פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

אני בתהליך גירושים יש לי 2 ילדים קטנים בין 2 ושלוש הגירושים לא קשורים לתהליך שאני עוברת בזהות המינית שלי הפרוד שלי הומופוב מאמלל אותנו ואת הילדים מה לעשות מה להסביר לילדים מה לעשות מה לעשות

שלום שושה, שאלתך הקצרה מכילה בתוכה כל כך הרבה קשיים והתלבטויות. את עוברת ללא ספק תקופה של מעבר משמעותי מאד בחייך ואף משבר משפחתי לא פשוט, מה גם שמעורבים שני ילדים. גילם הצעיר של הילדים אינו מאפשר לבנות את העזרה להם על הסברים. על כן , חשוב ביותר שתפני לייעוץ ולהדרכה של איש מקצוע. זאת, על מנת שיוכל לסייע לך להתמודד עם הבעיות שנוצרו בחייך, עם ההתנהלות מול הפרוד – אביהם של הילדים- וגם שידריך אותך כיצד לעזור לילדים עצמם, כך שהשינויים יהיו פחות קשים ומזיקים עבורם, גם לטווח הארוך. בברכת הצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע

שלום, רציתי לדעת האם קיימת בארץ (או בכלל בעולם) האפשרות של פונדקאות הפוכה, כלומר שאחת מבנות הזוג יולדת את התינוק הביולוגי של השניה. מה גודל הסיכונים הכרוכים בכך? האם זה "שווה את זה" בשביל השקט הנפשי ש"הילדים באמת שייכים לשתי האמהות"?

שלום רב סיון, שאלתך מאד מעניינת ויש בה משום רצון לראות שותפות מלאה ואמיתית בין שתי האימהות, כולל בהיבט הביולוגי. ואולם, על פי חוק הפונדקאות בישראל, ניתן לאשר פונדקאות רק כאשר מדובר בזוג, שהם "איש ואשתו" , כך בלשון החוק. לכן, לא יינתן אישור למקרה בו מדובר בזוג של בני אותו המין. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

סיון שלום רב, שאלתי את אותה השאלה - ראי שאלה מהתאריך 25/1 כאן 9 שורות למעלה. ועכשיו פתאום ראיתי את שאלתך. אם זה בסדר מבחינתכם, היינו רוצות אולי להתכתב מחוץ לפורום זה ולהתעניין בדרכים שלכם, מחשבות ומסקנות. הבעיה שלא מצאנו בשום מקום ניסיונות לשנות את המצב להפוך את זה לחוקי. או שלא חיפשנו מספיק, או שלא הבנו את הנושא לעומק... בכל מקרה, אם כן, תודיעי לי כאן ואשמח להחליף כתובות מייל. בכל מקרה ובלי כל קשר לתשובתך, אנו מאחלות לכן הצחה רבה!!

שלום גידי, אני לא כל כך יודע איפה להתחיל וכיצד לקצר, אך אנסה. בן 30, רווק.חיי כסטרייט לכל דבר, מקיים יחסי מין(ואפילו הרבה)עם בחורות, אין בעיות זיקפה או משיכה, בקיצור, מתפקד היטב פלוס וכמובן נהנה. בחודשים האחרונים אני נמצא בחרדה אדירה ובטורדנות כפייתית ומייאשת ביחס לשאלה אולי אני נמשך גם לבני מיני. אני נזכר שבגיל ההתבגרות חשתי בלבול כזה ואף דכאון(אף אחד לא דיבר איתי והסביר לי שהכל טבעי), הייתי עושה לעצמי מבחנים, בודק, מייאש את עצמי, מתענה. עם הזמן ובצורה טבעית לחלוטין "זרמתי" לכיוון הבחרות וחוויתי מספר קשרים רציניים. אני מרגיש שהיום חזרתי לתקופת ההתבגרות!מהרגע בו אני מתעורר ועד לרגע בו אני נרדם אני מתענה, מתעסק בשאלה הזאת, עושה לעצמי מבחנים ופשוט סובל. אני מטופל אצל פסיכולוגית ומדבר איתה על העניין, שאגב אליה הגעתי לאחר שפיתחתי אובססיה ביחס לשאלה "למה לכולם יש חברה ולי אין?. בנוסף, פיתחתי חרדה עצומה למראה גברים, מגע גברים, אני פשוט נרתע וחרד. והאובססיה רק גוברת והראש שלי מלא מחשבות, עומד להתפוצץ. והמבחנים הורגים אותי, אני בודק שוב ובודק שוב ושואל שוב ופשוט מתענה.יש לציין שהעובדה שאחי שגדול ממני הומו לא תורמת לעניין ולחרדה, אני תמיד חיי בצל הנושא הזה! לאחר הפתיח הזה אני רוצה לציין מספר עובדות ולשאול מספר שאלות: 1. ברור לי שאת חיי אני רוצה לבלות עם האישה שאכיר ואיתה אקים משפחה ואגדל ילדים, זה החלום שלי ותמיד היה! 2. קשה לי לצאת ולהכיר כשאני נמצא בסיטואציה הזאת, זה פשוט קשה. 3.הפנטזיות שלי הן על נשים, המבט הטבעי שלי ברחוב הוא על נשים, אני נהנה מהתקשורת עם המין הנשי, מהאינטימיות, מהכל. 4.קשה לי, פשוט קשה לי לדמיין אפילו מצב אינטימי עם גבר, אני מרגיש שזה לא אני ולא מה שאני מחפש. 5.האם יתכן שאני דו? איך מזהים אם יש משיכה אמיתית? או שמרוב שאני שקוע באובססיה כבר אין לי יכולת שיפוט? 6.האם חייבים לממש משיכה אם קיימת? ואם אני לא מרגיש צורך וזה לא חסר לי? בטח לא ברמה של "להינות משני העולמות". 7.הפסיכולוגית המליצה על טיפול תרופתי, האם אתה ממליץ?אני מרגיש שבכל פעם אני שוקע באובססיה אחרת, רק שהפעם זה קצת גדול עליי. 8. האם יתכן ששנים רבות ניהלתי את חיי כרגיל והייתי בקשרים, התאהבתי בלי גבולות והתאבלתי על פרידות וכעת אני במצב הזה? מתנצל על אריכות הדברים ומודה מראש על ההתייחסות,

שלום א', קשה לי להאמין שאובססיות וחרדות בסדר גודל שאתה מתאר יכולות לחלוף ללא טיפול תרופתי ולכן אני מצטרף להמלצתה של הפסיכולוגית שלך. אינני יודע באיזו גישה נערך הטיפול אך מומלץ להוסיף לו ולטיפול התרופתי גם מרכיב קוגניטיבי, שמפורט בספרם המצוין של עדנה פואה ורייד וילסון "די לאובססיה" בהוצאת "מודן" (הספר כתוב כמדריך לעזרה עצמית, אך בניגוד למדריכים אחרים, הוא יסודי ביותר ונכתב ע"י שני פרופסורים ידועי שם בתחומם). משיכה לגברים היא דבר שמורגש כאשר האדם מוצא את עצמו מסתכל על גברים ברחוב (בעיקר בקיץ כשלובשים לבוש חשוף יותר), בבריכה, במכון כושר, בים וכד'. גם כשיש משיכה, אין כל חובה לממש אותה. יש לכולנו פנטזיות מיניות ואחרות עשירות ומגוונות ולפעמים עצם מימושן מוריד מהאטרקטיביות שלהן. עם זאת, ישנם סטרייטים לכל דבר, שאין בהם כל משיכה מינית לגברים, אך הם מפתחים בדיוק את האובססיה שאתה מתאר. הביטוי הלא-מקצועי למצב זה נקרא HOCD - כלומר, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שהאובססיה היחידה או המרכזית בה היא חשש וחרדה עצומה של גברים סטרייטים שמא הם הומוסקסואלים. היא יכולה ללבוש צורות שונות, כגון מחשבה שגברים מסתכלים עליהם, הרגשה שאומרים עליהם שהם הומוסקסואלים, שחושדים בהם ועוד. אני גם שותף לדעתה של הפסיכולוגית שלך שאובססיה זו יכולה להיות מוחלפת באובססיה אחרת ולכן אני ממליץ מאוד על טיפול תרופתי. השילוב בין טיפול תרופתי וקוגניטיבי נחשב שילוב מנצח בטיפול ב-OCD. נציין רק, לטובת הגולשים, שהומופוביה אינה מתבטאת בסימפטומים המתוארים כאן אלא בפחד מהומוסקסואלים המתבטא בדעות קדומות שליליות עליהם, בעוינות, בלעג ולפעמים אף באלימות פיזית כלפיהם, כאשר סטרייטים הומופובים אינם חוששים שמא הם הומוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לגבי הטיפול שאני עובר- הפסיכולוגית מטפלת בשיטה של פסיכותרפיה ולא מבצעת טיפול קוגנטיבי, האם אתה ממליץ להחליף שיטת טיפול? אציין שהיא מאד טובה(וכמובן גיי פרנדלי)אבל אני בהחלט מרגיש שחסרה לי הכוונה התנהגותית. ושאלה אחרונה ברשותך- גם אם קיימת משיכה מסויימת ואיני מממש אותה, האם אני יכול להרגיש חופשי, מוסרי והוגן להמשיך ולבחור לממש את משיכתי הברורה לבחורות? ושוב, תןדה על התגובה המהירה ולילה טוב.

אתה טוען מצד אחד כי סטרייטים יכולים להיות הומופובים, אך מצד שני אומר כי הומופוביה מראה הרבה פעמים על הומוסקסואליות לטנטית. איך זנ יתכן? עוד הערה: אתה אומר שהומופוביה היא בין היתר דעות קדומות על הומואים. האם הומופוביה היא גם דחיה שיש לחלק מהאנשים כלפיהם? תודה.

אני ובעלי נשואים שלוש שנים נפלאות (עד עכשיו) עם תינוק קטנטן.לפני שבועיים גיליתי כי הוא מתכתב באימייל עם גברים שונים במטרה להיפגש.כאשר העלתי את הנושא בפניו הוא בתוודה כי הוא רק מתכתב ולא נפגש עם אף אחד ושהיתה לו התנסות מינית עם גבר לפני מספר שנים.הוא נשבע כי לא יעשה את זה שוב,אך אני מרגישה כי זו פצצה שמתקתקת וכי לא אוכל לבטוח בו יותר.כמו כן אי פוחדת כי הוא לא באמת נהנה איתי,אלא פשוט רוצה להיות נורמטיבי.האם אפשר להאמין לו ולפנות בעצמי לטיפול פסיכולוגי?

שלום ח', לא הייתי מציע לך לבנות על "שבועתו" של בעלך. יש דרכים רבות לפגוש גברים לצורך יחסי מין והבחירה שלו לעשות זאת דרך אימייל שיש לך גישה אליו נשמעת לי כמשאלה לא מודעת שלו "להיתפס" ולהביא את הדברים לידיעתך. מכאן יש לך, כפי שאני רואה את הדברים, שתי אפשרויות. האחת - לקחת את הדברים מהמקום הזה, דהיינו, מהחשיפה שלו בפנייך, גם אם בדרך-לא-דרך ולברר לאיזה הסדר אתם יכולים להגיע בעזרת טיפול זוגי. בטיפול כזה ניתן יהיה גם לבדוק באיזו מידה הוא נהנה מיחסי מין איתך ועד כמה ניתן להגיע למימוש הצורך שלו לקיים יחסי מין עם גברים. יש הומוסקסואלים וביסקסואלים רבים הנשואים לנשים בנישואין טובים למדיי ויחסיהם עם גברים מצטמצמים ליחסי מין מזדמנים בלבד, ללא כל מעורבות רגשית שיש בה איום ממשי על הנישואין. לחילופין, בלית ברירה, טיפול זוגי הוא גם המעמד המתאים ביותר להגיע להחלטה על פרידה, במידה ולא תמצאו דרך לחיות יחד. דרך נוספת, שעליה את רומזת בפנייתך היא אכן לפנות בעצמך לטיפול פסיכולוגי כדי לברר לעצמך דברים ולהתחזק לקראת חיים בלעדיו, במידה והדברים יגיעו לידי כך. את יכולה גם לפנות למטפל העוסק גם בטיפול אינדיבידואלי וגם בטיפול זוגי, לפנות אליו בתחילה לבד ולהשאיר דלת פתוחה להפיכת הטיפול האינדיבידואלי שלך לטיפול זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי שאלותי הן קצת מוזרות מקווה שתתיחס בכובד ראש. האם שתי נשים-אחת מטופלת צעירה ואחת מבוגרת 27/57 ,אם המטופלת כל הזמן מראה רצון לקירבה פיזית (חיבוק/מגע) האם זה גורם משהו בלב של המטפלת למרות שהיא אומרת שזה לא יהיה בריא לטיפול-האם היא אטומה לרצון או שגם לה זה עושה משהו בלב.. שאלה שניה- האם לדעתך במקרה שמטופלת מספרת על חויה קשה בחייה ורוצה שיחבקו אותה האם זה לגיטמי? מדוע לא לחבק? שאלה שלישית ואחרונה: מטופלת שמשדרת המון אהבה למטפלת במייל בטיפול עצמו-האם זה גורם רגשות למטפלת או שכלל לא? תודה.

שלום רב נעמה, שאלותיך אינן מוזרות כלל. ההיפך הוא הנכון. כל מטופל מועסק בשאלות הקשורות ליחסו של המטפל כלפיו: מהו חושב עליו, מהו מרגיש כלפיו, עד כמה הוא חשוב לו וכיו"ב. זה טיבו של הטיפול הנפשי, הפסיכולוגי או בשמו המקובל "פסיכותרפיה". האפשרות לשינוי או שיפור במצבו של המטופל, מתאפשרת דווקא באמצעות הרגשות המתעוררים כלפי המטפל והאפשרות להבין את מקורם ואף ללמוד באמצעותם דרכי התמודדות חדשים, יכולת לראייה אחרת של הדברים ובקיצור, להגיע לשינוי חיובי בחיי האדם. המיוחד בטיפול הנפשי הוא, דווקא היכולת שלא לטפל בדברים בצורתם הקונקרטית, המיידית, אלא להתייחס למשמעותם,למקורותיהם וליצור אופציות חדשות בחיים. כל זאת באמצעות המילה המדוברת, המחשבה וההרגשה. לכן זה גם נקרא "טיפול נפשי". אם נתייחס להתלבטות שהעלית בשאלותיך: העזרה לך אינה באמצעות החיבוק הקונקרטי, המיידי, אלא ביכולת להבין את המקור לצורך הזה (יתכן שמדובר בחסך מאד גדול שמקורו בילדות המוקדמת והוא מוסיף ללוות את החיים גם בבגרות), ובניסיון כיצד להתמודד עמו באמצעות שינוי בחיים, שמחוץ לחדר הטיפול. פרט לכך, בטיפול ניתן להעניק הרבה "חיבוקים" ולהעביר חום רגשי, בדרך הנפשית ולאו דווקא בדרך הממשית, גופנית או פיסית. לכל מטפל יש רגשות כלפי מטופליו, בהיותו בן אנוש. אך אין זה אומר שהן דווקא בכיוון שעליו חושב המטופל, המביא לטיפול את רגשותיו מעולמו שלו. למה לא תשאלי ישירות את המטפלת על כך? לדעתי, יש מקום ואף רצוי, להעלות את הנושא בתוך הטיפול, כלומר לספר למטופלת מה עובר עליך בקשר אליה. התייחסות לנושא כה חשוב (כלומר:הרגשות המועלים כלפי המטפלת, או במקרה אחר כלפי מטפל) הוא לב הטיפול ויכול לקדם מאד את מהלך הטיפול. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

איך נקרא גבר שנמשך לגבר שלבוש ונראה כמו אישה?

שלום ימית, גבר המתגרה מכך שהוא עצמו מתלבש בבבגדי אישה נקרא טראנסוויסטט, אך אין שם לגבר הנמשך לגבר כזה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב,אני אשה דתיה שנשואה באושר מס' שנים.לאחרונה בעלי הודה בפניי שיש לו משיכה לבני מינו.הוא טוען שהוא אוהב אותי ונמשך אלי והזוגיות שלנו חשובה לו מאוד אך מאידך הוא מממש את המשיכה המינית שלו.מבחינתו,הוא יכול לרקוד על שתי חתונות אבל אני פגועה מאוד ומרגישה שזה בלתי אפשרי ושהכל מתפרק.מה עלי לעשות?האם פנייה לטיפול פסיכולוגי יכולה לסייע?האם יש סיכוי להמשיך את הזוגיות שלנו באופן בריא?אני רוצה להדגיש שהוא נמשך גם לנשים וגם לגברים.האם זה נכון שבמצבו,הוא יכול לבחור עם מי הוא רוצה לחיות?

