פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

אז ככה, אני בן 22 סיימתי צבא לפני מספר שבועות, הייתי קצין ביחידה קרבית, נפצעתי במלחמה האחרונה ולכן לא יכולתי להמשיך, כרגע אני מובטל, מאז ומתמיד הייתי בודד וחסר מסגרת חברתית, מלבד תקופת הצבא שבא הייתי מלא בעשייה והמסגרת החברתית הצבאית מאוד מובנית, עכשיו השתחררתי, אני מדוכא רוב הזמן, אני לא עושה כלום כל הזמן (למרות שאני אומר לעצמי שאני צריך לעשות, זה לא קורה...), אני הומו בארון (אף אחד מלבדי לא יודע את זה, למרות שכולם מתארים לעצמם....) ולכן אני לא "מסתכן" במציאת אהבה. אני מתוסכל מהחיים שלי ובלי לרצות עוברת לי כל הזמן המחשבה על התאבדות (אגב זה משהו לא חדש, תמיד חשבתי על לתקוע לעצמי כדור בראש, עכשיו המחשבה תכופה יותר), אני לא יודע מה לעשות, אני לא בטוח שאני רוצה לקבל איזשהו טיפול ואין לי אף אחד לחלוק איתו את הדיכאונות שלי. אני במצב דיי רעוע- תעזרו לי.

שלום לך, נשמע שאתה מודע היטב לחומרת הדיכאון שלך והדבר הראשון המתבקש שאתה צריך לעשות הוא לפנות לפסיכיאטר ולהתחיל מייד טיפול תרופתי. אתה אפילו לא חייב לחלוק עימו את הנטייה המינית שלך, אלא לתאר את התחושה הכללית של המצוקה ואת המחשבות האובדניות ותקבל מייד טיפול שאמור להשפיע תוך מספר שבועות. אח"כ הכול ייראה אחרת ויהיה מספיק זמן לטפל בעניינים האחרים (אגלה לך בסוד שיש הרבה הומואים שיש להם קשרים זוגיים כאלה או אחרים גם בלי לצאת מהארון, אבל את זה אני אומר לך בלי שאף אחד ישמע כי יאשימו אותי בכך שאני מעודד אנשים להישאר בארון). על כל פנים, פנה לפסיכיאטר ויפה שעה אחת קודם. אתה יותר ממוזמן לעדכן אותי בפורום או במייל במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני מבין אותך. אפשר לדבר על זה אם אתה רוצה.

שלום מר שם בדוי וברוך בואך לממלכת הדיכאון, או לגיהנום הפרטי שלך עלי אדמות. המקום שבו אתה מרגיש הכי בודד, הכי מסכן, הכי חסר תקווה, ומבקש את נפשך למות, וכמובן שיש לך את כל הסיבות הכי רציונליות ונכונות לכך שמצבך הוא האומלל ביותר עלי אדמות. הדיכאון הוא לולאת פלאים שאין לה סוף של סיבה ומסובב, שגוררת אותך מטה מטה עוד ועוד. אין לך עבודה, ואתה בדיכאון בגלל זה, אז אתה גורר את עצמך איכשהוא בכל זאת לשלוח קורות חיים ומזמינים אותך לראיון, אבל בראיון קולטים עליך שאתה בדיכאון ואפילו אם אתה לגמרי מתאים לתפקיד לא יעסיקו אותך, כי מעסיקים לא אוהבים אנשים בדיכאון, ואז אתה נכנס לעוד יותר דיכאון. בסוף אתה מתייאש ויושב בבית בטל, אבל אינך יכול להינות מהבטלה. אולי יש לך איזה חבר או שניים, אבל אתה בדיכאון ואין לך כוח להתקשר אליהם, בסוף אתה בכל זאת מתקשר, אבל כשהם נפגשים איתך, אתה לא אותו אדם שאיתו הם נהגו לבלות, כי אתה בדיכאון, ולאט לאט הם מתרחקים ממך. וכך היאוש גובר וגובר.... איך יוצאים מזה? ובכן, בראש ובראשונה, הכר בבעיה שלך וצא מהארון קודם כל לגבי הדיכאון שלך. תסביר לסובבים אותך שירדו לך מהגב כי אתה ממש מרגיש לא טוב ואתה צריך מנוחה עכשיו. עזוב כרגע כל מיני התמודדיות קשות, שגם לאנשים שאינם בדיכאון יש בעיה להתמודד איתם, כמו לצאת מהארון או למצוא עבודה, ופשוט תנוח מזה. מטרתך בזמן הזה היא אחת: לעשות בכל זאת את מעט הדברים שגורמים לך קצת אושר. למשל: משחק מטקות בים, ספר טוב, שיזוף, הליכה לטיול עם הכלב או בלי הכלב, או כל דבר שאין בו כל תועלת אלא בכך שהוא גורם לך ולך בלבד הנאה. אחר כך, נסה להיאחז בכוח בתקווה. הכרח את עצמך לחשוב ההיפך ממה שמפלצת הדיכאון גורמת לך. לכל עובדה שרלוונטית לך שגורמת למחשבת הבל של שנאה עצמית ויאוש יש מקבילה שגורמת לשמחת חיים ואופטימיות. נניח שאתה אומר לעצמך שאתה כישלון מוחלט ואפס כי אתה לא מוצא עבודה, אבל מצד שני, אתה בחור מוצלח מאוד, כי הצלחת להיות חייל קרבי. אין לך סיכוי למצוא אהבה כי אתה בארון, אבל מצד שני, אתה עוד צעיר מאוד ויהיו לך הזדמנויות רבות למצוא אהבה. וכן הלאה וכן הלאה. \ אחרי שהמצב משתפר, אתה יכול להסתכל על אנשים מסביבך לדוגמה, לצאת למסגרות לא תובעניות כל-כך כמו התנדבות. ולבסוף כמו שד"ר רובינשטיין כתב לך היא להיעזר בגורמים מבחוץ. הגורמים האפשריים הם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. הטיפול העיקרי שייתנו לך הפסיכיאטרים, בעיקר אם תפגוש אותם באופן ציבורי במרפאה לבריאות נפש, היא תרופות. זה אולי ישמע לך מפתיע, אבל התרופות האלה עוזרות מאוד להרבה אנשים. זה ממש מטופש לא לשבור את הלולאה האיומה הזו, אם אפשר לעשות את זה באמצעי פשוט כל-כך. תרופה עובדת ממש מהר- תוך כמה שבועות. תחשוב על זה לסבול חודשים על גבי חודשים עוד ועוד, כשפעולה פשוטה כמו לקחת כדור יכולה לעזור לך. פסיכולוגים זו השקעה די יקרה לטווח ארוך, והם בעיקר ישוחחו איתך, אבל ההקלה יכולה להתרחש אפילו אחרי שנים. אז זהו מה שהיה לי לומר לך... אם אתה תוהה על סמך מה אני כותב את הדברים, אז סבלתי בעצמי משני התקפים דיכאוניים לא פשוטים גדולים, ועוד כמה קטנים, ויצאתי מהם בעזרת תרופות. תרגיש טוב מיכאל

אוף. מדכא. נפגשתי אתמול עם מישהו. סטוץ. בא אליי הביתה. בליינד דייט. איך שפתחתי את הדלת, שמחתי שסוף סוף, בחור שאני נמשך אליו. הוא נכנס בכזה ביטחון, הלכנו לחדר שלי. אפשר להגיד שפינקתי אותו. ואחרי זה הוא שכב שם בעיניים עצומות ופשוט ליטפתי אותו. ואז הוא קם והלך. ואין לי טלפון שלו. למה הוא הלך? למה בחורים שאני נמשך אליהם.. לא נמשכים אליי? ובחורים שאני לא נמשך אליהם כן? אוף.

שלום אסי, השאלה מוכרת אך לא חביבה ונידונה באחד הטורים שפרסמתי בזמנו ב"זמן הוורוד": http://giditherapy.com/shrink-friendly/a22.html . הייתי מפריד בכל זאת בין התקרית של אתמול ובין השאלה הכללית יותר. גם אתה וגם הבחור שהיה אצלך מפחדים מדחייה. יכול מאוד להיות שאילו היית מביע עניין בצורה יותר חד-משמעית, הבחור האחר היה אוזר אומץ, אך לפי תיאוריך (אם הבנתי נכון), לא היה לו שום ביטחון שאתה מעוניין במשהו מעבר למגע חד-פעמי, גם לך לא היה ביטחון כזה ובמקום להעז ויתרתם שניכם. לא הייתי מסיק מהסיטואציה הספציפית הזו שהוא לא מעוניין בך ובוודאי שלא הייתי מכליל ממנה. ואולם, אם אכן באופן עקבי אתה נמשך למי שדוחה אותך ודוחה את מי שמעוניין בך, קיים מקום לבדוק בייעוץ אם הדבר אינו מהווה ביטוי לחוסר קבלה שלך את עצמך, שאותה אתה משליך על הזולת, במילים אחרות, רוצה להיות חבר במועדון שלא מקבל אותך ומזלזל במועדון שמעוניין לקבל אותך (על כך תוכל לקרוא יותר במאמר הנ"ל). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי אסי... כמו באוניבייסטה, לכל מועד בחינה יש מועד ב', ואם גם במועד ב' נכשלים תמיד אפשר לקחת את הקורס מחדש, אז ככה גם כאן. אתה יכול לגשת למועד ב'. אמנם את מועד א' כנראה פיספספת, אבל תמיד יש מועד ב'. הרי מן הסתם יש לך את הניק שלו באטרף, אולי את המסנג'ר או האיי-סי-קיו, וגם אם את זה אין לך, הרי יש סיכוי די סביר שתיפגשו באיזה מועדון שתצא אליו, או אפילו סתם ברחוב, או שתתקל בו שוב בצ'אט. אגב, יכול להיות שהוא פשוט סומך על האמצעים האלה, ולא ראה לנכון להשאיר לך את המספר טלפון שלו. ובכלל מתכוון להמשיך איתך את הקשר! בקיצור, מוקדם מדי לומר נואש. בברכה מיכאל

גידי שלום אני גיי וגר בתל אביב אני מחפש קשר עם גבר . לצערי כמו שרבים מכירים אני משוטט באטרף מדי ערב וניפגש...ולמרות שכולם מחפשים קשר...כשניפגשים בסופו של דבר יש סקס. מה שקורה אצלי הוא שיש לי איבר מין קטן כנראה מדי יחסית "לשוק"..ואז כשאני מתפשט פתאום לפרטנר יש כאב ראש או מלא תירוצים.... כמובן שזה פוגע בי ובבטחון העצמי. מה עד כדי כך זה מה שחשוב? כיום אני יושב בבית וממש פוחד לצאת לכל פגישה רומנטית, מצב רוח רע...ממש אובד עצות. אני נראה טוב מאד וזו הבעיה כנראה, אנשים מצפים אולי למשהו גדול יותר. אני ממש לא יודע מה לעשות? להישאר לבד?

שלום ירון, הגודל אכן קובע, יותר בסטוצים והרבה פחות מכך בקרב אנשים שבאמת ובתמים מחפשים קשר (וכאן יש גם פער בין הצהרות וכוונות וגם פער בין מה שהאדם מחפש במודע ובין קונפליקטים לא מודעים באשר לזוגיות), אך לא לכולם זה חשוב עד כדי כך ובמערכת יחסים גם למי שזה חשוב, מדובר במרכיב אחד מתוך רבים. מי שבאמת מתכוון לזוגיות, גם אם הגודל מושך אותו, ישקלל את המרכיב הזה הרבה פחות במסגרת מערכת שלמה של שיקולים. יש לא מעט אנשים שיש להם איבר מין קטן ומצאו לא רק קשר אלא גם סקס מזדמן. מהדים שמגיעים אלי ממטופלים שגולשים באטרף וגם מהצצות מזדמנות לאתר עצמו ולפרופילים של האנשים, למרות שהאתר בנוי לתלפיות, השיטה עצמה מדכאת ביותר, יש לא מעט אנשים שמתלוננים בתוך הפרופיל שלהם על העובדה שהם נמצאים באתר, מחפשים מישהו שיגאל אותם משם, משמיצים קבוצות שלמות של אנשים - כך שהרושם הוא שמדובר בריכוז גדול מאוד של אנשים מתוסכלים שמשליכים את קשייהם על הזולת. עצתי לך לנסות להכיר אנשים בדרכים אחרות בסביבות טבעיות יותר (אוניברסיטה? עבודה?) שבהן תהייה לאנשים הזדמנות להתרשם ממכלול אישיותך, כי המעמד שאתה מתאר הוא באמת משפיל, מבזה ומגלם בתוכו התייחסות לאנשים כאל אוסף של איברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני דווקא מחבב את אתר אטרף. יש שם מגוון די גדול של אנשים, וכמובן שיש שם את האנשים שאתה מתאר, אבל אני לא חושב שהם הרוב, הם פשוט בולטים בשטח. תראה, למעשה מה שקורה הוא שכמעט כולם נמצאים שם. אני לא ממש מבין מה יותר טבעי בעבודה או באוניברסיטה מאשר באטרף? אטרף הוא כלי תקשורת די יעיל להכיר אנשים. הזהות שלנו באינטרנט היא מרכיב די מרכזי בחיים שלנו , לניק הבדוי "מיכאל" יש חיים משל עצמו, הוא מרכיב מסוים בזהות שלי, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אפילו כשאני רוצה להיפטר ממנו, אני לא מצליח...(: גם הוא רוצה לחיות... הפסיכולוגית שלי אמרה לי כמה פעמים, שהיא נורא מופתעת מהיכולת שלי ליצור קשרים משמעותיים דרך האינטרנט, והכוונה איננה רק לקשרים רומנטיים. זה נובע מכך שלאנשים מסוימים כמוני, זה פשוט כלי מאוד טבעי ליצור קשר. יותר טבעי מליצור קשר בעבודה או באוניברסיטה. האם זה נכון מצידי להתאמץ להשתמש במקומות אחרים? האם קשר שנוצר וירטואלית הוא פחות אמיתי ועמוק ורציני מכזה שנוצר בעבודה? ירון- הומואים אובסיסיוויים בצורה חסרת פשרות לגבי גודל הזין שלהם ושל השותפים שלהם. בעיקר הפסיבים, שזה משהו שאף פעם לא ממש הבנתי, למרות שניסו להסביר לי. מישהו פעם אמר לי שהוא נהנה שזה כואב לו...בכל מקרה, כאמור, התופעה רחבה יותר ואפילו לאקטיבים לפעמים זה משנה...כאמור, אין לך ברירה, אלא להיאזר בסבלנות עד שתמצא מישהו שאתה בשבילו קצת יותר מאוסף של איברים... בברכה מיכאל

שלום לד"ר ולמשתתפי הפורום.... רציתי להעלות תופעה אני לא יודע האם זו בעיה ,ההשלכות והתוצאות יכולות לגרום לבעיה. אני בחור יהודי והמשיכה שלי העזה לערבים היא מטורפת, אני מאוד נמשך למראה הגברי, ההתנהגות והמנטליות הערבית וכמובן היו אצלי ערבים בבית לא מעט. אני יכול להבין משיכה זו מכיוון שמדובר ב"גבר גבר" שעיר גברי בקיצור גבר נטו. ערסים ומראה מזרחי גברי חזק גם מתקבל. דיברתי עם ידידה שלי על נושא זה והיא אמרה שהיא יכולה להבין בעידן של גברים מטרוסקסואלים שכל גבר מתחבר לצד הנשי ומגלח את הגוף,הערבים נשארו גברים אמיתיים בלי להתייפייף הגברים שלפני 20 שנה ומי שבאמת מחפש גבר אמיתי יש לו הרבה מה לחפש במגזר הזה.מה גם מנסיון שלי הם מלאי און ובעלי איברים גדולים, מה שכמעט כל גיי מחפש. יש את אלמנט הסיכון ואלמנט שאני מקיים יחסים עם אדם שדעותיו מנוגדות לחלוטין לשלי שזה מוסיף פלפל לעסק. הבעיה היא שלפעמים יצר החרמנות גורם לי לא לשים לב לסכנה, אני מכניס ערבי זר הביתה ובקלות הוא יכול לבצע מה שבא לו הרי שמענו סיפורים כאלה על מקרים מזעזעים של גייז שנרצחו. השאלה מה אתה מציע לי לעשות לוותר על המשיכה הזאת? לחפש גברים יהודים בעלי חזות מזרחית(זה גם מתקבל אצלי ) עדיין זה לא האקשן והריגוש שאני מקבל מהערבים. אני לא אוהב סקס כוחני ושליטה אני פשוט נמשך למראה הזה,כך שעניין הכח ולהרגיש מושפל בסקס לא תופס תפקיד. אשמח לתשובה......

שלום לך, להתנצל או לא להתנצל על כך שאני תמיד חוזר לפרויד? לא רוצה להתנצל :)) הכי נוח לי להתייחס לפנייתך עפ"י מבנה האישיות של פרויד, שחילק את האישיות ל-3 חלקים: האיד, שבו נמצאים יצרי המין והתוקפנות והוא פועל עפ"י עקרון העונג בלי להתחשב במגבלות המציאות; האגו, שתפקידו להשליט את עקרון המציאות על האיד או לתווך בין מגבלות הסביבה על דחפים שאינם מקובלים חברתית ותרבותית; והסופר-אגו, הכולל את הצווים המוסריים שהפנמנו (מצפון). נשמע שהמשיכה הלגמרי מובנת שלך לערבים גם ממחישה את הקשר בין מין ותוקפנות (במציאות הפוליטית שבה אנו חיים) והדילמה שלך מייצגת למעשה מאבק בין האיד והאגו. כלומר, איך להשליט את עקרון המציאות על עקרון העונג? אצל גברים בכלל ואצל גייז בפרט הסיכון הוא לעיתים חלק מהריגוש המיני: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a3.html . פתרונות הפשרה שמצאת מצביעים על יכולת טובה להגמיש את דחפיך בהתאם לעקרון המציאות. גברים יהודים מזרחיים נשמע לי פשרה מצויינת, ושוב, לא משום שחלילה יש לי משהו נגד ערבים, אבל במציאות הפוליטית שלנו הומוסקסואלים יהודים אכן נרצחו ע"י ערבים שהביאו לביתם (וכחיפאי לשעבר אני מודע לכך במיוחד). אף אחד מאיתנו לא מגשים את כל הפנטזיות שלך ואני חושב שיש לך יכולת טובה להגביל את עצמך ולא ללכת צעד אחד יותר מדיי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי פנטזית... אני לא חושב שאתה לא צריך להיפגש עם ערבים, אבל ברור שאתה צריך לנקוט משנה זהירות, אבל אני לא רואה שום סיבה להימנע מזה לגמרי. כל הקטע של סטוצים אנונימיים הוא נורא מסוכן בלאו הכי באיזשהוא מקום גם עם יהודים. אני מכיר מישהו שנאנס בסיטואציה הזו, ואני בטוח שהוא לא היחיד, ובאמת לך תתלונן על זה אחר כך במשטרה... הפיתרון שאני מצאתי הוא להימנע מסטוצים אנונימיים. פעם הייתי נוהג להזמין אנשים ישירות אלי הבייתה או ללכת ישירות אליהם.ואילו בשנה האחרונה בערך, אני מכריח את עצמי ואנשים שמעוניינים להיפגש איתי, לפגוש אותי קודם במקום ציבורי. אחרי שאני רואה בן אדם מולי ומדבר איתו ולא רק דברים שהוא כותב, אני מרגיש הרבה יותר בטוח. כל הענין שאתם מעלים מריח מגזענות סמויה, עם כל הכבוד לסופר אגו/איד וכו...אבל, כן, אני גם מכיר מקרה של בחור ירושלמי שנרצח על ידי שני נערים ערבים, אם כי זה קרה די מזמן, ואני בעצמי נמנע מלהיפגש עם ערבים בכלל, אבל אם זה לא באמת מושך אותי במיוחד בלאו הכי, אבל אם זה מה שעושה לך את זה, אז למה להימנע מזה לגמרי,רק כי זה לא מקובל? בקיצור, מה שנראה לי שהבעיה העיקרית שאנחנו דנים בה כאן היא בכלל לא ערבים ולא יהודים ולא נעליים, אלא האב-נורמליות של הסטוציאדה המשתוללת, שחושפת אותנו וגם סטרייטים או ליתר דיוק סטרייטיות, לסכנה. אך האם העונג שבזה עולה על הסיכון? בברכה מיכאל

שלום, אני מעט מבולבלת ואני מקווה שתוכל לעזור לי. יש לי ידיד שהכרתי במקום העבודה ויש בינינו יחסים חבריים נהדרים ופתוחים.הוא הומוסקסואל מוצהר, חי עם בן זוג ומאוד שלם עם זה. לפני כמה ימים הייתה לנו שיחה שקצת בילבלה אותי... הוא אמר לי "זה שאני הומוסקסואל זה לא אומר שאני לא נמשך לנשים..." תוכל להסביר לי את משמעות הדברים? אין סתירה בגוף הדברים? בהנחה שהוא אינו בי- סקסואל, מה משמעות האמירה? תודה, אודה לך על תשובתך, זה יעזור לי להבין את חברי טוב יותר. רינת

שלום רינת, אם רוצים להיצמד להגדרות, אז ידידך כנראה כן ביסקסואל. אין פירושו של דבר שכל הביסקסואלים מקיימים בפועל יחסי מין עם בני שני המינים ובוודאי שאינם מקיימים בו-זמנית זוגיות עם גברים ונשים: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ביסקסואלים בוחרים לעצמם הסדרי חיים שונים, ביניהם "סדרתיות", כלומר, קיום קשר עם בני מינם בתקופת חיים אחת ועם המין השני בתקופת חיים אחרת. יכול להיות שהמשיכה של ידידך לגברים חזקה יותר ממשיכתו לנשים ויכול להיות שעם הגבר הספציפי שהוא חי איתו הוא מצא זוגיות והעדיף אותו על פני אישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום. ברצוני להתייעץ . אני בחור חמוד נראה טוב בן 27 אבל לצערי יש דבר אחד שגורם לי קושי ,עניין המשקל. לצערי רוב הגייז מחפשים את הגבר היותר מושלם מבחינה אסטטית והשומן מצתייר אצלם כנכות. פרט לבודדים המעדיפים מלאים אבל אלה אחוז נמוך מהאוכלוסיה. למרות שהרבה אומרים לי מי שירצה אותך יקח אותך כמו שאתה,אבל בעולמנו זה די בולשיט כי הכרטיס ביקור הראשוני זה המראה וההופעה. וחוץ מזה כרגע אני מחפש סטוצים וקשה לי. אני מרגיש כל פעם שיש לי נכות ואני צריך להחביא משהו או להתנצל על כך שאני מלא. ברגע שאני אומר לגברים שאני מלא הם ישר מנתקים את הטלפון או סוגרים את השיחה בצ'ט. אין מה לדבר ברגע שמבקשים להחליף תמונות ,פה אני נופל חזק אין ברשותי תמונה בכלל. בעברי הייתי יותר רזה וההבדל היה משמעותי. מה אתה מציע לעשות ד"ר? כרגע אני שוב בתהליכי דיאטה,אבל מאוד רוצה סקס וקשה לי למצוא,האם יש דרך לנטרל קצת את החרמנות המשתוללת שלי? אני נמצא שעות מול הצ'ט בתקווה שמשהו ירצה ומעט מאוד פונים.וגם שפונים זה סתם לא רציני, מה היית מציע לי לעשות במצבי תודה. האם לקחת פסק זמן עד שארד במשקל?????

שלום גבר מלא, אין ספק שסטטיסטית סיכוייך למצוא שותף לסקס נמוכים יותר כל עוד אתה סובל מעודף משקל. עם זאת, הקשר בין עודף משקל ומציאת בן זוג מורכב הרבה יותר מבחינה פסיכולוגית: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a21.html. אין ספק שכאשר תרד במשקל סיכוייך ישתפרו. האם לחכות עד אז? תלוי כמה דחייה אתה מוכן ומסוגל לספוג. המלצתי היא להתייחס אל עודף המשקל כאל הפרעת אכילה לכל דבר ולטפל בה פסיכולוגית בתור שכזו, כלומר, להבין איזה תפקיד לא מודע היא משרתת, על מה האכילה מפצה אותך, האם היא סימפטום לדיכאון סמוי, האם היא "נחמה" מיידית שבאה במקום התמודדות עם דיכאון? כל אלה נושאים שכדאי לבדוק בייעוץ מקצועי - רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי - כדי שתוכל לשמר את תוצאות הדיאטה מבלי להזדקק לפיצויים או ניחומים מיידיים ע"י אכילה מופרזת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גבר מלא... הצ'אט זה מקור בלתי נדלה לאכזבות גם לרזים, זה מקום שמבעס כל פעם מחדש, רק לעיתים רחוקות אפשר למצוא שם מישהו שקצת אפשר לדבר איתו כמו עם בן אדם נורמלי. אני תוהה האם הדרך שבה אנשים מתבטאים שם בעצם מעידה על מי שהם באמת, אבל אני משוכנע שבמציאות הם לא כל-כך גסי רוח, או למצער הם לא נותנים לזה ביטוי. גיל, ניידות, מיקום, גודל זין, משקל, גובה, גוון עור, שעירות, הכל נשקל ונמדד, כל מרכיב הוא משתנה בתוך משוואה מסובכת שבה משוקללת מידת האטרקטיביות שלך, לעומת מידת האטרקטיביות שמייחס מי שמולך לעצמו. וכמובן, לבסוף מגיע שלב התמונה. כאילו שהיא אומרת משהו, התמונה בכל זאת בדר"כ משקרת. היא תלויה בכל כך הרבה משתנים, ובסוף במציאות- לפעמים מי שראית בתמונה, נראה יותר טוב, לפעמים פחות טוב. בדרך כלל נכונה כאן אכזבה, כי אנשים תמיד בוחרים בתמונה היותר מוצלחת שלהם. היעדר תמונה הוא כבר בעיה עוד יותר חמורה, כי מניחים שיש לך מה להסתיר...בקיצור, זה לא רק השומן שגורם לך חוסר ביטחון, זה הצ'אט שגורם לך לחוסר ביטחון. מצד שני, אפשר לאתר שם מדי פעם כמה סרבני אטרף מעניינים. מה הפיתרון? אה, מצטער, אין לי פיתרון. העולם הזה די מחורבן רוב הזמן. אין מה לעשות... בברכה מיכאל

אני בן 25 ונמצא בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים בשנה האחרונה התחלתי לבדוק קשר בין הדרך שאני מתקשר עם גברים ונשים ואם אני משתמש בהומוסקסואליות כדי לשרוד. אני מתקשה להזדהות עם גברים אחרים, לא משנה באיזה גיל ופוחד שהם יגלו על החוסר פוטנציה שלי והמיניות שלהם מפחידה אותי. בנוסף לזה אני כאילו מרגיש תחושה חזקה בפנים שלנשים אין שום עיניין בי ,הן לא נמשכות אלי ,לא מחפשות בי בן זוג ואפילו נגעלות לגעת בי (שטכנית זה ממש לא הגיוני ואני נראה ממש טוב). אני יכול לשחק אותה שאין לי רצון להיות עם אישה ושקשר הומוסקסואלי מספק אותי אבל אני לא ואני מרגיש שמגיע לי הרבה מעבר לזה. לאחרונה גם איבדתי במידה את ההתרגשות במגע מיני עם גבר ואני מנסה לסחוט מזה הנאה . מאוד קשה לי לפתח משהו עם אישה כי אני מרגיש שאני גם ילד בשבילה מבחינת בשלות מינית וגם פוחד שהיא לא תרצה אותי ברגע שהיא תדע שאין לי אורך חיים חברתי כמו של הטרוסקסואלים ואני פוחד מגברים. אני לא יודע מה השאלה שלי אבל אני פשוט רוצה לדעת שאני לא לבד במצב כזה כי אני לא מרגיש לא בעולם הטרוסקסואלי ולא בהומוסקסואלי.

שלום עידן, מהמעט שכתבת נשמע שגם הדימוי העצמי שלך נמוך, אתה גם מבולבל באשר לנטייה המינית ואתה גם סובל מסימפטומים של דיכאון (למשל, הרגשה שאתה מעורר גועל אצל נשים). טוב לשמוע שאתה בטיפול כי רק מי שמכיר אותך אישית יכול להתייחס למורכבות הזו. פחות חשוב אם קשייך שכיחים מבחינה סטטיסטית או לא, אבל אם זה מה שאתה שואל, אז כן, זה צירוף לא חביב אך שכיח של קשיים רגשיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ד"ר שלום, בן 30. אני מגדיר את עצמי כדו - מיני, עם נטייה חזקה יותר לכיוון משיכה לגברים. שמתי לב לתופעה "מעניינת " אצלי ומצד שני מאד מבלבלת: המשיכה לבנות גוברת אחרי שאני עוסק בפעילות גופנית (הליכה). ומצד שני כאשר אני לא מתאמן תקופה מסויימת - אני נמשך בעיקר לבנים. האם אתה מכיר עוד מיקרים כאלו?? על מה זה יכול להצביע? מבולבל מאד.... מקווה שתעזור לי ..... תודה

שלום שלומי, הקשר שאתה מתאר בין הליכה ונטייה מינית נשמע כמו קשר שמתווך ע"י משתנים פסיכולוגיים. פעילות גופנית מעלה את הפרשת האנדורפינים ועקב כך גורמת לעלייה במצב הרוח ומצב רוח מרומם יותר נמצא בקשר חיובי עם חשק מיני (ללא קשר לנטייה המינית). יכול להיות שבמקרה שלך, מצב רוח מרומם קשור באופן סלקטיבי למשיכה לנשים בגלל מבנה פסיכולוגי מסוים, שניתן לעמוד עליו רק תוך הכרות אישית איתך. על כל פנים, אין קשר ישיר כמו שאתה מתאר בין עצם הפעילות הגופנית והנטייה המינית, אלא הקשר בין התופעות מתווך ע"י משתנים פסיכולוגיים סובייקטיביים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני בן 25 עד גיל 23 הדחקתי את הנטיות המיניות שלי לגברים מהסיבה של הפחד להחשף ולפגוע באנשים היקרים לי !.השינוי שלי התחיל שהתחלתי לגור לבד הפחד נמוג והתחלתי להכיר אנשים מאתרי הכרויות ואף להתנסות מנית עם גברים אך תמיד היה חשוב לי שזה לא יהיה סתם סקס למען הסיפוק, אבל אני אני לא הצלחתי להתאהב בגבר כמו עם אישה למרות שנסיתי מאוד , לא יודע למה זה קשור אבל זה מוביל אותי לשאלה הבאה שלי, לאחר שנסיתי לפתח קשרים עם גברים שלו צלחו לי חזרתי לנסות שוב עם נשים ,שם ברוב המקרים יש רצון לקשר שמבוסס על אהבה!!! ,אני מודע לזה שאני דו מני ,אבל אני לא מבין מדוע קשה לי להחליט וכאשר אני מנסה להיות עם אישה והקשר לא מצלח אני חוזר לנסות להיות עם גברים למרות שאני מודע שקשה לי להתאהב, וזה אולי קשור בהיותי בארון? אני מפחד מאוד להשאר לבד בסןף. תודה מראש

שלום גברי, המאמר הבא כמו נכתב במיוחד בשבילך: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . אתייחס בעיקר לכותרת שנתת להודעתך והיא מבטאת בצורה כה ממצה את הקונפליקטים שלך. ביסקסואלים התברכו ברפורטואר מיני עשיר, רחב ומגוון יותר מזה של סטרייטים מצד וגייז מאידך. מה שמתסכל אותם הוא הצורך לבחור באחד המינים במקום לקיים צורות מסוימות של יחסים עם שניהם. בפנייתך אתה מתאר את התופעה הקרויה "סדרתיות", כלומר, נטייתם של ביסקסואלים לקיים בתקופה מסוימת יחסים עם גברים ובתקופה אחרת יחסים עם נשים. אשריך שאתה מצליח לפתח קשר רגשי עם אישה. המלצתי לך לפנות לטיפול אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי שיגביר את רמת הגמישות שלך ויעזור לך למצוא הסדר חיים שיאפשר לך לממש את שתי המשיכות המיניות שלך, כנראה זוגיות עם אישה כקשר ראשי ומין עם גברים כתבלין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין לאחר כמה חודשים שלא רשמתי כאן הנה אני שוב לאחר טיפול אצל מטפל גיי פרנדלי אז הפגישות שלי אצל הפסיכולוג מתקיימות אחת לשבוע ועדיין אין תוצאות כבר סיפרתי לך בעבר על כך שאני שלם עם הנטיות שלי ואני חי כגיי מוצהר,כך שבקטע הזה הפסיכולוג לא ממש עוזר ואני מרגיש שאנו גולשים לנושאים אחרים כבר שלא קשורים לנושא,השאלה איך אדע האם הטיפול יוביל למקום שאני רוצה בו או שסתם אני טוחן מים,והפסיכולוג סתם מתפרנס על חשבוני? הרי כמעט כל בן-אדם עם בעיות יכול לקבל טיפול אצל פסיכולוג , אני נמצא באותו מקום שהתחלתי בו את הטיפול. אז הנה השבוע אני חוגג 29 והלחץ והבדידות עדיין נמצאים אצלי, גיל 29 ועדיין לא מצאתי אהבה אחת זה מלחיץ אותי!!! הרי ככול שאנו מתבגרים ככה הסיכוי שנמצא מישהו קלוש יותר. אני סוגר שנה אחר שנה בלי שום התקדמות לשום מקום ותראה זה קטע מאוד מלחיץ. מה אתה מציע לי לעשות? אני יודע שאתה לא אוהב לתת עיצה במהלך טיפול אצל פסיכולוג אבל בכל זאת, איך ניתן לשבור את המעגל הנוראי והמייסר הזה?

שלום גבר השנה, אם הטיפול נמשך כמה חודשים ואתה מרגיש שהוא לא נוגע בך, אתה תמיד יכול להחליף מטפל. ההתקשרות עם המטפל אינה חתונה קתולית ואולי מטפל אחר יוכל לגעת בנקודות הרגישות/הפגיעות שלך בכל הנוגע לזוגיות בלי להכאיב לך יותר מדיי ותוך כיבוד ההגנות שלך. אני גם לא בטוח שמה שאתה חושב שלא קשור לקשייך למצוא קשר זוגי והפסיכולוג חושב שכן הוא אכן לא קשור, אך ברור שהפסיכולוג לא הסביר לך את הקשר בצורה שהבנת. על כל פנים, באופן הכללי ביותר, ומבלי לומר שום דבר רע לא עליך ולא על הפסיכולוג שלך, הקשר בין המטפל למטופל הוא בראש ובראשונה עניין של התאמה בין-אישית, ממש כמו בזוגיות, ואם אתה כמה חודשים בתחושה שהטיפול תקוע, הייתי מנסה מישהו אחר, שאיתו תוכל לעבד את הקונפליקט המרכזי שלך בין הרווחים המישניים שאתה מרוויח מעולם הסטוצים שבו אתה מקבל חיזוקים מתמידים על המראה שלך ובין הצורך שלך בקשר זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גבר השנה.. גם אני עוד מעט סוגר שלושים, והאמת היא שאני דווקא הרבה פחות פסימי ממך לגבי זה. אדרבא התחושה שלי היא שככל שעובר הזמן ואני מתבגר כך יותר טוב לי בחיים ואני יותר מאושר. לגבי זוגיות, אני ממש לא מסכים איתך, אני דווקא חושב שבגיל עשרים הסיכוי למצוא מישהו הוא קלוש הרבה יותר מגיל שלושים וזה בעיקר תקף לגייז, ולא כל-כך לסטרייטים. בגיל העשרים רוב הגייז עדיין בתהליכים של יציאה מהארון כלפי הסביבה וגם בתהליך של השלמה עם עצמם. הרבה אנשים עדיין בשלבים של בי-סקסואליות, ומעבר לזה ההורמונים משתוללים וקשה לשמור על נאמנות. בגיל שלושים כל זה מתמתן, ואנשים גם הרבה יותר זקוקים ליציבות. גם אורח החיים משתנה בגיל שלושים אצל רוב האנשים באופן שיוצר תנאים לזוגיות, למשל יציבות בתעסוקה ובמקום מגורים. מה שאין בגיל עשרים. מעבר לזה, בגיל הזה אתה עדיין אטרקטיבי למספיק אנשים. האמת היא שבזמן האחרון העליתי לעצמי את ההשערה שאולי בעצם אני בכלל לא רוצה זוגיות, והרבה יותר טוב לי שיש לי כמה מאהבים. זה הרי קצת מגוחך שאני מגדיר את האקסים שלי כאקסים שלי, בעוד אני עדיין מקיים איתם יחסים אינטימים. אמרתי את זה לפסיכולוגית שלי, והיא אמרה לי שמגיע לי שיהיו גם מאהבים וגם זוגיות...(: אני לא מאמין שהיא אמרה לי את זה. מצחיקה. אחרי זה היא קצת מיתנה את זה ואמרה שידוע שהרבה גייז חיים בזוגיות פתוחה, ושאולי זה מה שאני צריך... מעבר לזה שגם אני כנראה מסיים את הטיפול הפסיכולוגי שלי. החלטתי גם למתן את ההתעסקות שלי בתחומים האלה באינטרנט, אז אני אשתדל להיות כאן פחות, אבל לך, גבר השנה, אני לא יכול שלא להגיב...(: בברכה מיכאל

איזו מן אמירה מוזרה... על אותו משקל אפשר לומר שבגיל 20 הרבה אנשים נמצאים עדיין בשלבים של הומוסקסואליות. אין קשר בין ביסקסואליות לבין היכולת למצוא זוגיות בריאה וארוכת טווח. ביסקסואלים יכולים להיות בקשרים זוגיים מונוגמיים (כמו גם בקשרים אחרים) לא פחות טוב ולפעמים אף טוב יותר מאשר סטרייטים והומואים, והנסיון בארץ ובעולם מוכיח את זה. ביסקסואליות היא "שלב" בגיבוש הזהות המינית עבור הומואים וסטרייטים, בדיוק כפי ש"הומואיות" ו"סטרייטיות" היא שלב בגיבוש הזהות המינית עבור ביסקסואלים. אתה מוזמן לקרוא קצת חומרים בנושא, כמו הדו"חות של אלפרד קינסי או המחקרים של פריץ קליין, ולהיווכח בעצמך. לעצם העניין אין לי הרבה מה להוסיף - מסכים עם ד"ר רובינשטיין ומאחל לך, גבר השנה, שתמצא הן מטפל שתרגיש שאתה נתרם ממנו כראוי, והן זוגיות שתהיה טובה עבורך.

הי אלעד.. אין לי ספק שבי-סקסואליות היא נטייה שלמה ומלאה, ושבי סקסואלים יכולים לנהל מערכות יחסים מלאות ונפלאות עם שני המינים. הכוונה שלי הייתה שבגיל עשרים הרבה אנשים עסוקים עדיין בגיבוש הזהות המינית שלהם, בין היא תהייה בסוף בי סקסואלית, הומוסקסואליסטית, או סטרייטואליקסיסטית. כאשר בן אדם עסוק בגיבוש הזהות המינית שלו הוא מתקשה יותר ביצירת קשר, כי הוא עדיין מתלבט האם הוא רוצה קשר עם גבר או עם אשה, איזה צד במיניות שלו יותר דומיננטי. לא ניסחתי את דבריי כהלכה ומכאן אי ההבנה, ביננו, שאיננה מחלוקת כלל וכלל. אני איכנס לפורום שלך עכשיו...נזכרתי פתאום שהזמנת אותי ולא ממש באתי...(אם אתה עדיין שם...) בברכה מיכאל

"לגבר השנה", מיכאל וגם אלעד (שלא קראתי את תגובתו) אני נמצא בקשר זוגי מזה למעלה מ-5 שנים, והשאלות שעולות בחלק מהכתובים מוסיפות לעלות. אמנם, הרבה יותר טוב במצב של שניים בו ישנה מחויבות נאמנות ואהבה, מצד שני, דווקא משום שמדובר בקשר בין שני גברים ללא ילדים, עם פתיחות ושקיפות כזו או אחרת (אצלנו - ישנה "ארוניות" מסוימת), עולה התהייה האם לא טוב יותר להיות לבד, להתנסות ולחוות את חוויות הרגע, שנדמה שהם הם נותנות את הטעם שבחיים? לא יודע מה לענות. דבר אחד כן עלה לי, והוא גם בעקבות הטיפול שלי: אם לא חווית אהבה אמיתית ואתה "עוד מעט סוגר שלושים", כדאי שתמשיך בטיפול ותעסוק בענין זה ממש (האם אתה מצליח לקיים קשר טוב עם המטפל? עם אנשים בעבודה? משפחה?). אני בטוח שהקושי שאתה מתאר הוא כללי יותר ואפשר לעבוד עליו בצורה נכונה. אשמח להתעדכן במייל, אם תרצה. בהצלחה!

הי, אני בחורה הטרוסקסואלית (בת 39) בתהליך של חיפוש וממוש הורות משותפת עם גבר הומוסקסואל. רציתי לשמוע את דעתך, אולי מניסיונך והכרותך המיקצועית של שיתוף כזה ,על אתגרים ספציפים שעומדים בפני, שיקולים שאינם טריויאלים ואולי החמצתי עם התמודדות בקשר כזה, ואולי קריטריונים להצלחה :-) אני יעריך הכונה למאמרים שלך בנושא וכל מידע נוסף. תודה

שלום שיר, אישית כמעט ולא יצא לי לטפל בהורים שהם חלק מהורות משותפת. בארץ קיים ארגון העוסק בכך תוך הפעלת קבוצה בהנחיה מקצועית: http://www.alp.org.il/ הואיל והתופעה חדשה מבחינה היסטורית, מספר המחקרים העוסק בכך קטן, רוב המחקרים אינם מבוססים על מדגמים מייצגים והם תיאוריים יותר והחוקרים הם בד"כ הומוסקסואלים ולסביות בעצמם. מחקרים אלה מפריכים את החשש ההומופובי שמא הורות כזה עלול לגרום לצאצא להיות הומוסקסואל בעצמו ומצביעים על כך שהצאצאים של זוגות כאלה אינם נופלים בבריאותם הנפשית מזו של צאצאים להורים "רגילים": Bagemihl, B, (1999). Biological Exuberance : Animal Homosexuality AND Natural Diversity Bailey J. M., Bobrow D., Wolfe M., & Mikach S. (1995). Sexual orientation of adult sons of gay fathers. Developmental Psychology, 31, 124-129. Bozett, F. W. (1987). Gay & Lesbian Parents , NY: Praeger . Bozett, F. W. (1985). Gay Man As Fathers . In Bozett, F. W., & Hanson, S.M.H, Dimensions Of Fatherhood, (pp. 327-352). Beverly Hills: Sage Publications . Chan, R, W et al. (1998) . Psychosocial Adjustment among Children Conceived Via Donor Insemination by Lesbian AND Heterosexual Mothers. Child Development , 69 , 443–57. Chan,R, Brooks R, Raboy, Patterson C J (1998). Division of Labor among Lesbian AND Heterosexual Parents: Associations with Children’s Adjustment. Journal of Family Psychology 12:402–19. Flaks, D, K. et al. (1995). Lesbians Choosing Motherhood: A Comparative Study of Lesbian AND Heterosexual Parents AND Their Children.” Developmental Psychology , 31, 105–14. Golombok, S. & Tasker, F. (1996). Do parents influence the sexual orientation of their children? Findings from a longitudinal study of lesbian families. Developmental Psychology, 32, 3-11. Golombok, Susan, Ann Spencer, AND Michael Rutter. (1983) .Children in Lesbian AND Single-Parent Households: Psychosexual AND Psychiatric Appraisal. Journal of Child Psychology AND Psychiatry , 24, 551–72. Green, R, et al . (1986) .Lesbian Mothers AND Their Children: A Comparison with Solo Parent Heterosexual Mothers AND Their Children. Archives of Sexual Behavior 15 167–84. Hewlett, B.S. , (1992). Father-Child Relations: Cultural AND Biosocial Contexts. NY: Aldine De Gruyter. Huggins, Sharon L. (1989) . A Comparative Study of Self-Esteem of Adolescent Children of Divorced Lesbian Mothers AND Divorced Heterosexual Mothers. (Pp. 123–35) in Homosexuality AND the Family, edited by F. W. Bozett. New York, Haworth. Hoeffer, Beverly.(1981). Children’s Acquisition of Sex-Role Behavior in Lesbian-MotherFamilies. American Journal of Orthopsychiatry , 51 ,536–44. Hotvedt, Mary E. & Mandel, J.B (1982) . Children of Lesbian Mothers. ( Pp.275–91) in Homosexuality, Social, Psychological, AND Biological Issues, edited by W. Paul. Beverly Hills, CA: Sage. Kweskin, S. L., &. Cook. A. S. (1982) . Heterosexual AND Homosexual Mothers’ Self-Described Sex-Role Behavior AND Ideal Sex-Role Behavior in Children. Sex Roles , 8, 967–75. McNeill, K. F. (1998). The lack of differences between gay/lesbian AND heterosexual parents: A review of the literature. The National Journal of Sexual-Orientation Research,4 (1),10-28. אישית, אני סבור שהחברה הישראלית, במיוחד מחוץ למתחם ת"א, עדיין לא בשלה לקלוט ילדים כאלה ולכן עלול להיגרם לילד סבל רב כתוצאה מתגובות הסביבה. מצד שני, יהיו מי שיטענו שכל עוד לא יהיו מספיק ילדים כאלה, יונצחו הדעות הקדומות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ראשית תודה רבה עבור ההכונה למגוון הרחב של מקורות בנושא. אני חיבת לציין שדוקא אין לי חשש מהשפעה כזו או אחרת על האוריינטציה המינית לילד/ה. אלא יותר בכיוון מה המשמעות עבור הילד לגדול בין שני בתים כאלו ומה ההשלכות על התפתחותו של הילד. ואם יש דבר שניתן לעשות כהורים כדי להקל עליו, את בחירתנו זו. אני חושבת שסיום תשובתך די מגדיר את האתגר. שוב תודה.

שלום, אני נמשכת לנשים, בפרט כשהן נשיות מאוד, מבוגרות ממני (אין לי בעיה אם היא תהיה מבוגרת ממני גם בעשרים שנה), "אמהיות"... ותהיתי אם זה יכול להיות לנבוע מהעובדה שאמא שלי די בערך נטשה אותי בילדות...? אולי מהעובדה שלא הייתה לי דמות אם? האם זו הסיבה שאני בכלל נמשכת לנשים? אני שמה לב שמה שאני מחפשת אצלן זה שיהיה בהן משהו אימהי ואני גם בהחלט יכולה לחשוב עליהן בצורה מינית. מצד שני, זה לא שאני מפנטזת על אמא שלי או משהו כזה...

שלום הילה, תיאורטית, זו בהחלט יכולה להיות סיבת המשיכה שלך לנשים, אם כי זה הסבר פסיכואנאליטי שניתן בד"כ בדיעבד, דהיינו, אחרי שמתגלה המשיכה לנשים, מחפשים בהיסטוריה של המטופל סיבות. לעומת זאת, כושר הניבוי של ההסבר הזה חלש - אם נתסכל על נשים שסבלו בילדותן מחסך אימהי, נגלה שרק חלק קטן מהן פיתח משיכה לנשים ורבות אחרות פיתחו קשיים רגשיים אחרים (לעיתים קרובות הדבר משפיע על יחסים בין-אישיים באופן כללי או גורם לדיכאון, חרדה והפרעות נפשיות אחרות). חסך אימהי גם אינו מספק כהסבר מדוע נשים לסביות אינן נמשכות לגברים. בכל מקרה, אם את נהנית בקשרייך עם נשים, לא הייתי מציע לך לחפש את הסיבות לכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי, בערך מגיל התיכון גיליתי שאני ביסקסואלית. אבל עד גיל עשרים בערך לא מימשתי עם זה כלום. חשבתי על זה מידי פעם אבל הבנתי שאני נמשכת גם לנשים וגם לגברים. הרגשתי שאני צריכה לבדוק עם עצמי ולהיות עם אשה כדי לדעת עד כמה זה אמיתי ואז באמת אחרי ש"טעמתי" מזה הבנתי עד כמה זה אמיתי. עד לפני כמה חודשים בכלל לא הפריעה לי העובדה הזאת שאני "ביסקסואלית". אפילו "יצאתי" באופן חלקי מהארון וסיפרתי למשפחה שלי וחלק מהחברים, וכששאלו אותי איך זה יכול להיות שאני באמצע (המשפחה שלי חשבה שאני בכלל לסבית ושאו שעדיין לא הבנתי את זה או מכחישה, או שאני בכלל מכינה אותם נפשית לזה שאני כן לסבית), אז עניתי להם שאני לא לסבית ולא סטרייטית, שאני ביסקסואלית ושמבחינתי כשאני אוהבת גבר אני נמצאת איתו באופן טוטאלי וכשאני עם אישה אז אותו הדבר. שאין באמת הבדל בין המינים, זה פשוט תלוי בבנאדם שאיתו אני נמצאת. זה נראה לי אפילו במקום מסוים ה"מצב האופיטימאלי", שאני כביכול יכולה "ליהנות משני העולמות"... הבנתי שנטייה ביסקסואלית היא נטייה מינית לכל דבר, בדיוק כפי שהומוסקסואליות זו נטייה וסטרייטיות זו נטייה. אז הרגשתי לחלוטין שלמה עם עצמי, ואפילו לא חשבתי שאני צריכה לדבר על זה עם מישהו, כי הרגשתי גם טוב שאני מצליחה להגיע עם עצמי לכזו "שלמות" נפשית. הבעיות החלו להופיע ברגע שהייתי עם בחור, בקשר רציני, ואז ברגע שהייתי "שלו" כביכול, הרגשתי שאני לא יכולה להיות רק איתו, שאני צריכה אשה בשביל לאזן את עצמי. זה לא נבע לדעתי מהפחד למחויבות, אלא פשוט כי הרגשתי שיש דברים שהוא כגבר לא יכול לתת לי כפי שאשה יכולה. לעומת זאת, אני יודעת שאם אני אהיה רק עם אשה, יהיו דברים שהיא לא תוכל לתת לי כפי שאולי גבר יוכל. ואז... בשנים האחרונות, בערך מגיל עשרים התחלתי למצוא את עצמי בקרב גברים שהם קצת נשיים... או כאלה שמתעניינים גם בבני מינם בצורות שונות. חשבתי לעצמי שזו מקריות, אבל כמעט בכל גבר שהתעניין בי או שאני התעניינתי בו ראיתי פן קצת נשי או "קווירי". ואם זה היה בצורה מינימאלית, אז הגברים האלו לפחות פינטזו על סיטואציה מינית עם גבר (סיפרו שפינטזו אבל שבאופן כללי הם לא רואים את עצמם כ"גייז" או "בי"). הגברים הנשיים שנתקלתי בהם היו כאלה שמבחינה חיצונית הם "נשיים", וגם מבחינה מנטאלית והתנהגותיות (יכול להתבטא בדיבור, בהליכה, בתנועות וכיו"ב). ושמתי לב עד כמה זה מושך אותי. בהתחלה זה לא משך אותי בכלל ואפילו די דחה אותי. אבל עם השנים כנראה אולי מתוך הרגל התחלתי ממש לאהוב את זה. ואפילו במקום מסוים, שאלתי את החבר הנוכחי שלי (אנחנו בתחילת הקשר) אם הוא גם "כזה" ואחרי שאמר שלא, קצת התאכזבתי. לאחרונה התחלתי לתהות עם עצמי האם עצם העובדה שאני נמשכת לגברים כאלה אולי מכינה את עצמי לעובדה שאני בכלל לסבית ולא בי כפי שחשבתי? מצד שני, אני יודעת שאני נמשכת לגברים, לאיך שהם, לאו דווקא פיזית. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אז הנה, עכשיו אני נמצאת בתחילתה של מערכת יחסים, וחסרה לי אשה... אני חושבת עד כמה אני רוצה שתהיה גם אישה בחיים שלי, והכוונה היא לא לערבב את שתי מערכות היחסים ביחד, אלא שיהיה לי "מהצד". אני לא רוצה שיהיה לי עוד גבר בחיים כפי שנניח אני רוצה שתהיה לי אישה. אני לא צריכה את המערכת יחסים הפתוחה באופן הזה שאני אוכל לצאת עם גברים. אלא שפשוט אני אהיה בשתי מערכות יחסים, הן עם אשה והן עם גבר, עדיף בו זמנית כי שאני ארגיש שלמה עם עצמי. ואני יודעת שלא תמיד זה יכול להיות ככה. עכשיו אני יוצאת עם בחור שהוא "גברי" לחלוטין, ולמרות הכל, הייתה לו איזו התנסות ב"תחום" עם בני מינו. הוא יותר "מפנטז" על זה מאשר עושה, והוא די פתוח, אבל אני לא בטוחה עד כמה הוא יקבל את זה שאני רוצה להיות גם עם אישה. אני מתפדחת לומר לו את זה, כי אם הוא לא יסכים, אני כנראה אקבל את זה ואומר לו שזה בסדר מבחינתי, אבל אז הוא לבטח לא יסמוך עלי ויחשוב שאני בוגדת בו. ועדיין המחשבות שלי ינדדו לעוד מקומות... הוא יודע אגב שאני בי סקסואלית, ושאל אותי אם לא חסרה לי אישה, ואמרתי לו ש"לא". כי לא ידעתי מה לומר. אני יודעת שאני אמורה לחשוב שאם גבר לא מוכן לקבל אותי כפי שאני אז הוא לא שווה את המאמץ. אבל זה לא נכון, כי לא מדובר ב"תכונה" טבעית בי, אלא בהעדפה. וזה לא נחשב מקובל במיוחד (בעולם המערבי...) לנהל שתי מערכות יחסים, שנפרדות אחת מהשנייה. אז עכשיו אני לא יודעת איפה אני עומדת, וגם תוהה מדוע אני נמשכת לגברים נשיים, אם אני גם אוהבת "גברים". אגב, אני רוצה רק לציין שאני בכלל לא רואה את עצמי כ"מתלבטת". הבנתי שאם אני כבר "כזאת" מאז התיכון אז ברור לי שזו כבר לא פאזה אם כי העדפה. אני לא יודעת אם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי להבין את זה, אני מחבבת את הבחור הזה ואני לא רוצה לסיים איתו את הקשר. אבל ברור לי שגם אין לי הרבה התנסויות עם נשים, ולכן אולי אני צריכה שיהיו לי לפני שאכנס למערכת יחסים עם גבר, לפחות לדעת איך אני מרגישה עם זה. מצד שני, אני באמת חושבת שאני רוצה להיות עם אשה, אני יודעת איך זה וכשאני מתאהבת בבחורה אני מרגישה מדהים. אני רוצה להיות איתה בדיוק כפי שזה קורה לי עם גבר. אז לכן אני לא בטוחה אם זה קשור לניסיון...

שלום רביד, קראתי בעיון את פנייתך המפורטת. רוב הקשיים של ביסקסואלים נובעים דווקא מכך שהם אינם מסוגלים ליהנות משני העולמות וסובלים גם מהחברה הסטרייטית וגם מהחברה ההומוסקסואלית ועוד יותר מכך מצורך נוקשה שלהם בהגדרה לכאן או לכאן במקום לשלב בין השניים: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . קיימת אכן תופעה אחרת, שכיחה מאוד, של קשרים אפלטוניים אמיצים בין הומוסקסואלים ובין נשים, לפעמים סטרייטיות ולפעמים לסביות: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html , אך מניסיוני, הדינמיקה שם שונה ממה שאת מתארת והמוטיבציה של האישה אינה לחפש לגיטימציה לצדדים החד מיניים או הדו מיניים שלה. מניסיון רב בעבודה עם ביסקסואלים גברים, נוכחתי לדעת שרובם הצליחו במהלך הטיפול למצוא איזה שהוא סידור חיים משביע רצון ומניח את הדעת שאיפשר להם ליהנות משני העולמות (למשל, קיום הקשר הזוגי בחייהם עם אישה והשארת הקשר עם בני מינם ברמה של מין מזדמן). מתיאורייך עולה שאת "טיפוס טוטאלי" וחייבת להתמסר בתקופה נתונה או לגבר או לאישה. גם תופעה זו מוכרת כ"סדרתיות" בקרב ביסקסואלים, כלומר, קושי למזג בין העולמות וקיום קשר בתקופת חיים מסוימת עם בני אותו מין ובתקופת חיים אחרת עם בני המין האחר. בחיים בכלל תמיד כאשר אנו בוחרים באלטרנטיבה אחת, אנו מחמיצים את האחרת, וזה דבר שאנשים עושים אותו כל הזמן, חלקם בהשלמה וחלקם תוך חרטה מתמדת על האופציה הבלתי ממומשת. לכאורה לפחות ניחנת בגמישות מספקת כדי ליהנות משני העולמות והייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי כדי שיעזור לך להתגבר על נטייתך לחיטוט עצמי שנמצאת יותר ויותר במחקרים כמקדמת דיכאון: http://giditherapy.com/avtava.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מתיאור הדברים שלך עולה שאת לא לגמרי שלמה עם הנטייה שלך שלא להסתפק בבן/בת-זוג אחד בכל פעם. חשוב שתדעי שאת לא בודדה בתחושות האלה. לא מעט אנשים חווים את חוסר הסיפוק שאת מתארת ממערכת יחסים עם אדם אחד ומחפשים מעבר לכך, ולא סתם שיעור הבגידות והנישואין בחברה המערבית הוא כ"כ גבוה. לכן, חלק מחליטים לפתוח את מערכת היחסים בהסכמת בן/בת-הזוג, חלק מוסיפים משתתף/ים לקשר הזוגי, וחלק פשוט בוגדים. לדעתי, מאוד יכול להיות שאת פוליגמית בהווייתך, וכדאי לך לבדוק אפשרות לקיים מערכת יחסים עם יותר משני משתתפים (פוליאמוריה). אפשר להעלות את האפשרות הזו מול בן-הזוג בנקודה מסויימת, כאשר את מרגישה שנבנתה ביניכם מערכת יחסים המושתתת על אמון ועל הבנה הדדית, ולראות איך הוא מקבל את זה. או לחילופין, לחפש מלכתחילה בחור/ה שיבינו את רצונך ליותר מבן-זוג אחד או אפילו ירצו בעצמם. בכל מקרה, אני ממליץ לך להיכנס לפורום הבא ולקרוא קצת בנושא. http://community.livejournal.com/polyamory_il בהצלחה!

התמכרתי לפון-סקס, שיחות אירוטיות בטלפון. בשנייה שאני מגיע לפורקן, אני מנתק את השיחה. מה דעתך?

שלום אסי, אני יכול להבין את ההנאה שבפון-סקס וגם את המכשולים הרבים שהוא מאפשר לעקוף. אינך צריך לחשוף את עצמך, אתה יכול להתחזות למי שאתה רוצה ואף חופשי לדמיין, בעידוד הצד השני, שהצד השני הוא מי שהיית רוצה להשיג ואולי אינך יכול להשיג במציאות. עם זאת, אני רואה בהתנהלות הספציפית שלך בתוך הפון-סקס בעייתיות: א. אם במילה "התמכרות" אתה מתכוון גם לכך שהדבר גורם לך להסתפק בפון-סקס במקום ביחסי-מין, יש כאן קושי גדול, משום שאצל גייז יחסי-מין הם לעיתים קרובות שלב לקראת התפתחות קשר קרוב וכוללני יותר. אם אתה מסתפק בפון-סקס, אתה למעשה מתרחק מכל אפשרות לאינטימיות, שלא לדבר על זוגיות. ב. היחס שלך לצד השני שמעבר לקו הוא בעייתי מאוד, בלשון המעטה. אינני יודע אם זה מציאותי, אך באופן עקרוני, גם פון-סקס יכול להיות הדדי. במילים אחרות, אחרי שהגעת לסיפוק, אתה יכול להישאר עם הצד השני ולדאוג גם לסיפוקו במקום להשתמש בו אך ורק ככלי לסיפוק צרכיך, דבר המעיד על קושי ניכר ביחסים עם הזולת. לסיכום, אם הפון-סקס מהווה תוספת או "תבלין" ליחסי-מין פנים אל פנים והוא הדדי, לא הייתי רואה בו כל פגם, אך אם אתה מתעלם לחלוטין מצורכי הצד השני ואם הוא גם מהווה תחליף ליחסי-מין, הייתי מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי הן כדי לעבוד על קשיים אפשריים בדימוי העצמי שלך, שאינם מאפשרים לך להציע את עצמך כפרטנר ליחסי מין פנים אל פנים, והן כדי לעבוד על קשייך להתייחס לצורכי הזולת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friednly

אני בטיפול, לאו דווקא גיי פרינדלי. רק רציתי להגיד שאחרי שסבלתי דחיות מגברים, אז כן, פיתחתי חרדה קשה מדחייה, והפסקתי להיפגש עם בנים בפגישות עיוורות.

אם אישה שמעניקה לגבר מין אוראלי ללא הגנה, יש סכנה שהגבר יידבק במחלה כלשהי? אשמח לפירוט. תודה.

שלום איציק, סיכויי ההידבקות בסיטואציה שאתה מתאר הם אפסיים. כדי להידבק באיידס חייב להיות מגע של דם בזרע, או דם בדם. אמנם מקובל לדבר על "נוזלי הגוף", אך ריכוז הנגיף ברוק נמוך מאוד ולכן נשיקה ("צרפתית"), למשל, אינה נחשבת מגע מסוכן. במקרה שאתה מתאר דווקא סיכוייה של האישה המעניקה את המין האוראלי להידבקות הם המשמעותיים במידה וזרע נגוע בא במגע עם דימום בחניכיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אם הבנתי נכון, מבחינת הגבר אין סיכון? שוב תודה.

שלום לך! אני בחור בן 24. לפני שנה עברתי התקף חרדה(פעם אחת).ההתקף חרדה התרחש כאשר ישנתי.שבוע לפני ההתקף , התברר שיש מישהו בעבודה שלי שהוא ביסקסואל. בשבוע הזה בוא דיבר איתי על כל מיני מחקרים,על הומופובים וכו'וכו'.ההתקך התרחש באותו שבוע שדיברתי עימו.קמתי בבהלה באמצע הלילה.בהתקף היה משהו שקשור עם גברים(לא זוכר בדיוק מה?).בבוקר הייתי צריך ללכת לעבוד. כאשר נסעתי ברכב,הרגשתי דופק מואץ ורגליים רועדות ,שאני לא יכול לשלוט בהן!!.יום למחרת ניסיתי להבין מה קרה לי בלילה?? עד היום (שנה שלמה) לא הצלחתי להבין מה קרה לי.אני מאז ומתמיד נמשכתי אך ורק לנשים.בחשיבה מינית גברים ,אף הגעילו ודחו אותי. אבל אחרי ההתקף הזה ,מספר שבועות אחרי ההתקף , התחלתי לפנטז ,בעל כורחי על גברים. זאת אומרת שאחרי שנה כאילו משהו קרה לי בחיים. אני עדיין לא יודע איך להגדיר את זה , אבל כרגע ,זאת אומרת מהשנה האחרונה יש לי משיכה מינית לגברים.הבעיה היא שהמשיכה ,היא רק משיכה מינית.אין לי שום רגש ולא נראה לי שאני יכול להתאהב בגבר.כיום אני מטופל אצל פסיכותרפיסטית. שנה שלמה של בילבול,מה קרה לי ולאן אני מנתב את עצמי? תודה רבה מראש

שלום רון, לפי תיאוריך, התקף החרדה שלך ביטא כנראה פאניקה הומוסקסואלית ואכן בשלב מאוחר יותר גילית את משיכתך לגברים, משיכה שכנראה הדחקת עד לאותו מפגש עם הבחור הביסקסואל בעבודה והשיחות עימו. אני מניח שאותו מפגש היווה "טריגר" לפריצת המשיכה ההומוסקסואלית שלך למודעות, דבר שעורר אצלך חרדה עזה. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ומקווה שבעקבות קריאתו תצליח ליהנות ממין עם גברים ונשים. קורה לעיתים קרובות שהמשיכה אל בני אותו מין, בעיקר בתחילתה, היא משיכה פיזית גרידא, ללא מעורבות רגשית. לפעמים היא נשארת כזו, משום שהתאהבות בגבר אחר נתפסת ע"י האדם כמאיימת יותר על הדימוי הגברי מאשר מגע מיני מזדמן. על כל פנים, אני מציע לך לעבד מבחינה רגשית בטיפול שלך האם הגילוי החדש מאיים על הגבריות שלך ולהגמיש את תפיסתך לגבי גבריות ונשיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

קיבלתי היום רשימה של פסיכולוגים מת"א ממכון רותם שעובדים בהסדר עם כללית , אשמח אם תוכלו להמליץ על אחד מתוך המטפלים הנ"ל שמתמחה בין היתר בטיפול קוגנטיביי התנגותי. אבינר יסכה, ארסט גון, בילסקי ורדה, גורביץ עופר, כרמי מנחם, זהבי תמר, סיני יעקב, עפר כרמי דורית, רוזנפלד מירים, רולר ענבל, שרון עמוס, עמיחי גיל, אמיר בוים רינת, כץ יניב, בילסקי ורדה. תודה מראש

ד"ר רובינשטיין שלום. כבר בגיל העשרה שלי נמשכתי לבנות ( בתיכון הייתי מאוהבת..באופן חד צדדי, במישהי שהייתה לסבית מוצהרת ) אבל זה עלה ממש למודעות שלי בתור החלטה "לצאת מהארון" רק לפני שנה וחצי בערך. בהתחלה הייתי מאוד נחרצת, גם בעקבות דברים שעברו עליי באותה תקופה, לא לצאת יותר עם גברים, לאחר זמן מה החלטתי שההחלטה הזו היא לרמות את עצמי ואני כנראה דו. אני אומרת כנראה, כי אין לי באמת מושג, ומכאן נובע התבכול והצורך בעצה. מאז ההחלטה עדיין לא היה לי קשר או מגע מיני עם נשים, למרות כל הרצון וגם המאמצים שעשיתי, אני מרגשיה כאילו הוצאתי את עצמי מעולם אחד, ואני לא מצליחה להכניס את עצמי לעולם אחר, ואני תקועה באיזה לימבוס באמצע.אין לי חברות לסביות אז אין לי עם מי לצאת למועדונים שאפשר להכיר בהם, ולצ'אטים אני לא מתחברת, וזה לא נוחת מהשמיים...מן הסתם, ולאף אחת לא כתוב על המצח אני לסבית..אז איך אני אמורה לדעת עם מי להתחיל? בקיצור, אני כבר מתחילה להרגיש לא מושכת בשל התקופה הארוכה שאני בלי אף אחד/אחת..מה עושים?

שלום אופיר, את באמת נשמעת מבולבלת. נתחיל מזה, שיציאה מהארון היא תהליך שלפי שיפוטי לפחות, מומלץ להתחיל בו לאחר שכבר יש לך התנסות מינית עם בני אותו מין. באשר לשאלה המעשית יותר של "איך להכיר?" - אני יודע שהאינטרנט, בין בצורה של פורומים, אתרי הכרויות או צ'אטים - תופס כיום מקום מרכזי בהכרויות. כך שאם את מורידה את האמצעי הזה מעל הפרק א-פריורית, את מצמצמת במידה ניכרת את אפשרויות ההכרות שלך. המלצתי היא לפעול בשני מישורים מקבילים: 1. לפנות למטפל/ת גיי-פרנדלי שיעזור לך לעבור את התהליך הלא פשוט שאת עוברת ברמה הרגשית. 2. לפנות לקל"ף - קהילה לסבית-פמיניסטית - שיש לה גם קבוצות תמיכה לא-וירטואליות, שמן הסתם משמשות באופן חלקי גם קבוצות הכרות: www.gay.org.il/claf/ אני ממליץ על שני הצעדים במקביל כדי שתוכלי לעבד מבחינה רגשית בטיפול מה קורה לך במגעים האקטואליים עם הלסביות שתפגשי בקל"ף. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ד"ר שלום , אני בן 27 , קיימתי יחסי מין עם גבר לפני כ5 חודשים , כחודשיים לאחר קיום יחסי המין התנפחו לי לימפות בצוואר ובבית השחי , ומכאן נלחצתי מהדבקה באיידס... ביצעתי 3 בדיקות מאותו רגע כל חודש כאשר כולם יצאו שליליות אך הלימפות בגוף שלי הולכות וחוזרות ואני חיי בחשש שמה מדובר באיידס מכיוון שלא מוצאים כל סימן אחר ... כאשר החל לי יובש על היד גם חששתי מאיידס .... איני יודע מה לעשות , מדוע הלימפות מתנפחות כל פעם במקום אחר , ומדוע אני חש כאבים באוזן ימין כאילו זה דלקת אוזניים , ובפרקים ... תעזור לי בבקשה

שלום עידו, אם הבדיקה שנערכה 3 חודשים לאחר המגע החשוד הייתה שלילית, רוב הסיכויים (מעל 80%) שלא נדבקת. בדיקה נוספת שתאשר זאת ב-100% צריכה להיערך 6 חודשים מיום המגע החשוד, כלומר, בעוד חודש. קשה מאוד להידבק באיידס ואינך כותב מה כלל המגע, אך רוב הסיכויים שלא נדבקת ושלמגע הזה היו השלכות פסיכולוגיות שמתבטאות כיום באיידספוביה: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html , שהיא סוג של היפוכונדרייה וניתן לטפל בה בעזרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי. אם החרדה גדולה מאוד, ניתן להיעזר בנוסף גם בטיפול תרופתי נוגד חרדה שמותאם ע"י פסיכיאטר. תרופות ממשפחת SSRI כגון סרוקסט (פקסט) או פאבוקסיל יכולות למתן את החרדה במידה ניכרת ואף לתרום להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 17 ואני ביסקסואל מאז שאני מכיר את עצמי. לאחרונה ביקרתי בפורום שלכם ומצאתי את ההודעה הזאת :http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1389,xPG-13,xFT-7825,xFP-7818,m-Doctors,a-Forums.html נאמר כאן לבחור הטרנסקסואל שהמשיכה שלו לנשים היא נרקיסיסטית. הדבר מאוד מטריד אותי כי הוא התחיל להעלות בי ספקות בקשר למשיכה שלי לנשים, האם היא אמיתית או נרקיסיסטית. אני מסתכל הרבה על נשים ומתחרמן מלראות אותן, וגם שאני מפנטז את עצמי כגבר שוכב עם אישה זה מגרה אותי ומעמיד לי. האם זה אומר לך חד משמעית שאני נמשך לנשים או שמא המשיכה שלי נרקיסיסטית? אני מאוד מוטרד בקשר לזה ואני לחוץ בקשר לתשובה שתיתן לי. מקווה שהתשובה שלך תהיה שאני נמשך לנשים. שלך, ביסקסואל

שלום ביסקסואל, עיינתי שוב בקישור ששלחת. לא הייתי מציע לך להסיק מסקנות מרחיקות-לכת לגבי עצמך ממה שנכתב לבחור שמקיים שיחות אירוטיות בתור בחורה עם גברים סטרייטים ואף שוקל ניתוח לשינוי מין. הדינמיקה של המשיכה שלו לנשים שונה לחלוטין מזו שלך. המשיכה שלך לנשים אכן נראית לי חלק מהביסקסואליות שלך ואינה קשורה כלל להזדהות נרקיסיסטית. קראתי בעיון את מה שכתבת על עצמך ואני מציע לך לקבל את עצמך כביסקסואל, שיכול ליהנות ממין עם גברים ועם נשים ועל כן עולמו עשיר יותר: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בגיל ההתבגרות ובשנים האחרונות התחזק אצלי מאוד הפן ההומוסקסואלי. אפשר לומר שאני נמשך לנשים,אבל לא כמו לגברים. ניסיתי המון פעמים להיגמל ואני פשוט לא מצליח...אני גם מאוד מפחד שחברים שלי יגלו מתיישהו. בקיצור, איך אפשר להיפטר מהומוסקסואליות בדרך שיטתית ולא פילוסופית? תודה.

שלום תראה, אני בערך הייתי באותו מצב שלך בערך בגיל ההתבגרות הייתה לי משיכה מינית גם לנשים וגם לגברים, ופשוט החלטתי במודע או שלא במודע לא לממש את המשיכה לגברים. זה נמשך ככה עד גיל 26. המשיכה לגברים לא כל-כך הפריעה לי או שינתה לי בהרבה. לאחת מהחברות שהיו לי בתקופה הזו אפילו סיפרתי את זה, וכשהייתי בסביבה גיי-פרינדלי בתקופת השירות הצבאי שלי גם סיפרתי לחבר'ה. למעשה אני חושב שזה יכול היה להמשיך גם אחרי גיל 26, אולי אפילו הייתי מתחתן עם אשה וחי לגמרי כמו סטרייט. אולי זו הבחירה שאתה תעשה בחיים. הפסיכולוגית שלי חושבת שזו בחירה שבה החיים שלי היו לא מסופקים ולא ממומשים, אבל אני לא לגמרי השתכנעתי ממנה. הסיפור שלי הוא שבגלל נסיבות מסוימות שלא אפרט אבל ד"ר רובינשטיין בטח מבין מה הן, נוצר מצב שלא יכולתי להדחיק יותר את הנטייה העדיפה שלי. מה שד"ר רובינשטיין יגיד לך הוא שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית, ואם אין משיכה בכלל לנשים או בהמשך המשיכה הזו תיעלם- אז אין מה לעשות וצריך ללמוד לחיות עם זה, אבל אם יש משיכה אז פשוט תבחר להיות רק עם נשים. בברכה מיכאל

שלום dell, אין דרך פסיכולוגית או אחרת לחסל את משיכתך לבנים. הדרכים שהוצעו בעבר לעשות זאת הוכיחו את עצמן לא רק כבלתי יעילות אלא כמזיקות והקהילה המקצועית מוקיעה אותן ומזהירה בפניהן. קיימים ארגונים דתיים שונים, שמציעים טיפולים כאלה, שאינם נערכים ע"י אנשי מקצוע מוסמכים (למשל, רבנים או כמרים). הואיל ואתה עדיין נמשך גם לבנות, קשה לדעת מה בסופו של דבר יהיה הכיוון המיני שלך. ייתכן שיש לך פוטנציאל להיות דו-מיני ואז תוכל ליהנות משני העולמות: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . כמובן, בידיך גם הבחירה האם לצאת מהארון ובפני מי, כך שחבריך לא בהכרח יחשפו את משיכתך לבנים. המלצתי היא לתת לעצמך זמן להתפתח ולהתנסות עם בני ובנות שני המינים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ושאר המשתתפים... הפסיכולוגית שלי נהייתה פרודיאנית בהגדרה שלה לבריאות נפשית, למרות שהיא בכלל לא פרוידאנית בגישה שלה. בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה שיש לה פרוגרמה מאוד ברורה בטיפול שלי, לעזור לי למצוא אהבה, ולעזור לי למצוא עבודה מספקת. אם נמצא את זה אני משוחרר. (זה מילים שלה)... האמת היא שאין לי כל-כך ספק שלפי ההגדרה הזו אני די בריא מבחינה נפשית, מכיוון שיש לי היכולת לאהוב ולעבוד. אין לי ספק בכך, ואני גם די משוכנע שהיא חושבת כך. אז למה הפסיכולוגית שלי מתכוונת? שאפשר יותר?...או שמא פשוט היא מגיבה לתיסכולים שאני מעלה בטיפול, או שהיא נתנה תשובה אד הוק לשאלה שהצגתי לקראת סוף הפגישה... לפני חצי שנה היא אמרה לי שמטרת הטיפול היא לעזור לי להתמודד עם הבי פולריות שלי ועם ההומואיות שלי, אבל איכשהוא זה התמסמס, כי כבר אין כל כך במה לטפל בתחומים האלה. מבחינת המצב רוח שלי, אני די משוכנע ויש לי על מה להתבסס, שאף פעם בחיים שלי, גם לפני שהייתי מאובחן, לא הייתי כל-כך יציב מבחינת המצב רוח שלי. למעשה, אני כל-כך יציב שזה אפילו נעשה משעמם. ומבחינת ההומואיות- האמת היא שפשוט די השלמתי את זה ולמדתי להינות מהצדדים החיוביים של העניין. אני כבר לא כל-כך מתגעגע לחיים הסטרייטים שיכלו להיות לי. אז אם השלמנו את היעדים מלפני חצי שנה, למה לא לשחרר אותי כבר עכשיו, ובמקום זה להמציא יעדים חדשים? (-; זה באמת מעניין, מתי מגיע הרגע שפסיכולוג אומר למטופל שלו שאין לו צורך יותר בטיפול? טוב, בעצם אולי הייתי צריך להעלות את ההודעה הזו בפורום פסיכותרפיה, אבל אני רגיל לכאן כבר... לילה טוב מיכאל

שלום מיכאל, המקום לברר את מה שהפסיכולוגית שלך אמרה הוא, כמובן, בחדר הטיפולים ונשמע שאתה בידיים טובות. מהודעותיך כאן בפורום אני משער שב"אהבה" היא התכוונה לקשר זוגי יציב ואת זה, ככל שידוע לי, עדיין לא מצאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום ד"ר רובינשטיין... אני אדבר על זה איתה בפגישה הבאה...וכן, היא ממש מקצועית וגם מומחית ויש לה תואר פרופסור. איכשהוא אני כל הזמן נופל על פרופסורים, גם הפסיכיאטר שלי פרופסור, והפסיכולוג הקודם שלי גם היה פרופסור. מה יש לי מפרופסורים?, או ליתר דיוק מה יש להם ממני? כי הם בחרו אותי יותר ממה שאני בחרתי אותם. (אם הייתי נותן שמות סביר להניח שהיית מכיר אותם), ואני בכלל צריך איזה מתמחה מהתחנה, מישהו בגיל שלי, שאני ארגיש עליונות אינטלקטואלית עליו, אתאהב בו בסתר, וארשים אותו עם ציטוטים מקפקא, או איזה פילוסופיה בגרוש שאני אמציא בעצמי. (ואגיד שהיא של קפקא) ברור שלא מצאתי קשר זוגי יציב, אבל זה לא שאני לא מסוגל או מוכן לקשר כזה. אין לי כל-כך ספק שאני ממש בשל לקשר זוגי יציב. אני רק צריך למצוא מישהו שיהיה חכם, חתיך, עשיר, עם רכב משלו, מנהל בכיר בחברת היי-טק, שגם עוסק באומנות בזמנו החופשי, ובנוסף הוא צריך להיות בן 35, אבל להיראות כמו בן 25. וגם צריך להיות רזה וקצת נמוך ממני. וברצינות, הפסיכולוגית שלי גרמה לי לחשוב שבעצם נגמר הטיפול ברגע שהיא הציגה את היעדים האלה. הרי הפוטנציאל קיים, היכולת קיימת גם באהבה וגם בעבודה. אין כאן איזו בעיה שיש לפתור, שיש להתמודד איתה. עכשיו נותר רק להגשים את הפוטנציאל... זה באמת כיף גדול שיש לי עם מי לדבר חמישים דקות פעם בשבוע רק על עצמי, אבל אולי הגיע הזמן לוותר על התענוג הזה ולהתמודד לבד. בברכה מיכאל

למה בנים לא אוהבים אותי? (בנים סטרייטים) תמיד היה לי קל להתחבר לבנות, ותמיד הרגשתי שבנים מסתכלים עליי מלמעלה למטה, תמיד היה לי קשה עד בלתי אפשרי להתחבר לבנים ובגלל זה היו לי רק ידידות. אני פשוט מרגיש שסטרייטים לא אוהבים אותי. מה אני עושה בנדון? האם להשלים עם העובדה המצערת הזו?

שלום אסף, התופעה שאתה מתאר, הן הידידות הקרובה עם נשים http://giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html והן הקושי ביצירת קשרים עם גברים סטרייטים, שכיחה מאוד בקרב גייז. לא כתבת בן כמה אתה, אך בגיל מסוים, בעיקר סביב גיל ההתבגרות והשירות הצבאי, גברים סטרייטים מאוימים מאוד מנוכחות של הומוסקסואלים, לעיתים קרובות הם גם הומופובים בגלל הקשיים שהם עצמם עוברים בגיבוש זהותם המינית בתקופה זו ולעומת זאת, בנות יכולות לראות בגייז ידידים טובים, בנים שבקשר איתם אין כל מתח מיני. בנוסף לרתיעה שאתה מרגיש מצד הבנים כלפיך (וכאן אתה צריך לבדוק אם היא באמת קיימת או שמא מדובר בעיקר בסוג של רגשי נחיתות שלך מפניהם), מומלץ לך לצאת קצת מהעמדה של העלבון והפגיעה ולשאול את עצמך אם יש לך בכלל נושאי שיחה משותפים ושפה משותפת עם אותם בנים סטרייטים או אולי זו יותר "הערצה" כלפיהם(?). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 23. איך אני יכול להבדיל בין רתיעה מציאותית לבין רגשי נחיתות? אני כן יכול להעיד שמאז היסודי, התחברתי רק עם בנות (אולי עם 2 בנים בתקופת הצבא והעבודה הראשונה). אבל אני איכשהו מתנהג אחרת ליד בנים, אני לחוץ יותר, אין לי מיומנויות בתקשורת איתם, אני הרבה יותר פתוח עם בנות. ובאמת אין לי יותר מדי נושאי שיחה עם סטרייטים, זה כ"כ שונה מלדבר עם בחורה (בעיניי). אולי באמת מדובר ב"הערצה", או בקנאה. אבל למה הם נרתעים ממני? למה הם לא מנסים יותר להתחבר אליי? מאוד חסר לי לכל אורך תקופת ההתבגרות וגם היום קשר חברות עם בנים סטרייטים. דיברתי על זה עם ידידה שלי, והיא אמרה לי שאצלה זה גם ככה - יש לה ידידים אבל חברות מעט מאוד (מדובר בבחורה מאוד מושכת, יכול להיות שהבנות מקנאות בה?)

שלום! השאלה שלי - מה הגורם לנטייה ההומו-לסבית? הסביבה או התורשה? נערה שאני מכיר החלה ביחסים לסביים לפני כמה חודשים ונראה שהדבר החל מתוך צורך באהבה (לאחר פרידה מחבר שגרה איתו 4 שנים) וסקרנות. משיחות שאנו מקיימים אני מביע דעה ומזהיר שלכל דבר ניתן להתרגל והדבר נעשה חלק ממך לבסוף. האם זה נכון? למען ההגינות ראוי לציין שמאז ומעולם היא הייתה "תום-בוי" כזאת, אחת שמטפסת על עצים משחקת כדורסל, דברים שלילדות הם חריגים, אולי זה מראה על היותה לסבית מבטן..? אודה על העזרה וההכונה. ארז

שלום ארז, אין תשובה חד-משמעית לשאלה אם הגורם למכוונות חד-מינית הוא תורשתי או סביבתי. חוקרים רבים (רובם, אם לא כולם, גברים הומוסקסואלים בעצמם) בודקים את הנושא מבחינה גנטית, הורמונאלית ומוחית ועדיין אין הסבר ביולוגי מניח את הדעת. יתר על כן, רוב המחקרים נערכו על גברים ולא על נשים. קשה לי להאמין שהנטייה המינית הנערה נוצרה אך ורק מתוך סקרנות והפכה להיות הרגל. סביר יותר להניח שהפוטנציאל לנטייה היה קיים זמן רב ויצא מן הכוח אל הפועל בשלב מסוים. בין אם הסיבה לנטייה מולדת ובין אם היא נרכשת, לא ניתן להכחיד את הנטייה עצמה וגם לא לבחור בה. במידה והיא נמשכת לבני שני המינים טווח הבחירה שלה לגבי התנהגותה המינית ואורח חייה רחב יותר. אינני חושב שיש לך וצריכה להיות לך איזו השפעה עליה בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מהי הגדרת ה- DSM העדכנית לטרנסג'נדרז? מדוע הטרנסג'נדרז עדיין נחשבת להפרעה נפשית? האם זה רק עניין של זמן עד שגם הטרנסג'נדרז ייחשבו לנורמליים?

"אתה ממש נעשה בורגני", אומרת לי הפסיכולוגית שלי בחיוך אחרי שאני מספר לה על הסוף שבוע שביליתי עם החבר החדש שלי. אחרי זה אנחנו מפטפטים על זה עוד, והיא מסבירה לי שכנראה שיש סיבה שכל-כך הרבה אנשים בוחרים בסופו של דבר באורח חיים כזה. והרי גם אלה שמרדו בשנות השישים נהפכו לאלה שצריך למרוד בהם בשנות התשעים, או לפחות כך נדמה לי, לא ברור לאן הם בדיוק נעלמו. (החלק האחרון הוא שלי ולא שלה) אבל אני לא יכול להגשים את החלום הזה. החברה המערבית כולה ובעיקר הישראלית הכינו מערכת שלמה של מכשולים כדי למנוע במיוחד מאנשים כמוני גישה אל מחמדי הג'יפ, בית עם גינה, כלב, שני ילדים ומשכנתא. ראשית, בתור הומו אני לא יכול להתחתן ולא יכול לקבל משכנתא, ויש קשיים מאוד גדולים לאפשרות שאני אביא ילדים. שנית, בתור מי שמתוייג ורשום כחולה נפש, אני לא יכול להתקבל למרבית מקומות העבודה היציבים והמסודרים, וזה לא משנה אם הביטוי היחיד כרגע וככל הנראה לשארית חיי הוא שאני לוקח תרופה בערב ותו לא. בגופים ממשלתיים זו אפליה ברורה ואני פשוט לא יכול להתקבל. בגופים פרטיים כשמדובר במקומות שרוצים עובד קבוע, אז או שצריך ויתור על סודיות רפואית או שעושים מבחני עינוי כמו דינימיקה קבוצתית שהמציאו פסיכולוגים בדיוק כדי לאתר כל מיני נגעים רעים שחלילה עלולים לפגוע בהסדרי היצור. (אגב, אני במקרה עובד כבר שנתיים באותו מקום, אבל זה רק כי עשו לי ראיון קצר ולא מבחני אישיות, שאותן זה בלתי אפשרי מבחינתי לעבור). גם אחד הסממנים העיקריים של היות שייך למועדון המיוחסים- הזכות לנהוג, אמנם לא נשלל ממני, אבל יכול היה להישלל ועשיתי מבחני אישיות קפדניים כדי שיתאפשר לי. כמובן שאין לי ברירה אלא לבעוט בחלום הבורגני, שבעצם מעולם לא משך אותי במיוחד, אבל עם זאת, אולי הפסיכולוגית שלי צודקת, אולי אין אושר כאושר הבורגני, אולי זהו האושר עלי אדמות. אותו אושר נכסף שנשלל ממני על ידי החברה האכזרית...;-) ונחזור לחבר שלי. אז, זהו, שהוא די מגשים את החלום הבורגני, למרות שהוא הומו וכנראה גם ימשיך להגשים עד למיצוי המלא והשלם שלו. ויכול להיות שהוא יגשים זאת איתי! וזו "בעיה", כי אני הרי הודרתי מהגשמת החלום הבורגני באופן שלם מוחלט וחסר כל אפשרות ערעור. יש כאן פרדוקס. עד עכשיו לא הייתה "בעיה" כי כל מי שיצאתי איתו היה די רחוק מהגשמת החלום הבורגני בעצמו. אולי קצת מוקדם מדי לחשוב על זה במונחים כאלה, אם כי איכשהוא אני מרגיש עם ג', שזה אחרת, שזה ממש רציני, שזה הולך להימשך זמן רב, גם אם לא עבר הרבה זמן מאז תחילת הקשר, אבל אני לא יכול להיכנס פתאום למרכז החברה, כי הרי נועדתי לשהות בשוליים ונוח לי שם. אני לא מאמין שבאמת כתבתי את ההודעה הזו...;-), שאלוהים יעזור לי... בברכה מיכאל

מיכאל, אתה מקסים.

שלום מיכאל, אכן מוקדם מדיי לדאוג ועל אף המגבלות שציינת, התקבלת לעבודה, אתה מתמיד בה ויש לך רישיון נהיגה, כמו בי-פולאריים רבים אחרים וכמו הומוסקסואלים רבים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ואני... אני- תודה על המחמאה... אז כמובן שאני עובד במקום עבודה עם שכר יחסית נמוך, קצת יותר ממימינימום, ובלי תנאים בכלל מלבד מה שמחייב החוק, אבל כמובן שאין לי מה לדאוג כל-כך. עדיף מלהיות בבית משוגעים או בעבודה מוגנת. בכל מקרה, העידכון הוא שהחבר שלי נפרד ממני. לטענתו אנחנו לא מתאימים. זה בא לי די במפתיע כי הוא לא נתן שום סימן מקדים כלשהוא. כנראה מה שמתחיל בכזה קול רועם נגמר בקול ענות חלשה. טוב, אז זה נגמר, ועד כמה ששמחתי להיפרד מאתר אטרף, אני שב וחוזר אליו בדרך לבחור הבא, שיהיה הפעם מן הסתם סטודנט ירושלמי לא בורגני בעליל. אם כי סטודנטים ירושלמיים עלולים להיות גם הם בורגנים למדי. אם כי איכשהוא הסטודנטיאליות קצת מכהה את זה. בברכה מיכאל

אחותי בת 24 ילדה מוכשרת וחכמה. משתמשת בסמים, כנראה משהו קבוע, לא ברור ההיקף. לא עושה דבר חוץ מלעבוד וגם שם היא מפחיתה לאחרונה שעות בשאר הזמן היא ישנה. היא מסרבת לדבר על זה איתי או כל אחד אחר, אין לה חברים (בעבר היתה חברותית מאוד). בשיחות איתה היא מציינת שאין שום דבר שהיתה רוצה לעשות או ללמוד ושחברים שלה משעממים אותה. ושבעצם לא ברור לה למה צריך לחיות בכלל. איך אנחנו יכולים לעזור? (בעבר ראתה פסיכולוגית- אך גם בזה לא התמידה) אנחנו מאוד מודאגים.

שלום אחות שלה, פורום זה מיועד לשאלות בנושא זהות מינית. הציבי את שאלתך בפורום פורום פסיכותרפיה הסמוך: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-402,m-Doctors,a-Forums.html ואשיב לך ברצון. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 14 וחצי. אני יודע שבגיל הזה יש משיכה לשני המינים, התחילו להופיע אצלי חרדות לגבי זה שאני הומוסקסואל, אף פעם לא חשבתי על כך, כי תמיד נמשכתי לבנות יפות ואף אוננתי =] כשהיינו בטיול שנתי החזקתי לילדה שאני אוהב את היד וישר קיבלתי זיקפה וכשאני באותו חדר עם משהי אני מרגיש נינוח, מין תחושת כיף כזאת. כשאני לבד עם חבר למשל באותו חדר אני מרגיש לחצים גדולים בחזה ולא יכול לנשום ואף פעם לא עמד לי כשראיתי גבר. מה אני בעצם? תודה.

שלום לירן, מה אתה בעצם? אתה בעצם מבוהל, לא רק מבולבל. אם יש לך זיקפה כשאתה מחזיק יד של בת, אתה ללא ספק נמשך לבנות. מה שקורה לך עם בנים הוא פאניקה הומוסקסואלית, דהיינו, חרדה (המתבטאת גם גופנית) שמא אתה נמשך גם לבנים. אני לא יכול להבטיח לך שאף פעם בחייך לא תימשך גם לבנים, אך בשלב זה המשיכה המודעת שלך היא לבנות. משיכה סמויה ולא מודעת לבני אותו מין קיימת אצל אנשים רבים, ייתכן שהיא תתפתח אצלך ותהפוך להיות מודעת וייתכן שלו - בשלב זה אתה רק מפחד מהאפשרות הזו וזה מאוד טבעי ונורמאלי בגילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

השלמת את המבחן: IAT על נטייה מינית הנה סיכום התוצאות של הביצועים שלך במבחן לפי התוצאות שלך, יש לך אסוציאציה חזקה בין הטרוסקסואלים לטוב ובין הומסקסואלים לרע, בהשוואה לאסוציאציה שיש לך בין הומוסקסואלים לטוב ובין הטרוסקסואלים לרע. זה בעיקרון מה שיצא לי במבחן זהות מינית שעובד על אסוסיאציות חבויות. מה התוצאה אומרת? אני בן 15 תמיד אוננתי על בנות עד שהגעתי לגיל הזה ועכשיו אני מבולבל

שלום אנונימוס, עושה רושם שעשית עבודה טובה מאוד בלבלבל את עצמך ;-) תוצאות המבחן, כפי שמנוסחות כאן, לא מובנות לי. את המבחן הפשוט והאמין ביותר לנטיותיך המיניות אתה יכול לעשות לעצמך: אם אתה נמשך ויזואלית ומסתכל ברחוב או בכל מקום אחר אחרי בנות ומפנטז עליהן, אז אתה סטרייט; אם אתה מפנטז רק על בנים, אתה גיי, ואם אתה נמשך לבני שני המינים, אז אתה ביסקסואל. ספקות באשר לזהות המינית שכיחות מאוד בגילך והשאלה החשובה היא מה הביא אותך לעשות את המבחן הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום,אני בחור בן 24 ועד לשנה האחרונה בצבא(גיל 21) לא קיימתי יחסי מין עם נשים מעולם(תמיד היתה לי בעיה רצינית ליצור קשר אינטימי עם נשים ובעיות למצוא שפה משותפת),אבל ללא ספק הייתי סטרייט גמור,הייתי מאוהב בבחורה 3 שנים וכל הפנטזיות שלי היו על בחורות בלבד. בשנה האחרונה בצבא הגיע בחור חדש לפלוגה שלי ולקחתי אותו תחת חסותי.עם הזמן התקרבנו ופתחתי מן הערצה אליו..הוא כל מה שרציתי להיות מבחינה חיצונית וגם מבחינת האופי.ההתאהבות הייתה הדדית והפכנו לזוג.(בדיעבד,לאחר שנתיים של חברות,נודע לי שהוא תמיד ידע שהוא הומו). החברות נמשכה כשנתיים,בהן נפגשנו בתדירות של פעם בשבוע בערך,לכמה שעות,וכללה יחסי מין מלאים(כאשר הוא מעולם לא חדר אלי,אלא רק אני אליו) ואהבה הדדית. במשך תקופת החברות,לא נמשכתי לאף גבר אחר מלבדו,ובמשך הזמן גם אבדתי את המשיכה לנשים(בתהליך הדרגתי..). לפני כחודשיים ההורים שלי גילו שאני בקשר איתו וקבלו את העניין בצורה קשה.הם טענו שמאחר שאף פעם לא הגעתי לקשר אינטימי עם בחורה,נצלתי את ההזדמנות שהיתה לי ליחסים עם בחור עדין ומתוק(הם פגשו אותו מס' פעמים). האמת היא שתמיד חשבתי ככה בעצמי ואף שתפתי את החבר בכך,והוא הודה שתמיד חשב ככה גם הוא,והרגיש לא נעים עם העניין. סמוך לזמן בו הוריי גילו,החלטנו להפרד כדי שאוכל לבדוק מהי זהותי המינית.מאז עברו חודשיים בהם נכנסתי לדכאון.אני עדיין מאוהב בו ולא מסוגל לחשוב על התחלות חדשות.. כמו כן,איני נמשך לגברים או נשים ביומיום.מבחינת פנטזיות,פורנו גברים מגרה אותי רק כאשר המשתתפים דומים לבן זוגי לשעבר,ופורנו סטרייטי לפעמים מגרה ולפעמים ממש לא.פורנו טראנסג'נדרי דווקא כן מגרה אותי. שאלתי היא האם נתקלת במקרים דומים,האם יכולה להיות התאהבות חד פעמית או שאני פשוט בהכחשה-כלומר עובר תהליך של הכרה עצמית.. תודה על תשומת הלב

שלום מבולבל, על מנת לפזר קצת את הערפל, נראה לי הכי יעיל להיזכר בתפיסה הפסיכואנאליטית לגבי מיניות. לפי תפיסה זו, כולנו דו-מיניים, כלומר בעלי פוטנציאל להימשך לשני המינים, אלא שאצל רוב האנשים המשיכה לבני מינם מודחקת והמשיכה לבני המין השני גלויה ואצל הומוסקסואלים, המשיכה לבני המין השני היא זו המודחקת והמשיכה לבני אותו מין היא הגלויה, המודעת והמורגשת. להערכתי, הבחור הנחמד שפגשת עורר דובים מרבצם ושימש טריגר לפריצת הנטייה ההומוסקסואלית המודחקת לתודעה. איתרע מזלך ופגשת בחור נחמד, שהמיניות איתו - כמו המערכת כולה - הייתה מבוססת על רגש ואשריך שהחוויה המינית הראשונה בחייך הייתה גם רגשית. לדעתי, אינך צריך לוותר על שום משיכה אחרת, ובמידה והיא קיימת, רצוי להגשימה, אך אם תקרא בפורום (למשל, את הודעותיו של "גבר השנה") תיווכח לדעת כמה קשה למצוא קשר שמגלם בתוכו מין ורגש וחבל מאוד שתנתק קשר כל כך יפה וטהור כמו שהיה לך עם חברך רק בגלל עמדות חברתיות הומופוביות, שלך ושל הוריך. הרושם הוא ששניכם פרחתם בקשר הזה וחבל לנתקו רק בגלל איזה צורך נוקשה בהגדרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שירתתי חודש בלחימה בצפון בקיץ . ועכשיו שקיבלתי צו מילואים יש לי כל מיני בעיות : קושי בשינה , קושי בריכוז , איבוד עניין כללי וכו'... אני חייב להתייצב למילואים כי אין להם קב"ן שיכול לראות אותי...מה כדי \ אפשר לעשות ? (אני גיי אבל זה לא כזה קשור)

שלום שמוליק מה שאתה יכול לעשות זה לבוא לרופא ביום גיוס עם מכתב מפסיכיאטר מהאזרחות. אני לא יודע כמה זמן יש לך עד הצו, כי פסיכיאטר בשירות הציבורי יקח לך כמה חודשים לקבל תור, אבל אם יש לך כסף אתה יכול ללכת לפסיכיאטר פרטי. אם תבוא בלי מכתב מפסיכאטר סביר להניח שהוא לא ישחרר אותך, אבל עם מכתב הסיכויים שלך גבוהים, שהוא ידחה לך את הגיוס. בברכה מיכאל

שלום שמוליק, כמו שמיכאל כתב לך, אתה אכן צריך לראות פסיכיאטר אזרחי - רצוי באופן פרטי - אך השארת הצגת המכתב שלו ליום הגיוס עלולה להכניס אותך למתחים מיותרים. המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר ולהעביר את מכתבו לקצינת הקישור כדי שתארגן לך ועדה רפואית להערכה מחודשת של הפרופיל. בד"כ פרופיל 45 מבטיח לינת בית, בעיקר עם המלצה של הפסיכיאטר והוועדה הרפואית, ואז רוב הדברים שמפריעים לך במילואים ייפתרו מעצמם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הבעיה ש"לא יכולים" לתת לי לראות קב"ן עד למילואים ורוצים שאני אגיע וישרת חודש בשטחים!!!! מה לעשות ?

שלום ד"ר רובינשטיין אני גר בירושלים והפעילות שאפשר למצוא לגייז מאוד מצומצמת,מה גם שזו עיר שמרנית מאוד,ראיתי שגם מיכאל כתב על כך בעבר שרצה לעבור לעיר הגדולה ת"א ולבסוף נשאר בירושלים. מה דעתך האם באמת בת"א הדברים יכולים להיות אחרת? יותר היכרויות יותר מקומות בילוי יותר פתיחות? מצד שני גם הרבה יותר סקס זול ,וכולם מכירים את כולם. אני נייד עם רכב ומידי פעם נוסע לת"א ולמרכז ואין לי בעיה גם לנסוע לבילוי גם בסופי שבוע השאלה אם אני מצליח להשיג איזה חלקיק מההווי התל אביבי, הרי דווקא יכול להיות שאוכל להכיר סתם גבר בת"א באמצע שבוע במידה והייתי גר בה. אני כל הזמן מתלבט לעבור לת"א או לא. טוב לי מצד אחד בירושלים בדירה לבד ליד ההורים אבל מצד שני אני מרגיש החמצה בעניין ת"א שאולי שם אוכל למצוא בן זוג כי יש יותר מבחר יותר פתיחות. מה אתה אומר בעניין?

שלום גבר השנה, הואיל ואתה נמצא בטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי, נראה לי שהוא האדם המתאים להתייעץ איתו. ובכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר, אז רק אאמר שלהערכתי, מכל פניותיך לפורום עד כה, הקונפליקטים שלך הם הרבה יותר פנימיים, בינך לבין עצמך, מאשר עם הסביבה. מצד אחד, אתה נהנה מהחיזורים, הדחף המיני שלך חזק ויש לך משיכה להרפתקאות מיניות ומצד שני, אולי חלק ממנו שמרני משהו (אולי אפילו הומופובי?), אתה מרגיש שאתה רוצה קשר מונוגמי יציב וסולידי וש"כל ההומואים" מחפשים רק סקס. לא נראה לי ששינוי סביבה יכול לפתור קונפליקט כזה ואני מציע לך להמשיך וללבנו במסגרת הטיפול הפסיכולוגי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בנוגע לדברי קודם,נכון שאני מקבל טיפול אבל אני מרגיש שהטיפול לא מתקדם לשום מקום נכון שאני מטופל בערך כחצי שנה אבל אני מרגיש באמת שלפסיכולוג אין הרבה מה לחדש לי או דרך לטפל,לפי הבחנת הפסיכולוג אני נמצא במצב טוב,הערכה עצמית גבוהה,שלם עם עצמי ועם הנטיה,כל פגישה עם הפסיכולוג חוזרת על עצמה ומאוד משעממת,ולדעתי אנו סתם טוחנים מים בלי התקדמות לשום מקום. הוא שוב מדבר על כך שבאמת ליצור מערכת יחסים עם גבר זה מורכב מאוד יותר מאשר ליצור מערכת יחסים עם אישה ובעצם המשפט"מדובר בתופעה חברתית" חוזר על עצמו במהלך הפגישות. באופן כללי רציתי לשאול אותך? האם אתה רואה יתרון בעיר ת"א על פני ירושלים. הרי בת"א והמרכז כל עניין הנטייה יותר פתוח וכמובן שיש יותר גאים מאשר בירושלים. מצד אחד אני מרגיש שאני מחמיץ משהו ברגע שאני לא גר בת"א, אשמח לדעת איזה יתרונות אתה רואה במרכז שאין בירושלים אם בכלל? בכלל איך אתה רואה את האופציות במרכז על פני ערים אחרות בארץ בהן אין פתיחות ופעילות. האם במרכז יש יותר אופציות להכיר ולצאת?

היי, בשעות העשרה לחיי, וגם בצעירותי, היו לי חברות, ואני זוכרת שעם אחת מהן אפילו עשינו כל מיני דברים, לא נשיקות אלא "משחקים" וכד'. כשהייתי בגן אני זוכרת ששיחקתי לילדה באיבר המין שלה.ובגיל 9 בערך עליתי על תינוקת ששכבה על המיטה ונהניתי מכך שהרגליים שלה נגעו באיבר מיני. אחר כך חשבתי שאולי עשיתי לה נזק נפשי. מה זה אומר עלי כל המעשים האלה? אם בחור רוצה לעשות איתי משהו מיני, אז אני משתפת פעולה לגמרי. ואחר בגיל העשרה היו לי חברות שיצא לי לעשות איתם דגדוגים וכאלה....ומאוד נהניתי וזה גרם לי סיפוק פיזי. עם בחורים לא עשיתי דבר וגם נמנעתי מזה עד גיל 24 בערך, אני בחורה מאודדדדדד רגישה, ובחורים די מרתיעים אותי, ולכן אני מתרחקת. אבל אני יודעת שאין לא יכול יש לא רוצה... היום אני מעל גיל 30, ואני מנסה לפתח מערכות יחסים עם בנים, וזה לא הכי קל לי. שאלותי. האם אני דו? אני יודעת שלסבית זה להתאהב בבנות, ושיש כל מיני סצנות קנאה...האמת שאת זה יש לי עם בנים. האם כל מה שסיפרתי מעיד על כך שאני טיפוס מיני, או יותר מזה. אשמח לכל מידע על מה שסיפרתי. תודה

שלום מיכל, עולם הדחפים המיניים הוא לפעמים כאוטי (עולם של תוהו ובוהו) מאוד ואני מבין את הרצון שלך לעשות בו סדר ע"י הגדרות. ואולם, אינני סבור שהגדרות יועילו, בוודאי שלא דרך האינטרנט ומבלי להכירך אישית. מה שברור הוא שיש משהו שעוצר אותך בקשרים עם גברים ויש משהו שמושך אותך במגעים פיזיים עם נשים. אילו הדברים היו נגמרים בילדות המוקדמת, יכול להיות שזה היה באמת רק שלב התפתחותי, אך את כותבת שזה נמשך אל תוך גיל ההתבגרות ובמקביל קשה לך עם גברים. המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי מסודר כדי להתוודע אל עצמך טוב יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

נקראתי לשירות מילואים ויש לי עם זה בעיה מאוד גדולה מכיוון שאני יהיה חודש עם גברים בלבד...בעבר עשיתי מילואים אבל עכשיו שאני מחוץ לארון לגמרי (חוץ מבצבא) זה מעורר אצלי פחד . ראיתי כבר תגובות נגד הומואים במילואים ולכן זה בעייתי. מה כדאי לי לעשות ? האם לנסות לחזור לארון בצבא ? למרות שזה ממש לא נראה ל הגיוני ? תודה

שלום אדם, האם אתה משרת תמיד עם אותם אנשים במילואים? אם כן, איזה יחסים נוצרו ביניכם? עד כמה אתם משתפים זה את זה בחיים האישיים? בן כמה אתה? מה הם יודעים עליך עד כה? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

כן , תמיד עם אותם אנשים . היחסים איתם בסדר אבל אנחנו לא מדברים יותר מידי . אני מרגיש שאני כלוא כי אני בארון אבל מפחד לספר כי ראיתי מההיחס להומואים אצלנו . אני בן 26 . חוץ מזה יש בעייה שבמילואים אני מוצא את עצמי לפעמים נמשך לאנשים שנמצאים איתי וזה מאוד בעייתי (במקלחות לדוגמא) תודה

שלום רב, רציתי לדעת אם ישנה אפשרות לבצע בדיקה גנטית כלשהי שיכולה להוכיח באופן מדעי אם אני הומוסקסואל. שמעתי על כך שאכן היא קיימת. אני אומנם יודע שאני הומו כבר מהגן אבל אני מעדיף להביא להוריי מסמך רפואי שבעצם יוכל "להאשים" אותם בכך (לא שאני רואה את זה כחיסרון) מבלי לנסות לשכנעם שאני הומו ושהם צריכים לקבל אותי... תודה

שלום אני... לא גילו עדיין את הגן שגורם להמואיות, ולהערכתי הצנועה גם לעולם לא יגלו. זה דבר הרבה יותר מורכב מצבע עיניים או נטייה להתקרחות, שאפשר פשוט לומר זה גנטי וזהו. מעבר לזה, תחשוב על זה ככה, אילו הומואיות מגיל הגן הייתה גנטית אז היא לא הייתה קיימת. איך בדיוק היא הייתה עוברת מדור לדור? אולי בי-סקסואליות יכולה להיות גנטית... יש את המדענים שחושבים שהכל מולד ונובע מגנטיקה, וכך גם הומואיות, יש אחרים כמו ד"ר רובינשטיין, שמחזיקים בעמדה הפרוידנית. אותי דווקא ההסבר של אפלטון ב"משתה" יותר משכנע... אם כי גם הוא די בעייתי..;) בכל מקרה, למה אתה חושב, שזה יעזור להורים שלך אם הם ידעו שזה גנטי? למה אתה בכלל רוצה לספר להורים שלך? אני לא אומר לך לא לספר, אבל אני חושב שאתה צריך לחשוב לעומק מה מניע אותך לספר להם וככה יהיה לך יותר קל איך תתמודד עם התגובה. בברכה מיכאל

שלום אני, הצטברו עדויות מחקריות שונות, כולן אגב ע"י חוקרים הומוסקסואלים, על הסברים ביוכימיים וגנטיים שונים, אך עד כה לא נאמרה המילה האחרונה בתחום. הספר העדכני ביותר בתחום נקרא Born Gay של וילסון ורחמן ואם הוריך קוראים אנגלית אתה יכול לרכוש להם אותו במתנה. כיום קיימים שני הסברים ביולוגיים רווחים, אם כי עדיין לא סופיים, והם: (א) שאין גן הומוסקסואלי אך יש גן שגורם לנשים ולגברים להימשך לגברים ואותו גן מפותח אצל גברים כפי שהוא מפותח אצל נשים סטרייטיות ו-(ב) שההסבר הוא ביוכימי וקשור לרמות טסטוסטרון (אף שהסברים קודמים טסטוסטרוגניים הופרכו). בכל מקרה, אם לחזור לשאלתך הספציפית, הבדיקות הן בדיקות השוואתיות של סטרייטים לעומת הומואים לצרכי מחקר ואנו עדיין רחוקים מאוד מהמצב שבו אפשר יהיה לבדוק מבחינה פיזיולוגית אדם ספציפי ולומר שהוא הומוסקסואל או הטרוסקסואל. ובכל זאת, למטרותיך, אם מקור אורגני הוא לתופעה הוא התשובה שלדעתך תיצור שלום בית ותגרום להוריך לקבל אותך ביתר-קלות, הספר הנ"ל הוא הפתרון בשבילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 48 נשוי אב ל3 ילדים 22 19 12 מזה יותר מ35 שנים ואני אותו אהבה והיא לנשק כפות רגליים לנשים אבל אני חי בלחץ כי כל אישה אני רואה אותך מתחיל לחשוב איך לבקש ממנה שאני ירד לה וללקק לה את הנעליים שלה ולנשק לה כפות רגליים שלה ואני לא מצליח וזה נותן לי לא לישון טוב בלילה ולא מתפקד טוב אני רוצה לנסות את זה בקשתי אם אני יכול להתבטר מהכיך הזה שלי מבלי לנסות אותו או מה לעסות תעזרו לי בבקשה אני חיי בלחץ מאוד חזק ואני מודה לכם

שלום גס, פורום זה מיועד להתייעצות של הומוסקסואלים, ביסקסואלים ובני משפחותיהם. אנא הצב את פנייתך בפורום פסיכותרפיה הסמוך http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-402,m-Doctors,a-Forums.html ואשמח להגיב. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

קיימתי יחסי מין עם גבר היתה חדירה אלי. אתמול שהתקלחתי כשהכנסתי אצבע לפי הטבעת הרגשתי שיש שם גוש בשר מה זה ואיך ניתן להוריד אותו? אני ממש בלחץ אנא עזור לי. ואם צריך רופא אשמח אם תוכל להפנות אותי לרופא שמטפל בחברה גייז. תודה תומר

שלום תומר, לדעתי, אתה צריך לגשת לפרוקטולוג (רופא המתמחה בבעיות בפי הטבעת). הואיל וזו התמחות ספציפית מאוד, אינני מכיר פרוקטולוג שמטפל בגייז דווקא. גש, ללא חשש, לרופא המשפחה שלך, התחל את הסיפור שסיפרת כאן ממה שגילית במקלחת, בקש הפניה לפרוקטולוג ואני בטוח שאף אחד לא יתעניין במה שקרה לפני המקלחת. אם אתה עדיין לא מרגיש נוח, פנה אליי במייל ואפנה אותך לרופא שמטפל בגייז, אך הוא אינו פרוקטולוג ולדעתי חשוב יותר שיטפל בך רופא מומחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מעוניינת לקבל אינפורמציה אודות קבוצות טיפוליות באזור המרכז. תודה

שלום אורנה, אני מציע לך ליצור קשר עם קל"ף http://www.gay.org.il/claf/ ובמידה ואת צעירה מאוד עם ארגון הנוער הגאה http://www.igy.co.il/content/index.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בחור הומו, נמשך אך ורק לגברים (נראה לי לפחות), אך כאשר בחורה מתיישבת לידי, או נוצר במקרה מגע עקב ישיבה מקורבת, או עמידה ליד בחורה אוטומטית יש לי זיקפה, דבר אשר לא קורה עם גברים. האם זה בגלל שקשה לי להשלים עם נטייתי המינית? למה זה? כי אני רוצה להדגיש שוב שאני לא נמשך לנשים.

שלום צחי, אני מאמין גדול בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, לפיה כולנו דו-מיניים, כלומר, יש לנו פוטנציאל להימשך לבני שני המינים. אצל סטרייטים המשיכה לבני אותו מין מודחקת והמשיכה לבני המין השני מודעת. אצל גייז המשיכה לבני המין השני היא זו המודחקת והמשיכה לבני אותו מין היא המורגשת והמודעת. בתווך ישנם ביסקסואלים (ר' מאמר בנושא: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ) שמודעים ברמה כזו או אחרת למשיכתם לבני שני המינים. לפי תיאוריך, אתה מודע רק למשיכתך לגברים ואינך מודע למשיכתך לנשים. במילים אחרות, נשים אינן כלולות בעולם הפנטזיות המיניות שלך. ואולם, כשאישה מתיישבת לידך אתה מרגיש זיקפה (שהיא מדד שלא יכול לשקר) המבטאת את משיכתך לנשים ועל כן, להערכתי, אתה ביסקסואל. ייתכן שהואיל וביסקסואליות היא מצב מעורפל יותר, אתה מודע רק לצדדים ההומוסקסואליים שבך, אך הזיקפה כאמור אינה מזייפת ואני מציע לך להאמין לה וליהנות מהטוב שבשני העולמות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום רב אני בחורה בסוף שנות העשרים המתגוררת עם החבר (30+) כבר מספר שנים חיי המין שלנו תמיד היו "דלילים" ואני זו שצריכה ליזום ברוב הפעמים לאחרונה גיליתי כי הוא צופה נלהב וקבוע של סרטי טראנסג'נדרים וכן גיליתי שהוא מנוי באתר הכרויות המפגיש עם טראנסג'נדרים שם הוא מגדיר עצמו כאדם מיני אשר" לאחרונה גילה את הדבר הסקסי ביותר בעולם- WOMAN WITH A BIG MENHOOD="בחורה" עם זין גדול" כמו כן הוא מציין שם שהוא חושב על מפגש מסוג כזה כל היום, כשניסיתי לשוחח איתו בעדינות על הנושא (דיברתי איתו רק על הסרטים שהוא צופה בהם-לא היה לי אומץ להגיד משהו על המנוי שלו באתר) נתקלתי בחוסר סבלנות-כעס ובנסיונות חוזרים לשנות את הנושא השיחה הסתיימה בכך שהוא טען כי הוא רק צופה בסרטים לטענתו הוא מסתכל על בחורות עם דילדו (אני יודעת שזה לא נכון) ואיננו מעונין לממש איתי פנטזיה מסוג זה. בנוסף הוא טען שגברים מגעילים אותו ושקוקסינלים זה מוזר אני המומה ומבולבלת מן הגילוי ומחוסר הכנות האגו הנשי שלי פגוע ואני מפחדת שיום אחד הוא יחליט "לצאת מהארון" מה ההיבט הפסיכולוגי העומד מאחורי משיכה לטראנסג'נדרים? האם לדעתך הוא סוג של הומוסקסואל בהכחשה? האם כדאי לי לחתוך את היחסים בינינו? אשמח לתגובה-תשובה בהקדם בתודה מראש

שלום לך, אני מבין מאוד את המבוכה שמשיכתו של חברך לטראנסג'נדרים גורמת לך וגם לו. משיכה זו אינה מעידה, בהכרח, על הומוסקסואליות, אלא שכיחה בקרב הטרוסקסואלים רבים. במזרח הרחוק יש ביקוש עצום ל-Lady Boys ע"י גברים, שלכאורה, לפחות, הם סטרייטים, כלומר, מקיימים במקביל יחסי מין מספקים עם נשים. אני חושב שניתן לפשט חלק גדול מהתסבוכת ומהמבוכה, אם תתעלמי לרגע מהשאלה למי חברך נמשך ותתייחסי לעובדה המצערת שחיי המין שלכם דלילים ואת זו שצריכה ליזום אותם. עובדה זו צריכה להדליק נורה אדומה בכל יחסים, זה גם נושא מתאים יותר לשיחה ביניכם ולאור נורה זו יש לקבל, לדעתי, החלטה על המשך היחסים, בין אם חברך צופה בסרטים של גייז, של נשים אחרות, נמשך לנשים או לגברים אחרות או לא משנה מה. פנזטיות יש לכולם - במציאות בשורה התחתונה חיי המין שלכם אינם מספקים אותך, זה פוגע בדימוי העצמי שלך כאישה ואין סיבה שתחיי עם זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני בן 18. הבעיה שלי קשורה לפנטזיות שלי, פנטזיות האוננות שלי. הדברים שאני חושב עליהם כשאני מאונן ו"משפיך" הם גברים ענקיים(לעיתים דמינויים, לעיתים שחקים מפורסמים- למשל, ניקולה וויציץ', ולעיתים אף אנשים שאני מכיר או חברים, אך אף פעם לא חברים קרובים מדי או בני משפחה) שבולעים אותי, שרומסים אותי בנעליים גדולות או יושבים עלי, שמחזיקים אותי בכפת ידיהם הגדולות. אני אוהב לדמיין שאני בתוך המעיים שלהם. אני גם אוהב להימצא בסביבה של אנשים גבוהים וגדולים, להשוות אותי אליהם. לעתיים אני אפילו מדמיין חיות שבולעות אתוי, אבל זה נדיר. כל הדברים האלה גורמים לי לגירוי מיני. אני רוצה לציין כי הפנטזיות מסתכמות בזה- לא מגרה אותי להתנשק עם אף אחד מהגברים האלה, אפילו קצת דוחה...בטח שלא לקיים יחסי מין. עוד יש לציין שהדמיון אף פעם לא הפוך- לא מגרה אותי ואפילו דוחה אותי לדמיין את עצמי בתור ענק\אוכל אדם. הגובה שלי ממוצע ואני שמח מזה, קיוותי לא לביות גבוה. בחיי היום יום- אני סתם בחור, יש לי חברים, חברות- לחלקן אני נמשך. הסימן החיצוני היחיד יכול להויע כאשר אני אפגש או אראה מישהו גבוה או אבוא אותי במגע כלשהו- אז עלולה להיות לי זקפה. אני מבולבל בזהות המינית שלי. האם אני הומוסקסואל? אני לא יודע עם המידע שנתתי לך מספיק כדי לאבחן, אבל הייתי רוצה לשמוע חוות דעת על העניין, מה יכולות להיות הסיבות להתנהגות כזאת, והאם יש דרך להפסיק את הפנטזיות האלה- כי אני מרגיש שהן מפריעות לי קצת. תודה מראש. עידן.

עידן היקר, אם תגלוש באתרי סקס ספציפיים, לפי מילות מפתח הלקוחות מעולם הפנטזיות שלך, תגלה שהן כלל לא חריגות. בסה"כ אני רואה לפני בחור צעיר, רגיש ועדין שכמה לחוזק ולעוצמה של איזה מאצ'ו גברי ועל מנת לחוש את החוזק הזה יש גם מרכיבים שלכאורה, מבחינה חברתית, קשורים בהשפלה (כמו הדריכה). זו כן פנטזיה הומוסקסואלית, אך כדי לבדוק את זהותך המינית יותר לעומק, עליך לשאול את עצמך מה עושה לך את זה סתם כך ברחוב? על איזה גברים או נשים אתה מסתכל? מי ביום-יום ולא רק בעולם הפנטזיות מושך אותך ויזואלית? וכמו שאתה אומר, אבחון מבוסס יותר יכול להיערך ע"י איש מקצוע גיי-פרנדלי. אפשר להעמיס על כל פנטזיה חריגה אין סוף פרשנויות פסיכואנאליטיות, שכבודן במקומן מונח, אך במקביל אפשר גם ליהנות מהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני הומו בן 19, כרגע משרת בצה"ל. רציתי לדעת האם ישנו טיפול מסויים בהומוסקסואליות, ובכלל אם ניתן לעשות משהו בנידון? תודה רבה ושבת שלום.

שלום ציפק'ה מהשכונה, אם בטיפול הכוונה היא שינוי הנטייה המינית, אזי פה ושם מוצעים טיפולי המרה ע"י גורמים דתיים פונדמנטאליסטיים, אך הניסיון מעיד שטיפולים כאלה לא רק שאינם עוזרים, אלא בהחלט עלולים להזיק ולפגוע בדימוי העצמי ולתרום להתפתחות דיכאון. לא ניתן לחסל את המשיכה המינית אל בני מינך. לעומת זאת, בהחלט אפשר לעזור לך לקבל אותה ולחיות איתה בשלום. רצוי, במקרה כזה, לפנות לטיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין אני ממשיך בטיפול אצל מטפל גיי פרנדלי,אולי לאט לאט אמצא את התשובות אבל בינתיים אני ממשיך להיפגע מגברים,אפילו שאני נפגש איתם מתחת לביתי לסטוץ עלוב ישנם כאלה שמסרבים,מסתכלים במבט בוחן ואומרים לא מתאים לי או שבדיוק כרגע הם קיבלו טלפון דחוף. זה מתסכל וכואב נורא לאגו,לאחר שאני מקבל דחייה אני לא מפסיק לחשוב על זה שבועות וכמובן זה מוריד לי את הבטחון העצמי. איך אפשר לחיות בצורה כזאת? אז התרגלתי שלא כל כך מהר האביר על הסוס הלבן יגיע אבל גם הסקס הזמין לא תמיד הולך ואני מנסה לעשות חושבים עם עצמי מה לא טוב בי והאם אני לא מושך מספיק. האם להפסיק עם פגישות לא נעימות אלה ואיזה תחליף יש אם לא בצורה כזאת כמו שאמרת בעבר אנחנו עומדים למבחן לא נעים ברגע שאנחנו נפגשים פגישות עיוורות אבל כנראה שאין הרבה ברירה מפגשים אלה יותר נפוצים מאשר להידלק על מישהו במועדון או מקום חברתי. אולי אני חוזר על עצמי אבל עדיין זה מאוד כואב ואני לא מצליח למצוא קצת נחת ושקט ולהיות גאה בעצמי. אין לאף אחד תשובות פלא לתת לי, אני יודע אפילו הפסיכולוג מנסה אולי לגרום לי להשלים עם המצב של הבדידות. קשה לי ואין לי הרבה אופציות אני מרגיש שהפסיכולוג טוחן מים ומצבי מדרדר מיום ליום הערך העצמי שלי יורד ואני מתייסר. מה לעשות?

שלום גבר השנה, אני שמח לשמוע שאתה בטיפול אצל פסיכולוג גיי-פרנדלי, שבוודאי מכיר אותך הרבה יותר טוב ממני. לא יהיה זה אתי וקולגיאלי מצידי לייעץ לך במקביל לטיפול שלך וזה גם עלול להפריע למהלך הטיפול שלך עצמו. אני מציע שתעלה את כל מה שמציק לך בטיפול האישי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום גבר השנה... מה אתה לוקח את זה כל-כך קשה? אז בן אדם או שניים לא רצו אותך השבוע...לא קרה כלום וזה לא אומר כלום. פשוט תמשיך הלאה. מה הביג דיל? הרי אמרת שיש לך סטוצים בהודעה הקודמת, אז שבוע הבא יבואו גברים אחרים שכן ירצו אותך, כלומר אין כאן בעיה מהותית, אלא כמה חוויות לא נעימות שקרו במקרה ביחד. בכלל, נראה לי מההודעות שלך כאן, שאתה משקיע המון אנרגיה עצמית באכזבה מה"אחר", ממה שהוא לא אתה, או אפשר לקרוא לזה- העולם. החברה לא בסדר,כי מדובר בתופעה חברתית, אנשים אחרים לא בסדר, כי הם לא רוצים אותך, וזאת במקום לבדוק את עצמך. אני לא מתכוון ללשפוט את עצמך כמו בספרים של קפקא, אלא לבדוק לעומק, מה אתה רוצה? מה גורם לך להיות מאושר? מי אתה באמת? לי זה נורא קשה לעבור תהליך כזה של בחינה עצמית, וגם אני נוטה לפעמים להיתלות בדברים חיצוניים, אבל אני חושב שמה שמהותי להרגשה הטובה שלנו הוא בראש ובראשונה עצמנו. הזולת הוא רק בונוס, לפעמים הוא גיהנום לפעמים גן עדן, אבל כשאנחנו מרגישים טוב עם עצמנו בלי תלות באחרים, אז האחרים מרגישים את זה ורוצים להיות בחברתנו, וכשאנחנו משדרים שאנחנו תלויים בזולת בשביל ההרגשה הטובה שלנו אז פחות רוצים להיות בחברתנו. ככה אני רואה את זה. כמובן שאני לא פסיכולוג או משהו כזה... בברכה מיכאל

אני בת 23 וגילתי על עצמי בגיל 17 שאני לסבית יצאתי עם מלא בחורות וגם ניסיתי גברים תוך כדי כדי להיות בטוחה... היום אני במצב שאני מרגישה שזה מה שאני רוצה ונמאס לי להתחבאות וגם בנוסף יצאתי מקשר מסריח שהיינו חייבות להיפרד בגלל שאנחנו לא יכולות להיות ביחד כי היא נשואה... אני חייבת עצות איך להדליף למשפחה שלי טיפה טיפה ממה שעובר עליי ההורים שלי גילו פעם אחת שהייתי עם הראשונה שלי וזה היה הסיוט הכי גדול שהיה לי לא רוצה לעבור אותו שוב אבל גם רוצה להיות חופשייה אם יש למישהו עצה אבל ממש טובה תכתבו לי אשמח לשמוע ....

שלום מבולבלת, לדעתי הבלתי-מחייבת, עדיף לחכות עם היציאה מהארון עד שיהיה לך קשר זוגי נוסף בר-קיימא ויציב. להערכתי, אם תצאי מהארון לפני כן, המשפחה עלולה עדיין "להחזיר אותך בתשובה", לומר שלא ניסית מספיק וכד'. לעומת זאת, אם תציבי בפניהם עובדת חיים מוגמרת "יש לי חברה" תוכלי (א) להוכיח להם שחיים לסביים אינם "הפקרות מינית" ו-(ב) שאת מאושרת עם בת זוגך. דבר כזה מעורר, בממוצע, הרבה פחות ויכוחים. במקביל, הייתי ממליץ לך להעצים את עצמך כלסבית ע"י קבוצת תמיכה דוגמת קל"ף: http://gay.org.il/claf/ ולקבל שם תמיכה חלופית לזו שאת מחפשת מהמשפחה. זכרי שכרגע את עוד פגיעה מאוד מהפרידה הקשה, מה שעלול לגרום לבני משפחתך להציג זאת כ"הוכחה" לכך שאת סובלת בעולם הלסבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני בן 22 ונולדתי עם בעייה באיבר מין שהצריכה ממני לעבור כמה וכמה ניתוחים במהלך השנים, כשהאחרון היה בגיל 19. הניתוחים שעברתי מקטנות ועד עצם היום הזה הותירו צלקות פיזיות כמובן, אך מעבר לכך מסתבר שהותירו הרבה צלקות נפשיות. כל ניתוח כזה שעברתי (עירום מלא מול ההורים - לא נעים במיוחד בגיל 19 - תמיכה פיזית עד כחודש לאחר הניתוח) פגע בנפשי פגיעה עמוקה. מערכת יחסים אינטימית לא הייתה לי מעולם ומשיכה לבנות גם לא (כן אני בתול), משמע כבר מגיל קטן הבנתי שאני כנראה הומו. אז נוסף לצרה הראשונה שליוותה אותי ומלווה אותי עד עצם היום הזה, התווסף הפן הזה של להיות "הומו" בבית שבו שלושת אחיי הגדולים סטרייטים. כל ההקדמה הזו לא הייתה לחינם, שכן שלשום קרה מקרה. מזה כמה חודשים אני מצטט באתרי הכרויות שונים .. עם בנים. הכרתי לא מעט אנשים:איכותיים, נחמדים ותומכים. שלשום אזרתי אומץ והחלטתי להיפגש עם בחור, איתו דיברתי מזה זמן ונראה לי נחמד מאד. קבענו להיפגש בערב באיזור מסויים וכך היה. הבחור הגיע בדיוק בזמן ואני המתנתי כבר במקום נרגש ולחוץ .. ממש לפני כמו דייט. במשך כל היום לא אכלתי או שתיתי, התרגשתי מאד ובלימודים לא הייתי בפוקוס (סטודנט). חשוב לי לציין שלא סיפרתי לבחור דבר על מה שארע לי בילדות. לאחר הליכה של שעתיים עם הבחור, שהיה מאד מאד נחמד, עדין ובוגר .. קרה הדבר הנורא מכל .. תרתי משמע. לכאורה דבר שכ"כ רציתי - נשיקה. הבחור ואני התנשקנו במשך חצי שעה, כשגופי קפא ולא יכל לזוז, כאילו התקבע במסמרי פלדה לריצפה. הנשיקה לא הייתה נעימה, אבל לא אמרתי לבחור דבר. "שיחקתי" אותה כאילו הכל כשורה. במהלך הנשיקה הבחור התחיל לרמוז, אם אני רוצה להתלוות אליו על מנת לעשות משהו נועז יותר, אך אמרתי לו שאני עדיין לא מוכן לזה והוא קיבל זאת בהבנה והציע לתמוך בי ולעזור בכל מה שאצטרך (בזמן הנשיקה סיפרתי לבחור על מה שארע לי בילדות והוא קיבל זאת בהבנה ולא נמנע מלהציע קיום יחסים ואף זוגיות ארוכת טווח). לאחר שניפרדנו כעבור 3 שעות, נכנסתי לרכב ודהרתי בכביש במהירות של 120 קמ"ש עד לבית. בדרכי הבייתה חשתי חרטה עצומה, גועל, בחילות ורצון להקיא. הגעתי לבית, התפשטתי וזרקתי את כל הבגדים לכביסה, נכנסתי למיקלחת וקירצפתי את כל הגוף, שטפתי את הפה ורציתי כל הזמן להקיא! הייתה לי תחושת גועל עצומה, לבשתי בגדים ארוכים והרגשתי כמו אחד/ת שעבר/ה אונס. אין לי ספק שנכנסתי לחרדה! היה לי התקף חרדה! לאחר מחשבות, חשבתי לעצמי שאני לא אהיה מסוגל עוד לקיים מגע כלשהו עם גבר. פתאום חשבתי על מגע אישה, רך יותר, עם בישום שונה, גוף אחר - טבעי יותר. שיניתי פאזה ב 3 שעות. כאילו כל מה שחשבתי שאני במשך שנים התרסק לי מול העיניים. אני עדיין מרגיש גועל, עם הבחור ניתקתי את הקשר מיידית (בצורה בוגרת כמובן), וכל פעם במשך היום שחשבתי על המאורע שאירע לי שוב חזרו הבחילות, צמרמורות, רצון להקיא .. ריח הבישום שהיה לו, הזקן .. גועל נפש! למה זה קורה לי? מי אני? מה אני? אני חושב שאני רוצה מגע אישה .. לא הייתה לי נעימה ההתנסות עם גבר! .. אני ממש מבולבל .. זקוק לעזרתכם. אני מודה לכם מאד מראש על העזרה .. היא חשובה לי.

שלום לך, מאוד קשה להרגיע חרדה דרך פורום באינטרנט, אבל אנסה. מאחר שאתה נשמע אינטליגנטי מאוד, וגם אמיץ ובעל תושייה - אנסה לפנות אל הרציו'. הפגם באיבר המין הוא תוספת מאוד לא נעימה להומוסקסואליות שבלאו הכי קשה לך מאוד להתמודד איתה. התגובה שלך היא תגובה היסטרית של פאניקה הומוסקסואלית קלאסית, שבאיזה שהוא שלב הרבה הומוסקסואלים עוברים, גם אלה שצועדים בגאווה במצעד הגאווה. קשה לנו מאוד להבדיל בין איום פנימי ואיום חיצוני. לכן, ברגע שתקפה אותך הפאניקה עם הבחור, פאניקה שמעידה על חוסר קבלה של נטיותיך המיניות, ניתקת את הקשר עם מי שנראה לך מחולל הפאניקה והרגעת את עצמך באמצעות פנטזיה על נשים שכלל אינך נמשך אליהן. להרגשתי, אתה מפחד מאוד מנטיותיך ואכן קשה בממוצע יותר בעולם ההכרויות ההומוסקסואלי עם הפגם באיבר המין מאשר בעולם הסטרייטי, אלא שאתה נוטה לערבב בין שתי הבעיות. המלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי ובמקביל לאזור אומץ ולהרים טלפון אל אותו בחור, לא לקיים איתו בשלב זה יחסי מין, אך כן להמשיך לטפח את הקשר הרגשי ביניכם. ייתכן שתידרש גם התערבות תרופתית קלה לטיפול בפאניקה שלך שמלווה נטיות כפייתיות (כמו הרחצה ושטיפת הפה). ולסיום, נסה להרפות ותן לעצמך זמן. אמנם יש היום המון סיפורים על נערים שמקיימים יחסי מין בגיל 12, אך להיות בתול בגיל 22 זה לא סוף העולם. האמביציה וההישגיות שלך אולי פועלות לטובתך בלימודים, אבל לא בתחום הזה. תנוח ;-) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ישנה רשימה של מטפלים עליהם המלצת לי. ניסיתי לחפש באתר ולא מצאתי. שוב תודה ושבת שלום

אממ, קצת מביך, אבל אני מכור לשיחות סקס דרך הטלפון. אנשים נורא מחמיאים ומתלהבים מהקול שלי, ואני מתגרה במהלך השיחה, אבל כ"שנגמר" אני ישר מנתק ולא מבין למה אני עושה את זה. גם יש מישהו שכל כמה חודשים שולח הודעה, יזיז טלפוני, אף פעם לא נפגשנו כי לא רציתי (חששתי מדחייה), ולפני יומיים הוא שלח לי הודעה ורציתי לסנן, אבל למחרת התקשרתי אליו. אוף. למה זה? איך אני מפסיק את זה? כדאי להפסיק? האם זה נורמלי?

שלום אסף, אתה לא צריך להרגיש נבוך. התופעה הרבה יותר שכיחה ממה שנדמה. בשיחות סקס, כמו בצ'אט (ללא כוונה אמיתית להיפגש) או בסייבר סקס, מרכיב הדימיון עובד שעות נוספות ולא נותן למציאות להפריע לו. בנוסף, כל האמצעים הללו אכן ממלאים תפקיד חיוני בהגנה מפני פגיעה אפשרית כתוצאה מדחייה במפגש פנים אל פנים. כל זה לגיטימי בעיניי, אפילו טבעי ונורמאלי, כל עוד קיימת מעין הסכמה מראש (בשתיקה או לא בשתיקה) של שני הצדדים שבכך מסתכמת האינטראקציה ביניהם. אם אתה מבטיח לצד השני להיפגש "בתמורה" לסקס טלפוני ואח"כ מנתק, אנחנו כבר נוטשים את תחום הפסיכולוגיה ועוברים לתחום המוסר והאתיקה - דבר שהוא לא בדיוק בתחומי הפורום הזה. מה שבתחומי הפורום הזה הוא הפחד שלך מדחייה שמונע בעדך לפגוש אנשים פנים אל פנים ואת זאת, חוששני, יש לעבד בטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים, רצוי עם מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אבל כאילו.. מצד אחד הורמונים והכל, מצד שני אני לא רוצה להיפגש עם אנשים לסטוצים, זה ריקני ולא ממלא. אז איך מגיעים לאיזון? מוצאים חבר, נכון, אבל זה לוקח זמן.

שלום רב, רציתי לדעת אם יש ספר או תאוריה החוקרת נשים סטרייטיות שמתאהבות ומנהלות קשרים עם גברים הומוסקסואלים לפני יציאתם מהארון.

שלום איליה, קשה לדבר על תיאוריה סדורה החוקרת את התופעה, אך על התופעה ניתן לקרוא ברשימה הבאה: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html, בה גם יש הפניה לספר בנושא, אחד מיני רבים שנכתבו. אינני יודע אם נכתבו ספרים דווקא על קשרי ידידות בין נשים סטרייטיות והומואים שלא יצאו מהארון, אך על הקשר בין הומואים לנשים סטרייטיות נכתב הרבה, אם כי שוב, בצורה אפיזודית יותר. על קצה המזלג: מדובר בסוג של "סימביוזה" בריאה, שבה הגבר ההומוסקסואל יכול לחלוק את הפן הנשיי באישיותו עם אישה לכל דבר ואילו לאישה הסטרייטית יש הזדמנות לקבל את נקודת מבטו של גבר ללא מתח ועניין מיני, ידידויות מאוד עמוקות, אגב. הקלדת המילים Fag Hag בגוגל תניב חומר רב בנושא, אם כי כאמור, יותר אנקדוטי מאשר שיטתי-מחקרי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על התגובה המפורטת עם זאת הבעיה אליה התכוונתי שונה במקצת- מדובר בבחורה שמוצאת את עצמה נמשכת ומוצאת את עצמה במערכות יחסים רומנטיות עם גברים בעלי נטיה דו מינית או עם גברים שטרם יצאו מהארון. האם יש ספרים או מידע בנוגע למקור הבעיה או דרכים לפתור אותה/ ניתוח פסיכולוגי. בתודה רבה אודה להתייחסותך הנוספת.

שלום פורום... נתבקשתי לא להיכנס לפוליטיקה כאן, אך מכיוון שהמצב הפוליטי משפיע לרעה על המצב הנפשי שלי, אני חושב שאני יכול להפר את ההבנות שהושגו בין הצדדים ולדבר גם על פוליטיקה. המהומות של החרדים בעיר שאני גר בה, שכללו אפילו איום לגמרי אישי, להגיע אלי הבייתה ולנסות לגרש אותי מהעיר הם רק חלק מהתמונה. היה בחודש האחרון גם אירוע שאני לא מסוגל להבין אותו של צירוף ליברמן לממשלה תוך שתיקה מצידו של פרץ, שהצבעתי עבורו. וכמובן המשיכו מעשי ההרג הנוראיים בעזה, ולפני כן הייתה מלחמה בלבנון. חבר כנסת במדינת ישראל הציע להקים מחנות בשבילי ובשביל חברים שלי. הטרור שהפעילו החרדים השפיע בגדול. אנשים ממש פחדו להגיע לאירוע, והרבה לא הגיעו כי הם חששו לחייהם. (אני אגב הייתי. היה די משעמם למען האמת...) ונעבור לבעיות הנפשיות שלי. האם העובדה שאני לא לגמרי מדוכדך עכשיו היא סימן לשיפוט לקוי של המציאות? סך הכל היה לי יום נחמד, היה יום שמשי, נפגשתי עם חבר טוב ועם שני חברים שלו וצעדנו ביחד לעצרת בגבעת רם, הייתה הופעה די נחמדה של הדג נחש, וגם שמענו כל מיני נאומים של פוליטיקאים. אף אחד בדרך לא עמד עם שלטים, שקוראים לנו סוטים, פגשתי כל מיני אנשים נחמדים. שתיתי בירה ונהייתי קצת שיכור כי אלכוהול משפיע עלי מהר. אח שלי גם היה שם, אבל לא הצלחתי לפגוש אותו. אחרי זה הלכתי לאבא שלי שהתעניין באירוע וקבל על כך שזה לא היה במרכז העיר כדי שהוא יוכל לבוא ולראות לסביות. אחרי זה קניתי סיגריות והמוכר שאל אותי אם אני מעל גיל 18. הוא לא ביקש תעודת זהות אמנם. בכל זאת אוטוטו אני כבר בן שלושים. היה יום די כייפי למען האמת. ונחזור לפוליטיקה. עד כמה המקום משפיע על המצב הנפשי שלנו? אני מודאג, מודאג מאוד, כי נראה לי שקורים תהליכים איומים במדינה הזו. אני באמת חושש מאוד מהעתיד. זה הרי הכל מתחיל בקטן, בכמה התבטאויות ומעשים של "קיצוניים", אבל נראה שהקיצוניים האלה הולכים יותר ויותר ונעשים הרוב, וכבר היו הרבה מקרים בהיסטוריה שהרוב בחר שלא תהיה דמוקרטיה. אנחנו רואים את הניצנים של זה כבר עכשיו, אבל אם זה מה שקורה עכשיו, מה יקרה בעוד עשרים שנה, ארבעים שנה? והרי אנחנו נחייה עד אז. אז מה? לאטום אוזניים ועיניים, להתרכז בפרטי? אבל הפרטי שלי נעשה כל-כך פוליטי, יותר ויותר פוליטי...והרי אין לאן לברוח, זה כל העניין כי המאבק כאן הוא עולמי, ונראה לי שכבר הפסדנו בו... בברכה מיכאל

שלום מיכאל, סביבה, באופן כללי, משפיעה על המצב הנפשי של היחיד. בעיתות מלחמה כולם נמצאים בלחץ, מי יותר ומי פחות - ובוודאי שבעת הסגר מאיים על ירושלים ע"י החרדים. בזמנו רצח רבין השפיע עליי אישית בצורה קשה מאוד. גם כשמוקרנת בטלוויזיה תמונתו של החייל שנחטף וטרם הוחזר, עם פני התינוק שלו, ליבי נצבט להרבה יותר מדקה אחת.במלחמה האחרונה השתתפו גם סטודנטים רבים שלי ושלחו לי הודעות SMS מהחזית והיה קשה מאוד. אם רוצים להיות פסיכואנאליטיים מאוד, אז למעשה במצבים כאלה אנו פוחדים מהתוקפנות של עצמנו. נקודת האור בסיפור שלך היא שאתה מחובר מאוד לעצמך, אינך מדחיק וזה בהחלט מוכיח שאתה אדם חזק. עם זאת, במידה ואתה לוקח תרופות לייצוב מצב הרוח (כמשתמע מאבחנתך), הייתי ממליץ לך מאוד לבקר את כמויות האלכוהול הנכנסות לגופך, ואולי אפילו להימנע מכך לחלוטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין... טוב, תודה על הפירגון. האמת היא שאני לא כ"כ בטוח שאני בן אדם חזק כל-כך... בכל מקרה, רק רציתי לומר לך ששני פסיכיאטרים מומחים אישרו לי לשתות אלכוהול מדי פעם בלי להגזים, למרות שכמובן בגדול זה לא מומלץ וגם מופיע כאסור בעלון לצרכן של התרופות. בברכה מיכאל

שלום ד"ר רובינשטיין ברוך שובך לפורום מקווה שמצב בריאותך טוב ואתה מתאושש...... לפי הצעתך והצעת גורמים נוספים פניתי לא למטפל אחד אלא לכמה מטפלים גיי פרינדלי ואצל כולם קיבלתי את האמת הנוראה בפנים. הם טוענים שמדובר בתופעה חברתית וזה לא בעיה אישית שלי,בנוגע לבניית מערכת יחסים בין גברים. הם טוענים שאני בוגר מקבל את נטייתי ושלם איתה,הם לא רואים אצלי בעיית זהות או בעייה של הערכה עצמית נמוכה,הם טוענים שאין להם שום דרך לעזור לי מכיוון שאין לי שום בעייה אישית והם טוענים שמדובר בתופעה חברתית(הם גם מודעים לקושי הרב בבנייה של מערכת זוגית בין גברים). הם רואים סיבות רבות בכך שאוכלוסיית הגייז נמצאת לבד ,ואת הסיבות אין צורך להזכיר כי כולנו יודעים אותן, כמו שאמרתי לך ממכרי בירושלים ובת"א כמות הזוגות מאוד מצומצמת לעומת היקף ההומוסקסואלים הקיימים. אתן לך דוגמא שהייתה לי השבוע הכרתי בחור הייתה משיכה הדדית לאחר מכן הוא כתב לי שהוא מעוניין לפתח איתי קשר ושאל אם גם אני מעוניין בכך אז כתבתי לו שאשמח לזרום והשמים הם הגבול...... הוא כתב לי כמה פעמים הבן אדם היה לחוץ לתשובה לאחר שעניתי לו הוא נעלם פתאום......., לא כותב לא מתקשר וזאת לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה לדעתי כאשר גבר משיג את מבוקשו הוא אומר לעצמו השגתי את המטרה עכשיו נעבור למטרה הבאה. בינתיים אני לבד מחכה לנס שאולי יגיע למרות שאני מאוד סקפטי.

שלום גבר השנה, היית אצל כמה מטפלים גיי-פרנדלי לפי הצעתי? כנראה, הספקת הרבה מאוד במהלך שלושת השבועות שחלפו מאז התאונה שלי ;-) אני תמה, בלשון המעטה, על העמדות שנתקלת בהן. מטפלים גיי-פרנדלי הם, קודם כל, מטפלים ובתור שכאלה הם אינם אמורים לשלח אותך בתואנה שמדובר בתופעה חברתית, גם אם קיימת תופעה כזו. זו אינה נשמעת התנהגות טיפולית. נכון, שבאופן ממוצע, הליכי יצירת קשר זוגי בין גברים והשמירה על מונוגמיה בקשר כזה לאורך זמן נדירה יותר מאשר אצל סטרייטים. עם זאת, מקורה של העובדה שאתה רואה סביבך יותר גברים פנויים מאשר זוגות מקורה בכך שאתה רואה אותם במקומות המיועדים להכרויות. אני מניח שגם במועדון פנויים-פנויות או באתרי הכרויות של סטרייטים תמצא הרבה יותר גברים ונשים פנויים מאשר נשואים. ייתכן מאוד שגברים שיש להם בני-זוג מסתובבים הרבה פחות באתרי הכרויות ובמקומות מפגש של גייז כי יש להם זה את זה. אני בכל זאת מציע לך לחפש את הסיבה בתוך עצמך, כי את עצמנו אנו עוד איך שהוא יכולים לשנות, אך את הסביבה לא. ואם בא לך, בינתיים או לא רק בינתיים, סטוץ' - אז באמת שאין פסול בכך ואין חובה לחיות בזוגיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום גבר השנה... נו, אז מדובר בתופעה חברתית? אז מה? אתה לא הולך לצאת עם תופעה חברתית, והעולם לא מורכב מתופעות חברתיות, הוא מורכב מבני אדם. רוב ההומואים לא רוצים קשר ומחפשים רק סקס ופאן ואלכוהול וסמים, והתרבות שלנו שטחית, וכולנו רק מחפשים סטוצים. נכון, אבל אנחנו מדברים על הרוב. ד"ר רובינשטיין מנסה לרכך את התמונה ולטעון שבעצם יש הרבה שהם בקשר ואנחנו לא נתקלים בהם- יכול להיות. מצד שני, גם אלה שיש להם קשר נמצאים באטרף כדי לחפש צלע שלישית לגוון את חיי המין שלהם. בתוך הרוב הזה יש גם מיעוט! אני דווקא מכיר כמה אנשים שהיה להם קשר ארוך ומשמעותי, שבו הם ניהלו משק בית משותף ובעצם היו נשואים דה פקטו והתגרשו, ואני מכיר גם כמה שמחפשים קשר כזה, וגם כמה וכמה שלא מוכנים לשמוע על זה בחיים. ומצד שני, אולי זו תופעה חברתית כללית יותר? אולי מוסד הנישואים באופן כללי כבר מזמן פשט את הרגל ואנחנו מסתכלים על פרפורי הגסיסה האחרונים שלי. תסתכל על שיעורי הגירושין הגדולים אצל סטרייטים...אולי זו פשוט לא דרך החיים המתאימה לאנשים בני זמננו ואנחנו צריכים למצוא דרכים חדשות לא להיות בודדים גם כשאנחנו רווקים או גרושים... בברכה מיכאל

שלום ד"ר רובינשטיין את הטיפול הפסיכולוגי התחלתי כבר לפני חודשיים,מטפל אחד אמר שהוא מבין את בעייתי והציע לי לחיות עם לסבית שרוצה זוגיות פתוחה,הייתי אצל פסיכיאטרית והיא אמרה שזאת אכן בעיה מציאותית והיא נתקלה בה ואין לה דרך לעזור רק ע"י כדורים נגד דיכאון. אחת גם ניסתה למצוא דרכים כיצד להכיר גברים ולא היה לה מה להגיד.(דומה לגרסת יועצות בית הספר,שסיפרת פעם, שאין להן כלים או ידע כיצד לעזור.) אני כבר מאוד שנטי לא מצפה לכלום ולא בונה כלום לצערי אני נתקל בבום אחרי בום,אבל כנראה שהתרגלתי לזה. אני לא מראה אובססיביות ,אני מאוד זורם במפגשים לא לוחץ ולא מלחיץ לגבי כל סוג של קשר. גברים מתלהבים ממני ככה לפחות הם אומרים מראים נכונות לקשר,אפילו מתקשרים אחרי הפגישה ולאחר מכן נעלמים, כל אחד בסיבות שונות אחרות. אבל מסקנה ושורה תחתונה שאני נשאר לבד. ניסיתי הכל תאמין לי כבר ניסיתי את כל השיטות ,את כל הגישות, את כל האופציות ואף אחד לא נשאר ליותר מלילה אחד. ולגבי הסטוצים יש לי ואני לא מתלונן,אבל שזה מסתכם רק בזה זה הופך להיות דוחה,קר ולא מרגש.......

שלום גבר השנה, מיכאל כותב לך לחפש את המיעוט המחפש ומתכוון לקשר בתוך הרוב שלכאורה אינו מחפש קשר. לדעתי, יש הרבה גברים החיים בזוגיות, שאינם נראים במרחבים בהם אתה מסתובב, אך לא בסטטיסטיקה עסקינן. נניח, שאכן מדובר במיעוט החי בזוגיות - מה מאפיין אותו? על מה בני זוג אלה מוותרים למען הקשר? אולי על ריגושים? אולי על חיזורים? האם תוכל ללמוד מהם משהו, אם אכן אתה מעוניין בקשר? וחשוב לא פחות: מה אתה מפיק מהמין המזדמן שלך? אולי חיזוקים מתמידים לאגו שלא פשוט לוותר עליהם? כאנשי טיפול, אנחנו רק יכולים לקרוא לך לבדוק את עצמך, את המוטיבציות הפנימיות האמיתיות שלך, את הקונפליקטים שלך, את האמביוולנציה שלך כלפי קשר? אתה רומז על הצלחותיך המיניות - אולי לא פשוט לוותר עליהן? זה מאוד מחמיא, לא? ולמה היית אצל כל כך הרבה מטפלים? האם מיצית אותם מהר? נדמה לי שבתשובות לשאלות אלו טמון המפתח לבדיקה עצמית אותנטית באשר למוטיבציה שלך לפתח קשר ולעמוד באתגר הקשה מאוד של שמירה עליו, כולל שחיקת התשוקה המינית, שיעמום, צורך בריגושים ובגיוון ועוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי גבר השנה, אני נוטה להסכים עם מיכאל ועם ד"ר רובינשטיין, ואוסיף על כך שבמסגרות חברתיות אחרות (למשל, ארגונים התנדבותיים כגון חוש"ן או ארגון הנוער הגאה) תוכל למצוא הרבה יותר גברים ונשים הומואים, לסביות וביסקסואלים/ות שנמצאים במערכת יחסים ארוכת טווח. אני חושב שבאופן הכללתי למדי, גברים פחות "בנויים" למערכת יחסים מאשר נשים (מסיבות ביולוגיות, חברתיות, אבולוציוניות ועוד), ולכן ההבדלים כאן לא קשורים לנטייה המינית אלא למגדר. עם זאת, להטיל את האחריות על כך שאינך מצליח למצוא קשר על החברה הוא פתרון קל מדי לטעמי. הדרך היחידה היא פשוט להמשיך לחפש ולא להתייאש, עד כמה שזה קשה, ובמקביל לעשות עבודה עם עצמך כדי לוודא שאתה אכן מוכן ובנוי לקשר רציני. בהצלחה! אלעד.

חברה שלי בגיל 21, חושבת שנמשכת לנשים, היא מאוד מבולבלת. אין לה חבר בגלל שלא יצאה לה ליצור קשר עם גברים. מנסה למצוא חבר (דרך המכרים שלה) בכדי לבדוק את עצמה. יש לה קושי בהתקשרות עם אנשים. יש לה הרבה חברות ומעט ידידים אבל היא טוענת בגלל שהיא היוזמת ולא הם. האם היא צריכה לקבל טיפול פסיכולוגי? האם יעבר לה לאט לאט עם זמן? האם להיות בדיכאון קל מהמצב הזה הוא רגיל? האם דיכאון בגילאי 20 זה משהו רגיל? דרך אגב היא ילדה מקסימה, פקחית וכחמה. יש לה 680 בפסיכומטרי ומתכוונת ללמוד באוניברסיטה אחרי צבא . רב תודות הדס

שלום הדס, דיכאון בגיל 20 הוא תופעה די שכיחה, גם ללא קשר לנטייה המינית, אם כי ברור שמשיכה לבנות אותו מין עלולה להעצים את הדיכאון בגלל ההשלכות החברתיות והנורמות החברתיות שחברתך הפנימה. עם זאת, חברתך עדיין צעירה מאוד וטוב תעשה אם תחפש אחר זהותה בשני הכיוונים. ואולם, מצב דיכאוני רחוק מלהיות המצב האידיאלי לערוך את החיפוש הזה ולכן הייתי ממליץ לה לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה לכל מי שנותן תגובות ועזרה.. אתם עוזרים לי מאוד להתמודד איתי היתי רוצה להודות במיוחד לד"ר רובינשטיין על העצות הטובות והאתרים. אני עכשיו מחפש את ההתחלה של כל זה... כאילו איך התחלתי עם זה... בכיתה ה' התחלתי להיכנס לאתרי פורנו של בנים (להזכירכם מהתגובות הקודמות שלי..) יש סיכוי שזה קשור לזה שבכיתה ה' (אותה שנה!) התאהבתי בילדה ממבט ראשון היא היתה בכיתה שלי ואהבתי אותה עד עימקיי נשמתי. חשוב להזכיר שלא היתי הילד די חנון אפשר לומר.. בקיצר, הילד הכי "מוקבל" בכיתה הציע לה חברות והיא הסכימה כמובן (איך לא הוא היה הילד "המקובל"..) ששמעתי את זה נשבר לי הלב ולאחר כשבוע או משהוא כזה נכנסתי לדיכאון עמוק שנמשך כמה חודשיים. זה התבטא בזה ש: 1) לא היתם רואים אותי מחייך רוב הזמן..(מה שאני רגיל לעשות...) 2)גידלתי שיער ולא ממש היה אכפת לי איך הוא נראה 3)רוב הזמן היתי כועס 4 והכי חשוב) כל הזמן חשבתי עליהם מתנשקים או ביחד.. בזמן הדיכאון התחלתי להיכנס לאתרים של בנים. השאלה שלי עם יש קשר בין השברון שלי לזה שהתחלתי להיכנס לאתרי פורנו של בנים?? אשמח לתגובות... מישהוא- אריאל,שמי האמיתי...

שלום אריאל אני ממש לא מבין מה הקשר בין שני הדברים. לפעמים אירועים קורים בצמידות אחד לשני גם בלי שיש בינהם קשר סיבתי. לי זה נראה קצת מוזר שמישהו נכנס לאתרי פורנו בגיל כל-כך צעיר, כתה ה!, אילו היו לי ילדים בגיל הזה ובעצם גם בגילך, הייתי מונע מהם ככל יכולתי להיכנס לאתרים כאלה, כלומר מתקין תוכנת סינון במחשב המשפחתי. אולי זו עמדה שמרנית מצידי, למרות שהיא כנראה מקובלת. בברכה מיכאל (לא שמי האמיתי)

שלום אריאל, באופן ממוצע, גייז - בעיקר מתבגרים - נוטים יותר לדיכאון מאשר סטרייטים בגלל ההתמודדויות המיוחדות העומדות בפניהם. לפי תיאוריך, ייתכן מאוד שהייתה לך נטייה מוקדמת לדיכאון מגיל צעיר מאוד, אך לא הנטייה המינית גורמת לו אלא ההשלכות החברתיות שלה. על כל פנים, דווקא בגלל הנטייה לדיכאון חשוב מאוד שתפנה למטפל גיי-פרנדלי שילווה אותך בשלב הקשה מאוד של גיל ההתבגרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly