פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

גידי, תודה על התשובה. האם אכן זהו סוף פסוק? האם העובדה שטרם ניסה עם בחורים אינה מטילה ספק בזהות או בבשלות שלו? או המסקנה אינה נמהרת? בשיחה עם אמא הוא לא קבע נחרצות שהוא הומו אלא טען שהוא בשלב של "בדיקות וחיפוש עצמי". אולי כן יש מקום לנסות ולדבר איתו ולהבין עד כמה הוא "בפנים" ועד כמה יש מקום לעזור לו במצב של בלבול וחוסר ודאות.

שלום יובל, אני מבין את הדאגה מהמקום שאתה בא ממנו. זה אכן "סוף פסוק" מבחינת הנטייה המינית של אחיך, והניסיון שלך לחפש "נקודת אור" (בתגובתך הנוספת) מניחה שעל אחיך נגזר לחיות חיי חושך. התשובה לשאלה אם חייו יהיו חיי חושך או אור תלויה, במידה רבה מאוד, בכם, בני משפחתו. אם הוא יראה שמשפחתו אינה מקבלת אותו, או מקבלת אותו על תנאי, או בעירבון מוגבל, הדבר יעיב מאוד על חייו. אם תקבלו אותו כמו שהוא בזרועות פתוחות, ובשלב מאוחר יותר תקבלו גם את מי שיהיה בן זוגו, תכניסו אור לחייו (וגם לחייכם). העובדה שאחיך לא קיים בפועל יחסי מין עם גברים היא תוצאה של פחד מהומוסקסואליות שיש לו בעצמו, אך אם הוא נמשך מינית רק לגברים ומצא את העוז לצאת מהארון בפניכם, נטייתו המינית ברורה ואין לערער עליה. יש גם בחורים סטרייטים שלא שוכבים עם נשים עד גילו של אחיך ויותר מכך מסיבות שונות, קל וחומר לגבי בחורים הומוסקסואלים שגדלו כמו כולנו בחברה סטרייטית. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור אחיך היא לקבל אותו כמו שהוא, להיות שם בשבילו אם ירצה לדבר שוב מיוזמתו ולכבד את בקשתו לא לחפור יותר ולא לנסות לשנות אותו. חשוב מאוד להרעיף עליו אהבה למרות המצוקה שבה אתם נמצאים בעצמכם כי התקופה מאוד קשה גם בשבילו. ביציאה למסע גילוי עצמי וכד' אחיך מתכוון להתנסות מינית עם בחורים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גידי שלום רב, ראשית ברצוני להודות לך מראש על היענותך לסייע ועל היחס שאתה מעניק לקהל הרחב. אחי, בן 27, שוחח ביום שישי אמא, ביוזמתה של אמא, והתחיל לספר שהוא לא נמשך לבחורות, הוא כרגע לבד ובודק אפשרויות. אמא הבינה ממנו שהוא לא התנסה עדיין עם בחורים אבל אם האופציה של להיות לבד לא תהיה טובה עבורו אז הוא שוקל לנסות את האופציה השניה, זו עם הבחורים. הוא השיב לה תשובות ברורות על כל שאלה ששאלה אותו בעניין הקשיים של לחיות חיים הומוסקסואליים והוא נשמע כמי שהתבשל עם הרעיון הזה הרבה זמן. עד לשיחה הזו מעולם הוא לא דיבר על נטיותיו או בעיותיו עם אף אחד מבני המשפחה וזו הפעם הראשונה שהעניין הועלה. נראה שלאחר השיחה ואף במהלכה מאוד הוקל לו. הוא שב וטען שזו לא בחירה שלו אלא "ככה זה". אנחנו יודעים שיש לו המון "חברות" שהוא נפגש איתן לא על בסיס רומנטי או מיני וגם מספר חברים, שאחד או שניים הם הומואים.לקחנו את זה מאוד קשה, אנחנו רוצים לבדוק איתו אם העניין אצלו "סגור" או שהוא עדיין מתלבט, לא בטוח או מבולבל ואז לנסות אחכשהו לעזור לו "לצאת" מהמצב הזה. רציתי לשאול כיצב כדאי לטפל בעניין שלו, כיצב לדבר איתו ומה להבין ממנו בשיחה הבאה שאנו (או אני או אימי) צפויים לערוך איתו בסוף השבוע. כמובן שלהורים העניין הוא מאוד מאוד קשה. אתמול אמא שוחחה איתו שוב בטלפון, קבעו להמשיך את השיחה מיום שישי, הוא אמר שהוא בתקופה מאוד לחוצה עם העבודה שלו והא בתקופה של התלבטות ומחשבה ואין לדעתו טעם ללחוץ ולקיים שיחות תוך לחץ, אך בשביל אמא הוא מוכן לעשות הכל, להיפגש ולשמוע. הוא גם ביקש מנה לא "לחפור" לו יותר מידי בשיחות. אמא הבינה ממנו שוב שהוא לא היה מעולם עם גבר ולא התנסה ממש ואנו מקווים שהוא אמר את האמת. גידי, אנא הדרך אותנו כיצב לפעול וכיצב לדבר איתו. כמובן שהיינו רוצים להוציא אותו מהמצב ולגרום לו לקיים קשר רגיל עם נשים, אך ודאי העניין מסובך עד מאוד. תודה רבה לך,

שלום יובל, אני מבין את הקושי שלכם לקבל את הבשורה, אך נראה שאחיך בחור אינטליגנטי שגם יודע להגדיר בדיוק באיזו מידה הוא מוכן להיחשף. הוא ביקש מכם לא לחפור ואני חושב שיש לכבד את בקשתו זו ולא להכביד עליו. היציאה מהארון כלפי אמך הייתה קשה לו ביותר, הוא חשב לא מעט ועבר לבטים וייסורים לא מעטים עד שהחליט לעשות זאת וכעת עליכם, כמשפחה, לתמוך בו ולעמוד מאחוריו כשהוא עומד לצאת אל העולם ההומוסקסואלי הלא פשוט. חשוב לציין שאם אין לו משיכה כלשהי לנשים, כפי שהוא מציין, אז זהו כן "סוף פסוק", שכן לא ניתן ליצור "יש מאין", לא בעזרת טיפול ולא בעזרת שום אמצעי אחר. טיפולים מהסוג הזה רק גורמים נזק והבחור לא מעוניין בכך. אחיך גם הסביר לכם, ברוב תבונתו, שזה לא עניין של בחירה, וגם את זאת יש לקבל ולכבד. העובדה שיש לו חברות רבות נפוצה מאוד בקרב הומוסקסואלים, המיטיבים ליצור שפה משותפת עם נשים לפעמים יותר מאשר עם גברים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 , אך אין לבלבל זאת עם משיכה מינית לנשים. לגבי הקושי של אמך לקבל זאת - היא כנראה נמצאת עדיין בשלב ההלם, אך כשתתעשת כדאי למסור לה את הפרטים של עמותת תהל"ה לעזרה להורי הומוסקסואלים, המקיימת קבוצות תמיכה ברחבי הארץ: http://www.tehila.org.il/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

ד"ר רובינשטיין, אני מודה לך על התשובה. אין לדעתך שום מקום לספק או מקום לעשות ניסיון ולבחון אך מצבו באופן ממוקד? אם הוא אכן מתלבט או לא בטוח בעצמו אז אולי כן יש מקום להעלות את העניין, לדבר איתו ואם הוא מוכן אז להתייעץ ...לפי מה שאמר אז הוא עדיין לא התנסה כלל עם גברים וזו "נקודת אור", לא כך? אנחנו, כמו שאתה ודאי מבין, צחפשים בכל זאת מפלט כלשהו או לפחות לעשות את כל מה שצריך לעשות על מנת שנהיו "רגועים" ושלמים עם עצמנו שכן ניניסו הכל. דרך אגב אצל האח המדובר ההתפתחות החלה כנראה בשלב מאוד מתקדם כמו כל דבר אצלו, כלומר ייתכן והעניין אולי לא עדיין סגור למרות גילו. תודה מקרב לב,

ד"ר איזה סיבה יכול להיות לבן אדם בן 22 אין חברים ומקבל דחיות מסביבתו, זה לא פשוט להיות בלי חברים וכל קשר שאני מנסה ליצור אנשים דוחים אותי ובסוף אני מגלה שלא רוצים להיות בחברתי. האם זה נורמלי?? הבעיה היא שזה התחיל בתיכון לא היו לי חברים ולעגו לי והרסו לי תחיים אז אני פשוט התרחקתי מאנשים בני גילי.

שלום לך, "לא טוב היות האדם לבדו" - אין פירושו של דבר שכולנו צריכים להיות מוקפים חברים רבים מאוד. יש בינינו אנשים מופנמים יותר המסתפקים בחברת אנשים מעטים ויש מוחצנים יותר שיש להם חברים, מכרים וידידים רבים ברמות קרבה שונות. על כל פנים, אתה סובל מכך, ובצדק, ומצייר תמונה חד-צדדית: אתה רוצה וכולם לא רוצים ודוחים אותך. בוודאי שזה מקור למצוקה. המלצתי לך לפנות לטיפול קבוצתי, שבו תוכל להבין את הדינאמיקה של הדחייה הזו בתנאי תמיכה מוגנים. אולי אתה פונה מלכתחילה לאנשים לא מתאימים ואינך מודע לכך ואולי יש בפנייה שלך משהו שגורם לאנשים לדחות אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, לכאורה שאלתי לא הכי קשורה לפה אך מאחר ואני ממש מעריכה את תשובותך כאן אני מפנה את שאלתי. אז ככה..אני בטיפול מאד קשורה למטפלת...לפני כמה חודשים ירדנו מפעמיים לפעם.. ואני מרגישה שזה חסר לי , היא סוברת שזה יציף מדי ולכן כדי רק פעם בשבוע.. בזמן הזה אני מתחרפנת!!!!!!!!!!! לגמרי ממש , אמרתי לה אז היא אמרה שאני יכולה להתקשר..אבל כשאני מתקשרת אני מרגישה שלא ממש יש לה רצון לדבר איתי. מה עושים??? אני מרגישה קשה לי בלעדי זה...

שלום ליאור, אין לדברים הללו תשובות מוחלטות בלי להכיר את פרטי המקרה. אני סומך על שיקול דעתה המקצועי של המטפלת שהחליטה, למעשה, להפחית את תדירות הפגישות לנורמה המקובלת של פגישה בשבוע. דווקא תגובתך הקשה להפחתה מעידה על כך שהיא הייתה במקומה, משום שנראה שהתחלת לפתח תלות ורגרסיה רבות מדיי ולכן קשה לך בלי. אני לא מתלהב מהתקשרות למטפלת בין הפגישות במקרה של תלות כה חזקה, כי הדבר רק ינציח את התלות. אולי את יכולה לכתוב לה מכתבים בין פגישה לפגישה, רצוי בלי לשלוח אותם או אם זה עדיין קשה מדיי, אז את יכולה להביא לה אותם לקריאה בין פגישה לפגישה. אני כותב בכוונה מכתבים ולא מיילים, כדי שהיא לא תוכל לענות לך וכך ייווצר ביניכן קשר במהלך השבוע. אני צופה שתוך זמן קצר לא יהיה צורך בכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שוב שלום אני לא כתבתי שאני הומו יש לי פחד ולפעמים אני חושב שאני כן הומו ולפעמים לא לגבי ההדחקה שהבנאדם מדחיק את משיכתו הוא לא יודע לפני שהוא כזה ואז מדחיק או שמא שהוא לא יודע ויודע רק בהמשך?

שלום שגיא, כשהאדם מדחיק הוא לא יודע שהוא מדחיק. הוא פשוט לא מרגיש כל משיכה לגברים. על סמך מה אתה חושב שאתה הומו? האם אתה מרגיש עוררות מינית כשאתה רואה בנים אחרים בים או בבריכה או בלי חולצה? על מי אתה מפנטז כשאתה מאונן? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לא היה לי בחיים נסיון עם נשים. למרות שאני ממש רוצה. בזמן האחרון התחלתי להדלק על משהי שהיא חברה שלי. אני מתחילה לפנתז הרבה על בנות בזמן האחרון. אפלו יותר מבנים. למרות שיש לי גם משיכה חזקה לבנים. אני מסוגלת לגמור שאני שאני מפנטזת על בנות ושיש ליד משהי יפה אני מתחילה להתרגש. אני פוחדת שזה ימשך ככה ואחרי זה שאני יגדל אני יהפוך ללסבית. כי בעקרון אני רוצה שיהיה לי בעל וילדים. וגם לא רוצה לעכזב את הורי משום שהם לא בעד כל העניין הזה של הומויים ולסביות ואפילו זה מגעיל אותם. בנתיים אני יודעת שאני ביסקסואל. אבל אני עוד צעירה. זה יכול ליהיות זמני בגלל שזה גיל ההתבגרות או שזה יהיה לי ככה לכל החיים?

איילת היקרה, קשה מאוד, בגילך הצעיר כל כך, לנבא איך תתפתחי בסופו של דבר. כרגע את רק יכולה לברך על כך שהטבע חנן אותך במשיכה לנשים ולגברים ויש לך טווח בחירה רחב יותר מאשר לרוב האנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . רוב הביסקסואלים עוברים תקופות שונות בחייהן, לפעמים המשיכה לבני אותו מגדר חזקה יותר, לפעמים המשיכה לבני המגדר השני. אם את נמשכת לגברים ואת רוצה להקים תא משפחתי מסורתי, המשיכה לנשים אינה צריכה למנוע זאת ממך. לכולנו יש פנטזיות רבות ושונות שאת רובן איננו מממשים. יש הרבה בני נוער שמפנטזים על יחסי מין עם כל מיני כוכבים וכוכבות המופיעים בטלוויזיה ועל שלטי חוצות ומטבע הדברים, הדברים נשארים בגדר פנטזיה. את יכולה, אך אינך חייבת, לממש כל דבר וגם אם וכאשר תממשי, הדבר אינו צריך לפגוע בהכרח במשיכתך לגברים וביכולתך להקים תא משפחתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי אני בן 15. וחצי ורציתי לתת לעצמי כמה הבהרות בגלל הפחד שאני חושב שאני אולי הומו 1}האם בן אדם שהוא הומו אז זה מולד ואת המשיכה לבנים הם מרגישים בגיל 12-13 2}האם יש סיכוי שבן אדם יבין שהוא הומו רק בגיל 15 וחצי 16 3}האם בן אדם מעל שנות ה-20 יכול פיתאום לגלות שהוא הומו. תודה רבה שגיא

שגיא היקר, השאלה אם הומוסקסואליות היא מולדת או נרכשת במהלך ההתפתחות עדיין פתוחה. נערכים מחקרים ביולוגיים אינטנסיביים שמבקשים לחפש מקורות גנטיים והורמונאליים להומוסקסואליות, אך עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כך או כך, קיימת הסכמה רחבה מאוד בין אנשי המקצוע שבין אם הומוסקסואליות מולדת ובין אם היא נרכשת (או שילוב של השניים), לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מגדר. המשיכה לגברים יכולה להיות מורגשת בכל שלב של החיים מתחילת גיל ההתבגרות והיא יכולה להתעורר בשלבים מאוחרים הרבה יותר בהתפתחות. יש אנשים ש"מצליחים" להדחיק (להסתיר מפני עצמם) את משיכתם לגברים אפילו עד שנות ה-30 וה-40 לחייהם ויש כאלה שמודעים לה החל מגיל צעיר. בכל מקרה, גם אם יתברר לך שאתה הומוסקסואל, חשוב שתדע שקיים כיום, בעיקר בחברה הישראלית, אפיקים רבים להתבטאות הומוסקסואלית במסגרת זוגית, בשינויים שעובר התא המשפחתי, באפשרות לגדל ילדים, בחקיקה, בקבלה של החברה הסטרייטית את התופעה, בשכיחות התופעה בתקשורת ועוד. בנוסף לפורום הזה, ייתכן שתרצה למצוא תמיכה בקרב בני גילך בארגון הנוער הגאה igy.co.ilהמפעיל קבוצות תמיכה פנים אל פנים, פורומים באינטרנט ואפילו אפשרות להתכתב עם חונך בוגר יותר שעבר את התהליך באמצעות אימייל. וכמובן, שאנחנו כאן לשירותך. גיל ההתבגרות בו אתה נמצא הוא הגיל הקשה ביותר בהתפתחות לכל בני הנוער, קל וחומר אם אתה נמשך לבנים ונאלץ להתפתח בתוך חברה סטרייטית הומופובית (בעלת דעות קדומות שליליות נגד הומוסקסואלים). מבחינה זו ארגון הנוער הגאה, שבו פועלים אנשי מקצוע מוסמכים בהתנדבות, ונעזרים בו בני נוער במצבך, יכול לספק לך מסגרת אלטרנטיבית לעבור תקופה קשה זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friednly.co.il

שלום, הרבה פעמים בטיפול אני חשה בתוכי מתח בין הדמיות - המטפלת ואמא שלי שלשתיהן אני קרובה, אך יש תקופות בהם אני קרובה למטפלת ויש תק בהם אני קרובה לאימי. ברגע שאני מתקרבת למי מהן אני חשה רגשות שלילים . למה זה קורה?

שלום ליטל, התופעה שאת מתארת נקראת "העברה" (transference). זהו תהליך שבו המטופל משליך על המטפל דמויות משמעותיות שונות מחייו, בעיקר של הורים ואחים. לכן, בדרך כלל הרגשות הנלווים הם שליליים, שכן משהו בעייתי בקשר עם אחד ההורים מביא את המטופל מלכתחילה לטיפול. תהליך זה אינו מודע וחשוב מאוד לדון בו ולעבד אותו רגשית בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך גידי. אני נשואה ואמא. לפני כ5 שנים חשתי צורך עצום בקשר עם אישה. טרחתי, חיפשתי ומצאתי.. מזה כמעט 3 שנים שיש לי מאהבת, אישה שגם לה משפחה משלה. יש בינינו קשר טוב, מיני וריגשי. הבעיה- בעלי, שיודע על הקשר הזה (מאחר ולא הייתי מסוגלת לשקר לו), מאוד סובל והדבר יוצר בינינו מתח גדול. חיינו התנהלו קודם על מי מנוחות, באהבה, אמון והערכה הדדית, וכעת יש כל הזמן מתח. הוא מקנא (לי ובי. היא צעירה ונאה ואני מניחה שגם הוא רוצה חוויה כזו...), כעוס ומתוסכל. אני מניחה שגם העובדה שהנכונות שלי לסקס איתו כמעט נעלמה, לא ממש מוסיפה.. יש תיקווה?! אציין כי אנחנו עדיין אוהבים (אני אוהבת אותו יותר מאשר אותה ורוצה לחיות איתו ולא איתה, אך נמשכת אליה ולא אליו...)

שלום מיצי, אני מבין אותך ואני מבין גם אותו. ייתכן שאם הנכונות שלך לסקס איתו לא הייתה נפגעת, היה על מה לדבר. גם בכך אינני בטוח, משום שעצם הידיעה על קיומה של המאהבת פוגעת בבעלך קשות. אני חושב שכדאי לרגע לשים בצד את העובדה שמדובר בבת אותו מגדר. באותה מידה זה יכול היה להיות גם מאהב. האם את היית מסכימה שבעלך יפסיק לקיים איתך יחסים, יחזיק מאהבת וימשיך בנישואים איתך? אני לא שופט אותך על הרומן שאת מנהלת, בוודאי שלא על כך שזו אישה ולא גבר, אך יש כאן איזה כשל אמפאטי מאוד גדול שלך להיכנס לנעליו של בעלך. האינטרסים שלך ברורים: את צריכה ממנו אהבה וביטחון ומהמאהבת קשר פיזי. אך מה האינטרס שלו להסכים ממך. הוא לא מרגיש רצוי כגבר, הוא לא מקבל ממך מין הן כצורך ביולוגי והן כביטוי לאהבה. כצעד אחרון הייתי ממליץ לכם לפנות לטיפול זוגי עם אופציה לגישור בגירושין, כך שבמידה ותהייה פרידה, הדבר לא יפגע בילדים ויאפשר לכם לחיות בנפרד כחברים טובים עם כבוד הדדי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

התייחסתי לשאלותייך ואני לא מאונן על בנים ובפנטזיות המיניות הין רק בנות {קרי לילה} אם היה לי משיכה לגברים מה הייתי צריך להרגיש לגבר נאה שהיה עומד מולי בלי חולצה?

שלום אדיר, היית אמור להרגיש עוררות מינית, התרגשות, גם אם אינה מלווה בזיקפה. לא נראה לי שיש לך מה לדאוג שמא אתה הומוסקסואל כמו שהדברים נראים בשלב זה. יכול להיות באמת שמדובר באובססיה. תן לעצמך הזדמנות להתפתח ונראה מה תרגיש בעוד שנתיים-שלוש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד'ר אני ממש פוחד להיות הומו אני בן 16 וכבר שנה וחודש יש לי את הפחד ברגעים מסויימים כלומר אני מוכיח לעצמי מדברים שקרו בעבר שאני לא הומו כמו{חברה.אף פעם לא חשבתי על הומוסקסואליות,לא עמד לי על בני אף פעם וגם כיום לא}ואז אני מרגיש יותר טוב לאיזה 4 ימים ואז הפחד חוזר שוב ושוב אני פוחד להיות הומו חשוב לי להזכיר שאני ממש פוחד אז אני חושב שאני כזה ושאני מוכיח שאני לא הומו אז אני שוב נימשך לבנות 1}שאלתי היא למה זה קורה למה אני ממש פוחד? 2}האם יכול להיות שילד ידע שהוא הומו רק בגיל 14 וחצי כי פעם שמעתי איזה הומו אחד בטלויזיה שאומר שהוא ידע שהוא הומו מגיל 11 ומאז הוא היה בדיכאון עד גיל 17 האם ייתכן? 3}מהי הומופוביה ואיך אפשר להיות הומופוב?

אדיר היקר, הפחד שלך מאוד נפוץ. בחברה שלנו, שהיא חברה סטרייטית בגדול, גם סטרייטים וגם הומוסקסואלים בעצמם, פוחדים מאוד מהומוסקסואליות, בעיקר בגילך הצעיר מאוד, בגיל ההתבגרות כשכל כך הרבה דברים משתנים בבת אחת מבחינה גופנית ונפשית. על אף היחס הליבראלי להומוסקסואלים בתקשורת ובחוק, עדיין אנו חיים בחברה סטרייטית ומושפעים מאוד ע"י דעות קדומות שליליות כלפי הומוסקסואלים. לכן היה מפתיע אם לא היית פוחד. אם אתה שואל אותי האם הפחד שלך מבוסס, על זה רק אתה יכול לענות. כלומר, האם בפנטזיות המיניות שלך מופיעים בנים? האם אתה מאונן על בנים? מה אתה מרגיש כשאתה רואה נערים או בחורים בבריכה או על חוף היום? האם זה מעורר בך משיכה (גם בלי זיקפה)? על כל אלה רק אתה יכול לענות לעצמך. יש לציין בהקשר הזה כי יש תופעה של הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (OCHD = Obssessive-compulsive homosexuality disorder), שבה בחורים סטרייטים לחלוטין מפתחים איזו שהיא מחשבה טורדנית ומציקה שמא הם הומואים והמחשבה הזו אינה מרפה מהם. זה דבר שצריך להיבדק בריאיון פנים אל פנים. ילד בן 11 ובן 14 ואפילו עוד הרבה קודם לכן יכול לדעת אם הוא הומוסקסואל. אין פירושו של דבר שכל ההומוסקסואלים ידעו על נטייתם המינית בגיל כה צעיר, אך יש הרבה הומוסקסואלים שמזהים אצל עצמם את המשיכה לגברים בגילים כאלה והרבה קודם ויודעים לקרוא לילד בשמו. הומופוביה היא פחד מפני הומוסקסואליות, פחד המתבטא לרוב בדעות קדומות שליליות נגד הומוסקסואלים, בעוינות ובסלידה קיצוניות מהם, בהערות גנאי, בראיית ההומוסקסואליות כמחלה ולעיתים גם בחוקים שהיו קיימים גם בארץ עד לשנים האחרונות. אני לא יודע אם הצלחתי להרגיע אותך או להפך, אבל אנחנו כאן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, אני חושבת שזה בא ממקום של למשוך את תושמת ליבה ובדרך כלל הסיפורים הם מיניים. אין לי מושג למה אני עושה את זה. אם זה רצון לתשומת לב ממנה, אז מדוע אני עושה את זה כך? לפעמים אני מרגישה שדרך הסיפורים נוצרת אוירה יותר מינית.

שלום ליאור, אני חושב שהנושא צריך להיות נידון ומעובד רגשית בינך ובין המטפלת שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, יש לי שאלה שהיא לא הכי קשורה לפורום אבל קשורה קצת... לפעמים אני משקרת למטפלת שלי (ממציאה סיפור כזה-לדוגמא ששכבתי עם מישהי) ואז אנחנו מדברות על זה. היא בכלל לא שמה לב שאני סוג של משקרת... האם זה כ"כ נורא לבדות סיפור מתוך ליבי שאולי רציתי שיתרחש או שמעורר בי משהו מסוים? ובכלל האם בטיפול הכל צריך להיות אמת?

שלום ליאור, אני מעדיף שלא להסתכל על התופעה דרך הפריזמה המוסרית, אלא להתייחס לצורך שלך לבדות סיפורים. חשוב מאוד להבין אם את עושה זאת רק בתוך הסיטואציה הטיפולית או גם בסיטואציות אחרות. כך או כך, נשמעת כאן זעקה לתשומת-לב והנחה כאילו האמת שלך לא מספיק מעניינת את המטפלת. אולי יש כאן גם מבחן שלך את המטפלת האם היא תעלה על השקר. אני הייתי ממליץ לך לאזור אומץ ואם לא לומר לה זאת פנים אל פנים, אז לפחות להשאיר לה מכתב לקריאה בין הפגישות או לשלוח לה מייל, כך שתיחסך ממך המבוכה כתוצאה מראיית תגובתה בזמן אמת. חשוב שהמטפלת תדע שאת טורחת להמציא סיפורים כדי למשוך את תשומת-ליבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

היי אני עדי, בת 31 לסבית (שלא כ"כ משלימה עם זה) יש לי בת זוג כבר 5 שנים אני אוהבת אותה כאילו הכרתי אותה אתמול והזוגיות שלנו מדהימה ויש אהבה מאוד גדולה. לפני שנה התחלתי את תהליך יציאה מהארון בפני אמא שלי ואחי שמנסים עד עכשיו לקבל אותי ולתמוך בי אך עדיין לא בלב שלם. בת זוגתי כבר ממש לוחצת עליי לגור ביחד (דרך אגב יש לה ילדים) והיא גרושה. יש לי עוד אח ומשפחה שממש אבל ממש קשה לי לצאת מהארון בפניהם ואם אני יעבור לגור איתה הם יהיו חייבים לדעת ואני יהיה חייבת לספר התחלתי טיפולים פסיכולגים אך לדעתי זה לא עוזר לי אולי אם אני יתחתן עם הומו ויתגרש יקבלו אותי יותר טוב? אולי זה יותר יקל? אני ממש לא יודעת מה לעשות ואני לא רוצה לאבד את אהובתי חייבת עזרה

שלום עדי, המלצתי הראשונה לך היא לשמור על מה שיש - ויש הרבה! לחיות עם הומו - בשביל מה? יש לך בת זוג 5 שנים ויש ביניכם אהבה כאילו היכרתן אתמול. היא גם רוצה שתבואי לגור איתה. זה המון! עד כאן "ספירת המלאי" של הדברים החיוביים ויש לא מעט! חשוב שתזכרי זאת, כי את נוטה לאפשר לקשיים למגר אותך ולפגוע בשפע הטוב שמציף אותך. עכשיו, יש גם קשיים, נכון. יש קשיים לצאת מהארון בבת אחת בפני כולם. אבל חשוב שתזכרי שהגרעין, הזוגיות שלך, קיים. אני בטוח שחברתך תתאזר בסבלנות עם ה"דרישה" למגורים משותפים עד שתצאי מהארון באופן הדרגתי. לכולנו יש מעגלי חשיפה. בפני אמך ואחיך כבר יצאת מהארון - שוב, זה לא מעט! מצאי דרך לצאת מהארון בלי לחץ זמן בפני אחיך השני והמשפחה. אולי אחיך ואמך יוכלו להכשיר את הקרקע לכך. אולי הם יהיו "שגרירים" שלך לצורך העניין בתוך המשפחה. אינני מכיר את מערכך הכוחות הפועלים במערכת המשפחתית שלך. חשוב לזכור שהדבר העיקרי, אהבה, קיים. בקשי את בת הזוג שלך להתאזר בסבלנות ולגלות סובלנות כלפי קשייך לצאת מהארון בפני כולם בבת אחת. תני לעצמך זמן. הדבר העיקרי קיים ואין שום בהילות לעשות הכול בבת אחת. אני הייתי רואה איזו קבוצת תמיכה של לסביות ככוח מסייע כאן. אולי תתענייני בקל"ף? לסיכום, אמנם יש קשיים אך החיובי עולה לאין ערוך על השלילי, כשסופרים את כל הדברים. לאט-לאט. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly/.co.il

תודה רבה על התשובה ..זה עודד אותי קצת.. אבל שכחתי לציין שאני כבר נותנת לבת זוגתי לחכות כבר שנתיים שלמות של הבטחות של לצאת מהארון לפחות בפני המשפחה המצומצמת..הבטחתי לה שבזמן הקרוב נחפש דירה ונגור יחד אבל אין לי את האומץ עדיין לספר לאח הפרמיטיבי , לסבא לסבתא לאבא קשה לי אפילו לחשוב על זה.. יש עליי לחץ מכל כיוון.. אני עומדת להשתגע מה זה קל"ף? סליחה על הבורות אין לי מושג

במידה ויגלו את הגן או הסיבה הגורמת להיוולדות הומוסקסואל או לסבית, האם אתה סבור שיתחילו להיות הפלות, האם לא כדאי שהיוולדו הומוסקסואלים ולסביות לעולם?

שלום ישראל, זו שאלה שבהחלט נשמעו דיונים בקשר אליה, למרות שכמו שהמחקר הביולוגי בנושא עומד כרגע, נראה שההבדלים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים הם הורמונאליים ולא גנטיים ובתור שכאלה, אינם ניתנים לשליטה (למיטב הבנתי). אני סבור שחלק לא מבוטל מהקשיים של הומוסקסואלים הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין החברה הסטרייטית היא תוצאה של הומופוביה שאותה יש לשאוף לחסל במקום למנוע את לידתם של הומוסקסואלים ולסביות. אפילו הדת שמתנגדת למשכב זכר תתנגד להפלות מהסוג שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2700335,00.html שלום ד"ר אני מבקש את תגובתך המופורטת. זה מאוד מעניין מה שרשום בכתבה וזה סותר את מה שאתה אומר. ומה הכוונה כאשר הם כותבים שבגיל צעיר מתפתחים דפוסי התנהגות הומוסקסואלים, יש גם גברים שלא מתנהגים נשים אך הם הומואים.

שלום לך, אני מכיר היטב את כל המחקרים שפורסמו בכתבה. מה שלא כתוב באותה כתבה חד-צדדית הוא שהממצאים האלה הופרכו ע"י מחקרים נוספים בשלב מאוחר יותר. שים-לב ממתי המחקרים הללו. האחרון שבהם משנת 1981. הסבר זה הופרך פחות מ-10 שנים מאוחר יותר ופרט למבזקון בגלי צה"ל לא ניתנה להפרכה שום תהודה תקשורתית. יש אכן ספר שמסכם את כל המחקרים התומכים בהסברים ביולוגיים בשם Born gay והמסקנה המסתמנת כיום היא שמדובר, כנראה, ברמות נמוכות יותר של טסטוסטרון אצל הומוסקסואלים, אך עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בתחום ובכל הכנסים שהשתתפתי בהם ובהם הרצו גנטיקאים (ולא פסיכולוגים) שחוקרים את הנושא, נאמר שעבודת המחקר עוד רבה. יתר על כן, מדובר בגנטיקאים הומוסקסואלים מוצהרים ולוחמניים שיש להם אינטרס פוליטי להוכיח שהומוסקסואליות היא מולדת, אך עדיין אין מסקנה סופית למחקריהם. אנו אכן יכולים לראות דפוסי התנהגות נשיים אצל חלק מהילדים שגדלים להיות הומוסקסואלים וגבריים אצל חלק מהילדות שגדלות להיות לסביות מגיל צעיר מאוד (בעיקר משחקים במשחקי המין האחר ואצל בנים לפעמים גם נטייה ללבוש את בגדי אמא בהסתר). זאת משום שלדעתי מדובר בשלב מוקדם מאוד של התפתחות האישיות. העובדה שיש הומוסקסואלים המתנהגים בצורה גברית מעידה על כך שהזדהותם עם דמות האב הייתה תקינה יותר מהזדהותם של של הומוסקסואלים המתנהגים בצורה נשית עם אבותיהם, שגם נטו לקרבה יתרה לאמותיהם, הזדהו עימן וחיקו את התנהגותן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אז אם ההזדהות אם דמות האב של הומוסקסואלים גבריים הייתה תקינה יותר מדוע הם הומסקסואלים ולא לפחות ביסקסואלים?

ובכן,רגשותיי העזים כשאני בחברת גברים ונשים יפים ויפות וכשהאובייקטים חשופים בלבוש מינימלי, בפארק מים. לאחרונה עשיתי סבב פארקים. גורם להתלבטות מתמדת, ואף מחריף אותה כנראה. מצד אחד אולי אני דו מיני מצד שני אולי אני א-מיני כיוון שלא פעם מתחשק לי רק להרגיש, גם מגברים וגם מנשים סיפוק כלשהו. במבטים החודרים שלי אני מנסה להבין מה לעשות עם עצמי, עם העניין הזוגי, עם העניין המיני שלא ממומש פרט למימוש העצמי מדיי פעם. וההנאה רק מלהסתכל עליהם גם בעיניים, לא רק באזורים האסטרטגיים. בנוסף סטטיסטית ראיתי שחברינו מחבר העמים מאוד מודעים למיניות שלהם ובלי בושה עם בטחון עצמי גבוהה חושפים בתחתונים את הקונוסים שלהם, כמובן שיש עוד חברים אבל הם בהחלט נראים טוב ונראות טוב. אחת מהסיבות לחוסר החלטיות היא התחושה שאני למרות גילי 21 עדיין מרגיש ילד קטן שתמימותי עוד לא תמה. מחשבות זימה מול אנשים חיים אין לי. ואני רואה סרטונים למינים באופי מיני עד מיני מאוד. התשוקה שלי ברורה במבט חד משמעי שגורם לאנשים מולי להרגיש ממש טוב עם עצמם ולי למרות ההנאה, מחזק את הבלבול. זהו, אשמח לתגובה. תודה

שלום קובי, התחושה היא באמת שבשלב זה של חייך עדיין לא הגעת ל-100% בשלות מינית. העובדה שוויזואלית אתה נמשך לגברים ולנשים היא רק מבורכת: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 הבעיה, כמו שאתה מציג אותה (וגם אני רואה זאת כך) הוא המעבר מההתפעלות שבהסתכלות למימוש. האמת היא שכאשר מסתכלים על אנשים בפארק או בבריכה רק כאובייקטים מיניים, בין אם מדובר בנשים ובין אם מדובר בגברים, ההבדל הוא לא גדול מאשר סתם להסתכל בסרט פורנו (ועם כוכבי פורנו קשה מאוד להתחיל, כידוע). הייתי מציע לך לשנות קצת את נקודת המבט שלך ולנסות ליצור איזה שהוא קשר אנושי, לקשור שיחה, עם בחור או בחורה ודרך הקשר המילולי להגיע, בבוא הזמן, למגע (גם אם לא ליחסי מין מלאים בשלב ראשון). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני ממש חרד לפני הפגישה אם פסיכולוג כשאמרת שבשלב הראשון האדם עדיין תופס עצמו כהטרוסקסואל ,מה הוא לא מרגיש לפני השינוי שמשהו לא בסדר שהוא נמשך לבנים ולא לבנות

שלום אלי, אני בטוח שתרגיש יותר טוב לאחר השיחה הראשונה עם הפסיכולוג. לחרדה שלך יש גוון אובססיבי ואתה חוזר ומטריד את עצמך בנושא האחד והיחיד הזה. אני מניח שאתה בחופשת לימודים עכשיו כך שאין לך יותר מדיי הסחות דעת והמון זמן פנוי לגלוש באינטרנט ולחטט בעצמך. אני מבין שהנושא מאוד מטריד אותך, אך נסה להיות עסוק במשהו שאתה אוהב, לפחות עד השיחה עם הפסיכולוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

קראתי שמישהו כתב על המודל של קאס ואני גם כן נער בן 16 ואני לא נחספתי לשום חומר {כפי שכתבתה בתשובה של אלי}על הומוסקסואליות פשוט יום אחד התחלתי לחשוב ולפחד מיזה ואף פעם לא הרגשתי שונה ובנוסף לא חשבתי אל היותי הומו או הטרו פשוט חשבתי על קשר מיני ריגשי אם בנות יש לי שאלה למה משיכתי לבנות ירדה ולבנים כשאני רואה אני מרגיש פחד לידם אפילו חברים שלי שזה אף פעם לא קרה לי

שלום ירון, קשה (ואולי אפילו קצת "מסוכן") להשיב לך בלי להכירך אישית, לדעת עליך יותר, לראות איך תגיב וללוות אותך פנים אל פנים. במגבלות הללו, של תשובה הניתנת דרך פורום, אענה לך בזהירות המתחייבת שייתכן מאוד שעד גיל ההתבגרות, שבו חלה התפרצות הורמונאלית והדחף המיני בשיאו, הצלחת איך שהוא להדחיק את משיכתך לבנים והמשיכה לבנות הייתה תוצאה של קונפורמיות למה שמקובל בחברה הסטרייטית. סביר להניח שהפחד שאתה מרגיש במחיצת בנים הוא תוצאה הן של החריגות שאתה מרגיש לידם (כי אתה מניח שכולם או רובם המכריע סטרייטים) והן של הפחד מהמשיכה אליהם. כמו לאלי, גם לך הייתי מציע ליצור קשר עם ארגון הנוער הגאה igy.co.il שבו פועלים מתנדבים ואנשי מקצוע, יש בו קבוצות תמיכה לבני נוער בגילך ואפילו אפשרות לקיים קשר באי-מייל עם מתנדב-מלווה. אפשרות אחרת היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי פרטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני יקשיב לעצה שלך והורי כבר יודעים על הפחד לכן הם יעזרו לי אני יספר על עצמי שחקן כדוריד תמיד נמשכתי לבנות רגשית מינית ולא לבנים לא חשבתי על הומו לא ביסודי ולא בחטיבת ביינים חוץ מהשנה האחרונה אני אפילו לא זוכר איך התחיל הפחד אבל אני זוכר מה הגביר אותו זה העובדה שאוננתי על בן 5-6 פעמים אבל מה שהרגיע את הפחד הוא שאף פעם לא חשבתי על בן מינית חוץ מהפעם של 13.5 אף פעם לא עמד לי על בן ורק על לסביות בפורנו משיכה חזקה הרגשתי וזהו שוב תודה וסליחה על ההצקה

שלום ד"ר רובינשטיין, הנני הומוסקסואל ואני מקבל את זה וחיי את חיי באושר מלא, שאלתי עוסקת בנושא בדמותו של ההומו,האדם ותכונותיו בהיותי גולש באתרי הכרויות הקפדתי לשאול כמה וכמה שאלות קבועות את האנשים ששוחחתי עימם, ועלה כי להרבה מהם יש בעיות קשב וריכוז והם גם יצרתיים....אני לא אחמיא לעצמי שאני יצירתי אבל כלקוי למידה אני בהחלט מככב עוד מהגן בקיצור האם יש קשר בין הומואים ללקויי למידה?? האם כל הומו הוא לקוי למידה? (לא ההפך כמובן:) תודה רבה :)

שלום לך, מעולם לא שמעתי על קשר כזה. כדי לענות לך בדקתי את הספרות המקצועית המתייחסת להצלבה בין שני הנושאים ולא גיליתי אף מחקר שמנסה בכלל לקשר בין שתי התופעות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לפי מילותייך אני מבין שיש סיכוי גדול שאני הומו אני ממש חרד אני לא מבין מהו המשולש המגדרי אני אהבתי בנות כל חיי ללא חשיבה על הומוסקסואליות אפילו פעם אחת חוץ מהשנה האחרונה באמת יש סיכוי שזה ישתנה ואני יאהב בנים בסופו של דבר תודה שוב אלי

שלום אלי, המשולש המגדרי במודל של קאס מורכב מהמין הביולוגי של האדם (האם הוא זכר או נקבה), תפקידי המגדר (האם הוא ממלא תפקידים חברתיים של גבר או של אישה) והנטייה המינית (האם הוא נמשך לבני מינו או לבנות המין השני). כשאתה כותב שכל חייך אהבת בנות, האם מדובר ברגש שפיתחת כלפיהן או האם נמשכת אליהן מינית או שני הדברים? הומוסקסואלים דווקא מפתחים רגשות עמוקים לבנות/נשים ולעיתים קרובות אלו ידידות הנפש הקרובות ביותר שלהם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 , כך שייתכן שהיה לך רגש כלפי בנות אך לא הייתה משיכה מינית, דבר שאכן מתברר בגיל ההתבגרות בו אתה נמצא כעת. זו אפשרות ואין לי דרך לבדוק דרך הפורום אם היא נכונה. כשאתה כותב "כל חיי" - למה אתה מתכוון? הרי אתה בסה"כ בן 15 והבשלות המינית רק התחילה לאחרונה. לסיכום, אלי, אני חוזר וממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי פנים אל פנים קודם כל כדי להרגיע את החרדה שלך. הצורך במידע מובן, אך עודף מידע יכול גם לתרום לבלבול ולהגביר את החרדה, מה גם שאי-אפשר לערוך אבחנות אישיות דרך האינטרנט בלי להכיר אותך אישית. במילים אחרות, אינני רוצה "להכניס לך רעיונות לראש" ולתת לך עוד סיבות לחרדה. הפורום אינו רק מקור מידע, אלא אני מרגיש אחריות מסוימת, למרות שמבחינה משפטית ברור שהמידע בפורום אינו משמש תחליף לייעוץ אישי. אתה גם מזכיר רק את הנטייה המינית וכדי להעריך את מצבך יש צורך לדעת עליך דברים נוספים, כמו נטייה כללית יותר למחשבות טורדניות בתחומי חיים אחרים, נטייה כללית יותר לחרדה וכדומה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

רציתי לדעת מהו המודל של קאס ? מה אומר המשפט: התייחסות מתמשכת לאינפורמציה הקשורה להומוסקססואליות? מה זאת אומרת ולמה מתכוונים? זהו השלב הראשון ובנוסף כתוב שהשינוי בזהות יכול כאשר מלווה רגש ואני יש לי רגש של פחד וגם שאי אפשר להיתעלם ממישהו שנמשכים אליו ובאמת שאני רואה גבר נאה אז אני מתחיל לפחד שאולי אני נימשך אליו או לפעמים אני כאילו חושב שאני בטוח נימשך אליו אבל זה לא כל הזמן לפעמים כן ולפעמים שאני בטוח שאני לא הומו אז זה לא אני ממש בחרדה ושוב תודה אלי

שלום אלי, המודל של קאס מורכב משישה שלבים, המתחילים מהנקודה בה עדיין תופס האדם את עצמו כהטרוסקסואל, המחויב למשולש המגדרי הקיים:מין ביולוגי, תפקידי המגדר, נטייה מינית. בשלב הראשון שהזכרת האדם נחשף למידע על הומוסקסואליות (סביר להניח, כמו שאתה היגעת לפורום הזה ולמודל של קאס) והוא מרגיש שמשהו בו שונה. שלב ראשון זה של בלבול בזהות כולל לעיתים חיפוש "תרופה" נגד הומוסקסואליות ופנייה לאנשי מקצוע מומחים בתחום, בדיוק כפי שאתה עושה כעת. אני מבין שאתה נמצא בחרדה גדולה מאוד סביב זהותך המינית. אינני יודע עד כמה השיטוט שלך באינטרנט באתרים המתייחסים לנושא מצליח להפחית את החרדה, וייתכן מאוד שהוא אף מגביר אותה. כן הייתי ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע גיי-פרנדלי מתחום בריאות הנפש כדי שיאפשר לך לבטא את החרדה שלך בפני דמות אנושית בעלת ידע ורגישות בתחום, דמות שתלווה אותך בתהליך, שעדיין קשה לדעת כיצד יסתיים. חשוב מאוד שגורם אנושי יכיל את החרדה שלך ויסביר לך שגם אם תתפתח לכיוון ההומוסקסואלי, זה לא סוף העולם: יש קשרים זוגיים יפים בין גברים ובימינו יש אף אפשרות, בבוא היום, להקים תא משפחתי אלטרנטיבי יחד עם עוד גבר. אולי צעד ראשון להכרות עם נערים במצבך יהיה לפנות אל ארגון הנוער הגאה igy.co.il שבו פועלות קבוצות תמיכה, יש אפשרות להצמיד לך חונך שיהיה אתך בקשר אימייל בלבד בשלב ראשון, יש אפשרות לדבר עם אנשי מקצוע הפועלים בהתנדבות ועוד. אם תחווה את העזרה שתינתן לך שם כמגמתית מדיי לטעמך, תמיד תוכל לפנות לאיש מקצוע יותר "ניטראלי" מתחום בריאות הנפש. עם כל הערכתי הרבה לידע תיאורטי ומקצועי, אני חושש שאם אך ורק תקרא חומר בנושא, הדבר עלול להגביר את החרדה מבלי לטפל בה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר. ציינת באחת מתגובותיך, שנטייה הומוסקסואליות מתפתחת או מושפעת מהחוויות שחווינו בגילאי 3-5, בעיקר בנוגע לקשר עם ההורים בתקופה זו. האם זה משהו ש"נצרב" ואינו יכול להשתנות בטיפול מסויים, כמו פנים אחרים באישיות שעוצבו בילדות וניתנים לשינוי עם רצון פנימי והכוונה מקצועית (פחדים שונים, חרדות וכו')? דבר נוסף- בתגובה למישהו שתהה על היותו נמשך יותר ויותר לגברים, אתה תהית מה עוד נשאר לו מהמשיכה לנשים. לא ברור לי מדברים אלו האם אתה חושב שמשיכה לגברים דוחקת משיכה לנשים. האם אין אפשרות להימשך גם לגברים וגם לנשים? האם התגברות המשיכה לגברים, "מחלישה" את זו לנשים? תודה מראש.

שלום אליעזר, ראשית, חשוב לי לציין שציינתי את ההסבר הפסיכואנליטי, שיש לו תמיכה אמפירית טובה יחסית להסברים של תיאוריות פסיכולוגיות אחרות, המנסות להבין את הסיבה להומוסקסואליות, אך הוא לא בדיוק אהוד על הקהילה ההומו-לסבית וכיום נעשים יותר ויותר ניסיונות למצוא סיבות ביולוגיות (בשנים האחרונות, בעיקר הורמונאליות). התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד נחשבת די דטרמיניסטית והשינויים, עם ובלי טיפול, לאחר גיל ההתבגרות נחשבים מעטים, קטנים, איטיים והדרגתיים מאוד. באנאלוגיה לשפת המחשב, אפשר לומר שזה משהו שנצרב בזיכרון, או יותר נכון, במבנה האישיות. פרויד לא ראה בהומוסקסואליות הפרעה של ממש, אך גם לא חשב שניתן לשנותה בטיפול, או שזו צריכה להיות מטרת הטיפול בהומוסקסואלים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 ביסקסואלים בהחלט יכולים להימשך גם לגברים וגם לנשים והמשיכה לגברים אינה מבטלת בהכרח את המשיכה לנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 השאלה "מה נותר ממשיכתך לנשים?" באה בתגובה לתיאורים של אנשים שתיארו משיכה לנשים בתקופה מוקדמת בחייהם, אשר חלפה ובמקומה הופיעה משיכה לגברים. יש מקרים שבהם המשיכה לנשים נותרת ויש מקרים שברגע שמופיעה משיכה לגברים והיא ממומשת נעלמת המשיכה לגברים. מדובר, ככל הנראה, בעוצמת ההדחקה של המשיכה לגברים ובעוצמת המשיכה לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום אני בן 15 וחצי ואני ממש פוחד להיות הומו בגיל 10 היתה לי חברה ומהרגע הראשון שראיתי אותה נדלקתי ולא הפסקתי לחשוב עליה תמיד חברי הראו את אברי מינם לידי ואף פעם לא חשבתי על הומוסקסואליות ולא עמד לי לפני כשנה התחיל להתעורר פחד שאני פוחד להיות הומו ולפעמים גם חושב שאני כן הומו תמיד רציתי חברה ותמיד חשבתי על בילוי רומנטי עם בנות אני ממש פוחד להיות כזה ורציתי לדעת האם דבר ראשון מדברי אני הומו ? ובנוסף אם אני נימצא בבלבול זהות אם נמשכתי לבנות אז זה יחזור ואם אוננתי בגיל 13.5 על בן 5 -6 פעמים האם זה אומר שאני הומו

אלי היקר, בגילך הצעיר מאוד ועם הניסיון שלך באוננות על בן מלפני שנה וחצי, אי-אפשר בשום אופן לדעת כיצד תתגבש נטייתך המינית בעתיד. אתה נמצא בעיצומו של גיל ההתבגרות, אשר הבלבול בו רב מאוד גם אצלך כל החברים בני גילך. גופך משתנה כמעט מיום ליום ואישיותך נמצאת בעיצומו של התהליך ההתפתחותי. כשההורמונים משתוללים קשה לומר לך להתאזר בסבלנות, אך זה הדבר היחיד שאני יכול להמליץ לך: לחכות בסבלנות, לספוג את חוויות החיים עם בני-אדם באשר הם, בנים ובנות כאחד, לראות כיצד מתפתחות הפנטזיות המיניות והרגשיות שלך ומה עושה ויעשה לך את זה בעתיד. חשוב מאוד שבשלב זה תקיים קשרי חברות עם בני ובנות גילך ובמידת הצורך, תרגיש חופשי לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. קיימת גם אפשרות להתייעץ באופן אנונימי עם אנשי מקצוע העובדים בהתנדבות במסגרת "דלת פתוחה", שפועלת בכל עיר. תן לעצמך זמן והזדמנות ונסה להיות סבלני עם עצמך. נצל את הלימודים כהסחת דעת מחרדותיך. וכמובן, אנו תמיד כאן אם תרצה לשתף אותנו בכל מה שתמצא לנכון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ,אני בחור בן 33 אני נמצא בקשר מונוגמי כבר 13 שנה עם אותו הגבר יש לנו חיים טובים ,חיות מחמד,צברנו רכוש...לא בוגדים (ולא מצרפים אנשים אחרים לסקס ),אנחנו גם לא רבים...ומאוד תומכים אחד בשני....המשפחות שלי ושלו מקבלות אותנו לגמריי כזוג לכל דבר ,האחיינים שלו רואים בי "דוד" שלהם, אנחנו מוזמנים לאירועים כזוג ...גם החברה מקבלת אותנו ואנחנו אהודים מאוד (חוץ מילדים בודדים ברחוב שמחפשים לפעמים להטריד ) ....הכל מתקתק נפלא! רק דבר אחד לא טוב לי - פתאום לאחרונה הודתי בהרגשה שמחלחלת בי המון זמן ...אני שונא גברים! לא נמשך אליהם! לא אוהב את העקשנות שלהם! ובכלל אני חושב הם די מעצבנים ! ולא בא לי להיות בקשר עם גבר! מצד שני אני מסתדר עם נשים יפה במערכות יחסים (ממה שאני זוכר) אבל לא ממש רואה את עצמי מינית עם אישה ... מבחינה תקשורתית אין לי בעייה, אך מבחינה מינית הן סתם לא מעניינות או לא מאתגרות אותי ... וזה לא מספיק בשביל ליצור זוגיות. אז זה משאיר אותי במצב די מבולבל ...פעם אהבתי "דרמות" ,הורי לחצו עליי להתחתן עם מישהי אז יצאתי עם גבר בכוונה (בן זוגי ) כדי להיות מורד ,שונה וייחודי...ואז התאהבנו האחד בשני והחלטתי שאני חי איתו וכולם יצטרכו להתרגל לזה ! כיום אני אוהב את בן זוגי ומאוהב בו אבל "נגמר לי הכייף" ,למרות הרומנטיקה והמון ריגושים והנאות שיש לנו ,אני פשוט לא מרוצה ולא מסופק כי אני כבר לא מרגיש שאני רוצה להיות עם "בן זוג" שהוא גבר ,ואני גם לא מעוניין ב"סטוצים" או במגע מיני עם גבר אחר ,מצד שני גם לא מעוניין במגע מיני עם אישה...אבל אני נוטה לאהוב את החיבור שיש לי עם נשים שהוא יותר משמעותי בשבילי מהחיבור שיש לי עם גברים. מה קורה לי? מה עליי לעשות? אני לא רוצה לשתף את בן זוגי בנושא שלא יווצר מצב שבו נפרד ,נחלק רכוש ,חיות מחמד וכו' ואז אני אבין שעשיתי טעות ....ואני גם לא ממש רוצה להיות לבד בלי זוגיות אחרי כל כך הרבה שנים של הרגל... תוכלו לייעץ לי?

שלום דניאל, אתה מתאר תופעה נפוצה מאוד, שבמסגרתה לגברים הומוסקסואליים יש קשרים רגשיים אפלטוניים מוצלחים יותר עם נשים מאשר עם גברים בכלל, כולל עם בני זוגם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 . גם לנשים ולגברים סטרייטים יש לעיתים קרובות חברות וחברים שאיתם הם מגיעים לשפה משותפת קרובה יותר מאשר עם בני ובנות זוגם. אמנם הנטייה הרומנטית הטבעית שלנו היא לבקש לעצמנו קשר זוגי אחד, שיכלול את כל המרכיבים - משיכה מינית, שפה משותפת, נושאים משותפים ועוד - אך במציאות הדברים אינם מתרחשים כך, ואולי טוב שכך, וטוב שיש לנו קשרים בעוצמות שונות ומסוגים שונים עם אנשים שונים. בעיניי זו בהחלט לא סיבה לפרק קשר מורכב ויפה כל כך כמו זה שאתה מתאר עם חברך, קשר שכן מתפרש על תחומי חיים רבים. כן הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי גיי-פרנדלי כדי לבדוק מה מסתתר מאחורי הדכדוך/דיכאון/חוסר שביעות רצון מהחיים שלך, או כפי שהיטבת לנסח זאת, מדוע נגמר הכייף? איך אפשר להחזיר את הכייף לחייך בדרכים אחרות, שאולי לא חשבת עליהן? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

יש כל מיני הסברים פסיכוליגיים סביבתיים או מדעיים על הומוסקסועליות. אני רוצה לשמוע הסברים דומים לביסקסואליות חוץ מעל המחקר של קינסי על הסולם. אני רוצה לשמוע הסבר. תודה

שלום לך, קודם כל, הייתי שמח אם היית יכול לראות בי ובפורום שאני מנהל בן-ברית ולא "יריב" או "אויב" שיש לתקוף אותו. מותר לך גם לשאול כמה שאלות שאתה רוצה בלי להסתתר מאחורי ניקים שונים (למרות שזו זכותך הווירטואלית). כל עוד תשמור על כבוד הפורום והמשתתפים האחרים, אענה לך ברצון. יש לי סבלנות. ההסבר הפסיכואנאליטי לביסקסואליות אינו שונה מההסבר להומוסקסואליות. במילים אחרות, הסיבות הן אותן סיבות אלא שאצל ביסקסואל הן חלשות יותר ולכן המשיכה לנשים אינה מודחקת לחלוטין. עפ"י הסבר זה (ואתייחס כרגע רק לגברים), המשיכה לגברים נוצרת בשלב הפאלי (גילאים 3-5) כתוצאה משילוב של קשר הדוק מדיי עם האם, הזדהות עימה ובמקביל איזה שהוא ליקוי בהזדהות עם דמות האב (או שהוא לא קיים בכלל בתקופה הקריטית הזו, או שהוא פאסיבי ונשלט ע"י האם, או שהוא עוין ומרוחק ולא מצליח ליצור קשר קרוב עם הבן). לתהליכים הללו יש עוצמות שונות וכאשר קיימת בכל זאת משיכה לנשים, בצד המשיכה לגברים, יש לשער שהתהליך הנ"ל היה פחות עוצמתי מאשר אצל הומוסקסואלים בלעדיים, שאינם חשים כל משיכה מינית לנשים. גורם נוסף שבוודאי משפיע על השאלה מי הופך להיות הומוסקסואל ומי ביסקסואל הוא הסביבה בה גדל הילד. אם מישהו בא מרקע שמרני מאוד, ההדחקה של המשיכה לבני אותו מגדר עובדת "שעות נוספות", למרות שכידוע לך, לפעמים גם זה לא עוזר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך, קראתי את תגובותיך, בכינוי הזה ובכינוי האחר, והן לא תקיפות אלא תוקפניות. כשאני רואה תוקפנות, אני רואה מצוקה. לדעתי, במצוקה זו כדאי לך לטפל אצל איש מקצוע במקום לעסוק בהסברים תיאורטיים על הומוסקסואליות וביסקסואליות. אלה גם לא מספקים אותך וגם לא גורמים לך להרגיש יותר טוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני מאד רוצה לומר לה אך מפחדת מתגובתה... מה עוד שלפעמים אני מרגישה שהיא מרגישה כל מיני דברים.. תחשוב היא מכפילה את גילי...כמה פעמים.. איך אומרים כזה דבר?

שלום לילך, אחת הדרכים שנוסתה כאן בפורום ובפורום אחר שניהלתי זמן רב היא להשאיר למטפלת מכתב לקריאה בין השיחות או לשלוח לה מייל כך שלא תצטרכי לראות את תגובתה בזמן אמת ותיחסך ממך מידה רבה של מבוכה. דווקא פער הגילים אמור להקל עליה בהרבה ולראות את המשיכה המינית כמבטאת רצון לקרבה בין אם ובת, בעוד שאילו הייתה קרובה אלייך בגיל הסבירות הייתה גבוהה יותר שניתן היה לראות כאן משיכה מינית גרידא. מטפלים רגילים לתופעות כאלה והתופעה ידועה, כאמור, כ"העברה אירוטית" - נכתב על כך רבות בספרות המקצועית והיא אמורה להיות מצויידת בכלים אישיים ומקצועיים להתמודד עם כך. התופעה, כאמור, נפוצה עד מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לד"ר, אני מרגישה גם רגשות מיניים כלפיה (מטפלת) האם ייתכן במצב כזה שהיא מרגישה דברים דומים?

שלום לילך, באופן תיאורטי, הכול ייתכן, אבל נשמע שאת מבטאת משאלה שלך שהמטפלת גם תימשך אלייך. יהיה מצוין אם תוכלי לבטא זאת באוזניה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום דוקטור, עד גיל 15-16 (היום 22) הייתי הכי סטרייט בעולם, נמשכתי לנשים בטירוף, ונגעלתי מגברים. מגיל 15-16 התחלתי להתגרות גם מגברים עירומים (לא ממש המראה שלהם, בעיקר מאיבר המין שלהם). אני ממש לא נמשך לגברים מבחינה רגשית, ואני חושב שאני לא נמשך אליהם במראה (נשים הרבה יותר יפות), אבל כשאני מתפרק (מאונן) -אני חייב תמונה של גברים ערומים בשביל להגיע לשיא (אורגזמה). עם הזמן זה די החמיר. כמעט כל פעם שאני מאונן אני מפנטז על בולבולים וביצים במקום ציצים (95% מהפעמים). ושלא יהיו אי הבנות, אני נמשך לנשים בטירוף (פיזית ורגשית), אני חושב שהן יפות מאד, והמבחינה הזאת אני "סטרייט גמור". אבל שמתי לב שכשאני רואה גברים ערומים אז יש לי זיקפה חזקה יותר ואני טיפה יותר מתרגש בהשוואה לנשים (גם אם הם מכוערים, זה יותר גירוי מאיבר המין שלהם). לעומת זאת, גם אם אני אראה בחורה יפיפייה, וגם אם אני אמשך אליה פיזית -אז משום מה אין לי את הדפיקות החזקות, הפרפרים, או את הגירוי המיני החזק בהשוואה לגברים עירומים (שוב, אני לא ממש נמשך לגוף או לפנים גבריות, זה יותר משיכה לבולבולים וביצים). האם זה ייתכן שאני סטרייט שנמשך רק לבולבולים? כי אני לא נמשך לגברים שאני רואה ברחוב, ולנשים שאני רואה ברחוב אני בהחלט נמשך. רק בשביל להסיר ספק, קשה לי לדמיין את עצמי מנשק גבר כי זה די מגעיל אותי (אני חושב שגברים די מכוערים). אבל חלק מהפנטזיות שלי זה לפנטז על הומואים (לא תמיד, אבל יש בזה משהו מאד מסעיר בקטע של הפנטזיות). אולי אני מפנטז על איברים גברים כי זה נחשב כ"טאבו" והריגוש שבאסור זה מה שגורם לי לעשות זאת? כי איך זה הגיוני שאני מתגרה מבולבולים אפילו יותר מציצים (ואני חולה ציצים)? או שאולי אני פשוט דו מיני מבולבל? סליחה על החפירה

שלום לך, לפני שניגש לסוגייה אם אתה הומו, סטרייט או דו-מיני - קשה שלא להתייחס לחרדה העצומה שלך מהומוסקסואליות. במילים אחרות, אתה גם נמשך במידה זו או אחרת (די הרבה, לפי תיאוריך) לגברים וגם נחרד מעצם הרעיון. משיכה מינית וחרדה ממנה הם שני רגשות שקשה מאוד לאדם להכיל בתוכו. העובדה שבגיל ההתבגרות גברים עוררו בך גועל, לדבריך (כלומר, לא רק שלא עוררו משיכה) כבר מחשידה בכיוון ההומוסקסואלי. במחקר מעניין מאוד נמצא שגברים שהיו גבוהים בהומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) היו יותר מגורים מינית למראה סרטי פורנו של גייז מאשר גברים שהיו נמוכים בהומופוביה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=160 (כל הנבדקים היו סטרייטים מוצהרים). במילים אחרות, גועל ומשיכה מינית, במקרה זה, הולכים יד ביד ולפעמים כדי לבטל (undoing) את המשיכה מופיע גועל. סוגייה אחרת, רלוונטית מאוד למצבך, היא מה נשאר בך מהמשיכה לנשים והאם משיכה זו מאפשרת לך תפקוד מיני תקין עם אישה. אתה מתאר דומיננטיות חזקה מאוד של משיכה לגברים בפנטזיה (95%) אך קשה להבין מה קורה לך כרגע מבחינה מינית עם נשים. חוקר המין הידוע אלפרד קינסי מצביע על רצף בן 7 דרגות הנע בין הומוסקסואליות בלעדית ועד הטרוסקסואליות בלעדית כשבין שני הקצוות דרגות שונות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כך שסביר בהחלט להניח שאתה דו-מיני, כאשר מה שלא ברור כאמור הוא מה נותר ממשיכתך המינית לנשים והאם היא מספיקה לשם תפקוד מיני תקין. מעבר לכך, אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי קודם כל על מנת לחיות בשלום עם משיכתך לגברים ולהפחית את הפאניקה ההומוסקסואלית שלך ושנית על מנת למצוא את הדרך המתאימה לך אישית למזג בין שתי המשיכות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שוב שלום, תראה, אני לא אומר את מה שאמרתי בגלל פחד ממי שאני. אני לא נמשך לגברים מבחינה חיצונית (בטח שלא מבחינה רגשית)! אם הייתי נמשך אליהם אז הייתי מקבל את עצמי כדו מיני בכיף (אני ליברלי). וכשאמרתי ש"נגעלתי מגברים", אז לא התכוונתי לשנאה או משהו כזה (אני לא הומופוב). בחורים סטרייטים שלא נמשכים לגברים די נגעלים לנשק או לחבק גבים אחרים (יש לי תחושה שאתה מבין על מה אני מדבר). הכוונה שהם דחו אותי אותי חיצונית (כמו כל סטרייט). ובקשר להצעה לטיפול, אז זה לא עד כדי כך מי יודע מה בשביל שאני אלך לטיפול. מה גם שאני אמות מבושה. ואין בכלל ספק שאני נמשך לנשים מאד מבחינה מינית. ברור שאני אוכל קיים יחסי מין עם בנות בהנאה רבה (אני אוהב ונמשך לנשים כמו סטרייט). אין לי בעיה של חוסר משיכה לנשים. התכוונתי בדבריי שהאם זה הגיוני שאני לא נמשך לגברים חיצונית ורק כשאני מתפרק (מפנטז) אז אני מתגרה מאיבר המין שלהם (לא מהגברים עצמם). זה כמו למשל אישה סטרייטית שלא נמשכת לבנות אבל היא מתגרה רק מציצים. זו הייתה הכוונה שלי. או שאולי זה אומר שמספיק שאני מתחרמן מבולבולים בשביל להפוך אותי לדו מיני? בנוסף, לא אמרתי שאני מתגרה יותר מגברים בהשוואה לנשים. אבל יכול מאד להיות שאני מתגרה מבולבולים יותר מאשר ציצים (זה מה שהדאיג אותי). לסיכום, גם אם הייתי דו מיני אז הייתי מקבל את עצמי כדו מיני בשמחה (שוב, אני מאד ליברלי). שאלתי בפורום בגלל שאני לא נמשך לתווי פנים גבריות ולגוף הגברי (מלבד החלק התחתון). לכן טענתי שאולי מה שמרגש אותי בפנטזיה על גברים עירומים זה הטאבו והקטע שזה כאילו אסור בחברה הדי שמרנית שלנו. בכל אופן, תודה על העזרה

מה זאת אומרת מה נישאר ממשיכתו לנשים? הרי אמרתה שמשיכה מנית לא נעלמת, כלומר גייז לא יכולים שמשיכתם לגברים תדעך.. אז מדוע אצל "דו מיניים" משיכתם לנשים תדעתך ואילו משיכתם לגברים לא יכולה להעלם? ממתין לתשובתך תודה.

רציתי לדעת מה דעתך/כם לגבי התאוריה על הפרדה בין משיכה מינית ומשיכה רומנטית. אני בן 30 , לאחרונה החלטתי שהגיע הזמן לברר עם עצמי כמה דברים שאני מתייסר בהם כבר שנים(הגיע הזמן, לא?). אני נמשך מינית לגברים באופן ברור, אבל אני לא רואה את עצמי מקיים איזשהו קשר זוגי עם גבר(מגורים ביחד וכו')ואני לא רואה בכך אופציה. מאוד חשוב לי להקים תא משפחתי ולהביא ילדים לעולם. לאחרונה קראתי על תאוריה המחזקת את מה שאני מרגיש, הפרדה בין משיכה מינית ומשיכה רומנטית. האם יש סימוכים מקצועיים בנושא, אני מניח שמעת/ם על עוד אנשים כמוני שחיים באותה דילמה, מה אתה מייעץ להם?

שלום אביאל, אתה מציין רק את עניין ההפרדה בין משיכה מינית ורומנטית, אך אינך מציין האם אתה נמשך מינית גם לנשים, דבר שהוא משמעותי מבחינת רצונך להקים תא משפחתי קונבנציונאלי. הפרדה בין משיכה מינית ורומנטית נפוצה במיוחד בקרב גברים (הרבה יותר מאשר בקרב נשים) וכאשר קיים מפגש מיני בין שני גברים, לעיתים די קרובות קורה שלפחות אחד הצדדים ממצה את הריגוש מבחינה מינית, ללא מעורבות של רגשות ועם צורך עז בגיוון. הדבר מופיע גם אצל גברים סטרייטים, אך בגלל שבאופן כללי לנשים יש נטייה בולטת לקשר בין שתי המשיכות, המינית והרומנטית, בחלק גדול מהמקרים אין שיתוף פעולה מצד הנשים בנושא זה. עם זאת, יש לציין שיש גברים הומוסקסואלים רבים שמצליחים לעדן את הדחף המיני לכדי משיכה רומנטית ולקיים קשרים זוגיים. כאמור, כדי להשלים את הפאזל אודות סיכוייך להקים תא משפחתי קונבנציונאלי עם אישה, יש צורך לדעת מה קורה עם משיכתך המינית לנשים ועל כך תוכל לקרוא יותר במאמר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום דוק תודה על התשובה. יש לי משיכה רומנטית לנשים, אך מעולם לא קיימתי יחסים עם נשים בגלל חוסר משיכה מינית. אפילו אני מרגיש דחיה כלשהי ממין עם נשים. למרבה "האירוניה"- עם גברים זה ההפך לגמרי. אני מרגיש דחיה ביחסים רומנטיים עם גבר. השאלה שמטרידה אותי, אני לא בחור צעיר כבר, והסביבה (מש', חברים) כבר די מתחילה ללחוץ (כמו שאתה מבין אני עדין ב"ארון").. רציתי לדעת, מנסיונך, מה אתה חושב הסיכוי שלי למצא בת זוג שתשלים עם הנטיה שלי? ועם איזו בחורה יש סיכוי (אמיניות, לסביות). אומנם עד עכשיו חייתי חיים סגורים ולא ממש נסיתי, אבל האם לדעתך יש טעם להשקיע אנרגיה בלמצא בחורה סטרייטית שתקבל אותי או שזה "נועד לכשלון". תודה ושבוע טוב.

הי, אני ממש אוהבת את המטפלת שלי- לאחר חופשה קצרה שבה לא נפגשנו - אתמול נפגשנו והרגשתי המון מתח גם מצידה-וגם מצידי. הרגשתי שזה מתח נפשי וגם מיני. (נשמע הזוי?) היא יודעת מה אני מרגישה אליה. אגב היא יכולה להיות אמא שלי מבחינת גיל. אבל אני מרגישה המון דברים מתחת לפני השטח(דיבורים). אני מרגישה המון התרגשות כזו. ואתמול הרגשתי המון גם מצידה , עד כדי כך שהרגשתי שהיא לא ממש היתה שם וגם אני. רציתי לדעת מה דעתך והאם- השפה שלא מדוברת בטיפול היא שפה בפני עצמה? האם ייתכן שלמטפלת יש כל מיני הרגשות?

שלום לילך, למטפלים בהחלט יש רגשות רבים הקשורים למטופליהם, כאשר חלק מהמטפלים חושפים חלק מהרגשות בפני המטופל. בשפה פסיכואנאליטית, הרגשות שאת מרגישה כלפי המטפלת שלך נקראים "העברה", כלומר, ההנחה היא שאת משליכה על המטפלת דמויות משמעותיות מחייך (לרוב דמויות הורים או אחים) ולא לחינם ציינת שהמטפלת יכולה להיות אמא שלך (התייחסת לגיל אבל אני חושב שהיבעת כאן איזו משאלה סמויה). הרגשות המיניים שאת מרגישה אליה נקראים "העברה אירוטית", ובמידה שאינך חשה משיכה לנשים באופן כללי, הדבר אינו מצביע על נטייה מינית לסבית, אלא על תופעה ספציפית לטיפול. הרגשות שהמטפל חש אל המטופל נקראים "העברה נגדית", כלומר, השלכה של דמויות מחיי המטפל על המטופל (למשל, במקרה הזה, יכולים להיות רגשות אימהיים של המטפלת כלפייך והיא עשויה להתייחס אליה באופן דומה לזה שהיא מתייחסת אל ביתה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, יש לי שילוב של חרדות רגשות אשם וכיו"ב שמיד אפרט ורציתי לדעת אם יש קשר ביניהם ומה עושים בנידון. בין השאר יש לי פחד ממעליות , מטיסות ממחלות (היפוכונדריה) , ולעיתים מגבהים. עם או בלי קשר יש לי רגשות אשם כי אני גיי , כי לא שרתתי ביחידה קרבית בצה"ל , כי בצעירותי ביצעתי מעשה מגונה בילדה (כשאני בעצמי הייתי נער) וכיום אפילו קירבה או נגיעה בחיתול של האחיין שלי גורמת לי למצוקה ולפחד למרות שאני לא סוטה ולא פדופיל , וכן מבט בנערים שנראים טוב גם כן גורמת לי לרגשות אשם ולחרדות. כאמור - האם יש קשר בין הדברים הנ"ל ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם. תודה

שלום ירון, לפי תיאוריך, ריבוי הפוביות שציינת מצביע על קווים כפייתיים, אם כי צריך לראיין אותך פנים אל פנים כדי לבדוק אם אתה סובל מהפרעה כפייתית מלאה. כך או כך, יש בהחלט טיפול יעיל בהפרעות אלו והוא שילוב של טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) וטיפול התנהגותי-קוניטיבי (CBT), שנועד לשנות דפוסי חשיבה. התוצאה היא שתהייה הרבה פחות חרד מהמחשבות המטרידות והן גם תופענה בתדירות נמוכה יותר. בסופו של טיפול מוצלח כזה לא תהפוך אמנם נטול דאגות לחלוטין ולא תהייה טיפוס ספונטאני וזורם שמסוגל לשים פס על כל מיני דברים, אך בעזרת טיפול פסיכולוגי "חכם" ניתן יהיה לנצל גם את הקווים האובססיביים באישיות שלך לטובתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מבקש לדעת היכן קיימים קבוצות תמיכה לביסקסואל נשוי?

שלום אלון, הפסיכולוג אלעד לבנה עורך סדנאות על ביסקסואליות. אינני יודע אם הוא עורך גם סדנאות לביסקסואלים עצמם. תוכל לברר זאת בפורום ביסקסואליות אותו הוא מנהל באתר gogay.co.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אני בחור בן 28.בזמן האחרון אני חש משיכה לגברים- אני כאילו מחפש משהו חזק כזה (אני בחור די עדין).אני לא חשבתי לקיים יחסים מלאים, אבל בהחלט אשמח לחיבוק חם וליטוף. האם אני ביסקואל או שאני עדיין הטרוסקסאל? איך אני יכול לבדוק את זה? האם הטרוסקסואל זה מי שאף פעם לא העלה על דעתו קשר כלשהו (אפילו מינימלי) עם גברים? תודה!

שלום גל, התשובה לשאלה אם אתה ביסקסואל תלויה במשיכתך המינית לנשים. בהודעה אתה מתאר משיכה שנוצרה לאחרונה לגברים, אך אינך מזכיר האם ובאיזו מידה אתה נמשך לנשים. חוקר המין הידוע אלפרד קינסי שעסק בנושא מציין רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשבין שני הקצוות דרגות שונות של ביסקסואליות, כלומר, משיכה לשני המינים. בהחלט יכול להיות שגבר יפתח דפוס מסוים של משיכה לנשים ודפוס אחר של משיכה לגברים (כמו שאתה כותב, משיכה לגבר חזק, כמיהה לחיבוק חם מגבר). לפעמים המשיכות ממומשות בצורה סדרתית בתקופות חיים שונות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לא הזכרת לסביות? כתוצאה ממה זה נובע? תוכל להרחיב מעט האם זה פיזי/נפשי. מדוע בחורה מרגישה דברים לבחורה אחרת? תודה ליאור. (אגב אני בת..)

שלום ליאור, סליחה על הטעות בזיהוי. המחקרים אודות הגורמים הביולוגיים ללסביות הרבה יותר דלים מסיבות שונות. המחקרים הפסיכולוגיים על לסביות, בעיקר בעשורים האחרונים, מתמקדים יותר בזוגיות הלסבית ועוד יותר בבריאות הנפשית של ילדי נשים לסביות שמגדלות יחד ילדים. אני יכול להציג רק את ההסבר הפסיכואנליטי, שרבים (בעיקר בקהילה ההומו-לסבית) חולקים עליו. לפי פרויד, הומוסקסואליות אצל שני המגדרים מתפתחת כתוצאה מקיבעון בשלב הפאלי (גיל 3-5) בהתפתחות. בגיל זה הילד או הילדה חושקים מינית באופן לא מודע בהורה מהמגדר השני (הבן באמו והבת באימה), אך הואיל ולא ניתן "לסלק" את ההורה בן אותו המגדר (הבן את אביו והבת את אימה), הרי שבהתפתחות תקינה כל ילד וילדה מזדהים עם ההורה בן אותו המגדר מתוך כוונה למצוא בעתיד בני זוג דומים להורה מהמגדר השני (למשל, הבת שאינה יכולה להוציא את אמא מהתמונה מנסה להיות כמוה כדי להשיג בעתיד בן זוג דומה לאבא). בהתפתחות תקינה מדובר על תסביך אדיפוס אצל בנים ועל תסביך אלקטרה אצל בנות. כאשר התפתחות זו אינה תקינה וההורה בן אותו המגדר אינו משמש דמות הזדהות תקינה ואינו מעורר בילד רצון להיות כמוהו, הילדה מזדהה עם ההורה בן המגדר השני (עם האבא) ומחפשת בבת הזוג לעתיד דמות אימהית שתפצה על החסך בדמות האימהית שלה. זו הצגה מאוד סכמאטית של הסבר שגם הוא שנוי במחלוקת. על גברים המודל נבדק מספר פעמים והוכח כנכון, על נשים הרבה פחות (ידוע לי על מחקר אחד משנות השבעים שממצאיו אישרו את המודל). הסברים מודרניים יותר הם הסברים סוציופסיכולוגיים או תרבותיים המקשרים בין פמיניזם ולסביות (למשל, קל"ף -- קהילה לסבית פמיניסטית היא הארגון המוביל גישה זו בישראל). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, המטפלת שלי אמרה לי - שבי סקסואלים/לסביות - וכ"ו זה רשום בגוף כלומר זה ביוכימי-כל עניין המשיכה. הנכון הדבר? מה דעתך?

שלום ליאור, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בחקר המקורות הביולוגיים האפשריים לנטייה החד-מינית, לא אצל גברים ולא אצל נשים. בזמנו דובר על גן הומוסקסואלי והקהילה ההומו-לסבית קפצה על ההסבר הזה כמוצאת שלל רב כי לכאורה אם מדובר בנטייה מולדת, אזי אי-אפשר לצפות לשינויה. כעבור מספר שנים, עם הפרכת ההסבר הזה, כמעט ולא ניתן לכך כל הד תקשורתי. הדעה הרווחת כיום בקרב החוקרים הפיזיולוגיים היא שמדובר כנראה בהבדלים הורמונאליים המסבירים חלק מהנטייה המינית, אך אין לכך עדיין הוכחות חותכות. מצד שני, בין התיאוריות הפסיכולוגיות המנסות להסביר את התופעה נמצא שלתיאוריה הפסיכואנליטית יש כוח הסבר מוגבל אמנם אך הוא עדיין החזק ביותר יחסית לתיאוריות פסיכולוגיות אחרות. במילים אחרות, מהשוואת ביוגרפיות של הומוסקסואלים לאלו של הטרוסקסואלים נמצא שהדפוס של אם דומיננטית היוצרת יחסי קרבה עם הבן ואב נעדר, פאסיבי או עויין נמצא בשכיחות רבה יותר בעברם של ההומוסקסואלים יחסית להטרוסקסואלים. הממצא נכון גם לגבי מדגם ישראלי. עם זאת, בין אם הנטייה מולדת ובין אם היא נקבעת ע"י גורמים סביבתיים, היא אינה ניתנת לשינוי וזה מה שחשוב מבחינת ההשלכות הטיפוליות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני בת 40 +2 בנים מתבגרים והייתי נשואה באושר כ-15 שנים. לפני כמה שנים גיליתי שבעלי נמשך לגברים וגולש באינטרנט, אחרי שנים של הכחשות, עליות וירידות ריגשיות, ולאחר שבהדרגה הנושא האינטימי ביננו נעלם כליל ובעיקר אחרי סודיות/ שתיקה מוחלטת שלי מול עצמי ומול הסביבה,החלטתי לשים את הדברים על השולחן וביקשתי מבעלי שיגיע איתי לייעוץ זוגי ע"מ לברר את הנושא. התהליך היה ארוך ומייגע בעיקר משום שאנחנו מאוד אוהבים ויש ביננו חברות מצויינת (עד לנושא הזה) אבל ההדחקות של בעלי וחוסר היכולת להתמודד עם עצמו ורצונותיו (לא ממש הסכים ללכת לטיפול אישי)וחוסר היכולת לשתף אותי במה שעובר עליו, גרמו לי להמתין ולסבול עד שהוא הודיע לי שכדי להפסיק להכאיב אחד לשני כדאי שיעזוב. הפרידה הזו נראית לשנינו הדבר הכי הזוי שיש וקשה לנו מאוד להתמודד עם הצפוי אך מצד שני הריחוק והמועקות ביננו רק הלכו וגדלו ולא היתה דרך חזרה..הייתי מאוד רוצה לשוחח עם נשים שעברו או עוברות סיפור דומה. השאלות הן עדיין רבות מולו, מול עמי ובעיקר מול הילדים. זקוקה מאוד לאוזן קשבת מבעל ניסיון. תודה

שלום תמר, במשך השנים היכרתי כמה וכמה נשים הנשואות להומוסקסואלים, שהפסיקו לקיים יחסי אישיות עם בעליהן. אף כתבתי על כך מאמר קצר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=128 נושא החברות המצויינת עם הגבר עלה הרבה בשיחות איתן ורובן לא היו מוכנות לוותר על חברות זו. אם לצטט אחת מהן, אז בסוף שנות ה-50 שלה: "אני מדברת עם חברות שלי ולאף אחת מהן אין יחסי מין עם בעליהן (הסטרייטים). בדרך כלל בעליהן גם מקיימים יחסים מחוץ לנישואין ולא מדובר על כך. אני לפחות יכולה לומר שיש לי חבר טוב לצידי". אודה ולא אבוש שאותה אישה היא אחת הנשים החכמות והרגישות ביותר שהזדמן לי להכיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על תשובתך, אני מרגישה שאני מוכנה להישאר נשואה ללא יחסי אישות ולזכות לחיים לצד בן זוג רגיש, מפרגן וחבר, ארחיק ואומר שאפילו הייתי מתנזרת מחיי מין. אך מה אם ההסתרות, השקרים, הבגידות, יש לנו ילדים מתבגרים בבית, הם רואים לא פחות ממה שאני רואה. ניתן לנהל חיים משפחתיים עם מהות כ"כ מוסתרת? איזה מסר אנו מעבירים לילדים? החיים הרי לא מסתכמים בחיי אישות. לא כך?

תודה על היענותך, בהמשך למה שכבר כתבתי ב- 10/5 "משבר": אני שוקל טיפול בכול מקרה, אך הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנוגע לעובדה שהקשר- אותו תיארתי, הוא עמוק ומשמעותי אבל אני לא "מאוהב" כ"כ או יכול לומר שאני אוהב אותה. כלומר, הדילמה היא שאולי אני מרמה את עצמי- וכן יכולה להיות לי "אהבה" עם גבר, למרות שמאוד חשוב לי קשר "נורמלי" עם אישה שכולל גם ילדים (זה מאוד חשוב לי ילדים), או שכדאי לי להיפרד ממנה ולמצוא מישהי שאתאהב בה... האם אתה מבין את הדילמה, שנוסחה קצת בקרירות אבל היא מתסכלת אותי כ"כ... ואמיתית. רוב תודות!

שלום בן 28, אני חושב שהרעיון לפנות לטיפול הוא רעיון מצוין, במיוחד אם זה יהיה מטפל שהוא גם גיי פרנדלי וגם בי פרנדלי, כלומר, שלא יהיו כל מרכיבים של שכנוע לכיוון זה או אחר בגלל הטיות אישיות של המטפל. בתשובתי מה-10.5 כתבתי לך שאין דרך לנבא מה יקרה למשיכתך לגברים, שכרגע מתבטאת באוננות באינטרנט, אך אם אתה רוצה לקבל בכל זאת "הערכה" של מה שיקרה תצטרך להיות פעיל יותר ולא רק לתת לזמן לעשות את שלו. במילים אחרות, תצטרך "לטעום" או לנסות גם בחורות אחרות וגם בחורים. זה תהליך לא פשוט ואכן רצוי שהוא ילווה טיפול פסיכולוגי שבו ייערך עיבוד רגשי של המסע הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי, קראתי מאמר על כך שלאחים צעירים במשפחה יש יותר סיכוי להיות הומואים/לסביות. האם תוכל להסביר מדוע? והאם זה נכון?

שלום אחת, הממצא הוא שלבן זקונים סיכויים רבים יותר מאשר לצאצאים אחרים להפוך להומוסקסואל. הממצא מתייחס רק לבנים ולא לבנות. קשה לתת הסבר "מדעי" חד-משמעי לכך, אך אם נדבוק בתיאוריה הפסיכואנאליטית, המקובלת עליי להבנת הומוסקסואליות, ייתכן שכאשר הקן המשפחתי מתרוקן נוצר חלל אצל האם והסיכויים לכך שתיצור קשר סימביוטי ואינטימי עם הילד גדלים. מצד שני, הקשר עם הבעל נוטה כבר להיות שחוק, בעיקר מבחינה מינית, בגלל השנים הרבות שחלקו את חייהם. לכן, באופן תיאורטי, ייתכן מצב של התקרבות-יתר של האם לבן הזקונים, קרבה שעלולה לגרום להזדהות עם דמות האם והתרחקות מדמות האב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חושבת שזה בגלל שהאמא כבר מבוגרת ורמות ההורמונים שלה כבר "לא יציבים". כלומר הסיכוי שיתרחש שינוי הורמונלי רגעי (עליה או ירידה) לא שגרתי במהלך ההריון גורם לכך שהעובר יושפע מעודף הורמון גברי או נשי בהתאם בחלק מתקופת ההריון. אני נולדתי לאמא בת 40 ויש לי מבנה מוצק/גברי וכמובן שאני לסבית. ניסיתי במהלך השנים לבדוק את הנושא וזו המסקנה שהגעתי אליה.

שלום וערב טוב, האם לדעתך זה לגיטימי לומר למטפלת את הפנטזיות שלי לגביה (כמובן לתאר מיניות) האם זה לא יביך או יגרום למצב אפסורדי? וגם האם מטפל/מטפלת לא מרגישים כלום כאשר מטופל מראה להם משיכה.?

שלום לילי, בהחלט לגיטימי לומר ומבחינה מסוימת אף רצוי וכדאי. קיים בטיפול תהליך הנקרא "העברה", שבו המטופל משליך על המטפל דמויות משמעותיות כגון הורים או אחים/יות. בתוך התופעה הזו קיימת תת-תופעה הנקראת "העברה אירוטית", המתבטאת במשיכה מינית למטפל. מדובר בתהליך ידוע ומוכר לכל מטפל ובהנחה שהמטפלת מקצועית ומיומנת היא אמורה להתמודד עם זה. התמודדות מוצלחת אמורה לקדם את הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אני בחור דתי רווק בן 29.אני שומר נגיעה וכמובן שלא קיימתי יחסים עם נשים.לפני כשנתיים נחשפתי לאחד מהטלפונים של ההיכרויות וישר בחרתי באפשרות של גבר שרוצה להכיר גברים.גם גברים לא פגשתי,אבל מהשיחות האלה אוננתי הרבה,אני חושב על זה והתחלתי להסתכל על גברים ולדמיין אותם ערומים וכל מה שהיה אפשר לעשות ביחד איתם.האם אני הומו? או שאני רק נמשך לזה בגלל שזה מאוד נוח-בשיחות האלה ישר מדברים על מין ואין שום התחייבות? או שזה גם קשור לבדידות מסוימת- מספר חברים מצומצם בלי חברה? תודה! טל

שלום טל, אם בצד העוררות המינית מגברים, אתה נמשך גם לנשים, אזי תיחשב ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 העוררות המינית בשיחות הללו היא עוררות מינית לכל דבר, כמו גם הפנטזיות שלך על גברים עירומים והן מעידות חד-משמעית על משיכה מינית לגברים (שכאמור, יכול להופיע בצד משיכה לנשים ברמה זו או אחרת). חוסר ההתחייבות, הבדידות וכל הדברים האחרים שאתה מציין עשויים להקל על מימוש הפנטזיה, אך כמו שאתה בוודאי מתאר לעצמך, אף אחד לא נמשך לגברים רק בגלל המחויבות בקשר עם אישה ובגלל חיי חברה דלים (שאותם כדאי להעשיר ללא קשר לנושא הנטייה המינית). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה רבה על התשובה!

שאני ימשך לנשים יותר מגברים ויסתכל יותר על נשים אך גוף גברי יגרה ויעורר אותי מינית יותר מנשים למרות שאני נמשך לנשים יותר?? יכול להיות מצב כזה?? ולמה זה??

שלום מתלבט, אם גוף גברי מגרה אותך יותר, פירושו של דבר שמבחינה מינית נטו (בלי להביא בחשבון גורמים רגשיים) אתה נמשך יותר לגברים מאשר לנשים. קינסי מדבר על רצף בן 7 דרגות הנע בין משיכה בלעדית לנשים ועד משיכה בלעדית לגברים, כאשר בין לבין ישנן דרגות ביניים שונות של ביסקסואליות. מניסיוני, ביסקסואלים רבים נמשכים מהבחינה המינית ה"טהורה" לגברים יותר מאשר לנשים, אך מיטיבים ליצור קשרים רגשיים עם נשים ולכן מעדיפים להינשא בדרך הרגילה, להקים משפחה וקשר זוגי עם אישה ואת משיכתם לגברים לממש מדי פעם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום. אני בת 30 בקרוב. מגיל צעיר חושדת וחוששת שאני לסבית, אך מעולם לא התנסיתי עם אשה. חשתי מגיל ההתבגרות עוררות מינית כלפי נשים עם תחושת אשמה, אך התאהבתי בבחורים.בשנים האחרונות יש תקופות של משיכה לנשים ותקופות נייטרליות יותר. כמעט אף פעם לא מרגישה ממש עוררות כשרואה גברים, אך מבירורים והשוואות עם חברות אני יודעת שבנות הרבה פעמים לא חשות עוררות רק ממראה של גבר. היו לי מערכות יחסים עם גברים, כולל עכשיו, ואני נהנית בסקס, אך נראה לי שהמשיכה שלי "אמורה" להיות חזקה יותר מאשר היא כעת. אני מסתובבת במעגלים סביב הנושא בצורה אובססיבית אך עם פחד גדול להתנסות. הייתי ועדיין בטיפול שעודד אותי להתנסות אך לא היה לי אומץ. נראה לי שאני מפחדת לגלות משהו קיצוני וחזק שיהיה כל כך חד משמעי, שכבר לא תהיה לי בחירה אלא לחיות חיים לסביים והדבר מרתיע אותי. הקשר הזוגי נוכחי שלי טוב ומספק גם מינית, אך כל הזמן מנקרת המחשבה שאולי אני משקרת לעצמי, שאולי יום אחד אתאהב באשה והכל יתפוצץ. מרגישה שהדבר הזה מונע ממני להתקדם בקשר. האם ממה שאני מתארת התשובה ברורה ואני מתכחשת אליה? האם לדעתך התנסות חד פעמית תתן לי משהו משמעותי כך ששווה לי לאזור אומץ ולנסות? תודה

שלום ג', אני לא יודע מה לומר לך. אם הומלץ לך בטיפול להתנסות ולמרות זאת, לא עשית זאת, את כנראה יודעת ממה את פוחדת. אני גם לא חושב שהתנסות חד-פעמית תוכל לתת לך תשובה. בסה"כ את מתארת זוגיות סבירה ומספקת עם גבר. אולי יש דברים שכדאי להשאיר אותם במסגרת פנטזיה. את מתארת הגנה חזקה מאוד מפני ההתנסות, אינני המטפל שלך ואינני יודע האם זו הגנה שצריך לחזק אותה, לערער אותה, לסדוק אותה - הכול תלוי במי שאת ובכוחות האגו שלך כפי שהם מוערכים בטיפול. אין לעניינים כאלה תשובה בלי להכיר את האדם ומה שמנחה אותי, כאיש מקצוע, הוא קודם כל לא להזיק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על התשובה הכנה והמקצועית. המשך שבוע טוב וכל הכבוד על הפורום המעניין המעמיק והחשוב הזה.

הי לפני מספר פגישות סיפרתי למטפלת שלי שאני מרגישה רגשות כלפיה ושאני כל הזמן חושבת עליה (פיתחתי אובססיה לגביה).היה לי נורא קשה להגיד את זה אך לבסוף אמרתי כי לא יכולתי לשמור את זה בתוכי יותר.אז היא אמרה שנצטרך לדבר על זה.כמה פגישות לאחר מכן שוב העליתי את העניין הזה (לא הזכרתי את העניין הזה בפגישות שהיו לאחר מכן) והפעם היא אמרה שנשים את זה בצד כי זה מונע ממני לדבר על דברים אחרים.הייתי די מופתעת כי חשבתי שכל מה שאני מביאה לטיפול אמור להיות מעובד ואמורים לדבר עליו.האם אני טועה?יש סיבה לדעתך מדוע היא החליטה להתעלם מהעניין? תודה

אני רוצה להוסיף שאני דו מינית והמטפלת שלי סטרייטית (נשואה+ילדים) ושהרגשות האלה שאני מרגישה אליה הם סוג של התאהבות אבל אני לא מרגישה שאני נמשכת אליה מינית פשוט מאוהבת.

שלום שואלת, דרוש אומץ רב מצידך להעלות נושא כזה, שהוא חלק אינטגראלי מהיחסים בינך ובין המטפלת שלך. המלצתי לך היא להדפיס את פניותייך לפורום ולהשאיר למטפלת לקריאה בין הפגישות במקום לבקש ממני חוות דעת חיצונית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני אמור ליהיות ביין שניי העולמות? אני פשוט מבולבל אני צריך שמישהו יבהיר לי כמה דברים... אני לא יודע עם כדיי לי לדבר על זה עם ההורים למרות שהוריי לא מתנגדים לזה! אני מפחד שעם אני הומו ולא יהיו לי ילדים... אני אוהב ילדים ותמיד רציתי ליהיות אבא! אני מדוכאה מכל העיניין הזה... אני תמיד הדחקתי את הרגשות שלי כלפיי גברים עד תחילת השנה שפשוט לא יכולתי...אני פשוט חולם על גברים אוהב גברים נמשך לגברים אבל נמשך גם לבנות אני לא יודע מה לעשות אני דיברתי רק עם ידידה שלי וגם זה במעורפל...

שלום לך, נשמע שאתה מאוד מתייסר בשאלת הנטייה המינית שלך וזקוק להגדרות ברורות במקום שצריך לדעת דווקא להכיל את הערפול ולחיות עם הבלבול לפחות תקופה מסוימת או בשלב הקשה הזה של חייך. אני מרגיש שהתשובות שסיפקתי לך דרך הפורום לא עזרו ואולי אף תרמו לתחושת הבלבול ולהעלאת החרדה וממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי כדי לעבד מבחינה רגשית את הבלבול והערפול. אפשרות נוספת היא לפנות באופן אנונימי לארגון הנוער הגאה igy.co.il בו פועלים בהתנדבות חונכים ואנשי מקצוע, פועלת קבוצת תמיכה ויש גם אפשרות בשלב ראשון לקיים קשר באימייל עם חונך שעבר תהליך דומה. ואולי כדאי לעשות את שני הדברים במקביל, או לפחות מה שמרגיש לך נוח יותר מבין האפשרויות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מאוד בטוח יותר(אני הייתי מדוכדך כבר תקופה מסויימת) אני רוצה לשאול שאלה עם לא משנה לך: עם אני רוצה אני יכול לפנות אליך אוד פעם??? כי עזרתה לי יותר! תודה תודה תודה תודה!!! ואני אעשה את מה שאמרתה לי וזהו! 1000 תודות!

לגידי שלום רב, אני גיי בן 36.אני יודע על כך מאז ביה"ס היסודי וחי עם זה בשלום רב. ההורים שלי ניצולי שואה.הם דאגו לנו הילדים בתחומים של אוכל, רחצה, ביגוד וכביסה, קופ"ח וכד'.לא קיבלנו מהם חם, אהבה, תשומת לב, תמיכה אמוציונלית וכו'.הם היו מאד מרוכזים בעצמם.הדבר השאיר אצלי (ואצל האחים שלי) חסכים גדולים וכאב נפשי רב.במשך השנים ניסיתי להתקרב אליהם ביוזמתי, אך ללא כל הצלחה. לפני כשבוע האזנתי לתכנית רדיו בהשתתפות פסיכולוגית.לאולפן התקשרה אישה בת 54 שסובלת שנים רבות מהשמנת יתר של כ-40 ק"ג.גם היא בת להורים ניצולי שואה שהיו מרוכזים בעצמם ולא העניקו לה אהבה ותשומת לב.הכאב הנפשי גורם לה לאכול המון. לדברי הפסיכולוגית הפתרון הרצוי במקרים כאלה הוא להיות הורה לעצמך.זהו תהליך או טכניקה שעוברים במהלך טיפול פסיכולוגי, והוא יעיל מאד, אפילו שגורם להרבה אנשים "חררה".מפאת קוצר הזמן היא לא פירטה. האם תוכל להרחיב בנושא ולכתוב את דעתך ?

שלום קובי, להערכתי, היכולת להיות הורה לעצמך אינה מחליפה את ההורות הפסיכולוגית אשר לה אתה זקוק וגם יכולת זו היא יכולת הנרכשת תוך כדי טיפול פסיכולוגי ביחסים עם המטפל. במילים אחרות, בשלבים מסוימים בטיפול המטופל אמור לאפשר למטפל להיות ההורה הפסיכולוגי שלו, "הורה" שכן יתייחס לצרכיך הרגשיים, ויאפשר לך לבטא אותם במסגרת בטוחה. התהליך אינו פשוט וכרוך בהעברה של רגשות תסכול וחסך מההורים למטפל, אך רק אחרי שתאפשר לעצמך למלא תפקיד של ילד ביחסיך עם המטפל, תוכל לדעתי להיות הורה של עצמך ואולי גם הורה של מישהו אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לגידי שלום רב, הבהרת את עמדתך, אבל לא הסברת מהי 'הורות לעצמך'. אני מרגיש באינטואיציה שלי שקיים קשר מסוים בין האוירה המורבידית שבה גדלתי לבין היותי גיי.קראתי על מכתב ששלח ז'אן ז'אנה לסארטר בו הוא מתאר קשר בין מות להומוסקסואליות.האם תוכל להסביר ?

שלום יש לי בעיה בזמן הסקס אין לי בעיה לגמור אבל אני פשוט ממש לא אוהב, זה גורם לי להרגיש חשוף מדיי ...זה נשמע כמו "פולניה" אני יודע אבל באמת אני לא אוהב ... הבעיה היא ששמתי לב שחלק נכבד מהאנשים שקימתי איתם יחסי מין כאילו נעלבו מזה שאני לא גומר, אז מה כדאי להגיד לפרטנר שלי כדי שלא יעלב.

שלום תומר, אינני חושב שהבעיה היא בעיה מינית נטו. פחות מטרידה אותי היעלבותו של הצד השני מכך שאתה לא גומר ויותר מטריד הקושי שלך להגיע לאינטימיות. אתה צודק שיש כאן קושי להיחשף, אך גם צורך לשמור על שליטה בעניינים וקושי להפקיד את עצמך בידי הזולת החשוב לך. אינני יודע האם התופעה מתבטאת בתחומי חיים נוספים או בהיבטים אחרים של המיניות או הזוגיות שלך, אך הוא בהחלט ראוי לעיבוד רגשי במסגרת טיפול. יכול מאוד להיות שאותו קושי להפקיד את עצמך בידי הזולת באופן חלקי וזמני יקשה גם על היחסים עם המטפל, אך שם אפשר ללבן ולעבד את הדברים מבחינה רגשית. במקרה זה לא הייתי מטפל בסימפטום כדבר בפני עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

איך שומרים על סוד, יש לי כמה וכמה סודות שאני לא רוצה שאפילו אנשים קרובים אלי ידעו(**לא דברים פליליים), והשמירה על הסודות לא נוחה לי חלק מהסודות אני מתכוון לגלות ולספר בעיתוי מאוחר יותר ובינתיים אני רוצה לדעת כיצד שומרים על הסוד בלי לתת לו לצאת מהפה :) תודה

שלום ישי, אם אתה צריך להתאפק ולהתאמץ כדי שה"סוד" לא ייצא לך מהפה, אני מניח שהצורך להתחלק בדברים ולספר את הסוד גדול מאוד. דרך אחת היא באמת הדרך הפשוטה אך הקשה, ללכת נגד עצמך (כלומר, נגד הצורך והרצון לשתף) ולהפעיל על עצמך טכניקות שונות של שליטה עצמית. דרך אחרת היא למצוא "איש סוד", אשר לו תוכל לספר את סודותיך, עד שתרגיש שהגיעה השעה לחלוק אותם עם אנשים אחרים. זה יכול להיות חבר טוב, אדם שאינך מכיר כלל או שהיכרת רק לאחרונה, או מטפל, שימלא בין היתר תפקיד של "איש סוד" עבורך וגם יעזור לך לקבל החלטה על גילוי הסודות לאותם אנשים שקשה לך להתאפק ולא לספר להם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il