שלום א', אני מבין היטב את הקושי שלך ומזדהה עימו. ניתן לראות בעובדה שבעלך סיפר לך על משיכתו לבני מינו ביטוי לאמון שלו בך, שכן הוא יכול היה גם להסתיר זאת. ברוב המקרים, גברים נשואים הנמשכים גם לנשים וגם לגברים מממשים את משיכתם לנשים עם נשותיהם ואת המשיכה לגברים מחוץ לנישואין. כלומר, אינני יכול להבטיח לך דבר, אבל רוב הסיכויים הם שהוא אינו מקיים יחסי מין מחוץ לנישואים עם נשים אחרות, עד כמה שיש בעובדה זו כדי לנחם אותך. ברמה הרגשית, עיקר הסכנה היא שהוא יתאהב בגבר אחר והדבר יפגע בקשר שלו אלייך. דבר נוסף, לא פחות חשוב, שיש לתת עליו את הדעת, הוא ההיבט הרפואי ולוודא "ברחל בתך הקטנה" שהוא מקיים מין בטוח מחוץ לקשר. יש גברים ביסקסואלים נשואים לא מעטים שהקשר שלהם עם גברים אחרים הוא אך ורק מיני, ללא כל מעורבות רגשית. עם זאת, אני מבין כאמור את המצב הקשה אליו נקלעת והטיפול הפסיכולוגי שהייתי מציע לכם הוא ייעוץ בחיי נישואין. אין טעם בטיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי לבעלך במטרה לחסל את משיכתו לגברים כי טיפול כזה אינו יעיל. לחילופין, את יכולה לפנות לייעוץ פסיכולוגי עבור עצמך כדי לעשות חשבון נפש בעזרת גורם חיצוני לגבי רצונך להמשיך את הקשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך דוקטור ברצוני לשתף אותך בהמשהו שקרה לי עם חבר טוב אני כבר שנים ידוע בתור דו מיני שאוהב גברים שמנים מאוד יש לי חבר טוב שהוא סטרייט שיהיה נשוי תמיד הוא שאל אותי מה כבר גבר עושה עם גבר ואפילו טען שזה גועלי ששתי גברים יחד עד שיום אחד הוא קבל ממני מציצה אבל רק מציצה והיה לו ממש טוב אבל מאז הוא קיבל עוד 7 פעמים הוא טוען שאני מוצץ מעולה והזין שלו עמד טיל אבל לא גבר אף פעם אני שואל איך גבר שטוען שהוא סטרייט לחלוטין עומד לו ממציה של גבר אבל הוא לא גמר אף אף פעם ומה שכן הוא הוא לא רוצה לזרום יותר מציצה הוא טוען שהוא לא אוהב גברים השאלה שלי היא איך עמד לו כל פעם שירדתי לו ודבר שני למה הוא לא גמר אף פעם אפילו שאני מוצץ לו יותר טוב מבחורה ככה הוא טען שכייף לו המציצה שלי מחכה לתשובה

שלום משה, כמי שמגדיר עצמו דו-מיני בעצמו, אתה בוודאי ער לכך שיש דרגות ביניים בין הומוסקסואליות מוחלטת לבין הטרוסקסואליות מוחלטת וכמי שהצליח לגרום לגבר המגדיר עצמו כסטרייט לנסות מגע מיני אתך, אתה בוודאי מודע לצורות הרבות שיש למיניות. ואכן, חוקר המין הידוע אלפרד קינסי מצביע על 7 דרגות בין הומוסקסואליות לביסקסואליות: http://www.kinseyinstitute.org/resources/ak-hhscale.html ולאחרונה גם יצא אל האקרנים סרט על תולדות חייו, כולל ההתנסויות המיניות שלו עצמו, אשר הביאו לגיבוש התיאוריה שלו (ניתן לצפייה גם ב-HOT VOD של הוט - שם הסרט, פשוט: קינסי). לא קל למי שמגדיר את עצמו כסטרייט לנסות יחסי מין עם גבר, גם אם אינם כוללים חדירה. במגע האוראלי ביניכם חברך נשאר פאסיבי לחלוטין, לכאורה הוא לא עושה כלום, כך שזה עוד מתקבל על דעתו והוא יכול לספר לעצמו שמדובר רק בהבדל ביצועי, דהיינו, שאתה מוצץ טוב יותר מבחורה, אך זה עדיין לא מחייב אותו להגדיר את עצמו כהומוסקסואל או כביסקסואל. העובדה שאינו מצליח להגיע לאורגזמה קשורה לדעתי גם לקושי להתמקד בגירוי המיני, כלומר בך, וגם בעכבה שאם יפרוץ אותה, יהיה לו עוד פחות קל לשמור על תדמיתו הסטרייטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב, 1. ל-שואלת: אינני מצליח טכנית להעלות את ההודעה שבה ביקשת משקדיה לשלוח לך המלצה על המטפל שלה במייל. את מוזמנת לעשות זאת בהודעה חדשה (כנראה עשית זאת כחלק משרשור שאני לא מצליח לעקוב אחריו). מבחינתי זה בסדר גמור. 2. מעניין לעניין באותו עניין. לאחרונה הואשמתי ב"לסבופוביה" הן ע"י שואלת והן בהודעת נאצה קיצונית שפגעה, לטעמי, בתרבות הדיון ולכן לא העליתי אותה לפורום. לפיכך, החלטתי להגביל את הפורום לגברים בלבד. אכן ניסיוני בטיפול בגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים גדול הרבה יותר מניסיוני בטיפול בנשים לסביות וביסקסואליות. אני משוכנע שיש ברשת פורומי ייעוץ פסיכולוגי רבים שבו נשים לסביות וביסקסואליות יוכלו לקבל מענה הולם. בברכה, דר' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב, בהמשך להודעה הקודמת, אני שמח להודיעכן כי מעתה דר' גלבוע תענה לפניות של נשים לסביות וביסקסואליות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני והמטפלת החלטנו שאם אני מרגישה באמצע השבוע בין הפגישות שקשה לי אני יכולה ואפילו רצוי מהחינתה שאתקשר או שאכתוב מייל. שאלתי היא כזו-האם זה לגיטימי לבקש במייל חיבוק שהוא בעצם חיבוק וירטואלי ולא ממשי? האם המטפלת תסכים לשלוח לי חיבוק וירטואלי?

שלום ליהיא, זכותו של המטופל לבקש הכול. הבקשה לחיבוק וירטואלי לא נראית לי מוגזמת, אך אינני מכיר את המטפלת ואת הקשר שלך עימה, כך שקשה לי לחזות את תגובתה. להערכתי, גם אם לא יהיה החיבוק הווירטואלי המבוקש, תקבלי מחווה כלשהי של אמפתיה ואהדה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר. רציתי לשתף את מה שעובר עלי בתקופה האחרונה, ולקבל חוות דעת מקצועית (וגם לא מקצועית) לגבי זה.. אני בן 26, סטודנט ועובד, חי לבד. בכמה חודשים האחרונים אני חווה "גלים" של ירידה בחשק המיני - עד כדי מצב של חוסר זקפה. עד לא לפני הרבה זמן נהנתי מאוד מסקס, וכמו רוב הגייז בתל אביב, גם אני נהגתי להיפגש לסטוצים (ולעתים זה התפתח למשהו מעבר). מעולם לא קרה לי שבזמן הסקס עצמו חוויתי ירידה בזקפה, ומיותר לציין שהמצב הזה מביך אותי, מתסכל אותי מאוד ומדאיג אותי - אני לא מצליח להבין מהן הסיבות לכך, ולמה זה קורה. גם אחרי כמה שבועות של תפקוד תקקין - זה קרה שוב, ואני חושש וחרד מלהיפגש עם אנשים. כאן אוסיף מספר נתונים יבשים לגב??י- העולם ההומוסקסואלי מתחלק בגדול לשניים - אטיביים ופסיביים. ובכן.. אני לא מוצא את עצמי באף אחת מההגדרות האלו. להיות פסיבי לא מושך אותי ולא גורם לי הנאה כלל (להפך, רק כאב), והמחשבה על להיות אקטיבי לרוב גורמת לי לאי-נוחות - ומשם לירידה בזקפה. אני לא מצליח להבין...! מה לא בסדר איתי? בנות לא מושכות אותי כלל, ועברתי מספיק כדי לדעת שאני הומו.. גם הקישור הזה בין חשש מחדירה שמביא לירידה בזקפה לא ממש נכון כי קרו לי כבר מצבים שפתאום באמצע, יורד לי לגמרי - מהבנאדם, מהסיטואציה ורק בא לי שייגמר, כאילו שלפני כמה רגעים לא נהנתי בטירוף. המצבים האלו חדשים לי. ולא נוחים לי בכלל. מה דעתך? מה לא בסדר?

שלום רועי, קודם כל, החלוקה הדיכוטומית שלך בין אקטיביים לפאסיביים (ושכחתי את הוורסאטיליים, שלפעמים חודרים ולפעמים נחדרים?) אינה מדויקת וישנה קבוצה לא מבוטלת כלל שנמנעת מחדירות בשני הכיוונים. אני פותח בכך משום שהפחד מחדירה, בעיקר כחודר, גורמת לעיתים קרובות לחוסר זיקפה, בין אם כתוצאה מחרדה ובין אם כתוצאה, פשוט, מחוסר חשק מיני לחדור. "מחובתי" להפנות אותך, קודם כל, לבדיקה אורולוגית, אם כי אני מניח שלהפרעה בתפקוד המיני שמופיעה ונעלמת לסירוגין אין בסיס פיזיולוגי. שנית, אינני יודע באיזו תדירות קיימת יחסי מין, אך החשק המיני אינו אין-סופי (וכמובן רמתו שונה מאדם לאדם) ולאחר תקופה של פעילות מינית אינטנסיבית קורה שקיימת, פשוט, "עייפות החומר". לכן, במקום לנסות שוב ושוב, מומלץ לצאת ל"חופשה"/התנזרות לכמה שבועות ולחכות שהחשק יחזור - והוא חוזר! שלישית, באופן נקודתי מאוד, אם למשל מזדמן לך להכיר בחור שאתה רוצה לפתח איתו קשר משמעותי, ניתן להיעזר בוויאגרה (לפי מה שאתה מתאר יספיקו לך 50 מ"ג, מומלץ בחצי כדור של 100 מ"ג, מבחינת העלות). חשוב להקפיד לקנות ויאגרה במרשם ובמסגרת הבדיקה האורולוגית הבסיסית כדי לשלול סיבה פיזיולוגית לאין-אונות תוכל לבקש מהאורולוג לרשום לך כמה כדורי ויאגרה לעת הצורך (אולי הוא אפילו יעשה זאת בלי שתבקש) ואם אתה רוצה לוותר על האורולוג, תוכל לבקש זאת מרופא המשפחה (אל דאגה: הוא לא ישאל שאלות מיותרות). לא הייתי ממליץ על כך כפתרון קבוע בגילך הצעיר, אלא רק ל"הזדמנויות מיוחדות". לסיכום, המסר העיקרי: (א) לא חייבים לחדור או להיחדר ו-(ב) תנוח, קח חופש / התנזרות לתקופה מסוימת מיחסי מין ואני מאמין שתחזור אליהם כמו גדול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום על אפקט הפופרס כבר דובר כמו שימושיו של הסם, השפעותיו וכו'... אבל מתוך שיחות שערכתי עם משתמשים ולא משתמשים בסם יש חילוקי דעות לגבי הנזקים שהסם גורם בטווח הקצר והמיידי וכן לטווח הארוך. אשמח לקבל תשובה מפי גורם מקצועי האם שאיפת סם הפופרס בכל מינון אפשרי גורמת לנזק תמידי לתאי המוח?

שלום אילן, "פופרס" הינו חומר כימי (אמיל או בוטיל ניטראט) המופיע בצורה נוזלית ומתנדף בקלות, פותח לטפל בחולי לב הסובלים מ"אנגינה פקטוריס" (כאבי לב עקב הספקת דם ירודה ללב) ועל כן פועל במנגנון של הרחבת כלי דם, דבר שגורם ירידה מהירה של לחץ דם והאצה משמעותית בדופק. למי שסובל מבעיות לב או לחץ דם נמוך הדבר יכול להיות מסוכן מאוד. זו גם הסיבה שאסור לקחת בשום פנים ואופן ויאגרה אם משתמשים בפופרס. לחץ הדם עלול לצנוח בצורה חדה ונרשמו כבר מקרי מוות על רקע זה. כמו כן יכולים לחוש גם כאבי ראש, בחילות, שיעול ותחושת סחרחורת. לא מצאתי עדות לנזק ישיר לתאי המוח. הסכנות הן כמתואר לעיל בנוסף לעובדה שקיימת תלות פסיכולוגית שמקשה על המשתמשים לקיים יחסי מין ללא החומר. סכנה נוספת היא שבגלל הערפול הרגעי קיימת נטייה שלא להקפיד על מין בטוח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אשמח להמלצה על פסיכולוג דובר רוסית,בעל ניסיון בכל הנושא של היציאה מהארון, מאזור המרכז תודה רבה.

שלום ענת, לצערי, גם אינני יודע על פסיכולוג שעונה על הקריטריונים הללו וגם קיים איסור פרסום של מטפלים פרטיים במסגרת הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום .אני מאוד מפריה שיש לי כול הזמן הסמקה מול האנשים.בגלל זה אני לא מדברת בחלל.איזה טיפולים יעזור לי שלא יהיה לי הסמקה.בזמן אחרון זה עוד יותד התחיל.

שלום תמי, הייתי מתחיל מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. הנה קישור לאלפון חברי האגודה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בישראל: http://www.itacbt.co.il/74049/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%98-%D7%94 כמו כן, במסגרת מרפאת מבוגרים ב"גהה" (היחידה לטיפול בחרדה) פועלת מזה שנים קבוצה יעילה מאוד להתמודדות עם חרדה חברתית: http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=24&u=121#9 המנוהלת ע"י דר' צופי מירום, מומחית לטיפול בחרדה חברתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, הנני בן 23 ואני כבר מספר שנים מבקר מדי פעם בפורום זה וקורא את תגובותיך. מתרגש כל פעם מחדש ומעריך מאוד את עמדתך ותפיסתך. . בעבר, הנטיה המינית היוותה חלק מרכזי בבעיותיי, ואילו כיום היא איננה. כיום החלק המרכזי בבעיותיי הוא בדידותי החברתית וחוסר הביטחון האישי שלי, שאינם קשורים בצורה ישירה או משמעותית במיוחד לנטייתי המינית אלא באופן כללי לאדם שעוצבתי להיות עם הזמן. . בכל פנים, היום יצא לי לקרוא תגובה שהשבת לאמא החוששת מכך שבנה יהיה הומוסקסואל, ובקריאתי את המשפט האחרון של תגובתך אפילו החלו לרדת לי מעט דמעות מן העיניים מרוב ההתרגשות וההערכה שלי אליך. המשפט היה: "אמא, עלייך לשדר ש"העסקים כרגיל"- בנכם נשאר בנכם ועליכם להפגין כלפיו קבלה ללא תנאי תוך כיבוד פרטיותו וגבולותיו". . ברצוני להודות לך מאוד על עשייתך הרבה ופועלך החשוב מאין כמוהו.

שלום יניב, תודה על המילים החמות. אני תמיד שמח לעזור ומאמין שכל אדם צריך לתרום למען הכלל. צר לי לקרוא על בדידותך וחוסר הביטחון שלך. אני נוטה להסכים שהומוסקסואלים רבים מדיי נוטים לייחס חלק גדול מדיי מקשייהם בחיים לנטייתם המינית, אם כי ההתמודדות איתה בוודאי תורמת את תרומתה לקשיים הרגשיים. אני מאמין שטיפול קבוצתי (לאו דווקא כזה המיועד רק להומוסקסואלים) יכול לעזור לך מאוד להתגבר על בדידותך החברתית ולמידה, של כל דבר שמעניין אותך, תשפר את בטחונך העצמי. שני התהליכים ממושכים והדרגתיים אך אתה עדיין צעיר מאוד ועם עזרה מתאימה, אני מאמין שתתגבר על חלק גדול מקשייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני הומו דתי שרוצה לעזוב את הדת ולגור במקום אחר, אבל משהו אחר מפריע לי - המיניות. פשוט אין לי חשק למין בכלל. גם שאני מחפש זוגיות (שזה אף פעם לא קרה לי) או גם סקס נורמלי (שאף פעם לא קרה לי) שום דבר משני הדברים הללו לא מטיב עימדי. אני פשוט מתוסכל מכל הדברים שקשור למין וביחד להומואים.... אני לא גר לבד אבל אין כל כך קשר לזה.. (אני מניח) או שכן יש קשר. אבל מה שאני חושב שזה באמת מה שמפריע זאת הדת שחלחלה אצלי עמוק בנשמה ולא נתנה לי להתפתח או שזה קשור למשהו אחר. אשמח דחוף לעצה/תשובה ותודה.

שלום לך, אני יודע שהומוסקסואלים דתיים אכן חווים קושי כפול ומכופל, הרבה יותר גדול מזה שחווים הומוסקסואלים חילוניים. למיטב הבנתי, האיסור הוא רק על אקט החדירה וככל הידוע לי, ישנם הומוסקסואלים דתיים שנמנעים מחדירה בגלל איסור זה. אתה כותב שאתה מתכנן לעזוב את הדת ואכן הומוסקסואלים דתיים רבים חוזרים בשאלה. יחד עם זאת, הייתי ממליץ לך ליצור קשר ולבקש תמיכה מאנשים במצבך באחד משני האתרים הבאים המיועדים להומוסקסואלים דתיים: http://havruta.org.il/ או http://hod.org.il. שניהם מקיימים גם פעילויות פנים אל פנים ובארגון הו"ד יש גם הפניה לפסיכולוג קליני דתי בעל ניסיון בטיפול בהומוסקסואלים דתיים המכוון להשלמה עם הנטייה המינית. אני מאמין ששיתוף והתחלקות בקשייך עם אנשים במצב דומה יכולה לעזור לך מאוד, בין אם בסופו של דבר תעזוב את הדת ובין אם לאו. כמו שאתה כותב בתבונה, גם אם תעזוב את הדת, הדת לא תעזוב אותך משום שהיא מושרשת בך בצורה עמוקה. אינך יודע שסקס ו/או זוגיות אינם מטיבים אתך כל עוד לא ניסית. נאמר "לא טוב היות האדם לבדו" וסקס וזוגיות הן דרכים להתקשרות עם הזולת - ולא רק סיפוק היצר הגשמי. חבל שתשתמש באיסורים הדתיים כדי להימנע מחברתו האינטימית והרומנטית של הזולת. אני יכול להבין את החרדה מכך, אך מאמין שניתן להתמודד איתה בדרכים שציינתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך, אני מצטרף בכל לב לתגובה המפורטת של ד"ר רובינשטיין, אולם חשוב לי לכתוב לך על אופציה נוספת שיכולה לסייע. תהליך ההתמודדות עם הנטיה המינית, ועם היחס למיניות בכלל הוא קשה ולפעמים מציף תחושות של בדידות, מצוקה, הרגשה שאני לבד בעולם, ועוד. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן, שמי גיל ואני מתנדב ב"יש עם מי לדבר" - קו הקשב, התמיכה והמידע של אגודת הלהט"ב (הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים). אני מזמין אותך להתקשר אלינו...זה קו מקצועי, בפיקוח אנשי מקצוע, והוא אנונימי כלומר אתה ממש לא צריך להזדהות. המתנדבים שלנו יקשיבו לך, יחשבו יחד איתך (אפשר גם לשתף בחששות, בבילבול, ואפילו לבכות אם רוצים). אנחנו פועלים בימים א-ה בשעות 1930-2230 והטלפון שלנו הוא 03-6205591 אתה יכול גם לכתוב לנו במייל [email protected] שלך גיל – מתנדב ב"יש עם מי לדבר"

יש מצב לקבל מייל ?

שלום, אני בן 24 והשבוע סיפרתי לאחותי ולאימי על נטיותיי המיניות. זאת, לאחר שנתיים בהן אני מקיים יחסים בסתר עם בנים, והיו גם שתי מערכות יחסים רציניות. במהלך התקופה התחלתי גם לצאת למקומות של גייז, וחוויתי את הקהילה לעומק. יש לציין שלפני כן היו לי מערכות יחסים קצרות עם בנות, אך היו תקופות בעבר הרחוק יותר שגם ניסיתי עם בנים. חלומות על בנים היו לי כבר מסוף התיכון. אימי אינה סומכת על הרגשות שלי, חושבת שלא ניסיתי עם בנות מספיק, שלא הייתה לי חוויה חיובית עם בנות, וכי המשיכה שלי לבנים היא רק הרפתקה ולא יותר. היא טוענת כי אני רק מנסה "לבלוע את העולם" כמו ילד בן 16. היא חושבת שעלי לפנות לייעוץ כדי לברר האם הזהות המינית שלי הוגדרה רציונאלית ולא ע"י הלב, ומה היו המניעים לה. היא חושבת שכך אבין שלכאורה קיבלתי החלטה להימשך לבנים, והיא הייתה פזיזה. אמנם לא הייתה לי חוויה טובה עם בנות, ולא ניסיתי יותר מדי, אך האם זהו טיעון מספק כדי לבחון את העניין שוב בשלב הזה, לאחר שכבר טוב לי להימשך לגברים? או שבכלל אימי זקוקה לייעוץ על מנת להתמודד עם שלל דאגותיה בנושא, וחיפושיה אחר גורמים שהובילו למצב לא רצוי זה? אני מרגיש כי לא בחרתי להימשך לבנים, ואם זה היה תלוי בי, הייתי בוחר אחרת. תודה מראש!

שלום מבולבל, אני מסכים אתך לגמרי. אף אחד לא בוחר להיות הומו. זהו אילוץ, שאפשר לחיות איתו יותר טוב או יותר רע ולחיות איתו יותר טוב פירושו בין היתר לקבל או לזכות בתמיכת הסביבה. באופן כללי, טיפול או ייעוץ (בלי קשר לנטייה מינית) לא יעזור למי שמרגיש שאינו זקוק לו או אינו רוצה אותו. המצוקה צריכה להיות מספיק גדולה כדי שאדם יפנה לייעוץ. הדבר הראשון שהייתי רואה אותו כהכרחי במקרה שלך הוא לצאת מבית ההורים - לא לעזוב אותם רגשית, להמשיך לבקר, להמשיך את הקשר, אבל לא לגור איתם תחת קורת גג אחת, כי זה יהפוך להיות ניסיון לקיים דיאלוג בין חירשים ויהפוך את הבית, שאמור להיות מקור לתמיכה, למכבש לחצים. אני כותב לך זאת גם על סמך מחקר מאוד מקיף שעשיתי על מדגם מייצג של סטודנטים לתואר ראשון (שוב, ללא קשר לנטייה מינית) ובו נמצא שאלה שעזבו את בית ההורים נמצאים במצב נפשי ואישיותי הרבה יותר טוב מאלה שגרים עם ההורים. דבר נוסף - השאר בהישג יד של אמך (בלי ללחוץ) את ספרן של דבורה לוז ושרה אבני, "אמא יש לי משהו לספר לך" (הוצאת שופרא) ואת מספר הטלפון ואתר האינטרנט של עמותת תהל"ה להורי הומוסקסואלים: http://www.tehila.org.il/ . סביר להניח שהיא לא תשתמש בהם באופן מיידי, אבל שיהיה לה בהישג יד. אז (א) ליצור מרחק פיזי (אני לא יודע מה אתה עושה אבל אם אתה סטודנט, זה בהחלט שווה להאריך את הלימודים בשנה), (ב) לחשוף את אמך למקורות המידע והתמיכה הנ"ל ו-(ג) להציג כעובדה חד-משמעית שהדבר אינו ניתן לשינוי והוא לא תוצאה של התנסות בלתי מספקת אלא של משיכה בלתי מספקת. (זה צריך להיאמר בצורה קצרה ופסקנית). במקביל, אם בא לך, אתה יכול לנסות גם קשרים עם בנות, אבל לא כי אמא רוצה את זה בשבילך, אלא רק אם אתה רוצה את זה בשביל עצמך ואם יש לך משיכה מינית כלשהי לבנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

כשלסבית מתארת לך פה מצב שהיא מעדיפה בנות ובמקרה גם רע לה עם גברים באופן כללי, אתה טוען שהיא פנתה לנשים רק בגלל המצוקה עם גברים ולא מתוך אהבת נשים. כשמדובר בגבר שלא בטוח בעצמו בקטע הזה, אתה יותר מצודד בו ולא מתחיל להגיד לו שהוא עם גברים כי יש לו איזה תסביך. וזו נקראת "לסבופובייה".

שלום שואלת, למיטב זיכרוני, כל הגברים ששאלו כאן שאלות נמשכו לגברים אחרים, בעוד שבקרב הנשים ששאלו חלקן הצהירו על כך שאין להן כל משיכה מינית לנשים והן נמצאות בקשר עם נשים לסביות מסיבות רגשיות ושחוו התנסות לא מוצלחת עם גברים. כדאי לשים לב לפרט זה לפני יציאה בקביעות נחרצות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אנו זוג נשוי כבר 10 שנים עם 2 בנות מקסימות בנות 8 ו5. ככל זוג במערכת שלנו עליות וירידות, אך אהבה רבה. בחודש האחרון התחלתי לחשוד שאישתי מנהלת רומן עם מכרה שלנו שהיא לסבית מוצהרת. היא הרבתה להיפגש איתה וחזרה בשעות לא סבירות ובתדירות רבה, לבסוף החלטתי להתעמת איתה מכיוון שלא יכלתי לשאת את החששות, לאחר שיחה קצרה היא הודתה שאכן יש לה משיכה לא ברורה (דווקא לא מינית) ושהיא מבולבלת מאד מזה ומתכוונת לפנות לטיפול. היא טוענת שאינה יכולה להפסיק לחשוב עלייה ושהן ביחד כיף לה. כמו כן אמרה שהיא אוהבת אותי מאד ושעם גבר , דבר כזה לא הייה קורה בחיים. בגדול היא מבקשת קצת זמן לעצמה על מנת להגיע להבנות. בו בזמן היא עדיין נפגשת עם הבחורה, וגם משתפת אותה בלבטייה בנושא. מאז השיחה, אני לא יודע מה לעשות, איני יכול לתפקד בשום מישור ומוחי מריץ תרחישים בקצב האור.... מה עליי לעשות??? אני אוהב אותה אהבה טוטאלית ולא מעונין לפרק זוגיות זו.

שלום מודאג, בחרת בכינוי מדויק ואני חושש שאין משהו שאני יכול לעשות מכאן כדי להרגיע אותך. במילים אחרות, דאגתך מציאותית ומוצדקת. אני לא חושב שזה היה שונה אילו זה היה גבר אחר או אילו קשריה עם אותה אישה לסבית היו כוללים בתוכם גם יחסי מין. מה שמאיים על זוגיות הוא לא יחסי מין אלא קשר רגשי רומנטי חזק עם גורם חיצוני. העיצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך כרגע היא לעשות מה שאשתך עושה למען עצמה, דהיינו, לפנות לטיפול, לפרוק את אשר על לבך, ללבן דברים ולהתכונן לאפשרות הקשה ביותר מבחינתך, כלומר, לפירוק המסגרת בתקווה גדולה שזה לא יקרה. ואם זה יקרה, אזי בשם האהבה הגדולה ולמען בנותיכם, להיעזר בגישור לגירושין כדי למזער את הנזקים. לא נשמע שתוכל לשאת את הגורם השלישי הזה בחייך בטווח הארוך בכל צורה שהיא. מה שברור הוא שכרגע אתה זקוק לתמיכה מאדם שמקצועו לספק אותה ולבנות לעצמך אלטרנטיבה, כך שתוכל לעמוד בפרידה, אם תהייה כזו ואני מאחל לך שלא תהייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לא נמשכת אל הבחורה ההיא אולי פשוט מוקסמת ממנה-אני חושבת שהקשר הזה עם האשה האחרת הוא בטח לא תחליף לזוגיות מינית עם בעלה לפעמים מפתחים אובססיה רגשית למישהו זה לא אומר שמדובר בקשר רומנטי חזק-כמו שאתה מגדיר זאת

היי הענין הוא מאוד מסובך וארוך אני אנסה לתמצט ולתת את מירב המידע כי אני חייבת עזרה ודעה.. אז ככה אני בת 21 התחלתי קשר עם מישהו כשהייתי בת 17 היינו עד כה ביחד 4 שנים כמעט. הוא בן 22 ואני 21.. יש בנינו אהבה גדול וקשר טוב באמת... מה שקורה זה שאני באה מבית מסורתי ואולי קצת פרימיטיבי שאין אצלנו דבר כזה להמשיך לצאת עם מישהו סתם ככה שנים ללא חתונה ותמיד החבר שלי ידע והסברתי לו את זה תמיד. עכשיו אצל חבר שלי במשפחה הם אשכנזים ואצלהם כנראה לא מוכר המושג חתונה.. ההורים של חבר שלי נשואים אבל האחים שלו לא נשואים ואחד האחים אפילו נמצא עם מישהי שנים ועם שני בנות חמודות .. זאת אומרת שהמנטליות שלנו מסתבר בעניין של חתונה אחרת מהמנטליות של בן זוגי.. בערך לפני שנה וחצי כבר התחלתי לדבר עם חבר שלי על עניין חתונה יותר ברצינות והוא אמר שהוא לא היה רוצה להתחתן בשלב כזה מוקדם כי הוא עוד צעיר.. אבל הוא רוצה להתחתן כי הוא רוצה להמשיך להיות איתי . עברו עלי שנה וחצי לא קלים.. הוא דיבר עם ההורים שלו על חתונה והם אמרו שעוד 7 חודשים הם יפגשו עם ההורים שלי ונסגור הכל..ואחרי 7 חיודשים הם דחו לעוד 4 חודשים ועוד 5 חודשים וכן הלאה עד שהתקופה הצטברה לשנה וחצי. יש לציין שגם חבר שלי היה מתהפך מידי פעם ואומר שהוא רוצה לחשוב אם הוא רוצה את זה או לא .. והייתי אומרת לו תחשוב בלי לחץ ואז הוא היה חוזר ואומר שהוא החליט שהוא רוצה את זה . בתקופה האחרונה בערך 3 חודשים ככה ... קרו כמה דברים.. סבתא של חבר שלי לא הרגישה טוב מהיותה זקנה מאוד או מסיבות אחרות היייתה בבית חולים.. אז כמובן שזה היה כבר עוד תירוץ לדחות עוד את הפגישה עם ההורים. לבסוף עם קצת לחץ מיצידי על חבר שלי והוא על ההורים שלו ההורים שלי ושלו נפגשו. יש לציין שלפני הפגישה ביומים חבר שלי דיבר עם אבא שלי ואבא שלי היה מוכן לשלם את החתונה אם אין להם כסף .. והציע שנגור בנתים אצלי בבית כדי שנוכל לחסוך כסף לבסוף ההורים נפגשו ודיברו ואמרו שהם רוצים את החתונה מאוד והכל ואחרי שעה בערך הוציאו אותי ואת חבר שלי מהחדר ואמרו להורים שלי פתאום דברים הפוכים שאני וחבר שלי לא בשלים ושהם לא רוצים שנגור אצלנו בבית אלא שנשכיר דירה וההורים שלי אמרו אין בעיה ואז שהסתיימה הפגישה ההורים שלו הלכו ואמרו שההורים שלי לא מסכימים שנשכיר דירה וכל מינידברים שיקריים . שורה תחתונה הפגישה הסתיימה בזה שההורים של חבר שלי היו צריכים לעשות רשימות מוזמנים. וגם היא הסתיימה בזה שההורים שלו בהלכו ואמרו לו דברים שההורים שלי אמרו ולא נאמרו לעולם . מאז הכל התחרבש. אני וחבר שלי נפרדנו כי הם לא הכינו את הרשימות מטענה שהם עסוקים כל היום ללכת לבקר את הסבתא .. אבל מצד שני לים המלח יומים הם הלכו. לכן אני וחבר שלי נפרדנו ראיתי שזה לא באמת הולך להסתדר.. וסבתא שלו באמלת נפטרה לא מזמן והלכתי ללוויה .. יצא לי עוד כמה שיחות עם חבר שלי שכבר אנחנו לא חברים והוא אמר שהוא ממש בהתלבטיות הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו הוא מרגיש שאני מתרחקת ואין לו אומץ לעשות שום דבר גם אם הוא רוצה והוא לא יודע בכלל מה הוא רוצה.. הוא לא יודע אם הוא רוצה להתחתן או לא .. אין לו אומץ והוא מראה לי שמאוד קשה לו בלעדי .. ועד עכשיו אין לו סיבה אחת להגיד לי למה הוא לא בטוח בחתונה הזאת כל פעם הוא אומר סיבה אחרת.. פעם הוא אומר כי זה מוקדם פעם הוא אומר שאבא שלי ישלוט לנו בקשר על מיני דברים אלף ואחת סיבות . והוא חושב שהפתרון לבעיה זה שנחכה ונישב בשקט וניתן לדברים לזרום אבל זה לא אפשרי כי אני לא יכולה להמשיך איתו ככה ללא חתונה וזה גם לא אפשרי כי כל רגע יש התהפכיות ואני יכולה להיות איתו ככה שניםםםם! מה נראה לך ? אני ממש זקוקה לעזרה אני מקווה שהסיפור מובן זה כמובן יותר מורכז וחסרים הרבה פרטים אבל אני מקווה שתוכל לעזור לי אני זקוקה לעזרה ודעה מה לעשות בעניין אם להתרחק ולהראות ששכחתי ממנו כמו שאני עושה עכשיו או מה לעשות תודה

שלום סוזי, קודם כל, משפחתך אינה פרימיטיבית אלא מסורתית ושמרנית. אני מציין זאת כי מעצם ההגדרה שלך את משפחתך כ"פרימיטיבית" ואת המשפחה האשכנזית של חברך כנאורה, את כבר מגיעה אליו מעמדת נחיתות שלא רצויה בקשר. שנית, תוך כדי קריאה, חזרתי כמה פעמים לשורה הראשונה כדי לוודא שאני זוכר נכון את גילכם הצעיר. יש ביניכם אהבה, אתם יוצאים כבר 4 שנים - ואני שואל: למה לקלקל דבר יפה כל כך עם מכבש הלחצים בעניין החתונה? אתם באמת מאוד-מאוד צעירים! לא שאני מציע לך לחיות איתו עכשיו עוד 4 שנים בלי חתונה, אבל חכי, שום דבר לא בוער. חכי שההצעה תבוא ממנו. נורא מצער שהלחצים על חתונה הורסים קשר יפה כל כך. בסה"כ כשמנתקים אותך ממשפחת המוצא שלך, את הרי אוהבת את הבחור והוא אותך. הרי לא מתקבל על הדעת שתינשאי למישהו שאת לא ממש אוהבת רק בגלל שיש לו מנטאליות דומה לזו של הורייך שמכתיבה נישואין כאן ועכשיו. מגיע שלב בחיי בחורה או אישה צעירה שהיא צריכה לבחור בין ציות מוחלט וריצוי מוחלט של הוריה לבין נטיות הלב שלה. אמרי להורייך שאתם אוהבים ואת לא רוצה להפסיד את הבחור, שאתם חיים בדור אחר, הזמנים השתנו וזה באמת גיל נורא-נורא צעיר להינשא, עבור שניכם. אל תזכירי יותר את עניין החתונה. אם כבר גדלת במשפחה שמרנית, אז אמצי גישה שמרנית-קלאסית, לפיה הצעת הנישואין היא של הבחור. ככל שתלחצי פחות - הוא ירצה יותר ולהפך. קחו לכם עוד שנה-שנתיים לגדול יחד, לצמוח יחד, הבחור רק אחרי צבא, חפשו את דרכיכם מבחינה מקצועית, לוו זה את זו בבחירות המקצועיות שלכם ואני דווקא כן הייתי ממליץ כמעט בכל מקרה לנסות לפחות שנה של חיים משותפים מחוץ לבית ההורים לפני החתונה, זה מעין "מחקר גישוש" חיוני בעיניי לבדיקת היכולת לחלוק חיים משותפים. גם אם תריבי קצת עם הורייך על הרקע הזה, זה שווה את המחיר. הרי בסופו של דבר, אתם לא הולכים "להתפרפר", אתם ממשיכים קשר יפה שהתחיל מזמן, הוא יציב ואם לא תקלקלו אותו ע"י לחצים מיותרים וע"י מעורבות-יתר של משפחות המוצא, רוב הסיכויים שיתפתח לנישואין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

שלום רב אני סטרייטית הכרתי לפני כשנה בחורה לסבית ופיתחתי קשר רגשי עמוק איתה-שלא לומר אובססיה מצידי אבל הבעיה היא שאין משיכה מינית עד הסוף מבחינתי למרות שאני נהנית מהקשר המיני עד רמה מסויימת אנחנו בקשר אבל אני תוהה כמה זמן נוכל להמשיך ככה מפני שהיא יודעת שזה לא אותו דבר מבחינה מינית עבורי כמו שזה מצידה אני חוששת שאם הזמן זה יגרום לה לאבד עניין אני מחפשת את הפתרון הבריא נפשית עבורי האם זה להיפרד?

שלום שיר, בלי קשר לבחורה הספציפית הזו - האם את נמשכת פיזית לנשים, לגברים, לבני שני המגדרים? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

היי אני נמשכת לגברים בלבד..

תיפרדי ממנה ויפה שעה אחת קודם, את רק תפגעי בה יותר ככה!

שלום שיר, לא סתם שאלתי את השאלה. הייתי עד למספר מקרים של בחורות סטרייטיות לכל דבר, שהיה להן גם ניסיון רע עם גברים וגם חסך אימהי עצום, והן חיפשו ניחומים בזרועות אישה לסבית בלי שהדבר יגרום להן ריגוש מיני מינימאלי. אני מצטרף לדעתה של "שואלת" אלא שאני אבחר להדגיש את טובתך ולא את טובתה של חברתך. להרגשתי, שיקול בעד הישארות עם אותה אישה יהיה שיקול פסיכולוגי מוטעה מבחינתך, הואיל ואת מוכנה להיות מי שאת לא ולו רק כדי לקבל אהבה ויחס. זוהי בחירת יותר משנאת המן מאשר מאהבת מרדכי. אינני מכיר את ההיסטוריה שלך, ובעיקר את היחסים בינך ובין אמך ואת ההיסטוריה שלך עם גברים, אך נראה לי שמוטב להתייחס לשתי נקודות אלו בטיפול כדי להבין מה הביא אותך לשקול קשר הכולל מין עם אישה, כשאינך נמשכת לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מחפשת פסיכולג טוב באזור ירושלים. לטיפול משמעותי וזוגי. אשמח לעזרה

שלום אליענה, לצערי, אין באפשרותי להמליץ מעל גבי פורום פומבי על מטפלים מהשוק הפרטי בגלל איסור פרסום או קידום מכירות בפורום. עם זאת, אוכל להמליץ על השירות הפסיכיאטרי של הדסה עין-כרם כשירות מקצועי ביותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום בחור דתי שהיגע הזמן שיתחתן וזה מה שהוא רוצה בכל לבבו אבל דבר אחד מכשיל אותו מחשבות אסורות על נטיה הפוכה הכל בגדר מחשבה ללא ניסיון בזה או רצון לזה חלילה וכבר מציעים לו שידוכים אבל זה נותן בו חוסר בטחון גדול עולה בו המון שאלות האם יוכל לקיים מצוות ליל כלולות האם המחשבות הן רק מחשבות בתאוריה ולא מציאות האו חושב לפעמים בדמיון איך זה להיות עם אישה והוא מרגיש בפנטזיה שהוא נמשך אל המין הנשי גם (הוא שומר על עצמו עד אחרי חתונה כמובן לפי מגזר הדת )אבל הוא לא יודע איך זה יהיה מציאותי כיצד יעזור לעצמו כי הוא מרגיש פספוס שהוא דוחה סתם כך שידוכים? תודה

שלום שי, אין ספק שבפני בחורים דתיים הנמשכים לגברים ניצבים קשיים עצומים הן ברמה האמונית והן ברמה החברתית-קהילתית. אם קיימת משיכה כלשהי גם לנשים, ניתן לגייס אותה לטובת הקמת משפחה, ובכלל זה קיום יחסי אישות עם האישה והמשיכה לגברים אינה צריכה להפריע לכך, אך אם לא קיימת כל משיכה מינית לנשים, לא ניתן ליצור יש מאין ואז גם צפויה התנסות טראומאטית לבחור הן בליל הכלולות והן לאחר מכן וגם לאישה, שעלולה להרגיש דחויה, לא נחשקת, עלולה להאשים את עצמה שלא בצדק ונעשה כאן עוול לשתי נפשות לפחות. להלן, אפוא, שני אתרי אינטרנט של הומוסקסואלים וביסקסואלים דתיים, בהם תוכל אולי לקבל תשובה חלקית באשר לדרכים ליישוב הקונפליקט הקשה בו אתה נמצא: www.hod.org.il http://havruta.org.il/ כל הידוע לי, באתר הראשון קיימת הפניה גם לפסיכולוג קליני דתי בעל ניסיון בהתמודדות עם קונפליקטים כאלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום השאלה היא שהכל בגדר מחשבות לא מעשית חלילה אין לו ניסיון עם נטיה הפוכה ואינו רוצה בכך מצד שני גם אין לו ניסיון עם אישה אז זו השאלה אולי דווקא בליל הכלולות הוא יוודע לעצמו שהוא כן נמשך לאישה בעצם והכל זה רק מחשבות היה, אבל לא טוב גם לחכות עד אחרי החתונה כי צריך שיהיה בטחון עצמי ווודאות לכן איך יעזור לעצמו האתר שצירפתם זה אולי לאנשים שרוצים להשלים עם הנטיה או שאני טועה? או שגם ההפך? לכן קשה לו עם זה עם החוסר בטחון לצאת לשידוכים ולא לדחות אותם וגם הזמן עם הגיל עובר כיצד באמת יעזור לעצמו לדעת שהוא מוכן להתחתן ולקיים את ליל הכלולות כהלכה ושאולי הכל היה בגדר מחשבה כי בפנטזיה המשיכה לאישה גם קיימת שמדמיינים אבל גם זה בגדר מחשבה ולא מעשית בגלל חוסר הניסיון כי מבינת דת שומרים עד אחר החתונה אז איך יעזור באמת לעצמו האם האתר זו תשובה כדי להתגבר על מחשבות כאלו ולקדם את עצמו לקראת שידוך חתונה? תודה

דר' שלום, ראיתי שכתבת במספר מקומות שילדים בעלי "גינונים נשיים" סביר להניח שיתפתחו ויהיו הומואים. השאלה שלי היא למה אתה מתכוון שאתה אומר גינונים נשיים? מה דעתך על ילדים בני 8 עם התנהגות של בנים אבל עדינות של נשים? האם "גינונים נשיים" זה אומר שבן מתנהג תמיד כמו ילדה ? כלומר משחק במשחקי בנות, או מתלבש /מתחפש לבת, מתנהג כבת וכד'. מה אתה אומר על ילד שמתנהג, מתלבש ונראה כבן אבל יש לו עדינות ורגישות מסויימת ? אולי תוכל לעשות לי סדר בזה. תודה

שלום אבא, לפני שאנסה לענות לך, אני זוכר את פנייתך הקודמת ונשמע שאתה מאוד מודאג וחרד נוכח העובדה שבנך יגדל, אולי, להיות הומוסקסואל. הדאגנות הזו כלשעצמה אינה מוסיפה בריאות נפשית לא לך ולא לבן שלך שזקוק לאב רגוע ומכיל, שיקבל אותו בכל תנאי. ילדים מאוד רגישים ויכולים להבחין באותות של דחייה גם כשכל המילים ה"נכונות" נאמרות. כך שאני באמת מציע לך לעבד את החששות שלך במסגרת מתאימה. ובאשר לשאלתך - משחקים במשחקי בנות, התנהגות הפיכת מגדר וכיו"ב אכן מחשידים יותר בכיוון של הומוסקסואליות. עם זאת, יש לציין שלא לכל הילדים שיגדלו להיות הומוסקסואלים בבגרותם יש אומץ ותעוזה להפר את תפקידי המגדר בילדותם, כלומר, לשחק במשחקי בנות, להתחפש וכד'. אין פירושו של דבר שכל ביטוי של עדינות מרמז בהכרח על נשיות שמרמזת בהכרח על עתיד הומוסקסואלי. יש בהחלט ילדים עדינים ורגישים שגדלים להיות בחורים סטרייטים סולידיים, מאופקים ומופנמים, אך קשה לדעת איזו עדינות תתפתח להומוסקסואליות ואיזו לא. כאמור, עיקר דאגתי בקשר אליך היא בקשר לדאגנותך ולהשלכותיה עליך ובעקיפין על בנך. עליך לקבל את העובדה שאין לך שליטה על הנטייה המינית של בנך. הדבר אינו ניתן לשינוי ובימינו הוא גם רחוק מלהיות אסון. לעומת זאת, גילויי דחייה/רתיעה סמויים או גלויים עלולים להיחוות ע"י בנך כהתרחקות ודחייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אולי זה יעזור לך אם אומר לך את הדברים הבאים: בתור תלמיד בבית הספר שהיו מציבים מולי מבחן זה היה דבר מחריד מאוד, לפעמים הכי טוב זה להתמודד מול זה כדי להוריד חרדה, יום לפני המבחן הייתי אומר לעצמי "שעשיתי כל מה שאני יכול" והייתי מדמיין את ההרגשה הטובה שיוצאים מהכיתה אחרי המבחן, בין אם הציון גבוה או נמוך זה כבר לא משנה. זה מתקשר בעקיפים לבנך אין לך דרך באמת לגרום לו להיות הומו או סטרייט, משום שזה נקבע עוד בראשית הדרך אי שם בהתחלה וזה לא נתון בכלל לידך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3556575,00.html נא ראה קישור נוסף לדבר אחר: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C אם זאת הוא אדם כמוני וכמוך ואתה יכול להיות אבא טוב ולגרום לו להרגיש עם עצמו אושר ולא שנאה עצמית כמו שאתה היית רוצה שלא להרגיש סתם סבל/וחרדה לחינם. במקום לדאוג סתם תטפל בו ותשפר לו את המעלות איפה שאפשר בלבד, יש שינויים גנטיים לטוב ולרע. ויש דברים הרבה יותר גרועים מלהיות הומו, אני מרשה לעצמי לומר את זה משום שאני בעצמי הומו ויודעים את זה עלי מגיל 3. לסיום אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים. וזאת מחשבה מעודדת. בהצלחה

דר' שלום, תודה רבה לך על העצות שלך. אני משתדל לעשות כול שאפשר כדי שדאגתי לא תיראה והילד לא ירגיש דבר. יתכן , וכך אני מקווה שלימים יתברר כי דאגתי לחינם. אבל זה דאגה של אבא וקשה לי להיפטר ממנה.את בני אקבל ללא תנאי אין לי ספק בכך. שוב תודה לך

לגבי יצירת קשרים-קשר עם אותה חברה,ו6קשרים עם גברים.ואני מרגישה משיכה לנשים..יש לציין שלא ממש שכבתי עדיין עם גבר..עד הסוף

שלום ליאורה, לפי תיאורייך, את כנראה ביסקסואלית ולמרות שאת מבולבלת מכך, אפשר ליהנות משני העולמות, לפי בחירתך: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כנראה יותר קל לך עם נשים גם משום שהן מאיימות עלייך פחות וגם משום שאת מוצאת איתן שפה רגשית משותפת יותר. העובדה שחברתך נשואה באושר אינה חייבת לרמוז על הפסקת משיכתה לנשים. ביסקסואלים רבים, גברים ונשים כאחד, בוחרים בקשר זוגי עם המין השני ממגוון סיבות, החל בכך שזה מה שמקובל ולכן גם יותר קל, דרך רצון להקים משפחה במתכונת המקובלת, רצון בילדים ועוד. עם זאת, לא הייתי ממליץ לך לחדש את הקשר הרומנטי/מיני עם אותה חברה, כפי שלא הייתי ממליץ לאף אחת לקיים קשר עם גבר נשוי. גם אם היא תהייה מעוניינת, את תמיד תהיי "כינור שני" ותרגישי תסכול רב, הקשר לא יהיה שיוויוני ותהיי מראש בעמדת נחיתות יחסית לבעלה ולילדיה. מוטב שתמצאי לך בן או בת זוג פנויים, לפי בחירתך ולפי מה שיזמנו לך נסיבות החיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, כשהייתי בת 18 היה לי קשר די קצר אבל מאד סוחף עם בחורה.לאחר מכן היא התחתנה (כשהיינו בנות 23) היום שתינו בנות 27 היא עברה לגור באזור רחוק והקשר הסתיים.יש לה היום 2 ילדים.לאחרונה היא חזרה לגור באזורי ואני רואה אותה וכן גם היא אותי.אני רואה שמשהו קורה לה כשהיא פוגשת אותי.שאלותי הן כאלו: 1.האם היא סטרייטית או גם וגם? 2.האם יתכן והיא עדיין מרגישה משיכה אלי? כי לכאורה היא נשואה באושר. 3. האם כדי להתרחק מכל זה?

שלום ליאורה, לא כתבת מה מצבך המשפחתי ואיזה קשרים יצרת עם גברים ונשים. האם את נמשכת לגברים? לשני המינים? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי, שמי יובל ולאחר שראיתי את הודעותיך בפורום פסיכותרפיה בעבר (בין השאר ראיתי יום שאירגנת במכללה בה אתה מלמד בנושא זה..) אני כותבת לך כי אני צריכה מישהו שקצת יסדר לי את המחשבות ואשמח מאוד אם תעזור לי עברתי הטרדה מינית בעבודה לפני שנה (אני בת 31) , אחד העובדים ניסה לגעת בי בכח, אף אחד בעבודה עדיין לא יודע אבל לפני כמה שבועות דיברתי על זה עם הפסיכולוג שלי.. הבעיה שלי - למה כל כך קשה לי לדבר על זה עם הפסיכולוג..אני פיזית לא מסוגלת.. אמרתי לו את זה והוא אומר ש"אני אקח את הזמן שלי ובפגישה אחרת", מצד שני אני כן רוצה שהוא יגיד לי "חשוב שתדברי על זה" כי אני לבד לא מצליחהת הוא לא עושה את זה אני לא מפסיקה לחשוב על האירוע, כל מגע עם בעלי (שאני אוהבת אותו מאוד..) מזכיר את המגע איתו, ממש כמו כוויה... ובנוסף.. יש כמובן את האשמה והבושה שאני לוקחת על עצמי.. בקיצור, הרבה עניינים מתערבים והופכים את החשיפה לקשה ומסובכת. בכל זאת, אני יודעת כדאי להתאמץ, אבל לא מצליחה... אשמח לשמוע קצת מה דעתך... תודה, יובל

שלום יובל, אכן חשוב מאוד שתדברי על כך עם הפסיכולוג שלך. המלצתי לך היא להדפיס את פנייתך לפורום ולהראות לו אותה, אולי אפילו להשאיר לו אותה לקריאה בין הפגישות כדי לחסוך לעצמך את המבוכה של צפייה בתגובתו. אפשרות נוספת היא לשלוח לו במייל קישור לפנייתך לפורום. פניות כאלה למטפלים הן שכיחות ובמיוחד בנושא כה רגיש, שהמבוכה והבושה הן חלק ממנו, אני בטוח שהפסיכולוג יבין את המסר וייזום בעצמו את העלאת הנושא בשיחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

בגיל מסוים בתיכון התחלתי להרגיש קצת שונה, נושאי השיחות שלי היו שונים מכל חברותי לכתה, הטעם שלי היה אחר, סגנון הדיבור והחשיבה שלי ממש היה שונה מכל שאר הבנות, ודווקא בגלל זה הייתי נחשבת למאוד פופולרית בשכבה בגיל 16 הרגשתי משהו ממש מוזר לגבי חברה שלי מבית הספר, תמיד רציתי להיות בקרבתה ולשמוע אותה צוחקת ומדברת אבל התעלמתי מזה כי חשבתי שסתם אני מחבבת אותה יותר מידי..יצאתי עם גברים לתקופות מאוד קצרות, ותמיד מצאתי סיבות לסיים את הקשר כי לא נהנתי מהמגע, ולא הרגשתי בנוח כמו שאני עם בנות.עד שהגיעה בחורה שחיזרה אחרי תקופה ארוכה ואני ממש נלחצתי, חסמתי את עצמי כי זה היה מבחינתי משהו שלא שייך אלי.. הגעתי למצב שהיא ממש סובבה לי את הקופסה ופשוט התאהבתי בה, והכל היה מושלם, היינו נפגשות ונהנות ביחד.. הייתי מאושרת ומאוהבת בהתחלה הייתי בהלם מעצמי כי אף פעם לא חשבתי לצאת עם בחורה, כיום אנחנו פרודות אבל מאותו רגע אני חושבת הרבה על נשים, ניסיתי לצאת עם גבר לנסות לבדוק מה קורה איתי, לא הצליח השאלה היא איך אני יכולה להיות בטוחה? זה מתסכל כי אני באמת לא יודעת מה קורה איתי..

שלום עדי, ההתייחסות הפסיכולוגית המודרנית אל הומוסקסואליות גברית ונשית כאחד היא כאל משיכה מינית-רגשית (בניגוד למשיכה המינית בלבד שהייתה מקובלת בעבר). הדבר נכון כפל-כפליים כשמדובר על לסביות, שם ההיבט הרגשי תופס מקום הרבה יותר נכבד מאשר בהומוסקסואליות גברית, שבה גברים מקיימים יחסי מין גם ללא רגש מיוחד. בהיבט המיני המצומצם את יכולה לבדוק בעצמך ולראות אל מי את נמשכת פיזית יותר (למשל, על שפת הים או בבריכה או בקיץ כשגברים ונשים לובשים לבוש חושף יותר), על מי את מסתכלת בצורה מינית יותר, אך הואיל וציינת שהמגע עם גברים לא היה נעים לך והמגע עם חברתך כן, נראה לי שכדאי להסתכל על המכלול כולו, הרגשי והמיני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

כבר ארבע שנים אני גורר משבר שנראה בלתי פתיר בזהות המינית והמגדרית שלי. מאז ראשית ההתפתחות המינית שלי תמיד נמשכתי למיניות שיש בה ביטויים של השפלה ושליטה. באופן מיידי אני מוצא את עצמי נמשך לנשים, אך תמיד , כסוג של מושא להערצה, כמשהו שמעבר להישג ידי. מדי פעם יש בי פנטזיות חזקות מאוד, בהן אני לוקח את הצד הנשי מול גבר. לגברים עליהם אני מפנטז אף פעם אין שם ופנים. הצדדים הנשיים עליהם אני מפנטז לעולם אינם מצליחים לעמוד בקנה אחד יחד עם המציאות שלי. אני רוצה לציין שבתפיסתי אני חווה את הנשים כנשלטות שאין להן כל עניין פנימי מהותי- בלהיות שולטות. מאז ומתמיד הייתה בי תחושה שאני לא גברי מספיק ליד גברים אחרים. ובאופן כללי מחוץ לעניינים, בהזדמנות זאת אוסיף ואציין שאני סובל מהפרעות קשב. המשבר עצמו התחזק כתוצאה מטיפול פסיכולוגי שבו הייתי מצוי. במהלך הטיפול עורר המטפל את הסוגיה ההומוסקסואלית מיוזמתו (אני לא פוסל אפשרות שדבר כזה היה גם יכול להגיע ממני) ומאז הטיפול נסוב סביב העניין הזה בעיקר, עד שלאחר כשנה וחצי עלו שאלות קשות יותר ויותר שלא הצלחתי ליישב, לבסוף ברחתי מהטיפול. לא יכולתי לעמוד בכאב הבלתי נגמר , במחשבה על לאבד את מה שמוכר ואהוב עליי (הזהות) וגם לא הרגשתי שאני יכול לבטוח לגמרי במטפל, היה לי חשד (שהעלתי בטיפול) שהוא חושק בי. במסגרת הניסיון המיני שלי הייתי עם המון נשים, וגם היו לי כמה גישושים עדינים עם גברים (מעט מין אורלי) ועם טראנסג'נדרים. בנוסף לכך, למדתי שיש בי גם כנראה איזשהו צד "מחתרתי" ששואף לשלוט. אך אני עדיין לא ממש מכיר אותו ואת גבלותיו. אולי בכלל מדובר באשליית היפוך תפקידים. אני לא יכול להרשות לעצמי לחזור לטיפול, גם מבחינה כלכלית וגם מבחנת מידת הביטחון שלי בו. אשמח לשמוע את דעתכם.

שלום מייק, אני מצטער לשמוע שעברת חוויה מתסכלת בטיפול שלך. יש משהו קצת מתעתע ברפרטואר הפנטזיות המיניות העשיר מאוד שלך שאולי יצר אצל המטפל את הרושם (המוטעה בדיעבד) שניתן לערער את הגנותיך יותר מכפי שהיית מוכן. זו בהחלט לא סיבה לא לחזור לטיפול, במידה ואתה עדיין סובל. אין ספק שאם תשתף את המטפל החדש בחוויה שעברת בטיפול הקודם, הוא יהיה מספיק זהיר לא להיכנס למקומות שאינך מעוניין להיכנס אליהם בשלב זה. דעתי היא שגם בלי טיפול, ככל שתתנסה יותר במגוון רחב יותר של מיניות עם גברים ועם נשים, הדבר יחזק את זהותך ולא יפורר אותה, כפי שאתה חושש ובסופו של דבר, אף תמצא את ה"נישה" שלך. כמובן, דברים אלה אינם תחליף לטיפול, אלא אמירה כללית מאוד על סמך המעט מאוד שאני יודע עליך מההודעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי וחנוכה שמח, אני בת 25 בטיפול-אני מרגישה שבטיפול נכנסתי לבועה שאינה מציאותית.אני דתיה ומרגישה הרגשות לנשים וגם לגברים. בטיפול שיקרתי למטפלת וסיפרתי לה שאני בקשר על בחורה שאני המצאתי אותה..ואת דמותה ולהחורה הזו יש בה מן מושלמות כזו סיפרתי למטפלת על הקשר הזה..ועברה כבר שנה..והמטפלת חושבת שבאמת היא קיימת. לא יודעת למה אני עושה את זה..זה נותן לי מן פנטזיה כזו של רןגע ושלווה ומן משהו שלא יכול להתקיים במציאות רק בטיפול.

שלום הודי, אני ממליץ לך בחום לאזור אומץ, להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאיר אותה למטפלת לקריאה בין הפגישות. היא לא תשפוט אותך על כך ותבין את הקושי. מה שאת מתארת הרבה יותר שכיח ממה שאולי נדמה לך. בכל מקרה, הפיצול בין הטיפול לבין ההתייעצות בפורום אינו פועל לטובתך. מניסיוני, הצגת ההודעה בפורום למטפל עשוי למנף את הטיפול. אשמח לשמוע איך המטפלת שלך הגיבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, שמי עדי ואני בן 29, הומוסקסואל בארון. אני עוסק בתחום ההוראה. מאז גיל 20 אני עוסק בתחום ההוראה וההדרכה. אני בא ממשפחה דתית ואני עמוק בארון. יש לי המון חששות ממחשבות על הנושא וגם מ"עקיצות" ורמיזות על כך מצד אנשים סביבי. יתכן והדבר גורם לי ללחץ נפשי מאחר ולאחרונה אני מרגיש שהתחלתי לגמגם ושקשה לי לדבר לעיתים. פניתי ליעוץ אצל פסיכולוגית נפלאה שלאחר מספר פגישות טענה חד משמעית שאנני מגמגם ושאין לי כל בעיה פיזיולוגית שגורמת לכך ושמדובר בחרדה שקשורה לכל מה שתיארתי קודם... מה כדאי לעשות? האם יש טעם לפנות לקלינאית תקשורת? יש שיטה או דרך להתגבר על חרדות מהסוג הזה? תודה, עדי.

שלום עדי, צר לי לקרוא על מצוקתך, אך נשמע שהתשובה בתוך השאלה. אם מצאת פסיכולוגית נפלאה, מדוע שלא תמשיך את הטיפול אצלה? קלינאי תקשורת יוכל לעזור לך בהיבט הטכני וללמד אותך כל מיני "טריקים", אבל גם אם הם יעזרו והסיבה פסיכולוגית, היא תתבטא בצורה אחרת. קבוצות תמיכה אינטרנטיות ופנים אל פנים של דתיים הומוסקסואלים במצב דומה עשויות גם הן לעזור מאוד: http://www.hod.org.il http://havruta.org.il/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לא מדויק-המצב הוא לא נתון המצב הוא תוצר של תרבות וערכים שהם "נזילים" ביותר היום.פעם נושא המיניות היה טאבו והיום אנחנו כמו חיות הכל פרוץ. ומי יצר את זה?החברה התקשורת האנשים. אני גם לא חושבת שכל אדם בוגר יש לו מספיק פילטר חזק ויציב כדי לסנן דברים.לדעתי צריך פה שינוי.

לדעתי האישית מה שקורה היום בתקשורות מנוהל היטב. האינטרנט שטוף פורנו מושקע ומקוטלג לפי נושאים, תוכניות מבוקר עד ערב בשעות שהילדים ערים בנושא מין ופסיכולוגיה. ערוצי הפורנו באינטרנט רווים וירוסים וגם זה לא מן הסתם. הדבר גורם לעלות את כל נושא המיניות הרבה מעבר למה שאנשים היו רוצים, וזה די נכפה עלינו כחברה שמנוהלת על ידי התקשורת. מה שמעורר את המיניות הוא האינטרנט, וזה גם מה שהוציא הרבה גיי מהארון, והם לא יוכלו לחזור אליו לעולם.

אכן כך.התקשורת מחנכת אותנו לראות מין ללא הבחנה.ובכלל העולם עובר שינוי "ומשתגע" ממין. חבל שלאף אחד זה לא אכפת

שלום, רציתי לשאולך האם אתה חושב שמה שקורה בדורנו-מתירנות מינית שזה כולל שהכל בתקשורת מפורסם כולם חשופים לסרטי מין ולפרסומות מיניות , בשלטי חוצות יש תמונות שמביעות מיניות האם זה טוב? האם הבגירות והשמירות שהיתה פעם היתה טובה יותר ושומרת יותר על האדם ובריאות נפשו? אתה לא חושב שאנשים היום יותר נפגעים מינית ויותר יצריים כי הם גם חשופים? אנשים היום יותר חרמנים מפעם לדעתי גם כי איבדנו משהו מהתמימות שלנו.. אשמח לשמוע לדעתך.ואגב אני חילונית..פשוט אני מרגישה שהעולם קצת משתגע בנושא זה..לא כמו פעם. תודה תמה

שלום תמה, מה שקורה סביבנו הוא נתון שאין לנו ברירה אלא להסתגל אליו כי איננו יכולים לשנותו. הסתגלות זו אין פירושה אימוץ אוטומאטי של כל מה שאנחנו רואים ושומעים. לכל אדם יש מערכת ערכים, כמו גם דחפים ויצרים, משלו ופירושו של דבר שהוא יכול להעביר את תכני הסביבה דרך הפילטר האישי שלו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

היי אני בן 29 בעבר הוטרדתי מינית ע"י גבר מבוגר , אני נשוי ואוהב את אישתי מאד נכון להיום כשאני צופה בסרטי סקס אני אוהב לראות סרטי גייז לא מכל הסוגים אלה סוג אחד בפרט והוא חדירה ראשונית וכואבת בין הזוג המוסרט או לחליפין זוג גבר ואישה בסקס ראשון כך שלבחורה קצת יותר לא נוח מה שמטריד אותי זה העובדה שאין לי בעיה לראות אקט מיני כואב בין 2 גברים ושאני לא נרתע מכך להיפך זה גורם לי להגיע לגמירה אשמח לשמוע לדעתכם

שלום גיר, קשה מאוד לקבוע אם ההנאה שאתה מתאר מהכאב שנגרם לנחדר ולנחדרת היא תוצאה של ההטרדה המינית שעברת. מין ותוקפנות הם שני יצרים שכרוכים זה בזה, לא תמיד ולא אצל כולם, אבל כפי שאתה רואה, יצרני הפורנו דאגו לז'אנר כזה, כך שכפי הנראה, יש לו ביקוש מספיק גדול. יש גם גברים שנהנים מינית ממשחקי היאבקות, כלומר, מרכיב הכוח שזור במרכיב המיני. לא הייתי אומר שהדבר כרוך בהכרח בהטרדה המינית שעברת ואם הדבר מסתכם בהנאה מינית מסרטי פורנו בינך לבין עצמך, אינני רואה כל סיבה שתהייה מוטרד מכך, גם לא אילו הדבר היה נעשה במציאות ובהסכמת שני הצדדים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

בהטרדה המינית שעברתי לא טיפלתי מעולם אני לא נמשך לגברים אלה לנשים ונהנה ביחסי המין עם אישתי אך מכיוון שדרגת הכאב שחוות הנשים בסרטי הפורנו הוא ממש מיזערי אני מסתפק בזאנר של בני אותו מין עם כאב החדירה שהוא מה שמספק לי את הגירוי כך שאינני יודע מה לעשות כי רק זה מגרה אותי הכאב עצמו שהשחקן חווה כשאישתי שואלת לזהותי המינית כי גילתה על סרטי הגייז שאני רואה אני נורא נפגע ולא יודע איך להסביר לה שאני נמשך אליה ולא למין השני ושזה רק מגרה אותי באותו רגע לראות כאב של אחר או אחרת רק שבמקרה של סירטי הפורנו של היום הנשים דיי נהנות מכל גודל שחודר אליהם וזה קצת מקשה על ההנאה מה לעשות?

שלום לך, אני במצב דומה לשלך, צור קשר אם בא לך להתייעץ [email protected] להתראות

שלום גידי, מאיזה גיל ניתן לאבחן נטייה מינית? האם טבעי שילד בן תשע אינו מחבב את חברת הבנים בני גילו, ונמשך לבנות או לילדים קטנים ממנו? מה לדעתך הסיבות להתנהגות כזו? תודה, יעל

שלום יעל, קשה מאוד לנבא מראש את נטייתו המינית של ילד בן תשע, אם כי בביוגרפיות של הומוסקסואלים בוגרים ניתן למצוא הרבה יותר משחקים עם בנות מאשר בביוגרפיות של הטרוסקסואלים בוגרים. לפי התיאוריה הפסיכואנליטית (שהיא התיאוריה המקובלת עליי מבחינה מקצועית), הומוסקסואליות היא תוצאה של מה שמכונה "תסביך אדיפוס שלילי", כלומר, קרבה גדולה מאוד של הבן לאימו ודמות אב מרוחקת ו/או פאסיבית שאינה יכולה להוות מודל הזדהות נאות. ממחקרים שנערכו בעת האחרונה על בני נוער חד-מיניים מוטיב זה של קרבה לאם וריחוק מהאב עובר כחוט השני בדיווחיהם של בני הנוער. בגיל תשע לא ניתן לשנות זאת באופן דראסטי וחשוב מאוד להעביר לילד מסר חד-משמעי שהוריו מקבלים אותו ללא תנאי (אם כי לא במחיר הצבת גבולות בין הילד להוריו) ואף לעודד ולתמוך בחלקים הפיכי מגדר (למשל, אם יש לו תחביבים שאינם אופייניים לבנים, או נטיות אומנותיות או עיצוביות, יש לעודד אותו לכך). עוד עולה הן מהמחקר והן מהקליניקה שניסיונות להפוך ילדים כאלה ל"גבריים" יותר (בעיקר לחץ לכך מצד האב) מגבירים את הריחוק מהאב ומקשים מאוד על הילד בהמשך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האם כדאי לעודד או לדחוף אותו לבלות יותר עם בנים, או להניח לו להתידד עם מי שנוח לו?

שלום דר' גידי, העניין שלי אינו קשור בזהות מינית אך קשור בזהות באופן כללי, אשמח אם תחווה דעה. אני מתנצלת על האורך ובהחלט אבין אם תבחר לא להעלות את ההודעה או לא להשיב עליה. 1)אני בת 40+ נשואה לאותו אדם במשך 25 שנים, יש לנו ילדים גדולים וגם קטנים, נמצאת בטיפול כשנתיים וחצי. הגעתי לטיפול מסיבות מקצועיות לכאורה. הטיפול בשבילי זה כמו לחצות את כל הקווים האדומים, משום שלמרות השנים הרבות של החיים הכאילו נורמליים, הזוגיות וכ' מעולם לא שיתפתי לא את בן זוגי ולא אף אחד או אחת אחרים במחשבותי או רגשותי האמיתיים, לא עלה על דעתי לעשות את הדבר הזה וגם לא יכולתי, אפילו בטיפול אני לא ממש או רק באופן חלקי, יש לי כל מיני עניינים פרטיים ואני לא ארחיב על כך. כלפי חוץ אני בסדר, מתנהגת בסדר יודעת לומר את הדברים הנכונים. במידה רבה הטיפול עזר/עבד, אני מרגישה שסופסוף התבגרתי/התחברתי קצת. בזמן האחרון קצת נמאס לי, אולי שנתיים וחצי מאוד סוערות ומטלטלות מבחינתי הספיקו לי. בנוסף לכך בעלי רוצה מאוד שלא אהיה בטיפול: א. לדעתו אין לי צורך בשום טיפול. ב. היה עדיף שאם כבר אלך לסוג אחר של טיפול קואצ'ינג או סי.בי.טי משהו יותר קצר ואפקטיבי. ג. העניין הכלכלי, אני לא תורמת מי יודע מה לתזרים המזומנים המשפחתי אז לא מגיע לי. (ד. נראה לי שהוא מקנא כך היה מההתחלה, אולי הייתי צריכה לפנות למטפלת אישה מתוך התחשבות בו, הלכתי למטפל גבר כי בשבילי זה היה הרע במיעוטו ולא בגלל שאני אוהבת גברים. בזמן האחרון הוא חושד שאני מסתירה ממנו דברים, דווקא עכשיו כשאני קצת יותר אמיתית!) הוא כועס עלי, ואני מרגישה חסרת ערך ומטופשת אני לא רגילה לעמוד על דעתי, ותמיד מוותרת לו . אם לא הייתה לי מחויבות כלפי בעלי והייתי בעלת המאה והדעה, אולי למרות שקשה לי להיות מטופלת ולא כל כך בא לי להמשיך, הייתי מסיימת את התהליך . אני שוב מוצאת את עצמי באותה עמדה נחותה שבה אין לי למעשה דעה, ושאני צריכה להתבייש בכך שאני רוצה משהו, שאני מוציאה כסף על עצמי ושמה שקשור בי הוא לגמרי לא חשוב. בניגוד לעבר אני כבר לא כל כך פוחדת שיעזוב אותי, אולי רק קצת, אך מספיק בשביל שאעשה שוב מה שהוא רוצה. אני לא יודעת מה לעשות. 2) כשאני מבקשת מהפסיכולוג שיעריך כמה זמן הוא חושב ייקח הטיפול הזה , התשובות שלו מתחמקות ולמעשה אף פעם לא משיב לשאלה. בפעם האחרונה ששאלתי או השיב "אני שומע בשאלה שלך את המשאלה להירפא" (נו באמת!?)

שלום בלומה, קראתי בעיון את הודעתך. טיפול פסיכולוגי של אחד מבני הזוג (ואכן, לרוב המצב הוא שהאישה בטיפול והבעל לא) אכן עלול לעורר חוסר ביטחון וכעס אצל בן הזוג שאינו בטיפול, בעיקר כשהטיפול מעודד עצמאות ונפרדות. במצב שאת מתארת אני לא רואה איך טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, ובוודאי שלא קואצ'ינג, יכולים לעזור, אלא באמת הגישה הפסיכודינאמית שבה נוקט הפסיכולוג שלך. בגישה זו ובסוג הקשיים שהעלית לא ניתן לחזות מראש את משך הטיפול. לדעתי, את צריכה להבהיר לבעלך בצורה חד-משמעית שאת לא מרגישה טוב, רע לך ואת הולכת לטיפול פסיכולוגי כדי להרגיש יותר טוב, בדיוק כפי שהוא היה הולך לרופא שיניים אם היו לו כאבים בשיניים. נקודה. מעבר לכך, שאלות בדבר מימון הטיפול וכיו"ב אינם מעניינו, גם אם הוא משלם על כך. דברי אליו בשפתו הפראקטית והסבירי לו שעל מה שמשלמים בזול משלמים אחר כך ביוקר - לצערנו, זה באמת המצב בכל מה שקשור בשירותי בריאות הנפש בישראל. זה גם תרגיל מצוין באסרטיביות מול בעלך. שאלות שאינן קשורות בהומוסקסואליות ניתן להפנות אליי בפורום פרפקציוניזם http://www.doctors.co.il/forum-4068 . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום שוב תודה רבה, עזרת לי מאוד, ואכן ישנה בעייה של נפרדות בגלל זה אני אף פעם לא יכולה לומר לבעלי שאני מרגישה רע, גם כשרע לי מאוד, אם אני משתפת אותו, הוא ישר קושר את זה לעצמו, נאטם בפני כל הסבר הגיוני אחר ונכנס בעצמו לחרדות ודיכאון. שנינו מגיעים מרקע משפחתי מאוד קשה ובעייתי. הדבר האידיאלי היה שגם הוא היה פונה לטיפול, אולי בעקבות התובנות שהיה מקבל היה זורק אותי, אבל... אני חושבת שבאמת אבהיר לו שאני מרגישה רע לעתים, ושזה לא קשור איליו למרות הקושי שלו לשמוע את זה. שבת שלום

הספקתי להכיר משפחה שבה אח הומוסקסואל ואחיו הבכור דוקא ביסקסואל. באמת שזה מעניין. ואולי הדבר באמת קשור לוירוס כמו שיש טענה שסיכיזופרניה-שסעת נגרמת מוירוס, אולי באמת זה אותו הדבר. הרי וירוס חודר לגרעין התא, הבעיה היא שתאי המוח לא מתחלפים. ועד גיל 5 המוח מסיים גדילה כלשהי. ככה שזה גנטי +וירוס= נטיה מינית? ככה שזה גנטי+וירוס כמו שוירוס גורם בין היתר לסרטן צואר הרחם. האם יש מחקרים פסיכולוגים שנעשו על ביסקסואל?

שלום רב, לא נתקלתי במחקר המנסה לקשור בין וירוס ובין סכיזופרניה ו/או נטייה מינית. יש אכן הסבר גנטי לסכיזופרניה, אך בינתיים לא להומוסקסואליות. יש מחקרים שונים שהשתמשו בסולם של קינסי שבו 7 דרגות הנעות מהומוסקסואליות מוחלטת לביסקסואליות מוחלטת, כאשר רמות הביניים משקפות דרגות שונות של ביסקסואליות, אך אינני מכיר כל ניסיון מחקרי לקשור בין דרגות אלו ובין גורמים ביולוגיים, בוודאי לא ויראליים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום רב. אני מוטרד מעצמי זמן רב בשאלה מה אני. תמיד הייתי ילד ביישן וסגור ולא הצלחתי ליצור קשר עם בנות למרות שרציתי בכך. בגיל ההתבגרות היו לי מספר התנסויות עם בנים , כי לא הצלחתי עם בנות, ההתנסויות היו אוננות הדדית, מזמוזים ולפעמים מציצות. יום אחד במהלך השירות הצבאי פיתה אותי איש קבע בכדי שאתן לו למצוץ לי. הסכמתי ובנוסף למציצה הוא ביצע בי ליקוק פי הטבעת. מאוד נהנתי מזה, וחיכיתי לפעם הבאה וכך היו מספר פעמים. אני לא עשיתי דבר, ורק הוא עשה. כך מצאתי את עצמי נהנה מעולם אחד מבלי לבדוק את השני - הנשים. מאוחר יותר חיפשתי את זה עם גברים אחרים כי נהנתי שמוצצים ומלקקים לי את פי הטבעת. בנוסף אהבתי להרגיש מחוזר. מאוחר יותר המשכתי עד הסוף ביחסי מין עם גברים וגם נהנתי. אבל תמיד הצטערתי על כך והתפללתי שאצליח עם אשה. ביום שהצלחתי עם אשה מאוד נהנתי מיחסי המין איתה והרגשתי שזהו זה - אני לא חוזר להיות הומו. לאחר מספר שנים שהחזקתי מעמד שוב עולים בי וצפים הזיכרונות מהעבר ההומוסקסואלי ויש לי שוב חשק לממש הפנטזיה עם גבר,לזמן קצר בלבד ולהפסיק. מדוע זה קורה לי? האם בגלל שהתחיל להיות שיגרתי הסקס עם האשה אני מחפש משהו אחר? האם בגלל שכגבר נחדרתי בעבר, מצצתי וכד' קשה לי לחזור להיות "גבר" ולשכוח את העבר? אולי הייתי הומו כי "נסחפתי" בזרם ונהנתי?מה היה קורה אילו לא הייתי נהנה עם גבר? אולי אם לא הייתי בכלל מנסה עם גברים ומצליח ליצור קשר עם אשה, לפני קשר עם גבר - זה לא היה קורה? איך שוכחים את העבר ההומואי? לא מתאים לי להיות הומו, אני לא נראה ומתנהג כהומו, אף אחד לא מעלה בדעתו שאני הומו? בקיצור , למה זה קורה לי ? אני כמעט בטוח שאם הייתי מצליח בחיי עם נשים - לא הייתי בכלל נסחף לקטע של הגברים, או מממש זאת. אנא עזרתך,

שלום בחור, גברים לא מקיימים יחסי מין עם גברים משום שלא הולך להם עם נשים. סביר יותר להניח שאתה נמשך לבני שני המינים והדבר לא צריך להסב לך מועקה גדולה כמו שאתה מתאר או לפגוע בגבריותך. להפך. הרפרטואר המיני שלך יותר מגוון וטווח הבחירה שלך יותר רחב: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . לא יחסי המין שלך עם גברים הם שגרמו לך להימשך גם לגברים, אלא המשיכה היא שגרמה ליחסי המין איתם. ישנם נערים רבים בגיל ההתבגרות שמתביישים מאוד להתחיל עם בנות ואם אין להם כל משיכה לגברים הם לא יקיימו יחסי מין עם בנים במקום עם בנות. הואיל ויחסך למשיכה שלך לגברים שלילי כל כך, פיתחת "תיאוריה" כזו. יש לך אפשרות ליהנות משני העולמות, כעת אתה יודע שאתה מסוגל לקיים יחסי מין גם עם נשים - ואתה יכול לקיים יחסי מין עם בני שני המינים או עם בני או בנות אחד מהם. כמובן הבחירה בידיך עם מי ליצור קשר זוגי ומדבריך אני מבין שההעדפה הברורה שלך היא לחיות עם אישה וזה בסדר גמור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

דר' שלום, מה המספר הגבוה ביותר שידוע עד כה של ילדים הומואים בתא משפחתי אחד? או לסביות? אשמח לתשובתך?

שלום יוסף, מעולם לא נתקלתי בנתונים כאלה ואני לא חושב שאפשר להגיע אליהם. בקליניקה נתקלתי לכל היותר בשני צאצאים חד-מיניים - או אחים הומוסקסואלים או בן הומוסקסואל ובת לסבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienldy.co.il

שלום גידי, אקדים קצת על עצמי לפני שאשאל. אני דתיה,נשואה,ואמא לילדים. מתקרבת לגיל 30. אני נמשכת לגברים. לאחרונה חלמתי חלום: אני שוכבת בבקתה,במקום מרוחק, מקיימת יחסי מין עם אישה שיש לה חזה ,אל יש לה איבר מין. כנראה,לפי החלום וגם לפי הרגשתי אני נמשכת לנשים. אבל זה משהו שהדחקתי הרבה מאוד זמן.ודי בשיטתיות. א.בגלל שאני דתיה וזה לא מקובל. ב.זה נורא מפחיד אותי. אפילו נראה לי שזה מעורר בי חרדה. לגלות דבר כזה,פתאום,על עצמי. גידי- למה זה קורה שיש משיכה גם וגם? ממה זה נובע? האם זה סוג של סטיה?(לא רוצה לפגוע באף אחד זה התחושה שלי על עצמי) אשמח אם תוכל לעשות לי סדר בבלגן, וגם לעזור לי לקבל את עצמי על נטיותי. תודה.

שלום שקדיה, החרדה שלך בהחלט טבעית נורמאלית ומוכרת כפאניקה הומוסקסואלית, אך אין כל סיבה לדאגה. כולנו נולדנו עם פוטנציאל להימשך לשני המינים אלא שאצל רוב בני האדם המשיכה לבני אותו מין מודחקת. לפי תיאורייך, הצלחת להדחיק את המשיכה לנשים עד שלב מסוים, אך עדיין יש בך משיכה לגברים. רובנו איננו מממשים את כל הפנטזיות (המיניות והאחרות) שלנו. לעיתים קרובות הפנטזיה מאבדת מכוח המשיכה שלה דווקא כשמממשים אותה. כפי שאת אולי יודעת, גם התורה וגם הגמרא אינן אוסרות פעילות מינית לסבית (בניגוד לפעילות מינית המערבת חדירה בין גברים). עם זאת, הואיל ואני מניח שהמסגרת המשפחתית חשובה לך, יהיה לך קשה לך לממש את משיכתך לנשים וכאמור , לכל אחד מאיתנו יש פנטזיות בלתי-ממומשות ולעיתים זה גם כוח המשיכה שלהן. בכל מקרה, הנה קישור לאתר לסביות דתיות, שם תוכלי לחלוק את לבטייך עם נשים במצבך: www.bat-kol.co.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.col.il

הי גידי תודה על המענה המהיר והאנושי. גם נכנסתי לאתר הזה והתחלתי לקרוא, קצת מוזר לי להשתייך לשם...למרות שמזדהה עם חלק מהדברים... לאט לאט. אני רוצה לשאול אותך מה הצדדים החיוביים של ביסקאליות(נכון?)? ממה זה נובע? סבלתי הרבה עם אבא וגם יש פגיעה מינית בילדות, האם יש קשר בין הדברים? האם המשיכה לנשים נובעת מחוסר מסוים בנשיות? אשמח לקבל מידע , קצת פחות חרדה, שקדיה

היי, הנני בת 29 ולסבית. במסגרת עבודתי הכרתי מישהי נשואה, סטרייטית ומבוגרת ממני ב-20 שנה. התיידדנו ולאחר זמן יחסית קצר, אולי חודש מההיכרות, אמרתי לה שאני מוצאת אותה מושכת והייתי שמחה לשכב איתה. זה לא נאמר בצורה דרמטית, שכן כל הקשר הוא מאוד קליל ואנחנו באותו ראש פחות או יותר (מבחינת קלילות, לא נטיות). היא אמרה שזה מאוד מחמיא לה, ושהיא תחשוב על זה. כדי לקצר בדברים, לא ממש נינתה לי תשובה החלטית, היא כן אמרה וזה נכון, שיש לה בעיות עם בעלה, אין לה פרטיות בשיט, הוא עוקב אחרי כל צעד שלה, וגם אם תרצה, טכנית יהיה קשה לגרום לכך לקרות. הידידות בינינו נמשכה, דיברנו כמה פעמים בשבוע בטלפון וחוץ מרמיזות קלות שלי מדי פעם לזה שאני רוצה אותה כל השיחות היו על נושאים אחרים. מהצד שלה מעולם לא היו רמיזות או הערות לגבי העניין שלי בה. השיחות קלחו והיה סבבה. קבענו להיפגש אתמול ובאתי בהרגשה שלא כדאי לי לנסות משהו איתה כי זה סתם יגרום לי למפח נפש כי ידעתי שהיא לא בעניין שלי, אחרי הכל היה סטרייטית והיא לא חושבת עליי בצורה שאני רוצה שתחשוב. באיזשהו שלב בפגישה ישבנו ברכב ודיברנו, צחקנו והיה ממש נחמד. במהלך השיחה אמרתי לה במפורש מה הייתי רוצה לעשות לה.. היא חייכה במבוכה והיתה קצת שתיקה בינינו. מיד לאחר מכן שאלתי אם אני יכולה לגעת לה בחזה היא אמרה מיד שכן, זה התחיל שם ונגמר בגמירה שלה. זה היה קצר, והמגע היה רק מהצד שלי.היה נראה שהיא נהנתה. שכחתי לציין שבעברה היא שכבה עם אישה לפני כ-10 שנים.זה היה בחופשה בחו"ל והן שכבו כל יום במשך שבוע. זה היה רעיון של בעלה מן הסתם. הן שכבו והוא והבעל של האישה השניה רק צפו. לא לקחתי את העניין הזה ברצינות מבחינת הנטיות שלה, כי שמעתי על מלא נשים סטרייטיות ששכבו עם נשים אחרות בשביל הבעל. אני מניחה שהיא נהנתה מהסקס איתה, אך עדיין היא סטרייטית ועדיין זה היה רעיון של בעלה. השאלות שלי הן: האם אני משחקת באש? האם יש מצב שאוכל לגרום לה לרצות אותי הן מבחינה ריגשית ומינית? זה שהיא נהנתה מהמגע שלי אומר משהו על הנטיות שלה? על אף שנהנתה מהסקס אני עדיין לא חושבת שזה אומר שהיא נמשכת אליי, אחרי הכל הרבה אנשים יגיבו לגירוי איבר המין שלהם ע"י בני אותו המין אם הם לא אנשים סגורים ומקבועים (או לפחות כך אני חושבת). והשאלה השנייה: האם שמעת על מקרים של נשים שרוב חייהן היו סטרייטיות ופתאום מתישהו באמצע החיים שלהם מצאו את עצמן מאוהבות או נמשכות מאוד לאישה? נשים שלא חשבו בכלל בכיוון ואז זה בא להם בהפתעה? אגב, אנחנו כבר לא עובדות ביחד מסיבות שלא קשורות למקרה. אני מאוד מאוד רוצה אותה! תודה

שלום יונית, ממש הוצאת לי את המילים מהפה כששאלת אם את משחקת באש ותשובתי היא שבהחלט כן. זהו משחק של הרס עצמי בשבילך מכמה בחינות. קודם כל, היא נשואה ובתור שכזו היא אובייקט בלתי אפשרי ובלתי מושג. אני יודע על הסבל הנוראי של בחורות סטרייטיות שמתאהבות בגבר נשוי והדבר לא מומלץ גם ולו בשל הסיבה הזו. שנית, מדובר באישה סטרייטית. לא משנה אם אנשים כן או לא משנים את נטייתם המינית באמצע החיים, אבל את לא רוצה לבדוק את זה על עצמך. מדובר באישה בגיל העמידה, שבגלל משבר בנשיות שלה החיזורים שלך מחמיאים לה מאוד והיא נענית לך באופן חלקי ובלתי מחייב. אבל, בשבילך זהו קשר חסר כל פוטנציאל להדדיות, ששם אותך מראש ולתמיד במקום יותר נחות ממנה. שלישית, למרות האפיזודה החד-פעמית מעברה, אם תיצמדי אליה עלול להגיע שלב שבו היא תיבהל ממשיכתה שלה לנשים והדבר עלול לצאת עלייך בצורה מאוד לא נעימה. למרות שאתן כבר לא באותו מקום עבודה, אינני יודע אם יש לה עוד קשר עם מקום העבודה שלך או אם היא מעורבת באיזו שהיא צורה עקיפה בעולמך, אך כשהיא תתפכח ותיבהל מעצמה, הדבר עלול לגרום לריקושטים נגדך. לסיכום, פני לאובייקטים אפשריים ומושגים ונסי ליצור קשר הדדי ושיוויוני ככל שניתן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום דר' אנא עזרתך. אני לא מצליחה לקרוא את בני בן ה-8 . מצד אחד הוא מתנהג כמו שבנים אמורים להתנהג ורוב הזמן משחק "במשחקי בנים" נרשם לחוג קראטה ומדי פעם משחק כדורגל, מתלבש כמו בנים וכד'. מצד שני, לפעמים, ובעיקר בבית, הוא מתנהג בצורה עדינה . בויכוח עם אחיו הוא לפעמים "מוציא לשון" בכדי לעצבנם, ומדבר בצורה עדינה, ונראה לי שעמידתו עדינה במעט. העדינות היא יותר בבית עם אחיו הקטנים ואיתנו, ועם חבריו הוא מתנהג אחרת וכמו שבנים מתנהגים. יתכן ואני טועה ורואה את הדברים לא נכון וכי הוא בסה"כ ילד וצריך להתפתח עדיין ולהפוך לנער ואח"כ לגבר, אבל אני לא יודעת איך לחשוב. כפי שכתבתי, למעט מעט הדברים העדינים שתארתי (שנראים לי עדינים- אולי למישהו אחר הם לא יראו) התנהגותו בסה"כ אופיינית לבנים. האם החלק העדין שבו יכול לנבא משהו לגבי נטיותיו המיניות לעתיד? מה דעתך?

שלום אמא, נתחיל בחלק שהוא, ללא ספק, החלק הטוב - היכולת של בנך להתאים את התנהגותו למצב. במילים אחרות, הוא מספיק נבון ורגיש להבחין בין מקום נוח ובטוח כמו הבית שבו הוא יכול להיות הוא עצמו ובין חבריו שביניהם הוא צריך לנהוג כמותם. קשה מאוד לנבא האם מה שאת רואה כהתנהגות עדינה הוא דבר שינבא התפתחות הומוסקסואלית. הניבויים הללו הם בדרך כלל רטרוספקטיביים, דהיינו, כאשר שואלים הומוסקסואלים בוגרים על התנהגותם כילדים, הם מתארים התנהגות נשית יותר מאשר סטרייטים (ולא כל התנהגות עדינה היא נשית). ניכר שאת עסוקה הרבה יותר מדיי בבנך במקום לעמוד מן הצד ולתת לו "לגדול פרא". אם תמישיכי בדאגנותך החרדה שלך עלולה לעבור אליו כך או אחרת בצורה לא בריאה. נסי להרפות ולאמץ גישה של "מה שיהיה - יהיה". בלאו הכי אין בכוחך לשנות או למנוע דברים ואין בכך כדי לרמוז שזה הכיוון שאליו הוא יתפתח. הניחי לו לנפשו והעבירי לו יחד עם כל המשפחה מסר של קבלה ללא תנאי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אתמול בלילה עלינו על עקבות במחשב הבייתי וגילינו כי הבן שלנו בן 18.5 הוא הומו. מיותר לציין כי השמיים נפלו עלינו מאחר והדבר בא בהפתעה. אין אנחנו יודעים כיצד לנהוג מאחר והוא לא יודע שאנחנו יודעים. קשה לשדר "עסקים כרגיל" כשהם בעצם לא.. בנוסף ראינו כי ההתכתבויות שלו עם נערים אחרים נושאות אופי של התנהגויות לא ממש נורמאליות ומעט קיצוניות. הדבר מאוד הפתיע אותנו שלא לומר זיעזע אותנו מאחר והוא ילד מופנם.. ילד טוב מה שנקרא. עושה רושם שיש כאן 2 ילדים שונים. האחד שאנחנו מכירים כילד טוב והילד השני - ילד עם התנהגות מעט קיצונית. האם הדבר הגיוני ? האם עלינו לדאוג ? מה עלינו לעשות ? לא לעשות ? אנא תשובה בדחיפות בברכה אימא מודאגת מהדרום

שלום דרומית, אני מבין את ההלם שניחת עליכם, אך באמת שאינני רואה כל מקום לדאגה. אני יודע שבעיני אמא בנים נשארים תמיד "ילדים", אך בנכם אינו "ילד" - הוא בן 18.5 (אני חייב לציין שהשתמשת כל כך הרבה במילה "ילד" שהייתי חייב לחזור ולקרוא את גילו כמה פעמים). בנכם הוא בחור בגיל של חייל בסדיר ובתור שכזה יש לו גם עולם מיני, אם כי לא בכיוון שרציתם וסביר מאוד להניח שגם לא בכיוון שהוא רצה, אבל זה המצב. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט מצביעים על כך שדווקא המופנמים שבחבורה הם הנועזים יותר בעולם הווירטואלי, משום שהם ביישנים מדיי למגעים פנים אל פנים. נכנסתם למקום שלא הייתם צריכים להיכנס אליו, לעולמו הפרטי של בנכם, למחשב שלו, שהוא שטח פרטי של בחור שאינו זקוק עוד להגנתכם. את הנעשה אין להשיב, אך עליכם לסמוך על בנכם ואני בטוח שיש על מי לסמוך. באמת מוטב שלא תדברו איתו על החדירה הבוטה לפרטיותו, משום שהוא ירגיש בגידה וחוסר אמון כלפיכם. בראש ובראשונה הנכם זקוקים כרגע למקום בו תוכלו לעבד את המידע החדש הן עבור עצמכם והן כדי שתוכלו לשמש מקור תמיכה הורי לבנכם כשיחליט לשתף אתכם, במידה ויחליט. אתם יכולים לפנות אל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לקבלת הדרכה או לקו התמיכה הראשונית של עמותת תהל"ה להורי הומוסקסואלים: http://www.tehila.org.il/147312/first-aid שם פועלים מתנדבים שהינם הורים להומוסקסואלים בעצמם ומקבלים הדרכה מקצועית. כל התנהגות מינית של בן או בת נראית להורים "מעט קיצונית" ואין כל סיבה לדאגה. יש ביניכם פער של דור, אינכם יודעים איך מדברים בגילו של בנכם ובנוסף לכך, אינכם יודעים איך בני נוער בגילו מדברים בינם לבין עצמם באינטרנט. פנו לקבלת תמיכה עבור עצמכם, הניחו לבנכם לנפשו, הוא בחור (לא ילד) עצמאי ואחראי, סמכו עליו וטפלו בעצמכם כדי שתוכלו לשמש לו מקור תמיכה בבוא העת. "העסקים כרגיל" - הוא נשאר הבן שלכם ועליכם להפגין כלפיו קבלה ללא תנאי תוך כיבוד פרטיותו וגבולותיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הוא ספרן של דבורה לוז ושרה אבני "אמא, יש לי משהו לספר לך" בהוצאת שופרא: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=29426

היי אני ממש מבולבלת. אני בת 16 ולפני כמה שנים הייתי די מבולבלת אם אני אוהבת נשים או גברים הגעתי להחלטה שאת שניהם. כיום יש לי חבר כבר כמה חודשים ואני אוהבת אותו המון. הוא שונא הומאים ולסביות והוא בכלל לא מאמין בדבר הזה והוא אומר שהכל בראש. יש לו כמה דברים שהם נכונים. ואני הגעתי להלחטה שאני אוהבת רק גברים. אבל משהו קצת מבלבל אותי. אם אני רואה סרטי פורנו אני רואה רק לסביות ובזמן האחרון בגלל מה שהוא אמר לי אני מנשה לשכנע אותי לראות פורנו רגיל (אישה וגבר) סתם בשביל הסקרנות. זה לא עושה לי כלום הגבר מגעיל אותי ואני כל הזמן מסתכלת על האישה ואז ישר אני הולכת לראות לסביות. יש לי גם כל מיני חלומות ארוטיים עלי ועל בנות. אני לא רוצה את זה בכלל אבל זה פשוט ככה. כולם אומרות איזה חתיך וזה אם משהו עובר ואותי זה בכלל לא מעניין. רק אם אני מכירה אותו אישית אז אני נמשכת אליו ואוהבת אותו כמו החבר שלי שאני הכי אוהבת אותו בעולם ואני הכי נמשכת אליו. אבל אצל בנות אני ידעת שלא יהיה לי שום רגש בכלל אם אני יכנס איתם למשהו רומנטי. ואני בכלל לא רוצה. אני לא מבינה מה אני בכלל. בכללי אני לא יכולה להתאהב באישה אבל אני יכולה להימשך אליה אבל רק דרך סרטים ותמונות מה שאצל גברים לא. ומצד שני אני התאהבתי בגברים ואני נמשכת אליהם רק שאני מכירה אותם. ועוד משהו יש דבר כזה דבר הומאים ולסביות אצל חיות?

שלום מור, נתחיל מהסוף כי זה הכי קל: בהחלט יש הומוסקסואליות (פעילות מינית בין בני אותו מין) אצל חיות אחרות ואני מציין "חיות אחרות" כי האדם הוא מקרה פרטי של בעל-חיים. לפני שעוסקים בשאלה "מי את?", חשוב לציין שאת נערה מתבגרת מאוד-מאוד-מאוד צעירה שעושה את צעדיה הראשונים בפעילות המינית. בשלב זה לא הייתי מציע לך לוותר על כלום. אם את מרוצה מהקשר עם חבר שלך, המשיכי את הקשר, אל תערבי אותו בפנטזיות המיניות שלך ואת סרטי הפורנו תראי בצורה אישית ופרטית, בלעדיו. בהנחה שהוא בערך בגילך, זה דבר שמאיים על כל גבר, גם הרבה יותר מבוגר, ועל אחת כמה וכמה על נער מתבגר שבונה עכשיו את זהותו המינית. לעומת זאת, כן חשוב שיהיה לך עם מי להתחלק בלבטים שלך ולצורך כך אני ממליץ לך לגלוש לאתר הנוער הגאה www.igy.co.il, שבו תוכלי למצוא גם באופן וירטואלי וגם פנים אל פנים, הן אנשי מקצוע מוסמכים הפועלים בהתנדבות והן בני ובנות נוער במצבך. ולסיום, אין-ספור סרטי הפורנו נועדו להשלים את מה שחסר לאנשים מבחינה מינית במציאות ולא להחליף זאת. אף גבר לא היה רוצה בת זוג שהיא שחקנית פורנו ואף אישה לא הייתה רוצה גבר או אישה שהן שחקן או שחקנית פורנו. לכן, בשלב זה לפחות אני מציע לך להפריד בין שני העולמות וליהנות מכל אחד מהם בנפרד. תני למה שיקרה לך בשנים הקרובות לתת לך את התשובה. היא תבוא מעצמה ובינתיים התחלקי בלבטייך עם אנשי מקצוע ובני נוער אחרים במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי,שאלתי אינה ממש קשורה לפורום אבל מכיון שאני מאד מתלהבת מגישתך אשמח לשמוע עיצה. אני גננת בגן ויש איתי סייעת.לאורך 4 השנים שאנו עובדות ביחד הקשר ידע עליות ומורדות.בעיקר בגלל קנאה מצידה-שכביכול היא לא הספיקה ללמוד ודברים בסגנון. לאחרונה היא התחילה ללמוד חינוך לגיל הרך.ואני מאד מפרגנת לה באמת. לפני שנה וקצת היא אמרה לי במפורש שהיא היתה רוצה להחליף אותי ולהיות גננת במקומי.הרבה זמן עבר מאז והאמת שבשבוע האחרון זה צף לי ופתאם מתחילות לי חרדות שהיא "תירש" את מקומי או איכשהו תעיף אותי. יש לציין שאני מודעת למקצועיות שלי ולהיותי גננת טובה. אני בת 27 והיא 32 אנחנו די ממקומות שונים מבחינה חברתית.פתאם יש לי חרדות בגן וזה פוגע לי בעבודה.מדוע החשש הזה גובר פתאם? יש לציין שהיא לא אדם הכי ישר..במסווה של צדיקה והיא די שחקנית טובה....אני לא ערמומית כמוה. תודה רבה.העניין מאד מטריד אותי.

שלום ליאת, בלי להיכנס לפרטי המקרה, ההיגיון שלי אומר שאילו היא הייתה רוצה לחתור תחתייך, היא לא הייתה משתפת אותך במחשבותיה. עם זאת, אינני מכיר את המציאות הארגונית שבה מתנהל הגן. מבחינה פסיכולוגית, נשמע שהמציאות החדשה נוגעת במקום פגיע בדימוי העצמי שלך ולכן, ללא קשר להתחרשויות החדשות, הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ פנים אל פנים אצל איש מקצוע. אחרת, עלול להיווצר מצב של נבואה המגשימה את עצמה וכתוצאה מהחרדה שאת מרגישה תרד רמת תפקודתך ואשר יגורת יבוא. אגב, המקום המתאים יותר לשאלות שאינן קשורות לנטייה מינית הוא בפורום האחר שאני מנהל באתר זה, פורום פרפקציוניזם (ראי הפניה ברשימת הפורומים שמימין להודעה זו). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי כבר דיברנו בעבר אך אני צריך את עזרתך. אני די בטוח שיש לי ocd שכמובן בא לידי ביטוי בדרכים שונות. בדרך כלל המחשבות מתרכזות סביב רגשות אשם על זה שאני מסתכל על אנשים שנראים טוב כאשר רגשות האשם מופיעות בעיקר כשהאדם בו אני מסתכל הוא קטין כי אז עולה החשש מפדופיליה למרות שאין שום סיבה הגיונית שאחשוש מזה. יכול להיות שבעבר המאד רחוק כשהייתי בסביבות גיל 15 לפני כ25 שנה כשעשיתי בייביסיטר לכמה ילדים , יש סיכוי שנגעתי באחת הילדות איפה שאסור לגעת אבל אני ממש לא בטוח שזה קרה ואני יודע אם יש תופעה כזאת ב-ocd שמנסים לשחזר אירועים מהעבר שלא תמיד קרו. גם אירוע כזה משגע אותי ומדי פעם מתעורר אצלי בראש ולא מרפה. לפני כמה לילות נהגתי באוטו בלילה וכנראה שהגלגל הקדמי פגע קצת באבן המדרכה והמחשבה שאולי פגעתי במישהו לא מרפה.בדקתי בעיתונות המקומית (פה בחו"ל) לוודא שבאיזור לא נפגע איש כי ממש נלחצתי והכנסתי לעצמי מחשבות לראש. האם האירועים שציינתי מראים שיש לי או סי די ? האם אלו תופעות נפוצות? קראתי כמה ספרים בנושא אך העזרה היא קצרת טווח. אני מוצא את עצמי כל הזמן מחפש בטחונות מעצמי ומאחרים שהכל בסדר איתי, שאני מוסרי ושלא עשיתי שום דבר רע. מצטער על האריכות ותודה על העזרה

שלום דניאל, אלו בהחלט תופעות מובהקות של OCD והטיפול המומלץ הוא SSRI במינון גבוה מזה המקובל לטיפול בדיכאון בשילוב טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שמפורט בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון. קשה לי להאמין שבמצבך הנוכחי קריאת הספר, ואפילו עבודה עצמית שיטתית לפיו, תספיק ולכן המלצתי (א) לפנות לפסיכיאטר לצורך התאמת טיפול תרופתי ו-(ב) לפנות למטפל התנהגותי-קוגניטיבי לטיפול לפי פרוטוקול CBT סטנדרטי לטיפול ב-OCD (שוב, הוא מופיע בספר הנ"ל אך אינני סבור שסימפטומים בעוצמה שתיארת ניתנים לטיפול עצמי). כפי שאתה יודע, SSRI במינון גבוה הנדרש במצבך עלול לגרום תופעות לוואי, ובעיקר פגיעה בחשק המיני ובאורגזמה, אך אלה בטלים בשישים כרגע נוכח הסבל הרב ואם תדבוק בטיפול CBT סדיר ותעשה את כל שיעורי הבית המתחייבים ממנו, אני סבור שניתן יהיה להפחית במידה ניכרת את המינון הגבוה ועימו את תופעות הלוואי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גידי הבעיה בSSRI הקשה יותר זה להפסיק את השימוש בתרופה אחרי שיוצאים לגמרי מהמשבר. המוח לא תמיד חוזר ליצר סרוטונין בכמות המספקת גם אחרי שעושים הפסקה הדרגתית,איטית. אם יורשה לי להוסיף דברים כללים שלא בהכרח יכולים לעזור. -1) B12=>מחסור בו גורם לקצרים בין תאי העצב. -2) רמוטיב=> חלש כמובן מתרופה SSRI אבל אולי יוכל לעזור אי שם בעתיד בעת הפסקה מSSRI. **אינני מומחה

שלום ד"ר יש לי נטייות לגברים ואני פשוט לא יכול לסבול את זה יותר לא יודע מה אני רוצה ולמה אני כותב את הסיפור שלי בו אני פשוט רוצה לדבר על זה כי מעולם לא סיברתי לאף אחד ולא היה לי קשר עם אחרים ואני מאוד מפחד מזה מצד אחד לא רוצה שיהיה לי קשר עם גברים ולקיים יחסים כי אני מתנגד לזה ומצד שני אני נמשך לגברים עד 100% ומאוהב במישהו שהו בגיל אבא שלי היו לי כמה סיפורים כאלה שהתאבתי בגברים מבוגרים אבל לא העזתי לדבר עם אף אחד מהם וכולם היו נשוים והביעה שאני לא יכול לסבול את זה יותר זה משפיע על החיים שלי ועל הלימודים אני כל הזמן חושב על זה וכל הזמן בדכאון וזה משפיע על האישיות שלי על הבטחון העצמי ולפעמים אני נראה ביישן בגלל זה ואני רוצה פשוט שיהיו לי יחסים עם בחורה כמו האחרים אבל מצד שני אני לא רוצה להפסיד את ההרגשה היפה הזו למרות שהיא לא מקובלת וגם בלתי אפשרי להגשים אותה אז מה אתה חושב שעדיף לעשות ? אני יודע גם שאין טיפול לזה אז אי אפשר להתחיל לחשוב על טיפול... אני פשוט רוצה לגיד לבן דם שאני אוהב את המלים הלה...

בן 20 היקר, עם כל ההבנה למצוקתך, אני שמח שראית בפורום כתובת להתחיל לדבר על מצוקותיך. באופן כללי, אני רואה בפורום פסיכולוגי באינטרנט צעד ראשון לקראת פנייה לטיפול ולא תחליף לטיפול כזה. אני לגמרי מסכים אתך שטיפול פסיכולוגי לא יכול לשנות את המשיכה לבני אותו מין, אך אינני מסכים שאין טעם לפנות לטיפול במצבך. להפך. אני חושב שהצורך שאתה מבטא בשיתוף ובהתחלקות עם הזולת במצוקותיך הוא צורך אנושי מאוד ואתה יכול להיעזר רבות בטיפול. את מה שאינך יכול לומר פנים אל פנים לגברים שאתה אוהב תוכל לומר למטפל שלך ולקבל תגובה לא שיפוטית. בנוסף, אמליץ לך בחום לפנות גם לקבוצת תמיכה של צעירים בני גילך שגם הם נמשכים לגברים אשר פועלת במסגרת ארגון הנוער הגאה: http://www.igy.co.il . הקבוצות מונחות בהתנדבות ע"י אנשי מקצוע מוסמכים ויש גם אפשרות ליצור קשר איתם ועם מתנדבים אחרים במייל ודרך הפורומים שבאתר הנ"ל. כמובן שתתקבל בברכה גם בפורום זה. אשמח להמשיך ולהתעדכן בקורות אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר נכבד, אני מאמין שילד צריך לגדול לבד. אבל בכול זאת קיים סיכוי ולו הקלוש ביותר שגורמים סביבתיים ,משפחתיים וכו' שותפים יחד עם גורמים נוספים אחרים בקביעת הנטייה המינית. מה המלצתך לנו כהורים איך לגדל את בנינו כדי שלא יהיו הומואים? חלילה , אין לי דבר נגד הומואים אבל לו הבחירה הייתה בידי בוודאי שהייתי מעדיף שבני יהיה סטרייט.האם למשוך את הילד , מבלי שירגיש מאומה, לדברים "גבריים יותר"? כמובן שאהבה ותמיכה הוא יקבל בשפע, אך אולי עלינו לשים דגש יותר גדול בדברים מסויימים שאולי יכולים להשפיע בעתיד על הנטייה? כמו כן כתבת שהנטייה מתגבשת בגיל 5 . האם זה סופי או ניתן לשינוי עד גיל הבגרות בו היא אמורה להתממש? מה הסימנים שיכולים להעיד על ילד בן 8 מבחינת הנטייה המינית שלו לעתיד? אשמח אם תוכל לענות על השאלות תודה רבה

שלום לך אני אישית חושב שהסביבה או ההורים לא כל כך משפיעים על ההתפתחות המינית של הילד כי אם זה נכון אז למה במשפחה שיש בה 3 ילדים למשל יצא רק אחד הומו למרות ששלושתם קבלו אותו יחס מהורים כלומר הסביבה יכולה להשפיע אך הבעיה העיקרית שגרמה לנטייה זו " לפי מה שאני חושב " היא גורם ביולוגי גיניטי לכן יש ילדים שהם נוטים יותר להיות הומיים ולפתח נטיות מאשר אחרים למרות שהם חיו באותו בית ובאותה סביבה וקבלו אותו יחס מהוריהם ואפילו יכול להיות תאומים שאחד מהם הומו והשני לא... אז זה פשוט כל כך מסובך ולא קשור כל כך הרבה לסביבה והתפתחות כי אם כן אז טיפול פסיכולוגי אמור לפתור את הבעיה

שלום בחור, לכן כתבתי שיתכן שאחד הגורמים לנטייה המינית מתוך הרבה גורמים, הם גורמים סביבתיים/משפחתיים, שכאשר כולם מתלכדים הם סוגרים מעגל וגורמים לנטייה המינית של האדם. והכוונה שלי שאם אנו יכולים להשפיע על אחד הגורמים שהוא היחס המשפחתי וכאן יש לנו השפעה (לעומת הגורם הגנטי/ביולוגי), אזי השפעה זו יכולה לגרום לאי סגירת המעגל ולגרום לשינוי בנטייה המינית. בנוסף אתה יודע שיש הרבה משפחות שתמיד אחד הילדים מקבל יחס "נחות"או שונה מיתר הילדים. גם אני מאמין שמעורבת כאן גנטיקה. מעניין מי תורם אותה, האב או האם? נמתין לתשובתו של הדוקטור הנכבד.

שלום בחור, הודעתך כוללת מספר שגיאות: א. ההסבר הגנטי להומוסקסואליות הופרך (ייתכן שבעתיד יימצא הסבר גנטי אחר אך נכון לעכשיו אין בנמצא אחד כזה). ב. כל ילד נולד לתוך מערכת משפחתית אחרת, להורים בגיל אחר, לאחרים בגילים שונים ולמספר שונה של אחים ואחיות. במילים אחרות, גם בתוך אותה משפחה כל ילד נולד לתוך סביבה אחרת ומפתח יחסים אחרים עם כל אחד מההורים והאחים/ות. בן בכור, למשל, הוא בן יחיד עד שנולד צאצא נוסף. הסטטיסטיקה היבשה מצביעה על כך שככל שמיקומו של הילד בסדר הלידה מאוחר יותר, סיכוייו להפוך הומוסקסואל גדולים יותר, למשל. לכן, טענתך על תנאים זהים בתוך אותה משפחה שגויה. 3. לא כל דבר שנקבע ע"י הסביבה ניתן לשינוי. חלק גדול מתכונות האישיות, כגון מופנמות, טבועות ב-DNA שלנו ובכל זאת ניתן לשנותן (למשל, טיפול פסיכולוגי ותרופתי בחרדה חברתית מפחית את רמת המופנמות). לעומת זאת, יש תנאים סביבתיים כאלה ואחרים שקשה מאוד לשנות בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום מישהו, מהדיווחים של הומוסקסואלים בוגרים, הן בטיפול והן במחקרים, עולה שניסיונות של אבותיהם לגרום להם להיות יותר גבריים גרמו להם לתפוס את האב כמרוחק ומנוכר יותר וכתומך פחות. לכן, מומלץ מאוד לקבל את הילד כמו שהוא וככל שתקבל אותו כמו שהוא הוא יוכל לקבל את עצמו יותר בשלווה. ברגע שתנסה להפוך את ילדך למשהו שהוא לא, הדבר יפגע במסר שאתה מקבל אותו כמו שהוא. הומוסקסואלים בוגרים זוכרים הרבה יותר השתתפות במשחקי בנות וגינונים נשיים אחרים מגיל חמש יחסית להטרוסקסואלים בוגרים. אני משוכנע שלא רק אתה, אלא כל הומוסקסואל באשר הוא, היה מעדיף להיות סטרייט, אך שומה עלינו להבחין בין דברים שאנו יכולים לשנות ובין דברים שאיננו יכולים לשנות ועלינו להשלים איתם - והנטייה המינית היא אחת מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך ד"ר שאלתי אליך היא האם אדם שהיה שרוי בחרדה ובלבול בחיים שלו וברור דיכאון על הדרך וחוסר ריכוז והקשבה ,אחרי טיפול פסיכולוגי או פסיכוטרפי חזר לחיים רגלים לגמרי תוך החלמה מהמצב שלו ושליטה על החיים שלו בכול מובן המילה ? כלומר גם הפסקת נטילת כדורים נגד חרדה ?

שלום מיכאל, טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) יכול להועיל מאוד, במיוחד במשולב עם טיפול תרופתי, אך בחיים אין שחור ולבן, הכול או לא כלום והשאלה שלך רומזת על תפיסה נוקשה שכזו. טיפול נפשי, הן תרופתי והן שיחתי, גורם להקלה ניכרת ולשיפור באיכות החיים אך אינו יכול לבטל את כל המצוקה לחלוטין, כפי שאתה מצפה. חלק מהטיפול צריך להיות מכוון להתמודדות מתמדת עם המצוקה שנותרה ותמיד תיוותר איזו שהיא מצוקה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ראיתי פעם תוכנית בטלוויזיה היו בה בחורים הומיים שדברו על זה שיש חלק מהם שנמשך רק לגברים שהם מעל גיל 40 - 50 ולא נמשכים לבחורים בגיל שלהם ויש חלק שבכלל לא נמשך להומיים רק לסטרטיים רציתי לשאול למה קיימת הוריאציה הזו יכול להיות בגלל התפתחות הילד שזה דבר שלא קשור בגניטיקה ובהרמונים אלא ביחס הילד עם ההורים ?

שלום מישהו, אמנם אני אישית מאמין גדול בהסברים הפסיכואנליטיים של פרויד ולכן סבור שנטייה מינית נקבעת בעיקר ע"י הדינאמיקה המשפחתית, אבל אין ספק שהווריאציות בתוך הנטייה קשורה למרכיבים הסביבתיים ואין כל הסבר ביולוגי מדוע הומוסקסואל מסוים יימשך לכהים, אחר לבהירים, אחד לצעירים ואחר למבוגרים. משיכה של הומוסקסואלים לסטרייטים היא תופעה נפוצה מאוד: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=432 בניגוד למה שחלק מההומוסקסואלים טוענים, אינני סבור שזהו ביטוי להומופוביה וחוסר קבלה עצמית, אלא משיכה למה שמצטייר כיותר גברי. גם משיכה למבוגרים יותר נפוצה למדיי (אם מתעקשים על הסברים פסיכואנאליטיים, ניתן להסביר זאת על ידי חסך בדמות אב). נכון שאם מסתכלים על הומוסקסואלים צעירים, רובם נמשך לבני גילם, אך אם מסתכלים על הומוסקסואלים מבוגרים יותר, רובם נמשך לצעירים וחלק לא מבוטל מוצא בני זוג צעירים יותר במידה ניכרת. למען האמת, זוגות הומוסקסואלים מאופיינים ע"י פערי גילים גדולים הרבה יותר מאשר זוגות סטרייטים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

עיקר זה שהילד נמשך לאנשים מבוגרים שהם בגיל אבא שלו זה מעיד על כך שיש הרכב פסיכולוגי שקשור לסביבה וליחסים בין הילד להורים אבל מה אתה אומר כשילד בגיל חמש ו שש מתחיל להרגיש נטיות אלה ומתחילה להתפתח אצלו רגישות אלו והוא עוד בשלב מוקדם כדי להבין את היחס להורים ולהעריך את החיים שלו ושהוא לא אוהב את אבא שלו ומחפש גברים... אם המרכיב היה רק ביולוגי אז סביר להניח שהילד נמשך לילדים בגילו כמו הבחורות הצעירות שמשכות לבחורים בגילם ומצד שני זה טבעי שבן אדם מבוגר נמשך יותר לצעירים כי זה גם כך אצל סטרייטים

למה נטייה מינית מתקבעת סופית בגיל 5?

שלום חסוי, לפי התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, הומוסקסואליות מקורה בקיבעון בשלב הפאלי המסתיים בגיל 5. במהלך שלב זה, עפ"י התיאוריה, אמורה להתפתח הזדהות עם ההורה בן אותו המין וכתוצאה מכך, התפתחות הטרוסקסואלית. במידה וחל שיבוש בהזדהות זו, אם בגלל קרבת-יתר להורה בן המין השני ואם בגלל יחסים מרוחקים עם ההורה בן אותו מין (או שילוב של השניים), קיים סיכוי גבוה יותר להתפתחות משיכה לבני אותו מין. אף שהתיאוריה אינה נחשבת מדעית, השוואת ביוגרפיות וסיפורי חיים של הומוסקסואלים לאלה של הטרוסקסואלים שנעשתה במחקרים שונים בארץ ובחו"ל תומכת בהשערה זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אבל מה עם הסברה שהומוסקסואליות היא מולדת? חשוב לציין שמלבד התיאוריה הפסיכואנליטית קיימת גם תיאוריה שרואה בהומוסקסואליות נטייה מולדת. נכון שהגבת בהתאם לשאלת הכותבת (ששאלה לגבי הפן ההתפתחותי), אבל חשוב לציין שלא תמיד מדובר בהתפתחות, ולפעמים נטייה מינית היא פשוט מולדת - האדם נולד עם הנטייה. מלבד סביבה לעומת תורשה, יש גם סיבות נוספות להומוסקסואליות: 1) גדילה בסביבה של בנים/בנות בלבד, למשל, בפנימיות, בתי-ספר דתיים, בכלא. 2) טרנדיות: תקופה שבה יש שלל פרסומות ו/או סרטים על משיכה חד-מנית, דבר שגורם לאנשים להתנסות. לפעמים ההתנסות משאירה את האדם, לתקופת מה או לתמיד, במקום הזה. 3) התעללות מינית אשר גורמת לאדם לא לבטוח במין השני. 4) חסך בדמות אם/אב. בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית שתיארת, במקרה אותו אני מעלה, מדובר בחסך שהוא לאו דווקא בסביבות גיל חמש (בשלב הפאלי), אלא בחסך שיכול להיווצר לפני או אחרי גיל חמש. ויש לי גם שאלה: לפי מה שכתבת על התיאוריה הפסיכואנליטית, יוצא שהנטייה המינית היא תוצאה של איזשהו פגם בהתפתחות. התוצאה הזו בעצם רואה בהומוסקסואליות דבר שלילי שניתן לתיקון (ע"י טיפול פסיכולוגי). האם אתה מאמין בתיאוריה הזאת? האם גם אתה רואה בהומוסקסואליות פגם? כמובן שהומוסקסואליים רבים לא רואים בעצמם פגומים, ואם כך נשאר רק להאמין שהומוסקסואליות היא נטייה מולדת גרידא. אשמח לתשובתך.