פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
10/05/2009 | 17:45 | מאת: בן 28

גידי שלום, התרשמתי מאוד מהאתר ובכלל מהעצות. מגיל צעיר מאוד אני נמשך לשני המינים, אבל בפירוש יותר לגברים יצאתי עם כמה וכמה בחורות, ומערכות היחסים היו טובות יחסית אבל לא ארוכות במיוחד. כשהייתי בחו"ל התנסתי ביחסים מיניים עם בחור והרגשתי אשמה כבדה בעקבות האירוע, ולא חשתי גם הנאה גדולה ביחסים עצמם. בשנים האחרונות אני עדין נפגש עם בחורות ובמקביל מפנטז/ מאונן על גברים (לפעמים בתדירות גבוהה מאוד). לפני כ- 1/2 שנה התחלתי מערכת יחסים עם מישהי שאני מכיר מגיל צעיר יותר, ונראה שהקשר הולך ונהיה רציני, מה שמפתיע אותי שבניגוד לבחורות ששכבתי איתן והסקס לא היה משהו, כלפי החברה החדשה תמיד אני בעניין ואין לי פנטזיות על גברים (כמו שהיה לי עם בחורות אחרות שיצאתי איתן כדיליצור זקפה). הדבר המוזר הוא שלחברה החדשה שלי אני לא נמשך כ"כ פיזית, אבל במיטה משהו כן מושך ואני נהנה, למרות זאת אני עדין מאונן על גברים באינטרנט (וחש אשמה). מלבד הבלבול שאני מצוי בו, אנחנו מדברים על לעבור ביחד, ואני מניח שמיסוד הקשר לא רחוק. אין לי מושג מה לעשות? אני באיזשהו מקום מרמה אותה, ובגלל שהיא בגילי, ויש לחץ מסויים, כאמור, להתמסד- אני ממש בבעיה. חשוב לציין שאנחנו מכירים המון זמן והקשר שלנו הוא משמעותי במובן העמוק של המילה, היא בשבילי חברת נפש ואנחנו רואים הרבה דברים באותה עין, קשר נדיר וחשוב. תודה!

10/05/2009 | 18:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בן28, לפי תיאוריך,דווקא התשובה לשאלה "מה לעשות?" די ברורה. יש לך קשר רגשי עמוק עם בחורה, שאתה גם נהנה איתה במיטה ואתם רוצים למסד אותו אז למה לא? אין לנו שום דרך לנבא מה יקרה בעתיד עם משיכתך לגברים וזו בוודאי לא סיבה לא לממש קשר עם מישהי שאתה אוהב ונהנה איתה מבחינה מינית. אני גם מבין שהפרקטיקה המינית שלך עם בני מינך מצומצמת מאוד ולמעשה כרגע מסתכמת באוננות על גברים באינטרנט. לדעתי, זה ממש לא צריך להפריע לקשר שלך עם חברתך. גם בחורים סטרייטים לחלוטין אינם נמנעים מלהינשא לבחירת ליבם בגלל שהם ממשיכים להימשך לבחורות אחרות. מניסיוני, עם קצת גמישות ואולי גם תמיכה פסיכולוגית (?) תוכל להקל על רגשי האשמה שיש לך סביב משיכתך לגברים ואולי בעתיד אף ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/05/2009 | 10:39 | מאת: מודאגת

שלום רב., לקח לי המון זמן לאזור את האומץ ולהעלות את הבעיה / סוד שלי על הכתב.... אשמח לקבל תגובות ממי שמבין ו/או בעל מקרה דומה. אנחנו נשואים כבר 8 שנים עם ילדים. ניתן להגדיר את היחסים ביננו כטובים מאוד, ואנחנו אפילו נתפסים כזוג אידיאלי. שנינו בעלי משרות מכובדות והכנסה יפה. במהלך ההיכרות והנישואים שלנו בדר"כ מריבות על נושאים פעוטים ולא על כסף, חינוך וכו'... כבר זמן רב אני חושדת שבעלי נמשך לגברים, גיליתי שהוא גולש באתרי גברים, התעמתתי איתו פעם אחת והוא כמובן הכחיש. אני מאוד אוהבת אותו אבל מתהלכת עם תחושה מאוד כבדה ולא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אין צורך לציין שאני מאוד פגועה מהעובדה שאני חיה בשקר. לפני מס' ימים התעמתתי איתו שוב לאחר שמצאתי את אחד הפורומים של הגברים פתוח, כמובן שחיכיתי להזדמנות הזו לתפוס אותו על חם, ראיתי שם התכתבויות שלו עם גברים ואפילו רמזים שהוא נפגש עם חלקם. נרשמתי לאתר הזה בזהות גברית כמובן והתחלתי להתכתב איתו. אין צורך להביע את הזעזוע והעלבון והפגיעה העצומה שחשתי כאשר קראתי את תשובותיו. איך אפשר לחיות עם אדם שיש לו נטיות לבני מינו? מאוד מבולבלת ומפחדת לאבד אותו. אני מתמודדת עם הסוד הזה לבדי, לא מסוגלת לספר לאף אחד ולו מפאת כבודו.... תודה מראש

10/05/2009 | 11:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מודאגת, אני מצטער לקרוא את הדברים, אך מניסיוני יש לי הרגשה שהסוף יהיה טוב. לפי תיאורייך, בעלך רצה "להיתפס". השארת העקבות הברורים מאוד היא, לדעתי, דרכו הלא-מודעת לספר לך על נטיותיו, גם אם חזיתית הוא מכחיש זאת. אני לא מצדיק אותו, אך אפשר בהחלט להבין אותו. הוא גם מבולבל בעצמו וגם סובל מחרדת נטישה עצומה ממך. מאוד קשה ולא בטוח לוותר על אהבה אמיתית ועל חוף המבטחים שאת מעניקה לו לטובת סיפוק היצר, אשר לא ברור אם יביא לקשר בטוח: http://www.shrink-friendly.co.il/a31.html לפני שנוגעים בבעיה "איך אפשר לחיות עם אדם שיש לו נטיות לבני מינו?",יש להתייחס, בראש ובראשונה, להסתרה ולשקר. לא מתוך עמדה שיפוטית ומענישה, אלא מתוך הבנה של פחדיו המוצדקים מאוד. המלצתי הראשונה לך, אם כן, היא קודם כל לומר לו שאת יודעת מעבר לכל ספק שהוא נמשך לגברים ואת מאוד פגועה מכך שהוא לא יכול היה להתחלק איתך בזה. אח"כ קבעי תור אצל מטפל זוגי, אמרי לו שקבעת את התור למען שניכם, כדי לדעת איך להתמודד עם הסיטואציה החדשה. להערכתי, יש סיכויים טובים שהוא יבוא ואם לא, אמרי לו שאת הולכת לבד ועשי זאת. הוא יבוא בעקבותייך או יחפש לעצמו טיפול נפרד. אין פירושו של דבר שבזאת תמו נישואיכם. הכרתי במשך השנים כל מיני זוגות כמוכם וכל מיני הסדרים. יש גורמים רבים שמשחקים תפקיד במשוואה המאוד מורכבת הזו. קודם כל, אתם אוהבים. שנית, חשוב לדעת מה נותר בו ממשיכתו לנשים בכלל וממשיכתו המינית אלייך בפרט. מעבר לכך, לכל אחד מכם אישיות משלו, שאינני מכיר, ותלוי איזה מההסדרים יתאים לכם, מה קורה לו עם גברים, האם הוא מתאהב בהם וזה סיכון ממשי לנישואין או רק נמשך אליהם מינית אך אינו מסוגל ליצור קשר רגשי איתם. את כל אלה ועוד יש לברר בטיפול. היי חזקה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/05/2009 | 12:54 | מאת: מודאגת

בהחלט הארת את עיניי ואני מקווה שגם את דרכי. תודה רבה ושבוע נפלא

09/05/2009 | 00:27 | מאת: קרן

ד"ר גידי שלום שמי קרן בת 24, זו הפעם השלישית לערך בשנים האחרונות שאני מוצאת את עצמי מפנה אליך שאלות בנוגע לנטייה מינית. עוברת עלי תקופה טובה בהיבט המקצועי/משפחתי, בסה"כ אין לי סיבה לחוש מדוכאת, אך מחשבות לחוד ומציאות לחוד..מה שקורה בחיי היום יום זה שאני רוב הזמן מתהלכת בפנים קודרות,מתוחה,עצבנית,ובעיקר פסיבית לכל אלו מתלווים תחושות קוצר נשימה בלילות וקשיי הרדמות מעת לעת. כל זה בעקבות ההתמודדות עם תחושות שונות, עוד בילדותי זכורה לי המשיכה שחשתי כלפי בנים ובנות, בגיל ההתבגרות נתקפתי חרדה בעקבות כך, לימים הכרתי בחור שהיה אהבת חיי, ועימו יצאתי תקופה אינטנסיבית של חמש שנים, גרנו ביחד בחלק מהזמן, הקשר היה עמוק,בוגר,מכיל, למרות האהבה הרבה לא מנעתי מעצמי להתנסות בחוויות מיניות עם בנים ובנות, המגע באישה היה עוצמתי, מהנה, אך מפחיד. בגיל 18 פניתי לטיפול פסיכולוגי שערך שנתיים, טיפול שהציל אותי ממצב נפשי ירוד, קיבלתי "כלים" שאיתם אני מתמודדת בחיי. יש לציין שאני בחורה שמחה מטבעי, אופטימית, וחיובית מאד. לפני חצי שנה נפרדתי מבחור שהכרתי, והחלטתי להתמודד עם הצד המודחק, הכרתי מישהי שגרמה לי להרגיש מאוהבת בפעם הראשונה בחיי לצערי הדברים לא הסתדרו, כך שלא יצא לי לחוות קשר של ממש. אני עדיין חושבת עליה, וכשלא, אז אני מזכירה לעצמי כמה שהכל מורכב וקשה, ונתקפת אכזבה גדולה. בזמן האחרון אינני מרגישה משיכה לגברים, מה שמטריד אותי זו התחושה שעלי לבחור צד, החיים בשני עולמות אלו שונים כל כך ומבלבלים, מה כל זה אומר עלי? אשמח לשמוע את דעתך בנושא,תודה וסליחה על אורך הדברים.

09/05/2009 | 08:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום קרן, אני מתקשה להאמין שהמצוקה הרבה שאת מתארת (עצבנות, פסיביות, נדודי שינה) נובעת אך ורק מהקונפליקט באשר לנטייתך המינית ועל כן אני בהחלט ממליץ לך לחזור ולפנות שוב לטיפול פסיכולוגי שכבר הוכיח את עצמו בעבר לגבייך. הצורך לבחור באחד משני העולמות (גברים או נשים)נראה לי מיותר. הוא מאפיין ביסקסואלים רבים והמטרה בטיפול בהם היא דווקא לעזור להם ליהנות משני העולמות. כרגע אמנם אינך מרגישה משיכה לגברים, אך את מתארת קשר עם גבר שהיה אהבת חייך (אני מתאר לעצמי שגם לא סבלת איתו מבחינה מינית). תופעת ה"סדרתיות" מוכרת בקרב ביסקסואלים ומשמעותה שיש תקופות בהן המשיכה לבני אותו מין דומיננטית יותר ויש תקופות בהן המשיכה לבני המין השני יותר דומיננטית. בכל אלה משחק כמובן תפקיד מרכזי המרכיב האישי - את מי תפגשי, עם מי תהייה לך כימיה, עם מי במאזן השיקולים הכולל תרצה לחלוק את חייך: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/05/2009 | 05:46 | מאת: המתלבט

שלום ד"ר האם אם אדם אינו סטרייט לגמרי וקיימת יכולת גירוי מיני מגברים האם זה בא על חשבון המשיכה המינית ויכולת גירוי המיני של בנות? כלומר אם בן אדם מוצא את עצמו מעורר מינית מגברים אך גם נמשך לנשים ונניח והוא ביסקסואל המשיכה לגברים לא באה על חשבון המשיכה לנשים? כי לדעתי כן. השמח לתשובה בדוקה ב-100 אחוז. עובדה זה מחקרים שמצאו שרוב הביסקסואלים מעוררים מינית יותר ע"י dברים. ואני מדבר גם מניסיוני האישי - לצערי הרב.

07/05/2009 | 08:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתלבט, אכן באחד המחקרים נמצא שביסקסואלים מעוררים מינית יותר ע"י גברים מאשר ע"י נשים. בגלל מגבלות מתודולוגיות האפשרות להכליל על כלל אוכלוסיית הביסקסואלים נמוכה. יחד עם זאת, גם אם ממצא זה נכון, אין פירושו של דבר שהמשיכות באות אחת על חשבון האחרת. גם מניסיוני הקליני, יש ביסקסואלים לא מעטים הנמשכים מינית לגברים יותר מאשר לנשים, אך יוצרים קשר רגשי טוב יותר עם נשים, מעוניינים להקים משפחה (במתכונת הקונבנציונאלית) ולצורך כך הם רותמים את משיכתם המינית לנשים, גם אם היא נמוכה יותר ממשיכתם לגברים. את הטענה שהמשיכות פוגעות זו בזו יהיה קשה מאוד לבסס מבחינה מחקרית. קשר זוגי בין שני אנשים הוא יותר מאשר רק משיכה מינית (המהווה גורם חשוב בקשר זה) והוא כולל היבטים רגשיים עשירים. יש אכן ביסקסואלים רבים הנמשכים לגברים יותר מאשר לנשים, אך יחסי המין שלהם עם גברים נטולי כל רגש ולכן הם מעדיפים לחלוק את חייהם עם נשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/05/2009 | 21:10 | מאת: כגד

לר שאלתי אם זה בא על חשבון קשר אם נשים, לגבי זה לא חידשתה לי. אני שאלתי נטו על משיכה מינית, כי אני אם כי אני לא מרגיש צורך פיזי לגברים ולא רצון לקיום יחסי מין איתם, אלא זה מגרה אותי יותר באוננות, האם זה אומר בהכרח שגברים מעוררים אותי מינית יותר? האם זה כניראה בא על חשבון גירוי מיני מקסימלי מגוף של אישה?

06/05/2009 | 16:53 | מאת: שרון

שלום ד"ר אני בן 14 ושאני הולך לבריכה ואני רואה גברים ערומים אני חייב לאונן ואני מפנטז כאילו אני עושה איתם...האם זה אומר שאני נמשך לבנים?

06/05/2009 | 17:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שרון, כן, בעיקרון זה אומר שאתה נמשך לבנים. יכול להיות שאתה נמשך גם לבנות. את זה אתה יודע. משיכה אחת לא שוללת את המשיכה האחרת. בכל מקרה, אתה מוזמן להתייעץ גם כאן וגם לפנות לאתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il בו יש פורומי תמיכה, אנשי מקצוע ומתנדבים שהוכשרו להעניק עזרה במיוחד לבני גילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://shrink-friendly.co.il

02/05/2009 | 14:50 | מאת: דנה

חשבתי שמגדר, בניגוד למין, זה משהו שהחברה והסביבה הקרובה מעצבת ומגדירה. לדעתי, אם החברה שלנו הייתה יותר פתוחה ופחות שמרנית בכל הנוגע לתפיסת האשה\גבר והתכונות שלכאורה מגדירות כל אחד מהם , כל אחד היה יכול לחיות בגופו שלו בלי להרגיש צורך בשינוי מין (שזה כנראה רק בשביל להרגיש מקובל בחברה שלנו) אז במקום לתת אשליה של פתיחות וקבלה ולהמליץ על התהליך הקשה הזה, אפשר לעזור לבנאדם להרגיש בנוח עם מי שהוא.

02/05/2009 | 15:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דנה, שינוי מין? היכן זה הומלץ בפורום הזה? הפורום מיועד להומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים ומתלבטים - כלומר, עוסק בנטייה מינית ולא בתפקידי מגדר. המגמה הכללית במחקר אכן מצביעה על כך שהומוסקסואלים מאמצים לעצמם תפקידי מגדר נשיים מגיל צעיר יותר מהטרוסקסואלים, אך גם על כך יש מחלוקת. מכל מקום, בפורום זה אנו עוסקים בנטייה מינית, קרי, במשיכה המינית והרגשית לבני אותו מין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/05/2009 | 00:47 | מאת: אני

העניין הוא שאני לא יודע מה אני רוצה מצד 1 נמשך לנשים אבל כל זמן נכנס לארי גיי ועושה סקס עם מצלמה עם גברים אני בתול וחולם לקבל משהו ענק אבל אחרי ש אני גומר במצלמה מרגיש גועל אני שמח עם אתה עונה לי תודה

02/05/2009 | 08:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, הגועל שאתה מרגיש אחרי שאתה גומר במצלמה הוא תוצאה של ההומופוביה שלך, כלומר, הפחד שלך מהומוסקסואליות - במקרה זה של ההומוסקסואליות של עצמך. העובדה שאתה נמשך גם לגברים וגם לנשים פותחת בפניך מגוון רחב של אפשרויות מיניות עם בני ובנות שני המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html כתבת שאתה בתול אך לא ציינת בן כמה אתה. על כל פנים, אם עברתי את גיל ההתבגרות שלך, הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת לעשות קצת סדר בעניינים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/05/2009 | 00:39 | מאת: אני

אני קצת מתבייש אני בן 37 אבל הפחד גם בא מי זה שאני רומה לקיים משפחה ולא יודע איך אפשר לחיות עם זה

30/04/2009 | 22:13 | מאת: בילבול

כשהייתי בן חמש עשרה הייתה לי חברה ואהבתי אותה מאוד, היינו צעירים אז לא הגענו ליחסי מין מלאים אבל היה בינינו הרבה מגע פיזי והרבה חיבוקים ונשי'ות. לאחר שעברתי אונס בתוך המשפחה ע"י גבר אני לא מסוגל יותר להיות במצבים אינטימיים עם בחורות ומרגיש משיכה מינית לגברים. אני לא מבין בהגדרות המקצועיות אבל אני מאוד לא רוצה לחיות חיים של הומוסקסואל. זה כבר לא עניין של חינוך או משהו כזה. אני פשוט לא מרגיש שזה אני. אבל אני לא מצליח להיפטר מהמשיכה לגברים ולמצוא את המשיכה לנשים למרות שזה הדבר היחיד שאני רוצה למצוא כרגע. מה אני? והאם יש לי סיכוי להיות מאושר עם אישה ולהימשך אליה, לא אכפת לי כבר להימשך לגברים כל עוד אני לא מגשים את זה ונמשך גם לנשים. האם יש דרך לטפל בזה?

01/05/2009 | 18:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אני כל כך מצטער לקרוא על הטראומה שעברת. כל ההסברים על הומוסקסואליות מתגמדים לעומת אירוע אכזרי כל כך. לעולם לא נדע האם יש קשר בין משיכתך לגברים ואובדן המשיכה לנשים ובין הפגיעה המינית שעברת, וזה גם לא חשוב עכשיו. אני גם סבור שהנטייה המינית היא מאוד מישנית כרגע ואתה צריך לפנות לטיפול כדי לעבד מבחינה רגשית את הטראומה שעברת.אנא פנה לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. אולי מקום נוח להתחיל ממנו יהיה האתר הבא: www.macom.org.il . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/05/2012 | 14:38 | מאת: אלירן

אני סובל מדיכאון הרבה שנים והשנה הכל התפרץ אולי בגלל שאני מכוער ולא הלך לי עם בחורות במדינה הזא אסור להוולד מכוער כי אף בחורה לא רוצה להיות בקרבתם ותמיד צוחקים עליהם אני שונא א החיים שלי ונא תמדינה הזאת והאלה אם אפשר לעזור לי לצאת מהדיכאון

30/04/2009 | 17:16 | מאת: ספיר

האם מטפלת סטריית יכולה להרגיש משיכה למטופלת(ביסקסואלית) ? ואם כן - והיא לא משדרת את זה.. אבל המטופלת מרגישה.. צריך לדבר על זה , מה אתה חושב על זה?

30/04/2009 | 17:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ספיר, יש לי הרגשה שאת רואה ממשאלות ליבך במטפלת שלך וכמובן מומלץ לדבר על כך איתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/04/2009 | 14:27 | מאת: אני

קראתי פה בפורום הרבה את תשובותך. אתה הרבה כותב - שביסקסואלים צרכים להנות מ2 העולמות וכ"ו. שאלתי- האם זה לא בגידה כאשר אדם נשוי -לאשה , ללכת תוך כדי נישואים ולהתנסות עם בן מינו? הרי זו ממש בגידה? זה נראה לך לגיטימי? זה לא הורס לא לאישה ולילדים?

28/04/2009 | 16:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אכן גם במה שכתבתי בפורום וגם במאמרי על ביסקסואליות http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html אני סבור שלביסקסואלים יש פוטנציאל ליהנות משני העולמות. בדרך-כלל ביסקסואלים מגיעים לטיפול על רקע צורך נוקשה לבחור באחת המשיכות וקשה להם להכיל את שתיהן. כמובן, שמימוש הפוטנציאל תלוי לא רק בגורמים פסיכולוגיים, אלא גם במצב המשפחתי ובמערכת הערכים של האדם, בשמרנותו, בליבראליות שלו, בהסדרים המשפחתיים שהגיע אליהם, בשלב שלו בחיים ועוד. לא כל פוטנציאל חייבים לממש. כידוע, גם סטרייטים מובהקים ממשיכים להימשך לנשים אחרות לאחר נישואיהם והם עושים דברים שונים עם המשיכה הזו, מהימנעות מוחלטת ממימושה, דרך צפייה בחומר פורנוגרפי באינטרנט וכלה ברומן מחוץ לנישואין. כנ"ל לגבי ביסקסואלים ויחסיהם עם בני מינם. בכל מקרה רצוי שהם יהיו מודעים לפוטנציאל הרחב יותר שלהם מאשר ירגישו צורך להגדיר את עצמם כסטרייטים או כהומוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/04/2009 | 00:39 | מאת: מירי

אני בת 23 והתחלתי לקיים יחסי מין רק בגיל 20 מכיוון שבאתי מבית דתי היו לי הרבה מערכות יחסים קצרות עם גברים וקצת ארוכות והתאהבתי בכמה אבל אין לי הרבה ניסיון מיני למרות שאני נורא אוהבת סקס לפני כמה זמן מישהו הכניס לי לראש שאני לסבית כי אני יודעת לצייר רק בנות (מציירת את עצמי?) זה נכנס לי לראש ולא עוזב אותי אני מוצאת את עצמי כל הזמן בוחנת את עצמי ומסתכלת על בנות ברחוב לראות אם אני נמשכת ואני קולטת שאני כן מסתכלת ואז אני מנסה לא להסתכל ואז אני אומרת לעצמי מה את מפחדת? ומסתכלת בכוונה. אם יש מולי מישהי עם מחשוף קשה לי להסתכל לה בפנים. אני חושבת שזה אולי סוג של פוביה חברתית כי פעם היתה לי פוביה של פחד מלדבר והייתי בישנית נורא, הפוביה עברה כי הכרחתי את עצמי לדבר אבל במקרה הזה אני לא יודעת איך להתנהג. הרבה יותר קל לי לתקשר עם גברים- אני פחות פוחדת ומתביישת מהם. הפנטזיות שלי הן בכלל קשורות לשליטה של גברים ומחשבה על סקס עם בת מרתיעה אותי ולא נראת לי כיפית בכלל.

28/04/2009 | 16:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מירי, לפי תיאורייך, פיתחת אובססיה (אולי גם פוביה חברתית אבל זה לא קשור) בעקבות רעיון שמישהו זרק. יש תופעה (לא אבחנה מקצועית) שנקראת Homosexual Obssessive Complusive Disorder, כלומר, מחשבה טורדנית של סטרייטים שמא הם הומוסקסואלים או לסביות. קשה לי לומר בוודאות דרך האינטרנט אם זה המצב וכדי לאמת זאת, צריך לראיין אותך פנים אל פנים, לעמוד על אופי המשיכה לבחורות ולבדוק האם יש לך נטייה כללית לאובססיות. בכל מקרה, נכון לשלב הזה לא הייתי ממליץ לך לבדוק במציאות אם את לסבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/04/2009 | 21:10 | מאת: בדוי

מדוע לא פירסמתה את הודעתי האחרונה לפני שבועיים לגבי "בעיה לגבי מניות." ? מאת בדוי? אני התייחסתי למחקר שבדק עוררות מינית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3137439,00.html האם זה נכון שביסקסואלים גברים מגורים מינית בעיקר מגברים?

28/04/2009 | 09:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בדוי, ייתכן שפספסתי את שאלתך במעבר בין סגירת הפורום לפתיחתו מחדש. תודה על ההפניה למחקר החשוב. המחקר אכן מאוד מאתגר ופרובוקטיבי, אך תשובתי בכל זאת היא שקיימת ביסקסואליות! יש להבין כי ביסקסואליות אינה מסתכמת במשיכה מינית לנשים ולגברים ויש אכן ביסקסואלים שמשיכתם לבני מינם גדולה ממשיכתם לבנות המין השני, ואולם הם בוחרים ומעדיפים לחלוק את חייהם ולקיים זוגיות עם אישה בגלל קשר רגשי עז וכמובן, הם מתפקדים מינית עם נשים, כלומר, במצבי מציאות (בניגוד למצב הניסויי המלאכותי שמתואר במחקר) יש להם גירוי מיני גם מנשים. כל עוד קיים שמץ של משיכה מינית גם לבנות המין השני, משיכה המאפשרת זיקפה ותפקוד מיני, ניתן להגדיר אדם כביסקסואל ורצוי שהוא יאפשר לעצמו והסביבה תאפשר לו ליהנות משני העולמות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3137439,00.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/04/2009 | 21:07 | מאת: בבעיה

שלום, נניח ואני ביסקסואל(בהנחה שזה באמת מיניות ולא משהו שהמצאנו למי שיש לו חיבה ורוצה להיות אם שני המנים בין אם זה רגשית או מינית) כאשר אני מאוננן אני בדר"כ מאוננן על גברים, גברים נאבקים זה עושה לי את זה יותר אך ביום יום אני לא נמשך לגברים אלה לנשים. האם זה אומר שגברים מגרים אותי מינית אם דגש על הגירוי המיני שחשוב מאוד במערכות יחסים.. יותר מנשים?

28/04/2009 | 08:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, ותודה על השאלה החשובה! ביסקסואליות (קרי: משיכה מינית לגברים ולנשים) היא בהחלט דבר שקיים ולא "המצאה". ה"המצאה" היא של הומוסקסואלים מיליטנטיים ורדיקאליים (לא אנשי מקצוע הומוסקסואלים), שאינם יכולים לשאת את קיומה של צורת מיניות נוספת על הומוסקסואליות והטרוסקסואליות. התופעה שאתה מתאר, דהיינו גירוי מיני מגברים בסיטואציה אחת וגירוי מיני מנשים בסיטואציה אחרת היא תופעה נפוצה מאוד ומעידה על כוחות נפש מספיקים כדי להכיל בתוכך את שתי צורות המיניות בלי הצורך הנוקשה להחליט "או-או". יתר על כן, הן האגודות השונות לזכויות הומוסקסואלים (גם בישראל) והן החטיבות העוסקות בטיפול ובמחקר על הומוסקסואליות בתוך האיגודים המקצועיים, כגון האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, כוללים כולם בתוך שמותיהם: הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים, כך שבהחלט יש הכרה הן בקהילה ההומו-לסבית והן באיגודים המקצועיים לבריאות הנפש בקיומה של ביסקסואליות. גם סולמו של קינסי שחקר את הנושא כולל רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית ועד הטרוסקסואליות בלעדי כשכל דרגות הביניים מבטאות למעשה, דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html . אני מאחל לך שתמשיך ליהנות מהמיניות המגוונת שלך ומהגמישות הרגשית להכיל את שתיהן בתוכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://shrink-friendly.co.il

25/04/2009 | 20:47 | מאת: למי

שלום בהמשך להודעתי- (התאהבתי במטפלת ואני מרגישה שגם לה זז משהו..) אז זהו.. שדיברתי איתה.. והיא מכחישה ואומרת שאלו משאלות הלב שלי..ושנדבר עליהן אך דבר וחצי דבר לא יקרה בחדר הזה.. אגב יש לציין שהיא מאד היתה פתאם אסרטיבית ופחות נחמדה. אבל אני באמת מרגישה שכן עובר לה משהו בלב כלפי..(אני בת 25 והיא בת 56) האם זה באמת רק נראה לי? ובכלל די קשה לי בטיפול בגלל הרגשות. לדעתך כדי לעזוב את הטיפול? תודה רבה ומחכה לתשובה

25/04/2009 | 21:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום למי, יכול להיות שהמטפלת נבהלה (וזה אנושי) וכעת היא מתגוננת כדי להיראות מקצועית יתר על המידה. מצטרף לרושם הזה גם התזכורת של המובן מאליו ששום דבר מיני-פיזי לא יקרה בחדר הטיפול. מה שקרה מאיים מאוד על מטפל בכלל, ועל מטפל סטרייט בפרט, והמטפלת, מתוך פאניקה שלה, מרגיש צורך לשמור על המסגרת הטיפולית למען שתיכן. לא נראה לי שזו סיבה לעזוב את הטיפול.את תמשיכי לבטא את רגשותייך באופן אותנטי והיא תמשיך לשמור על המסגרת הטיפולית ועל גבולותיה כדי שלא את ולא הטיפול (וגם לא היא) לא תתפרקו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/04/2009 | 22:25 | מאת: למי

ראשית,תודה על התשובות.. שנית- ייתכן וזה היה מתוך פניקה אך גם אני מרגישה שלה קורה משהו מעבר..והיא לא רוצה לדבר על כך (לעיתים אני גם מרגישה-שהיא סוקרת אותי-בעינייה) איך אפשר לא להתפרק כאשר מתאהבים באדם -שהוא לכאורה גם אמור לטפל בך? לדעתך היא לא מרגישה שום דבר? (מיני כלפי) תודה על התשובות

24/04/2009 | 19:43 | מאת: ביא

שלום רב אני באמצע שנות ה-50 רווקה במשך כל השנים היו לי מערכת יחסים עם גברים בפרקי זמן קצרים.קיימתי יחסי מין אך תחת מצב של פחד מתח מעצורים( קיבלתי חינוך מאד קשה מהבית בנושא מין) ב=10 שנים אחרון מתחילה להרגיש משיכה פיזית לנשים בהתחלה לסירוגין ולאחרונה מרגישה חזק מאד משיכה פיזית לאישה לא מרגישה יותר קרבה לגברים בטח לא פיזית ייתכן שגם רגשית בעבר היו לי פרשות אהבה עם גברים. לא היו לי מערכת יחסים עם אישה מלבד חברות רגיל כבר הרבה זמן שאין לי שום קשר עם גברים. האם המשיכה הזאת פיזית לנשים מצביעה על נטייה לסבית אודה לך על התשובה

24/04/2009 | 19:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ביא, משיכה מינית לנשים מבטאת, ללא ספק, נטייה לסבית. עם זאת, יש לציין שרוב בני האדם הם דו-מיניים ויש להם פוטנציאל לחוש משיכה מסוימת אל בני או בנות מינם, אשר לרוב היא מודחקת ולא מודעת, ובחלק מהמקרים היא מודעת באופן חלקי בלבד וכמובן, ישנו האחוז הקטן באוכלוסייה שמודע אך ורק למשיכתו לבני מינו. החוקר המפורסם קינסי ועמיתיו מדברים על רצף בן 7 דרגות, הנע מהומוסקסואליות בלעדית ועד הטרוסקסואליות בלעדית עם 5 דרגות ביניים: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html . לאורך החיים גורמים שונים, סביבתיים ואחרים, עשויים לגרום לפריצת המשיכה לבני אותו מין לעלות למודעות ואני חושב שזה מה שקרה לך. ייתכן שהקושי בקשר המיני עם גברים, יחד עם משבר גיל המעבר עם כל ההשלכות ההורמונאליות שלו, עובדת היותך רווקה - כל אלה חברו להם יחדיו וגרמו לנטייה הלסבית שלך לפרוץ החוצה. אולי כדאי לעבד מבחינה רגשית במסגרת ייעוץ פסיכולוגי את התגלית החדשה, שבוודאי אינה קלה לעיכול לאדם שגדל במשפחה נוקשה ושמרנית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/04/2009 | 13:22 | מאת: למי

אני ממש אוהבת ונמשכת למטפלת שלי. רציתי לדעת (אגב היא נשואה) האם זה משפיע על מטפל (במובן הנפשי) כשמטופל אומר לו שהוא רוצה ל"שכב" איתו.. כי ראיתי שמשהו אצלה קצת זז. מה אתה חושב?

24/04/2009 | 20:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום למי, כל דבר שנאמר למטפל משפיע עליו ועל רגשותיו בצורה זו או אחרת. מאחורי המטפל עומד אדם ככל האדם והוא אמור להשתמש באישיותו וברגשותיו למען הטיפול והמטופל. לכן חשוב מאוד שתשתפי את המטפלת הן ברגשותייך כלפיה והן בשינוי שהרגשת שחל אצלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/04/2009 | 07:25 | מאת: אסי

אני לא מבין גברים, הומואים. הם אדישים, ורדודים, ולא מסתכלים עליך אם אתה לא מייקל לואיס, ומתנהגים מגעיל. בנאדם שדיברתי איתו כמה שעות טובות בצ'ט, שיחה זורמת, שלחתי תמונה, ובשנייה הוא סגר חלון בלי להגיד כלום. אדם שהיה לי סטוץ איתו באחד מהמקומות מפגש הציבוריים, ראיתי אותו אחרי כמה חודשים - אמרתי "מה קורה", הבחור התעלם לגמרי המשיך ללכת. אנשים שאני מזמין הביתה, פותח את הדלת, סוקרים אותי במבט מלמעלה למטה.. אפילו לא נכנסים לשניה, פולטים "לא מתאים" והולכים. איך מתמודדים עם זה? אסף

22/04/2009 | 08:10 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אסי, אכן מוכר ובהחלט לא חביב, אך שים לב שאת חלק מהסיטואציות הלא נעימות אתה מביא על עצמך, או ליתר דיוק, לא מכיר את הנורמות של המצבים הללו. למשל, סקס במקומות ציבוריים מושתת על אנונימיות (עבור אלה שאוהבים אותו האנונימיות מהווה לעיתים חלק מהריגוש המיני) והציפייה שאדם כזה ידבר איתך בהזדמנות אחרת אינה מציאותית ברוב המקרים. הכרויות דרך האינטרנט גם הן אכזריות מאוד. למעשה, מדובר בסוג של "אודישן" בלי כל הזדמנות להכיר צדדים אחרים באישיותך, פרט למראה החיצוני. מאוד לא מנומס לא לומר שלום אחרי שרואים תמונה שלך, אך במקרים רבים זו אופיה של התקשורת הווירטואלית, שבה אנשים מרשים לעצמם מה שלא היו מרשים לעצמם פנים אל פנים. כנ"ל לגבי פגישות כתוצאה מהכרות באינטרנט. הייתי מציע לך לא לקיים פגישה ראשונה בבית. נכון שפתחת לאדם זר את דלת ביתך, אך אם אתה לא מושך אותו פיזית, אם הוא היה נכנס לשיחה או קפה, מבחינתו זה היה מסבך את הסיטואציה עוד יותר. בקיצור, אם סוג זה של הכרויות קשה לך, בגלל הניכור הרב המאפיין אותו, טוב תעשה אם תשתלב באיזה חוג או קבוצה של גייז, אם זה באגודה או בבית הפתוח (אם אתה ירושלמי במקרה) ותיתן לאנשים אפשרות להכיר צדדים נוספים באישיותך, כך שהקשר לא יתחיל מסקס. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/04/2009 | 18:56 | מאת: ניר

שלום לכולם. אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל, מה חשוב להגיד ומה לא, כי אני בעצם מחפש עצה שאולי היא פשוטה. הבעיה אמנם לא קשורה ישירות לנטיה המינית (לא בלעדית לפחות), אבל היא חלק מהעניין. אני בחור בן 24, ירושלמי, מסיים תואר במוסיקה. אני ילד שני במשפחה דתית-לאומית, דתל"ש והומו מחוץ לארון (בפני רוב המשפחה לפחות). אני גר בדירה שכורה עם החבר הכי טוב שלי. בנוסף ללימודים אני עובד בחצי משרה בתזמורת קלאסית פה בעיר. אני גם עושה הרבה דברים נוספים בתחום המוסיקה וההפקה המוסיקלית. אפשר לומר שהולך לי לא רע מבחינות מסוימות. אני מוקף בחברים אוהבים ורובם אוהבים ומעריכים אותי מאוד. בתחום הרומנטי לא הולך לי בכלל. בלימודים אני מתבלט בדברים מסוימים ופחות מוכשר באחרים. יש לי את המשפחה הכי מדהימה בעולם. אחים מקסימים והורים אוהבים ותומכים ללא גבולות. בשמונת החודשים האחרונים המצב הנפשי שלי הולך ודועך. לפני מעט למעלה משנה הפסקתי טיפול די מוצלח, שמפאת חוסר זמן נדגע ללא הכנה או כוונה. חשבתי שאני בסדר, מסתבר שטעיתי. נתמכתי ככל יכולתי בחבר-שותף אך לאחרונה אני מתחיל להרגיש שהסבתי נזק לחברות שלנו. קשה לי להרדם, אני בוכה המון, יש לילות ארוכים שאני לא נרדם במשך שעות ארוכות. אני מתוסכל מכל דבר. אני חש לא אהוב ולא רצוי לעתים קרובות בלי סיבה ברורה הנראית לעין. אני מרגיש לא שייך ותלוש בכל מקום ובכל סביבה מאלפי סיבות שונות, רובן הגיוניות, חלקן לא. לראשונה בחיי אני מרגיש חסר ביטחון בנוגע לגבריות שלי ומצר על כך שאני לא סטרייט. התפקוד שלי מתחיל להפגע. הפסקתי לעשן, וחזרתי בהחבא והפסקתי שוב. עד לאחרונה סרבתי לשמוע על ייעוץ או טיפול ובימים האחרונים, אחרי נסיעה של כמה ימים מהדירה וריחוק מהחברים חזרתי ונשברתי לגמרי. קצרה היריעה מלהתחיל לספר הכל: את כל מה שאני שונא בי והייתי רוצה לשנות למרות שאי אפשר, את היחסים והרגשות המורכבים מול כל חבר וחברה, את התסכולים הבלתי פוסקים, את החרדות מהחיים, מהמוות ומה שביניהם, את הרתיעה מלחזור לטיפול ועוד אלפי דברים. עיקר הבעיה היא שאני מרגיש שאיני מסוגל להתחיל טיפול מאפס, וקשה לי לחזור לפסיכולוג הקודם שלי, למרות שברור לי שהדברים לא נסגרו בטיפול ולא הגענו לסיומו. אני גם לא רואה אופציה להתחיל אצל פסיכולוג חדש לגמרי (זה המקום לציין שמאז התיכון הוא הפסיכולוג השלישי שראיתי). אני מרגיש שמוטל עליי עומס גדול מכדי להתחיל בפגישות שבועיות בהן אצטרך להתחיל לפרט ולפתוח כל כך הרבה דברים מבולבלים גם רגשית וגם כרונולוגית. רק לאסוף את כל המידע שהצטבר בשנה מאז שהפסיק הטיפול זה המון. הצרה הגדולה היא שלמרות שסופסוף, לאחר שמונה חודשים מסויטים שלא נגמרו, אני מבין שאין מנוס, אך גם לא מסוגל לגייס את הכוחות להתמודד עם לחזור לטיפול כי אני בקושי שורד את היומיום. אני מחפש דרך להתמודד קצת עם העובדה שאני מרגיש רע כמעט כל הזמן. שאני מפחד מהלילות ולא רוצה להתחיל את הימים. כדי שאוכל לפנות את החלל הדרוש לחזור לטיפול. חזרה לטיפול תדרוש ממני כוחות רבים ממה שיש, ואני יודע שעד שאראה תוצאות כלשהן ייקח זמן, ואני צריך מענה מיידי. מה לעשות? האם תוכלו להמליץ על טיפול מסוג כלשהו, אלטרנטיבי, תרפי, תרופתי, מדיטטיבי או כל דבר? תודה.

21/04/2009 | 23:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ניר, אני בהחלט מבין את הקושי להתחיל מחדש טיפול ומזדהה עם קושי זה. עם זאת, בלי טיפול לא יחול שיפור במצבך (ואולי אפילו תחול החמרה). לא כל טיפול חייב להיות מסע אין-סופי אל תוך עצמך. נהפוך הוא. לפי תיאוריך, אתה נמצא כרגע בדיכאון לכל דבר ודווקא במצב כזה לא רצוי להתחיל בטיפול מעמיק ופולשני. המלצתי לך היא לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולהתחיל, קודם כל, טיפול תרופתי נוגד דיכאון (תרופת הבחירה הראשונה כיום היא ציפרלקס). במקביל, הייתי ממליץ לך להתחיל בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שהוא אינו טיפול מאוד פולשני, תחילה בחלק ההתנהגותי ובהמשך בחלק הקוגניטיבי בו תלמד לשנות דפוסי חשיבה דיכאוניים. זאת בלי להיכנס כרגע להיסטוריה ולסיפור המורכב מאוד של יציאה בשאלה ונטייה מינית. טיפול כזה יכול לארוך כ-12 פגישות והוא ממוקד-מטרה - יציאה מהדיכאון. השילוב בין הטיפול התרופתי והטיפול הזה נחשב שילוב מנצח בתחום הטיפול בדיכאון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/03/2009 | 19:54 | מאת: עוף מוזר

האם עובדת אי קיום יחסי מין עד גיל בגרות מאוחרת במקרה של נשים , מעיד על לסביות?/ על הפרעה אחרת?

13/03/2009 | 08:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום "עוף מוזר", אי קיום יחסי מין עד גיל מתקדם בפני עצמו אינו מעיד על לסביות. נטייה חד-מינית מוגדרת רק ע"י משיכה מינית (ויש האומרים גם רגשית) לבני או בנות אותו מין. מהמילים "הפרעה אחרת" עלול להשתמע שלסביות היא הפרעה נפשית וזה בהחלט לא נכון. עם זאת, הימנעות ממין עד גיל מתקדם בהחלט עלולה להצביע על בעייתיות, שיש ללבנה במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/03/2009 | 23:15 | מאת: יוסי

שלום ד"ר אני בן 23 הומו הבעיה שלי שאני קנאי עם כל מי שאני יצאתי איתו ואם ויש לו מישהו אחר אני מקנא וכאילו נכנס לי סכין בלב ההכרות שלי זה דרך אינטרנט לא במציאות כי במציאת אני לא יוצא לי להכיר ממש סטוצים או מערכת יחסים או ידידות ידידות באינטרנט זה בכלל קשה רק סטוצים או לקשר רציני עם כבר .אני מאוד קנאי ובדיכאון הכרתי מישהו ניפגשנו רק פעמים היה כיף אבל ניפרדתי מימנו בגלל מרחק ואחרי כמה חודשים פניתי אליו ואז גילתי שהוא תפוס ופתאום ממש נכנס לי סכין בלב וזה הרס לי את היום כל היום חשבתי אליו אני לא יודע איך להפסיק לקנא ולהיפגע עם אנשים אחרים שדוחים אותי ועצם המחשבה שבן אדם מאוד רצה אותי ופתאום יש לו מישהו אחר זה בכלל פוגע בי כי אני נזכר שהוא מאוד רצה .אני ממש לא יודע מה לעשות ואיך להתמודד עם מצבים כאלה באמת אשמח לשמוע את דעתך בנושא

12/03/2009 | 07:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, לפי תיאוריך, הקנאה שאתה מתאר היא ביטוי לדימוי עצמי נמוך ולקושי לקחת אחריות על מעשיך. למשל, בקשר עם אותו בחור שגר רחוק, כנראה לא היית מוכן לעשות המאמץ להתגבר על המכשול הגיאוגרפי ומצד שני, כשאותו בחור היה כבר תפוס, "התעוררת" והוא נראה לך שווה. המלצתי לך היא לנקוט צעדים שונים כדי לחזק את הבסיס, קרי: את הדימוי העצמי שלך. אחד האמצעים לכך הוא טיפול פסיכולוגי שניתן לקבלו בחינם גם בשירות הציבורי (למשל, במרפאה פסיכיאטרית של בי"ח כללי) ואמצעים נוספים שהוכחו כיעילים כוללים למידה, למידה ולמידה. נמצא שכל למידה מחזקת את הדימוי העצמי ואני ממליץ לך ללמוד את הדברים האהובים עליך במסגרות המתאימות לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני מאד רוצה אך מאד מתלבט מהנטל של לבד ומלעבוד תתהליך לבד????מה מיעצים לי???

03/03/2009 | 08:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מעוז, לבושתי ולחרפתי, ההכרות המקצועית שלי עם הנושא מצומצמת ביותר. אני יודע שיש גברים הומוסקסואלים שאימצו ילדים קטנים מחו"ל (היכרתי בעיקר מברזיל). אני מציע לך להתייעץ בעמותת "הורות אחרת". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/03/2009 | 15:29 | מאת: רעות

הי מעוז, יש לי ידיד מקסים שמתלבט בדיוק כמוך...במידה ואתה מעוניין תרשום קצת פרטים על עצמך כמו גיל..וכתובת אימייל ואני בשמחה אקשר בינכם..

01/03/2009 | 20:44 | מאת: ד

האם יש קשר בין אונס ילד קטן ע"י גבר לבין העובדה שאני דו מיני היום? או שההקשר הוא מקרי לחלוטין ואני נמשך גם לגברים כי כך נולדתי

02/03/2009 | 08:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד', לתקיפה מינית בילדות עלולות להיות השפעות מרחיקות-לכת והיא עלולה לגרום הפרעות פוסט-טראומאטיות, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות אכילה ועוד. אמנם תחום הפגיעה המינית בגברים הוא תחום חדש יחסית, אך אין שום הוכחה לכך שמשיכה לגברים עלולה להיות תוצאה של פגיעה מינית בילדות. ההיגיון שלי כמטפל וכחוקר אומר דווקא את ההפך, שאילו הייתה השפעה כזו היא הייתה יוצרת רתיעה ממגע עם גברים. בכל מקרה, הייתי מציע לך לטפל בהשלכות של הפגיעה ללא קשר לנטייתך המינית. נסה את קו נפגעי תקיפה מינית לגברים 1203וכן את אתר "מקום" www.macom.org.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

01/03/2009 | 11:14 | מאת: אביעד

שלום אני בחור בן 38 גיי עם חבר כבר מספר חודשים. מדי פעם עולה לי החשש שאני חולה באיידס למרות שלרוב אינני עושה דבר המצדיק חשש שכזה. כבר שלושה וחצי חודשים שיש לי חבר ולאחר שהיינו חודשיים ביחד ביצענו בדיקת איידס ושנינו יצאנו שליליים בבדיקה. למרות זאת אני לא שקט ותמיד חושש שאולי בכל זאת נדבקתי , אולי הוא בוגד בי עם מישהו והדביק אותי למרות שאני יודע שזה ממש לא סביר ואין לו אופי של בוגד.

02/03/2009 | 08:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אביעד, פחד לא רציונאלי מאיידס מוכר כיום כהפרעה נפשית לכל דבר (איידספוביה): http://www.shrink-friendly.co.il/a38 מדובר, למעשה, בסוג ספציפי של היפוכונדרייה הדורש אבחון וטיפול. קיים לצורך כך טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ספציפי להיפוכונדרייה. במקרה שלך, נוסף על כך היבט זוגי של היחסים בינך ובין בן-זוגך, משום שאינך חושש להידבק באיידס באופן כללי, אלא ספציפית דרך בן-זוגך, מה שמעורר שאלות של אמון, חרדת נטישה שאולי מלווה אותך בקשר וכיוצא באלה נושאים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש במסגרת טיפול פסיכולוגי אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/02/2009 | 20:26 | מאת: שאלה

מישהו יודע למה ההודעות שלי לא עוברות?

28/02/2009 | 08:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, פורום זה הוא פורום סגור, כלומר, ההודעות ממתינות לאישורי לפני שהן עולות לאוויר. תודה על הסבלנות, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/02/2009 | 20:23 | מאת: מבולבל

שלום ד"ר, מאז שאני זוכר את עצמי אני נמשך לבנות! אף פעם לא נמשכתי לגברים, אבל בגיל ההתבגרות חל אצלי בילבול גדול. מצד אחד, אני לא נמשך לתווי פנים גבריות (זה אפילו דוחה אותי), אבל כשאני מאונן בפורנו אני מתחרמן מתמונות של בולבולים וביצים (אני מקווה שמותר לכתוב את זה בפורום). זה הגיע למצב שכמעט בכל פעם שאני גולש בפורנו, אז אני מאונן בעיקר על בולבולים וביצים (איבר מין גברי). ושלא יהיו אי הבנות, אני חולה על ציצים! אם עד גיל 15-16 הייתי מאונן רק על בחורות ערומות, אז היום אני חייב תמונה של איבר מין גברי בשביל להתגרות חזק. ואם אתה שואל איפה הבעיה? אז הבעיה שאני ממש לא נמשך לגברים! גברים דוחים אותי מכל הבחינות, אבל רק איבר המין שלהם מחרמן אותי. אני חולה על בנות, מעריצות את היופי העדין והרך שלהן, אני נמשך פיזית ורגשית לבנות, ואין לי ספק שמהבחינה של אהבת נשים אני "סטרייט" גמור. הנה דוגמא שתמחיש את הבעיה: כשאני הולך ברחוב אז האיבר הגברי לא בולט לעין, ולעומתו, החזה הנשי תמיד בולט לעין. ככה שכשאני הולך ברחוב אז אני נמשך אך ורק לנשים (גברים לא עושים לי את זה פיזית). אבל כשאני נכנס לאינטרנט, או כשאני רואה תמונה של גבר עירום - אז אני מתחרמן מהאיבר הגברי, ורוצה לאונן עליו. זה עד כדי כך חמור ששמתי לב שבולבול עושה לי את זה אפילו יותר מציצי (בפורנו). כמעט ב- 85% מהפעמים שאני מגיע לאורגזמה, זה מתמונה של בולבולים ואשכים ולא מתמונה של ציצים. בזמן האחרון שמתי לב שקטעים של הומואים חירמנו אותי בגלל שזה לכאורה נחשב אסור. זה לא בהכרח אומר שההומואים עשו לי את זה, אבל עצם זה שזה אסור- זה מה שעשה לי את זה. כיום אני בתחילת שנות ה- 20 לחיי, ואין לי ספק שאני לא מסוגל לנשק גברים (זה דוחה ומגעיל). אבל מצד שני, אני מרגיש דפיקות לב חזקות למראה איבר מין גברי. אני מקווה שתוכל לעשות לי סדר בבילבול שבו אני שרוי. המון תודה, מבולבל

28/02/2009 | 08:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, לפי תיאוריך, אתה דו-מיני, כלומר, יש לך משיכה מינית חד-משמעית לנשים בשלב זה של חייך, אך גם משיכה מסוימת לגברים. כרגע המשיכה היא רק לפין ולאשכים, אך אתה מגיע לאורגזמה ממראה זה יותר ממראה של נשים. משיכה כפולה זו, בעיקר בגילך הצעיר, אכן מהווה מקור לבלבול, אך האמת היא שביסקסואלים יכולים לנהל חיי מין עשירים יותר מהומואים וסטרייטים, אם הם יודעים לנצל את הפוטנציאל הגלום במשיכה כפולה זו: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html לדעתי, הרתיעה שאתה מתאר מגברים, ומחלקים מסוימים בגופם ובפניהם, היא תוצאה של פאניקה הומוסקסואלית, כלומר, תוצאה של החרדה המתעוררת בך נוכח החלקים בך שכן נמשכים לגברים. כמובן, השיקול הוא שלך האם ועד כמה לממש את משיכתך לגברים. לכולנו יש פנזטיות שאיננו מממשים אותן. יש ביסקסואלים רבים שמשאירים את משיכתם לגברים בפנטזיה, מתחתנים, מפתחים קשר רגשי עמוק לנשים ולפי עדויות של נשות ביסקסואלים שטיפלתי בהם, הם אף בעלים נהדרים. כפי שאתה רואה, הדגשתי כמה פעמים שזה המצב "כרגע" או "בשלב זה" משום שאתה מאוד צעיר והמשיכה לגברים עשויה להתגבר בתקופות מסוימות הן תוך כדי התפתחות טבעית והן כתוצאה מנסיבות החיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/02/2009 | 09:56 | מאת: ד

האם לפי ההסבר הפרוידיאני, ועל אותו משקל, אב שתלטן וחונק ואם יחסית פסיבית - מגדילים את הסבירות ללסביות??

26/02/2009 | 10:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד', לא בדיוק (-: האמת שפרויד עסק הרבהה פחות בהומוסקסואליות נשית מאשר בגברית. הדינמיקה אצל לסביות שונה במקצת. הבן בשלב האדיפאלי שואף באופן לא מודע להשיג את אימו, אך פוחד מהאב (מה שמכונה "חרדת סירוס") ולכן בתהליך התפתחותי תקין הוא מזדהה עם האב, שואף להיות כמוהו, כל זאת בתנאי שהאב הוא דמות ראויה להזדהות והיחסים עימו תקינים - ואז הוא גם "בורח" מהגנתיות-היתר של האם לזרועות אביו וגם אומר לעצמו שכמו שאבא השיג את אמא, אני אשיג נשים אחרות (אולי דומות לאמא?). לבת, לעומת זאת, אין "חרדת סירוס" מפני האם, אך יש לה בהחלט פחד לאבד את אהבת האם אם "תממש" את משיכתה לאביה (תסביך אלקטרה במקום אדיפוס). בתהליך התפתחות תקין האב מעדן את דחפיו המיניים כלפי ביתו ודואג לה (לפעמים בצורת הגנת-יתר ולפעמים לא) וכך מתאפשרים יחסים תקינים גם אם אמא. כאשר התהליך משתמש והאב מרוחק, ולפעמים גם האם אדישה וקרירה בגילים הקריטיים של השלב הפאלי (3-5), הבת עשויה לחפש בבגרותה "אהבת אם" אצל נשים במקום "אהבת אב" אצל גברים. הרבה פחות ברור מההסבר לגבי גברים, אך זה הכיוון הכללי של המודל וכמובן שחייבים לזכור שמדובר במודל שלא עבר שום תהליך של בדיקה אמפירית שיטתית (המודל לגבי הגברים עבר כמה בדיקות כאלה והוכח כמסביר חלק גדול מהנטיות ההומוסקסואליות של גברים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/03/2009 | 22:09 | מאת: מודאג

רג רגע אפשר לקבל הסבר קצר מגוע נהיים הומואים? למה התכוונתה עכשיו למודל שמסביר חלק גדול מנטויות הומוסקסואליות? אם יודעים מה הסיבה אז מדוע אי אפשר ,לתקן" הומוסקסואליות? בכלל אני מעוניין לקבל הסבר על המודל שהסברתה הרגע. תודה.

24/02/2009 | 21:09 | מאת: עידן

גידי שלום בהמשך לתגובתך,ברצוני לפתוח את הלב ולשפוך על הנייר את מה שאני מרגיש,בתקווה לקבל ממך עוד עצות חכמות כמו שצייניתי,ההרגשה בחיי היום יום היא נוראית,כאדם שהוא "late bloomer" בגילוי נטיותיו,ועל אף שאינני יכול להיות בטוח ברגשותיי,אני מלא בחרדות ופחדים.בעצם,כל החרדות והפחדים וההסתגרות בבית למשך שנים(למרות שעבדתי ולכאורה חייתי וביליתי ושמרתי על קשרים חברתיים),כל אלו יצרו אישיות של אדם מפוחד ומבוהל,וחסר חוויות במידה מסוימת וחסר חוכמת חיים ורחוב.בהקשר זה אני רוצה לציין שהתחברתי מאוד למה שכתבת על הפרעת אישיות תלותית ,בהרבה מאוד מובנים.עוד משהו גידי,הוא השנאה העצמית:השנאה העצמית על זה שאני שונה לא נראה לי שאי פעם תעבור!חוסר הקבלה העצמית,תחושות הניכור והידיעה שתמיד אהיה שונה.אני לא יודע אם אי פעם אוכל לקבל את עצמי,עד כדי כך...והרי הסביבה גם לא תמיד תקבל אותי,איזה עתיד צפוי לי ?למה אינני רגיל ?? מחכה לתגובתך

26/02/2009 | 10:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, העתיד הצפוי לך הוא, במידה רבה מאוד, מה שתחליט לעשות עם חייך. כמובן, שישנן נסיבות, מזל ומקריות בחיים, שאין לנו שליטה עליהם, אך חלק גדול מאוד תלוי בנו. במקום לעסוק בשאלה "למה אינני רגיל?" - עסוק בשאלה "מה אני יכול לעשות כדי לשפר את חיי?" כאן באמת הרבה דברים שאתה מסוגל לעשות והם: הערכה מחדש של הטיפול התרופתי (שינוי המינון או התרופה בהתייעצות עם פסיכיאטר), טיפול פסיכולוגי, אם לא פרטי אז במסגרת ציבורית (או במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים בו הטיפול מסובסד או במסגרת מרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי באמצעות טופס 17 ע"י פסיכיאטר של קופ"ח) ומה שמאוד יכול לעזור כתוספת לטיפול הפסיכולוגי האישי הוא, במקרה שלך, טיפול קבוצתי שניתן במחירים סבירים ביותר, אפילו במצבך כאן: www.igroups.co.il. שלוש המטרות שאתה צריך להציב לעצמך ובטיפול הן (א) יציאה מבית אמך, (ב) עבודה (לא חשוב במה) ו-(ג) המשך לימודים (כל למידה מעלה את הדימוי העצמי). הנה לך, אפוא, "מרשם" לשיפור חייך בצורה משמעותית. מעמדה כזו קשייך סביב הנטייה המינית יהיו בטלים בשישים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/03/2009 | 21:32 | מאת: אור

אני מכיר את המצב שלך מקרוב ואפילו יותר מידי קרוב מה שכן אוכל לתת לך טיפים איך קודם לעזור לעצמך אני בן גילך עם אותם סממנים כיום אני יותר נינוח אם תרצה זה המייל שלי תרגיש חופשי [email protected] ולידע כללי עד היום לא התגברתי על המשיכה אבל לפחות פנימית אני רגוע.

24/02/2009 | 16:21 | מאת: יוני

אולי זה מיותר לומר, אבל אני בארון. אין אדם קרוב שיודע עליי. עוד דבר- אני לא כל כך פעיל חברתית. אולי אני לא מרגיש צורך לזה רוב הזמן. אני לא חייל. אפשר לומר שלפעמים המצב רוח שלי ממש ירוד ואני מתעצבן על כולם. אולי כי אני חושב הרבה על המצב שלי ולא יודע מה בדיוק לעשות ואיך לפעול. מקווה שזה לא מה שנקרא דיכאון. מחכה לתשובה

25/02/2009 | 08:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוני, האמת היא שלפני שקראתי את התוספת חשבתי שאוכל להיענות לבקשתך ולא להפנות אותך לטיפול פסיכולוגי, אך השילוב בין ההתבודדות החברתית שלך ומצב הרוח הירוד ואי-השקט קצת מקשים עליי להימנע מכך. יוני יקר, אשר לשאלתך הראשונה בדבר הסיבות למשיכה לגברים - הנושא מעסיק מטפלים וחוקרים שנים רבות. כיום המגמה הרווחת היא ביולוגית וספר שנכתב ע"י שני פסיכולוגים הומוסקסואליים בריטיים מרכז בתוכו את ההסברים הביולוגיים (Born Gay). נושא זה עדיין נתון לחקירה והמגמה העכשווית היא לייחס את ההבדלים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים להבדלים במנגנונים שאחראים על ייצור הטסטוסטרון. עם זאת, לא נמצאו הבדלים שיטתיים ברמת הטסטוסטרון בין שני המגזרים הללו באוכלוסייה. ההסבר המדבר אל ליבי הוא דווקא ההסבר הקלאסי של פרויד בדבר שילוב של אם שתלטנית, שהקשר איתה מאוד קרוב (לפעמים חונק) ואב פאסיבי או נעדר לחלוטין במקרים מסוימים. הסבר זה מאוד לא אהוד בקהילה ההומו-לסבית, המעדיפה הסברים ביולוגיים המשחררים את המשפחה מאחריות.כך או כך, לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין. העיצה שאני יכול לתת לך מניסיון רב בטיפול בביסקסואלים הוא שבמידה ויש לך משיכה מינית (לא רק רגשית) כלשהי לנשים ברמה שתוכל לתפקד מבחינה מינית עם אישה (דבר שאינך יודע עדיין), כן הייתי ממליץ לך להינשא ולשמור את מימוש המשיכה לגברים מחוץ לנישואין. זה, אולי, לא נשמע לך מוסרי, במיוחד בהתחשב ברקע שלך, אך טיפלתי לא מעט בהומוסקסואלים נשואים לנשים שהגיעו להסדרים יצירתיים שאפשרו להם ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html אם אין לך כל משיכה מינית לנשים ולא תוכל לתפקד מינית עם אישה, לא יהיה לך מנוס מפני קבלת עזרה מקצועית להשלמה עם נטייתך המינית. אשר לחששותיך לגבי דיכאון, נסה למלא את השאלון שחיברתי ולראות מה ההמלצה: http://www.shrink-friendly.co.il/questionnaire/index.html ייתכן שללא טיפול, אתה עלול לפתח הפרעה אובססיבית סביב הנושא. לסיום, אני ממליץ לך ליצור קשר עם שני ארגונים המספקים תמיכה, גם ללא צורך בהזדהות: 1. ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il 2. הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) http://www.hod.org.il/ אני מאוד מקווה שכל המידע הנ"ל יועיל לך ואשמח אם תעדכן אותנו ותראה בפורום הזה לפחות מקור נוסף לתמיכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/02/2009 | 16:15 | מאת: יוני

אהלן. אני בן 20, גר עם ההורים ועובד. אני זוכר שכבר מהיסודי יש לי משיכה מינית לגברים. אולי כיתה ד'-ה'. אני נראה גברי וגם מתנהג ככה. אני מגדיר את המשיכה לגברים מינית- ולנשים רגשית. מקווה שאתה מבין למה אני מתכוון.המשפחה שלי היא נורמאלית לחלוטין.גדולה ואוהבת. אנחנו דתיים, דרך אגב. אף פעם לא מימשתי את המשיכה. לא עם גברים ולא עם נשים. יש את הקטע הדתי, אבל לא רק. אולי גם כי אני לא סגור לגמרי שאני כזה ואם אני רוצה להיכנס לזה. אולי צריך לציין שאני מפנטז ומאונן. לפעמים יותר ולפעמים פחות. 1) למרות שאתה לא מכיר אותי אישית, תוכל לתת לי דעה למה אני כזה? ככה נולדתי? זה בא עם השנים? 2) איזה עצות תוכל לתת לי? חוץ מללכת לטיפול פסיכולוגי? תודה

02/06/2009 | 09:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוני, אני מקווה שתקרא את התגובה כי עניתי לך כבר והתגובה נעלמה. אם אתה זוכר שמכיתה ד'-ה' אתה נמשך לגברים, ברור שאי-אפשר לחסל את המשיכה הזו. קשה מאוד לענות על השאלה למה אתה כזה. כיום מקובל לחשוב שמדובר בשילוב בין גורמים הורמונאליים (בעיקר טסטוסטרון) וגורמים סביבתיים (קשר קרוב מדיי עם אמא דומיננטית עם או בלי קשר רופף, עוין או מרוחק עם אבא). אם אין לך כלל משיכה מינית לנשים, אין לך ברירה אלא לקבל את עצמך כהומוסקסואל. אם יש משיכה מינית (לא רק רגשית) כלשהי לנשים, תוכל לנסות יחסי מין עם בחורה ולראות מה קורה. הואיל ואינך מעוניין בטיפול פסיכולוגי, אני יכול להמליץ לך לפנות לשני ארגונים שיכולים להתאים לך ומפעילים קבוצות תמיכה (וירטואליות ולא-וירטואליות): ארגון הנוער הגאה igy.co.il שבו יש אפשרות אפילו להיות בקשר עם מתנדב באימייל וגם פועלת קבוצת תמיכה לבני גילך וכן הו"ד, הומוסקסואלים דתיים, http://www.hod.org.il/. מקווה שעזרתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/02/2009 | 15:04 | מאת: נפתלי

איך מפסיקים אוננות מול אתרי פורנו באינטרנט האם יש דרך להוריד חשק מיני וגם אובססיביות לאהבה בצורה פסיכולוגית או תרופתית אני בתקופה של לימודים ואין לי זמן לזה מה גם שאני הומו ואין לזה (סקס)יותר מדי משמעות בעיקר שריפת זמן.

24/02/2009 | 07:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נפתלי, אינני יודע מהי אובססיביות לאהבה במקרה שלך. רוב נוגדי הדיכאון מפחיתים את החשק המיני, אך לא נהוג להשתמש בהם למטרה זו, אלא אם כן יש סכנה לפגיעה בזולת (למשל, במקרים של דחפים פדופיליים). יש טכניקות שונות של שליטה עצמית המופיעות בספרה של תמי רונן "שליטה עצמית ותושיה נלמדת" בהוצאת פפירוס, ספר שניתן למצוא אותו בספריות אוניברסיטאיות בלבד, משום שהוא אזל מן השוק. אוננות לפני ישיבה ללימודים והקפדה על כך שאתרי הכרות וצ'אטים מיניים יהיו סגורים בזמן הלימודים עשויים לעזור גם הם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/02/2009 | 10:42 | מאת: עידן

שלום גידי כבר 3-4 שנים שאני מתכחש לנטיות הומסקסואליות שלי אני בן 25 ,אין לי הרבה חברים ואחרי הרבה זמן וקושי סיפרתי לחבר הכי טוב שלי חוץ ממנו אף אחד לא יודע חוץ מפסיכולוגית אליה אני הולך ועוד ידידה,כלומר מה שאומר שאני עדיין ב"ארון" המצב ביום יום הוא קשה עד בלתי נסבל:אני חושב בערך כל הזמן מחשבות טורדניות,כמו מי אני,ומה יהיה ,והאם אני הומו,ומה ההורים חושבים ויחשבו,ומה האחים יגידו,ומה החברים יגידו כשיגלו,והאם אני שקרן,ושאני לא יכול יותר,ושאני רוצה להתאבד ,וזה רק קצה הקרחון של המחשבות שצפות לי בראש 24/7 ולא עוזבות אותי במנוחה לרגע אחד של שקט. התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית,והתחלתי ליטול כדורי פלוטיו,זה קצת עוזר ,אבל בתקופה כל כך קשה של גילוי העצמי כל יום נראה כמו משוכה שצריך לעבור.אני סובל כבר המון שנים מדכאון ואף ניסיתי להתאבד פעמיים.בין הזמן שחלף,קשה לי לחשוב על יום בו לא חלפה המחשבה בראשי.אני יודע ,שאם אני אתגבר על זה ,השמיים פתוחים בפניי.אני בן אדם מוכשר,אבלאין לי מספיק תמיכה ואני יוצר בעצמי את כל קשיי.אם היה אלוהים,אולי הוא יכול היה לספר לי באיזה תוכניות אני נמצא אצלו בדיוק,או למה אני,שמעולם לא הזקתי לאדם נאלץ לעבור את הסבל בלשון המעטה שאני חי בו כל כך הרבה זמן.אני פוחד ממה שצפוי לבוא,אני פוחד מהכל:מהחברים,מהמשפחה,מעצמי,ממין,מזה שחיי יהיו שונים ואהיה שונה ,מההערות שכבר היום ספגתי בעבודה ובפניי חברים,מאבא שלי ומאמא שלי. אני מתנצל על אריכות ההודעה..פיזית אני מרגיש כאילו אני לא יכול לנשום,כאילו יש עליי אבן ענקית על הלב שלא נותנת לי לנשום,אני לא ישן טוב,אני לא אוכל טוב ובאמת שקשה לי לחיות ,קשה לי להתרכז,קשה לי חיות עם הרגשה כזאת של חוסר נשימה.. אני גר עם אימי,ולא עובד,ודי מסרב להסתכל למציאות בעיניים ולהתמודד..

23/02/2009 | 10:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, גם אם המחשבות הטורדניות שלך מתמקדות בנטייתך המינית, הרי שכרגע לפחות היא אינה במרכז בעיותיך. אתחיל דווקא בסיפא של פנייתך. העובדה שאינך עובד (לא כתבת אם אתה לומד) וגר עם אמך מעכבת את התפתחותך ועצמאותך ומגבירה את הדיכאון והמחשבות הטורדניות. לדעתי, יש לשקול הגברת המינון של הפלוטין (אלא אם כן התחלת ליטול אותו רק לאחרונה) ומה שלא פחות חשוב -תעסוקה, תעסוקה ושוב תעסוקה ובעתיד הקרוב, יציאה מבית אמך. לדעתי, כל אדם בגילך שיגור בבית ההורים ולא יעבוד או ילמד, ייכנס לדיכאון: http://www.giditherapy.com/dpd.html התחל מעבודה קלה יחסית ובלבד שיהיה לך לאן לצאת ומה לעשות. מעבר לכך, אני משוכנע שאתה מקבל טיפול טוב, היעזר במטפלת ושקלו הוספת טיפול קבוצתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/02/2009 | 18:42 | מאת: מעניין וגם חשוב

האם יש סכנה בהידבקות באיידס ובשארמחלות מין דרך מין אורלי אם אין פצעים בפה? או שרק נדמה שאין פצעים. . .

22/02/2009 | 07:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, סכנת ההידבקות באיידס דרך מין אוראלי פחות נמוכה מאשר דרך מין אנאלי (ללא קונדום), אך עדיין קיימת. ראשית, כמו שאתה רומז בצדק, קיימות דלקות חניכיים שאינן מורגשות ואז החניכיים מדממים וקיים אפשרות של מגע נוזל הזרע בנוזל הדם (כנראה שההידבקות דרך נוזל הרוק אכן אפסית, בניגוד למה שחשבו בעבר). שנית, קיימת אפשרות לבליעת ה-precum שפליטתו אינה מורגשת ואז, כאשר יש דימום כלשהו במעי (גם הוא לא מורגש) קיימת אפשרות הידבקות. אני יודע שמין אוראלי עם קונדום אינו מהנה כמו מין אוראלי בלי קונדום, אך זו התשובה מבחינה רפואית נטו. רמת הסיכון שאדם מוכן לקחת על עצמו היא, כמובן, עניין אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/02/2009 | 13:00 | מאת: מטופלת

בעיקרון אני עדיין לא סגורה על המיניות שלי ועל זה אנחנו גם עובדות בטיפול אבל הייתה לי מערכת יחסים ארוכה עם בחורה ויש לי משיכה לבנות וגם לבנים אני נמשכת. אני לא יודעת אם אני בי או לסבית או סטרייטית. המשיכה שלי לנשים היא יותר רגשית מאשר פיזית ואילו לגברים המשיכה שלי היא יותר פיזית מאשר רגשית. המטפלת שלי היא אישה סטרייטית נשואה עם ילדים ואני יודעת בוודאות ששום דבר רומנטי לא יכול לצמוח מזה אבל למרות הידיעה הזאת אני לא מפסיקה לחשוב עליה ולרצות יחסים שהם מעבר ליחסי מטפל מטופל ואפילו מעבר לאפלטוניים. אני ממש אובדת עצות כי אני מרגישה שההתאהבות הזאת קצת מחבלת בטיפול אבל מצד שני היא מטפלת כל כך טובה ואני מרגישה שאני נמצאת בעיצומו של תהליך שבאמת מסייע לי ואני לא רוצה להפסיק עכשיו. מצד שלישי זה מטריד... מה לעשות?

22/02/2009 | 07:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מטופלת, ראשית, בתגובה לעניין הזהות המינית - אכן נשמע שאת ביסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html שנית, הואיל ויש לך משיכה מינית ורגשית גם לנשים, הייתי מתייחס לסיפור התאהבותך במטפלת כמו שהייתי מתייחס להתאהבות של מטופלת במטפל גבר. כלומר, קיימת אירוטיזציה של תהליך ההעברה (התייחסות למטפל כאל דמות משמעותית, לרוב הורית). תופעה זו שכיחה ונפוצה, כאמור, והייתי ממליץ לך, במידת האפשר, לחלוק את רגשותייך עם המטפלת עצמה. לעיבוד התהליך יש חשיבות רבה לקידום הטיפול. אם הדבר קשה לך, נסי להשאיר למטפלת העתק מהפנייה שלך לפורום לקריאה בין השיחות כדי להקל על המבוכה שלך. על כל פנים, חשוב שהעניין ידובר ויעובד בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/05/2009 | 20:50 | מאת: מאוהבת במטפלת :(

20/02/2009 | 10:40 | מאת: מטופלת

מה לעשות? להגיד לה?לסיים את הטיפול בלי להגיד לה? אני יודעת שאין סיכוי ואני גם לא בטוחה שבאמת הייתי רוצה לממש את האהבה הזאת ובכל זאת אני לא שולטת בזה. זקוקה לעצה... תודה

21/02/2009 | 09:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מטופלת, חסרים לי כמה פרטים בסיסיים כדי להשיב לשאלתך. התאהבות של מטופלת במטפל או במטפלת היא תופעה שכיחה ומוכרת, ללא קשר לנטייה מינית ומתרחשת גם בין נשים סטרייטיות. האם פרט למטפלת ישנן נשים נוספות שאת נמשכת אליהן? מה נטייתך המינית הבסיסית? האם המטפלת סטרייטית או לסבית? תודה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/02/2009 | 17:58 | מאת: בדוי

אני תמיד התאהבתי בנשים ונמשכתי (פחות או יותר) לנשים..אך מאז מתמיד כולל הילדות הייתה איזה מין משיכה שונה יותר..(אולי אף חזקה יותר.) לגברים..ואני לא מדבר על גברים שאני פוגש גברים לא מעניינים אותי אני נמשך רומנטית ונפשית רק לנשים, אך כאשר אני מאוננן תמיד היית לי פנטזיה כזאת שיש בה גברים(אומנם גם אוננתי על נשים..), וזה תמיד היה כך..אני מרגיש שכאשר אני מכניס גברים אני חושב על גברים זה הרבה יותר חזק..לפעמים אני צריך לחשוב על הפנטזיה הגברית כדי שיעמוד לי כאשר אני לא חרמן.. להגיד שהגוף הנשי לא מעניין אותי זה לא נכון..כי זה כן מעניין ומושך את תצומת ליבי..אך אני חושש שמיניות האמיתית החייתית שלי היא כלפי הגוף הגברי..למרות שאיני רוצה כלל להיות גיי.. אני לא אוהב את ההגדרה ביסקסואל ונוטה לא להאמין בזה..במיוחד לאחר היה מחקר שבדק עוררות מנית של ביסקסואלים כלפי גברים ומצא כי העוררות המינית האמיתית שלהם זה כלפי המין הגברי!!(שזה מה שאני חששתי ממנו עמוק בפנים אצלי..) אני רוצה לציין שלא קיימתי מגע מיני אם אף אחד מהמינים אף פעם.(אני בחור אם בעיות חברתיות) יוכל לעזור אם מניסיונך תגיד לי מה אתה חושב... אני חשש למרות שאני מסרב ולא רוצה להיות הומו...שהמיניות האמיתית שלי היא כלפי גברים..

20/02/2009 | 09:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בדוי, ביסקסואליות - קרי: משיכה לבני שני המינים - בהחלט קיימת: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html המחקר שאתה מתאר נערך על סטרייטים שהיו גבוהים ונמוכים בהומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) והראה שאצל בעלי הציונים הגבוהים בהומופוביה רמת העוררות המינית כתוצאה מתמונות של בחורים עירומים הייתה גבוהה יותר מזו של בעלי הציונים הנמוכים בהומופוביה: http://www.shrink-friendly.co.il/latent.html משמעותו של מחקר זה שאנשים הומופוביים (המפחדים מהומוסקסואליות ולועגים לה) הם הומוסקסואלים סמויים. אך נחזור לענייננו - ביסקסואלים יכולים לחיות באושר יחסי וליהנות משני העולמות, כפי שעולה מהמאמר הראשון. יתר על כן, טיפלתי בלא מעט ביסקסואלים נשואים לנשים שמשיכתם המינית לגברים הייתה חזקה יותר, כפי שאתה מתאר, אך בגלל הקשר הרגשי העמוק לנשותיהם, הם נשארו במסגרת הנישואין וניהלו חיי נישואין טובים, ואף נשותיהם היו מרוצים מחיים אלה, לאחר שהחששות עברו עיבוד רגשי בטיפול. הבעיה העומדת בפניך כעת, הרבה לפני הנטייה המינית, היא העכבות החברתיות שיש לך, שבוודאי מקשות עליך בתחומים נוספים מעבר למישור המיני, וכמובן קל וחומר בתחום המיני. כך הייתי רואה את מטרת הטיפול המרכזית בך בשלב זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/03/2009 | 04:05 | מאת: בדוי

ועוד משו, אני קראתי על מחקר שבדק הומאים סטרייטים וביסקסואלים ומצא שאצל כולם שמשיכה היא בעיקר לכיוון אחד! כלומר נניח אצל הסטרייטים היא פי 4 לנשים וההפך אצל הומאים ואילו אצל הביסקסואלים היא 75 אחוז משיכה חזקה פי 4 לגברים ואילו אצל רק 25 אחוז חזקה פי 4 לנשים , לכן אני מפחד שאצלי הגירוי הוא בעיקר לגברים..זה החששות שלי למרות שאני אוהב נשים ונמשכך אליהם..האם יש דרך לדעת? איפה יש עוד מידע לגבוי דו מיניות? מה המשמעות של זה? זה בא בתקופות? האם אוננות(סקס אם עצמך) משפיע על זה? אני מאוד חושש כי אני יודע שאם אני הייתי אם אישה לא הייתי רוצה להיות אם משהי נמשכת לנשים בעיקר ויצר החייתי הזה הוא בעיקר לנשים, כי זה פשוט לא אותו דבר..יש לזה השלכות על ההנאה המינית שלי ושל בת זוגתי... אני מפחד שאני יתברר כהומו בעוד איזה 10 20 שנה.. אני צריך יותר מידע על דו מיניות...

16/04/2009 | 15:34 | מאת: אותו אחד

אתה אומר שמשמעות המחקר הוא שהומובופים הם הומואים - וזה לא ניראה לי הגיוני. לגבי המחקר - כתוב כאן שבדקו ביסקוסואלים ומצאו ש-75 אחוז מהם נמשכים בעיקר לגברים כלומר פי 4 לגברים כלומר משמעות המחקר זה ביסקסואלים נמשכים לגברים בעיקר כפי דר רות ורטהיימר טענה..אגב אתה יכול להתייחס לגישתה של רות ורטהיימר שאמרה זה רק שלב מעבר? ועכשיו לענייני - תיראה אם אני ילך בקניון או במסיבה תשומת ליבי הויזואלית תמשכת באופן ברור לבחורות ולא לבחורים..למרות שאני מוצא את עצמי מסתכל ברחוב על כל מיני דברים של גברים....מה גם שרומנטית ורגשית אין לי עניין בגברים אבל.. פה הבעיה - אם עצמי מה שמגרה אותי יותר זה גברים וזה מה שמדאיג אותי עוד שהייתי ילד קטן והייתי מאונן (כמו שילדים קטנים מאוננים זה לא אותו דבר אני לא יודע אם אתה מבין אותי..) במילים פשוטות אני חושש ואני מדגיש חושש שלאונן על גברים מעורר אותי מינית יותר מנשים..לצערי זה תואם את ממצאי המחקר..ובכלל אני חושש שלמרות שנשים מושכות את תשומת ליבי אין לי רצון מיני של ממש לגבי הגוף הנשי...כלומר כאשר הייתי בן 16 ו-15 הייתי מאוננן על נשים וישר מגורה כיום אני עוד מעט בן 22 ואני מתקשה לעורר עצמי מנית באוננות על אישה....אין חלומות ארוטים על נשים אני מרגיש מת לגבי המיניות שלי..אך בעבר היו חלומות שעוררו אותי מינית על גברים... אני מציין שלא היה לי התנסות אם אף אחד מהמינים כלל למרות שבעבר נדלקתי והתאהבתי בנשים. אני מבקש שתנסה לענות לי על שני ה"פסקאות" שכתבתי לך..אני מתנצל על האורך. חג שמח

27/02/2009 | 17:58 | מאת: טום

אני חושב שאי הומו ואני תמיד מאונן על גברים כמובן שאני אוהב בנות אבל גברים יותר מושכים אותי לפעמים אני אפילו חושב על למצוץ לחבר שלי או ללקק לו את בית השחי

12/03/2009 | 17:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

18/02/2009 | 20:10 | מאת: מר סטלן

שלום לך דוקטור ! אני רוצה לשתף אותך במשהו מוזר שקרה לי זה התחיל שהתגייסתי לצבא שהייתי בטירונות נכנסתי למקלחות והתקלח שם מישהו וואלה לא הרגשתי משיכה מינית או משהו אחר אבל פתאום צצה לי השאלה האם אני הומו אתה מבין וכבר מספטמבר השאלה לא עוזבת אותי אני כול פעם עושה לעצמי מבחנים בודק אם אני נמשך לגברים אבל אנילא נמשך מה שאני מרגיש זה מין לחץ כזה ושתבין יש לי חברה כבר שלוש שים וק בחצי שנה האחרונה זה התחיל מאז אותו מקרה אני כול הזמן חושב על זה המחשבות האלה לא עוזבות אותי מה אתה ממליץ לי לעשות אני כבר לא רק מבולבל אלא על סף שיגעון נראה לי !

20/02/2009 | 08:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מר סטלן, אתה מעלה שאלה חשובה מאוד, אם כי קשה לענות עליה בלי להכיר אותך אישית ולהבין מה בדיוק עובר עליך. קודם כל, חשוב להבהיר שלא משתגעים כל כך מהר, כך שהסר דאגה מעל לבך. ייתכן שהסצנה ההיא במקלחת אכן הייתה "טריגר" להתפרצות דחפים הומוסקסואליים למודעות. אם זה המצב ואתה ממשיך להימשך גם לנשים, הרי אתה ביסקסואל. למרות שביסקסואלים אכן מבולבלים ממצבם, הם יכולים במשך הזמן למצוא דרך ליהנות משני העולמות במקום לסבול מהם: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html . אפשרות אחרת היא שהיה הבזק חד-פעמי של משיכה לגברים באותה סיטואציה ומאז פרצה סוג של הפרעה אובססיבית-קומפוליסיבית (כפייתית). סוג זה המכונה OCHD, מופיע אצל סטרייטים לכל דבר, אשר פוחדים באופן קבוע שמא הם הומוסקסואלים. הדבר דורש אבחון ע"י איש מקצוע מתחום בריאות הנפש שמתמחה בטיפול בהומוסקסואלים ובביסקסואלים. השאלה המרכזית היא אם מאז הסיטואציה במקלחות אתה נמשך לגברים שאתה רואה באקראי ברחוב, בבריכה, בים, במכון הכושר וכיו"ב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/02/2009 | 17:48 | מאת: יוסי

עכשיו אני נמשך לנשים (יש זקפה) אבל לא התאהבתי מזמן בבת, מה זה אומר שלא התאהבתי בבת כבר הרבה זמן? אם אני ילך לפסיכולוג לטפל בחרדה האם יש סיכוי שהטיפול יגרום לזה שהמשיכה לנשים תקטן או תעלם? תודה

18/02/2009 | 12:51 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, טיפול פסיכולוגי אינו פועל בכיוונים כאלה. אני מציע שתפנה כבר ולא רק תהרהר ברעיון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/02/2009 | 18:32 | מאת: יוסי

האם יש סיכוי שימציאו תרופה/טיפול להומוסקסואליות למרות שאומרים שזאת לא מחלה? מישהו בכלל מנסה למצוא לזה תרופה?

14/02/2009 | 23:53 | מאת: מישהי

יש בחורה שאני מאוהבת בה כבר חצי שנה, עבדנו ביחד, עכשיו היא עזבה את העבודה. כבר מזמן שאני מתלבטת האם לספר לה על רגשותי...אחרי אתמול פתאום החלטתי לספר לה, כתבתי לה מכתב, חשבתי שיצא לנו להיפגש היום אך הפגישת עבודה בוטלה. דיברנו בטלפון סיכמנו להיפגש השבוע, השאלה שלי האם כדי למסור לה את המכתב לפני הפגישה או אחרי... אשמח לחוות דעתך תודה

16/02/2009 | 10:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהי, השאלה, אם למסור לה את המכתב לפני הפגישה או אחריה, מישנית בעיניי. הפרט החשוב ביותר, לדעתי, הוא אם גם אותה בחורה נמשכת לנשים, פרט שחסר בפנייתך. אם ידוע לך שכן, הסיכון המרבי שאת מסתכנת בו הוא סירוב כמו בין לסביות או כמו בין סטרייטים, דבר שקורה מדי יום. אם, לעומת זאת, לא ידוע לך על נטייה מינית לסבית של אותה בחורה, את גם עלולה להבהיל אותה מאוד (גם אם היא תהייה עדינה איתך כלפי חוץ) וגם להרחיק אותה ממך כחברה. יש דברים שאדם בוגר אמור להכיל בתוך עצמו בלי להוציא החוצה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/02/2009 | 21:24 | מאת: דני

שלום רב, אני בן 25 ויש לי בן זוג. יתכן שבשל תחושת בושה, אני מעדיף שלא לתת ביטוי פומבי לכך שאני הומו, או לכך שאני וחבר שלי בני זוג (לדוגמא כשאנחנו יוצאים יחד). שאלתי היא ממה נובעת התנהגותי זו, וכיצד ניתן לשנותה. תודה

16/02/2009 | 10:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דני, למרות החשיבות הפוליטית של יציאה מהארון, הומוסקסואלים אינם עשויים מקשה אחת וקיימים ביניהם הבדלים בין אישיים רבים: http://www.shrink-friendly.co.il/a8.html . ייתכן ומבנה האישיות שלך מופנם באופן כללי ועל כן תפיסתך את יחסיך עם בן זוגך היא של תפיסה פרטית ואישית. לטעמי האישי, יש בהחלט מקום גם לתפיסות כאלו, אלא אם כן יש קונפליקט בנושא זה בינך ובין בן זוגך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/02/2009 | 23:20 | מאת: יוסי

כתבת בהודעה הקודמת ש"לא ניתן יהיה לומר האם היעדר זקפה הוא תוצאה של חרדה או חוסר משיכה ויש צורך לעבד את הדברים במקביל עם מטפל. משיכה לבני אותו מין אינה חולפת בגלל קיום יחסי מין עם בנות המין השני" התכוונת שההעידר זיקפה לבנים? ועוד משהו אם אני יעשה טיפול פסיכולוגי כדי שיוציא את החרדה אז אם אני אמור להיות הומו/דו מיני אז יעמוד לי על בנים? (אני לא רוצה שיעמד לי)

14/02/2009 | 19:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, לא ניתן "להיגמל" ממשיכה לבני אותו מין, גם לא בטיפול. הטיפול נועד לעזור לך להתמודד באומץ עם חרדותיך ועם המאבקים הפנימיים שלך בנושא זה ובנושאים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/02/2009 | 13:11 | מאת: שלומי

ד"ר שלום בן 30 . אני נמשך לגברים ובמידה מסויימת גם לנשים. עם גברים אני בעיקר פסיבי. יש לי חברה מזה 3 חודשים. והמשיכה המינית שלי אליה משתנה כתלות ב: - אם אוננתי בתנוחה פסיבית - אז יש לי ממש בעיה להמשך וגם לגמור. אם אני לא מאונן זה משתפר. - אם אני לא שוכב עם גברים יותר מבערך שבועיים אני כבר מרגיש שהיא ממש לא מעניינת אותי. לדוגמה יום שלישי שכבתי עם גבר. קודם כל הרגשתי יום טוב נפשית. התחלתי להתעניין שוב בחברה. יום רביעי שכתבי איתה .. אך היתה לי בעיה לגמור. יום חמישי שכבתי איתה עוד פעם והיה ממש נחמד- גמרתי והרגשתי טוב. כששכבתי איתה יום למחרת כבר היה לי יותר קשה וממש התאמצתי לגמור. וגם המצב רוח שלי ירד בעקבות כך. יש לציין שגם שאני מקיים איתה יחסי מין "בהצלחה" אני לפעמים מוצא את עצמי מדמיין אותי מסתכל עלינו שוכבים ואני גם מתגרה מלדמיין אותי שוכב איתה. לי נראה שאני חייב את יחסי המין עם גברים "במינון " מסויים כדי שבכלל יהיה לי סיכוי לקיים מערכת זוגית עם אישה. ואחרי שאני שוכב עם גבר אני צריך "יום מנוחה" ממין כדי ל"חזור לעצמי" ולהיות שוב "אקטיבי". אין לי ספק שאני לא סטרייט . אבל מצד שני יש לי פוטנציאל מסויים להיות ביחסי זוגיות עם אישה. אבל אני מרגיש שזה מסובך מידי בשבילי... האם אני אמור לשכב שסתר עם גברים כדי להמשך אל הבת זוג שלי? האם יש לזה סיכוי לטווח ארוך? יש לציין שההורים שלי ממש לוחצים עלי להתחתן ואני אובד עצות. אשמח לדעת האם יש עוד אנשים במצב דומה לשלי וכיצד אפשר לפתור את הבעיה. אודה לך על תשובתך.

13/02/2009 | 14:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שלומי, לפי תיאוריך, אתה ביסקסואל המתקשה לשלב בין משיכתך לגברים ולנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html טיפולתי ואני ממשיך לטפל בלא-מעט ביסקסואלים בעלי רמות משיכה מינית שונות לגברים ולנשים, ברוב המקרים הגברים נמשכו מינית לגברים יותר מאשר לנשים, אך בחלק גדול מהמקרים הצליחו ליצור קשר רגשי טוב יותר עם נשים, קשר שאיפשר את יחסי המין עם נשותיהם. ביסקסואלים, כמו שתקרא במאמר, יכולים להגיע להסדרים שונים בינם לבין עצמם ובינם לבין נשותיהם וגברים אחרים, המאפשרים להם ליהנות משני העולמות. בסה"כ אתה מתאר בחלק גדול מהמקרים תפקוד מיני תקין עם חברתך. אינני יודע אם הזיקה שאתה מרגיש בין יחסיך עם גברים ויחסיך עם נשים תתקיים בצורה הזו לאורך זמן, כרגע אתה צריך פסק-זמן קצר מהתפקיד הפסיבי שלך עם גברים והתפקיד האקטיבי שלך עם נשים וזה בעיניי לא יותר נורא מהחלפת בגדי יום-יום לבגדים חגיגיים כאשר הולכים לאירוע מסוים או להפך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://shrink-friendly.co.il

13/02/2009 | 19:04 | מאת: שלומי

ראשית תודה רבה על תשובתך. אני גר באזור הצפון ואני עמוק בארון. האם אתה מכיר דרך אפקטיבית שאוכל להכיר מישהי (אולי דו מינית? לסבית?) שאוכל לשלב בין שתי המשיכות? תודה

13/02/2009 | 00:31 | מאת: מיאני

שלום דר רובינשטיין, אני אציג את עצמי, בן 33 עוסק תושב חוזר לאחר 9 שנים בצרפת למטרת לימודים באדריכלות. אני די במצוקה ולא יודע כל כך מה לעשות. די צעיר יחסית יצאתי מהבית גיל 15 ליתר דיוק, שלוש שנים פנימייה מרצוני ועוד שלוש שנים צבא שנה טיול ו9 שנים לימודים בצרפת שם במשך 4 שנים נהנתי מהלימודים והיה נפלא, הייתה לי חברה מקסימה עד שיום אחד בגלל עישון חשיש התחילו לי פראנויות וחרדת נטישה שגרמה לה להפרד ממני, בין רגע הכל השתנה, כל כך פחדתי, נכנסתי לפאניקה והתחלתי לקנות בה בצורה איומה, עד כדי כך שהרסתי את כל מה שבניתי, גם מערכת יחסים וגם לימודים למרות המשך צולע בעזרת טיפול תרופתי ואנליזה עם מומחה לא הצלחתי לסיים את הלימודים ובסופו של דבר אני חזרתי היום עם ידיים ריקות. לאורך כל התקופה הזאת היו לי המון מחשבות לגבי הזהות המינית שלי, אם אני גבר או אישה. כיום יש לי הרגשה שחזרתי להיות אותו ילד מפוחד שחוזר הביתה לאמו. בנוסף יש לי גם את ההרגשה שאני כפוי טובה כי ההורים שלי מימינו לי 7 שנים מהשהות שלי שמה וכיום אני חזרתי בלי כלום ביד. כמו כן המון מחשבות נוראיות מסתובבות לי בראש ואני לא יודע איך להפטר מהן. תקופה ארוכה האשמתי את ההורים שלי את האחיות שלי ואת החברים הכי טובים שלי, כמובן מול מטפל ולא מולם ישירות כי הייתי רחוק למרות שמידי פעם אמרתי דברים שלאחר מכן מאוד הצטערתי עליהם. בקיצור היום אני מרגיש שאני מתחזה ולא מוצא את עצמי, לא יודע מי אני. השאלה לגבי האם יכול להיות שאני הומו עולה לי בראש לעיתים מאוד קרובות. אבל אני מפחד להוציא את זה החוצה ולספר לקרובים או לחברים. הסיטואציות הכי קשות לי הן אותן סיטואציות של התקבצות חברים ביחד, אני בחרדות שמישהו יראה שאני מת מפחד, עד כדי כך שיש לי הרגשה שכולם רואים משהו שאני לא רואה ושאני נראה מגוחך, הרגשה כאילו כולם צוחקים עליי. אני ממש כבר לא יודע מה לעשות חוץ מלהסתתר בבית, אבל גם בבית לא נוח לי כי יש את המבט של אבא שלי שמפחיד אותי נורא. בקיצור אני לא יודע מה לעסות.

13/02/2009 | 13:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיאני, פורום זה מיועד להומוסקסואלים וביסקסואלים ועוסק בנטייה מינית. הואיל ופנייתך עוסקת בנושא אחר, אנא הצב אותה בפורום פסיכותרפיה: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-402,-,m-Doctors,a-Forums.html ואשמח להגיב עליה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/02/2009 | 15:03 | מאת: יוסי

תשמע אני בתקופה של דיכאון וממש עצוב וכל זה בגלל כל הקטע של הזהות המינית. יש לי 4 בנות בערך שניראות טוב ואני מסתכל בדרך ככל עליהן (למרות שבזמן האחרון אני מסתכל פחות בהרבה). אני כל יום הולך לביה"ס ומביה"ס הביתה ולא ממש יוצא לי להיותעם בנות וזה. (רק בימי שישי) בקשר לבנים אני תמיד בודק אם אני נמשך לבנים או לא ואני לא יודע אם אני נמשך יותר לבנים או לבנות. אני מאונן רק על בנות בסרטים. ולפעמים קופץ לי כזה הקטע של הבנים שאני מאונן אבל אני מפסיק את זה מיד (יכול להיות שקופץ לי הקטע של הבנים בגלל החרדה?). כשאני רואה לפעמים בנים יש לי צביטות בלב, לפני כמה שבועות היה לי את זה תמיד (כשהייתי רואה כל בן גם בטלויזיה) יכול להיות שז בגלל החרדה? עכשיו יש לי את זה כשאני מתחיל לחשוב על זה או כשאני נזכר בזה? (בזהות המינית) בימים האחרונים יש לי ירידה בחשק המיני, אני מאונן וכל זה אבל כאילו לא בא לי להיות עם אף אחד. איך אני יכול לדעת אם אני הומו או סטרייט או דו מיני? האם המשיכה לבנים (שהייתה- אני לא יודע אם אני עדיין נמשך) תעבור? אמרת שאני יכול להיות עם מישהי בקטע מיני ולראות איך אני, התכוונת אם יעמוד לי? תודה

11/02/2009 | 17:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, הייתה לנו התכתבות מאוד ענפה ואני מבין את החרדה ואת הקונפליקטים בהם אתה נתון. כפי שאתה רואה, תשובה לשאלה אחת מולידה שאלה אחרת ולכן אני בטוח שהדרך הנכונה להתמודד עם הנושא היא דרך טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים, שבו קיים דיאלוג רציף עם המטפל ואפשרות לעבד את חרדותיך מבחינה רגשית. הקושי שלך נשמע בחלקו הפרעה אובססיבית בגלל עיסוק-היתר שלך בקשייםם וגם בצורה שאתה מביא אותם לכאן. הדבר מחייב התייחסות מקצועית מעבר לפורום באינטרנט, שנועד רק להיות הצעד הראשון בפנייה לטיפול פנים אל פנים. אתה עוד צעיר מאוד וככל שתפנה מוקדם יותר, הסיכויים להקל על מצוקתך לאורך זמן גבוהים יותר. דברים רבים משתנים בגילך: קשר עם נערה, כולל מגע מיני, יכול לתת מענה לחלק משאלותיך (למשל, זקפה), אבל מצד שני, בגלל החרדה העזה שצריכה להיות מטופלת, לא ניתן יהיה לומר האם היעדר זקפה הוא תוצאה של חרדה או חוסר משיכה ויש צורך לעבד את הדברים במקביל עם מטפל. משיכה לבני אותו מין אינה חולפת בגלל קיום יחסי מין עם בנות המין השני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/02/2009 | 23:38 | מאת: רונית

אשמח לקבל תשובות לשתי השאלות האחרונות שלי תודה רונית

11/02/2009 | 17:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1389,xPG-13,m-Doctors,a-Forums.html#18793_18655

08/02/2009 | 21:43 | מאת: d

נמשכתי בעבר הרחוק לגברים אך מעולם לא היה קשר משמעותי וכרגע לא מרגישה משיכה אולי עקב דיכוי עצמי, פחד להתאכזב ולהידחות. מעולם גם לא נמשכתי לנשים. (אני כבר מבוגרת ביותר, אחרי גיל 40) יכול להיות שאני א-מינית? לא מסוגלת להיחשף בעניין בטיפול הפסיכולוגי.

09/02/2009 | 07:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום d, להערכתי, מדובר בסוג של דיכאון סמוי, או באדישות הנלווית לו,אך אינני בקי בפרטי המקרה. נסי להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה לעיון אצל המטפל לקריאה בין הפגישות. כך תחסכי לך חלק מהמבוכה שבראיית הבעת פניו כשהוא קורא את הפנייה. במידה ואת סובלת מסימפטומים נוספים של דיכאון, אולי קיים מקום לשקול טיפול תרופתי: http://www.giditherapy.com/questionnaire/index.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/02/2009 | 02:43 | מאת: יונית

אני מגיעה לאורגזמה מאוננות על הבטן בלבד. יש צורה לשנות את זה ולהגיע לכך בעוד דרכים???

08/02/2009 | 07:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יונית, בהחלט. אני ממליץ לך לפנות לסקסולוגית (רצוי אישה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/02/2009 | 23:08 | מאת: מ

מה רע באורגזמה מאוננות על הבטן? אפשר הסבר? תודה

04/02/2009 | 20:10 | מאת: אביגיל

אני רווקה דתית בת 25.בשל כך לא קיימתי מעולם יחסים עם גבר. יש לי חברה מאד טובה ויש לנו גם קשר מיני. האם זה מוכיח על הומוסקסואליות??.

04/02/2009 | 22:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אביגיל, אם את מקיימת קשר מיני עם חברתך, את ללא ספק נמשכת אליה והדבר מעיד על הומוסקסואליות. השאלה שנותרת פתוחה היא אם את אך ורק הומוסקסואלית. במילים אחרות, האם את גם נמשכת מינית לגברים? (למרות שהנסיבות מונעות ממך לנסות יחסי מין עם גבר בשלב זה של חייך). האם גברים מופיעים בפנטזיות המיניות שלך? האם את מוצאת את עצמך מסתכלת על גברים מתוך עניין מיני? אגב, יכול להיות שאתר "בת-קול" המיועד ללסביות דתיות יכול לעניין אותך: http://www.bat-kol.org/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

04/02/2009 | 20:00 | מאת: יוסי

שלום, יש לי כמה שאלות לגבי זהות מינית. אני בן 17 וחצי וכל החיים שלי נמשכתי לבנות ואהבתי בנות אבל לא הייתה לי חברה כי התביישתי להתחיל עם בנות. לפני שנה בערך נמשכתי לחבר שלי ולפני כמה זמן לעוד שתיים. ראיתי סרטים כחולים של הומואים ולא עמד לי ועל סרטים רגילים עמד לי. הייתה תקופה שלא הייתה לי זקפת בוקר (לא יודע למה). אף פעם לא התאהבתי בבנים. עשיתי לעצמי הרבה מבחנים כדי לבדוק אם אני הומו. כמו זה שראיתי סרטים של הומואים ולא עמד לי אבל שמתי לב שהוא מתקשה טיפה,לא בטוח אבל, למה הוא מתקשה אם הוא מתקשה? יש עוד מבחן שעשיתי לעצמי, דמינתי בכוונה כאילו מישהו מזיין אותי בתחת או כאילו אני מכניס משהו לשם והתחיל לעמוד לי, זה אומר שאני הומו? אני בגיל ההתבגרות וכל זה יכול להיות שזה יעבור (כל התחושות האלה)? יכול להיות שזה בגלל ההורמונים וזה וזה יעבור ארי גיל ההתבגרות? למה התחיל לעמוד לי כשדמיינתי שמישהו מכניס לי בתחת? (דמיינתי גם כאילו אני מכניס משהו והתחיל לעמוד לי) אחרי כמה ימים דמיינתי עוד פעם כדי לבדוק אם יעמוד ולא עמד. ועוד שאלה יש לי דיגדוגים בפי הטבעת, האם זה סימן לזה שאני הומו? האם הומואים מרגישים דיגדוגים? (יש לי את זה שלוש שנים בערך) ועוד שאלה האם גם ההומואים שמעדיפים "לקבל" וההומאים שמעדיפים "לתת" האם לשתיהם עומד כשהם רואים סרטים כחולים של הומואים?

04/02/2009 | 22:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, אתה מבולבל ואין דבר יותר טבעי ונורמאלי מאשר להיות מבולבל בגיל ההתבגרות. אתה משתנה במהירות, מה שמבלבל בפני עצמו, הגוף משתנה והנפש מגיבה לכך. כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על בחינות הבגרות, החרדה שלפני הגיוס והמחשבות על העתיד. בשלב זה שום דבר אינו סופי. אני מבין את הצורך שלך בכללים ברורים, אך האמת היא שאין כללים ברורים ולכל אחד עומד ממשהו אחר. אני מציע לך להפסיק לעשות לעצמך את המבחנים שרק מעוררים חרדה נוספת ומיותרת. המבחנים גם אינם מדויקים, משום שאם אתה רואה סרט כחול של הומואים ובו זמנית מדובר בסיטואציה של מבחן שאתה עושה לעצמך, החרדה עולה ומונעת זקפה, למשל. גרד בפי הטבעת אינו מאפיין הומוסקסואלים אך הוא כן יכול להעיד על מתח נפשי. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לפנות לרופא עור ולהיבדק או לנסות בעצמך פנטן, משחה שנמכרת בבתי מרקחת ללא מרשם ומיועדת לגרד בפי הטבעת אצל תינוקות. יש גורמים רבים לגרד מסוג זה ובמידה והמשחה לא תעזור, פנה לרופא עור. לכל שאר הקשיים תן לזמן לעשות את שלו. החיים עצמם יעזרו לך להגיע להבנת נטייתך המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

04/02/2009 | 22:31 | מאת: יוסי

אני ממש לחוץ ואם אני לא יעשה את המבחנים אני יהיה עוד יותר לחוץ, לפי מה שהבנתי אתה אומר שאני הומו? מה הסיכוי לפי דעתך שאני הומו/סטרייט/דו מיני לפי מה שכתבתי? והתחושה זה לא גירוד זה דיגדוג ניראה לי.ובמבחנים אני עושה את אותם המבחנים על הסרטים הרגילים ועובדה שעומד לי (אני כאילו אומר לעצמי אם יעמוד לי אז אני סטרייט וכל מיני כאלה) אז זה מראה שאני לא הומו לא? אני רואה סרט רגי ואז של הומואים או ההפך ועוד משהו למה מתקשה לי הזין טיפה (אבל הוא לא עומד)? יש סיכוי שאני לא ימשך בכלל לנשים?

04/02/2009 | 19:11 | מאת: רונית

אני בת 32 הייתה לי מערכת יחסים אחת רצינית עם גבר בתקופת הצבא, מישהו שהייתי מאוהבת בו בטירוף ולקח לי המון זמן להתגבר עליו, מאז היו לי מערכות יחסים די קצרות עם גברים חודש גג חודשיים אני לא ממש נפתחת רגשית לגברים. לאחרונה התחלתי להמשך לאישה שאני עובדת איתה ואני מרגישה שזה הולך ומתגבר ואני מתחילה לפתח רגשות כלפיה וזה מכניס אותי לחרדות איומות אני לא רוצה להיות עם נשים אני רוצה לחיות בזוגיות עם גבר להתחתן וללדת ילדים מזה אומר עלי אני ממש מבולבלת

04/02/2009 | 22:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רונית, את מתארת מערכת יחסים אינטנסיבית מאוד עם גבר, בעקבותיהן מערכות יחסים קצרות עם גברים ולאחרונה את נמשכת לאישה, מפתחת רגשות כלפיה והדבר מעורר בך מה שמוכר לנו כפאניקה הומוסקסואלית, דהיינו, פחד מנטייה מינית הומוסקסואלית לאחר גילוי המשיכה. אם את עדיין נמשכת מינית גם לגברים, ייתכן שאת ביסקסואלית ויש דרכים שונות להתמודד עם המצב: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html במידה ואכן את נמשכת עדיין לגברים, קיים מקום לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיעזור לך לבדוק מה קורה לך איתם מן ההיבט הרגשי ובמקביל לעבד מבחינה רגשית את הפאניקה ההומוסקסואלית שתקפה אותך באופן טבעי ונורמאלי, שכן כולנו גדלנו בחברה סטרייטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

05/02/2009 | 23:50 | מאת: רונית

אני מאוד נמשכת לגברים ולפעמים נדמה לי שכל הסיפור הזה הוא אשליה סוג של בריחה עקב פחד להפתח שוב לגברים ולהפגע. זאת אומרת למה דווקא בחרתי להמשך לאישה סטרייטית שלא מראה שום סימני עיניין אני לא נימשכת לנשים אחרות ולא יכולה לתאר לעצמי מתנסה בכלל בחוויה מינית עם אישה חוץ ממנה. וגם איתה זה בא והולך אם יש איזה גבר ככה בתמונה או אפילו איזה דייט נחמד אני לגמרי מפסיקה לחשוה אליה במובן כזה האם יכול להיות שזו אשליה

05/02/2009 | 23:55 | מאת: רונית

ועוד שאלה למה שאלת אם אני עדיין נמשכת לגברים? מה אני יכולה פתאום להפסיק להמשך לגברים אחרי כל השנים של משיכה בגלל שאני נמשכת לאישה יש דבר כזה?

10/02/2009 | 09:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רונית, בהחלט יש תופעה נפוצה מאוד הן אצל גברים והן אצל נשים שנמשכו חלק ניכר מחייהם לבני/בנות המין השני ובשלב מסוים המשיכה הזו התחלפה במשיכה לבני מינם בלבד. זה לא המקרה אצלך, אני מבין. העובדה שאת נמשכת רק לאישה אחת ספציפית גם היא אינה נדירה בקרב נשים. למען האמת, כמדובר באיזה שינוי שחל בנטייה המינית של נשים, הוא מופיע בצורה כזו, דהיינו, בצורת התאהבות ומשיכה מינית יחד (בניגוד לגברים שמפרידים יותר מין ורגש). כך או כך, כל עוד את נמשכת לבני שני המינים, את ביסקסואלית במידה זו או אחרת, שזו בכלל אינה קללה: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html. ואולם לאור קשייך האחרים במימוש קשרים עם בני שני המינים, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

01/02/2009 | 19:04 | מאת: הדר

שלום, אני בת 33 וכבר מספר שנים מזהה את עצמי כלסבית אחרי גילוי עצמי (בעזרת אנשים אחרים...) שלפניו חייתי כסטרייטית מתוסכלת (יחסים בעייתיים עם גברים...). לאחרונה, ולמעשה כל כמה זמן קורה לי שאני כמו 'נדלקת' על גברים על מישהו מסויים הדרך כלל, שמעורר אצלי רגשות משיכה וביחד עם זה סוג של חרדה (שבתקופה שחייתי כסטרייטית הייתי מפרשת זאת כפרפרים בבטן, אם כי זה לא נעים כלל ומפריע לתפקוד). האם זה אומר שאני נמשכת לגברים? אני לא כל כך מעוניינת לממש את זה כי יחסים עם גברים תמיד גרמו לי לתסכול רב, מבחינת המין, למרות שאני לא חווה סוג של אובססיוויות כזאת עם נשים, מה שאולי נקרא התאהבות...? ביחסים מיניים עם נשים אני מרגישה יותר משוחררת וממומשת, אבל כבר כ 4 שנים שלא הצלחתי למצוא יחסים ממושכים עם אשה. מבחינה פסיכולוגית תמיד היתה לי בעיה להאמין ביכולת שלי להיות ביחסי אהבה כנים עם גבר. האם זה אומר שאני לסבית / סטרייטית? מה זה אומר? בברכה ותודה מראש.

01/02/2009 | 23:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הדר, לפי תיאורייך, את נמשכת גם לגברים וגם לנשים ולכן את יכולה להיות מוגדרת כביסקסואלית (אם הגדרות הן דבר חשוב בעינייך). עם זאת, הרושם הוא שבחרת מגברים לנשים בגלל הקשיים הרגשיים שיש לך עם גברים, למרות שאת נמשכת גם אליהם מבחינה מינית. זו, כמובן, בחירה לגיטימית ולא קיימת חובה להתמודד עם כל קושי בחיים, אך הברירה בידייך לפנות לייעוץ ולנסות לפתור את הקושי שלך עם גברים ולממש גם את משיכתך אליהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly