פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
קישור להורדה ישירה: http://www.queereyeworld.org/yadop.pdf פורסם לראשונה במגזין ע' קווירית: http://www.queereyeworld.org
ואוו, איזו השקעה! כל הכבוד ליד טרנסית!
שאני מעריץ שלך? ח"ח על ההשקעה ואגב זה בדיוק מה שחיפשתי ולא מצאתי לפניכן. תודה :)
בוא לא ננצל"ש להם את הפורום... ותודה על המחמאות :) שקדתי על המאמר הזה שעות וימים שלמים.
דבר ראשון, כל הכבוד על הפורום. נראה כמו יוזמה מבורכת ביותר. אוקיי, המצב הוא מורכב. כמו תמיד, אבל עכשיו במיוחד. כבר שנים שאני צריך ללכת לטיפול. אבל עכשיו אני מרגיש שהעניין של ללכת לטיפול הוא בגדר חובה ולא בחירה. אני במקום שבו אני כבר לא מסוגל לשאת את הכאב. טוב. השאלה שלי היא כזו: אני במצב ארעי בחיי. זאת אומרת אני גר בדירה זמנית בעיר שאני לא מתכוון להמשיך לגור בה. וגם בשלב כאותי לחלוטין לגבי החלטות להמשך וכו'... אני רוצה לעשות את הטיפול נכון, יסודי מעמיק ומרפא. אבל אני לא יכול להתחיל אותו כרגע. איך אני שם את הדברים על hold? בגדול הנושא קשור לזהות מינית ולזהות בכלל... תודה.
שלום שלתי, קשה לי לראות איך נושא כמו נטייה מינית יכול להיות בעל דחיפות, אבל (א) כדי להעלות רעיון בקשר להשהיית העניין (HOLD) אני חייב לדעת מה העניין ו-(ב) כל הארץ היא במרחק נסיעה (אליי מגיעים כרגע לת"א מטופלים מחיפה, ירושלים וב"ש), כך שכדאי לך לבדוק עם עצמך האם העובדה שאתה גר במקום שלא תישאר בו מצדיקה את השהיית הפנייה לטיפול או שמא זו עוד דרך שלך, מודעת יותר או מודעת פחות, לעכב פנייה לטיפול שעיכבת עד כה באמתלות אחרות. אני כמובן לא "מאשים" אותך. אני יודע שפנייה לטיפול אינה עניין של מה בכך וכרוכה בלטים וקשיים רבים שאינני ממעיט בערכם, אך תדירות השיחות היא לרוב אחת לשבוע ולמשל, אני עצמי מלמד בעיר אחרות 3 פעמים בשבוע במשך שנת הלימודים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
הפורום הזה מיועד רק להומואים/טרנסג'נדרים/ביסקסואלים?
אישרתך את הודעתי האחרונה אבל לא השבת עליה כך שאני לא יודע אם מה שכתבתי מקובל מבחינתך... //:
שלום עומרי, זהו פורום מומחה לייעוץ פסיכולוגי. אם תספר את סיפורך בצירוף כתובת המייל, תוכל לצרף הערה שתשמח להכיר בחורים במצב דומה, כל עוד ההכרות אינה הנושא העיקרי של ההודעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
היי, אני אחרי אירוע קשה שעברתי ואני יודע שאני לא סטרייט. אני בחור בשנות ה20 לחייו ומתנהג כסטרייט. האם אוכל להעלות לכאן הודעה בכדי למצוא בן זוג ? אני מנוע מכניסה לאתרי ההכרויות והגעה למועדונים.... ומאחר ובאתר הזה אני רואה הרבה כמוני שעדיין בשלב ההתלבטות, אני פשוט חושב שזה יוכל לעזור ל2 הצדדים. ממש אשמח אם תסכים. באופן חריג וחד פעמי תודה!
שלום עומרי, אני מצטער לקרוא על האירוע הקשה שעברת, אך לצערי לא אוכל להיענות לבקשתך. זהו אפילו לא פורום לתמיכה הדדית אלא פורום מומחה הנמצא באתר מומחים. אם תרצה לשתף אותנו במה שמונע ממך להיכנס לאתרי הכרויות, אשמח לחשוב אתך יחד על פתרונות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
אני רוצה להכיר מישהו שנמצא במצב כמו שלי באתרים של הכרויות זה כמעט ולא אפשרי !!! תודה
חושבת שאני בי סקסואלית. לא בטוחה. לא יודעת. צריכה להתחיל טיפול. האם מכיר מטפלת מתאימה שעובדת עם הכללית? תודה רבה.
שלום שרון, לצערי, אינני מכיר מטפלת שעובדת עם שירותי בריאות כללית ואני אף מנוע מלהמליץ על מטפלים פרטיים מעל גבי הפורום מטעמי איסור פרסום. באיזו עיר את גרה? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
גם מחוץ לעיר זה בסדר. איך בכל אופן אני מוצאת מטפלת מתאימה?
שלום דוקטור, אני התייעצתי הרבה על פחדיי בפורום זה וזה מאוד עוזר. אני בן 16 וחצי והתחיל לי התקפי חרדה בפתאומיות בגיל 14.7 לגבי היותי הומו או סטרייט .אך לאחר זמן רב הבנתי שהומו איני יכול להיות כיוון שאני ממש נימשך ורוצה להיות קרוב לאישה.החרדות מזה שאולי אני כן ואולי אני לא, נימשך לבנים זה משגע אותי אני ילד שתמיד הייתי בשליטה ותמיד אהיה ואני יידע מה עובר עליי ולאחר תחקיר ושאלות הבנתי שאני סובל מחרדה. לא מספיק הפחדים האלו,אני עכשיו חושב שאולי אני סובל מפאריפליה{ולכן השאלה ששאלתי}זה עלה לי לראש בגלל שאחת בשם נעמונת פה בפורום שאלה על זואופיליה {שלא ידעתי מה זה בכלל פשוט ראיתי את השאלה ומאז אני חרד לגבי זה שאולי אני זואופיל}אני חרד כיוון שהייתה לי מן התנסות שהכלב ליקק את איבר מיני אבל בעצם זה היה חסר רגש אל הכלב ובכלל נענתי מהגירוי של הלשון ולא התחרמנתי מהכלב אך למרות זאת אני ממש חרד שאני זואופיל למרות שאני לא. הייתי רוצה שתיתן לי עצה להמשך דרכי ובנוסף אם אפשר לקבוע איתך פגישה ?להפסקת החרדה בנוסף החרדה אינה מפריעה לי במהלך היום אלה יותר מציקה לי.
שלום ניב, אתחיל דווקא מהסוף - אני בהחלט חושב שיש מקום לטיפול פסיכולוגי. קשת החרדות/אובססיות שלך רחבה מאוד, אתה צעיר, נבון ובעל יכולת להפיק תועלת מטיפול. יפה איבחנת את הצורך שלך בשליטה. אני סבור שמדובר בתהליך טיפולי ולא בהתייעצות חד-פעמית. אלו לא בעיות שנוצרו ביום אחד ואי-אפשר לפתור אותן ביום אחד. ניתן לקבוע פגישה איתי באמצעות הטלפון המופיע באתר שלי, שכתובתו מופיעה בחתימה שבסוף ההודעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
דוקטור שלום ותודה על התשובה המהירה . כרגע אני החלטתי לא לגשת לטיפול מסיבות אישיות,אך רציתי לדעת אם תוכל לעזור לי לגבי הזואופיליה שממש מטרידה אותי יותר מהדו מיניות.בגיל 13 בערך תוך רצון ליראות איך זה עם אישה אז נתתי לכלבה שלי ללקק את איבר מיני ונהנתי לא ממנה אלה מהגירוי של לשונה באיבר מיני וגם ניסתי פעמיים שלוש להכניס את איבר מיני לאיבר מינה ועדיין לא היה שום רגש ושום כיף מיני.לאחר מכן עבר בערך 3 וחצי שנים וזה תקף אותי בעקבות שאלתה של נעמונת אם לא הייתי מסתכל על שאלתה בכלל לא הייתי חושב לרגע על זואופיליה(חשוב לי להדגיש שלאחר המקרה עם כלבתי אז לא חשבתי שוב לעשות זאת/או שראיתי כלב בכלל לא חשבתי על דבר כזה )אז דוקטור למרות שזה לא הפורום המתאים תוכל לעזור לי? האם אני זואופיל או לא?כיום אני רואה את איבר המין של כלבתי ולא מתגרה מינית.
אני לא יודע מה אני ואיך להגדיר את עצמי - הומו או סטרייט. אני מוצא את עצמי חושב על זוגיות עם נשים, וחלקן גם מגרות אותי אבל לרוב אני מפנטז על גברים (לפעמים על זוגיות עם גבר). אני לא יודע מה אני, אני רוצה את שניהם...
שלום שי, קודם כל, אינך צריך לבחור. אתה יכול ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 שנית, ביסקסואלים רבים בוחרים לקיים זוגיות עם אישה גם כאשר משיכתם לגברים חזקה יותר ממשיכתם המינית לנשים, אם זה משום שהם מרגישים חופשיים יותר לקיים קשר רגשי עם אישה ומתקשים לקיים קשר רגשי עם גבר ואם זה משום שהם מעוניינים בביטחון שלכאורה המערכת הזוגית הסטרייטית, כולל משפחה וילדים. הדבר אינו חייב למנוע מגעים מיניים עם גברים אחרים, כפי שעולה מהמאמר הקצר הנ"ל. בהנחה שאתה באמת "רוצה את שניהם" ואתה ביסקסואל, הייתי ממליץ לך על ייעוץ מתאים שיאפשר לך לשלב את שתי המשיכות שלך במקום לחשוב במושגים אל "או זה - או זה". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
גידי שלום, אני הומו בארון, ויש לי חברה כבר מספר שנים. לאחרונה אני חושב שאני מתחיל להתאהב בבחור שעובד איתי, אני חושב עליו כל הזמן. זו גם לא הפעם הראשונה שזה קורה לי - להתאהב בגבר סטרייט שאין לי סיכוי איתו. מכל הסיפור הזה יוצא שאני דווקא מתנהג איתו בתוקפנות ומרחיק אותו ממני - אח"כ אני בוכה על זה. אני לא רואה מוצא אנא עזור לי....
שלום אלעד, נתחיל מהחלק ה"נורמאלי" יחסית בפנייתך: הומואים נמשכים לסטרייטים. נקודה. זו תופעה מאוד-מאוד נפוצה. באתרי ההכרויות נמצא הומואים שאפילו מציגים את עצמם כסטרייטים או לפחות כסטרייט-אקטינג (נראים ומתנהגים כמו סטרייטים) ובזמנו חדר הצ'אט העמוס ביותר ב-IOL נקרא, באופן פאראדוכסאלי, "סטרייט בסטרייט", לא פחות ולא יותר. אידיאל המשיכה הגברי של הומואים הוא במקרים רבים גברים סטרייטים, כפי שתוכל להיווכח מהמאמר הקצר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=432 ואולם, ברור שאי-אפשר לממש את המשיכה המינית לגברים עם גברים סטרייטים ולכן, באופן טבעי, הרוב המכריע של ההומואים "מתפשר" על הומו גברי, או לפחות סולדי, שאיתו יוכל לממש את משיכתו לגברים. לדעתי, ההתאהבות שלך אך ורק בסטרייטים קשורה קשר ישיר לכך שאתה בארון ולקשייך לצאת ממנו. התאהבות בסטרייטים מאפשרת לך בו-זמנית גם להיות בקשר עם משיכתך לגברים וגם לא לממש אותה כי מדובר באובייקט בלתי מושג ובלתי אפשרי. זה אמנם מתסכל מאוד, תסכול שאתה מבטא בהסתכסכות עם אותם סטרייטים שאתה מתאהב בהם ותוך כדי כך גם מבטיח התרחקות מהם כדי שחלילה וחס לא תחצה את הגבולות איתם. ההסתכסכות גם מאפשרת לך לבטא את הכעס והתסכול על היותך הומו, נטייה שאתה לא מקבל בעצמך, ככל הנראה. במילים אחרות, אתה כועס עליהם שהם מושכים אותך. לאור העובדה שבמקביל יש לך חברה, נשאלת השאלה באיזו מידה אתה נמשך גם לנשים והאם תוכל לאמץ לעצמך איזה שהוא הסדר חיים נינוח יותר של ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בכל מקרה, המלצתי לך היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים, שיעזור לך לקבל את משיכתך לגברים ולהגמיש את התפיסה הסטיריאוטיפית והנוקשה שלך בקשר לגבריות ונשיות, תפיסה שכנראה מונעת ממך התבטאות מינית משביעת רצון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
למה אני מקיים יחסי-מין עם גברים שאני לא נמשך אליהם? חלקם מבוגרים ממני ב20-30 שנה? (אני בן 27). ההורמונים פשוט משתלטים, ואני פועל על פי החרמנות ולא על פי השכל.
שלום אסי, יש הרבה בחורים שפועלים לפי החרמנות ולא לפי השכל, ובכל זאת הם בררניים במידה זו או אחרת בבחירת הפרטנרים המיניים שלהם ואינם מקיימים יחסי מין עם גברים שאינם מושכים אותם בכלל. יש אמנם בחורים, מעטים יחסית, הנמשכים לגברים מבוגרים, אך אם אינך נמשך אליהם, סיבה אפשרית אחת יכולה להיות דימוי עצמי, ובמיוחד דימוי גוף, נמוך וחשש מדחייה. במילים אחרות, אתה מנצל את יתרון הגיל שלך ומקיים יחסי מין עם גברים שיש לי כמעט ודאות שלא ידחו אותך ובכך אתה למעשה מגן על עצמך ממה שרוב האנשים נאלצים להתמודד עימו, פחד מפני דחייה. זו כמובן רק השערה אחת, שיש לבדוק אותה בטיפול מעמיק יותר פנים אל פנים.פרט לכך, גברים אלה בוודאי מתייחסים אליך מאוד יפה כמי שנפל בידיהם אוצר אמיתי, אולי גם בצורה אבהית או הורית, וגם את המשמעות של זה כדאי לברר בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום, אני מניח שהשאלה הראשונה שלי תהיה איך מתגברים על הההנגדות העזה שיש לי לכל הנושא הזה למשל בהיבט של התחלת שיחות וטיפול? כלומר אני בטוח שאם אקבע פגישה אז לא אגיע או אם אגיע אז אשתוק שתיקה מביכה במיוחד. קשה לי מאוד לקבל את עצמי ודברים נוספים. כאן קל לי לכתוב כי זה אנונימי. אני בחור צעיר ואני מרגיש שחיי מתפספסים לי רק בגלל נטייתי. תוכל לייעץ לי? אולי איזה פיתרון קסם מתקדם? יש שיטות מתקדמות להתגבר על החסימה שלי? המטרה היא בסופו של דבר להיות מספיק חזק לצאת מארון, לחיות כפי שאני רוצה, בשקט ובשלווה וליצור חיים אמיתיים. יש מצב כזה בכלל בשבילי?
שלום יוסי, אני שמח על השאלה, משום שאני רואה את עיקר מטרתו של פורום ייעוץ פסיכולוגי באינטרנט כעזרה כצעד ראשון לקראת פנייה לטיפול פנים אל פנים. פנייה לטיפול היא צעד קשה מאוד ואתה ראוי להערכה על האומץ לבקש עזרה כדי לפנות. מדובר גם בהתגברות על דעות קדומות לפיהן פנייה לטיפול היא צעד של חולשה, כשלמעשה זהו ביטוי לאומץ, גם על נכונות להיחשף בפני אדם זר וגם על ויתור על שליטה ונכונות להפקיד חלק מהרווחה הנפשית שלך באופן חלקי וזמני בידי אדם שעדיין אינך מכיר. החששות שלך, אפוא, טבעיים, נורמאליים ומובנים, במיוחד כשאתה צעיר וזה הטיפול הראשון שלך. הואיל ומדובר בחששות נפוצים כל כך, גם אנו המטפלים רגילים להם ומשתדלים, כל אחד בדרכו, להקל ככל האפשר על הפנייה ועל המבוכה שבמפגש הראשון או אפילו במפגשים הראשונים. ראשית, חשוב שתדבר עם המטפל על עצם הקושי לפנות. אמנם לא זה הנושא שלשמו אתה פונה, אך חשוב מאוד ללבנו כבר בהתחלה. אולי הוא גם מבטא חששות להתחיל קשרים בכלל, חרדה חברתית, קושי לתת אמון, פחד מתלות ועוד נושאים רבים אחרים שהקושי לפנות לטיפול מייצג אותם. לכן חשוב מאוד לחלוק את הקושי עם המטפל, עוד בטלפון. שנית, אתה יכול לקבוע בינך לבין עצמך ו/או תוך שיתוף המטפל שמדובר בפגישת התייעצות אחת. בעצם זה מאוד דומה לדייט. אפשר לחפש בן זוג לכל החיים, אך זו מטרת-על. המטרה הצנועה הקטנה יותר היא לקבוע דייט הכרות אחד ואני מציע לך לאמץ את הצעד הקטן הזה גם לגבי קביעת פגישת הכרות ראשונה אחת עם מטפל שאינה חייבת להיתפס כ"חוזה לכל החיים". אתה חושב שתוכל לעשות את זה? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
תודה, אבל התשובה שלך מוזרה ותמוהה בעיניי.. כלומר אני לא יודע איך לאכול אותה... מה תיתן פגישת התייעצות אחת?
שלום ד''ר, אני בן 18 ו 9 חודשים, ונמשך מינית רק לגברים. רציתי לדעת האם הגיל שלי עדיין נחשב בתחום גילאי ההתבגרות? האם זה עדיין מוקדם לקבוע את הנטייה המינית שלי? אני לא רוצה להיות הומו. אני רוצה להמשך לנשים. כשהייתי צעיר יותר, קיוויתי שהנטייה הזו תחלוף עם הזמן. כבר שנים שאני מחכה לראות איזהשהו שינוי אצלי. אבל כאמור.... אני עוד מעט כבר בן 19 והמשיכה המינית שלי לגברים לא נעלמה כלל.... אני ממש חושש שאני אשאר כזה כל חיי... האם זה עדיין מוקדם לקבוע? האם יש משהו שאני יכול לעשות היום כדי לשנות את הנטייה המינית שלי?
שלום ל', לצערי, אינני "איש בשורה" מבחינתך, אך יש לי גם בשורות טובות אחרות עבורך, אם כי לא אלה שאתה רוצה ומוכן לשמוע כרגע. גיל 18 הוא בהחלט בטווח גיל ההתבגרות, אבל הומוסקסואליות מתפתחת הרבה לפני גיל ההתבגרות. אם היה בך שמץ של משיכה לנשים, ניתן היה לגייס אותה לטובת יצירת קשר עם בנות, אך לא ניתן ליצור יש מאין ובוודאי שלא ניתן לחסל את המשיכה לבני מינך. ניסיונות טיפוליים לעשות זאת לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק פסיכולוגי מתמשך, תחושת כישלון, אנשים נשארו קרחים מכאן ומכאן והרגישו שנכשלו גם בטיפול. טיפול מסוג זה היה כה מזיק עד שהאיגוד הפסיכולוגי האמריקני רואה בו עבירה על כללי האתיקה המקצועית, בין היתר בגלל הפרת חובת הגילוי הנאות בקשר למה שניתן ולא ניתן להשיג בטיפול פסיכולוגי: http://www.apa.org/about/governance/council/policy/sexual-orientation.aspx הנה גם קישור לכמה עובדות מדעיות על סוג זה של טיפול: http://psychology.ucdavis.edu/rainbow/html/reptherapy.pdf ומה שבעיניי חשוב מכל, מכתבו של פרויד עצמו לאם אמריקנית שביקשה ממנו לשנות את הנטייה המינית של בנה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 המלצתי לך היא לבקר באתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il ולהשתמש בשפע האפשרויות התמיכתיות שהם מציעים, כולל קשר במייל עם מתנדב בוגר יותר, פורומים וקבוצות תמיכה פנים אל פנים למתבגרים הנמצאים בדיוק בגילך. הטיפול מקצועי וניתן להוסיף לו פנייה לפסיכולוג גיי-פרנדלי או להסתפק בו, בהתאם לצורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
"גיל 18 הוא בהחלט בטווח גיל ההתבגרות, אבל הומוסקסואליות מתפתחת הרבה לפני גיל ההתבגרות. " אני לא בטוח שהבנתי נכון את משפט המפתח הזה. מה זה אומר? האם הנטייה המינית משתנה בחלוף גיל ההתבגרות או לא ? אני תמיד חשבתי שכל עוד אני מתבגר, אין לי מה לחשוש מהנטיה המינית ההומוסקסואלית שלי, והיא תשתנה בעתיד. האם יש או אין קשר בין שני הדברים? מה הוא הגיל המתאים לקבוע את הנטייה המינית של האדם שאתה הוא יישאר כל חייו? תודה מראש על כל תגובה שהיא ושבת שלום
שלום , אני בן 24 , בתול ולא בטוח אם אני דו,סטרייט או בכלל הומו. לא היה לי מעולם קשר רומנטי , לא עם גברים ולא עם נשים , לדעתי אני נראה לא רע בכלל ואפילו נראה טוב. יש לי הרבה מאוד חברים, כל החברים שלי בטוחים שאני נורמלי ושכבתי עם הרבה בנות. שירתתי בצבא שירות קרבי ביותר , וטיילתי אחרי הצבא כמה חודשים , לומד , עובד - הכל נורמלי. פעם אחת התנשקתי עם בחורה תיירת שאפילו רצתה איתי סקס היא משכה אותי ואני די סירבתי , היום אני חושב שהייתי מטומטם. אני מאונן הרבה מאוד , לפעמים אפילו פעמיים ביום , אני רואה פורנו של סטרייטים לרוב אבל לפעמים גם גברים , ואני חושב על גברים חתיכים שאני מכיר מגיל צעיר ומאונן .אפשר להגיד שאני מאוד חרמן. אני מאוד נמשך לנשים ומת כבר לקשר ולסקס אבל משהו עוצר אותי, אני גם מאוד מפחד מהמחשבה שאני אכנס לקשר עם מישהי , איך אגלה לה שאני בתול בגיל כזה , אני ממש מתבייש . אני מפחד שהן לא ירצו אותי, אבל בעצם כמה וכמה בנות רצו אותי ואני די סירבתי , אפילו לאחרונה מישהי שאני לומד איתה רצתה לפתות אותי ולא נתתי לה לנשק אותי. אני ממש נואש ולא יודע מה לעשות אני גם ממש מפחד מללכת לטיפול פסיכולוגי, אני מאוד מתבייש
שלום שלומי, אתחיל דווקא מהסיפא של פנייתך, הבושה לפנות לטיפול פסיכולוגי. לדעתי, זה אחד הסימפטומים הספציפיים של תסמונת כללית יותר אצלך, שמגבילה אותך מאוד בחיים ובסופו של דבר, גם השאירה אותך בתול. הפאסאדה, הצורך להעמיד פנים כדי להיראות "נורמאלי" ו"גברי". לא לחינם ציינת בין סממני ה"נורמאליות" וה"גבריות" שלך את שירותך הצבאי הקרבי מאוד. אני מתאר לעצמי שעד שלב מסוים התדמית החיצונית הזו שירתה אותך ואף תרמה לדימוי העצמי שלך. אבל, הגיע הזמן לסדוק, לפחות חלקית בהתחלה, את מסיכת הנורמאליות והגבריות ולגעת בחלקים הרגישים, העדינים, הפגיעים שלך, שייתכן שבגלל משיכתך לגברים, אתה מזהה אותם כנשיים ולא נותן להם ביטוי. אני רוצה להוסיף עוד פרט חשוב: יש הרבה מאוד בתולים בגילך. כמוך, הם פשוט מסתתרים ולעומת זאת, בחורים ונערים צעירים יותר שהתנסו בחיי מין מנפנפים בכך בגאווה. לכן נוצר עיוות גדול ב"סטטיסטיקה" שאתה רואה ואשר תורמת לבושה, להימנעות ובסופו של דבר לחרדה. יש להניח שגם משיכתך לגברים מפריעה לך להתקרב מינית לנשים, אף שהדבר כלל לא צריך להיות כך וביסקסואלים יכולים ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . המלצתי לך היא בהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי מעמיק. בניגוד למה שאתה מרגיש וחושב, פנייה כזו מעידה על אומץ ולא על חולשה ואתה יכול לבחור לשתף או לא לשתף בה את מי שתבחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienldy.co.il
שלום דר אני בן 35 נשוי מגיל 15 ואני התחלתי לאונן ולפנטז על מבוגר שמזיין אותי על מבוגר שאני מוצץ לו שאני על הברכיים ומתמסר לו אני חיי קשה עם התחושות והמחשבות שרצות בנשמתי כל יום בין לעשות את זה או לא הפחד מתיש אותי בין אם אני יעשה את זה ואני יחסף מול גבר שידע שאני חושק בגבר ובין זה שאני לא עושה את זה ומתיסר כל יום שאני מפנטז אני מאבד את השליטה על עצמי וכל משבא לי זה להרגיש זיין כל יום חושב על זה כל שעה וזה מדכא אותי לפעמים אני מוצא את עצמי מאונן 5 שעות רצופות זה ממש מתיש אותי מה עליי לעשות האם עליי לנסות יחסים עם מבוגר או מה האם זו מחלה שאפשר להתרפא ממנ או , או צריך להבין שזה אני , אני גבר שאוהב זיין , ולא לעייף את נפשי?
שלום אמיר, כמו שאני רואה את הדברים, כדאי להפריד כאן בין 3 מרכיבים שונים: א. במידה ואתה נמשך גם לנשים ומסוגל לקיים יחסי מין עם אשתך, לא כדאי לפרק את הנישואין או אפילו לחשוש מפירוקם בגלל משיכתך לגברים, משיכה שעד כה לא ניסית לממש. אם איבדת את משיכתך לנשים והתפקוד המיני שלך עם אשתך נפגע, המצב שונה. ב. האוננות הכפייתית שלך - כאן מדובר בבעיה בפני עצמה שאינה קשורה בהכרח למושא התשוקה המינית. אוננות בסדר גודל של 5 שעות ליום מופיעה במקרים נדירים אצל נערים בגיל ההתבגרות או בחורים צעירים הרבה יותר והם חלק מהפרעה כפייתית כוללת, גם ללא כל משיכה לגברים. כאן הטיפול הוא בד"כ שילוב בין תרופות נגד כפייתיות וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי שנועד לפתח שליטה עצמית, כמו בגמילה מהרגלים מטרידים אחרים. 3. ללא שום קשר לנאמר עד כה, לא נראה לי שמשיכה מינית לגברים בסדר גודל שאתה מתאר יכולה להישאר בלי מימוש או לפחות ניסיון למימוש. מימוש המשיכה אינו חייב לפגוע בתפקוד המיני שלך עם אשתך, במידה והוא לא נפגע עד כה. אתה מתאר פנטזיה על אקט מיני מאוד מסוים - ולא איזו כמיהה ליחסים רגשיים עם גבר. מימוש כזה עשוי להביא אותך על סיפוקך אך גם ייתכן שיתברר לך שבמציאות אתה לא אוהב את המגע המיני הזה כמו שאתה מדמיין לעצמך אותו בפנטזיה. בכל מקרה, מבחינת דחיפות, אם אכן אתה עסוק באוננות 5 שעות רצופות, זו הבעיה הדחופה ביותר לטיפול, ללא קשר לתוכן של המשיכה המינית. הכתובת לטיפול בכך הוא פסיכיאטר מומחה להתאמת הטיפול התרופתי הרצוי ופסיכולוג העובדה בגישה התנהגותית-קוגניטיבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום דוקטור רציתי לדעת האם פאריפליה מרגישים אותה מהילדות או שכמו הומוסקסואליות ניתן להרגישה בכל גיל? ושאלה נוספת האם ניתן לרפא פארפיליה בניגוד להומוסקסואליות? בתודה ניב
שלום ניב, פראפיליות באופן הכללי ביותר יכולות להיות מורגשות החל מהילדות, אם כי הן יכולות להופיע בכל שלב מאוחר יותר. הטיפולים המקובלים אינם יכולים להבטיח את הפסקת המשיכה לאובייקט הפאראפילי (מבחינה זו, זה אכן דומה להומוסקסואליות). הם מתמקדים בשליטה בדחף בין ע"י למידת טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות של שליטה עצמית ובמקרה של סכנה למימוש הפראפיליה וסכנה לשלום הציבור (למשל, בפדופילים שמממשים את הדחף) נעשה שימוש בתרופות לדיכוי הדחף המיני. יש לציין שתרופות אלו מדכאות את הדחף המיני בכללותו, כולל משיכה לאובייקטים "לגיטימיים" (למשל, לנשים) ולכן טיפול זה שמור רק למקרים שבהם כאמור קיים חשש למימוש פראפיליות שיש בהן נזק לסביבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
האם יש הבדל בין דחף מיני לחשק מיני? האם התרופות הנ"ל מדכאות גם וגם? איך בעצם זה מדכא את הדחף?
שלושה חודשים אחרי הפרידה בעלי מזה עשרים שנה גילה לי שהוא הומו ומאז התחושה היא שחרב עליי עולמי,אחרי הזעזוע והכעס החלטתי לאמץ אותו בחום עם בחירתו החדשה אך לי נדמה כי הוא מעדיף לשמור אותי הרחק מחייו החדשים ואין לי מקום שם כחברה טובה ,הוא מעדיף בבירור את הקהילה היום ולא מבין למה אני מרגישה בתחרות...בבילויים משפחתיים משותפים הוא לרוב עסוק בסמסים מחבריו החדשים.אני נלחמת לשמר את התא המשפחתי שלדעתי חשוב מאוד לילדיי אך מוצאת את עצמי לעיתים כמטרד עבורו... אני מבולבלת וחסרת אונים ואשמח לכל עצה...באינטרנט מאמרים על הורים לילדים,על הגברים ששינו מגדר אך אין דבר על נשים שנותרו מאחור מבולבלות ונבגדות,יש לציין כי הוא התעקש לאמר לי שבכל שנותינו יחד מעולם לא בגד בי וכי היה מאוהב בי ונמשך אליי(יחסי המין שלנו היו מעולים והשתבחו עם השנים)וברגע של משבר שחווה בחצי שנה האחרונה עקב פיטורין ממקום עבודה החל משבר בנישואינו ואז לטענתו החל לשוטט באתרים ובצאטים וגילה עצמו מחדש,היום הוא מתנהג כאילו הוא רוצה לטרוףף את העולם,נע בין בילויים למצעדים...בתור בת זוג לשעבר שגילתה אהבה ואמרה לו שתמיד תהיה גאה בו כחלק מהמשפחה וכאב לילדיו אני חשה שהוא לא שם ,יש לו את החיים שלו,החברים מהקהילה והמקום שלנו הצטמצם,הוא אמנם מבלה עם הילדות,מספר שעות אך תמיד לחוץ לחזור לחיים החדשים,זה פוגע ומכאיב......אני באמת רוצה להיות שם בשבילו ולא לפגוע ביחסיו עם הבנות(שעדיין לא יודעות,מתאוששות מהגירושין שלנו)מה לעשות
שלום שיר, האמת היא שקראתי מספר פעמים את פנייתך כדי להיות בטוח שאכן התגרשתם, משום שעצמת הרגשות והמעורבות שלך בחייך בעלך לשעבר הקשו עליי להבין שאת אכן אחרי פרידה. אני לגמרי מבין את רגשותייך, אך ניכר שבגלל כאבך הרב את נוטה לבלבל בין הצרכים שלך והצרכים של בעלך לשעבר, שאותם הוא מבהיר היטב בהתנהגותו. הצורך שלך להיות שם בשבילו הוא צורך שלך ולא שלו וכנראה הוא צריך אותך (עם כל הכאב שבדבר) הרחק ממך. בזמנו כתבתי מאמר צנוע על נשות הומוסקסואלים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=128 אולי זה יעזור לך במשהו, אבל אני סבור שאת זקוקה לעזרה מקצועית כדי לעבד רגשית את משבר הפרידה ובהמשך מציאת חיים חדשים ואולי גם בן זוג חדש. יכול גם להיות שבגלל עצמת הרגשות את מבלבלת בין ההלם שלך וההלם שלך בנותייך מהגירושין. בעניין הזה המלצתי היא לוותר על אותם בילויים משפחתיים שבאמת הקשו עליי להבין שמדובר בפרידה של ממש ולאפשר לו לראות את הבנות בנפרד. זה יעזור לכל הצדדים, כולל לבנות, להפנים את המסר שאמא ואבא כבר לא יחד אך כל אחד מהם אוהב אותן ודואג להן. לסיכום, אין לי אלא לחזור על המלצתי לפנות לאיש מקצוע לטיפול ברגשותייך, משום שבנוסף למצוקתך שלך שיכולה לקבל מענה בטיפול, מצוקה זו גורמת לך לבלבל בין צרכייך וצורכיהם של בעלך ובנותייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
האם כל התאהבות במטפל היא מה שקרוי בפסיכולוגיה "העברה" ? יש הגיון במחשבה שאם היינו נפגשים בסיטואציה אחרת יכלה להיוצר ביננו מערכת יחסים או שהטיפול גורם לי להאמין שכן ? הענין מביך אותי מאוד ואני לא יודע איך להעלותו מול המטפל שלי האם יש מקור שניתן לקרוא/ ללמוד על הנושא?
שלום אורן, העברה היא השלכה של דמות משמעותית מחיי המטופל (בעיקר דמות של הורה) על המטפל והתייחסות אליה כאילו באותו דפוס שבו התייחסת אל הדמות המשמעותית. נניח, לצורך העניין, שהמטפל שלך הוא אדם מבוגר המזכיר לך את אביך ואתה מגיב אל אביך ביראת כבוד. בתהליך העברה מאביך למטפל תחוש יראת כבוד כלפי המטפל בלי להיות מודע לדמיון שבין יחסך לאביך ויחסיך למטפל. מכאן אתה למד שהעברה אינה חייבת להיות דווקא התאהבות. מעבר לכך, ברור שהסיטואציה הטיפולית היא מאוד ייחודית וחד-צדדית, כלומר, המטפל הוא גם בעמדת העוזר וגם אנונימי במידה זו או אחרת ולפחות לא אמור לחשוף את קשייו האישיים ואת חייו האישיים (מי יותר ומי פחות). מצב זה עצמו יוצר תנאים נוחים לאידיאליזציה של המטפל כדמות כל-יכולה, משום שהמידע עליו חלקי מאוד וסלקטיבי מאוד בכיוון מסוים. לכן, מטבע הדברים יכול להיות שאם היית נפגש איתו בסיטואציה אחרת, המאפשרת הכרות הדדית וכוללנית של היבטים אחרים בחייו, הרגשות שהיו מתפתחים היו שונים. אם אתה רוצה לחזור למקורות המושג תוכל לקרוא את ספרו של פרויד "הטיפול האנאליטי" בתרגום חדש ומוצלח לעברית שיצא בסדרה פסיכואנליזה של עם עובד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
האם התאים במוח שקובעים את הנטיה המינית גדלים/נוצרים בגיליאים 3-5?
שלום חסוי, אין כל תאים במוח שקובעים את הנטייה המינית. ישנה קבוצת תאים בהיפותאלאמוס, אשר נמצא במחקרים על בעלי חיים בלבד שאחראיים להתנהגות מינית גברית והם מפותחים יותר בגברים מאשר בנשים. במחקר שערך פרופ' סימון לווי בשנת 1991 הוא מצא יותר תאים כאלה אצל גברים הומוסקסואלים מאשר אצל גברים הטרוסקסואלים במספר מאוד קטן של מוחות שניתח לאחר המוות. הוא עצמו מסייג את הממצא כדלקמן: This finding hasnt been replicated (or refuted) by other labs. If it is correct, its significance is unclear since the SCN is not known to play a role in the generation of sexual feelings or behaviors. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
תודה רבה גידי(: אגב בלי קשר, המחקרים האלו בודאי עוזרים לכולם, אם זאת שאני חושב על לקיחת מוח של אדם ושחותכים אותו ומסתכלים וכל מני דברים כאלה. . . זה מסוג הדברים שגורמים לי לשנוא את המדע,הפסיכולוגיה, גם אם הכל לטובה, זה המקדש האחרון שיש לאדם ולחפור בפנים ולגלות דברים, האם הכל צריך לדעת, אי אפשר להשאיר דבר כמו שהוא בלי לגעת עד סוף החיים לנצח. . .
גידי שלום. אני נמצא בזוגיות עם חברה שלי למעלה משנתיים. אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר תקופה אליו הגעתי כדי להבין מה פשר הדכאונות שלי. בטיפול עלה נושא שכנראה הדחקתי זמן רב של משיכה שיש לי לגברים. תוך כדי הטיפול והעיסוק בנושא המשיכה רק הלכה והתחזקה, עד שכבר הרגשתי שזה עומד ביני ובין החברה שלי ועוצר אותנו מלהתקדם הלאה, אז נפתחתי בפניה וכרגע אנחנו מנסים להתמודד. את המקור למשיכה מגברים הבנתי תוך כדי הטיפול, שזה הגיע מילדות עם אם מגוננת מאד ואב שלא לקח חלק. העניין הוא שאני מאד מבולבל לאיזה כיוון להמשיך, אנחנו חושבים שכדאי לי לנסות עם גברים כדי להבין בכלל אם נוכל לחיות ככה בעתיד ואם יש עתיד בתנאים האלו, אבל לי איפשהו בראש זה לא מסתדר לנסות עם גברים כשאנחנו ביחד. אודה לאיזושהי עצה ממך בנושא.
שלום מתלבט, מניסיוני בטיפול בביסקסואלים, חלק גדול מהמצוקה נובע מצורך שהם מרגישים לבחור בין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות, או כמו שאמרו לי פעמים רבות: "אילו לפחות הייתי נמשך רק לגברים הייתי יודע איפה אני עומד":http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ואולם, בפועל ביסקסואלים הם אנשים בעלי רפרטואר מיני ורגשי רחב יותר וישנן בהחלט דרכים ליהנות משני העולמות, כפי שתראה במאמר הנ"ל. כמובן, איש-איש עפ"י נטיות ליבו, ערכיו, מצפונו וכדומה. עוד אני יכול להעיד מניסיוני שנשותיהם של ביסקסואלים לא ויתרו בקלות על בעליהן (אגב, גם לפני הנישואין ולפני שהיו ילדים וחובות משותפים אחרים). זאת בעיקר משום שהרגישו שהם מבינים אותן רגשית הרבה יותר מגברים סטרייטים. אני שותף למסקנה שהגעתם אליה שכדאי לנסות יחסים עם גברים. ייתכן שתגלה שיחסים כאלה מספקים אותך גם מבחינה רגשית ואז חבל להיכנס לקשר מחייב עם אישה כבר כעת. לעומת זאת, ייתכן שתגלה שעם גברים אתה נהנה רק מבחינה מינית וקשר זוגי כולל מתאים לך יותר עם אישה. כמובן שבתקופת הניסיון חברתך לא חייבת לחכות לך, וזה סיכון שאתה צריך לקחת, אבל מרגע ששיתפת אותה קצת קשה לקבל החלטה אחרת. אסיים בהדגשה שכל האמור לעיל הוא כללי מאוד והדברים צריכים להיות מעובדים רגשית בטיפול שלך. רק הערה קטנה: הדינאמיקה המשפחתית שהגעתם אליה בטיפול יכולה יותר להסביר הומוסקסואליות בלעדית ואני לא משוכנע שזו הנוסחא האחת והיחידה לגבי ביסקסואלים, שהרי בכל זאת אתה נמשך לנשים ומקיים קשר מיני וזוגי עם אישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
ערב טוב לצוות המומחים! אני עדיין "מסתתר בארון" וכך גם הבחור שאני יוצא עמו. עם כל פגישה חדשה שלי איתו אני מבין שזה האחד שאני רוצה לבלות איתו את שארית חיי, עד כמה פיוטי שזה יישמע. הקשר שלנו נותן לי הרבה ביטחון ופתאום כבר לא חשוב לי כ"כ להסתתר ואני שואף גם להפוך את היחסים שלנו ל"פומביים" פעם. הבעיה היא שככל שאני נעשה בטוח בעצמי, הבחור שלי נסוג אחורה. אני מפרש את זה כאי עמידה בציפיות החדשות והגדולות שלי... בכל אופן, הבחור בא ממשפחה של שני בנים כאשר אחד מהם הוא גיי מוצהר, ולכן בן זוגי חושב שעל כתפיו מוטלת החובה להוכיח את עצמו ו"לא לשבור" את ההורים סופית. פרט להבנה של הרצונות והפחדים שלו, האם ישנם איזשהם כלים לתמוך בו מעבר להבנה, וכיצד עלי לנהוג על מנת לא להרחיק אותו ממני תוך כדי איזון הצרכים שלי. האם זאת משימה אפשרית בכלל. תודה מראש, ומחכה בקוצר רוח לתשובתכם,
שלום גיל, לפי תיאוריך, מצאת "אוצר" ועל אוצר צריך לשמור. אתה מעלה, בצדק ובתבונה, את החשש להרחיק את בן זוגך מעליך, אם לא תהייה רגיש ומתחשב מספיק בצורך שלו להישאר בארון בשלב זה. לצורך כך, יש להפריד בין מה שקורה בין שניכם ובין מה שקורה בהתנהלותכם מול הסביבה. בשלב זה הייתי ממליץ לך להתמקד אך ורק במה שקורה ביניכם, לא להזכיר לו כלל את עניין היציאה מהארון ולקוות שעם העמקת הקשר יגיע שלב שגם בן זוגך ירגיש צורך לשתף את הסביבה. לפי תיאוריך, כרגע מוקדם מדיי ואני מציע לך להשאיר את ההחלטה מתי והאם לצאת מהארון בידי בן זוגך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
היום נפגשתי עם משהו בביתו לסקס. לבחור שהיה חרמן עמד בטירוף ולי לא עמד בכלל. שאני הולך ברחוב ושאני רואה בחורים שעושים לי את זה (בעיקר נערים 18+) אני מסתכל ונושך את השפתיים... אבל שזה מגיע לסקס פשוט לא עומד לי, אולי אצלי זה קשור רגש? אני גם מחפש זוגיות אולי זה קשור לזה? רגש וסקס? אולי אני בלחץ מסויים? למרות שהייתי עם בחור לא נלחצתי וזרמתי ולא חששתי בכלל. אולי אני צריך להתנסות עם בנות? או שיש לי בעיות בסקס? לא יודע מה הבעיה בכלל, פה. אני גם מגיע מבית דתי, אולי זה מה שמפריע? אשמח אם תעזור לי. תודה ושבת שלום.
שלום רב, אם אתה נמשך לבחורים במצבים שבהם אין לחץ, כמו שאתה מתאר את מה שקורה לך ברחוב, אז ללא ספק אתה הומוסקסואל ואם אתה נמשך, בצורה דומה פחות או יותר גם לבחורות, אז אתה ביסקסואל. אני מניח שבזמן הניסיון למגע מיני שתיארת נתקפת חרדה וייתכן מאוד שאחד ממרכיבי החרדה נעוץ ברקע הדתי שעליו גדלת. לא ניתן להקיש מהקושי בתפקוד המיני על המשיכה המינית. קושי להגיע לזיקפה ביחסי מין מופיע גם אצל סטרייטים כתוצאה מחרדת ביצוע ואף אחד מהם לא יפקפק במשיכתו לנשים כתוצאה מכך. אנחנו נשארים, אם כן, עם הקושי להגיע לזיקפה, ככל הנראה כתוצאה מחרדה. כדי לטפל בכך יש ליצור תנאים נינוחים, לנסות לא להגיע ליחסי מין כמו ל"מבחן" או ל"אודישן", אלא להכיר קודם את הבחור, ליצור איתו קשר חברי ברמה זו או אחרת, רצוי מאוד לשתף אותו ברמה זו או אחרת בחרדה שלך ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו. קשה מאוד לעשות זאת כשנפגשים אך ורק למפגש מיני והיה רצוי להגיע למצב של קשר קצת יותר כוללני, ככל שהדבר אפשרי מבחינתך ומבחינת הפרטנר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
המפורטות, החכמות והאכפתיות ושמחה לראות שאתה גם מעז לתת עצה כשיש לך משהו ברור להגיד. להזכיר- אני מטפלת בתחילת דרכי וקוראת הרבה בפורומים מקצועיים-גם כדי להשכיל וללמוד על מה שמעסיק מטופלים וגם בהקשר לעניינים אישיים שלי. מאז נתקלתי בפורום שלך אני קוראת בו הרבה ומעריכה מפעם לפעם יותר את דעותיך המקצועיות ולא פחות חשוב את הדרך בה נאמרות (-נכתבות) יש בך חכמה, נסיון, מקצועיות ובעיקר אנושיות והשילוב הזה נדיר בעיני. נעמונת.
שלום, יש לי שאלה..אני מצטערת שאני מעמיסה בפרטים , אני רוצה שתקבלו את התמונה הברורה. אבא שלי בעלי בסביבות גיל ה-60. מדובר באדם דתי (לא חרדי) המרבה לקרוא ולהתעסק בתורה ובגמרא. לאחרונה איבחנו אצלו בעיות זיכרון (הצתמצמות של הזיכרון). בשנתיים האחרונות הוא כל הזמן מדבר על כך שהמשיח יבוא למשל, "בראש השנה המשיח יבוא" וכשהוא מבושש מלהגיע, וכבר מגיע סוכות אז הוא אומר "המשיח מגיע הפעם באמת!" ואף אחד לא מחזיר אותו למציאות.. המצב החמיר וב-8 חודשים האחרונים הוא מדבר על התגלויות של מלאך שמגיע אליו. המלאך מדבר איתו ואומר לו לעשות או לא לעשות דברים מסוימים והוא נמצא בהתקשרות מתמדת איתו. על חלק מהדברים הוא מספר לחמותי. הוא אומר שהמלאכים ריפאו אותו, תיקנו לו את הזיכרון ועכשיו הוא זוכר יותר טוב. הוא מספר המלאך אמר לו שהוא יכול לברך אנשים וחולים.. המלאכים אומרים לו שהוא בריא (בעיות בפרוסטטה) לכן הוא מפסיק ליטול את התרופות שלו, לא מספר לאף אחד והמצב תוך שבוע מידרדר. מדובר באדם שתלוי בחמותי (לא בגלל נכות, אלא כי כך הוא הורגל)מבחינת אוכל, בגדים, ותרופות) אחיו של חמי נפטר, ולפני שהוא נפטר, חמי ניגש לחמותי ואמר לה שהוא לא יכול לעשות שבת בבית ואסור לו לספר מדוע, כי המלאך לא מרשה . לאחר שיכנועים , חמי הסתגר בחדר לכמה דקות וכשהוא יצא הוא אמר המלאך מרשה לו לספר, הוא לא יעשה שבת בבית כי אח שלו ימות והוא ישב שבעה. מיותר לספר שאחיו לא נפטר באותה השבת אלא 3 שבועות לאחר מכן. בבית החולים דקות ספורות לפני הפטירה חמי ביקש מכולם לצאת מהחדר כי המלאך אמר שחמי צריך להיות לבד עם אחיו ורק כך האח החולה יקום על רגליו ויבריא. מובן שזה לא קרה. מה צריך לעשות עם בן אדם במצב הזה? זו משפחה מאוד שמרנית. והמילה פסיכיאטר/פסיכולוג מעוררת בהם רתיעה.
שלום אנונימית, אמנם פנייתך אינה קשורה לנושא הפורום, אבל קשה להישאר אדיש אליה. אם המילה פסיכיאטר מעוררת רתיעה, יש שתי דרכים שאני יכול לחשוב עליהן. האחת היא לפנות לרב הקהילה ולהתייעץ. הרב לבטח יבין שמדובר במצב נפשי הדורש התערבות של איש מקצוע והואיל והתכנים של ה"דימיונות" קשורים לדעת, אולי הוא ימצא נתיב אל ליבו של אביך. דרך נוספת, ולא סותרת, היא לפנות לרופא המשפחה של אביך ולהתייעץ איתו. אם יש קשר של אמון עם רופא המשפחה, אולי אביך יסכים לראות תחילה את רופא המשפחה, או רופא המשפחה יוכל לבוא לבקר אותו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
לפני כחודשיים נפרדתי מבחור , אם אפשר לקרוא לזה להיפרד, לאחר שיצאנו במשך חודש וחצי. הוא החליט להיפרד, והסביר לי שהוא לא רואה אותנו בקשר רומנטי, אבל ביקש שנישאר בקשר כידידים. ראוי לציין שלא ממש היתה התאמה בינינו , למרות שהיתה משיכה פיזית מאוד חזקה. ולכן גם קיבלתי בהבנה את הפרידה. אך מאז אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו, אני מתגעגע אליו כל הזמן. אני מאוד מבולבל מפני שאני לא מצליח להבין , מה הוא מרגיש. יומיים לאחר שנפרדנו הוא הזמין אותי אליו, היה לי מאוד קשה להיות איתו , בלי לגעת בו , ובסוף הערב, לאחר שסתם ישבנו ובהינו בטלויזיה, אמרתי לו שמאוד קשה לי להתרגל לסוויצ' הזה, והוא מצידו ענה , שלא חייבים להפסיק לגעת או לשכב, פשוט לפעול לפי מצב הרוח. במילים אחרות הוא רצה להעביר את הקשר לסטטוס של יזיזים ותו לא. שמרנו על קשר מאז במסנג'ר,ולא נפגשנו, עד שממש לפני יומיים הוא הציע לי לבוא אליו למטרת סקס. כמובן שרצתי אליו בזרועות פתוחות, כמה שזה נשמע פתטי, פשוט אני לא מצליח להוציא אותו מהראש. נהניתי מאוד, אבל עכשיו כואב לי עוד יותר, ואני לא מצליח להבין , למה דווקא עכשיו הוא החליט להזמין אותי אליו? האם הוא מרגיש כמוני? הוא טיפוס מאוד סגור והרבה יותר מנוסה ממני, ועושה רושם שיש לו הרבה קשרים שמבוססים על מין ותו לא, הוא גם צ'וטט עם עוד אנשים באטרף בהפגנתיות לידי , מה שקצת פגע בי. האם הוא פשוט רצה להבהיר לי את מהות הקשר בינינו? קשה לי לדבר איתו ולהתוודות על עד כמה הרגשות שלי אליו עמוקים , אבל גם כואב לי להמשיך במתכונת הנוכחית. בנוסף למרות הכמיהה העזה שלי אליו, אני גם לא בטוח שאנחנו באמת מתאימים, שזה קשר ששווה להילחם עליו - מבחינה הגיונית, אבל רגשית - אני בבלגן, פשוט חושב עליו 24 שעות ביממה , ופוחד לאבד אותו. אני עדיין בארון וייתכן שהעובדה שאין לי עם מי לחלוק את כל הלבטים האלה, מעצימה את החוויה כולה. בנוסף אני בן 30 , ורק לפני שנה , התחלתי להיות פעיל מינית , ולכן אני די חסר מיומנויות ונסיון, ובאמת אני מרגיש שכל ההתמודדות שלי מולו גדולה עלי. הוא בן 36 מחוץ לארון , כעשרים שנה, עם נסיון חיים עשיר הרבה יותר משלי. אני חושב שמה שהכי מטריד אותי, שאני מפספס פה משהו, שהוא כן רוצה קשר רומנטי איתי. האם לדעתכם כדאי לי בכל זאת לספר לו ישירות , על מה שעובר עלי? אני מפחד להשפיל את עצמי בפני מישהו שלא כל כך מעוניין בי. אשמח לעצה אובייקטיבית בנושא, תודה
דני יקר, למקרא תיאוריך, אני מוצא את עצמי אולי בפעם הראשונה בחיי מצטרף לעצתה הבוטה-משהו של עמיתתי המתוקשרת, ורדה רזיאל: "זרוק אותו!" לרגע אף שקלתי לכתוב זאת בכותרת ההודעה אבל אז ראיתי מה שכתבת בכותרת, שבה אתה למעשה עונה לעצמך. כאשר ישנם פערים כל כך גדולים בציפיות מהקשר, הציפיות שלך רומנטיות והציפיות שלו נעות בין יזיזות לידידות, צפוי לך רק סבל ואני ממליץ לך בחום לנתק כל מגע. יתר על כן, גם אם בעקבות ניתוק המגע יתעורר בו לפתע רצון לחדש את הקשר והוא ייצא בהצהרות רומנטיות, אל תתפתה! מאוד יכול להיות שברגע שתהפוך בלתי מושג עבורו, זה ידליק אותו, אבל אז הסיפור יחזור על עצמו. אני מבין שאתה מרגיש שזכית בשלל רב אחרי שכאשר סוף סוף התחלת להתנסות מינית "זכית" במדריך מנוסה. עכשיו ה"ההדרכה" הסתיימה ואתה בשל לצאת לדרך מצויד בניסיון שרכשת אצל אותו "רב-שגל" ואני נותן לך את ברכת הדרך. במקביל, לדעתי, עליך להיפרד ממנו לחלוטין ולעבד רגשית בינך לבין עצמך ו/או בעזרת טיפול את משבר הפרידה, על כל המשתמע מכך. העובדה שאין לך עם מי לחלוק דברים רק מחזקת את המלצתי לפנות לטיפול. לא יעלה על הדעת לשקול המשך קשר כלשהו עם בחור שצ'וטט עם עוד אנשים באטרף בהפגנתיות לידך! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
אכן אני שוקל לפנות לטיפול, בעבר כבר הייתי בטיפול לאורך שנה. אך הפסיכולוגית היתה מאוד חסרת נסיון בטיפול בגייז, ולא חשתי בנוח לדבר איתה בכל הקשור לחיי המין שלי, שלא כל כך היו קיימים באותה תקופה. האם תוכל להמליץ על מסגרת מסויימת , שם אוכל לפנות לטיפול בעלות לא גבוהה מדי, ואף רצוי מחוץ לקופות החולים. כמובן שהכוונה למטפלים שמנוסים בטיפול בגייז. תודה מראש על העזרה, עזרת לי לעשות סדר בדברים.
קראתי את גישתך שלפיה אדם החש משיכה לבני מינו - הינו אוטומטית הומוסקסואל, והדבר אינו ניתן לשינוי. האם אתה מאמין כי הקביעה היא מוחלטת או שהיא תלויה גם בגורמים סביבתיים-אישיים של המטופל? אני אישית גדלתי בסביבה דתית עם סוג של הפרדה בין בנים לבנות בתיכון, מעולם לא התנסיתי בקשר מיני ו/או זוגי, בקושי ידעתי כיצד נראה איבר מין נשי, ובעיקר סבלתי מהיעדר דמות אב בחיי (סוג של אב נוכח-נפקד) ומאידך כל חיי סבבו סביב דמות אם דומיננטית איתה הזדהיתי (גם מגדרית). האם גורמים סביבתיים/משפחתיים כאלה אינם משפיעים רבות על נטייתו של אדם? כיום אני בשנות העשרים המאוחרות לחיי ובשנים האחרונות מצאתי את עצמי לפתע עובר בטבעיות תהליך של קבלה ובניה מחדש של הזהות הגברית שלי ואני שלם איתה. האם זה אומר שגם המשיכה שלי לבנים היא רק עניין של דפוס מחשבה שמקורו בתנאים הסביבתיים שעברתי, ולכן היא ניתנת לשינוי? כמו שציינתי אין לי שום ניסיון מיני עם אף אחד מהמינים - האם ייתכן שגם המשיכה היא רק בראש?
שלום נתי, תודה על השאלה החשובה. בניגוד לרבים אחרים, אני מקבל במאת האחוזים את הדינאמיקה המשפחתית שאתה מתאר כסיבה להומוסקסואליות. ואולם, כמו בתופעות פסיכולוגיות רבות אחרות, הבנת הסיבה אינה מבטיחה שינוי, כפי שתוכל לראות להלן ממכתבו של פרויד עצמו לאם אמריקנית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 יתר על כן, ניסיונות טיפוליים לשנות או לתקן את הנטייה המינית הסבו הרבה יותר נזק מאשר תועלת, יעילותם לא הוכחה במחקר ואילו הנזק הוסתר במכוון ע"י המטפלים, אם כי אנחנו רואים אותו במשך השנים בטיפול, בניסיון לתקן את הנזק המתבטא בכך שהמטופל הרגיש כישלון, יצא קרח מכאן ומכאן ופיתח ייאוש ודיכאון עד כדי אובדנות. על סמך ממצאים אלה קיבל האיגוד הפסיכולוגי האמריקני החלטה לפיה כל ניסיון לעשות זאת הוא עבירה על כללי האתיקה המקצועית, בין היתר משום שזו הבטחת שווא והיעדר גילוי נאות: http://www.apa.org/about/governance/council/policy/sexual-orientation.aspx להלן עובדות מדעיות נוספות על אותם טיפולים: http://psychology.ucdavis.edu/rainbow/html/reptherapy.pdf אני שמח לשמוע על השיפור שחל בתדמיתך הגברית. הוא, ללא ספק, תורם לדימוי העצמי הכללי שלך. אם בא לך לטעום מכאן ולטעום משם, גם גברים וגם נשים, בלי להיכנס לאמביציות מיותרות, אתה מוזמן לראות מה מזמנת לך המציאות. השיפור בגבריות אין בו כשלעצמו כדי לחסל את המשיכה לגברים, אבל אתה מוזמן לעשות את הבדיקה בעצמך על עצמך, בזמנך הפנוי, וללא לחץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
לפי דעתי האישית בלבד התיאוריה של פרויד לא עונה כל כך לשאלה למה יש הומואים,למה זה קורה? חבל שיש אבות עוינים, פסיבים, אימהות שתלטניות וכ"ו ובאמת זה טוב בלי קשר שאבות יקדישו יותר זמן לבנים שלהם כי הם מפספסים זמן יקר ולא סתם לרוב ילדים יותר רוצים את אימא מאשר את אבא. . . ככה נדמה לי(בלי קשר לנטייה מינית) עכשיו ככה: - אם הומוסקסואליות נגרמת כתוצאה מאב "כושל" מדוע יש הומוסקסואלים גם להורים "מוצלחים". . למשל ילד הומו להורים פסיכולוגים שאמורים לדעת איך לנהוג עם ילדים? -איך זה שיש הומוסקסואלים במשפחות שהילדים התייתמו בשלב הפלאי לפניו או אחריו? -למה יש רק ילד אחד הומוסקסואל במשפחה שהאב "כושל" גם ילד/ה שגודל במנזר או כנסיה שבו רק אחד מהמינים,עשוי להיות גיי -בחיות לרוב האב פסיבי ונוטש את האם עם הצאצאים או שלא שותף לגידול ובכול זאת לא נצפים אצל בעלי חיים שיעור גדול יותר של הומוסקסואלים (יתכן בגלל שהסיבה היא גנטית או בשלב העוברי, ואותם הומוסקסואלים לא מתרבים). -היה מקרה שתינוק למשפחה (נדמה לי אמריקאית) נולד כבן בשם ג'ון ועבר תקלה בברית המילה וכתוצאה מכך החליטו ההורים לשנות לו את המין וכבר בתור תינוק הוא נקרא ג'ואן והולבש שמלות ובכול זאת אחרי גיל ההתבגרות הוא רצה וגם שינה את מינו. -יכול להיות באמת שמה שאנחנו חושבים תחילה אנחנו מזהים לאחר מכן לפי הריח. ומכאן שמשיכה מינית לא נקבעת לפי ריח (פרומונים) אחרת לא היינו מרגישים עוררות מינית מצפייה בפורנו או שאנחנו מצוננים ועוד. . . אם זאת יש אנשים שלא מבדילים בין פטרוזיליה לכוסברה ומהריח הראשון ועד סוף החיים סולדים מכוסברה. לפי דעתי האישית- באמת כל ילד שנולד מנסה למצוא לעצמו לאיזה מגדר הוא שייך ואם הזמן משליך את הנטייה המינית שלו על בני המין שלו או בני המין השני. אם זאת ההחלטה באיזה מגדר הילד מזדהה איננה קשורה להורים טובים או רעים, אלה זה עניין יותר של חומרה מאשר של תוכנה. לילד יש רגשות הוא לא רואה רק את אבא שלו או את אימא שלו בעולם אלא הרבה גברים ונשים,הרבה אימהות והרבה אבות, והוא חש בהרבה אמוציות. מעניין לראות מה משיכות של אדם שלא היה בהכרה בשלב הפאלי בחייו. אגב תאומים זהים יכולים להיות עד 25% לא זהים, תביעת האצבע שלהם שונה, גם המראה שלהם לא ממש זהה, ובמיוחד יש חשיבות לזמן בו הביצית השתכפלה כך שגם השלב העוברי הוא עניין מרתק. לדעתי מכיוון ששני בני המין מזדהים עם המין הנשי ומשליחים את התשוקה המינית שלהם על בני המין השני . . . ולא מזדהים עם בני המין שלהם ובנוסף משליכים את התשוקה המינית שלהם על בני המין שלהם. . אזי רוב ההומואים בתיאוריה לא רק לא אמורים להיות גברים סטרייטים אלה טראנסקסואל אבל הרבה מצליחים לעשות מאין אחד ועוד אחד ולהגיע למסקנה שטראנסג'נדיריות בשבילם לא על הפרק מסיבות שונות. . .(הניתוח,אי שינוי הגנטי האמיתי של האדם,מבחוץ אישה מבפנים גבר, וגם אנחנו נקשרים רגשית וטוב שכך לגופנו), הערות הקשות שהרבה בנים סופגים על כל שינוי נשי-גידול שיער לאיזה קוקו,סידור גבות,איפור,חולצה ורודה וכ"ו. ולכן יש הרבה טראנס שהשאירו את איבר מינם כמו שהוא ורק הוסיפו שדיים למשל ומראה חיצוני של אישה. אבל הרוב מטפחים את עצמם כגברים ונוהגים כגברים . . .אבל חושבים דומה לנשים. עובדה בפורים שתי התחפושות הפופולאריות ביותר בת"א הם מלאך ואישה. * אני חייב לומר לדעתי האישית הומוסקסואליות איננה חולי פיזי או נפשי אלה צורת חיים נוספת שיש בה בעיה אחת בלבד והיא שאי אפשר להוליד ילדים משותפים גנטיים משני ההורים ע"י אם פונדקאית ושני תאי זרע וביצית ריקה והסיבה הזאת משפיעה על הנוסחה השמרנית גבר+אישה= צאצא ומשפחה/=> המשכיות כלומר זה נתפס שהמטרה העיקרית או החשובה ביותר מאהבה ויחסי מין היא הולדה של ילדים, איחוד בין שני אוהבים שמצאו דמיון/התאמה בינם וכך הדנ"א ממשיך להתקיים הלאה. נכון שזה יותר בדיוני ממדע בדיוני- אבל אני הומו מותר לי לחשוב אחרת(:
הי גידי יש לי חבר חודשיים. שנינו בני 27 והוא מעולם לא קיים יחסי מין כששאלתי אותו על כך הוא טען שזה נובע מחוסר בטחון. אני מנסה להיות מאוד מתחשבת קשובה וסבלנית כשאנחנו במיטה אך נוצר מצב שרק אני יוזמת מגע פיזי ומיני הוא לא אקטיבי (הוא לא מנסה לגעת או לנשק אלא מחכה שאני אעשה את הצעד הראשון). חשוב לציין שיש לו זקפה ממני די מהר אך הוא מאוד פסיבי במיטה וגם כשאני נוגעת לו באיבר המין (עם היד או עם הפה) הוא בקושי זז ונראה שהוא לא מגורה (חוץ מהזקפה). לא שכבנו עדיין. השאלה שלי היא האם זה נובע מביישנות או חוסר בטחון קיצוני או שהוא לא נמשך אלי או לנשים? תודה
שלום סקרנית, לפי תיאורייך, משהו מאוד משובש גם אצל הבחור וגם בנכונותך לשאת התנהגות מעליבה כזו, שפוגעת בדימוי העצמי המיני שלך כאישה - תהיינה אשר תהיינה הסיבות למצב המביך הזה. על פניו, הזקפה בהחלט מעידה על עוררות מינית, אבל צריך לעשות איתה משהו והבחור הוא זה שצריך לעשות איתה משהו ולא את. אני לא רואה כל סיבה מדוע בחורה בת 27 (או, למעשה, אישה בכל גיל) צריכה "להזיע" קשה כל כך כדי לעורר אצל בן זוגה עניין מיני. המלצתי לך היא לעשות "חישוב כללי", שייקח בחשבון את כל ההיבטים האחרים בקשר (שעליהם לא כתבת). אם משתלם לך להשקיע בקשר על סמך הדברים האחרים שאת מקבלת בו, אני חושב שאת להפסיק להיכנס למיטה עם הבחור, לשים את הדברים על השולחן בצורה רגישה אך אסרטיבית, לדבר אך ורק על עצמך ("אני פגועה", "אני מרגישה שאני לא מושכת אותך", "פוגע בי שאני צריכה לכרכר סביבך" וכיו"ב) כדי לא להיכנס למקומות פגיעים מדיי אצלו ולהציב סוג של אולטימטום שאו שתלכו לטיפול זוגי או שעם כל הצער שבדבר, את מעדיפה לחתוך כאן לפני שהעניינים יסתבכו והיה קשה יותר להיפרד. בשיחה כזו מאוד רצוי להזכיר את כל הדברים החיוביים בקשר ואת רגשותייך החיוביים אליו כדי לא להישמע תובענית מדיי, אך בהחלט גם לעשות את כל מה שכתבתי קודם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שאני פניתי בנוגע לאותו עניין בכבר תחת הכותרת "סלידה לאחר מגע מיני" ולפני עוד יותתר זמן תחת השם "שזיף". תשובותייך (גידי) היו טובות, אך הן לא סיפקו אותי לגמרי, עדיין איני מבין את המקור למצבי. אשמח עם תקרא בעיון ותתייחס בפרוטרט, בנוסף, במידה ונושא זה נמצא גם כן תחת תחום התמחותה של דליה גלבוע, אשמח לשמוע את חוות דעתה המקצועית. במידה וישנה איזושהי תהיה/ שאלה על מנת להגיע למסקנה הטובה ביותר הניתן להשיג בדרך האינטרנט, אשמח לענות עליהן! כמו כן, אני רוצה להודות לשניכם מראש - ,תודה!
שלום לא מבין, אם אתה רוצה שנתייחס לפניות קודמות, אנא העתק והדבק אותן לתוך ההודעה החדשה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
לא משנה זה בסדר
שלום, אני בן 18, ויש לי בעיה מוזרה שאיני מצליח להבין כיצד לפתור אותה, אך קודם כל, רקע על עצמי: 1. אני נמשך למבנה הגוף הנשי, מבנה הגוף של "שעון החול" וה"אגס" הם אלו אשר מגרים אותי מינית, ולפי מה שאני יודע אלו מבנים פמינינים יותר המאופיינים אצל נשים בעלות רמות טוסטסטרון נמוכות. 2. אני סולד מרזון וחוסר בשרניות באזור האגן. 3. יצרי המיני חזק ביותר, מאונן מגיל צעיר מספר גדול של פעמים בכל יום, וכל אישה מגיל 15-50 ברחוב מגרה אותי (במידה והיא עונה לקריטריונים הנ"ל). 4. מבנה הגוף הגברי אינו מושך אותי - לא אוהב שרירים, לא אוהב את מבנה המשולש ההפוך וכו. 5. אינני הומופוב, ואני פתוח לגמרי מבחינה מינית - אינני מרגיש רע עם עצמי בנוגע לנטיותיי. 6. אני מרגיש בנוח ליד בנים ולא מקבל זקפות משונות וכו, ואילו ליד בנות אני לחוץ ונרגש. עכשיו לתיאור הבעיה והמצב הקיים: לפני מספר שנים (בערך 4-5) הוספתי לשלל מושאי המין שלי (שכלל עד אותו הזמן בנות שמנות, שמנמנות, ומהסוג הנ"ל), גם קוקסינליות (טרנסקסואליות), ויותר לאחרונה גם קרוסדרסרס נשיים, בשנתיים-3 האחרונות אני מוצא עצמי מאונן בעיקר על מושאים לא קונבנציונלים אלו, ונמשך אליהם מאוד. הבעיה היא, שלאחר שפיכה, כל יצר מיני אל קוקסינליות וקרוסים שהרגשתי נעלם ומדוכא, ואני מרגיש חרטה וסלידה מהן, אך לאחר 10-15 היצר חוזר לאיטו. אצל בנות - לשם השוואה אני גם חש חוסר חרמנות לאחר שפיכה, אך אינני מרגיש סלידה או צער לאחר מגע מיני כמו עם אצל בנות המין ה-3. מציאות זו מפריעה לי רבות שכן אני מפחד לממש את תשוקותי אל קוקס, וקרוס שכן אני יודע שאגעל מכך לאחר המעשה, זה מפריע לי בלקיחת יוזמות של היכרות ומפגשים עם המשתייכים לקטגוריות אלו. יום אחד, לאחר שנמנעתי בכוונה תחילה משפיכה במשך שבוע, יזמתי מפגש בעל אופי מיני עם קוקס, היה נפלאף והייתי מגורה לאורך כל התהליך, אך בסופו הרשתי חלחלה, וגועל, מיהרתי הביתה תוך המנעות ממגע, התרחצתי באופן יסודי 3 פעמים, צחצחתי שיניים 4 פעמים, ודחקתי את אותו המפגש ונשבעתי שלא אחזור על כך- אך הפלא ופלא, יום לאחר מכן, מצאתי את עצמי מפנטז על אותו מפגש, ומוגרה ממנו מאוד, רציתי עוד, אך פחדתי מההרגשה שלאחר מכן. מה לעשות ? מה קורה לי? למה זה קורה לי? למה נטיותיי המיניות כו מגוונות ומסובכות ?
שלום לא מבין, קודם כל, אני רוצה להודות לך על הפנייה, בעיקר כדי שאם בנות סטרייטיות שמנמנות ועגלגלות (וכמובן, חמודות) קוראות אותה, הן תיווכחנה לדעת שגם להן יש ביקוש בעידן שבו מקדשים את המראה האנורקטי. ולענייננו - גם טראנס וגם קרוס מפגינים נשיות קיצונית מאוד (יש שיראו בה פארודיה או קריקטורה על נשיות ויש שלא) וחלק מהגברים הסטרייטים, שאינם נמשכים לגברים כלל וכלל, נמשכים אליהן. ניתן לראות בכך הוכחה נוספת לסטרייטיות שלך. הירידה בחרמנות לאחר אורגזמה עם בנות טבעית ונורמאלית לחלוטין ויש רק לקוות שאתה לא בורח להן וממשיך לדאוג לסיפוקן אחרי שאתה גומר. הסלידה הקשה שאתה מרגיש לאחר מגע מיני עם טראנס או קוקס היא כן תוצאה של הומופוביה מופנמת ומודחקת. אתה תופס את עצמך בדיעבד וכשהחרמנות נמוגה אתה מבין ששכבת עם אדם שמבחינה פיזיולוגית הוא גבר ואז אתה נתקף פאניקה הומוסקסואלית שמלווה בטקסי ניקיון למיניהם. אין זה מפליא שהמשיכה חוזרת להופיע כעבור יום כי מפלס החרמנות שוב עולה. לסיכום, בהנחה שטקסי הניקיון מופיעים אך ורק בסיטואציות שתיארת, אין כל מקום לדאגה. אתה נמצא בגיל שבו ההורמונים משתוללים ומכאן ואילך החרמנות תרד לאט ובהדרגה במשך השנים ותתייצב על אובייקט מיני נשי. גם אופן הצגת הקשיים שלך מרשים ביותר ומעיד על תעצומות נפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין http://www.shrink-friendly.co.il
תודה על התשובה דר'. אני מעוניין להגיע למצב שבו נח לי לממש את הכמיהות המיניות הפחות קונבנציונליות, ולכן שאלתי כעת היא: איך מטפלים בהומופוביה תת-מודעית ? כפי שציינת שכנראה יש לי
אני זוכרת את עצמי מגיל 9 באמת גיל שאפילו הרבה בנות לא חושבות נמשכת לבנים קשוחים(במראה ובהתנהגות) בעיקר.. אבל ככל שהתבגרתי ועד עכשו הבילבול שלי גובר וגובר. (ד"א ומשהו שנורא הציק לי ואני מקווה שזה בסדר לומר את זה בגיל 14 אולי יותר הייתי עם דוד שלי ופשוט אמרתי לו להוריד את התחתונים כי רציתי לראות לו את ה... וביקשתי ממנו שימדוד אותו ויגיד לי וצחקנו כמו 2 מפגרים אבל זה עניין אותי מאוד וגירה מה זה?למה בגיל כזה?זה נורמלי?מיוזמתי לא יוזמתו) אז אם תוכל לקרוא בסבלנות כי זה יהיה ארוך ואולי לא ברור. אז ככה אני כיום בת 20 אני בחורה דתייה לא יצאתי עם גבר כי הדימוי שלי היה כ"כ נמוך עד שלא יכלותי לחשוב על זה .אני חושבת שאני דו מינית אבל ככה: אני רואה סרטי מין עם בנות הקטע שמה שעושה לי את זה זה לא הקיום יחסים אלא יותר האירוטקיה הליטופים המגע הרך נשי הדרמה ששם אתה יודע ושאני מדמיינת אותי עם אישה זה לא מסתדר לי או שיהיה לי חברה זה לא מתקבל לי על הדעת. אז אני לא יודעת מה אני כי אני אוהבת לראות סרטי אהבה יותר אהבה בין נשים כאילו חסר בי משהו.. אבל אם אראה בחורה עירומה זה לא יעשה לי כלום אז אני מתעניינת בנושא הנשי אבל יש מלא סתירות בזה. אני מפחדת גם נורא נורא הדימוי שלי ברצפה ואני משווה את עצמי כל הזמן לנשים המפורסמות בעולם. זה כאילו אני משתוקקת לפעמים לבן זוג אבל גברים מה שמענין אותם זה סקס וכולם נהיו כ" חסרי רגישות וגברים אתה יודע. אני מפחדת שהוא לא יאהב אותי שלא אהיה לי סיפוק ממנו שהוא יבגוד בי...אני רוצה ולפעמיים מעדיפה להשאר לבד ז" בלי חבר ובלי בחורה שתהיה איתי מבחינה זוגית. אני לא נגעלת מגברים הם עושים לי את זה תלוי איזה אבל כן..מה שמוזר פה וזה נורא חשוב לי זה שגם אם אני אוהב גבר או משהו כזה אני לגמרי אתעלם ממנו שאני הולכת ברחוב אני כ"כ מתעלמת מגברים שהם יכולים לחשוב שאני שונאת אותם אני מפחדת פשוט ככה. ושאלה אחרונה מה אתה חושב שאישה סטרייטית תרגיש אם תהיה לידה בחורה בלי כלום?מבוכה?התרגשות?מה בדיוק?אשמח אם תענה לי על הכול על אף הבילבול תודה
שלום אני, אני לא בטוח שאוכל לענות בדיוק על מה שאת שואלת באופן שאת שואלת. הדבר הראוי לעדיפות עליונה בפנייתך הוא הדימוי העצמי הנמוך הדורש התייחסות הן בטיפול פסיכולוגי והן בניסיונות אחרים לשקם אותו (למשל, מחקרים מצביעים על כך שכל למידה באשר היא תורמת לדימוי העצמי). רק בהמשך ניתן יהיה להתייחס לנושאים הנוגעים לזהות המינית. הזיקה שלך לנשים היא הרבה יותר רגשית מאשר מינית ואכן נשים מתייחסות גם זו לזו וגם לגברים בצורה רגשית. גם אם הן נמשכות מינית לגבר, המשיכה מומשגת כמעט מייד במונחים רגשיים. בהחלט קיים מקום לבדוק בטיפול האם גם הדימוי העצמי הנמוך וגם הכמיהה הרגשית לנשים אינם נובעים מחסך אימהי ולכן הייתי מעודד אותך לפנות דווקא למטפלת, אולי אפילו רצוי דתייה, כזו שתבין את הרקע החברתי-תרבותי שלך. האפיזודה שתיארת עם הנער לא צריכה להבהיל אותך בהתחשב בעובדה שמדובר בגיל ההתבגרות, שבו ההורמונים משתוללים ויחד איתה הסקרנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
היי תודה על התשובה המהירה אני לא בטוחה שמה שאכתוב עכשו יהיה קשור אבל אם זה יתן לך פתח חדש תגיד לי. אני לא מנסה להכחיש שיש לי משיכה לבנות אבל יחד עם זה זה מצחיק אותי נורא זה לא שאני רוצה את זה הכל בפנטזיות שלי או משהו כזה ....בכל אופן אני ואמא שלי במריבות מגיל נורא צעיר אני בטוחה שיש לי המון חסכים ממנה למרות שהיא לא מזניחה והיא דואדת והכל אנחנו לא מסתדרות ה הייתה נורא ביקרותית כלפיי עדיין אבל פחות צועקת מרביצה קצת...נתנה לי עצאות תמיד אבל הגבילה אותי אני לא נוגעת בה בכלל לא מנשקת ממש קשה לי ומביך אותי באבא שלי בכלל כאילו הוא זר שאני לא מכירה הוא היה אז(היום זה התמתן מאוד ואין כמעט כלום)משפיל אותי מכנה אותי בשמות גנאי יורק עליי מכה אותי לא התעללות רצח אבל כן...לא נעים ולא נעים לי לכתוב את זה . בקיצור אני חייבת לציין שמשפחה זה לא הדבר שלצערי הכי חשוב לי בחיים אני בנתק גם עם האחים(אני בת יחידה) אני חייבת לציין שבילדותי הייתי נורא מחוברת לאחים שלי שומרת עליהם ואחראית אבל מי יודע אולי זה גיל ההתבגרות למרות שאני בת 20. אז זה בערך.תמיד היית ילדה שעושה ההפך ממה שמותר מרדנית חותפנית אוהבת למתוח גבולות בקיצור יכולה לכתוב פה מגילות ואני עוד בחורה דתייה. אז זה מה שרציתי לומר בנוסף אני מרגישה כאילו לא הייתה לי ילדות כאילו י ש לי נפש של מישהו מבוגר בגוף של ילדה אני לא רוצה לדגול. אני בפחד מהכל מחתונה מהחיים.אז מה אתה חושב?
וואי ממש תודה על התשובה.לא ממש הבנתי מדוע זה יותר מסוכן אם המשיכה היא רגשית ומינית, למה אם היא מינית פחות ייתכן שאבגוד בבעלי? ודבר נוסף האם לדעתך כשיש קשר בשמונים אחוז מספק הן מבחינה רגשית וגם מינית האם המשיכה לצד השני עשויה לתפוגג?
שלום רני, האנרגיה הנפשית שלנו מוגבלת ולכן קשר רגשי רומנטי, שאינו נועד למלא רק צורך פיזי, עלול בהחלט לפגוע בקשר רגשי רומנטי אחר המתקיים במקביל. במקרה שלך קשר רגשי עם אישה שיתקיים במקביל לקשר עם מי שיהיה בעלך. אינני צופה ששביעות רצון וסיפוק מנישואין לגבר תפחית ממשיכתך המינית לנשים. ושוב, צר לי שאינני מקל עלייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
ראשית תודה על תשובתך.. בכל אופן אני כן מרגישה שהמשיכה לנשים יותר חזקה. כיצד ניתן להתייחס לרצון ללכת ולשכב עם אישה? או האם לדעתך אני יסתפק בקשר עם בעלי , מה שהייתי רוצה לעשות..השאלה אם ניתן?
שלום רני, זה בטוח ניתן. השאלה היחידה, שאף אחד אחר חוץ ממך לא יוכל לענות עליה, היא האם זה שווה לך. זו כלל לא שאלה פסיכולוגית (אם כי את בהחלט יכולה להיעזר באיש מקצוע כדי לעשות את ה"מאזן" בקול רם), אלא עניין של בחירה בינך לבין עצמך. לא בחירה קלה אך בחירה. הקושי העיקרי שאני רואה כאן הוא שאולי בניגוד להרבה גברים ביסקסואלים שיכולים לעיתים קרובות לקיים יחסי מין מזדמנים וחד-פעמיים עם גברים ולחזור לחוף המבטחים של הקשר הזוגי עם האישה, את מעוניינת בקשר מיני-רגשי עם אישה והסיכון הוא שתקיימי רומן מחוץ לנישואין, רומן שישפיע על הנישואין עצמם. אני ממש מצטער שאני לא עושה לך את החיים קלים יותר אלא להפך. אולי באמת כדאי לך להתעניין באתר בת-קול על פסיכולוגית לסבית דתייה שתעזור לך לשלב בין שני העולמות. אמנם עפ"י ההלכה קיום יחסי מין בין שתי נשים אינו חמור כמו משכב זכר, אך את ללא ספק נמצאת בפני דילמה לא קלה וחשוב שאדם שמכיר היטב את העולם האמוני שלך יעזור לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום ד"ר גידי, אני בחורה דתייה בת 26 יוצאת עם בחור חמוד ויש לנו קשר טוב וזורם. מכיון שאני דתייה והבחור גם כן דתי ומרובע.. לא סיפרתי לו על המשיכה לנשים. הקשר די רציני ואנחנו חושבים למסד אותו. אבל יש לי הרבה פחדים..לעולם לא אוכל לשתף אותו גם אם הייתי משתפת אותו הוא לא היה מבין והיה חותך.. בגיל 18 היה לי קשר מיני עם חברה וזה היה טוב ומספק. אני נמשכת גם לגברים אבל רגשית יותר לנשים. האם לדעתך אוכל לחיות את חיי בלי לממש את המשיכה לנשים ובלי לספר לבעלי על כך? האם ניתן להתעלם מכך? ובכלל כיצד משלימים עם המצב וכיצד משאירים פנטזיה על אישה רק למחשבה? תודה תודה תודה!!!
שלום רני, כל עוד קיימת בך גם משיכה לגברים, תיאורטית לפחות את יכולה ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . לפי תיאורייך, אין כל צורך או סיבה להתוודות בפני בן זוגך על משיכתך לנשים. מימוש המשיכה לנשים הוא עניין של בחירה. הבעייתיות שאני מוצא בכך היא שהמשיכה שלך אליהן היא לא רק מינית אלא גם רגשית והסכנה שבכך היא שאם תממשי את המשיכה במקביל לזוגיות או נישואין עם גבר, היא עלולה לפגוע בקשר הזוגי, כלומר, לצאת מכלל שליטה מבחינה רגשית. יכול להיות שבאתר בת-קול, ארגון לסביות דתיות, תוכלי לדבר על כך עם נשים במצב דומה: http://www.bat-kol.org/ . עם זאת, באופן הכללי ביותר כדאי לזכור שבכל בחירה שאנו עושים בחיים יש החמצה של האופציה שבה לא בחרנו ויש מצבים שבהם מימוש אפשרות אחת בא על חשבון מימוש האפשרות האחרת. אלה הן בדרך כלל "צרות של עשירים" כי יש אנשים שאין להם לא את האופציה האחת ולא את האחרת ובכפוף לכך הייתי מציע לך להתייחס למצוקתך, שכלל אינני מזלזל בה, חלילה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום דליה. אני כתבתי כבר שני נושאים ורציתי לדעת האם לבוש כזה או אחר שאני לובשת ביום יום שהוא גברי יכול לשינוי שאני מעוניינת בו בצורה כל כך ברורה וחזקה כאילו החיים שלי תלוים בזה, זאת אומרת אני ביום יום עם לבוש גברי ולמרות זאת לפעמים בגלל שיערי שאותו אני מאריכה ובגלל עוד דברים לפעמים אנשים פונים אליי בלשון נקבה, ואני מוכרחה לציין שזה פשוט גורם לאושר, אבל יש כאלו שרואים אותי כ'זכר-גבר' ואני יודעת גם למה ומבינה אבל זה עדיין גורם לי לתחושות שאולי אנשים לא יקבלו את זה. ועוד דבר, אני נמשכת לנשים וגם לגברים כלומר אני נחשבת לבי האם ייתכן וזה יכול להיות, כלומר אני שמעתי על טרנסיות שהן לסביות ונמשכות לנשים ועל הרבה טרנסיות שנמשכות רק לגברים והן למעשה סטרייטיות מהבחינה המינית, האם יכול להיות מצב שכטרנסג'נדרית אני יכולה להמשך גם וגם? אני מקווה שמה שכתבתי לא מבולבל, :]
שלום רב סיגל, שאלתך מאד חשובה וטרנסקסואלים, או טרנסג'נדרים, מאד מתלבטים בה בשלבים מוקדמים במעבר שהם עושים. מה שחשוב לאדם שהינו אכן טרנסקסואל הוא: לא רק הלבוש או ההעדפה המינית, אלא תחושתו שאכן במהותו ובכל נפשו הינו בן המין שאליו הוא מרגיש שייך ואשר מנוגד למינו הביולוגי עמו נולד. לכן חשוב לו גם הניתוח, שלתחושתו יתקן את מה שהטבע עיוות. כמובן, שגם חשוב לו הפידבק של הסביבה ושאיפתו היא, שייקלטו אותו ויקבלו אותו כן המין שבו הוא חש עצמו. לכן גם, מאד מספק אותו להופיע בלבוש המין שאליו הוא שואף להיות. בסופו של דבר הסביבה מאד מתייחסת להופעה ולמראה, במיוחד בתקופתנו שבה התקשורת הויזואלית כה רבת השפעה. יש פעמים, שאדם מבקש להיוועץ באיש מקצוע שהינו מומחה בתחום הנדון, אשר יכול להכירו מקרוב ולהבין יחד עימו, מהו הדבר הנכון עבורו. דהיינו, אם באמת הינו טרנסקסואל ומתאים ונכון עבורו לעבור ניתוח לשינוי מין, או שמא מדובר בדבר אחר (כמו טרנסווסטיסט הנהנה מעצם הלבוש הנשי ובעיקר בהקשר המיני, או הומוסקסואל שחש עצמו גבר אך העדפתו המינית היא גברים וכיו"ב) ואזי ניתוח מיותר ואינו נכון עבורו. אם הדברים אינם ברורים לך עצמך, אני מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע, כאמור לעיל. בברכה, ד"ר דליה גלבוע
אני רוצה להתחיל טיפול ואינני יודעת איך בוחרים במטפל/ת הנכון. על קצת המזלג אני יכולה לומר כי אני בת 23 ומעולם לא קיימתי יחסי מין. כמו כן אני חושבת שייתכן ואני גם נמשכת לנשים. שתי הסיבות הללו מעיקות ומשבשות לי את השלווה היומיומית. היתי שמחה לקבל הכוונה למטפלים מתאימים. אני מעדיפה מישהי שעובדת עם הכללית. תודה מראש.
עדיפות לתל אביב..אבל אם יש המלצה למישהי מחוץ לעיר זה גם בסדר.
שלום רב, אני נמצאת בקשר זוגי כבר מעל שנתיים (לא נשואים), בת 26 ולאחרונה בן זוגי התוודה בפני שיש לו לפעמים פנטזיות לגבי גברים. הוא מבין שזה מגיע גם מהילדות בה אימו שהיתה מאוד מגוננת ואביו לא לקח חלק פעיל בחינוך שלו. בילדותו הוא גם לא היה כ"כ ילד מקובל וסבל מכל מיני קשיים חברתיים. הוא חושב שבעצם קשר כלשהו עם גברים (לאו דווקא מיני) יכול אולי לעזור לו ולהקל עליו לחיות בשלום עם נטיותיו.. כמו קשר חברי להיות חלק מקבוצה של גברים וכו'.. אני באמת קרועה כי מצד אחד אני חושבת שאולי באמת הוא יצלח לייצב את הנטייה ואיכשהו לחיות בשלום איתה. מצד שני אני מפחדת שאולי לא כך הדבר והוא יצטרך יותר מזה.. רציתי לשאול על הניסיון שלך בנושא. חוצמזה, אם באמת הוא עובד בטיפול פסיכולוגי לפתור את כל הפלונטרים מהילדות, יכול להיות שהנטייה תתמתן יותר? אני מצד אחד מאוד אוהבת אותו ורואה את העתיד שלי איתו, ומצד שני אני מפחדת שנושא המיניות בעתיד יכול לעמוד בינינו אשמח לחוות דעתך בנושא
שלום שואלת, ביסקסואלים מוצאים לעצמם כל מיני פתרונות מעשיים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 עצם הווידוי שלו בפנייך מעידה על עצמת הקשר ביניכם ואכן מניסיוני בטיפול בביסקסואלים, ולעתים גם בנשותיהם, מבחינות רבות הם מילאו בהצלחה רבה מאוד את תפקיד הבעל. הדבר לא בהכרח "מסוכן" יותר לקשר מאשר אילו בן זוגך היה סטרייט שנמשך לנשים אחרות, עלול "לבגוד" איתן ולעיתים הקשר המיני עם מישהי מחוץ לנישואין גורר אחריו קשר רגשי המהווה איום ממשי על קשר הנישואין. טיפול פסיכולוגי יכול, ללא ספק, לשפר את איכות חייו של בן זוגך ולדבר עשויה להיות השלכה חיובית על הקשר ביניכם, אך הבנת הקונפליקטים מהילדות אינה מניבה מיתון של המשיכה לגברים. למעשה, טיפול שמטרתו כזו לא רק שאינו מועיל אלא מזיק ברמה כזו שהוא נחשב עבירה על כללי האתיקה המקצועית של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני: http://www.apa.org/about/governance/council/policy/sexual-orientation.aspx רבים מהגברים הביסקסואלים, אפילו אלה שמשיכתם המינית לגברים חזקה יותר ממשיכתם לנשים, מעדיפים למסד קשר זוגי עם אישה ולהשאיר את הקשר המיני עם גברים במסגרת מין מזדמן עם פרטנרים שונים או עם ביסקסואל נשוי אחר. לא תמיד זה בשליטה ואי אפשר להבטיח כלום, אבל זה לפחות ניסיוני מהטיפול ברוב הביסקסואלים שהגיעו אליי במשך השנים. כשאת שוקלת את הקשר איתו מול קשר עם גבר סטרייט, זכרי את שיעור הבגידות הגבוה של גברים סטרייטים עם נשים אחרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
תודה לך על תגובתך המקצועית. אכן הקשר בינינו הוא מאוד חזק ומבוסס על הרבה כנות חברות אהבה ובן זוגי הולך למטפל שלא מנסה לשנות את נטייתו המינית, זאת היתה יותר שאלה שבאה ממני... אני מאוד מפחדת שעם השנים הוא לא ימשך אליי יותר ולא ירצה לקיים איתי יחסים, ואני ארגיש דחוייה.. ואולי לא יאהב אותי יום אחד אני מבינה שלא ניתן לשלוט באנשים ובעתיד וצריך איכשהו לקבל את המצב איך שהוא בהווה אך מאז שהוא סיפר לי את זה ממש קשה לי. ואני מודאגת מהנושא שכל זה כמובן יכול להופיע אחרי שנמסד את הקשר. האם אתה חושב שיש אנשים שמצליחים לשמר את הפנטזיות שלהם בדרכים אחרות כמו סיפוק עצמי או אחווה גברית כלשהי? לפעמים אני שואלת את עצמי האם זה הוגן לבקש בכלל דבר כזה מממשהו... אכן מסובך.. אשמח לשמוע את דעתך
אני בן 25 הייתה לי ילדות קשה מאוד ואמא זאת שכל הזמן תמכה בי וגידלה אותי ולא הרימה ידיים. היא כל הזמן התפללה בשבילי ורצתה את טוב בשבילי, אבל אבא לא היה בשבילי, הוא היה מעדיף שאמות כי הוא לא היו לו דרכים להתמודד עם ילד חולה מאוד. הוא לא נתן לי חינוך של אבא ובן, והשאיר אותי בצד וכל הזמן הזה אמא גידלה אותי ובגלל זה אני סובל עד היום מחוסר בטחון עצמי. האם בגלל החוסר חינוך ואהבה שקיבלתי מאבא ז"א דמות גברית.. אז אני הומו? יש לי בעיות בבטחון העצמי? תודה.
שלום זאב בודד, אני מאמין גדול בתיאוריה הפסיכואנליטית באופן כללי ובהתייחסותה להומוסקסואליות באופן מיוחד. הדעה הרווחת היום בקרב אנשי מקצוע היא שהומוסקסואליות היא כנראה תוצאה של שילוב בין גורמים ביולוגיים (שעדיין לא נאמרה בהם המילה האחרונה) וגורמים סביבתיים. השילוב שאתה מתאר, כלומר, קרבה גדולה לאם מצד אחד וריחוק מהאב מצד שני בהחלט עשויה ליצור, לפי ניסיוני וגם לפי מספר מחקרים שבדקו זאת, משיכה לבני אותו מין. עם זאת, חשוב לציין שתהייה אשר תהייה הסיבה, ביולוגית או סביבתית או שילוב שלהן - לא ניתן לחסל את המשיכה הזו וכל טיפול פסיכולוגי שמנסה לעשות זאת לא רק שאינו מועיל אלא מזיק. הטיפול צריך להתמקד בתמיכה ועזרה למטופל לחיות בשלום עם נטייתו המינית ולשלבה בחייו בצורה שמתאימה לו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-fiendly.co.il
אני בן 25 ואוהב בנים, וגדלתי במשפחה דתית. בנוסף למשיכה הזאת יש לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי ובעיית קשב וריכוז. ממה שאני רואה מהילדות ועד עכשיו לא השגתי שום דבר חיובי בחיים שלי. אין לי שום חבר נורמלי ידיד קרוב לא משנה מה הנטייה שלו.. התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי (צוות מטפלים גיי פרינדלי באיזור הדרום) אבל אני לא יודע מה התקופה של טיפול כזה וכמה זמן לוקח לי שתשנה צורת המחשבה שלי. היו כמה פעמים שחשבתי על להתאבד (בלי שום קשר לנטייה), אבל אני לא מוכן ומפחד לעשות דבר קיצוני כזה. התחלתי גם ללמוד אבל כל זה מפחיד אותי כל כך, כי אני מרגיז שכל דבר בחיים שעשיתי נרתעתי ולא עשיתי ולכן כולי עשויי כשלון אחד גדול, אני מתבייש בעצמי מאוד. לגבי זוגיות גם זה כולל במבנה האישיות שלי, כאן חוסר הבטחון מורגש היטב במיוחד שאני נמצא בקבוצה של אנשים ושקשה לי לדבר ולהתפתח ולכן אני נסגר. נראה לי שכתבתי כאן דברים שלא קשורים לפורום זה, אבל אשמח אם תתייחס. תודה.
שלום לך, הדברים קשורים ולא קשורים לפורום. אמנם הומוסקסואליות אינה מהווה הפרעה נפשית בפני עצמה, אך אין ספק שהומואים נאלצים להתמודד עם הרבה יותר קשיים בממוצע מסטרייטים ולכן חשופים יותר להפרעות נפשיות אחרות, כמו דיכאון ומחשבות אובדניות, שאכן יותר שכיחים אצל הומואים, במיוחד בגילך. אין ספק שאתה בדיכאון ואני מקווה שהבעיה מטופלת. אני חסיד גדול של הוספת טיפול תרופתי שנותן דחיפה משמעותית לטיפול הפסיכולוגי. קשה לי לומר כמה זמן יימשך הטיפול שלך. אין כללים קבועים בעניין הזה. מה שברור הוא שיש לטפל בפרשנות שלך את המציאות. למשל, מצד אחד אתה עושה דברים ולומד ומצד שני אתה מרגיש שלא עשית כלום בחיים. עמדה כזו מעידה על דימוי עצמי נמוך ודיכאון. לא לכל אחד קל בקבוצה, וכנראה אתה סובל גם ממרכיב של חרדה חברתית (שגם בקשר אליה טיפול תרופתי יכול לעזור מאוד), אבל בכל מקרה טוב שאתה נקלע לסיטואציות קבוצתיות ולא נמנע מהן. יחד עם זאת, מופנמות היא תכונה מולדת שאפשר לשנות אותה רק במידה מסוימת ולא כל אחד נולד להיות מסמר המסיבה. אין לכך כל קשר למציאת זוגיות. דווקא אנשים מופנמים נוטים ליצור מספר קשרים קטן אמנם אך הקשרים עמוקים יותר. לסיכום, עם כל המצוקה הקשה שאתה מרגיש, אני אופטימי לגבי מצבך. הייתי בהחלט ממליץ על שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול קבוצתי וטיפול תרופתי נוגד דיכאון מקבוצת SSRI (ההצלחה הגדולה ביותר היא עם ציפרלקס, אם כי כמובן הדבר מחייב התייעצות עם פסיכיאטר והתאמה אישית). נראה לי שחבילה טיפולית שתכלול את שלושת המרכיבים הללו תגרום שיפור משמעותי מאוד במצבך וכמובן גם הלימודים יתרמו רבות להעלאת הדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום לך, הדברים קשורים ולא קשורים לפורום. אמנם הומוסקסואליות אינה מהווה הפרעה נפשית בפני עצמה, אך אין ספק שהומואים נאלצים להתמודד עם הרבה יותר קשיים בממוצע מסטרייטים ולכן חשופים יותר להפרעות נפשיות אחרות, כמו דיכאון ומחשבות אובדניות, שאכן יותר שכיחים אצל הומואים, במיוחד בגילך. אין ספק שאתה בדיכאון ואני מקווה שהבעיה מטופלת. אני חסיד גדול של הוספת טיפול תרופתי שנותן דחיפה משמעותית לטיפול הפסיכולוגי. קשה לי לומר כמה זמן יימשך הטיפול שלך. אין כללים קבועים בעניין הזה. מה שברור הוא שיש לטפל בפרשנות שלך את המציאות. למשל, מצד אחד אתה עושה דברים ולומד ומצד שני אתה מרגיש שלא עשית כלום בחיים. עמדה כזו מעידה על דימוי עצמי נמוך ודיכאון. לא לכל אחד קל בקבוצה, וכנראה אתה סובל גם ממרכיב של חרדה חברתית (שגם בקשר אליה טיפול תרופתי יכול לעזור מאוד), אבל בכל מקרה טוב שאתה נקלע לסיטואציות קבוצתיות ולא נמנע מהן. יחד עם זאת, מופנמות היא תכונה מולדת שאפשר לשנות אותה רק במידה מסוימת ולא כל אחד נולד להיות מסמר המסיבה. אין לכך כל קשר למציאת זוגיות. דווקא אנשים מופנמים נוטים ליצור מספר קשרים קטן אמנם אך הקשרים עמוקים יותר. לסיכום, עם כל המצוקה הקשה שאתה מרגיש, אני אופטימי לגבי מצבך. הייתי בהחלט ממליץ על שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול קבוצתי וטיפול תרופתי נוגד דיכאון מקבוצת SSRI (ההצלחה הגדולה ביותר היא עם ציפרלקס, אם כי כמובן הדבר מחייב התייעצות עם פסיכיאטר והתאמה אישית). נראה לי שחבילה טיפולית שתכלול את שלושת המרכיבים הללו תגרום שיפור משמעותי מאוד במצבך וכמובן גם הלימודים יתרמו רבות להעלאת הדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
תודה רבה. הרגעת אותי בעניין המקלחות. אני רחוק מלהפגש ולדבר על הנטיות שלי אז איגי ממש לא בחשיבה כרגע. לגבי השירות הצבאי-אני מפחד לבקש ולהגיד שאני נמשך לדברים ואחת הסיבות היא שהאנשים שאני עושה איתם טירונות ירגישו בזה שאני מתקלח לבד או שיש תנאים אחרים?
שלום ע', אינני נביא ואינני יכול להבטיח לך שום דבר בוודאות, אך להערכתי, אין לבחורים בטירונות שום דרך לדעת שאתה נמשך לגברים. כאמור, אם החשש שלך הוא שתהייה לך זיקפה כשתראה בחורים עירומים במקלחת - אני סבור שהחרדה שהעניין יעורר אצלך תמנע את הזיקפה. חרדה היא הגורם מס' 1 לאימפוטנציה אצל גברים, כך שכמעט בלתי אפשרי שיעמוד לך כשאתה בחרדה שמא יעמוד לך. כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, זיקפה עשויה להופיע בגיל הזה גם בחברת בנים סטרייטים שרחוקים ומבודדים מבנות ומשתוקקים אליהן מבחינה מינית. במילים אחרות, זו תוצאה של עוררות מינית עזה בגיל הזה שאינה קשורה למשיכה לגברים דווקא. בכל מקרה, תנאי שירות מיוחדים אינם מקלחת לבד אלא שירות קרוב לבית ולינת בית אחרי הטירונות בלבד. לגבי ארגון הנוער הגאה - אני בכל זאת מעודד אותך ליצור קשר. דרכי הסיוע לוקחות בחשבון את כל הפחדים שאתה מתאר וכוללות קשר במייל עם מתנדב, בלי כל צורך להזדהות, פורומים שניתן לכתוב בהם בעילום שם, יצירת קשר טלפוני עם מתנדבים בשעות מסוימות וקבוצות התמיכה פנים אל פנים הן רק השלב המתקדם ביותר בתהליך: www.igy.co.il. חשוב מאוד שתדבר, אפילו רק ברמה הווירטואלית, בפורומים שם עם נערים במצב דומה. אני מניח שאינך יכול לעשות זאת עם חבריך הסטרייטים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.c.il
תודה רבה :]
(אין צורך לפרסם) גידי, אני ממש מודה על ההתייחסות המפורטת ומתנצלת על חוסר הסבלנות שלי.... (: שבת שלום, רויטל
שלום רוויטל, לצערי, נעלמה האפשרות למחיקת הודעות. הדבר נמצא בבירור עם מערכת דוקטורס. בכל מקרה, אני מקווה שמצאת מענה הולם לשאלתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינטיין http://www.shrink-friendly.co.il
לא פירסמת את השאלה שלי לגבי הבסיס לקביעה שלך שלא ניתן לשנות נטיה. אנא תשובתך ותגובתך לדבריו של הרב אבינר. (שתומך ובוטח ביכולת לשינוי) תודה!!
שלום,אני בן 19 מתגייס לצבא בקרוב מעולם לא היתה לי מערכת יחסים רצינית אני מרגיש שאני נמשך לגברים.ולא לנשים. מאוד קשה לי עם זה אני באמת רוצה לנסות לעשות הכל לפני שאני הולך להיות םע גברים או משהו אולי יש אפשרות להרפא ולהיות סטרריט? אין לי מושג מה אעשה בטירונות כשכולם ערומים שם מבקש עזרה,תודה רבה
שלום ע', אין כל טיפול פסיכולוגי שיכול לחסל את משיכתך לגברים ולייצר משיכה לנשים יש מאין. מטרת הטיפול הפסיכולוגי בהומוסקסואליות היא לעזור לאדם להשלים עם נטייתו, איש איש עפ"י אורח חייו וסגנונו האישי. לגבי הצבא - רוב הסיכויים הם שלא תהייה לך זיקפה במקלחות בטירונות, משום שהחרדה תנטרל את היכולת להגיע לזיקפה. פרט לכך, בגיל הצבא, שבו ההורמונים משתוללים, גם לבנים סטרייטים יש זיקפה גם במקלחת וגם מחוץ למקלחת ואף אחד לא יודע מה עובר להם בראש. עם זאת, צה"ל הוא הצבא הנאור ביותר בעולם בהתייחסותו לגייז (לא תמיד זה היה המצב, אך כעת הוא כזה) ואתה יכול לפנות לקב"ן או לקצין ת"ש, להסביר את קשייך ולבקש סידור מתאים (למשל, קל"ב, אם כי לא ניתן לעשות טירונות ולחזור כל יום הביתה). ניתן בהחלט להתאים לך תנאי שירות שיתאימו לקשייך. אני סבור שתפיק תועלת רבה מהכרות עם בני נוער במצבך בארגון הנוער הגאה המפעיל נתיבי סיוע רבים, חלקם הגדול דיסקרטיים מאוד: www.igy.co.il בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום גידי. אני קוראת באופן קבוע בפורום ומאוד מתרשמת מהמקצועיות שלך. הרבה פעמים אתה כותב שאי אפשר לשנות נטיות. אני מצרפת כתבה (הרב אבינר) ומבקשת מאוד שתחווה דיעה ושתסביר כיצד דעתך מנוגדת לדעתו ועל סמך מה מבוססת. תודה!! קישור: http://havruta.org.il/wp-content/uploads/2010/06/aviner12.gif
שלום רויטל, כפי שהרב אבינר עצמו מעיד בכתבה, האנשים העוסקים בטיפולי המרה (conversin therapy) אינם אנשי מקצוע אלא אנשי דת, שאמונתם היא זו שמכתיבה להם את מטרות הטיפול. מניסיון רב של טיפול פסיכולוגי שמטרתו להכחיד את המשיכה לבני אותו מגדר עולה שניסיונות אלה לא רק שלא הועילו אלא אף גרמו נזק רב למטופל שנשאר קרח מכאן ומכאן ופיתח דיכאון קשה, לעיתים עד כדי מחשבות וניסיונות אובדניים הן משום שנחסמה בפניו כל דרך והוא חש מסורס והן משום שהמטפל לא איפשר לו לממש את נטיותיו המיניות והגדירן כהפרעה נפשית. יש לציין גם שכתבי הקודש אינם אוסרים הומוסקסואליות (מגעים בין בני אותו מגדר), אלא רק משכב זכר (משגל אנאלי). בהקשר של חיי משפחה המוזכרים בכתבה - כל עוד קיימת גם משיכה כלשהי לנשים והתפקוד המיני אפשרי, אין מניעה שהומוסקסואל יבחר בדרך זו, אך אם לא קיימת כל משיכה, לא ניתן ליצור יש מאין ואין טעם שהגבר ירמה גם את עצמו ועל הדרך גם את אשתו. האיגוד הפסיכולוגי האמריקני קבע, על סמך הנזקים שטיפולי המרה גרמו ועל סמך היעדר גילוי נאות באשר ליעילותם, שפסיכולוג המציע טיפול כזה עובר על כללי האתיקה המקצועית. להלן קישור לאסופת מחקרים המעידה על הנזק שבטיפולים אלה: http://scholar.google.co.il/scholar?q=damages+efficacy+of+conversion+therapy+in+homosexuality&hl=iw&as_sdt=0&as_vis=1&oi=scholart הנה גם קישור לקוד האתי של APA האוסר טיפולי המרה כולל תמצית המחקרים ששימשו בסיס ליצירתו: http://www.apa.org/about/governance/council/policy/sexual-orientation.aspx בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום מה זה אומר בחור דתי שכבר הגיע לבשלות של חתונה ואולי כבר ממזמן והוא מאוד רוצה להתחתן להקים משפחה שזה כל חלומו ואושרו שהוא רוצה ולא רוצה לוותר על זה אבל יש לו משהו שמעכב ואולי מכשיל אותו שזה מחשבות נטיה הפוכה אין לו ניסיון בזה וגם לא רצון להיות כזה הוא מצטמרר מעצמו לפעמים שמחשבות כאלו באות לו הוא רואה תאורטית את עצמו נשוי עם אישה וליל כלולות אבל מעשית הוא לא יודע איך זה יהיה בגלל המחשבות האלו אולי זה הכל בראש אולי מרגע שעמום שרואים כאלו דברים ? אולי אם כבר יהיה עם בחורה אז המחשבות האלו כבר לא יהיו אולי בגלל חוסר הניסיון? תודה
שלום רב, השאלה הרלוונטית במקרה כזה היא האם בנוסף למשיכה לגברים קיימת משיכה לנשים. כדי לדעת אם משיכה כזו קיימת אין צורך בניסיון מיני, אלא השאלה היא אם קיימת עוררות מינית למראה בחורות או פנטזיות מיניות עליהן. במידה ולא קיימת משיכה כזו, הבחור עלול להיקלע למצב מביך בליל הכלולות ולסבך את עצמו ואת האישה כתוצאה מקושי להגיע לזיקפה. העובדה שתיאורטית הוא רואה את עצמו נשוי עם ילדים נובעת מהחינוך שהוא קיבל. זו ברירת המחדל הן בחברה החילונית והן בחברה הדתית. כדי להפוך את התיאוריה לפרקטיקה יש צורך במשיכה מינית לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום כן אבל במגזר הדתי זה לא הולך ככה כי שומרים נגיעה עד החתונה ולפעמים בדמיון מנסה לחשוב על משיכה לנשים ולפעמים קורה שיש הרגשה של משיכה כמו פנטזיה כלומר מצייר תמונה שאני רואה את עצמי עם אישה בדמיון כמובן ויש משיכה לגוף אבל זה תאורטית ולא מעשית וזה קורה רק אחרי חתונה מעשית אז אולי זה קשור לבטחון עצמי או לכל פחד רגיל שיש לבחור לפני חתונה? ליל כלולות? תודה
אני בן 30 , לפחות מאז גיל 5 אני הרגשתי שאני רוצה להיות בת (ילדה, נערה, אישה וכו'). אני חי כאישה חלק נכבד מזמני באופן וירטואלי - וזה מספק אותי במידת מה. הרצון הזה עלה וירד בגלים. בסקס- אני יודע בוודאות מלאה שאני רוצה גוף נקבי (כולל הכול). בשאר חיי היום-יום - אני לא חושב על עצמי במונחי זכר/נקבה. אני לא חושב על הגוף/מגדר שלי. ככה, שלא משנה לי באיזה מין אני , במהלך חיי היום-יום (לא בסקס). סכה' המין הפזיולוגי שלי מתבטא בעירום - בסקס. ביום יום- אני עטוף בבגדים. ולא מרגישים את המין הביולוגי שלי. איני יודע האם אני אישה טרנסית שמתכחשת לעצמה? ומפחדת משינוי? או שאני הומו רגיל - עם נטיה ורצון להיות אישה בסקס? האם הפנטזיה המינית הנקבית מלמדת על תחושות עמוקות יותר (שאני בעצם אישה בתוך תוכי)? תודה רבה
שלום גילי, אין ספק, שאתה מתלבט בזהותך המינית, היות שכפי שאתה עצמך מציין, "הרצון הזה (להיות בת) עלה וירד בגלים" וזאת למרות שעברת את גיל ההתבגרות, שהוא הגיל שבו מתגבשת זהותן שך האדם. ידוע, כי הזהות המינית היא רצף מורכב, החל מזהות מגובשת של בן המין האחד בקצה אחד ועד לקצה השני של זהות מגובשת של בן המין האחר. באמצע, בין שני הקצוות, מצוי סולם ארוך של גווני הביניים שבין שני המינים. מקריאת דבריך, ניתן להבין שאינך בקצוות אלא באיזה מקום על הרצף. הטרנסקסואל נמצא בקצה האחד- או השני - של הרצף ואין זה קשור דווקא להעדפותיו באשר למיניות והתקשרות. התחושה של הזהות המגדרית שלו עקבית וברורה לו עצמו. הפער בין תחושתו החד משמעית בזהותו המגדרית, לבין גופו, דהיינו מינו הביולוגי, מביא אותו לחפש פתרונות ניתוחיים והורמונלים. כלומר, מטרתו היא להגיע להתאמה מלאה בין התחושה הנפשית, או המגדרית, לבין גופו. אין זה המצב אצלך, שכן הנושא של הפער בין שני הנ"ל אינו מטריד או מעסיק אותך כלל, כפי שאתה מעיד על עצמך. אם בכל זאת היית מעוניין להבין את עצמך (ולא רק מבחינת האבחנה או התווית המגדירה אותך), כדאי לך לפנות לשיחות ייעוץ אצל איש מקצוע העוסק בתחום הנפשי, רגשי. בברכה, ד"ר דליה גלבוע
בגיל 14.7 צץ אצלי חשש שאולי אני הומו וזה קרה פתאום. לאחר זמן רב הבנתי שאני נימשך לנשים ואז הבנתי שהומו אני לא יכול להיות.שאלתי האם יכול להיות גם לסטרייט חשש כמו ה-HOCD שבעצם אני פוחד בכלל מלהיות ביסקסואל?ולא חשש מלהיות הומו
שלום ד', Homosexual Obssessive Compulsive Disorder אינה אבחנה רישמית אלא רק מציינת שהתוכן של האובססיה ב-OCD רגיל הוא פחד להיות הומוסקסואל למרות היעדר משיכה לגברים. הפחד בהחלט יכול להתייחס למרכיב ההומוסקסואלי בביסקסואליות, כלומר, החשש מהמשיכה לגברים. הטיפול הוא כמו בכל אובססיה (ר', למשל, ספרם של עדנה פואה ורייד וילסון, "די לאובססיה" בהוצאת מודן). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
האם גבר אשר מקיים יחסי מין רגילים עם אישה ובאותו זמן מבקש ממנה לשים לו אצבע או ויברטור ברקטום-וקורה לזה זין שלה, נהנה מאוד מגירוי בפיטמותיו, ומבקש ממנה שתשתין עליו בסוף, יכול להיות סטרייט, או שיש לו נטיות הומוסקסואליות למרות שהוא אומר שבכלל לא נמשך לגברים?
שלום יאנה, פי הטבעת והפטמות הם מקומות אירוגניים מאוד בעלי רמת עצבוב גבוהה וגירוי בהם גורם הנאה לגברים ונשים רבים, ללא קשר לנטייה המינית. מספר הגברים הסטרייטים המאפשרים לגעת להם בפי הטבעת נמוך יחסית בגלל עכבות בדיוק בגלל החשש שאת מציינת, דהיינו, שהם ייחשבו הומואים. העובדה שהבחור נהנה מהשתנה עליו חריגה יותר ושייכת לתחום ה-BDSM שנחשב עדיין פרברטי, אבל גם לו אין קשר להומוסקסואליות (כלומר, זו פרקטיקה מינית שקיימת הן אצל סטרייטים והן אצל גייז). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
אני בעצם אפילו לא יודעת למה אני כותבת פה. תמיד נמשכתי לבנים . אף פעם לא היה לי חבר רציני עד עכשיו . יש לי חבר 4 חודשים .לפניו היה לי מישהו סתם מתוך הימשכות . אבל אני זוכרת שמגיל קטן היה לי פחד להיות לסבית . תמיד שהיו בחורות ערומות בטלויזיה נרתעתי. ופחדתי להפוך לכזאת ...יש לי חברה לסבית והיא אומרת לי איך היא נמשכת לבנות ורוצה לגעת בהן ..ואני בכלל לא מרגישה רצון לגעת בבחורה ..ולנשק אותה..אבל תמיד באיזשהו מקום היה לי את המחשבה הזאת אולי אני לסבית ..בלי שום סיבה. כי הנושא הזה נורא מעניין אותי. תמיד אני שואלת את החברה הלסבית שאלות..מה היא מרגישה איך זה..איך היא ידעה שהיא כזאת..וזה מעורר בי מחשבה שמרוב התעניינות בזה אני כזאת ... בכל מקרה אני יודעת שאני נמשכת לבנים. וגם לחבר שלי נמשכתי ופתאום המשיכה הפסיקה..אבל זה בטח לא קשור.. בכל מקרה אשמח אם תענה לי ואני בת 17 :) ודה!
שלום מ', קיימות שתי אפשרויות: (א) במקביל למשיכה לגברים תתפתח משיכה לנשים שכרגע היא מודחקת ואז תהיי ביסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 (ב) OCHD - obssessive compulisve homosexuality disorder הפרעה כפייתית המופיעה אצל סטרייטים ומאופיינת ע"י חשש מתמיד ולא מציאותי שמא הם הומואים או לסביות. בגילך הצעיר רק הזמן יגיד לאן זה יתפתח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
זה 2 אפשוריות? אין אפשרות שאני לא כזאת וזה סתם פחד כזה..כי באמת אני לא מרגישה שום הימשכות לבנות סתם פחדתי להיות כזאת..
קרה לי משהו מוזר התלבטתי עם לישאול: אני בלבטים לגבי זהותי המינית והתחלתי כל הזמן להסתכל על גוף האישה בכדי להבין מה בנים רואים, עכשיו הקטע המוזר הייתי בקניות וחציתי את הכביש למרות שהיה אדום המכוניות עצרו אז חשבתי עוד שנייה יהיה אור ירוק אך מי שפנה שמאלה עדיין היה לו ירוק חיציתי את הכביש וכימעט נידרסתי היה חריקות המכונית זאת אומרת המכונית עשתה עצירת פתע וציפצפה לי אך לא קרה לי כלום אחרי שנייה המשכתי בדרכי והמשכתי להסתכל על חזה של נשים כדי לבדוק האם אני נמשכת, באותו רגע הסתכלת לאחר המקרה על חזה נשים וקיבלתי מן בום כזה הרגשה מוזרה, ולאחר המקרה ההרגשות הללו המשיכו,אני מקבלת הרגשות מוזרות כמו שוק כזה כל פעם שאני רואה חזה של אישה,הגוף שלי מגיב מוזר מה זה אומר?
שלום א', זו משוואה עם יותר מדיי נעלמים. לא כתבת בת כמה את והאם את נמשכת לגברים. על פניו, לפי הפרטים המעטים שמסרת נשמע שאת בפאניקה הומוסקסואלית (כלומר, מפחדת להיות לסבית), אך לא ברור אם יש בסיס לפחדייך. אולי אם תוסיפי פרטים כמו גיל, ניסיון מיני עם גברים, משיכה לגברים, האם היו לך קשרים עם גברים וכד', ניתן יהיה להתייחס יותר ברצינות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
אני בת 25 אין לי ניסיון מיני לא היו לי קשרים עם גברים ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד נידלקתי על בנים. אני לא יודעת אם הבילבול שלי הוא תוצר מהפחד שלי מלהיות עם בנים, כשאני מחבבת מישהו אני בקושי מסוגלת לדבר איתו. אני מפחדת כי אולי אני לא נמשכת מספיק לבנים כי אף פעם לא התנשקתי אפילו.האם יכול לקרות מצב כתוצאה מהלחץ שלי מבנים אני יתחיל להימשך לבנות? והאם הטרדה (בעל אופן מיני) חד פעמית טלפונית בהיותי קטנה סביבות גיל 10 יכל להשפיע עליי ולגרום לי לחרדות מבנים?
למה כאשר בחור או בחורה בגיל ההתבגרות מספרים לך שהם התנסו מינית או ראו סרטים וחשו עוררות מינית לאותו בן המין אזיי יכול להיות שהוא לא הומסקסואל ביגלל גילו, בגיל ההתבגרות ולעומת זאת כאשר בחור או בחורה בני 20 פלוס מספרים לך שהם עוררו מינית מסרטים וכדומה ישאר אתה רושם שהסיכוי גבוה שהוא או היא הומוסקסואלים? בנוסף שאלה נוספת האם אדם שהגיע לסביבות גיל ה20 פלוס ולא התנסה, זאת אומרת אף פעם לא הייתה לו מערכת יחסים עם בחור או בחורה, לא התנשק וכלום ועורר מסרטים לסביים או הומואיים חייב להיות שהוא נמשך לאותו בן מין? למה סרטים בהכרח היא הוכחה לנטייה? לדוגמא ידוע שאנשים שרואים סרטים אלימים לא בהכרח אלימים, זאת אומרת יש מחקרים שלא הוכח שצפייה בסרטים אלימים גרמה לאלימות או ההפך, מי שרואה סרט אלים ילמד וישתמש באלימות ואם לא היה צופה לא היה אלים וכדומה קצת התבלבלתי עם השאלה הזאת מקווה שזה יהיה מובן. ועוד שאלה האם יש סימנים לגמילה מפורנוגרפיה? זאת אומרת מישהו או מישהי רואים סרטים ומחליטים להפסיק העם זה גורם להם לתגובות מסויימות ומהם? למשל בחורה הייתה רואה כל הזמן סרטים פורנוגרפיים ולא רואה את עצמה כנמשכת לנשים אלה נהנתה מהצפייה ולאחר הצפייה כל פעם שראתה בחורה חל בה תחושות פיזיולוגיות אך ורק עם ראתה בחורה כשהחזה חשוף וכדומה עם בגדים לא חשה שום משיכה הייתכן שפשוט הגוף שלה מגיב בגלל הסרטים? זאת אומרת כמו התנייה?
שלום א', כאשר נער מתבגר פונה לפורום באינטרנט והוא מלא חרדה לגבי משיכתו לגברים, אני רואה את חובתי הראשונית כאיש מקצוע להרגיע, במיוחד כשמדובר בייעוץ חד-פעמי באינטרנט ולא בתהליך טיפולי שבו יש לי אפשרות לראות שוב את המטופל או אפילו להיות איתו בקשר טלפוני, אם הוא בחרדה קשה. לכן, אני מעדיף לתת תשובה שהיא קודם כל מרגיעה ורק אח"כ "נכונה", עד כמה שיש תשובות "נכונות" חד-משמעיות בתחום כה מורכב כמו פסיכולוגיה. סרטי פורנו הם הדמיה די טובה לאבחון הנטייה המינית וזאת בניגוד להתנסות במציאות שעלולה להיות מושפעת מחרדה. למשל, לפני כשבועיים כתב כאן בחור שהתגרה מאוד מסרטי טראנסקסואלים, הלך לנער/ת ליווי כזה/ו, הכניס את איבר המין שלו לפיו ונגעל מאוד. כלומר, בתהליך המימוש יש מכשולים שונים - בעיקר חרדה קשה - שמקשים על אבחון הנטייה. לא ידוע לי על תסמונת גמילה פיזית מפורנוגרפיה. הגמילה היא בעיקר נפשית ויש למצוא לה מייד תחליפים בצורת סובלימציה (עידון) של הדחף המיני. תעסוקה אינטנסיבית (למשל, בספורט) יכולה לעזור כאן רבות גם להוצאת אנרגיה וגם להסחת הדעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
אבל סרט זה פנטזיה, למשל יש בחורה שמאוהבת בבחור היא יוצאת איתו ומדמיינת, מפנטזת על סקס בינהם והיא מעוררת מינית מהעניין אך במציאות כאשר היא שוכבת איתו היא לא נהנת איתו אזיי שלפעמים פנטזיות הם פנטזיות. ולפעמים אנחנו מעוררים ממשהו שניראה טוב בסרט אך במציאות אנחנו רואים שזה לא אותו דבר, המציאות נוחתת לפנים לא? מה היא דעתך?
ובכן אני חשבתי על זה הרבה ואני גם קבעתי תור בתל השומר לפגישה איתך, שיום אחד איחרתי אליו וחודשיים לאחר מכן לא יכולתי להגיע לתור הנוסף, אני לא הגעתי כי אני לא יודעת בכלל האם יש אפשרות שבכלל יטפלו בי שם במיוחד שאין לי איזושהי אסמכתה לכך שאני טרנסג'נדרית, זאת אומרת לא הלכתי לפסיכולוג/ית שנתן לי אישור על זה, ואני לא בטוחה בכלל שזה יהיה אפשרי, אבל אני כל כך רוצה להתחיל טיפול הורמונלי, אני יודעת שאולי הגיל שלי (19) צעיר מדיי ושאני לא סיפרתי להורים שלי עדיין ושאני אצטרך לספר להם במוקדם או במאוחר, אבל אני כל כך רוצה להיות מה שאני מרגישה, אני כבר נחנקת מבפנים בגוף הזה. אני אפילו לא מדברת על הניתוח המדובר שגם אותו הייתי מעוניינת לעבור, אלא על התחלה כלשהי לא לפחד להתלבש בצורה מסוימת כי אני זכר (הלוואי והייתי נולדת נקבה וזהו :() ואנשים לא יקבלו את זה ולהיות אני עד כמה שזה נשמע אגואיסטי :( אני מקווה שאני לא מציקה בשאלותיי... אני מקווה שלא
שלום סיגל, מאד מובן לי על מה את מדברת. את נמצאת, כפי המשתמע מדבריך, בשלב ההתחלה של התהליך וכידוע, כל ההתחלות קשות. ואולם, זכרי, כל מסע מתחיל מן הצעד הראשון. לעיתים לצעד זה נדרש הרבה אומץ ובעיקר נחישות והחלטיות. אולי לא במקרה "התפספסו" לך שתי הפגישות הראשונות. יתכן, שהיה קשה לך לעשות את הצעד הראשון. אך אם את שלמה עם ההחלטה ורצונך קבוע ואמיתי, תגיעי לתהליך המתאים לקראת מימוש מטרתך. מכל מקום, אם תחליטי לפנות אלינו, תתקבלי בברכה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע
