פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

היה איזה תוכנית על זואופיליה ורציתי לדעת האם זה נחשב מחלה נפשית ובנוסף האם זואופיליה כמו הומוסקסואליות יכולה להופיע בכל גיל בחיים? בתודה ניב

שלום ניב, זואופיליה מקוטלגת יחד עם כל הפאראפיליות האחרות ב-Diagnostic Statistical Manual של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני וב-ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי. לא הוקצתה לה קטגוריה אבחנתית בלעדית בגלל נדירותה והיא מסווגת כפראפיליה שאינה כלולה בקטגוריות האחרות. לרוב היא אינה הפרעה נפשית העומדת בפני עצמה אלא חלק מהפרעה נפשית כוללת יותר. מקובל לחשוב שהיא משקפת התנסות בילדות או היעדר נתיבים אחרים להתבטאות מינית.משיכה מינית בלעדית לבעלי חיים ולא לבני אדם היא נדירה ביותר ולרוב הסובלים ממנה סובלים מפאראפיליות נוספות. לרוב הם לא יבקשו עזרה למצבם והם לא יגיעו לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בגלל הזואופיליה אלא בגלל בעיות אחרות. (בנימה אישית יותר - קצת התלבטתי אם להשיב על השאלה בפורום העוסק בהומוסקסואליות, שהיא נטייה מינית הממומשת בין בוגרים ובהסכמה הדדית של שני הצדדים.) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה שבאמת עניתה בפורום שכלל לא קשור לנושא .עכשיו אני יתיחס יותר על עצמי אם בגיל 9-10, פעם אחת יצא לי שכיאלו אני סליחה על הביטוי "מזיין" את הכלבה זה היה ל 4 שניות האם זה אומר שאני זואופיל?

שלום אני מתלבטת שנים לגבי הזהות המינית שלי אך מממשת רק עם גברים. חלק גדול מההתלבטות מתבסס על כך שיש לי חלומות מיניים על נשים, ולחילופין חלומות על נושא הלסביות (שאני מגלה שכל מני מכרות שלי הן לסביות, שאני פוגשת זוגות של לסביות מאושרות, שמישהי מנסה לשכנע אותי להיות לסבית וכו). מה דעתך? עד כמה זה מעיד על הנטייה ה"אמיתית" שלי? תודה

שלום גוני, אם את נהנית ביחסי המין שלך עם גברים וגם נמשכת לנשים, אז מבחינה הגדרתית את ביסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ביסקסואלים יכולים ליהנות משני העולמות, איש איש ואישה אישה על פי דרכם, אישיותם וערכיהם. יש שיעדיפו לנהל קשר זוגי עם בני מינם ו"להתפרפר" עם בנות המין השני ולהפך ויש שישמרו על מונוגמיה וישמרו את המשיכה האחרת לעולם הפנטזיות. הקשיבי לעצמך ולא למה שמשכנעים אותך להיות. בקהילה ההומו-לסבית יש רבים המשוכנעים שאין חיה כמו ביסקסואליות ושזו למעשה הומוסקסואליות או לסביות מודחקת בחלקה. אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש בהחלט סבורים שיש ביסקסואליות, שבכל אחד מאיתנו יש משיכה לבני ובנות שני המגדרים אלא שאצל חלקנו אחת המשיכות מודחקת ברמה זו או אחרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

התחלתי לצאת עם גבר טרנסג'נדר (מאישה לגבר) והיחסים שלנו עולים הילוך.. שאלתי היא האם יש סיבה להשתמש באמצעי מניעה? (הוא מנותח ובעל איבר גברי) כמובן שהשאלה לא נוגעת לאפשרות של הריון אלא של מחלות מין היכולות להיות אצל כל אדם באשר הוא. יש לציין שחברי פעיל מאוד מינית, עם שני המינים.

שלום אורית, כיום ההמלצה היא להשתמש באמצעי מניעה ליתר ביטחון. חבל להתלבט בדבר שיכול להשפיע על הבריאות. זה נכון לגבי כל מקרה של יחסי מין כאשר הקשר טרם מבוסס ותתכננה הפתעות, ולאו דווקא לגבי יחסים עם אנשים ששינו את מינם. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום יש לי שאלה כללית אדם שלא קיים יחסים של נטיה הפוכה ויש בו רק מחשבות של נטיה הפוכה ולא יודע אם יצליח לקיים יחסים רגילים כמו גבר אל אישה ואין לו ניסיון בשני המינים ורוצה רק ניסיון של גבר אל אישה ולא נטיה הפוכה כיצד יכול לדעת לעזור לעצמו כי הוא רוצה להתחתן לבנות משפחה עם אישה? תודה

שלום נאור, אני מניח שאתה בחור דתי או חרדי. עד כמה שהדבר קשה, אי-אפשר לחסל את המשיכה המינית שלך לבני מינך. ניסיונות טיפוליים לעשות זאת לא רק שלא עזרו אלא גרמו נזק ובארה"ב הם נחשבים עבירה על כללי האתיקה המקצועית מצד מטפל המציע טיפולים כאלה. במידה וקיימת גם משיכה מינית לנשים, ניתן לממש רק אותה, גם אם היא חלשה יותר מהמשיכה לגברים. במידה ואין משיכה כזו, לא ניתן ליצור יש מאין ותצטרך למצוא דרך להשלים עם משיכתך לגברים. ארגון הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) יוכל לספק לך את התשובות המתאימות לאדם דתי בעניין זה: http://www.hod.org.il/ יש באתר שלהם פורומים מתאימים והרב יוסף רון העומד בראש הארגון יוכל לסייע לך ו/או להפנות אותך לפסיכולוג קליני המתמחה בטיפול בהומוסקסואלים דתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ואם יש משיכה חלשה אל נשים למרות שאין ניסיון בזה בשני המינים אז איך אדע שבעצם מבחינה מעשית זה יסתדר בליל כלולות ? תודה

ד"ר גידי שלום, אני בחורה בת 22, מתגוררת באזור אשדוד- אשקלון, לסבית. מחפשת מטפל/ת להט"ב כשהעדיפות כמובן לאישה באזורי. אשמח אם תוכל להמליץ על אחד מעמיתיך. תודה רבה.

שלום לך, לצערי, אינני יכול להמליץ על מטפלים פרטיים מעל גבי הפורום בגלל איסור פרסום בפורום חינמי. פרט לכך, אינני מכיר מטפלים מאזור מגורייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני בת 17.מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד נמשכתי לגברים ואף פעם לא חשבתי על בנות בצורה מינית. לפני חצי שנה בערך החברה החי טובה שלי יצאה מהארון ואמרה שהיא בי, ומאז התחלתי להסתובב עם לסביות, בי וגם הומואים. פגשתי מישהי שעל הפעם הראשונה נוצר בינינו קליק, ואיכשהו התחלתי לחשוב עליה בצורה אחרת ולא סתם כחברה. האנשים שם (כולם באיגי) אומרים לי שאני מתנהגת כמו בוצ'ה לסבית. אני כן נמשכת לגברים, אבל אף פעם לא הצלחתי להתאהב באחד, והנה עכשיו פגשתי מישהי שאני חושבת שיש לי רגשות כלפיה, ואני נורא מבולבלת.

שלום א', העמדת אותי במצב קשה ומביך כי יש לי הערכה רבה מאוד, וגם שיתוף פעולה פורה, עם איגי. העבודה שעושים שם היא ממש מלאכת קודש ולרוב גם מקצועית מאוד. עם זאת, יש לזכור שמדובר בארגון שנועד לתמוך בנוער הומו-לסבי ואת זה הוא עושה בצורה מעולה! לעומת זאת, את נערה בת 17 שנמשכת לגברים והכנסת את עצמך, באופן די מלאכותי לדעתי, למסגרת נוער הומו-לסבית ואני לא בטוח שזו דרך ההתפתחות המומלצת לנערה סטרייטית בגילך. אחת מדרכי ההתמודדות של הומוסקסואלים ולסביות בכלל, ושל נוער הומו-לסבי בפרט (במיוחד בסיטואציה קבוצתית) היא לשכנע סטרייטים, ובעיקר מתלבטים וביסקסואלים, שהם למעשה הומואים או לסביות. קיים רצון לגייס עוד "חיילים וחיילות" לשורות "הצבא ההומו-לסבי" ובמקרה הזה יש לי הרגשה שזה קצת על חשבונך והכינוי שהצמידו לך עונה יותר על צורכי המתייגים מאשר על הצורך שלך. יכול להיות שבסופו של דבר תתפתחי להיות לסבית או דו-מינית, אבל זכרי שאת נמשכת לגברים ואלמלא אותה חברה לסבית ספק אם המשיכה לנשים הייתה צפה על פני השטח. אולי כדאי לקחת צעד אחד אחורה בגילך הצעיר ולהצטרף גם לחברה הסטרייטית של בני גילך כדי לתת לעצמך הזדמנות הוגנת להתפתח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר גידי, רציתי לשאול אותך, נניח שיש ילד שאבא שלו לא הזדהה עם דמות גברית בילדותו אלא עם דמות נשית - ואז הוא לא לימד את הבן שלו להתגלח, לא יצר איתו אינטימיות של התנהגויות גבריות, לא היה מודל לחיקוי עבור הילד. ולילד הייתה ציפייה כי היה לו חיבור טוב לאבא, הייתה לו ציפייה להזדהות - אבל האבא לא היה שם בשבילו להזדהות עמו - ללמוד כיצד להתנהג - ומה מקומו בעולם. אז הילד נאלץ לפנות לאמא שלא הייתה חמה, אבל לפחות היא לא עזבה אותו, וניסתה לעזור לו, אבל היא לא יכולה להוות מודל גברי לחיקוי כי היא אשה... אשמח לקרוא על הנושא של הזדהות של ילדים דווקא עם המין הנגדי - ומשיכה למין הזהה. האם יש חומרי קריאה על תסביך אדיפוס הפוך ומעוות מסוג כזה?

שלום גילי, תודה על השאלה המעניינת והמאתגרת. הדוגמא של הגילוח היא דוגמא מצוינת למודל הזדהות תקין, אך יש לה רק מגבלה אחת והיא שהנטייה המינית נקבעת הרבה לפני גיל ההתבגרות שבו מתחילים להתגלח, לפחות לפי התיאוריה הפסיכואנאליטית. אפשר להביא דוגמאות אחרות מגילים צעירים יותר. המונח הפסיכואנליטי המקצועי לתסביך אדיפוס כזה הוא "תסביך אדיפוס שלילי" ונכתב על כך חומר רב מאוד הן ע"י פרויד והן ע"י חוקרים שונים העוסקים בגבריות ובנשיות גם ללא קשר לנטייה מינית. אחד הספרים המומלצים הוא ספרה שערכה דנה גרין (באנגלית, כמובן): The Gender conundrum: contemporary psychoanalytic perspectives on femininity and masculinity - פרק 3 בו עוסק בדיוק בשאלה שאת שואלת והוא נקרא: The missing link: parental sexuality in the Oedipus complex: http://www.google.com/books?hl=en&lr=&id=MgUOAAAAQAAJ&oi=fnd&pg=PA82&dq=negative+oedipus+complex&ots=k23HsO3qit&sig=5eHwo9n8E2sMf52MYwnUXdRZMwM#v=onepage&q=negative%20oedipus%20complex&f=false אני מקווה שהקישור המכוער הזה יעבור. פניתי לשווא לעורך האתר כדי לדאוג לכך שלפחות הקלקה על הקישורים תוביל לאתרים המומלצים. את אמורה להעתיק ולהדביק את הקישור לתוך שורת הכתיבה בדפדפן ולקוות לטוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אתמול דברתי עם בן זוגי איתו אני בקשר כבר שנתיים וחצי, אנחנו עוברים משבר כרגע בנוגע לקשר שלנו והחלטנו שאנחנו נעבור אותו יחד ולא לבד כי אנחנו מאוד מאמינים בקשר שלנו. חזרתי ואמרתי לו שהוא לא חייב להתמודד לבד עם מה שמקשה עליו ואז הוא החליט לשתף אותי שמאוד מריע לו שבזמן האחרון הוא חושב על גברים כאשר הוא מרגיש עצוב ומדוכא... והוא ממש מרגיש אשם על כך ולכן הוא לא מצליח להתקדם בקשר שלנו. הוא אומר שהוא רוצה לשנות את זשזה מאוד מפריע לו... אני די נבהלתי כששמעתי את זה. אני קצת קוראת על זה ואני שואלת את עצמי , האם זה בכלל משהו שהוא יכול לשנות? זאת בחירה בכלל? או שזה מה שהוא? אני חייבת לציין שהייתי די המומה ממנו כי הוא תמיד הראה משיכה אליי ואף פעם לא היתה לנו בעיה בסקס... אבל בכל זאת הוא הרגיש שהוא רוצה לשתף אותי במה שמציק וקשה לו אין לי מושג איך מתמודדים עם דבר כזה.. אני די המומה נ.ב - הוא עובר בשנה האחרונה טיפול פסיכולוגי שנראה שמאוד עוזר לו. אשמח לשמוע עצות

שלום חסויה, בהנחה שבן זוגך עובר טיפול פסיכולוגי רציני ולא מבטיחים לו הבטחות שווא, כגון הפסקת משיכתו לגברים, הוא אמור לעזור לו לקבל את משיכתו לגברים ולהגיע לאיזה שהוא מאזן סביר בין משיכתו לגברים ולנשים. ברור שהמשיכה המינית לגברים אינה עניין של משיכה ואינה ניתנת לשינוי, אך יש דרכים שונות לנווט בין המשיכה לגברים ולנשים - איש-איש עפ"י אישיותו וערכיו המוסריים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 באופן כללי, כאשר אדם סובל מדיכאון יש לטפל קודם כל בדיכאון, משום שבעת דיכאון קשה מאוד לקבל החלטות. למשל, כל מכון רציני להכוונה בבחירת מקצוע יימנע מלהעביר אדם דיכאוני את הייעוץ, משום שהדיכאון משפיע גם על תוצאות מבחני האישיות ומבחני המיון האחרים. כדאי מאוד לשקול הוספת טיפול תרופתי נגד דיכאון שגם יקל על המצוקה וגם יאפשר לבן זוגך להפיק יותר תועלת מהטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גידי... אמא שלי חסומה רגשית - פשוט לגמרי. לא יכולה להתחבר אלי. לפעמים יוצאים ממנה רחמים - זה החיבור. אבא שלי נטש אותי רגשית, הוא היה שם בגיל קטן וניסה לתמוך ולעזור. אבל לא הייתה לו הנחישות או ההתמדה. בסוף יצא שהוא הפסיד במערכה עלי, ואני הוקרבתי. ננטשתי. הצלקות האלה הולכות אתי ולא נותנות לי מנוח. אני בטיפול פסיכולוגי למעלה משנתיים. ביסקסואל (במובן זה שאני יכול לשכב עם אישה - ויש לי חברה כבר 5 שנים, חוץ משני הפרטים האלה אני הומו) יש לי תקווה? אפשר להיפטר מזה, מהעכבות האלה? הטכניקה שלי להתמודד עם החיים היא הדחקה והיא עלתה לרמה המודעת, אבל ככל שאני מרגיש וחש יותר אני נהיה יותר ויותר מדוכא. לפעמים אני לא רואה מוצא. האם יש נזקים שמתרחשים בגיל קטן ולא יכולים להירפא? כל החיים אסתובב עם המועקה שלי? שלא עוברת?

שלום דדי, למרות הכותרת הקשה שנתת להודעתך ולמרות הילדות הקשה שאתה מתאר, אני רואה בהחלט נקודות אור מאוד חשובות ומשמעותיות בתיאוריך. אינני מתכחש לרגשות הקשים, אבל העובדות היבשות מצביעות על כך שיש לך קשר עם חברה 5 שנים ואתה שוכב איתה, כלומר, הגעת לרמת התפתחות שרבים לא מגיעים אליה ואתה מסוגל למזג מין ורגש וזאת לצד משיכתך לגברים. אני מזמין אותך לקרוא את המאמר הקצר הבא ולראות את המשיכה לשני המינים כיתרון ולא כחיסרון: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 היכולת שלך להתמיד הן בקשר עם החברה והן בקשר עם המטפל - כמו גם היכולת לפנות לקבל עזרה - מעידים על תעצומות נפש לא מבוטלות ועל כך שחייך בהחלט חיים, גם אם הם קשים, ושבהחלט יש תקווה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני כבר 8 שנים יודעת על עצמי על זה שאני לא במין שבו נולדתי באמת שאני לא זכר לא נועדתי להיות ובטח שלא רוצה להיות אני חולמת חלומות על בקרים נהדרים שאני קמה בבוקר כאישה מחבקת את הוריי והולכת ללימודים... ואני קמה בבוקר ואני מרגישה עצובה דחויה ומדוכאת יתר על המידה, באלי לעזוב את הכל ופשוט להעלם אבל הפחד מהמוות והרצון לא לגרום להוריי להיות עצובים מונע ממני להתאבד, אבל גם הרצון שלי לא להכעיס את הוריי מונע ממני להיות מאושרת בתור מי שאני. אני לא רוצה לספר להם ובגלל זה לא סיפרתי לפסיכולוג שהם שלחו אותי אליו על הבעיה שלי ולא נפתחתי אליו מחשש שהוא יספר להוריי, אני כל כך רוצה להתחיל את התהליך הזה של שינוי מין ולספר את זה כבר להורים שלי אחריי שסיפרתי לאחותי שלא קיבלה את זה, ושיתמודדו עם זה למרות שאני יודעת שזה יהיה להם קשה מאוד. ואני אקצר את דבריי ואומר, אני רוצה למות :(

שלום סיגל, הרגשתך מאד מוכרת ולא קשה להבין אותך. את מרגישה, כפי שאת כותבת, שהיית רוצה להיות חופשייה ולחיות במין שאותו את מרגישה כשלך באמת. את גם שלמה עם התחלת התהליך של שינוי המין, אלא שכרגע הסביבה אינה מקבלת זאת ואת חוששת מתגובת המשפחה ובמיוחד ההורים. בלי ספק זוהי תקופה קשה ביותר, עבור כל אדם צעיר (לא כתבת בת כמה את) השואף לעבור שינוי מין בעקבות תחושתו וזהותו המינית. ואולם, אין מקום להתייאש. מנסיוני, כאשר אדם נחוש ועקבי בהרגשתו המגדרית ואינו מוותר, בסופו של דבר הסביבה הקרובה מקבלת זאת. במקרים לא מעטים נדרשת עזרה ותמיכה בשלב זה, בין אם על ידי איש מקצוע, כמו פסיכולוג, ובין שבאמצעות קשר עם אנשים במצב דומה, שמתלבטים איך להביא את השינוי לידיעת ההורים ושאר הדמויות המשמעותיות בחייהם. העובדה, שיש לך כבר קשר עם פסיכולוג, יכולה להקל, אך יש מקום לספר לו מה עובר עליך. הבינותי, שאת חוששת פן יספר להוריך את ה"סוד" שלך, אך ברור שזה רק במקרה שאת קטינה, אחרת ה"סוד" שמור עמו ואין לפסיכולוג כל אפשרות לגלותו ואפילו להוריך. אך בכל מקרה, דווקא הוא זה שיוכל לעזור לך לפתוח עימם את הדברים ולהאיר עיניהם לגבי מצבך והצרכים שלך. יתכן, שיוכל להנחות אותך כיצד לעשות זאת בהדרגה או אחרת (תלוי בנסיבות החיים שלכם) או שיוכל לקיים עימם מפגש/ים שבו יתאפשר להם לראות אחרת את הדברים ולקבל אותך כמות שאת. ישנה גם אפשרות להתקבל לקבוצה טיפולית, המיועדת לצעירים , באגודה לטרנסג'נדרים בתל אביב ולהיעזר בה. מכל מקום, אין בהחלט מקום להתייאש ובוודאי בוודאי לא לחשוב על המוות. להפך, יש לחשוב על החיים בעתידך, לאחר שהסביבה הקרובה תבין במה מדובר ותאפשר לך לחיות, בהתאם להרגשתך. תמיד יש תקווה לשינוי לתקופה טובה יותר, מה גם שאת שלמה עם עצמך. לדעתי, זהו הדבר החשוב ביותר. אני מאמינה, שבתום התקופה הראשונה של גילוי הדבר לסביבה הקרובה תוכלי להרגיש אחרת ולתפקד בהתאם. בהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

שלום גידי איך יודעים אם נימשכים לאיבר מין זכרי? כלומר זה שכתב שהוא נמשל לאיבר מין זכרי איך הוא יודע?איך? זה פשוט משגע אותי איך אפשר לדעת. בתודה רועי ובאמת כל הכבוד על הפורום וגם לך.

שלום רועי, עוררות מינית היא דבר שמרגישים אותו אם בצורת זיקפה, או במקרה הזה תשוקה לגעת באיבר המין הזכרי של מישהו אחר, לעשות מין אוראלי כמתואר במקרה המתואר וכד'. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום,ד"ר גידי! אני בחור בן 23.אני לא סגור על נטייה מינית שלי.בכיוון אחד אני בטוח - אני נמשך לנשים,אבל לגבי גברים זה קצת מסובך,כי אני בעיקרון לא נמשך ואפילו סולד ממגע עם גבר,אבל נמשך לאיבר המין הגברי. יותר מזה,יצא לי פעם אחת להתנסות במין אוראלי עם גבר,כשאני למעשה הייתי הפסיבי מבין שנינו ואני כן נהניתי. זה מאוד מציק לי שאני לא סגור על עצמי,כי יוצא לי להסתכל על חתיכים,אבל משום מה אני לא נותן לזה סיכוי.גם אם מישהו שווה מתחיל איתי אני אומר שאני לא מעוניין,חמרות שאני יודע שיכולתי להנות איתו. האם יש איזה פיתרון?כי ממש לא כיף לי עם המצב הזה.

שלום אורח קבוע, בהסתייגות המתחייבת מכך שאינני מכיר אותך ואינני יודע דבר עליך פרט למה שכתבתי, על פניו נשמע שאתה ביסקסואל שנמשך גם לגברים וגם לנשים, אך בגלל הומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) הדחקת את ההיבטים האחרים של משיכתך לגברים ואתה מודע רק למשיכתך לאיבר המין הגברי, משיכתך אותה גם נמשכת וגם נהנית מכך. אם המצוקה שלך נובעת מהצורך להגדיר את עצמך, אני מזמין אותך לקרוא את המאמר הבא על ביסקסואליות ולראות שאפשר ליהנות משני העולמות ואין כל צורך לבחור ולהגדיר את עצמך כגיי או כסטרייט: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אינך חייב לשנות את המצב הנוכחי. אתה יכול ליהנות ממנו. כלומר, לקיים יחסי מין מלאים עם בחורות ואף לפתח קשר זוגי עם אחת מהן, אם זה מה שאתה רוצה, ומדי פעם לעשות מה שעשית במגע המיני שתיארת עם אותו בחור. יש הרבה אנשים במצבך ורבים ישמחו לשתף פעולה עם כך. בכל מקרה, אין כל דחיפות או בהילות לקבל החלטה, להגדיר את עצמך לכאן או לכאן ולסגור לעצמך דלתות. אתה צעיר מאוד, נסה לזרום עם המציאות ולהשתחרר מלחצי החברה הסטרייטית. עשה רק מה שאתה מרגיש נוח לך ואם קשה לך, פנה לייעוץ פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני בחור בן 18 ועוד לא יצאתי מהארון בפני חבריי הקרובים. רק המשפחה יודעת. אני מרגיש שיציאה מהארון תעזור למצבי החברתי מפני שאני כרגע מתקשה למצוא את עצמי מבחינה חברתית. אך היא גם יכולה לפגוע מאוד במצבי החברתי שגם ככה פגוע. מה עליי לעשות? ואיך אפשר לצאת מהארון? כי אני מאוד חושש מזה. תודה רבה

שלום אלון, קשה מאוד לצפות את תגובותיהם של חבריך, מה גם שאתה מציין בתבונה שהיחסים שלך איתם פגועים. מדובר בנערים בגיל ההתבגרות שבלאו הכי מתקשים לקבל את התפתחותם המינית, את המראה החיצוני החדש וכד'. עלול בהחלט להיווצר מצב שהם ישליכו את קשייהם עליך ויראו בך סוג של "שעיר לעזאזל". עם כל החשיבות שיש ליציאה מהארון מבחינה פוליטית, אינני סבור שיש להקריב את רווחת הפרט לצורך כך: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=429 http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 מה שבהחלט הייתי ממליץ לך הוא למצוא לך חברים הומוסקסואלים חלופיים בני גילך. ארגון הנוער הגאה מקיים קבוצות תמיכה ברחבי הארץ הסובלים מלבטים דומים, יש בו תמיכה נרחבת של אנשי מקצוע הפועלים בהתנדבות ואפשרויות ליצור קשרים בצורה הדרגתית מאוד: www.igy.co.il - מומלץ לנסות! אין פירושו של דבר שעליך להתנתק מחבריך הנוכחיים בצורה מוחלטת, אלא להשהות את ההחלטה עד שלא תיאלץ להיות איתם יחד ותוכל לספר בזמן ובמקום המתאימים לך למספר חברים קרובים שהוכיחו את נאמנותם אליך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האם בנאדם יכול להימשך ל5 סוגים שונים אני יסביר : לדוגמא להימשך לבנים בנות חיות גופות וטראנסגנדרים זה פשוט סתם מעניין ליראות כמה הנפש יכולה להיות מפותחת. אני יודע שזה לא הכי קשור אבל אשמח שתענה כי זה מעניין מאוד.

שלום ניב, לא נתקלתי לא במציאות ולא בספרות המקצועית במגוון כה רחב של אובייקטים למשיכה מינית ולא הייתי אומר בהכרח שמגוון רחב כזה מעיד על התפתחות האישיות. התפיסה הפסיכואנאליטית האורתודוכסית רואה במשיכה שלכל מי שאינו בן המין השני בצורה ברורה דווקא קיבעון בשלב מוקדם בהתפתחות האישיות. הדחף המיני הוא חסר כיוון וכנראה שילוב של גורמים מולדים וסביבתיים יוצרים באופן שאינו ברור בצורה חד-משמעית גם לחוקרים הוא זה שקובע את אובייקט המשיכה. עד כה נתקלתי לכל היותר במשיכה לגברים ולנשים ובמשיכה לנשים ולטראנסג'נדרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

-1)אם כבר נשאלה שאלה בסגנון הזה, אז בעצם להיות הומוסקסואל זה אומר להיות לא מפותח מבחינה מסוימת? אני שואל כי בתור ילד ששיחקנו בארגז החול "רופא וחולה", שראיתי פין ושראיתי פות, עבורי פות היה נראה דבר מקולקל/בקע. מסתבר שזה לא הכי רחוק הרי עד גיל 3 חודשים כל העוברים נקבות, אח"כ 50% מתפתחים לפין ולשאר הדברים.

שלום ד"ר מאז שאני זוכר את עצמי אני נמשך לבנות עוד אז בכיתה ח היתה לי חברה ואז הכל היה חדש תמים ויפה ולא כמו היום. כשהייתי צעיר עוד בגיל 14 ניסיתי לרדוף אחרי בנות עוד אז היה לי ליבידו גבוה מאד כלפי בנות . היו לי יותר מ12 חברות עד היום וכמובן שהתאהבתי הרבה וגם שברו את ליבי למרות שיותר קשה לשבור את ליבי היום. היו תקופות בהם הייתי רואה פורנו יותר מדי מכדי להיות בריא..אחרי כמה שנים בגיל 22, התחלתי לראות פורנו של טרנסיות ולאט לאט גם התחלתי להמשך לאיבר מין גברי,הבעיה שיצור מכוער מאד מחובר לאיבר הזה. יש לי חברה אני אוהב אותה אבל לצערי מרוב פורנו אני מאבד את צלם האנוש שלי ואת כל הרגש שהיה לי פעם לבנות. וכל הרגש וההתאהבויות שהרגשתי נעלמים ככל שאני מתבגר הכל נעשה בעצם נורמלי מדי. 60 אחוז מהפורנו שאני צורך הוא בעצם סטרייטי אך פעם היה יותר קל לגרות אותי היה מספיק פורנו רך אבל היום זה מפלצת. למה המשיכה הזו התחילה המשיכה הזו בגיל מאוחר? למה היא לא היתה קיימת מגיל 6 או לפחות 15 או 18 או 22 כמו אצל 99.99 אחוז מההומואים והביסקסואלים? לפני שבוע החלטתי לנסות לשכב עם טרנסית כדי לפתור את זה אחת ולתמיד וחיכיתי לזה ואמרתי סוף סוף אני הולך לראות איך זה...ושכבתי איתה ופשוט הרגשתי גועל דחיה ופשוט אפילו לא נהנתי מזה ולא עמד לי בכלל..ובכן אתה בטח יכול לחשוב שאני הייתי בחרדה..אבל זה לא נכון פשוט זה היה מגעיל אין לי מילים לתאר כמה מגעיל,המגע של האיבר בפה וביד פשוט עוררו בי בחילה וגועל לא יכולתי לגמור בכלל. עכשיו מעולם לא קרה לי עם בנות שלא עמד לי, האיבר שלי רגיש ביותר למגע של בחורה, אני לא מבין למה לא עמד לי עם טראנסית אם זה משך אותי בפורנו ומה אני עושה עם השריטה הזו שנוצרה אצלי ?

שלום אנונימי, אני חושב שהסיפור שלך מלמד שיש דברים שהפנטזיה יפה להן ומוטב להשאירם שם. יש עוגות מהממות בחלון הראווה של בתי קפה, למשל, שגם מהביס הראשון בהן בא להקיא. נראה לי שזה מה שקרה לך עם איבר המין של הטרנסית. אז אולי כדאי ללכת צעד אחד אחורה, להחזיר את העוגה לחלון הראווה ואת הטרנסית לסרטים הכחולים ולנסות סוף-סוף למזג את המין והרגש ביחסיך עם חברתך? מה אתה אומר? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

"...הבעיה שיצור מכוער מאוד מחובר לאיבר הזה.." - קודם כל לא יצור,אלא בן אדם שבבסיסו הוא כמוני וכמוך פשוט בן אדם. שתיים,אם דווקא טרנסיות מגרות אותך אז למה אתה אומר שהן "יצורים מכוערים"? זה מריח לי כמו טרנספוביה .לכן גם לא נהנית בפועל כששכבת עם טרנסית. וחוץ מזה,אם כמו שאמרת שהתחלת להימשך לאיבר מין גברי ואתה מרגיש גועל מיחסי מין עם טרנסיות,אז אולי חשבת לעשות את זה פשוט עם גבר?ואם אופצייה הזאת פסולה מראש מבחינתך,אז אני לא רואה משהו שתוכל לעשות בקשר למשיחתך לאיבר מין גברי,חוץ מלהשאיר את זה בתור פנטאזיה לא ממומשת,שגם זה בסדר.

שלום מייקל, נדמה לי שמה שאנונימי התכוון להגיד הוא שהתופעה דוחה אותו, אם כי אני מסכים שההתבטאות פוגענית ואני מתנצל בשמו. למרות נקודות המבט השונות, השורה התחתונה שלנו היא זהה וממליצה לאנונימי להשאיר את הטראנסיות בעולם הפנטזיה והסרטים הכחולים שלו אם המפגש איתן במציאות עורר בו את מה שעורר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frinedly.co.il

שלום, אני בן 24 ועשיתי כבר כמה פעמים עם בנות יחסי מין וכמה פעמים גם עם בנים.. ביחסי מין עם הבנות לא עמד לי... ביחסי מין עם הבנים עמד לי ואני לא יודע מה אני .. אשמח שתעזרו לי..

שלום אחר, כמעט ענית לעצמך אבל כנראה קשה לך עם התשובה, מסיבות מובנות. זיקפה היא מדד פיזיולוגי שלא משקר. לא סתם נקלעת ליחסי מין עם בנים. יש לך משיכה אליהם ואתה מצליח לתפקד מינית איתם, כמו שמעידה הזיקפה. אינני יודע האם אתה נמשך גם לבנות. אם כן, אזי היעדר הזיקפה מעיד על חרדה ואם לא, אין כל סיבה שתהייה זיקפה. אם לא קיימת משיכה לבנות, אתה כן הומוסקסואל ואם קיימת משיכה לבנות בנוסף למשיכה לבנים, אז אתה ביסקסואל שמתקשה להגיע לזיקפה בגלל חרדה. כך או כך, כמה שיחות ייעוץ לא יזיקו. להפך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לכולם! לפי מה שאני יודע,יש חוק שאומר שאסור לפטר עובד על רקע שונות נטייה או זהות מינית,נכון? נכון גם שטרנסג'נדריות נחשבת להפרעה נפשית,נכון? ומה אם אני בא לעבוד במקום עבודה שאליו מקבלים רק אנשים שבריאים פיקס ועוד הרבה דברים אחרים אצלם צריכים להיות פיקס? נגיד ואני כבר עובד זמן מה במקום עבודה הזה ועובד טוב מאוד לפי הערכתם של מי שעובד לצידי.נגיד ,עד עכשיו הייתי בארון ויום אחד בהיר אני יוצא מהארון בתור טרנסג'נדר.כמו שאני מבין את הסיטואצייה החסרת היגיון,הדבר הבא שקרוב לוודאי,זה שיפתרו אותי עקב מצב בריאותי לא תקין. האם אני מנחש נכון? תודה מראש.

שלום רוק*, הומוסקסואליות אינה נחשבת באופן רשמי הפרעה נפשית וטראנסג'נדריות אמנם נופלת בקטגוריה של הפרעות בזהות המגדרית (gender identity disorder), אך רוב הסיכויים שהמעביד שלך אינו מודע לכך. אין למעביד גם כל זכות לפטר אותך בגין בעיה רפואית שאינה מפריעה לתפקודך התקין כעובד. לכן, לצערנו, בפיטורין על רקע אפליה בשל נטייה מינית המעביד לעולם לא יציין שזו סיבת הפיטורין, משום שהוא יודע היטב שפיטורין כאלה אינם חוקיים. לצערנו הרב, מה שמקובל במקרים כאלה הוא למצוא איזה שהוא פגם אמיתי או מדומה בעבודה (והרי אף פעם עבודה אינה יכולה להיות "מושלמת") ולהשתמש בכך כעילה לפיטורין. קשה מאוד יהיה להוכיח שהפיטורין נעשו על רקע הנטייה המינית, אך אני בכל זאת מקווה (א) שלא תפוטר ו-(ב) שאם תבקש סיוע משפטי ותיוצג כהלכה בבית דין לעבודה המעביד יחזור בו (לפעמים גם בלי להגיע לבית משפט). האגודה לשמירת זכויות הפרט (הומואים, לסביות, בי וטראנס) הקימה מערך סיוע משפטי: http://www.glbt.org.il/he/aguda/articles.php?articleID=1252 ואני מקווה שיראה אתגר בייצוגך. כנ"ל לגבי האגודה לזכויות האזרח: www.acri.org.il/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אם למשל אני לא רוצה לעבור ניתוח לשינוי מין אבל מה שכן אני רוצה לעשות ניתוח בשביל הרגליים.. אני גבר ואני רוצה רגליים נשיים.. האם זה אפשרי...?

תוכל לענות לי על התשובה?

שלום מוסטפא, לא ידוע לי על אפשרות של ניתוח, ההופך את מראה הרגליים לנשי יותר. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

לדוגמא,בפורום לכירורגיה,תסכים איתי שזה נשמע יותר הגיוני... ,אני בטוח שהמומחים בתחום זה יתנו לך תשובה יותר מדוייקת.

שלום גידי, מה שלומך? אני בחור בן 39 עם רגשות אשם בגלל היותי גיי. האמת שאני בא מרקע דתי , גדלתי לבית עם כיפה סרוגה. מצד אחד אני גיי ויש לי בן זוג ומצד שני אני חש רגשות אשם על זה שאני שוכב עם גבר למרות האיסור המפורש בתורה. בדרך כלל אני בסדר עם זה אבל הקשבתי לתכנית רדיו שדיברה על זה ושוב התעוררו בי רגשות אשם בעניין. *האם יש קשר בין הרגשות אשם לבין OCD שיש לי? *מה עושים בעניין? תודה, דניאל

שלום דניאל, האיסור הדתי על משכב זכר מושרש עמוק מאוד בחייהם של אנשים דתיים בכלל והומוסקסואלים דתיים בפרט. על כן, רגשות האשמה שלך הם טבעיים מאוד לערכים אותם הפנמת מגיל צעיר מאוד. בשנת 1907 כתב פרויד את חיבורו המפורסם על פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים טקסט זה מלמד אותנו לא רק על הדת במובן הצר של פסיכולוגיה יישומית, אלא שמתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות. מהלך זה אינו מקרי לנוכח הקשר החזק המתקיים אצל פרויד בין המנגנון הדתי-תרבותי לבין הפתולוגיה הכפייתית "אישית". אוכל להציע לך שתי דרכי התמודדות: א' - קנה את הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת "מודן". בספר זה בספר זה תמצא תוכניות של צעד אחר צעד למקרים קלים וקשים של הפרעה כפייתית-טורדנית, דרכים יעילות שיסייעו לך להשתחרר מהמחשבות הטורדניות ועוד. בד"כ אינני חסיד גדול של ספרי עזרה עצמית, אך במקרה זה מדובר בשני מחברים המובילים את התחום בעולם: פרופסור עדנה פואה היא מרצה לפסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת פנסילבניה ומנהלת המרכז לטיפול ולמחקר החרדה ופרופסור רייד וילסון הוא פסיכולוג קליני ומרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה. ב' -נסה לחפש תמיכה חברתית באתר הומוסקסואלים דתיים (הו"ד) http://www.hod.org.il/, שם יש פורומים שונים וגורמי תמיכה ספציפיים להומוסקסואלים המתמודדים עם בעיות דומות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, הבעיה שלי היא כזאת: כפי שציינתי בכותרת, אני בת 34 (בעצם אוטוטו 35) ועדיין מרגישה לא פעם בלבול לגבי הזהות המינית שלי, מי אני ומה אני. אציין שמעולם לא הייתה לי זוגיות או חוויה מינית כלשהי. זה בין היתר נובע מביישנות באופן כללי וקושי ליצור קשרים עם אנשים בכלל, בוודאי שקשרים אינטימיים. פעמים רבות אני מתלבטת האם אני סטרייטית, נמשכת בעיקר לגברים או ביסקסואלית או לסבית מודחקת. כי אמנם כבר קרה שהרגשתי רגשות חזקים כלפי גברים. אני מצליחה להתאהב רק בגברים שמראש אין לי סיכוי איתם. כנראה מהפחד להפגע ו/או פחד מאינטימיות. מה שגורם לי להתלבט הוא גם מקרים שבהם לדוגמא אני רואה תמונות של נשים, תמונות שמבליטות את גופן בכל מיני צורות וזה מעורר אצלי גירוי פיזי/גופני. ממש כמו רצון לאונן. לפעמים כשאני מאוננת אני פתאום מוצאת את עצמי מפנטזת על נשים. כשאני רואה גוף של גבר, גם אם אני חושבת שיש לו גוף יפה, זה לא גורם לי לאותה תחושה פיזיולוגית כמו שקורה פעמים רבות עם תמונות/מראה של נשים. ובכל זאת היו גברים שהרגשתי משיכה אליהם. עד עכשיו הבעתי את לבטיי בפורום אחר שעוסק בנושא התלבטות ומיניות אך הוא אינו מקצועי. תמיד השאלות נגמרות שם בהצעות להתנסות ואז לדעת. האם אני באמת צריכה להתנסות כדי לדעת? אציין שאני נמצאת בימים אלה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי, שמתמקד בנושא של קשרים חברתיים בכלל (לאו דווקא זוגיות, למרות שיש נגיעה גם בנושא הזה) אבל לפעמים בגלל הבלבול הזה, כשמגיע הזמן לנסות לפעול בכיוון של מציאת זוגיות אני תוהה האם אני צריכה לחפש זוגיות עם אישה או עם גבר. האם התחושות האלה שהיו לי של משיכה לגברים מסוימים לא היו רק שכנוע עצמי (כלומר שכנעתי את עצמי שאני נמשכת אליהם?) או שאולי להיפך, אולי ההתלבטות הזאת היא בעצם סתם תירוץ בשבילי בגלל הקושי הכללי בלפתח זוגיות וקירבה? אשמח לקרוא את דעתכם נטע

שלום נטע, קראתי בתשומת-לב את הודעתך והמלצתי היא להתייעץ עם המטפל שלך. הקניית מיומנויות חברתיות ודרכי התמודדות עם חרדה חברתית או ביישנות הן מטרות מבורכות בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, אך נשמע שהטיפול צריך לכלול בתוכו מרכיבים נוספים. רוב המטפלים ההתנהגותיים-קוגניטיביים בישראל עברו הכשרה מקצועית בסיסית לטיפול גם בגישות אחרות ואני סבור שהטיפול צריך להיות מקיף יותר מהקניית טכניקות ולהתייחס לשאלות שהעלית כאן. ההתאהבות שלך בגברים תפוסים, הלבטים לגבי הנטייה המינית ומעל לכול, ההימנעות הארוכה מקשר אינטימי עד גיל 34 מצריכים התייחסות מעמיקה. כלל לא פשוט להתנסות לראשונה בקשר אינטימי/רומנטי בגיל הזה ואני מציע לך להשתמש בטיפול גם להתייעצות בנושאים אלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מינית או דו מינית או לסבית או שקשור לזהות המינית בכלל לדעתי הבעיה שלך חברתית ונפשית ומיכאן נובעת בעיית הזהות המינית

שלום, אנו זוג נשוי בשנות השלושים לחיינו, מגדלים ילד בן שנתיים וחצי וילדה בת שנה וחצי. אני חברה טובה של בן זוגי ומכירה אותו היטב. בעלי אדם נורמטיבי, מהנדס, עובד כל יום עד אחר הצהרים, מגיע הביתה, עוזר יפה עם הילדים ואדם מאוד חיוני וחיובי בעל המון תחביבים. בין היתר הוא צורך פורנו באינטרנט. בתדירות של חצי שעה ביום הוא פורש לו עם המחשב לבדו. אני יודעת וזה לא סוד ביננו שהוא אוהב מין אנאלי, ומחיטוט במחשבו ראיתי שרוב התמונות (הוא מחפש בפורומים תמונות, הוא לא משתתף כלל בצ'אטים אלא מחפש תמונות ויזואליות) הן תמונות של סקס אנאלי עם נשים. מצאתי גם קישור לאתר פדופילי כלשהו, והוא ככל הנראה חיפש תמונות של ילדות, לא נערות, ולא כאלה שלא ברור מה גילן, אלא נדמה שהוא חיפש תמונות של ילדות. לפני מס' שנים, ראיתי בין המוני התמונות שלו גם מספר תמונות של ילדות. נבהלתי ונלחצתי והתעמתתי איתו והוא אמר לי שזה מתוך סקרנות וצורך "כיבוש" אופייני לגברים, וכל פעם הוא מנסה להגיע עוד קצתמ למקום "אסור" שכזה. חשוב לציין שהוא נמשך לנשים, לא מחפש ילדים וכאדם אין לי ספק שהוא לעולם לא יפגע בילד או בכל אדם. יש טאבו חברתי מאד קשה על הענין הזה ואני מבינה ומזדעזעת מהרעיון בעצמי. האם בעלי הוא פדופיל? האם אפשר לשנות זאת? אני מכירה אותו כבר 15 שנה. לפני עידן האינטרנט הוא החזיק חוברות פורנו רגילות, ומאז שיש הכל ברשת אני חוששת שהחשיפה והריגוש שבחיפוש "הוציאו" ממנו כיוונים של משיכה גם לילדות. איך מטפלים במצבים כאלה? קשה לי להאמין שנפוצץ את זה והוא ילך לטיפפול כי הוא יכחיש ויגיד שאני עושה מזה משהו הרבה יותר גדול ממה שזה באמת.

שלום מילי, אם אין כל סכנה שבעלך יממש את משיכתו לקטינות, אין כל טעם וצורך לטפל במשיכתו. את המשיכה עצמה (כל משיכה באשר היא) לא ניתן לעקור. ניתן לדכא את הדחף המיני באמצעים תרופתיים, אך דיכוי כזה הוא חסר כיוון ואז הוא לא יוכל לתפקד איתך וניתן לפתח טכניקות של שליטה עצמית באמצעים התנהגותיים, אך זאת רק כאשר יש חשש ממימוש המשיכה, דהיינו, שהאדם יאבד שליטה על יצריו. אין כל דרך פסיכולוגית או אחרת לשנות את המשיכה. כך שאם אין סכנה למימוש, וכך אני נוטה להבין מדברייך, לא הייתי פותח כלל את העניין וסומך על המצפון והגבולות הפנימיים של בעלך. אגב, הלחץ החברתי פועל בשני הכיוונים. יש אכן טאבו על העניין, אך מצד שני, גיל הדוגמניות (לא שחקניות הפורנו) הולך ויורד, כמו גם משקלן - וזה בהחלט מפתה גברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אולי אני צריכה טיפול, כי המחשבה מרתיעה אותי מינית ואני עסוקה בלנסות להבין מה עובר לו בראש. אחרי הכל הוא החבר הכי טוב שלי כבר המון שנים. אני בעצם צריכה לחפש דרכים לחיות עם זה? האם נסיון להגביל את הצריכה הפורנוגרפית בכלל יכול להוריד אצלו את סף הגירוי וכך הוא "יסתפק" במה שהיה מגרה אותו לפני עידן האינטרנט ?

אני בעיקר מתאהב בנשים - כלומר רוצה קשר רומנטי+נשיקות איתן. (אני יכול להתאהב בגברים אבל זה קורה לעיתים רחוקות). אני נמשך מינית 99% לגברים בלבד. אני בן 33 ודבר זה לא השתנה במהלך השנים. תמיד הייתי עם הקונפליקט הזה. מעולם לא היה לי בן/בת זוג. אני מרגיש שאני רוצה זוגיות עם אישה - אבל להמשיך בסקס עם גבר. אני יודע שזה בעיה ואני מרגיש שאין פתרון לבעיה זו... הרבה הומואים טענו כלפי - אתה עוד תתאהב בגברים. וזה קורה אחת ל.... מלא מלא זמן. וגם אז אני לא מרגיש שלם עם זה. לעומת זאת הרבה יותר קל לי ונעים לי להתאהב באישה. הרבה סטרייטים טענו כלפי- אתה עוד תימשך לנשים... וזה קורה אחת ל..... מלא מלא זמן. וגם אז אני לא מרגיש משיכה מינית עזה ביותר. לעומת זאת אני הרבה יותר מרגיש מסופק מינית בסקס עם גבר. האם יש פתרון לבעיה זו? דבר נוסף, אחרי 4-5 פעמים של סקס עם אותו הבחור אני מרגיש שמציתי את העיניין ואני לא מרגיש יותר משיכה לבחור. כלומר: גם לו הייתי בזוגיות שמקורה מתשוקה מינית, הייתי מאבד את התשוקה לאחר גג 10 פעמים של סקס. ולכן אני מעדיף יותר למצוא זוגיות שבאה מתוך רומנטיקה , כימיה בינאישית וכו' (וזה כאמור קורה לי עם נשים). אשמח מאוד לתגובתך , תגובתך מאוד חשובה לי ואני לוקח אותך בשיקול דעת חזק. אני מאוד מאוד מעריך את פועלך בפורום זה במהלך השנים האחרונות . (הרבה שנים) תודה רבה

שלום גיל, המצב שאתה מתאר הוא מאוד שכיח, אלא שהמסקנות שהסקנת מהנתונים הן מוטעות ומציבות אותך בפני מצב שבו עליך לפצל בין מין ורגש, דבר שלא הייתי ממליץ עליו. קשרים רגשיים א-מיניים קרובים בין גברים הומוסקסואלים ונשים סטרייטיות (ולפעמים גם לסביות) מהווים תופעה נפוצה מאוד. לחלק גדול מהגברים ההומוסקסואלים יש לפחות ידידה אפלטונית אחת או יותר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 . הסטרייטים שדיברת איתם אינם מכירים כל כך את התופעה הזו ולכן הם מצפים בשבילך שהמיזוג בין מין ורגש יבוא מקשר עם "האישה הנכונה". להערכתי, ההומוסקסואלים שדיברת איתם משליכים קצת את קשייהם האישיים עליך. גברים הומוסקסואלים בהחלט יוצרים זוגיות. משיכה מינית ראשונית היא, כמובן, תנאי הכרחי ליצירת זוגיות כזו, אך היא נשחקת במשך הזמן (לא כעבור 5 מפגשים) ודברים אחרים מחזיקים את הקשר. ייתכן, שחלק מהציפייה שלך למיזוג המין והרגש בקשר עם אישה מונע ממך פיתוח קשר רגשי לגברים. הואיל ואתה נמשך 99% לגברים בלבד, לדעתי עליך לקבל את העובדה שקשריך הטובים והיפים עם נשים לא יתפתחו לקשר רומנטי הממזג בתוכו מין ורגש אלא אלה יהיו קשרים א-מיניים. עצם ההכרה בכך תשנה את עמדתך כלפי פיתוח קשר רגשי עם גברים. ואולם, לא די בכך. בין השורות צצים ביטויי הומופוביה קלים (למשל, הסקפטיות העצומה לגבי קשרים זוגיים בין גברים) שלהערכתי מקשים עליך להתאהב בגבר. אני הייתי ממליץ לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים אצל מטפל גיי-פרנדלי, בעל ניסיון בטיפול בהומוסקסואלים, שיעזור לך לגשר על הפערים שתיארת בהודעה זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האם זה באמת קיים? אם כן האם המוטיבציה שלהם תקינה? האם הם בכול זאת מחפשים אהבה וזוגיות בלי סקס? כיצד גבר אסקסואל יכול לאונן ללא פנטזיה? או שמה הוא לא מאונן וסובל מקרי לילה? האם זה נחשב מצב בריא?יתרון?

שלום רב, א-סקסואליות, או נון-סקסואליות, מתארת היעדר משיכה או עניין מיני. השיעור של אנשים כאלה באוכלוסייה הוערך באחד המחקרים המפורסמים בתחום כ-1%. יש להבדיל אותם מאנשים שהחליטו להתנזר מבחינה מינית כמו למשל נזירים שעושים זאת מסיבות של אמונה דתית. במחקר המפורסם של קינסי משנות החמישים, שבו הוא מאפשר לאנשים לדרג את עצמם על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות מוחלטות הוא הקדיש קטגוריה מיוחדת בשם "X" עבור אנשים ללא מגעים או תגובות מיניות-חברתיות.למרות חוסר החשק המיני אנשים המגדירים את עצמם כא-מיניים כן מדווחים על קשרים רומנטיים ללא יחסי מין עם בני מינם או עם בני המין השני. א-סקסואליות נחקרה תמיד בהקשר של נטייה מינית ובאחד המחקרים שבדק את הקשר בין נטייה מינית ובריאות נפשית נמצא שא-סקסואלים סובלים יותר מהטרוסקסואלים ומהומוסקסואלים מהערכה עצמית נמוכה ומדיכאון. ואכן חוסר חשק מיני הוא אחד הסימפטומים האפשריים בדיכאון ולצערנו הוא גם אחת מתופעות הלוואי השכיחות של תרופות נגד דיכאון.לא ידוע לי על מחקרים מהעת האחרונה, אך מעניין לבדוק את הקשר של א-סקסואליות לרמת הטסטוסטרון ולרמה של משתנים אחרים שנראים רלוונטיים כמו רמת הדתיות, רמת השמרנות החברתית ועוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

טוב באמת שיש חוסר מיני וצורך בקשר רומנטי זה די חיסרון המצב. אגב טסטוסטרון האם גברים שרירים, שעירים ועצבניים מועדים יותר לבגוד גם אם יש בהם צורך לקשר רומנטי? האם זו אחת הסיבות למערכת יחסים פתוחה בה יש קשר רומנטי אך סקס מזדמן עם מאהבים/מאהבות?

הזככרת הכתבה טיפולים כדי להפוך מהומו לסטרריט.. אני בן 18, בשנתיים האחרונות, המשיכה לגברים גברה אצלי ורק בקטע המיני.. לא התנסיתי בחוויה מינית עם גבר.. אלא רק אוננות אני לא רוצה להיות כזה .. אני לא מדמיין חי את החיים שלי בתור הומו, אני רוצה לראות את עצמי בעוד 10 שנים נשוי. חשוב לי לציין שלא סיפרתי לאף אחד מהחברים הקרובים שלי על הדילמה. מה ההית מציע לי לעשות כדי לנסות לשנות את המשיכה שלי לגברים

שלום אנונימי יקר, לא ניתן לחסל או להפחית את המשיכה שלך לגברים. אם יש בך משיכה לנשים תוכל לממש אותה והמשיכה לגברים אינה צריכה להפריע לכך. ואולם, אם אתה נמשך אך ורק לגברים, לא ניתן ליצור משיכה לנשים יש מאין והטיפול צריך להתמקד בעזרה לך לקבל את המשיכה לגברים ולחיות איתה בשלום. כל ניסיון לחסל את המשיכה לגברים (טיפולי המרה = conversion therapy) לא רק שאינו מועיל אלא עלול לגרום נזק חמור וכמו שכתבתי ברמה כזו שהאיגוד הפסיכולוגי האמריקני רואה בניסיונות כאלה ניסיונות המנוגדים לכללי האתיקה המקצועית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני בטוח שיש אצלי משיכה לנשים... אבל האם יש דרך להגביר את המשיכה הזאת ולהדחיק את המשיכה לגברים?! האם אתה מכיר טיפול כזה?

הי, רציתי לדעת מה דעתך על טיפול מיני מעשי-סרוגייט , לבחורה בת 26 שטרם התנסתה עם בחורים ויש לה פחד ממשי.היא בטיפול פסיכולוגי כמובן.אך האם יכול להועיל כאן סרוגייט.

שלום רוני, אם הבחורה בטיפול פסיכולוגי, רצוי להפנות את השאלה למטפל שמכיר אותה וכמובן להיות קשוב לפי הנערה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

כתבת באחד התגובות שלך בדף מס 17 ש:"כולנו דו-מיניים בפוטנציה ומה שקובע את הנטייה המינית הוא איזה חומר עולה למודעות- אצל רוב האנשים המשיכה לבני אותו מין נשארת בתת-מודע"! 1.תוכל להסביר את זה?אתה אומר שלכל אישה גם סטרייטת תהיה או עלולה לעלות משיכה(לא משנה איזה)לאישה אחרת?מה ז"א בתת מודע? למה לאחרים זה עולה ואחרים לא? .ואם אישה תלטף או תקיים מגע (לא מיני) זה אמור לרגש או לעשות נעים לאישה השנייה אפילו שהיא סטרייטת? למשל אם מישהי מלטפת אותי וזה נעים לי או כל תחושה אחרת זה מעיד על נטיות כלשהם?או שכולנו ככה?ועוד אחת:אם פתאום אחרי 17 שנה אני פתאום מרגישה משיכה מסוימת לבחורות(בצורה חלשה מאוד-ד"א זה קיים כזה דבר:משיכה חלשה?כאילו בקטנה?)למה אחרי 17 שנה או יותר למה רק עכשו מה פתאום אחרי כ"כ הרבה זמן?ובנוסף לכך אני נמשכת לגברים.אבל אין לי מושג אם אני אפילו דו מינית.מקווה שלא בילבלתי אותך.ואם תוכל לענות ממש ברור וגם להקפיד על תשובה לכל השאלות כי זה חשוב לי.המוני תודות

שלום א', כפי שכבר עניתי לך כאן, הדינקמיקה של משיכה בין נשים שונה מאוד מהדינאמיקה של משיכה בין גברים. אצל נשים קורה לעיתים קרובות שהמשיכה מתחילה מרגש, במיוחד אצל נשים דו-מיניות שנמשכות גם לגברים והן מוצאות זיקה רגשית או מענה לצרכיהן הרגשיים אצל אישה אחרת, מענה שלא קיבלו מהגבר, והמרכיב המיני או הגופני הוא תוספת שנועדה להשלים את הקשר הרגשי. היכולת לשלב בין מין ורגש מבטאת שלב גבוה יותר בהתפתחות האישיות. לכולנו אכן פוטנציאל להימשך לשני המינים וכנראה שעד שלב מסוים הצלחת להדחיק את משיכתך לנשים. ייתכן שמשהו קרה ובעקבות תסכול רגשי מגבר יחד עם חוויה טובה עם אישה, אותה משיכה פרצה למודעות. על כל פנים, כפי שכתבתי מספר פעמים היכולת להימשך לבני שני המינים רק מרחיבה את הרפרטואר המיני והרגשי ואת טווח הבחירה שלך והבחירה בידייך. בשום אופן אינך צריכה להרגיש שנפלה עלייך צרה ועכשיו את צריכה לבחור או להיות לסבית או להיות סטרייטית. להפך, קיבלת מתנה שרוב בני האדם לא מקבלים ואת תחליטי מה לעשות בה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אתה באמת צודק אני מאוד פגועה וחסרת ביטחון למול הגברים לא שמישהו פגע בי באופן אישי אלא זה כללי איך שגברים מתייחסים ועוד כמה דברים.כי באמת יש לי רצון ענקי להיות עם גבר ולצאת איתו ולחיות איתו.ומצד שני פתאום אני יכולה לרצות להיות עם בחורות בקטע הרגשי שהם ינחמו איתי ולבלות איתם אני בבילבול ענק ואני לא סובלת את זה.אני בחורה דתייה מה אני אמורה להפגש עם בחורות?זה מצחיק אותי להיות בקשר רומנטי עם בחורה אני לא זקוקה לזה.. אני צריכה גבר אבל לפעמיים אני צריכה את התיכה הנשית אז אין לי מושג מה אני ומה אני רוצה.לפעמיים אני חושבת שאולי טוב שאני אחייה בלי אהבה בלי גבר ובלי אשה.ושאלה:האם יחסים גרועים עם האב או האם יכולים להביא למצב כזה?אני מאוד מרוחקת מההורים שלי פיזית אני כמעט ולא מסוגלת לגוע בהם להתחבק סתם ככה אולי לפעמיים...בקיצור יש לי משהו מרוחק איתם בייחוד עם האמא.תודה מראש ומקווה שלא שיגעתי אותך.

היי, מגיל מאוד צעיר (5-6) "התעיינתי" בבנות, בנים כבר אז לא עניינו אותי.. כמובן שלא היתה משיכה מינית בגיל הזה אבל ללא ספק רציתי להיות בחברתן ורציתי שאותן נשים יאהבו אותי וכו'. בגיל 14 כבר הבנתי שאני לסבית, נמשכתי לנשים פיזית וריגשית,בעצם מעולם לא נמשכתי לגבר, עד גיל 14 חשבתי שאני מחבבת 2-3 בנים אבל בדיעבד אני מבינה שלא היתה שם משיכה ובטח לא התאהבות אלא מקסימום בנים שחשבתי שנראים טוב עם אופי חמוד וזהו אך כילדה בת 13 חשבתי שזה נקרא שאני מחבבת מישהו. העניין הוא כזה... אף פעם לא הצלחתי לגמור עם בנות, ואף לא קרוב לזה, אני יודעת שזה נובע מהפחד הענק שלי מדחייה על ידן, מהרצון להיות מושלמת וללא פגמים, וקשה לי להיות משוחררת לחלוטין איתן ואני זאת שתמיד בשליטה במיטה, כמובן שבנסיבות כאלה אי אפשר להנות עד הסוף... אני בהחלט מגורה ונהנית כל כך מלגעת בהן וכל מה שקשור בסקס איתן אני אוהבת אבל זה לא יגיע למצב שאני אגיע לאורגזמה. הדרך היחידה שאני מצליחה לגמור היא בפנטזיות מיניות על גברים שבהן אני בדיוק ההיפך ממה שאני במציאות - אני הנשלטת, הפסיבית, הכנועה, הפנטזיות הללו מאוד מגרות אותי וזאת הדרך היחידה שאני יכולה לגמור. יש לציין שכשאני גומרת אין לי ולו קמצוץ של משיכה לגברים,(אגב גם בפנטזיות זאת ממש לא הרגשה של משיכה אלא של עוררות מינית, אתה אולי תגיד שמשיכה מובילה לעוררות מינית, אבל זה ממש לא כמו שאני נמשכת לבנות, העוררת המינית שם אחרת לגמרי) לא רק זה, לאחר מכןזה מגעיל אותי, שכן גם בפנטזיות הגברים לא אטרקטיביים, ובחיים האמיתיים לא הייתי רואה אותם כאנשים יפים או מעט מושכים, שכןגם כלסבית אני יכולה כמובן לומר שיש גברים שהם יפים מבלי להרגיש שום רגש ומשיכה אליהם, אך בפנטזיות אני בוחרת בכוונה שיהיו לא יפים, כך קל לי יותר ומגרה אותי יותר. אני יודעת שהסיבה שאני יכולה להגיע לפורקן רק עם פנטזיות כאלה היא בגלל ששם אני נותת דרור לשליטה שיש בחיי, מתמקדת בהנאה שלי ולא באיך הגוף שלי נראה, ומה חושבים עליי וכו'. והדרך להגיע לשם היא לדמיין דווקא את אלה שדעתם פחות חשובה לי - גברים, ולא סתם גברים, גברים לא נאים, ז"א אין במחשבות שלי אף פעם גבר מסוקס ושרמנטי, זה תמיד מישהו שולט שלא נחשב לאידיאל הגברי. הסיבה שאני בכל זאת פונה אלייך היא כי אני רואה שיש פה הרבה גברים שכותבים שהם מתגרים מגברים אך נמשכים ומתגרים גם מנשים, ואתה אומר להם שהם דו מיניים, חשוב לי לדעת מי אני ומאז גיל ההתבגרות ידעתי ללא כל עוררין שאני לסבית גמורה, שכן גברים מעולם לא משכו אותי ויזואלית וריגשית. האם לאור מה שכתבתי, הפנטזיות שלי מעידות על ביסקסואליות שאני מדחיקה? כי לא נראה לי ולא מרגיש לי נכון, אני באמת מרגישה שאני נמשכת ואוהבת נשים ובגלל אותה אהבה ומשיכה עזים אני שומרת על שליטה כי אני כל כך רוצה למצוא חן בעיניהן ולא רוצה לאכזב שפיזית אני לא יכולה להנות עד הסוף, גם אם הן יעשו את העבודה מצוין זה פשוט לא יקרה. סליחה על האורך ועל הפיזור במילים, מקווה שהייתי ברורה.

שלום רעות, אני לא בטוח שהקושי להגיע לאורגזמה עם נשים קשור לנטייה המינית שלך. היכולת להגיע לאורגזמה תלויה ביכולת להרפות ולוותר על שליטה, דבר שכנראה מאוד קשה לך. זה לדעתי צריך להיות מוקד הטיפול בך והכוונה לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים ולא לשאלות באינטרנט. יש להבין את אישיותך בכללותה וכיצד מוטיב השליטה מופיע אצלך בתחומי חיים אחרים. ממה את פוחדת? מה יקרה אם תהייה לך פחות שליטה? מה המשמעות של הצורך שגבר ישלוט בך וישפיל אותך? ואגב, יש נשים רבות, סטרייטיות ולסביות כאחד, שאינן מסוגלות להגיע לאורגזמה ביחסי מין ונהנות מהיחסים בצורות אחרות ומגיעות לארוגזמה בינן לבין עצמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה רבה על התשובות אבל יש לי עוד שאלה אם אפשר.אז ככה ענית לי למטה ומה שיש לי לומר זה שאני בים וכל זה אני יכולה להסתכל על נשים אבל בקטע של לסתכל אם היא רזה או שמנה ומה גודל הירכיים מין השוואות כאלו. איך אני אסביר?לא בקטע מיני כי אין לי רגשות או גירוי כזה .בחיי.ואם יש גבר שמוצא חן בעיניי חטוב ושרירי ברור שאני אסתכל עליו ויעבור לי משהו בבטן.אני לא אומרת שאם אשה יפה ממש תעמוד לידי לא יעבור לי משהו.אבל הרבה פעמיים עמדו לידי נשים בחורות וזה לא עשה לי כלום.וביום יום אני מסתכלת על כולם גברים ונשים.שאני רואה את עצמי מקימה משפחה זה עם גבר.אני נמשכת לגברים....אבל מאוד חשוב לי לדעת:אני מאוד ביחס שלילי כלפי אין לי תקוה(רצון בוודאי)שגבר יאהב אותי בכלום אני אומרת לעצמי מה איך הוא יאהב אותך?במה יש להתאהב?וגם אם זה יקרה יש מלא נשים יפות בחוץ למה שהוא יהיה שלך?איך גבר יאהב אותך?וזה שנים ככה ומרוב שאני מפחדת מזה אני כבר חושבת על נשים לתמיכה ולאהבה כי הם לא ישפטו אותי לפי מראה חיצוני וכו...מה לעשות?אני לפעמיים משתוקקת לחבר למישהו שיהיה איתי וכו...אבל הדימוי שלי כלי כ"כ נמוך עד שאני מיואשת.מקווה שתוכל לענות לי..וסליחה על השאלות הרבות

שלום t, תודה על התוספת החשובה וההבהרה. לפי תיאורייך, הקושי שלך אינו קשור לנטייה מינית כזו או אחרת, אלא עם עצמך והדימוי העצמי שלך. את הדימוי העצמי ניתן בהחלט להעלות בטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים ותוך כדי למידה. מחקרים מלמדים שכל למידה, לא חשוב של מה, תורמת לדימוי העצמי ומפחיתה תחושות שליליות של חוסר אונים. אני מעודד אותך לעשות את שני הדברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי היה לי בעיה קטנה במחשב.מיצטער על האיחור בתגובה. רק רציתי להגיד שדווקא איני חרד רק רוצה לעשות סדר בבלאגן. אני שואל שאלות כדי לעשות סדר בבלאגן, לכןיש לי שאלה נוספת. גבר שהוא מבולבל אבל הוא סטרייט ,אם הוא ינסה לאונן על שני גברים מה יקרה ? אני שואל זאת כדי להשוות אצ עצמי וליראות. בתודה יורי.

שלום יורי, אני מבין שיש לך הרבה שאלות, רובן המכריע נובעות מחוסר ניסיון ומגילך הצעיר. אתה מנסה לחפש סדר ע"י כללים ברורים ואין כללים כאלה. אנשים מאוד שונים זה מזה (אם כי יש ביניהם גם הרבה מהמשותף). על כל השאלות שאתה שואל אתה אמור לקבל תשובה אינדיבידואלית שתהייה נכונה לגביך, ורק לגביך, מהמציאות עצמה. אין איזה "מדריך לחיים" או "מדריך לחיי מין" שאפשר לספק לך. קח את הזמן שלך, תראה מה מושך אותך, תנסה את מה שמושך אותך ותראה האם הוא מספק אותך ועם הזמן תקבל מתוך ההתנסות האישית שלך תשובות לכל השאלות שאתה מנסה לשאול כאן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מה ששאלתי היה:האם כל הנשים גם הסטרייטיות יכולות במהלך חייהם להמשך למישהי מבחינה מינית או רגשית?ז"א האם לכל אישה עצם היותה אישה שיש לה יותר רגש(כי בין גברים זה שונה.אנחנו יכולות להיות קרובו אחת לשנייה בתור חברות מכל בחינה וזה נורמלי.)וכו....יש אפשרות להתאהב באישה אחרת?זה נורמלי בכלל?2.מה מגדיר מישהי כלסבית?איך אדע שאני לא כזו לחלוטין?רק אחרי קיום יחסים עם גבר?או מאיך שאני מתייחסת לגברים(נמשכת נדלקת עליהם וגם מאוננת)מה ההגדרה?והאם נשים יכולות לעבור לצד הנשי כי גברים היום עם הזמן שאת איתם חסרים ברגש ובתמיכה בשונה מאישה שהיא מאוד רגישה ותומכת(האישה מטבעה כזו תומכת יותר אם אתה מבין את כוונתי)כי אני שמעתי על נשים שנמשכו לגברים מינית אבל מבחינה הרגש והתמיכה הם לא סיפקו אותם אז הם עברו לנשים.3.לאישה יש מצב להתאהב במישהי לא מבחינה מינית אלא בה ז"א היא סקסית או נורא יפה ומושכת בדיבור וכו.....?ואיך אפשר להעצים משיכה לגברים? אודה לך אם תתיחס לכל שאלה בנפרד .אלפי תודות!ומקווה שהבהרתי את עצמי ברור.

שלום רב, אני מתנצל מראש שלא אענה על שאלותייך בנפרד, כפי שביקשת, משום שהן קצת מחטיאות את המטרה. אולי תביני זאת מקריאת התשובה הכוללת שלי. ההגדרה של אישה כלסבית כוללת משיכה מינית לאישה אחרת, בין אם המשיכה זו ממומשת הלכה למעשה ובין אם לאו. אצל נשים בכלל (סטרייטיות ולסביות כאחת) המרכיב הרגשי תופס מקום הרבה יותר מרכזי, בממוצע, מאשר אצל גברים (הומוסקסואלים או הטרוסקסואלים).נשים, ככלל, נוטות להגדיר את זהותן דרך יחסים עם הזולת, בעוד גברים, ככלל, שמים את הדגש על נפרדות ועצמאות. זאת בעיקר בגלל תהליכי חברות מוקדמים מאוד שבאמצעותם מתפתחים תפקידי המגדר. לאישה יש הרבה יותר לגטימציה לבטא רגש בכלל וחולשה והזדקקות בפרט, בעוד גברים רגשניים מאוד עלולים להיתפס כנשיים. חלק מהנשים מתאהבות בנשים אחרות על בסיס שהוא, קודם כל, רגשי. יש לסביות שמעולם לא הרגישו כל משיכה רגשית או מינית לגברים ויש נשים שהרגישו משיכה לגברים אך בעקבות שילוב של תסכול רגשי מקשר עם גבר ובמקביל זיקה רגשית עזה לאישה זו או אחרת ביטאו את הזיקה הזו גם מבחינה גופנית. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך כדי לדעת אם את לסבית או לא היא על מי באופן ספונטאני את מסתכלת יותר במקומות ציבוריים, בעיקר במקומות בהם גוף הגבר או האישה חשוף, כמו למשל שפת הים או בריכה. במילים אחרות, מי "עושה לך את זה" קודם כל ברמה הפיזית-חושית? מי גורם לך התרגשות מינית? האם רק נשים, רק גברים, או שניהם? משיכה מינית אינה נקבעת על דרך השלילה, כפי שנרמז בדברייך. במילים אחרות, אינך צריכה לשכב עם גבר כדי להבין שאת נמשכת לנשים ואינך צריכה לשכב עם נשים כדי להבין שאת נמשכת לגברים. מדברייך אני מבין שקיימת משיכה לנשים ולא קיימת משיכה מספקת לגברים ואת רוצה לשנות את המשיכה. הדבר לא רק שאינו אפשרי אלא אף מזיק. ניסיונות שנעשו (לרוב בקרב גברים) לשנות את הנטייה המינית (מה שקרוי "טיפולי המרה" - conversion therapy) לא זו בלבד שלא הצליחו אלא אף גרמו נזק למטופל ברמה כזו שהאיגוד הפסיכולוגי האמריקני, למשל, רואה כל ניסיון של פסיכולוגים לפעול בכיוון זה כמנוגד לאתיקה המקצועית. הגישה המקובלת כיום בין אנשי מקצוע היא לעזור לאדם לברר את נטייתו המינית ואם היא חד-מינית לעזור לו לקבלה ולהשלים איתה. כמובן שזהו תהליך טיפולי שחייב להיעשות פנים אל פנים ולא דרך פורום באינטרנט. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר רובינשטיין,ד"ר גלבוע. אני רוצה לשאול שאלה קצת קשה, כאשר אדם מאבד חס ושלום את בלוטות המין (אשכים שחלות) ודאי זה משפיע עליו בדרכים שונות(מצבי רוח, אנטומיה ועוד). מה אדם אמור לחוות כאשר הוא מאבד את איבר מינו ללא בלוטות המין, למשל ניתוח ברית המילה שנשים בדואיות היו בעבר עוברות http://neurologicalcorrelates.com/wordpress/wp-content/uploads/2008/03/female-genital-mutilation.jpg האם יש לאורגזמה משמעות בחיי היום יום ? את זה אני שואל מתוך הנחה שכאשר מאבדים את איבר המין בין אם הוא פות או פין אפשר לדעת מה המשמעות שלהם. כיצד מתבצע ניתוח שינוי מין? מזכר לנקבה, האם שומרים על העצבים של המטופל באיזור המנותח? ***אני יודע שברית מילה לנשים הוא מנהג ברברי(יתכן גם לגברים) אין בהודעתי מטרה לדון בזה, אלה בהשלכות כידע לטוב ולרע.

שלום רב רפי, לא אוכל לענות לשאלותיך באשר לברית המילה לנשים הבדואיות. באשר לנושא השפעת הניתוחים על האורגזמה: בשיטת הניתוחים הקיימת כיום, נשמר העיצבוב הקשור לאורגזמה, כך שהמנותח יכול להמשיך ולהרגיש אותה. תוכל לקרוא על כך בוודאי, בפירוט רב, באתרים המתארים את מהלך הניתוחים לשינוי מין. אגב, מנסיוני, שמעתי לא פעם מן המנותחים שעברו שינוי מין, כי החלק הפסיכולוגי בתחושה של השלמות, שחשו לאחר שעברו את הניתוח, וההתאמה הנפשית בין המצב החדש של גופם וזהותם המינית, - תרמו ביותר ליכולת ההנאה ושביעות הרצון בעת קיום יחסי מין. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

למה ששולחים הודעה היא לא נשלחת מהר?

שלום רב, כפי שכתוב בהודעה החשובה המופיעה בראש הפורום, "השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום". בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אז אני שלחתי מקודם הודעה והיא לא בסדר?מה רע בה.שלחתי אותה לפני כמה ימים והיא לא מופיעה

אני ובן זוגי ביחד כבר כמעט שנה. חשוב לי לציין שיש לנו מערכת יחסים בריאה ובוגרת. וחיי מין מלאים ומספקים. לפני כחצי שנה כשעבדתי על המחשב שלו מצאתי מעל 10 (לפחות 15) סרטי פורנו אך של טראנסג'נדרים. בהתחלה הנחתי שזה אולי מתוך סקרנות.. אך היו שם הרבה מדיי מכדי שזה יהיה רק מתוך זה. לכן נשארתי עם הנחה מסויימת שלכל אחד מאיתנו יש פנטזיה כלשהיא, וכל עוד זה לא מפריע לחיי המין שלנו..... אז שיהיה. שכחתי מזה... ועם הזמן ניסינו כל מיני דברים חדשים במיטה. והוא מאוד נהנה מכל העניין של נקודת הג'י (שלו כמובן) ברור לי שזה דבר נורמלי לכל גבר. שפי הטבעת הוא איזור שיכול להיות מאוד מענג. וביחד עם זאת העלתי בפניו, מאוד בעדינות, את עניין הסרטים. בסופו של דבר הוא אמר שזה היה מתוך סקרנות, ושהייתה לו תקופה עם העניין הזה ושזה נגמר. לא לחצתי עליו כמובן, וניסיתי להבהיר לו שאם אלו הפנזיות שלו - זה בסדר מבחינתי, וזה לא משנה דבר אצלי. היום, אני שוב עבדתי על המחשב, והסרטים פשוט היו שם... אגב, זה מחשב חדש! כך שאני יודעת, וברור לי שאלו סרטים שהוא הוריד לאחרונה.... השאלה שלי היא כזאת: יש איזשהו סיכוי שהוא נוטה לצד השני? לא הסרטי פורנו שברשותו הפריעו לי, אלא הסוג שלהם... זה לא סרטים שהומוסקסואלים יימשכו אליהם יותר?? ז"א.. זה נורמלי לאור כל הנסיבות? ביננו הכל כרגיל, אבל אין לי הרגשה טובה עם המצב הכללי הזה... אני מצטערת על הפירוט המלא, אבל אם תוכל לעזור לי בצורה כלשהיא, אני מאוד אשמח.

שלום רב, משיכה לטראנסג'נדרים, בעיקר בסרטים, אינה מעידה בהכרח על התחלה או התפתחות נטייה מינית הומוסקסואלית. הומוסקסואלים נמשכים לגברים שהם גברים לכל דבר מבחינה אנטומית, גם אם מדובר בגברים נעריים או עדינים יותר וגם אם מדובר בחדירה לפי הטבעת. חלק גדול מהטראנסג'נדרים, בעיקר אלה המופיעים בסרטים, מפגינים נשיות הרבה יותר מגבריות. כמובן, אין לדעת לאן דברים יתפתחו ואי-אפשר לערוב לכך שחברך לא יקיים לעולם יחסי מין עם גברים, אך מצד שני, גם אילו הוא היה סטרייט לחלוטין ונמשך לנשים בלבד, אי-אפשר היה להבטיח לך שהוא לעולם לא ישכב עם נשים אחרות שהקשר המיני איתן עלול להפוך רגשי ומאיים יותר על הזוגיות שלכם. בקיצור, אין ערבויות לכלום ואי אפשר להבטיח לך דבר. לו אני במקומך, הייתי בודק מה הקשר נותן לי, האם יחסי המין כאינדיקטור אותנטי למצב היחסים מספקים, האם הוא עונה על צרכייך ועוד. סכנות יכולות לבוא מכל כיוון, בעיקר מכיוונים שאנו לא מצפים להם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני מניחה שאתה צודק. שמא אתה יודע על מה אתה מדבר, ואכן אני רואה בכך היגיון. גם אם אני טועה וגם אם לא, יש לי בטחון מלא בקשר שלנו. אני מרגישה ממנו שגם הוא חש ככה. ולכן מעולם לא היתה לי דאגה, או סיבה לחוסר אמון כאשר הוא נמצא בקרבת בנות אחרות... העניין הזה ספיציפית הטריד אותי כיוון שהוא שוב מסתיר את הסרטים.. למרות שהגענו למצב שבשיחה הקודמת דיברנו על זה בפתיחות והמחסומים ירדו..... רוב הסיכויים שאולי מוזר לי לעכל זאת, בכל זאת מבחינתו זה לא נעים כשמגלים דבר אינטימי כל כך.... כנראה כל עוד שזה לא מפריע ליחסים שלנו, אין שום סיבה שזה יטריד אותי.... ד"ר רובינשטיין - מסתבר שכן עזרת לי.

האם גבר יכול להימשך לאיבר מין גברי ולא להימשך לגוף הגבר(שהוא בלי חולצה)או שזה חייב ללכת ביחד כלומר גם משיכה לגוף וגם משיכה לאיבר המין?

שלום יורי, קשת הגירויים המיניים רחבה מאוד גם אצל הומוסקסואלים וגם אצל הטרוסקסואלים. יש גברים שמבנה הגוף מגרה אותם יותר, יש כאלה שאיבר המין מגרה אותם יותר, יש כאלה ששני הדברים מגרים אותם באותה מידה ויש כאלה שאחד הדברים מגרה אותם יותר והאחר פחות. אני מבין את הצורך שלך להבנות את המציאות המבלבלת ומעוררת החרדה בה אתה נמצא ולעשות בה סדר ולמצוא חוקים וכללים, אך האמת היא שבכל הקשור לנפש האדם בכלל ולהתנהגותו המינית בפרט אין כללים כאלה ואנשים שונים נמשכים לדברים שונים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienldy.oc.il

שלום ד''ר גידי שמי דרור,למדתי על עצמי שאני ככל הנראה דו מיני אני חווה אהבה ומשיכה לנשים ומאידך משיכה מינית לאיבר מין זכרי. במשך שנים לא ידעתי מה "לעשות עם זה"והאם אצליח לחיות חיי זוגיות מלאים ושלמים ,אבל דברים קרו ... הכרתי אישה מדהימה והיתה לנו זוגיות מדהימה במשך שנתיים. בתחילת הזוגיות סיפרתי לה שאני דו מיני,דבר שהיה לה קשה לקבל(אני לא מאשים אותה). הסברתי לה שמכיוון שהמשיכה שלי לגברים היא פיזית נטו ושכל חיי אני נמשך ומתאהב בנשים...אין לה ממה לחשוש ואף אחד לא מאיים על מקומה. עדיין היה לה קשה לעכל את זה,אבל ככל שהתקדמנו והסקס היה מעולה וגם הזוגיות,המשיכה שלי כלפי מיניות גברית נעלמה! אם הרגשתי שבמיטה אני רוצה להיות נשלט,התנוחות הספציפיות והסקס עשו את העבודה והיתה לי זוגיות מושלמת הרגשתי כל כך טוב בשלמות שלי ובזוגיות,התחלתי להתאמן,פיתחתי פאסון גברי מוצלח ואני באמת לא מרגיש שזייפתי,למען האמת אני יודע שלא זייפתי,הרגשתי שלם ומאושר ומאוד אני לאחר תקופה מסוימת הגענו ל"מסקנה" שאני נמשך למיניות גברית,אם למשל אראה שני גברים שוכבים,זה יעורר אותי מינית וזה היה בסדר,למען האמת,זה שכנע גם אותי כל כך לא חשבתי על זה ,זה כלל לא היה לי בתודעה,מעבר לזה האוננות שלי בפנטזיה התמקדה רק בנשים לפני חודש אני וחברתי נפרדנו מסיבה שכלל לא קשורה לעניין,אנחנו שוקלים חזרה ומאוד אוהבים אבל מספר דברים צריכים לקרות לפני. עזבתי את הבית,כבר דמיינתי סקס עם נשים אחרות,סטוצים פוטנציאלים... ואז זה קרה שצף של פנטזיות חד מיניות שהעוצמה שלהן פשוט גמרה אותי! בהתחלה החלטתי לתת לזה מקום כי אני הוא מי שאני וקיוויתי שזה יעלם לכשבא,הרי במשך שנתיים של זוגיות מדהימה,זה לא הטריד אותי כלל! ואני יודע מתי אני משקר לעצמי,אני טיפוס שמאוד כנה עם תחושותיו עוצמת הרעב המיני לאיבר מין זכרי,פתאום פרצה ולא נותנת לי מנוח. אמרתי לעצמי שאם אנחנו בהפסקה אולי אני אתנסה כי יש לי הזדמנות לבדוק מה זה סוף סוף...התחלתי לחפש,עדיין לא מצאתי מה שאני כן יודע זה שאני כרגע לא אוהב את עצמי,אני לא מתאמן,אני בדכאון חלקי,אני לא אוהב את כמות הזמן שהמחשבה על כך גוזלת ממני,אני לא אוהב את הגבר שהפכתי להיות,ההשראה שלי להיות מי שאני נובעת מההערצה של נשים אותי והמקום הזה של משיכה לאיברי מין זכריים והצורך להיות כנוע ונשלט על ידם מחלישה אותי,אני נגעל מעצמי והכי נורא...אני רוצה לחזור לחברה,אני יודע שהיא רוצה,אבל מה זו ההתפרצות הזו? מה עבר עלי בשנתיים האחרונות? האם דיכאתי משהו שחיכה להתפרץ? האם אוכל לחזור לזוגיות מלאה בלי פחד? אין לי בעיה לפנטז מדי פעם,אבל העוצמה של זה!!! זה משהו חזק כמו שאף פעם לא חוויתי וכל ההתעסקות בזה פרצה לחיי במפתיע! אפילו לא חשבתי שזה יקרה! והכי חשוב האם אני מספר לה את זה? אני יודע שאם אספר לה על זה ,זה יגמור אותה,אבל איך אני משכנע אותה שבשנתיים המדהימות שהיינו יחד זה לא הפריע? ואיך אני משכנע את עצמי שזה באמת מה שהיה? מי אני לעזאזל? למה זה כל כך מפריע לי בחיים והאם זה יפריע לי לנצח מה לעזאזל קרה לי ואיך אני מתמודד,בבקשה תעזור לי.

אהלן דרור אני נער מבולבל ומפחד בן 16 וחצי שאלתי היא האם אתה נימשך לגברים ללא חולצה?ומתי ידעתה על הנטייה? בתודה יורי

היי יורי,בעקרון לא,אם אני רואה גוף שרירי אני מתפעל ממנו יותר אבל לא בקטע שאני מרגיש שאני רוצה לגעת בו,אבל כל אחד נמשך לדברים אחרים אני מניח. לגבי הנטייה שלי,אני חושב שזה התחיל בגיל ההתבגרות,כל חיי אהבתי נשים אבל הופתעתי לגלות שכשאני מפנטז על דומיננטיות גברית אני נדלק גם כן ומאז זה מלווה אותי

שלום דרור, במהלך חייהם של ביסקסואלים יש תקופות שבהן המשיכה לנשים גדולה יותר ותקופות בהן המשיכה לגברים גדולה יותר, מה שמוכר כתופעת ה"סדרתיות": http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. אין מקום להתייסר על מה שהיה במשך התקופה שהיית עם חברתך והיו לכם יחסי מין טובים, במיוחד לאור העובדה שכבר בהתחלה היית כן איתה ושיתפת אותה במשיכתך לגברים. עם זאת, נשמע שאתה לא חי בשלום עם משיכתך לגברים ואף מרמה קצת את עצמך. למשל, אתה כותב שפיתחת "פאסון גברי" ובאותו משפט שלא הרגשת שאתה מזייף. והרי "פאסון" הוא סוג של מסיכה, של מראית עין, תדמית חיצונית שמסתירה מהות פנימית ששונה מהדימוי החיצוני. נשמע שקשה לך מאוד לאחד את הצדדים ה"גבריים" וה"כוחניים" עם הצדדים ה"נשיים" וה"רכים" יותר שבך. למעשה, פיצלת את שני החלקים והחלטת שעם נשים אתה צריך להיות "גברי" ו"חזק" ועם גברים "נשלט" וסוגד לאיבר המין שלהם. ואולם אלה שני צדדים שלך, שרק מעידים על כך שאינך אדם מודחק ולכן המלצתי לך היא לשים כרגע את יחסיך עם חברתך בצד ולפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעבוד על אינטגרציה טובה יותר בין החלקים השונים באישיותך, שכרגע אתה מפצל ביניהם והפיצול הזה מעורר בך חרדה רבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

איישם את המלצותיך. אני רוצה לחזור לחברתי,אני אוהב אותה ויודע שהיא מוכנה לחזור אלי. אני יודע גם שאם אבוא ואגיד לה שמעבר ללהתגרות מצפייה בקיום יחסי מין חד מיניים,(התירוץ שהמצאנו שהאמנתי בנכונותו עד לפרידה)המחשבות שהציפו אותי כמעט ודחפו אותי להתנסות, היא לא תצליח להתמודד עם זה...אני לא רוצה לחיות בהסתרה ובפחד שמא זה יתפרץ לחיי שוב,מאידך,איך אוכל להסביר לה שאין בנמצא לאיים על הזוגיות שלנו כמו שהיה בשנתיים שהיינו יחד-מה תמליץ לאדם במצבי?

שלום, אני בת 27 ובקשר זוגי עם חבר שלי במשך 9 שנים. אנחנו עומדים להינשא בעוד כמה חודשים אבל יש לי חששות שדווקא עכשיו מציפים אותי ואני מרגישה שאני חייבת תשובות. אני חושדת שבן זוגי הומו מכמה סיבות: האופן שבה הוא מתנהל, מאוד אוהב ביגוד ומסיבות ובעבר היה הולך המון למסיבות של גייז (גם כשהיינו יחד). בנוסף גיליתי שגולש באתרים של טראנסג'נדריות והוא התוודה ואמר שזה אכן מגרה אותו אבל שזה ממש לא משהו שהוא רוצה לנסות. הוא מאוד מאוד אוהב סקס אנאלי ולוחץ על זה כל הזמן וגם אוהב גירוי בפי הטבעת. פעם היינו יחד בחנות בגדים והיה מוכר הומו שלא ראה אותי והתחיל איתו ממש, הסתכלתי מהצד וראיתי שחבר שלי מצחקק כשהוא נגע בו ונראה כאילו נהנה מזה ואז כשיצאנו מהחנות אמר לי כאילו בצחוק " אם הייתי אומר לך שאני הומו מה היית עושה?" כמובן שנבהלתי ואז הוא הסתייג ואמר שהוא רק צוחק איתי. הכל נורא מבלבל אותי ואני לא מבינה האם אני איזשהו סיפור כיסוי נוח עבורו, מצד שני הוא כן נמשך אליי וגם מאוד אוהב חזה נשי גדול ומתחרמן כשרואה אישה במחשוף.. אני גם חייבת לציין שבתקופה מאוד טובה בחייו מכל הבחינות היה לו חודש בו הו נתקף בהתקפי חרדה לא מובנים , היה בשיחה אחת עם פסיכולוג שאחריה הכל עבר כלא היה ואין לי עד היום מושג מה זה היה בדיוק.. מה כל זה אומר?? אני ממש מבולבלת ואשמח לדעתך.

שלום אני, אני לגמרי מבין את הבלבול והחרדה שמציפים אותך לפני צעד כה חשוב בחיים עם בחור שאת מכירה כל כך הרבה זמן. גלישה באתרי טראנסקסואלים היא דבר אחד ומימוש יחסי מין איתם הוא דבר אחר. יש מעט מאוד גברים, אם בכלל, שירצו קשר זוגי רומנטי עם טראנסג'נדרים, כך שמבחינה זו את יכולה להיות רגועה. לפי תיאורייך נראה שלחברך יש איזו שהיא זיקה להומוסקסואליות, אך לא ניתן להתנבא ולדעת האם היא תתורגם לכלל מעשים. את מתארת קשר ארוך מאוד עם בחור שלמעשה גדלת יחד איתו והתפתחתם יחד (מגיל 18 עד 27). קשר כזה אמור להיות קשר של אהבה ואמון הדדי עמוק ולכן ההמלצה היחידה שאני יכול לתת לך היא לפנות אל ליבו ומצפונו של חברך ולשתף אותו בחששותייך. הייתי אפילו מרחיק לכת ומציע לך להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהראות לו אותה כדי שיבין עד כמה הנושא מטריד אותך ועד כמה את מפחדת שיוליך אותך שולל. אשמח לשמוע כיצד הוא הגיב לכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

כרגע גיליתי בהיסטוריה של הדפים שביקר בהם מס' אתרים של נערות ליווי קוקסינליות בת"א כך שאמנם הנושא הזה היה תמיד איפשהו מודחק אצלי ולא התמודדתי איתו אני ממש מפחדת עכשיו. ברור לי שיש סיכוי גדול שמימש את הפנטזיה הזו או מתכוון לממש ואני יודעת שאני הולכת להתעמת איתו היום בנושא מכיוון שמעבר לתחושת הבגידה שאני מרגישה אני גם ממש מפחדת מהעובדה שאני מקיימת איתו יחסי מין לא מוגנים ואני יודעת שהוא לא מסוגל לתפקד מינית עם קונדום כך שאני ממש חוששת לבריאותי. אני לא יודעת מה עושים עכשיו.. גם אם יאמר את האמת לא בטוחה שאני יכולה להתמודד איתה עכשיו.. אני גם מכירה אותו והוא תמיד יודע לצאת ממצבים כאלה ולהמציא סיפורים אבל אני חייבת לדעת את האמת כבר! שכחתי בתגובה הקודמת לציין שמצאתי אצלו כמה פעמים כדורי ויאגרה שלא ידעתי על קיומם והוא גם סיפר לי סיפור שלם לגבי זה.. ממש מיואשת ומבולבלת ומפאת כבודו אני לא משתפת אפילו את החברה הכי קרובה שלי או אמא שלי וזה ממש קשה לי לשמור הכל בפנים..

אני בסביבות ה20 ולמרות שזה מגעיל אותי באיזשהו מובן אני כן מוצאת את עצמי נמשכת לסוג מאוד מסוים של בנות....אבל איך?ז"א זה קרה לי רק בשנתיים שלוש האחרונות ואני אסביר תמיד אהבתי ונדלקתי על גברים והתעניינתי אבל אני מאוד חסרת בטחון ודימוי עצמי נמוך אני ממש מפחדת מקשר עם גבר שמא הוא יראה שאני לא מספיק יפה ובלי פגמים.אני נורא אובססיבית לגבי עצמי ואני בטוחה שאתה מבין למה אני מתכוונת ומכיוון שרוב חיי התנהלו כך שאני חושבת שאני לא מספיק סקסית מושכת ואוקי אפילו לא מראה חיצוני אלא אישיות מושכת אני מפחדת מזה אני מעדיפה (למרות שאני יודעת שאני צריכה ואני מדמיינת את עצמי בונה בית וחיה עם גבר כי זה האושר האמיתי שיהיה לי בלי ספק ואני חושבת על זה כל הזמן)להיות עם בנות כי הם לא ישפטו אותי כמו גבר אם אתה מבין אותי יש בהם רגישות מסוימת והם בנות ובנות שונות מגברים.אני גם מאוד מסויגת מאופי של גברים אני לא יודעת מאיפה זה התחיל אבל אני חיה בבית של אחים בלבד שתמיד היה לי מריבות איתם והם התייחסו אליי לא יפה ועם אבא שלי יש לי קשר מאוד מרוחק הוא היה מקור למריבות אז אני לא יודעת עם בגלל זה אבל בשבילי גברים זה אנשים לא מסודרים שמשאירים את הכלים ולא רוחצים אותם אנשים חסרי רגישות שאין הרבה על מה לדבר איתם ומה שהם רוצים זה סקס ואין להם סבלנות והם תוקעים סליחה על הביטוי גרפסים והם חיות וצועקים ובנות מסודרות נקיות יותר מגברים זה באמת ככה בד"כ בנות זה עולם ממש שונה בשבילי הם עולם רגיש שומע תומך ואני בכ"ז מפחדת מסתם ככה להתחבר לבנות מפחדת לגוע בהם אפילו בקטע חברותי מפחדת מעצם מהותם בסביבתי שאני פתאום פוגשת נגיד חברות של דודה שלי(ד"א זה יותר לכיוון החלוניות כי אני דתייה)אני מזה משחקת אותה קרירה וסנובית ויושבת מרחוק...כאילו מין פחד כזה שלא ידעו מה אני ומה אני חושבת וכו...מה שכן אני נורא מפחדת מכל מגע כלשהו אפילו חברתי של חברות!עם אנשים שאני מכירה אני חנוקה כזו קרירה.מה עושים?אני רוצה גברים אבל מפחדת מעצם הקשר הזה שזה יגביל אותי לא יודעת הכל...עם בנות אני מודה יש משיכה מינית.אולי יותר רגשית !למה???מי אני מה אני?מה עושים אני מרגישה רע בחיים תמיד קרה ומרוחקת ועם אנשים שאני מחבבת מאוד אני נותנת להם להרגיש כאילו אני לא מתעניינת בהם.אני בטוחה שברברתי יותר מידי וסליחה שאני מגזימה תוכל לענות על זה?ד"א אני נראית די בסדר בפנים פשוט דימוי עצמי נמוך!תודה סליחה ויום טוב!

שלום אסתי, לא נראה לי שהמשיכה לנשים היא תוצאה של הרתיעה שלך מגברים, שאת עדיין נמשכת אליהם מינית, למרות כל הסייגים שתיארת. מדובר בשני מסלולי משיכה נפרדים ובלתי-תלויים או בשני נתיבים לתיעול המיניות שלך. המשיכה לבני/ות שני המינים היא בעיניי מתנה. קיבלת מהשם יותר קלפים מאשר מישהי שרק נמשכת לגברים או ממישהי שרק נמשכת לנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ואת אדם עשיר יותר עם יותר אפשרויות, כלומר, חופש הבחירה שלך רחב יותר. אני לא חושב שהבחירה צריכה להיות מוכתבת ע"י שיקולים של "שנאת המן" אלא של "אהבת מרדכי". במילים אחרות, אם טוב לך עם נשים ואת בסדר אם זה, מצוין, אבל לא כדרך מילוט מקשייך מקשר עם גברים, שאיתם יש להתמודד במסלול נפרד. אני מכיר עשרות בחורים מתחשבים ונחמדים, חלקם סטודנטים דתיים שלי לשעבר. יש לא מעט בחורים שיכבדו אותך, יתחלקו איתך בעבודות משק הבית בבוא הזמן ועוד. אינני יודע באיזה חוגים את מסתובבת ובאיזה דרכים את מכירה את אותם בחורים גסי רוח. אולי שווה לבדוק את הסביבה בה את חיה. אותם בחורים שאת מתארת בהחלט מכירים ואני מכיר את חלקם באופן אישי, אבל אני מכיר גם בחורים אחרים. יכול להיות שזה מה שראית בבית ובתהליך פסיכולוגי שנקרא "הזדהות השלכתית" (projective identification) את כל כך מצפה למצוא בבחורים את מה שאת מכירה ממה שראית בבית, שאיך שהוא את מביאה את זה על עצמך, לא במודע כמובן. שני העניינים, גם משיכתך לנשים וגם רתיעתך מגברים, ראויים לליבון עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש בייעוץ פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

התשובות פה ממש מהירות..אז שוב תודה אבל איך אתה מסביר את זה שזה קורה לי רק בשנתיים שלוש האחרונות?והאם העובדה שאני מאוד נשית יכול לסתור את העבודה שאני אכן נמשכת לבנות?כי רוב הלסביות הם קצת כמו גברים.אני באמת נמשכת לבנות מאוד מבחינה רגשית ולגברים מבחינה מינית כאילו ככה זה יותר.אם אי פעם נדלקתי על בחורה זה היה כי היא הייתה יפה ועם קסם אישי.אז מה זה?ויש לי שאלה קצת הרבה מביכה שהייתי בגיל 13-14 אמרתי לבן דודי שהיה בערך קטן ממני בשנתיים שיראה לי את איבר מינו והתלהבתי מזה.(הוא הסכים כי זה היה צחוק והינו ילדים כאלו)מה זה אומר בכלל?אלפי תודות

אבל האם יש לך תשובה להודע שהוספתי אח"כ?זה מאוד חשוב לי

גידי שלום אני בת 22 , מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים. מאז ומתמיד הרגשתי שהמשיכה שלי לבנות היא גדולה יותר ואף כמעט אבסולוטית כי היו גברים מעטים שנמשכתי אליהם. אך עד הצבא , די הדחקתי את זה ותמיד חשבתי שזה משהו שיעבור ושעדיין לא יצא לי להכיר יותר מידי גברים ולא מצאתי את הבחור המתאים. ובכן,בזמן הצבא התאהבתי קשות בחברה טובה שלי,ואז לא היה לי מקום לספק שהסיכוי שאני אתאהב ואמשך לבנות הוא גדול יותר. חוויתי שברון לב מההתאהבות הזאת,שלקח לי הרבה זמן להתגבר עליו ,אפילו עד היום. אך עם זאת ,הוא עזר לי להבין שאני לא צריכה להילחם עם עצמי ואולי לנסות להכיר בחורות. ובכן, להכיר בחורות זה לא כזה קל כמו להכיר בחורים,במיוחד שאני עוד לא ממהרת לצאת מהארון.בשביל להכיר בחורות צריך ללכת למקומות ספציפיים ולא סתם פאב או מועדון רגילים,ולא כזה קל לדעת אם הבחורה בקטע או לא ,במיוחד כאשר אין לה מראה גברי שלפעמים מעיד על כך ואני לא נמשכת לבחורות כאלו אז זה הופך את עניין ההיכרויות להרבה יותר קשה. אני עדיין לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת לפאבים של לסביות או למסיבות נשים למיניהן וכשניסיתי היכרויות באינטרנט הבנתי שאין לזה הרבה סיכוי. השאלה שלי היא אם יש דרכי היכרויות אחרים מפאבים ואינטרנט, האם יש איזושהי קבוצת תמיכה שאני יכולה להצטרף אליה ולא ארגיש מאויימת וכך אוכל בהדרגה להיפתח יותר לחברה הזאת. אני יודעת או לפחות מקווה שאם אתברג לאיזושהי קבוצה, זה ייפתח לי אופציות יותר גדולות להיכרות,וכך גם אוכל להעיז יותר להגיע למקומות שאני לא מעיזה להגיע היום והאמת שאין לי כל כך עם מי כי החברות שלי סטרייטיות. אני מאוד רוצה לנסות להכיר ולהתאהב שנית אבל זה מן הסתם קשה לעשות זאת כשאני לבד במערכה וכמעט אף אחד לא יודע עליי. אודה לך על תשובתך

שלום שלי, לא כתבת איפה את גרה, אך בת"א פועלת קבוצת תמיכה ללסביות של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il - בדף הבית שלהם מצד ימין יש חלון ניווט בשם "הקבוצה שלי" ושם בחרי בלסביות בוגרות. בוגרות במונחים של ארגון הנוער הגאה הן עד גיל 24, כמדומני. אם אינך גרה בת"א, אני בכל זאת מציע להתקשר עם הארגון דרך האתר הזה העוזר לבני ובנות נוער גאים בשלביהם הראשונים. פני לשרי לביא, האחראית על הקבוצות, אמרי שהפניתי אותך והיא תדאג לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני גרה באזור ת"א ,ככה שזה לא מהווה בעיה עבורי להגיע פיזית . נפשית זה כבר סיפור אחר אני שמעתי על איגי והקבוצות באיגי ,אבל קיוויתי שאולי יש אופציה אחרת. איך אני מתגברת על הפחד הזה של ללכת לשם לבד, ובעצם באיזשהו מקום גם להיחשף לראשונה. אני לא יודעת אם אני מסוגלת לעשות את זה ,ואני מפחדת שלעולם לא אהיה מסוגלת.

גידי שלום, אני בן 26, מטופל למעלה משנתיים אצל מטפלת שאני די מרוצה ממנה. היו לי קטעים מיניים עם גברים - פעם אחת הייתה ממש טובה, שאר הפעמים הרבה הרבה פחות.אין לי יחסים עם גברים למעט פורנו הומואי שאותו אני צורך באופן קבוע - לפחות פעם ביומיים ולפעמים הרבה יותר. יש לי חברה כבר למעלה מ-5 שנים. ובכל התקופה הזו מעולם לא הייתי עם גבר או אישה אחרים. אני סובל ומפחד - וכמו שאמרת לשואל אחר בפורום - אני מפחד לאבד את החברה שלי, שהיא משהו בטוח בחיי, בעבור הבלתי נודע. בכל הפעמים הללו מעולם לא "עירבבתי" מין ורגש. בפעם הראשונה חיבבתי את הבנאדם - אבל פרט לאותה פעם לא ראיתי אותו יותר וכל המגע המיני שלי עם גברים לאחר מכן היה סטוץ. בכל האינטראקציות שלי עם אנשים אני נכנס למוד של כנוע/נשלט או שאני כאילו נותן הוראות. הכול הולך לי קשה. אני מאד מופנם וסגור, לא כל כך ביישן אבל מאד מופנם. לעתים אני מצליח ליצור שיחות קלילות אבל לרוב אני כאילו כנוע כזה ונשלט, או להיפך -עוקצני, אני לא יודע איך להתנהג אחרת. תוכל לאפיין את הבעיה/ להפנות אותי לחומר קריאה בנושא שלי - לפי האבחון (כמובן שאני מבין שזה רק לפי המייל ואתה לא מכיר אותו ובלה בלה בלה...)

שלום ביל, קראתי בעיון את פנייתך. כחוקר אישיות העוסק במופנמות מאוד מדגדג לי באצבעות לנתח ולהסביר, אך אתה נמצא בטיפול אצל מטפלת שאתה מרוצה ממנה וכלל ראשון ברפואה, שהושאל למקצועות הטיפול באשר הם הוא "PRIMUM NON NOCERE", כלומר "קודם כל לא להזיק" ומעבר לכך, מהותית, אני חושב שזו באמת שאלה שצריכה להישאל במסגרת הטיפול שלך, ששמירה על גבולותיו חשובה מאוד להצלחתו. ואולם, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אציין רק שמופנמות היא תכונת אישיות מולדת, שאמנם אינה מהווה הפרעה נפשית "רשמית", אך היא כן מהווה גורם סיכון להפרעות נפשיות שונות, כמובן בראש ובראשונה חרדה חברתית, אך גם דיכאון, שחוסר אונים (הכותרת שנתת להודעתך) ממלא בו תפקיד מרכזי. כמו כל תכונת אישיות, אין להסיק מסקנות מרחיקות-לכת מתכונה אחת בלבד, אלא יש לראותה בשילוב עם תכונות אחרות. כל מודל אישיות וכל מבחן אישיות כולל סולם מוחצנות (שציון נמוך בו פירושו נטייה למופנמות) ואחד המודלים המקובלים כיום ביותר הוא מודל חמשת הגדולים (big five of personality). אם תקליד את המונח הזה באנגלית בגוגל הרגיל (לקריאת חומר להדיוטות) ובגוגל סקולר (לקריאת מאמרים אקדמיים), תוכל לקבל מושג טוב על מופנמות וקשרה לתכונות אישיות מרכזיות אחרות. מבחן נחמד ברשת שאני נותן לכל הסטודנטים שלי לאישיות למלא כדי שיחוו את המודל על בשרם: http://www.outofservice.com/bigfive/ -על התוצאות שתקבל כדאי לשוחח עם המטפלת שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

כמה משמעות יש לברור הנטייה המינית ע"י אוננות אם הוא מצליח לגמור הרבה יותר בקלות באופן די משמעותי בשנים האחרונות משילוב של גבר וזה מעורר אותו יותר מינית באוננות כאשר הוא מאונן ואם גם הוא אף פעם לא קיים יחסי מין ואין לא נסיון מיני כלל? ראוי לציין שלא בהכרח היה כך בתחילת גיל ההתבגרות אפילו שונה מאוד מאוד. האם למרות שאין עניין של ממש ומשיכה ביום יום לגברים? ואילו יש עניין בנשים? האם זה לא מחשבות מנוגדות? האם זה נפוץ? איךך זה יתכן? גבר בן 23 וחצי

/

במשך תקופה של שנתיים בערך אני לא יודע אם אני סטרייט או לא כל דקה שעוברת אני יותר בטוח שאני לא למרות שאני לא ממהר לצאת מהארון כי עצם המחשבה שאני יחיה ככה דוחה אותי יש לי חברה כבר כמה זמן ואני מרגיש ידידות רק יש סקס טוב אולי מבחינתה אני רוב הזמן מרגיש שהתאמצתי ללא הנאה

שלום מנשה, היציאה מהארון היא באמת צעד גדול ומורכב מאוד: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 http://www.shrink-friendly.co.il/?p=429 לכן, לא הייתי מציע לך למהר ולצאת מהארון בפני החברה הסטרייטית לפני שאתה מתנסה ביחסים עם גברים. מאוד טבעי שבשלב זה יש לך רתיעה מהרעיון, משום שכולנו גדלנו בחברה סטרייטית וחונכנו להאמין שיחסי מין עם המין השני הם ברירת המחדל שלנו. לא כל ההומוסקסואלים קורצו מאותו חומר כפי שלא כל ההטרוסקסואלים קורצו מאותו חומר. בינתיים, יש לך גם קשר מתקבל על הדעת עם חברתך ולא הייתי ממליץ לך לוותר על מה שיש לטובת מה שעדיין אין ובלתי מוכר לך. המלצתי לך להתחיל לגשש, לעשות את הצעדים הראשונים, להכיר פה ושם גייז, לדבר איתם וגם לנסות מגע מיני איתם ולראות איך אתה מרגיש במגע המיני, האם אתה נהנה רק מהמגע המיני או גם מהקשר שנוצר, האם אתה מצליח לשלב מין ורגש. רק כשתמצא את מקומך שם, יש לדעתי מקום לדבר על יציאה מהארון, שגם היא צריכה להיעשות באופן הדרגתי מאוד, מהקל אל הכבד, מאלה שאתה קרוב אליהם ומרגיש שיקבלו את הדבר בצורה קלה יותר עד לאלה שאתה חושש מתגובתם, לא לכולם, לא בבת אחת ותוך התחשבות גם בצרכים שלהם כפי שהמלצתי בשתי הכתבות שמצורפים אליהן קישורים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חשבתי על זה הרבה פעמים לנסות קטע מיני עם גבר וכל פעם אני נרתע מחדש לא מעז אבל אני חייב לדעת לא יכול כבר להישאר בספק הזה כל היום יש לי כעסים מישהו מדבר איתי מילה שואל אותי שאלה רגילה אני מתהפך עליו כאילו אין מחר ואחר כך יש לי מצפון וחרטות אני מאוד סגור עם עצמי עברתי שנתיים שלא דיברתי על זה עם אף אחד עד שיום אחד זה יתפרץ בבכי ולא יכלתי שלא לדבר היה לי אי שקט כזה בכל אופן תודה רבה על העצה

שלום ד"ר גידי. אני בחורה בת 27 סיימתי תואר שייכת למגזר הדתי לאומי. אני מרגישה כלואה בכל נושא המיניות. אני נמשכת גם לגברים גם לנשים. עם נשים יש לי משהו יותר קצת כזו הרגשה של התרגשות כזו. אני מאד רוצה להתחתן אבל כאילו יושבת בצד של החיים ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי...כל חברותי כבר נשואות מזמן וההשוואות אליהן מייאשות אותי. היה לי קשר עם בחורה גם מיני-והיא התחתנה. גם עם בחורים היה לי קשר אך לא מיני-רק קשר חברי אני שומרת נגיעה. הייתי שמחה למתן את המשיכה שלי (לא להכחיד)לנשים.ולהעצים את המשיכה לגברים. כיצד עושים זאת?

שלום רננה, כפי שכתבתי בתגובה לפנייה המופיעה מתחת לפנייה שלך, לא ניתן להחליש או לחזק נטייה מינית כזו או אחרת. מטיפול בביסקסואלים רבים אני יכול להעיד שרבים מהם נמשכים יותר לבני מינם אך מעדיפים לקיים קשר זוגי עם בני המין השני: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בזוגיות ישנם גורמים רבים נוספים פרט למשיכה המינית. המלצתי לך היא להתייעץ באתר המיוחד "בת-קול", המיועד ללסביות דתיות: http://www.bat-kol.org/ ולהתוודע קצת אל בחורות במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום שאלה במגזר הדתי בחור שיש לו מחשבות ורק מחשבות אין נסיון בזה ואינו רוצה ניסיון בזה של נטיה הפוכה , אם הגיע זמן שכבר יצא לשידוכים אבל הדרך של המחשבות מלחיצה אותו ומכשילה מהלא נודע כלומר אחרי החתונה מגע עם האישה איך זה יהיה מבחינת המחשבות האם זה ל"קפוץ למים מבלי לדעת לשחות"? אין לו גם ניסיון עם נשים הוא מאוד רוצה להנשא להקים בית משפחה וכבר מציעים לו שידוכים אבל הוא די חושש מהמחשבות מה ישעה שיבוא כבר השידוך הנכון כבר? לטיפול אולי זה יקח הרבה זמן ? הוא אינו רוצה חלילה בנטיה ההפוכה הזו האם קריאה על זה וסרטים כאלו משפיעים על מחשבות כאלו? כיצד יעזור לעצמו להגשים לעצמו דרך להנשא להביא ילדים לעולם עם אישה בכחוח לעזור לעצמו גם ללא טיפול פסיכולוגי? כי אין ברצונו והוא מצטמרר ממחשבה כזו על נטיה חלילה הוא רוצה לחיות עם אישה בית ילדים ? תודה

שלום רב, ניסיון בטיפול פסיכולוגי, שהצטבר במשך עשרות שנים, הוכיח שניסיון לשנות את הנטייה המינית מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות, לא זו בלבד שלא הצליח, אלא אף הסב נזק נפשי רב למטופל, שבמקרים רבים נשאר קרח מכאן ומכאן ופיתח דיכאון קליני עד כדי מחשבות אובדניות ולעיתים אף ניסיונות אובדניים. על סמך ידע זה, כל ניסיון של פסיכולוג לבצע טיפול המרה (conversion therapy) שמטרתו לשנות את הנטייה המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית נחשב ע"י האיגוד הפסיכולוגי האמריקני לעבירה על כללי האתיקה המקצועית. הטיפול הפסיכולוגי באנשים הנמשכים לבני מינם נועד לעזור להם להשלים עם נטייתם זו. אני מודע היטב לקושי הרגשי והחברתי לקבל את הנטייה בכלל וע"י בחור דתי בפרט. במידה וקיימת משיכה מינית כלשהי לנשים, ייתכן שיתאפשר תפקוד מיני בליל הכלולות, ואולם לא ניתן ליצור יש מאין ואם לא קיימת משיכה כזו כלל, מצד אחד וקיימת חרדת ביצוע עצומה, מצד שני, קיים חשש רב שהדבר לא יתאפשר. לא מדובר רק בליל הכלולות אלא בקושי מתמיד לקיים יחסי מין עם אישה וכן בכבוד האישה. מתוך הבנת הקושי וניסיון למצוא פתרון מציאותי, המלצתי היא להתייעץ עם כבוד הרב רון יוסף, יו"ר עמותת הו"ד (הומוסקסואלים דתיים): http://www.hod.org.il/ . הרב מקושר גם לאנשי מקצוע מוסמכים שיכולים לתת ייעוץ מקצועי אמין ומציאותי להומוסקסואלים דתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אולי קיימת גם משיכה לנשים אומנם גם בזה אין ניסיון וזה כמו הלא נודע אז בגלל זה החשש שליל כלולות יגיע מה יהיה האם המחשבות היו רק מחשבות וכן בליל הכלולות הכל יסתדר איך אפשר יהיה לדעת כדי לצעוד לקראת שידוך חתונה? תודה

שלום, יש לי מספר שאלות בתחום המיני-1.האם זה נכון שנשים פחות מוגדרות מגברים ובאמת נוטות יותר להיות בי סקסואליות? 2.האם זה נכון שככול שאישה יותר מינית היא תימשך גם לצד שלה? ושאלה נוספת-האם בבסיסו של כל קשר שהוא חברי (במיוחד אצל נשים) יש סוג של משיכה הכוונה למינית. ושאלה אחרונה-האם בטיפול יכולה להיות משיכה של 2 הצדדים.? תודה :-)

שלום תמה, נשים מיטיבות למזג בין מין ורגש ויוצרות קשרים רגשיים עמוקים עם נשים אחרות לעומת גברים. אותם קשרים רגשיים בין נשים לבין נשים כוללים גם ביטויי חיבה פיזיים (גם כשמדובר בנשים סטרייטיות) ולכן המעבר למגע בעל אופי מיני יותר בין אישה לאישה הוא מעבר טבעי יותר. בנוסף, נשים הרבה פחות הומופוביות מגברים. לעומת זאת, המגעים הלא-מיניים בין גברים כוללים תחרותיות, הישגיות ומאבקים ורמת ההומופוביה שלהם גבוהה. לכן, הזרימה מקשר אפלטוני לקשר מיני בין גבר לגבר אינה טבעית כמו אצל נשים. אינני יודע אם נשים בעלות יצר מיני חזק יותר מפנות אותו בהכרח כלפי שני המינים. היצר המיני כשלעצמו הוא גולמי והנטייה המינית נקבעת ע"י גורמים אחרים.לא הבנתי מה את שואלת לגבי טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גידי שלום אני בת 25 לפני כשלוש ארבע שנים התחלתי בתהליך של יציאה מהארון..עד השנה לא התנסתי בסקס או בזוגיות לסבית..תמיד נורא פחדתי לממש את המשיכה והסקרנות מהפחד שאני יאהב את זה.. כיום אני במערכת יחסים עם בת זוגתי כ4 חודשים אני אוהבת אותה מאוד ונמשכת אליה בצורה שאף פעם לא חוויתי עם גבר. עם זאת הפעם אני מתמודדת עם תהליך היציאה מהארון פנים אל מול פנים ולא רק בגוון התיאורטי. הורי ואחיותיי וכל חבריי יודעים עליי ועל נטיותיי. אך אני מתקשה לשחרר את הרסן ולהנות מהאהבה עד הסוף. יש לי כמה מחשבות אובססיביות שאם הזמן דועכות אך גם מתעוררות מדי פעם. אני מרגישה ככשלון עם העם הגברי ודחויה על ידיו למרות שמאז שאני זוכרת את עצמי בכל קשר שנכנסתי אליו עם המין הגברי לא הצלחתי להיות שם עד הסוף לא להתחבר רגשית וגם לא להנות מיחסי המין כמו שאני עם אישה. אני לא רואה עתיד ללא בת זוגתי אם עם זאת אני מרגישה שקשה לי לקבל את הטוב שיש לי איתה והרבה פעמים אני רואה את הרע על כך שאני לא כמו כולם ולא הצלחתי אחרת. אני עובדת על חשיבה חיוביות לקבל את עצמי והרבה פעמים עולה לי המחשבה שמא אני לא אצליח ואחזור לנקודת ההתחלה ולא אצליח לעבור זאת.. אני סטודנטית בצפון הארץ ואין לי נגישות להגיע אלייך.. האם תוכל לייעץ לי מה עליי לעשות? כיצד אני עוברת את התהליך הזה? לפעמים אני מרגישה שככל שאני יותר יוצאת מהארון ככה אני רוצה יותר לחזור ולהכנס אליו...משהו בי קצת מאוכזב על אי ההצלחה שלי עם גברים וההצלחה שלי עם נשים. תודה יום טוב

שלום רונית, אני מצטער לקרוא על הסכסוך שלך עם עצמך. התרשמותי היא שאת מלבישה הרבה יותר מדיי ממצוקתך על הנטייה המינית שלך. את כותבת שגם עם גברים "לא היית שם עד הסוף" ועם נשים "קשה לך לשחרר את הרסן". יציאה מהארון מול החברה הסטרייטית היא, כמובן, תהליך מורכב מאוד, אך כמו שכתבת בכותרת של הודעתך, הקושי הוא בעיקר עם עצמך. להרגשתי, כאמור, קושי זה אינו ספציפי ליחסך לנשים ואינו מסתכם אך ורק בקושי לקבל את עצמך כלסבית. לעיתים קרובות קושי שלנו לקבל את עצמנו מופיע במלוא חריפותו דווקא כשאנו חווים אהבה מצד בן או בת זוג שמקבלים אותנו באופן מוחלט. המלצתי החמה לך היא למצוא מטפל פסיכולוגי באזור מגורייך, איש או אישה חמים שתהייה לך איתם כימייה, ולאו דווקא מישהו שמתמחה בטיפול במגזר ההומו-לסבי. לצערי, אני מנוע מלהמליץ על מטפלים פרטיים, וגם אינני מכיר מטפלים כאלה בחיפה. תוכלי לבקש המלצות ובכל מקרה לנסות לפי ניסוי וטעייה, ממש כפי שיוצאים להכיר מישהו או מישהי בדייט. ובכל זאת, כדי שתוכלי להתחיל בניווט אני ממליץ לך לפנות לפרופ' עמנואל ברמן מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ולבקש כמה המלצות על מטפלים ומטפלות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

למה?למה אני כזה מסובך? מזמן יכולתי לשים קץ לכל הבלאגן,לפתור את כל הבעיות שלי ביום אחד,ברגע אחד,אבל לא...אני לא בן אדם אלים ובגלל זה אני רק מסתבך עם עצמי ,גורם לעצמי סבל,כשאפשר גם אחרת.כל כך לא בא לי לחיות באי ידיעה הזאת: ומה הלאה? איך הכל יסתדר? ומה אם זה לא יתסדר? -אני פשוט על סף.על סף התהום.הולך בפחדנות על חוט דק שבין חיים למוות ובין שנהם רק רגע אחד.אין ימינה או שמאלה,אין להסתכל למטה,כי כביכול אם אתן רק מבט אחד מהיר לעומק התהום הזה אעבד שיווי משקל. זה מנפח לי ת'ראש ואני מנסה להרגיע את עצמי שכל מה שצריך לקרות יקרה בכל מקרה.ות'אמת זה לא ממש מרגיע. לא יודע מה לעשות.החיים כל כך צפופים לי תמיד שאין לי בהם מקום בשביל עצמי. ברור לי לחלוטין שאני לא אוותר על מי שאני,אני גם לא ממש מצליח לטפל בעניין.מילה אחת לא במקום וכל העולם יהיה נגדי שזה גם כן די ברור לי.אני תלוי באוויר בין אי ידיעה של היום לבין אי ידיעה של מחר. ומה כבר רציתי:פשוט לחיות חיים מלאים,מאושרים,נורמליים(לא במובן נורמטיביים),לעבוד, ללמוד ולפעמים להרגיש את עצמי בן אדם בעל זכות לחיות כמו בן אדם ולא כמו איזה ערנב בתוך הכלוב.לא ביקשתי דבר מעבר לזה.ואני לא מצליח לחיות את חיי בצורה כזאת. רואה את עצמי מתגלגל למטה כשאני למעלה.כשאני למטה מחפש את הדרך להגיע למעלה - וככה במעגל סגור וזה לא נגמר.אי אפשר לפתור בעיות בצורה כזאת. אני כל הזמן מחליף מקום עבודה,כי תמיד אני מגיע למקומות הכי גרועים,לעבודה שלא מתאימה לי ועכשיו זה נהיה עוד יותר מסובך בגלל שאני מחוץ לארון ואני מרגיש שאני חייב להתחיל כבר בתהליך שאם לא הייתה לי את התקווה לעשות אותו לא הייתי חי היום.וזה מסבך אותי עוד יותר,כי די ברור שאקבל איזו ביתה ממנהל שלי ברגע שאתחיל את התהליך ואף מעסיק לא יקבל אותי ואני ורואה איך חיי נגמרים באותה שנייה , טרם התחילו.כי אין לי איזה מקום ללכת אליו,אין אדם שיושיט יד לעזור לי. לא יודע...לא נראה לי שמישהו יכול לעזור לי באיזשהו מובן.... רק מתחנן שערב אחד ארדם ולא אתעורר לעולם...לעולם...הלוואי שזה היה אפשרי... מייקל מישל ג.

למייקל מישל ג. שלום רב, מאד כאב לי לקרוא את שעובר עליך. הצלחת להעביר בכתיבתך את תחושת הסבל והייאוש שבהם אתה שקוע. יחד עם כך, בדבריך הכתובים, יש גם שאיפה ורצון "לחיות חיים מלאים, מאושרים, נורמליים (לא במובן נורמטיביים),לעבוד, ללמוד ולפעמים להרגיש את עצמי בן אדם בעל זכות לחיות כמו בן אדם". וזה חשוב וטוב! לא איבדת את הרצון והמוטיבציה להילחם על זכותך לחיים מלאים ומספקים. ואכן, המסר שיש לי לומר לך, לך עם הרצון החיובי והבריא שיש בך ותמשיך לחפש את הדרך להשגת מטרתך. אל תתייאש וחפש דרך להיעזר באנשים שונים, בין שאנשי מקצוע ובין שאנשים אשר לדעתך עוברים התלבטויות דומות. פנה לאגודה לטרנסג'נדרים ובטוחתני, שתמצא אוזן קשבת בין חברים ושותפים לבעייתך. ישנם רבים שעברו תקופות דומות למה שאתה מתאר ומצאו תמיכה ועזרה להתגבר על הקושי ולהגיע לחיים שלמים ומאושרים. מבין השורות נראה, שאתה מתלבט באשר לאפשרות של "התחלת התהליך". זו אכן, תקופה קשה לרבים. לא פעם, לפני בחירה בלקיחת דרך חדשה וקשה יש תקופת התלבטות. המתלבט נע בין ייאוש עמוק לתקווה גדולה, בנועו בין שני הקטבים. אך משלקח החלטה הוא חש הקלה ושלמות עם עצמו. לעיתים נדרשת תמיכה חברתית (אם אין משפחתית) או מקצועית וחבל לוותר עליה, מכיוון שהיא מקצרת את תקופת ההתלבטות הקשה. ניתן בעזרת תמיכה להגיע להחלטה ולסמן מטרה שאליה רוצים להגיע. מדבריך, ניכר שיש לך יעד חיובי מאד, אך אתה עדיין במהלך ההתלבטות להתחיל בפסיעות הראשונות ליעד. עצתי לך מכל הלב, פנה לקבלת תמיכה כלשהי. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

פשוט כרגע מאוד קשה לי לראות את עצמי שורד את התקופה הזאת :דווקא התקופה של ההתחלה נראת לי מסובכת למדי.אך למרות זאת אני הולך להתחיל בתהליך ומה שיהיה יהיה,אצטרך להתמודד עם המצב,כי אין טעם לברוח,לדחות או משהו כזה. חוץ מזה אני רק אתמול גיליתי/קלטתי שמאז שיצאתי מהארון מול המשפחה הם כן מנסים לתמוך בי עד כמה שניתן,למרות שאני בטוח שהם לא עד הסוף קולטים את כל הסיפור שלי וכל מה שנובע מזה.וזה די מוזר לי עכשיו לקבל עזרה ממשפחה שקודם הייתי בטוח שאני מזמן כבר לא חלק ממנה. ד"ר דליה גלבוע,יש לי שאלה : זה משנה משהו לועדה אם אין לי בתיק הרפואי שלי שום אבחון שאני טרנסג'נדר? מסתכלים בכלל על זה בועדה ? האם חשוב שיהיה אחד כזה? תודה רבה ושבוע טוב!

שלום, אני פונה אלייך לאחר שהתייעצתי רבות בנושא ואין ממש מוצא..אני בת 27 ולפני כל מחזור-כשבוע וחצי אני ממש מרגישה עדישות וכהות חושים כזו כלפי הסובב אותי וכלפי עצמי.כאילו כזה לא ממש אכפת לי מאנשים קרובים אלי וכ"ו. התחושות הן גם נפשיות גם פיזיות וקשורות להורמנים-pms תסמונת קדם ויסתית.ניסיתי די הרבה דרכי טיפול מרפואה משלימה ועם כדורים שום דבר לא ממש עוזר. זה די מעציב אותי אני מרגישה מן אדם אחר במשך שבוע וחצי.ואז בקבלת המחזור אני חוזרת להיות עצמי ממש ושוב עד לפני המחזור. האם יש לך ידע מקצועי בנושא מבחינה נפשית? תודה.

שלום מיקי, ישנן דרכים רבות לטפל בתסמונת הקדם וסתית, ביניהן דיאטה ושינוי אורח חיים ונקיטת אמצעים אחרים. ההתערבות רפואית נעשית בעיקר על ידי החדרת הורמונים שונים לגוף או תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב סרוטונין (SSRI). כמו כן ניתן להיעזר בתרפיה תומכת המשלבת הרגעה, עידוד וייעוץ מושכל. אלו הם חלקים חשובים בדרך לריפוי כיוון שצעדים אלו עוזרים למטופלת להחזיר את שגרת חייה. בנוסף, התעמלות אירובית הוכחה בכמה מחקרים כיעילה. ניתן לצמצם כמה מתסמיני ה-PMS על ידי נקיטה באורך חיים בריא יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ברצוני להתייעץ. לפני כחודש העליתי בפניך את הרגשתי בטיפול ויעצת לי בחום להמשיך. יצא כך שלא הייתי בטיפול 4 שבועות. קשה לי לחזור כי המטפל לא יכול לתת הטיפול שאני חושבת שייטיב עימי. (שאלתי אותו).נראה שהוא הרגיש שאני דורשת ממנו יותר מיכולתו.ואפשר להבין זאת. אני לא מסוגלת לחזור לטיפול כי לא נעים לי להיות אחת כזאת. (התייסרתי חלק נרחב מהטיפול על שאני ממשיכה).לוותר,לא אוכל באמת.בתוכי אני עדיין מקווה לטיפול שונה.(גישה יותר רכה).תקוות שוא זו תנציח את תלותי בטיפול. לאחר תקופת דכדוך קשה מאד(עד בכי) הרגשתי חזקה יותר מאשר הרגשתי בטיפול.מה דעתך? האם עלי לשחרר את המטפל ולהתחיל בטיפול חדש? כאמור,אני מרגישה שאיני מסוגלת לחזור. (סליחה על ההטרדה החוזרת .אודה על תגובתך אם תמצא לנכון.)

שלום חוה, לעיתים קרובות מאוד קשה לנו להבדיל בין איום שמגיע מהמציאות הפנימית שלנו ובין איום שמגיע מהמציאות החיצונית. בפנייתך בולטות האשמה עצמית ותחושה של "לא מגיע לי". את אפילו מכנה את פנייתך "סערה בכוס תה" ומאפשרת לי לא להגיב. אני משער שבאופן פאראדוכסאלי את מפעילה גם את המטפל שלך בצורה דומה. אינני סבור שקשר עם מטפל הוא חתונה קאתולית וחייבים להמשיך בו בכל מחיר. את יכולה, כמובן, להשתחרר מהמטפל (ולא לשחרר אותו, כפי שאת כותבת), אבל יש לי הרגשה שאותה גברת תופיע, אולי בשינוי אדרת, אצל מטפל אחר, גם אם ינקוט גישה רכה יותר. הרושם שלי הוא שאת מביאה על עצמך את רוב ייסורייך ובמסגרת נטייה זו את "ממנה" גורמים שונים במציאות החיצונית (במקרה זה, המטפל) להיות ה"תליינים הפרטיים" שלך. אני בספק אם תרגישי אחרת במובן זה אצל מטפל אחר, אבל את יכולה לנסות ולהעמיד את ההשערה הזו במבחן המציאות. בהצלהח, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האשמה עצמית ותחושה של "לא מגיע לי" היא נטיה סותרת לנטייה למנות גורמים שונים במציאות החיצונית (במקרה זה, המטפל) להיות ה"תליינים הפרטיים" שלך. במקרה שלי המטפל לא נתפס כשלילי.להפך.זה הפתיע אותי. בכל מקרה זה נכון שאנו אחראים ליחס שמקבלים. "one gets what he deserves"מפני שיש יכולת בחירה.

הנה, רק עכשיו, נפגשתי עם מישהו. רק ראה אותי, אמר שלא מתאים. מה שמצחיק, שיש אנשים שאומרים לי שאני נראה טוב, אבל מצד שני אני מקבל המון דחיות מגייז. לא מצליח להתמודד עם הפער הזה.

שלום אלון, לפי תיאוריך, מדובר בדייטים שנערכים כנראה דרך אתר הכרויות או צ'אט. דרך זו מתאימה לאנשים רבים (אם כי כולם סופגים דחיות רבות!) והרבה פחות מתאימה לאחרים. המלצתי לך היא לנסות גם אמצעי הכרויות יותר בלתי-אמצעיים כמו סביבות טבעיות (מכון כושר? אוניברסיטה?). למשל, באוניברסיטת ת"א פועל תא סטודנטים גאה בשם MGAY המאפשר למשתתפים להתיידד על בסיס חברתי ולהכיר הכרות רב-ממדית איש את רעהו במקום ללכת ל"אודישן" של 5 דקות שבו "גורלך נחרץ" בשנייה. ישנם גם מקומות מפגש לא-וירטואליים אחרים במועדונים השונים בת"א ויתרונתם בכך שבו-זמנית רואים אותך אנשים רבים ואתה רואה אותם, כך שהסיכוי שתצא משם הכרות גבוה הרבה יותר מאשר כאשר פוגשים דרך אתר הכרויות אדם ועוד אדם ועוד אדם אחד על אחד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אלון אני מזדהה איתך, וחווה אותו הדבר בדיוק. לדעתי האישית ד"ר רובינשטיין צודק. אתרי הכרויות וצ'אטים הפכו להיות מעין של סטוצים וסקס-את זה אני אומר. באתרים האלו מה ששולט בעיקר זה איברי מין גדולים, אנשים שרירים,אורגיות,סטוצים,זנות של גברים תחת המסווה של עלה תאנה שנקרא "עיסוי בתשלום"- ועוד דברים שאותי אישית מטרידים. אין ספק שגוף שרירי זה סה"כ אבקות של חלבונים, ואיבר מין גדול זה דבר אולי מאוד מגרה אבל כמות העצבים הטמונה בו זהה לאיבר קטן. ובכלל היופי הוא אשליה. להתאהב באתרים האלו לא מתאים לכולם גם לא למי שיש הופעה יפה כביכול ולכאורה, וזאת משום שהמבחר שם גדול מדי(כל יום נכנסים אלפים ויוצאים אלפים), לא כולם כנים-לרוב זה "אחד בפה אחד בלב", ותמיד יש הרגשה שאולי יגיע האביר על הסוס הלבן- אבל זה לא קורה משום שקשה להעריך אנשים באתרים כאלה, בנוסף הרבה לא מציינים את העדפה המינית שלהם במיטה ולכן הרבה סירובים שאתה מקבל יתכן והם על רקע זה. כאשר נפגשים במציאות במקומות שקטים של הקהילה למפגשי ידידות יש אפשרות לראות הדברים באור היום ולהכיר בבת אחת כמות גדולה של אנשים ולראות לאן האמוציות מובילות. תמיד יש יפה יותר, אבל כאן מגיע עניין אהבה אנחנו לא בהכרח מתאהבים ואוהבים את הכי כוסון שבעולם, ונדמה לי שהרבה יותר קל להתאהב ולהיות נאהב במציאות מאשר דרך המחשב הווירטואלי. הבעיה האמיתית היא שהמון הומואים ברחו למרכז" אולי כי שם מקבלים אותם" וזה מסבך את העניין, בשביל לחיות בת"א צריך להוציא ה-ו-ן!!, ולוותר על הרבה דברים נוספים, וגם מהר מאוד עלולים להיכנס לסחרור הזה של "אלף ואחת לילה ולילה" עם גברים שונים.

מה מרגישה אישה סטרייטית שרואה שתי נשים מתנשקות?

שלום לירון, אף פעם לא הייתי אישה סטרייטית ואני לא יודע מה היא מרגישה, אבל אני כן יכול להתייחס לשתי נקודות המתקשרות לשאלתך ואולי יתנו לך קצה של חוט: א. החברה ככלל הרבה יותר סובלנית לגבי מגעים גופניים בין נשים לעומת מגעים גופניים בין גברים. נשים מתחבקות, ואפילו מתנשקות (על הלחי) הן מראה שכיח, בעוד שלא נראה כמעט גברים סטרייטים עושים זאת בחברה המערבית. יתר על כן, ברבים מסרטי הפורנו ה"סטרייטיים" מוצגים מגעים מיניים בין נשים והדבר דווקא מגרה חלק מהצופים הסטרייטים. ב. נשים, באופן כללי, הרבה פחות הומופוביות, כלומר הרבה פחות נרתעות מהומוסקסואליות (הן בין גברים והן בין נשים) יחסית לגברים שמגלים רמות הומופוביה גבוהות יותר מנשים, בעיקר כשמדובר על הומוסקסואליות גברית. אקט הנשיקה (ה"צרפתית") בין נשים עשוי לגרות נשים וגברים סטרייטים כאחד, בלי שהדבר יעיד בהכרח על נטייתם המינית. עם זאת, זו תשובה כללית ויש לבדוק כל מקרה לגופו ולברר יותר לעומק את הרגשתך כלפי נשים ולרדת לדקויות של הרגשותייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לד"ר גידי רובינשטיין, האם ההבדלים הללו שאתה מתאר הינם פועל יוצא של נורמות חברתיות-תרבותיות, וניתן לצמצמם באמצעות חינוך? תודה ושבת שלום.