיני הדדי ותו לא, אין בכך בעיה פסיכולוגית, אך במקרה המתואר התאהבת בבחור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני מעדיפה נשים באופן מובהק, יש לי משיכה לגברים אבל קשה לי איתם מבחינות רבות, בעיקר מנטלית ורגשית. קשה לי לאחרונה למצוא בחורה, ובכלל קשה, מכל מיני סיבות. חשבתי להתפשר ולחזור לגברים, אבל זה נראה לי כמו שקר, כי למרות המשיכה, עדיין, משיכה זה לא הכל, צריך גם רגש. האם נשמע סביר שאחזור לגברים במידה ולא אמצא סופית את האחת? אני יודעת שהשאלה קצת תמוהה.

שלום רב, בשאלתך את מעלה את האפשרות, שאת עדיין אינך לגמרי מגובשת באשר לזהותך המינית ולבחירת האובייקט המיני המתאים לך. אולם, יחד עם כך, את מציינת שאת נמשכת לגברים. זה אומר, שיתכן שאת הטרוסקסואלית, אלא שקיימים אצלך קשיים רגשיים בקשר עם גברים, אולי עקב התנסויות "רגשיות ומנטליות" - בלשונך, מן העבר. יתכן שמדובר בכעסים או פחדים הקשורים לדמויות גבריות משמעותיות בחייך, המקשים עליך ומפריעיםי לך ליצור קשר חיובי ומספק עם גברים בכלל. חבל, שלא לברר את המקור לקשיים, שיש לך עם גברים, בטרם את מוותרת על משיכתך אליהם ועל זהותך כאשה הטרוסקסואלית. מאחר שטיפול נפשי אמור לא רק לסייע בהבנת מקור הקשיים אלא גם לעזור למצוא דרכים לשנותם ולהגיע לאפשרויות אחרות המתאימות לאדם, הייתי ממליצה לך על פנייה לעזרה כדי להתמודד עם הקשיים שאת חשה בקשרים עימם. זאת בטרם תחפשי פתרונות אחרים, כגון אלה שציינת בשאלתך. בטיפול נפשי תוכלי גם לברר לעצמך את שאלת זהותך המינית אשר אינך לגמרי בטוחה לגביה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שאלתי היא האם יש דרך כלשהי לקחת ביציות מאישה אחת ולהפרות אישה שנייה (בעזרת תרומת זרע או בן אדם ספציפי) על מנת שהשנייה תיכנס להיריון ותלד ילד של שתי האימהות ביחד בזוגיות לסבית? אם זה משנה, לזאת שרוצה להיות בהיריון יש כבר ילדים.

שלום רב, מן השאלה עולה התחושה והרצון להיות בשותפות של ממש (כלומר באופן ביולוגי) באמהות של שתיכן. הדרך היחידה לממש זאת, היא באמצעות פונדקאות. זו אכן ההצעה המופיעה בשאלה: לקחת ביצית של אשה אחת, להפרותה באמצעות זרע ולהחדירה לרחם של אשה אחרת, דהיינו פונדקאית, שברחמה יתפתח העובר. אכן, הדבר אפשרי באופן עקרוני. אלא, היות שמדובר בפונדקאות, יש להכיר את חוק הפונדקאות בארצנו אשר יש בו מגבלות מסוימות בביצוע התהליך. החוק אינו מאפשר אישור התהליך למי שאינם בני זוג משני המינים. כמו כן, החוק נועד לאפשר לאישה שאין באפשרותה להרות, לזכות בילד שנוצר מן הביצית שלה (שהופרתה על ידי זרע של בן זוגה). אשר גדל והתפתח ברחמה של אשה אחרת, קרי: הפונדקאית. זו האחרונה מתחייבת מראש לוותר עליו למען האשה שממנה נלקחה הביצית. להבנתי, אין כוונתך לתהליך כזה, שהרי הרצון המובע בשאלתך מתייחס לכך שתהיינה שתי אמהות ביולוגיות לילד, על מנת להפוך את תהליך גידולו לשותפות שוויונית של שתי הנשים. ניתן לסכם ולהשיב על שאלתך כך: באופן עקרוני הדבר אפשרי, אך מימושו בישראל הינו בלתי אפשרי. אני רק יכולה לציין שמוכרות לי משפחות אחדות של זוגות נשים המגדלות ילדים בשותפות אמיתית, כאשר רק אחת מן השתיים היא האם הביולוגית, שהופרתה על ידי זרע בתרומה אנונימית או מוכרת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אני מאוד מודה לך על תשובתך המפורטת. לצערי, לא הצלחתי למצוא מידע רלוונטי באינטרנט. שאלת המשך ברשותך. בת זוגתי עברה לפני כשנתיים 3 הזרעות ללא הצלחה. האם על סמך זה ניתן לבקש אישור להפריה בגוף שלי? ובכלל: האם יש לך אפשרות להפנות אותי למקום שנוכל לקבל בו את המידע הממצה? הנושא רגיש מדי ולא כל כך נוח לנו לפנות לכל אחד... תודה שוב על העזרה והתגובות!!!!!

שלום, קראתי דברים רבים בפורום ובאתר שעזרו לי להבין כי הנני מוגדר כביסקסואל. אני נשוי וטוב לי. נישואי היו סיבה טובה לחדול ממפגשים מזדמנים של סקס עם גברים, לא שאני רואה בזה פסול, רק שזה לא יכול לבוא בד בבד עם מערכת היחסים שאני מנהל בבית. יחד עם זאת איני מצליח להמנע מאתרי פורנו וצ'אטים של גייז. איני מגדיר את עצמי הומו היות ואני נמשך לנשים ואילו לאקט מיני גברי בלבד! האם ניתן בצורה כלשהיא להנמיך את הדחפים הפנימיים שמביאים אותי לכדי פינטוז על מין עם בני מיני, יש תקופות שזה מגיע לכדי אובססיה של התעסקות חסרת מנוחה. אציין כי היו תקופות ארוכות שלא התעסקתי בנושא מתוך תהליך "גמילה" עצמי , אך איכשהו תמיד אני מוצא את עצמי שוב ושוב באותו מצב של בירבור ואי שקט. תודה מראש,

שלום עמית, אני חושש שניסיונותיך להילחם במשיכתך המינית לגברים רק מחזקת אותה ומתסכלת אותך. ככל שתהייה מתוסכל יותר, הדבר גם עלול להשפיע לרעה על מערכת היחסים שלך עם אשתך באופן כללי. אני מבין שקשר רגשי וזוגי נוח לך יותר עם אישה וזה בסדר גמור. אין דרך לדכא את המשיכה לבני מינך וכפי שאתה רואה מניסיונך האישי, ניסיונות לפעול בכיוון זה רק מגבירים אותה. מימוש משיכתך לגברים הלכה למעשה מערב גם עניין מוסרי, שאינני יכול להתייחס אליו במסגרת פורום זה. אני רק יכול להמליץ לך באופן כללי למצוא את הסידור המתאים לך אישית לממש, ולו באופן חלקי מאוד, את משיכתך לגברים, דווקא לטובת יחסיך עם אשתך. לפי תיאוריך, הריגוש עם גבר הוא מיני בלבד, כך שאינני רואה סכנה ממשית לכך שהוא יאיים על הקשר הרגשי-זוגי שלך עם אשתך. אם אוננות מול סרטי פורנו של גייז מרגיעה את הצורך, הרי זה פתרון שאף אינו מערב קשר פיזי עם גבר. אני בהחלט הייתי ממליץ לך לתת איזה שהוא ביטוי למשיכתך לגברים, כי מלחמה בה רק עלולה לפגוע ביחסיך עם אשתך. זכור כי גם סטרייטים למהדרין אינם מפסיקים להימשך לנשים אחרות לאחר נישואיהם - וצורת ההתמודדות שלהם עם משיכה זו שונה מאדם לאדם. כמה שיחות ייעוץ יכולות בהחלט גם הן לעזור לך למצוא את האיזון בין שתי המשיכות, אפילו בצורה התנהגותית מובנית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך קראתי את מה שכתבת ואני מזדהה עם כול מילה שלך כי אני במצב דומה לשלך. אם בא לך להחליף דעות כתוב אלי [email protected]

מבקשת את עזרתך בקבלת טלפון ליועץ/פסיכולוג/מטפל שאוכל לפנות אליו לקבל עזרה מול 3 ילדיי אשר אביהם עזב את הבית לפני שנה וחצי מאחר וגילה שהוא הומו ועד כה לא שיתפנו את הילדים ומעטים מסביבנו יודעים. לאחרונה גיליתי שמסביבנו כולם מדברים על הנושא ואני חרדה שהסיפור יגיע לילדים. עד כה שיתפתי פעולה עם בעלי שחי בהכחשה ולא מוכן לחשוף את הסיפור. (גם אני נאלצתי לגלות הכל לבד) בעלי לא מוכן לשתף איתי פעולה בשום פנים ואופן ואף אמר שאם אגיד משהו לילדים, הוא יכחיש. אני אובדת עצות ומרגישה שחייבת להתייעץ עם משהו מהתחום. תודה

שלום שרון, בני כמה הילדים? מי מהם בנים ומי בנות? האם כולם גדלים אצלך? מה הסדרי הראייה שהגעתם אליהם? מה יחסייך עם בעלך לשעבר פרט לנושא זה? איזה אבא הוא בעינייך? תשובות לשאלות אלו תעזורנה לי לעזור לך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר גידי שלום, תודה שחזרת אליי, יש לנו 2 בנות, בנות 18 וחצי ו-16 וחצי ובן בן 12. הוא עבר לגור בתא ואני נותרתי לגור בביתנו באיזור ירושלים. מערכת היחסים בתחילה הייתה קשה מאחר והוא לא חשף בפני את האמת ובמהלך ייעוץ זוגי ארוך הוא טען שהכל פנטזיות שלא מממש. הוא עזב באמירה שצריך זמן לעצמו כדי להחליט ובתחילה די נעלם לנו. אחרי מס' חודשים גיליתי שבעצם הוא היה הרבה שנים בקשר זוגי עם חבר משותף שלנו שהיה בן בית אצלנו ורק אז הוא מעט נפתח כלפי והפסיק להכחיש. הוא אבא נהדר והילדים מתים עליו וקשורים אליו מאוד. והיה בעל נהדר והיו לנו חיים מאוד מאושרים עם המון המון אהבה עד לרגע שגיליתי והתחלתי לפתוח בפניו את הנושא. כיום הוא יותר התקרב, גם אליי ובעיקר לילדים, הוא רואה אותם 3 פעמים בשבוע, אוכל איתנו כל ערב שישי ואנו מקיימים ביקורים משותפים בחיק המשפחה הקרובה. השארתי את דלת הבית פתוחה בפניו אך כל זה מתקיים כל עוד אני לא מעלה את הנושא ולא שואלת שאלות. החברות ביננו מתחילה לחזור במישורים מסוימים אך עד לנושא זה. אני מרגישה שמאוד קשה לו לדבר איתי ולשתףאותי אם כי היום אני מאוד מוכנה לזה נפשית והצלחתי להבין אותו, לקבל ואפילו למחול עם כל הקושי של הבגידה הקשה. נורא קשה לי עם זה שהוא עצמו נמצא במצב של הכחשה והסתרה מול המשפחה והעולם העסקי בו הוא חי. אצי בפנים ובתוך הבית ישנה שתיקה רועמת. הילדים לא הוציאו מילה על הפרידה מהיום שעזב ואין לי שמץ של מושג מה הם יודעים. סליחה על אורך הדברים.. שרון

שלום ד"ר אני רוצה לספר על תהליך שעברתי וביקורת על הפרימיטביות של הפסיכולוגיה\פסיכיאטריה בהבנת ההומוסקסואליות מגיל צעיר התעניינתי בבנות וכמובן האהבות שלי היו מאד חזקות וגם הסקס אבל עם כל המשיכה לבנות נפגעתי הרבה,אני בן אדם שנוטה לעבור ממצב של נשלט לשולט תלוי בבטחון העצמי, ובשלב מסויים התחלתי לצרוך פורנו בצורה כפייתית והתחלתי לראות דברים כמו טרנס או גייז שמשום מה לאט לאט משכו אותי הפורנו חשף גם צדדים חשוכים מאד שלא קשורים לנטייה באישיות שלי ראיתי פורנו קשה מאד כי זה גרם לי לגמירות חזקות יותר בכל מקרה רוצה לומר שרק הנטיה המינית שלי השתנתה לשני המינים אבל לא הרגשית שמתי לב שככל שאני צורך יותר פורנו כך גם הגמירה שלי עם החברה שלי מאוחרת יותר וקשה לי לגמור, הגעתי למצב שהנטיה המינית שלי השתנתה בגיל 24 איך זה אפשרי!? הפסקתי עם הפורנו וזה היה קשה מאד, הנטיה המינית שלי חזרה לעצמה בתוך ימים ספורים ועוד פעם הסקס נהיה מצויין וחזק אחרי חודש זה בהחלט נעשה הרבה יותר טוב כשהגעתי לפורומים להתייעץ הבנתי שיש הסכמה כמעט אצל כל הפסיכולוגים שמישהו שיש לו נטיה הפוכה הברירת מחדל היא שהוא הומוסקסואל לצערי, אחרי שיטוט באינטרנט אני רואה שהכמות של האנשים במצב שלי היא אדירה במיוחד בגלל שהפורנו נגיש כל כך היום והפסיכולוגיה לא עוזרת אבל השוני במשיכות בין האנשים מראה שכנראה זה תהליך שהוא בכלל פסיכולוגי ברמות שונות ולא גנטי עכשיו אני מנסה להבין למה כולם חושבים שנטיה מינית זה גנטי בזמן שאין הוכחות חותכות שזה גנטי. נראה כאילו הפסיכולוגים מפחדים לומר למישהו שהוא לא הומו בגלל הביקורת שיקבלו והריסת העתיד המקצועי אוקי אז אני מקבל את הטענה שהתוצאות של שינוי מיניות בשנות ה70 לא היו טובות כל כך אבל זה קרה לפני 40 שנה מדובר בהומואים מלידה לא כאלו שרכשו את הנטיה הרבה דברים השתנו גם הפורנו לא היה נגיש אז אני לא מבין למה אין טיפול פסיכולוגי לאנשים כמוני.

שלום אחד, מפנייתך ניכר שמצד אחד יש לך דחף מיני חזק מאוד ומצד שני תפיסה נוקשה מאוד לגבי מיניות האדם (ואולי גם לגבי נושאים אחרים). מציאת דרך המלך בין שתי נטיות אישיותיות אלו אינה משימה פשוטה ולעיתים אכן מערבת טיפול פסיכולוגי, לא במטרה לשנות את הנטייה המינית, אלא כדי להגמיש את התפיסה הנוקשה, כך שתאפשר מרחב פסיכולוגי ליותר מאפשרות מינית אחת: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בין אם משיכה לבני אותו מגדר מולדת ובין אם היא נרכשת, לא ניתן לחסלה. במקרים שבהם ישנה משיכה לנשים ולגברים, אדם יכול לקבל החלטה לממש רק את המשיכה לנשים במסגרת קשר זוגי קונבנציונאלי (אין חובה לממש את כל הפנטזיות, גם לא את אלו שנוצרו כתוצאה מצפייה בסרטי פורנו). האפשרות שהומוסקסואליות מתפתחת אך ורק כתוצאה מגורמים סביבתיים ולא גנטיים אין פירושה שהיא קלה יותר לשינוי. כחוקר אישיות, אני יכול להעיד שיש לנו עדויות מצטברות לכך שיותר ויותר תכונות אישיות (למשל, מוחצנות) טבועות ב-DNA שלנו ויחד עם זאת, ניתן לעזור לאנשים מופנמים לפתח קשרים חברתיים ולהתגבר על חרדה חברתית שלפעמים מקשה עליהם. לעומת זאת, ישנם גורמים סביבתיים בהתפתחות האדם (למשל, טראומה מינית בגיל צעיר, הגנת-יתר מצד ההורים ועוד ועוד), שלמרות היותם סביבתיים, ההתמודדות עם השלכותיהם בגיל מאוחר יותר אינה משימה פשוטה. כך שההתניה שאם מקור התופעה מולד הוא אינו ניתן לשינוי בשום אופן ואם המקור סביבתי הוא ניתן לשינוי בכל מקרה אינה נכונה בעיניי. בכל מקרה, בשורה התחתונה, כן הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להגמיש את מערכת הערכים, בעיקר אלה הקשורים למיניות, ולקבל בעצמך גם חלקים שאולי נתפסים בעיניך "נשיים" או לפחות על פי תפיסתך פוגעים בתדמיתך הגברית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אחד, אינני אומר שלסרטי פורנו אין כלל השפעה על המיניות, אך אנו מבדילים בין סיבות/גורמים סביבתיים שמתפתחים בגיל מוקדם מאוד בתוך המשפחה הגרעינית ובין "טריגרים" שעשויים לעורר שדים רדומים/מודחקים מרבצם בגיל מאוחר יותר (ואגב, גיל 24 אינו גיל מאוחר - אני מכיר לא מעט מקרים של גברים בני 40-50 שלא היו מודעים כלל למשיכתם לגברים ואכן בעידן האינטרנט וריבוי הגירויים "טריגרים" כאלה פרצו מכל עבר וגרמו לכך שנטיות רדומות ומודחקות פרצו אל התודעה, אך הן תמיד היו שם באופן מודחק). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הייתי רוצה להוסיף עוד משהו בעיניין הגנים, הוכח גם שיש אנשים עם נטיה טבועה בגנים לאלכוהוליזם אבל אם הם מתרחקים משתיה הם בסדר, אולי יש אנשים שיש להם נטיה להומוסקסואליות, אבל כל עוד לא יגרו את המקום הזה הם יהיו בסדר גמור

אומנם זה לא קשור לפורום, אם זאת חשבתי בכול זאת לשאול: האם יש ספר או מחקר פסיכולוגי שאתה גידי יכול להמליץ לי לקרוא בנושא השלכות ברית מילה?

שלום דורון, כיום הדעה הרפואית הרווחת היא שהיתרונות של ברית המילה עולים לאין ערוך על החסרונות שלה וזאת ללא כל קשר לעניין הדתי (בארה"ב ברית מילה שלא על רקע דתי היא הנורמה). דווקא כן בהקשר של הפורום הזה אני יכול לומר לך שהואיל וכל היהודים ילידי הארץ עברו ברית מילה, הומוסקסואלים יוצאי חבר המדינות שלא נימולו נתקלים בקשיים פסיכוסקסואליים לא מבוטלים בבואם לקיים יחסי מין עם ילידי הארץ שלעיתים נתקלים בתופעה בפעם הראשונה והדבר גורם לה רתיעה. ובכל זאת פטור בלא כלום אי-אפשר ולהלן קישור למאמר פופולארי (לא מקצועי) קצר בעברית: http://www.brit101.co.il/article-944 . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני לא מזלזלת חלילה בד"ר גלבוע אבל יהיה אפשרות שד"ר גידי יענה לי ? הוא פשוט נראה לי יותר שייך לנושא ההתלבטות המינית. ואם זה לא אפשרי אז אשמח לקבל כל תשובה. נתחיל? אני בחורה דתייה .בכל אופן עוד לא יצאתי עם בחורים רשמית אני לא יודעת מאיזה סיבות אני לא עושה את זה ז"א יש לי כמה סיבות : לשמור נגיעה מהבחור כי אם זה לא רציני ויוביל לחתונה או משהו רציני -אני לא אצא עם בחורים. וזו בעיה. דבר שני שזוהי בעצם ה-בעיה:אני לא יודעת אם אני אכן נמשכת לבחורים ואגדיר זאת כך . אני רואה בחור שמוצא חן בעייני כן אני בהחלט נמשכת אבל אין לי וודאות לדעת זאת כי לא הרגשתי מגע של גבר ומערכת יחסים עם גבר. אותו דבר עם בחורות אני לא יכולה לומר רק לבחורות אני נמשכת-כי אני לא יודעת אם אני אכן דו מינית! אני מבולבלת ואין לי עם מי לדבר. אצלי זה הולך כך: אני יכולה נגיד להמשך לשני המינים פיזית כמעט שווה בשווה! אבל רגשית בנות פשוט קונות אותי זה משהו שאי אפשר להסביר זה נשים והכל שלם שם. לא הייתה לי מערכת יחסים עם נשים אבל בכלליות. מה אני עושה עם זה? לגברים יש תכונות מאוד של גברים שאני לא אוהבת. אני בחורה עם המון רגש ואין את ממש לגברים. מקווה שהבנתם אותי כי חסר לי אהבה. עזרה בבקשה!

הי מבינה אותך מאד.גם אני פחות או יותר במצב הזה-דתייה סרוגה מה שנקרא.אני כרגע בטיפול פסיכולוגי להבין מה אני רוצה מעצמי-בדיוק כמוך אני נמשכת לשניהם אבל בנות יותר קונות אותי במובן מסוים. התהליך הוא ארוך ולא פשוט בטח לאדם דתי ומאמין שלא חווה מגע בכלל. אני לקראת סופו וקבלתי למרות כל הרגשותיי-החלטה להתחתן עם גבר בבוא היום.אני בת 27 יש לציין כבר לא צעירה. ודעי שיש גם בנים רגישים-נכון הם לא רבים וקשה למצוא אותם אבל הם קיימים-ואני מאמינה שעם זמן והכלה בתוך קשר עם בחור תקבלי גם כן.נכון זה שונה אבל יש בזה הרבה ייתרונות.

שלום לך, שלום לך, כאמור, בעקבות מתקפה רבתי על תשובותיי ללסביות שפנו לפורום והאשמתי ב"לסבופוביה" (כולל האשמות קשות שפגעו בתרבות הדיון והעדפתי לא להעלותן לפורום), התייחסתי לעניין בכובד ראש והגעתי למסקנה שייתכן שניסיוני בטיפול פסיכולוגי בגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים גדול מניסיוני בטיפול בלסביות, פניתי אל ד"ר גלבוע בבקשה להשיב לפניותיהן של לסביות לפורום. העניין אינו אישי ונועד לתת לכל קבוצת פונים/ות את המענה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. אני מבקש גם לציין שאין "חובה" שמטפל בהומוסקסואלים יהיה הומוסקסואל בעצמו ושמטפלת בלסביות תהייה לסבית בעצמה. במקרה זה חשבנו, ד"ר גלבוע ואנוכי, שייתכן שיועצת-אישה תיטיב להבין לליבן של הנשים הלסביות הפונות לפורום. בנוסף לניסיון המקצועי העשיר של ד"ר גלבוע ולמעמדה כפסיכולוגית הראשית לשעבר במשרד הבריאות, יש לציין כי ניסיון זה גרם להסתדרות הפסיכולוגים בישראל להזמין אותה לשמש חברה בוועדה לטיפולי המרה, הפועלת בימים אלה בכדי לבדוק את התחום של הטיפולים הפסיכולוגים, שמטרתם שינוי הנטייה המינית ולנסח נייר עמדה בנושא, כפי שהדבר מקובל באיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים הגדולים בעולם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אף אחד לא ענה לי על השאלה. אז זה אפשרי לענות לי בבקשה? חוץ מהבחורה שסתם הוסיפה את דעתה. אשמח לחוות דעת מקצועית מד"ר גלבוע!

שלום רב, משאלתך ברור לגמרי, שעדיין הינך חסרת ניסיון בקשר עם בני המין השני ובכלל בכל הקשור למיניות. בלי ספק, אינך בטוחה בזהותך המינית , אשר טרם הגיעה לכלל גיבוש. לא ציינת מהו גילך, אך לפי התיאור הינך בתקופת ההתבגרות. זוהי תקופת חיים, שבה קיימת התלבטות רבה באשר לזהות בכלל ולא פעם באשר לזהות המינית, בפרט. יש לשים לב, שהיום תקופת ההתבגרות הינה יותר מאוחרת, בעקבות השינויים הפסיכו-חברתיים והכלכליים בעולם. בעוד שבעבר היה מדובר על בני 15-18, היום מתייחסים גם לאנשים בשנות העשרים לחייהם כאל מתבגרים. כך, יתכן שהינך עדיין בשלב של ההתלבטות, האופיינית כל כך למתבגרים טרם הגיבוש הסופי של זהותם. אני סבורה, שהעובדה שהינך בחורה דתייה, החוששת מן המפגש עם בן המין השנה בגלל המנהגים והאיסורים הקיימים במגזר בו את חיה, אינה מקלה על מצבך. אני אומרת זאת, היות שאת חשה שזה מגביל אותך מהתנסויות והכרויות של בני המין האחר. עקב כך, נמנעת האפשרות להיפגש עם האחרים, להכירם מקרוב, וללמוד אגב כך, מה קורה לך במצבי מפגש כאלה. כל המציאות מלאת השאלות, שבה יש רק אפשרויות מעטות לקבלת תשובה, בוודאי מותירה אותך מבולבלת, כפי שאכן ציינת ובצדק. לכן, ראוי היה שתקבלי עזרה לבירור האפשרויות למפגש עם גברים לצרכי הכרות ולבדיקת תחושותיך בחברתם. בלי ספק זה יעזור לך לצאת מן הבלבול ולהבין טוב יותר מהי נטייתך המינית. היש מישהו שהיה יכול לסייע לך לממש אפשרות זו במסגרת שבה את חיה? למשל פסיכולוגית דתייה או יועצת כלשהי בקהילה שבה את חיה. מאד חשוב שלא להגיע להחלטות שאינן מתאימות לך בכל הקשור לזהות המינית. יתכן, שהעובדה שחיית במסגרות עם בנות (בביה"ס ובחברה), גרמה לך לחוש נוח יותר ואף חופשי בחברתן ועדיין אין זה אומר שהינך לסבית בזהותך ובנטייתך המינית. תוכלי להגיע למסקנה כזו, רק אם הכרת יותר בחורים והתאפשר לך להתנסות בחוויות חיוביות בקשר אליהם, ולאו דווקא מיניות. אני מציינת זאת, דווקא משום שציינת בדבריך שאת נמשכת לבחורים. לסיכום, טרם תחליטי בתוכך מהי זהותך ונטייתך המינית, אנא בררי זאת לעצמך בעזרת אדם אחר. עדיף אדם מקצועי, שישקול עימך מה את בתוכך ומה מתאים לך יותר. שמתי לב, שציינת שאין לך עם מי להתייעץ וגם מסיבה זו חשבתי שכדאי לך לפנות לאדם מקצועי, כדוגמת מה שציינתי לעיל. ברור שאדם שיכיר אותך היטב ויבין את עולמך על כל המורכבות שלו, יוכל לבדוק עימך את הדברים לעומק ואף יוכל לייעץ לך לגבי ההתייחסות לעצמך וכיצד עליך לבדוק את הדברים, בטרם תגיעי למסקנה באשר להתלבטותך. כה חבל שבאמצעות הפורום העונה על שאלות, לא ניתן לסייע ברמה עמוקה וממושכת, תוך ליווי האדם לאחר הכרות ממשית. אך זהו הכלי שלנו וכרגע כאן אין לנו מעבר לו. אך מגיע לך יותר מכך... אשמח לשמוע ממך בהמשך ולדעת אם מצאת אל מי לפנות וכיצד הרגשת עם פנייתך. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע