פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

הנני סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת התוכנית הקלינית לזכויות אדם, אנו עוסקים בהשוואת הזכויות לתא משפחתי הומו \ לסבי. ברצוני לדעת האם קיים ברשותכם מידע עדכני ומבוסס על שיעור המגזר בכלל האוכלוסייה בישראל או באם תוכלי להפנותי למחקר בנושא. כמו כן, במידה והגיע לאוזניכם מקרה, ויש בו, לדעתכם, משום אפליה שלא כדין על בסיס נטייה מינית, ובו נדרשת התערבות משפטית אשמח אם תיידעו אותי ע"מ שנוכל לפעול לתיקון העוולה. תודה רבה

שלום דרור, הסטטיסטיקה שמרבים לצטט בדבר היות המגזר ההומו-לסבי 10% מהאוכלוסייה מקורו בשני סקרים, האחד של קינסי משנות החמישים והאחר של הייט משנות השבעים, אשר לפיהם כ-10% מהאוכלוסייה קיימו יחסי מין עם בני מינם לפחות פעם אחת בימי חייהם. ברור שהתנסות חד-פעמית כזו אינה הופכת אדם לחד-מיני. שני סקרים מעודכנים יותר עם חתכים לפי גיל, מגדר וסוג הפעילות המינית שנערכו בבריטניה ובארה"ב תוכל למצוא בקישור הבא: http://www.avert.org/hsexu1.htm מאבקך באפליית הומוסקסואלים ולסביות במקומות עבודתם ראוי לכל שבח, אך להערכתי, ניצבת בפניך משימה לא קלה. הואיל והדבר אסור עפ"י חוק, מעסיק המפלה לרעה עובד חד-מיני יתרץ את האפליה בגורמים ענייניים לכאורה כמו איכות העבודה וכד' ויהיה קשה מאוד להוכיח אפליה על רקע כיווניות מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

כפי שהזכרתי בתגובה הקודמת אני בן 14. קיבלתי תגובה על "למה אני לא רוצה להיות הומו.." אז זהו, שהנה הסיפור... בחופש הגדול אמא שלי גילתה את הנושא באיזה שיחה שהתכתבתי עם ידידה שלי. היא אמרה לי שאני לא ילך בדרך הזאת של ההומואים וגם חלמתי כל חיי שאני אתחתן עם אישה ויביא ילדים... שאלות: 1.איך אני יכול לשכוח את כול הבנים ולהכניס לראש שלי בנות??? (חשוב להזכיר שאני מחפש סקס באינטרנט אני ישר חושב על אתרי של בנים...) 2. איך אני יכול לזהות הומו בשכבה שלי??? (אני לא רוצה ללכת לאתרי הכרויות כי אני מפחד מפדופילים וגם, בואו נגיד, שאני לא הילד הכי מקובל..) אשמח לתגובות.. מישהוא

הי מישהוא... נחמד שמישהו מגיב למה שאני כותב לו...:) אמא שלך אמרה לך לא ללכת בדרך הזו של ההומואים. נו, טוב, אבא שלי אומר לי את זה כל פעם שאני נפגש איתו. אם אתה לא נמשך לנשים, הוא אומר, אז אני לא יכול לצפות ממך שתתחתן, אבל לפחות תתנזר מגברים, ותפחית עם הסיגריות. (אה, זה לא קשור בעצם, אבל גם את זה הוא אומר לי כל פעם שאני נפגש איתו) האמת היא שאני מבין את אמא שלך, כי החיים של הומואים באמת יותר קשים, בעיקר אם הם לא גרים בתל-אביב, אבל זו הדעה של אמא שלך, ולפעמים ההורים שלנו נותנים לנו עיצות שאנחנו מקבלים ולפעמים אנחנו נאלצים למרבה הצער לא לקבל את העיצות של ההורים שלנו. לגבי חתונה וילדים...זה אפשרי, וזה קורה להרבה הומואים. יש הרבה אפשרויות והסדרי חיים שאנשים מוצאים כדי להביא ילדים. האופציה של האימוץ היא אמנם רחוקה מלהיות פשוטה היום, אבל אתה יכול להכיר בחורה לסבית, שרוצה שלילד שלה יהיה אבא ולגדל איתה ילד למשל. אבל, מה אתה חושב על זה עכשיו בכלל? אתה בעצמך עדיין ילד... חשבתי לתת לך תשובות לשאלות הממוספרות, אבל אז חשבתי על זה קצת והבנתי שאני פשוט לא יודע מה לענות לך. למזלנו יש כאן בפורום מומחה לעניין, אז אני אשאיר את זה לד"ר רובינשטיין... תרגיש טוב, ובאמת תיזהר מאוד מפגישות דרך הרשת...אם כי כל עוד זה נשאר בתחום הוירטואלי בלבד ועם חבר'ה בני גילך, זו יכולה להיות אופציה....אוף, כאילו הדבר הכי טבעי היה בעולם אוטופי שההורים שלך היו יודעים על זה, והם יכלו לעזור לך לנצל את הרשת להיכרות בצורה זהירה, אבל זה הרי בלתי אפשרי...אני דווקא לא חושב שאתה צריך לפסול לגמרי...טוב, התסתבכתי... תרגיש טוב מיכאל

שלום מישהוא, כאמור, ניסיון של שנים רבות ומחקרים המתעדים אותו מעידים באופן חד-משמעי שלא ניתן להכחיד את המשיכה לבני אותו מין. לא הייתי ממליץ לך לחפש הומואים בחברה הסטרייטית שלך. בגיל ההתבגרות רוב המתבגרים נגועים בהומופוביה (פחד מהומוסקסואלים המתבטא בעוינות ולעג כלפיהם) בגלל קשיים באשר לזהותם המינית שלהם עצמם ואם תיחשף בכיתתך, אתה עלול להפוך קורבן ללעג זה. כאמור, המלצתי לך היא לפעול בשני מישורים: (א) חיפוש מטפל גיי-פרנדלי שבמידת הצורך גם יערב את הוריך בטיפול ויסביר להם שהדבר אינו ניתן לשינוי ו-(ב) פנייה לקבוצת תמיכה של ארגון הנוער הגאה, שאת הקישור אליו מסרתי לך בתגובתי הקודמת - שם בהחלט תוכל למצוא נערים במצבך, ללא כל צורך להסתיר. אני מצרף כאן עוד קישור שאולי תוכל להפנות את הוריך אליו http://www.tehila.org.il/ - זוהי עמותת תהל"ה לתמיכה בהורי הומוסקסואלים שבה הוריך יוכלו לקבל תמיכה כדי לתמוך בך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי אני בן 14 בכיתה ח'. אני מכיתה ה' נכנס לאתרי פרונו של גברים. אני לא יודע מה קורה איתי.. מכיתה ז' אני מסתכל על בנים מהשכבה שלי ו"בודק" את עברי המין שלהם. לפני כמה ימים המורה עשתה לנו הרצאה בכיתה על זהות מינית. והיא אמרה שהומו נולד הומו בגלל איזה הורמון שמופרש בזמן ההריון לעובר, ואצל הבנות היא יכולה לבחור עם היא לסבית או לא בגלל איזו שהיא התעללות מינית של גבר בה.. זה נכון??. ואיך אני יודע שאני הומו?. והעם אפשר להיחלם בזה??? (אשמח למידע נוסף..) אשמח לתגובות.. מישהוא

שלום מישהוא, אני מבין את הפאניקה שאתה נמצא בה. כולנו חונכנו להיות סטרייטים והומוסקסואלים עדיין מהווים מושא ללעג, בעיקר בקרב שכבת בני גילך. ההסבר שנתנה היועצת אינו נכון, ועדיין נערכים מחקרים רבים בנושא, אך מה שברור הוא שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית. אני ממליץ לך בחום להיעזר בגורם מקצועי שיסייע לך לחיות בשלום עם נטייתך המינית (מטפל גיי-פרנדלי) וכן למצוא לך מסגרת תמיכה, שבה לא תרגיש חריג כל כך (למשל, ארגון הנוער הגאה: http://www.igy.co.il/content/index.html). כתוב לנו מה קורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אוי, כמה זה היה נורא בשבילי להיות בן 14...שנאתי כל רגע. כל התקופה של ההתבגרות זכורה לי כסיוט מתמשך. ללכת לבית ספר, הילדים בכתה, לרצות כל-כך כל-כך להיות שייך ולהיכשל בזה פעם אחר פעם ללא כל קשר למה שעשיתי או ניסיתי לעשות. אם כי במחשבה שנייה אולי לא ממש התאמצתי, כי הבנתי שבלאו הכי אין סיכוי. הייתי ילד חנון, שההסתדר בעיקר עם המורות, וגם זה לא תמיד. (נדמה לי שאז המילה שציינה את זה לא הייתה "חנון" אלא משהו אחר). לא להיות מוזמן למסיבות, או להיות מוזמן למסיבה לשבת בה לגמרי בצד לא להינות ורק להרגיש דחוי עוד יותר. וכל הזמן הזה אני בעצם הומו? רק שלא מוכן להכיר בזה? כי זה בעצם לא קיים מודחק. או קיים רק כקללה, כביטוי משפיל למכלול של היות דחוי ומנודה. כינוי גנאי של שאר הילדים בכיתה, שאני לא מקבל אותו. אמנם בכל זאת אני לא זוכר שהייתי לגמרי מבודד, איכשהוא הצלחתי ליצור קשרים חברתיים אבל מעטים. כשהייתי בן 14 לא היו עדיין מצעדי גאווה בארץ, או אם היו לא שמעתי עליהם. הומואים היו בגן העצמאות, בכתובות שבשירותים ציבוריים. או אצל איש אחד שהציע לי לאונן איתו בשירותים של התחנה מרכזית. לא הסכמתי וגם לא רציתי. מעניין מה הייתי כותב לעצמי כשהייתי בן 14. אני מרגיש כל-כך רחוק מהתקופה ההיא. טוב, אני אקא שוב פעם מה שכתבת ואראה אם יש לי מה להגיב. מיכאל ובעצם אני צריך לכתוב עצה למישהוא, ולא סתם להשתפך או לנצל את הפורום כתחליף ל

הי מישהוא... שאלה 1': איך אני יודע אם אני הומו? הומו זה מישהו שנמשך מינית ורגשית רק לבנים. עושה רושם שאתה נמשך בעיקר לגברים, האם אתה נמשך גם לבנות? קצת? בכלל לא? אם אתה נמשך גם לבנות אז אתה כנראה בי-סקסואל, שזה מישהו שנמשך גם לבנים וגם לבנות. אם אתה נמשך רק לבנים אז אתה הומו. קשה לי להאמין שאתה סטרייט, כי אתה נמשך לבנים, וסטרייטים כמעט ולא נמשכים לבנים. שאלה 2': האם אפשר להילחם בזה? אני אענה לך בשאלה: למה אתה רוצה להילחם בזה? בברכה מיכאל

אני בחורה בת 22 עוד מעט. חלום חיי היה להתחתן עם גבר וללדת ילדים. בגיל 20 הכרתי חברה מהשירות שאמרה לי כי היא מאוהבת בי כבר מספר חודשים ושאלה אם אני מעוניינת להיכנס לקשר, עניתי בחיוב מתוך סקרנות. כעת כבר עברו שנתיים וקצת ואנחנו עוד ביחד, המון פעמים אני מצטערת כי נכנסתי לקשר עם בחורה משום שאני רוצה גבר, אך מצד שני האהבה שהיא נותת לי עצומה ואני גם לא רוצה לפספס אותה. מעולם לא שכבתי עם בחור, או הייתי בקשר ממש רציני. לפעמים אני מרגישה שהיא כל חיי אך תמיד באיזה מקום רע לי שאני לא מגשימה את חלומי. אני מפחדת שלא אוכל לצאת מהקשר הזה ולהיות עם גבר. אני מפחדת משום שאני כבא לא יודעת מה הזהות המינית שלי בעצם, או מה בעצם אני רוצה, אני לא יודעת איך להגיע להחלטה ומה לעשות. אני חוששת שבעתם אולי הסקרנות הרסה את חיי, את החלומות שלי.

שלום ילדה, הכינוי שבחרת אכן מבטא את תחושת ההחמצה שלך בגיל צעיר מאוד. ברגע שאנחנו בוחרים באופציה אחת אנו מוותרים על האחרת. זה קורה כל החיים, אם כי במקרה שלך, זה קרה בגיל צעיר מאוד. אם את מאושרת בקשר הנוכחי, לא הייתי מצטער יותר מדיי על חוסר ההתנסות עם גברים. המוטיבציה שלך ליצירת קשר עם גבר נשמעת כדבר שמוכתב ע"י הנורמות החברתיות עליהן גדלנו כולנו. למעשה, את לא יודעת איך היה לך עם גבר. אכן ויתרת על חלום שאיננו יודעים אם הוא היה בר-הגשמה אך לא נותרת בידיים ריקות. מה שכן - הקשר נשמע קצת חונק ותופס יותר מדיי נפח בחייך הצעירים. אולי כדאי לדלל אותו מעט ולהעשיר קצת יותר את עולם החוויות שלך. מה דעתך? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

פרעות של חרדים ודתיים בהומוסקסואלים תמיד יהיו לצערי הרב. אני נאלץ לבקש מכם ההומוסקסואלים לא למתוח את החבל יותר מדי, לביטחונכם ואני אומר זאתמתוך דאגה לחיי אדם. פשוט הימנעו מלקיים משכב זכר ולא כי הדרך בה אתם חיים היא פסולה או חולנית. כי פשוט יש אנשים שיכולים לפגוע ולהרוג. אז לפני שיקרה אסון שיעלה בחיי אדם תאלצו אתם ההומוסקסואלים לקחת צעד אחד אחורה. זכרו חייכם וחיי אדם חשובים יותר מכל אז שימרו על כך. בתנ"ך כתוב איסור מפורש מפי האל על איסור משכב זכר וכי יש להרוג אנשים המבצעים זאת. אז פשוט הימנעו מלחטוא את חטא משכב זכר. זכרו החטא הוא במעשה ולא בנטייה. ותרו על האקט המיני כדי שלא יקרה אסון. אנשים חרדים רדופים אחרי הדת והם ימלאו כל חוק שכתוב בתנ"ך. כולל החוק שאומר: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם". (ויקרא כ' י"ג). הם מאמינים בלב שלם במשפט הנ"ל ומותר להם, אך הם עלולים גם לבצע אותו. הם לא יפגינו התחשבות בהומוסקסואלים רק מפני שהם בני אדם הם יהרגו הומוסקסואלים ברגע הראשון שיהיה להם אז אל תיתנו להם הזדמנות ואל תיתנו להם סיבה לכך, פשוט הימנעו מלעבור על החטא. נכון שמאוד עצוב שהאל אסר דרך חיים שמיליוני אנשים מאמינים בו אבל החוק כבר כתוב בתורה ונאלץ להתמודד אתו. יכול והתופעה ההומוסקסואלית קיימת כמבחן. אלוהים בוחן כל אדם ואדם, הוא גם תמיד יבחון, כשם שהוא יכול לנשל מפרנסה או לגרום לאובדן במשפחה כך הוא גם בוחן אנשים דרך רגשות הומוסקסואלים שתמיד באים כאשר האדם אינו מצפה לכך. אז במקום שאנשים העובדים בקודש ינסו להבין שהאנושות תמיד תעמוד במבחן זה או אחר אבל הם ינסו לפגוע כי כך הם בסך הכל מאמינים. אז הומוסקסואלים יצטרכו לסגת לפחות לעת עתה גם אם זה אומר לא לקיים את מצעד הגאווה או לא לקיים אקט מיני זה או אחר. גם מצעד הגאווה היא דרך לבטא רגשות שכנראה לא מקובלים על המון אנשים. מצעד הגאווה מתגרה באנשים חרדים ודתיים למרות שהמצעד לא מיועד לכך. דתיים וחרדים לעולם לא יבינו את הרצון של ההומוסקסואלים להגיע לשיוויון חברתי. להם זה נראה כמו פשע כאילו הומוסקסואלים מקיימים את מצעד הגאווה כדי לחטוא בפומבי. המצב הזה נראה כמו מישהו שגונב ממתק מילד קטן אבל הילד לא מבין, הוא יכול לבכות ובאותה מידה גם לפגוע . חרדים יפעלו תמיד לפי בדת, הרי הדת זה כל מה שהם מבינים ולא יותר. אז בנתיים הומוסקסואלים יצטרכו להבין את המצב העדין שלא לומר מסוכן בקונפליקט שכנראה ימשךעוד הרבה זמן. נצטרך להיות בוגרים ולהבין את האנשים המאמינים בדת כי כמוהם יש המון. אז בנתיים נמנע מלחטוא או לסנוור לחרדים את העניים בכל מיני מצעדים, רק בשביל ביטחונם של בני אדם ברי כולנו רוצים לחיות בריאים ומאושרים. אז ככה זה לבנתיים. חישבו על זה היטב!!!!.... מצטער עם דעתי פוגעת במישהו זה הכל נתון להבנתכם!.

פרעות של ערבים ביהודים תמיד יהיו לצערי הרב. אני נאלץ לבקש מכם יהודים יקרים להפסיק לקיים את מצוות היהדות ולהתאסלם. זכרו חייכם וחיי אדם חשובים יותר מכל אז שימרו על כך.

שלום מיכאל וכולם, עדיין קשה לי מאוד להקליד, אך אני מתאמץ במיוחד כדי להזכיר לכולכם שפורום זה מיועד לייעוץ פסיכולוגי בלבד - ולא למאבקים פוליטיים (אף שבמקרים כגון אלה קשה להפריד בין השניים). בעיקרון, זהו פורום מומחה, שבו אני אמור להשיב לפניותיכם. עם זאת, בגלל הכרה בערכה של התמיכה ההדדית, אני מאפשר לכם מקום גם להגיב זה לדברי זה. ואולם, אינני מתכוון לאשר המשך הפולמוס הפוליטי בפורום והודעות נוספות בנושא לא תאושרנה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני בן ארבע עשרה וחצי, כמעט חמש עשרה. לעולם לא התנשקתי עם בת או בן, מכך שלא קיימתי יחסי מין. כבר בכיתה ה' היתה לי חברה, ועכשיו אני מאוהב נואשות במשהי כבר כמה שנים. הבעיה צצה כאשר חברים שלי התחילו לקרוא לי בשמות כמו הומו וגיי וכל זה, למרות שאני לא כזה, ואני גם אחד שלוקח דברים ללב. יש לי לחצים בחזה מאז ואני פוחד שאני אהיה הומו ואני במשבר של זהות מינית. איך אני יכול להתגר על המשבר, דרך אגב עשיתי מספר מבחנים ברשת (מבחנים מקצועיים שעובדים על התת מודע אני זוכר שאחד מהם היה לראות תמונות שקשורות להומואים וסטרייטים ולמיין אותם ובסוף היה כתוב משהו שיש לי העדפה ברורה לסטרייטיות).. אני מאד רוצה להיות סטרייט בלב שלם, אפילו שאני מסתכל בלי כוונה על משהו אני מקבל טראומה בגלל מה שחבריי עשו לי ושאני מסתכל על נשים אני נינוח. בבקשה חבריי, עיזרו לי!

שלום לך, לפי תיאוריך, אתה סובל מפאניקה הומוסקסואלית, כלומר, מחרדה שמא אתה הומוסקסואל. פאניקה מסוג זה תוקפת גם הומואים וגם סטרייטים שאינם בטוחים בזהותם המינית. עם כל הכיעור בהתנהגותם של חבריך כלפיך, אין בה כשלעצמה כדי "לגרום" לך להיות הומוסקסואל ולהרגיש משיכה לגברים. חבריך אינם יכולים "לעשות עליך כישוף" במילותיהם. אתה נמצא בגיל ההתבגרות, שהוא גיל רגיש מאוד, מתבגרים רבים מתלבטים באשר לזהותם המינית ובעיקר בגיל הזה הערות מהסוג שחבריך השמיעו אכן מעוררות חרדה עצומה אצל כל אחד. המלצתי לך היא לקחת את הזמן שלך, אתה צעיר מאוד, שום דבר לא בוער: תן לעצמך להתנסות עם הנערה שאתה מאוהב בה ואם יתברר בעתיד שאתה נמשך לבנים, תצטרך להתמודד עם זה. הנטייה המינית אינה עניין של בחירה או של רצון, אך בשלב זה בדוק את עצמך לאט-לאט, תראה אם מה שאתה מרגיש כלפי אותה נערה הוא רגשי בלבד או האם מתלווה לכך משיכה מינית - וימים יגידו... בינתיים - אנחנו כאן ונשמח לשמוע מה קורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

האמת שנמשכתי לילדה שאני אוהב בגלל המראה ואז זה הוביל לאופי, ואני מסתכל הרבה מאד על בנות ונהנה כל פעם מחדש =] שאני מסתכל בלי כוונה על בנים אני מקבל לחץ פתאומי בלב. מקרה אחד שקרה לי הוא שראיתי חדשות והראו כל מיני דברים על מצעד הגאווה וממש עברה בי חלחלה שראיתי הומואים..אני נחשב הומופוב? סטרייט? תודה

האם יש פיתרון לא להיות הומו? אני לא מאושר מזה וזה הורס לי את החיים נורא קשה אין לי חברים אין לי חיי חברה... זה רק אני ועצמי אני רוצה ילדים משפחה משהו נורמלי... וכן אני רואה את הנטייה לגברים כסטייה אבל לא כמשהו רע כל אחד יהיה איפה שטוב לו אבל אם אני כזה האם אפשר להשתנות??? ממתין לתשובה בבקשה זה נורא חשוב לי

שלום בן אדם ד"ר רובינשטיין כנראה לא יוכל לענות בזמן הקרוב אז אני אנסה. תראה, אתה צריך לעשות אבחנה בין שני דברים: הנטייה שלך והבדידות שלך. משום מה אתה קושר את שניהם יחד, כלומר שהנטייה היא הסיבה לבדידות. את הנטייה אי אפשר לשנות לפי עמדת חלק הארי מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים. לגבי הבדידות והרצון במשפחה. רוב ההומואים שאני מכיר ממש לא בודדים, אלא מוקפים בהרבה חברים, שמהווים מעין תחליף למשפחה, שחסרה להם. אנשים בגילאי שלושים ומעלה בדרך כלל מתמקדים במשפחה שלהם, ופחות ופחות מנהלים קשרים עם חברים, אצל הומואים זה אחרת. מעבר לזה, אפשר להקים משפחה גם אם אתה הומו, אבל זו בדרך כלל משפחה אלטרנטיבית. לדוגמה, לגדל ילדים יחד עם אשה שלא מעוניינת במגורים וקשר הדוק עם גבר כדי להביא ילדים אבל רוצה בכל זאת שלילד יהיה אבא. אם זה בגלל שהיא בעצמה לסבית, או בגלל שמסיבות אחרות היא מעדיפה לא לגור עם גבר. ללסביות בקטע הזה יותר קל, כי יש להן הרבה דרכים להיכנס להיריון כיום גם בלי להזדקק לגבר. הומואים צריכים להתאמץ יותר. בקיצור- החיים לא קלים, אבל הבדידות היא ממש לא גזירת גורל. יכול להיות שטיפול פסיכולוגי אצל מטפל שרינק פרינדלי יעזור לך. שווה לך לנסות. בברכה מיכאל

שלום צעיר, הואיל ואתה צעיר, אינך מכיר מספיק את החיים כדי להיות מיואש מהם. נטייה מינית הומוסקסואלית אינה עניין של בחירה ואינה ניתנת לשינוי. היא, ללא ספק, סטייה במובן הסטטיסטי של המילה, אך אינה נחשבת הפרעה נפשית. אני מבין את רצונך להקים משפחה מסורתית קונבנציונאלית. על כך כולנו גדלנו ולכך כולנו חונכנו. אני מבין גם את הבדידות שלך כרגע, כשאתה נאלץ להתמודד לבד עם משיכתך המינית. הייתי מציע לך להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה לנוער או לצעירים הפועלות במסגרת אגודת ההומואים והלסביות כדי לפגוש צעירים במצבך ולדעת שאינך לבד. זה, ללא ספק, יפחית את תחושת הבדידות. אינני ממעיט בערכם של הקשיים הניצבים בפני הומוסקסואלים, אך לעיתים קרובות דווקא קשיים אלה מחשלים אותם ומשפרים את הסתגלותם החברתית ובריאותם הנפשית, גם לפי עדויות מחקריות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לכם! אני כולה בן 25, מבחנית המראה שלי אני נראה כמו 20 גג. היה לי שיער ארוך עד לפני 4 ימים. הלכתי והסתפרתי קצוץ , פתאום אני רואה שאני קצת מקריח בקידמת הראש,במפרצים, וגם קצת באמצע הראש.אני לא מדמיין ואני במאת מקריח. זה נורא נורא מדכא אותי... אני רוצהלשדר לעולם- שאני הומו נשי, ולא שאני גברי. ודרך השיער ארוך שידרתי את זה. מה אני אעשה כעת, יש למישהו רעיונות פרקטיים, איך לשדר לעולם ( לדוגמא במסיבות גייז) שאני נשי, על אף שאני קצוץ שיער ? דבר נוסף, שיער ארוך זה נשיות בעיני. ולכן השיער הארוך היה חשוב לי מאוד, אבל מה לעשות במצב הנוכחי זה בלתי אפשרי. פתרון תרופתי/מניקוסידיל (תמיסה לשים בשיער) לא מתאים לי. הראשון גורם לבעיות בחשק המיני, השני מאוד לא פרקטי ולא ונוח. אני אישית מאוד בעד השימוש בפיאות ,אבל חושש שיצחקו על זה...מה אתם אומרים? מה נשים מקריחות שמות על הראש? מה הייתם ממליצים לי? תודה

שלום נערי נשי... אתה יכול לשדר שאתה נשי בצורת הדיבור שלך, בשפת הגוף שלך, בצורה שאתה רוקד. בכל מקרה, לא נראה לי שזה כזה ביג דיל, אם אתה באמת נשי, נראה לי שיקלטו את זה עליך די מהר. אם זה כל-כך חשוב לך למה קיצצת את השיער? נראה לי אגב שנשים מתקרחות שזה יחסית נדיר, מאוד מאוד סובלות פשוט. לא יודע מה הן כבר יכולות לעשות. בברכה מיכאל

שלום נערי, אני מאמין שיש דרכים רבות לשדר לעולם שאתה נשיי, אם זה מה שאתה רוצה. כיום בהחלט ישנם גברים גבריים מאוד עם שיער ארוך ונשים וגברים נשיים עם שיער קצוץ ואפילו עם קרחת. מראה ה-skin head שכיח מאוד גם בקרב גייז וגם בקרב סטרייטים ואני משוכנע שאם אתה נשיי, יבחינו בכך גם עם שיער קצוץ. בניגוד לימים עברו, כיום שיער קצוץ, ואפילו קרחת, אינם מהווים עוד מקור לרגשי נחיתות ותסביכים עם כניסת המראה הזה לאופנה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני אדם בן 48 עם איבר מין קטן. אחרי שבר דחוס בעמוד שדרה בl1 אני לא יכול לקיים יחסי מין עם אישתי מזה מנסה כל הזמן להתרחק מהבית ואם אני נתקל עם בחורה אני מנסה כל הזמן ללקק לה כפות רגלייה וללקק לה את כל הגוף ומנסה כל פעם אם אני לא לוקח כדור סיאליס ןהתחמק בלקוקים אבקשכם לעזורי כי זה נותן לי שאני יחפש גברים למצוץ להם

שלום same6, אני מצטער מאוד לקרוא על קשייך בתפקוד המיני, אך נראה לי שאתה מבלבל בין שני נושאים נפרדים: היעדר הזיקפה ומשיכתך למין אוראלי עם גברים. ישנם גברים סטרייטים רבים הסובלים מאין-אונות והם נעזרים בפתרונות תרופתיים ואחרים כדי לקיים יחסי מין עם נשים. פתרונות כאלה תוכל למצוא אצל אורולוגים וסקסולוגים. משיכתך למין אוראלי עם גברים פרצה אולי על רקע הקושי להגיע לזיקפה, אך לא בגלל קושי זה. אני מאמין שהיא הייתה פורצת בכל מקרה בנסיבות כאלו או אחרות ולכן הייתי ממליץ לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך להפריד בין שתי הסוגיות ולפתרן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

טוב..זה מזה מורכב..עד גיל 14.5 15 אהבתי בנים ונמשכתי לבנים ...למרות שבין הגילאים 12 ל-14 קימתי יחסי מין עם ילדה אחת שקטנה ממני הכמה שנים כאילו לא ממש יחסי מין התנסות כזו. בגיל 15 היתה לי התאהבות בבת שנמשכה חצי שנה.. מאז אני חושבת על בנות מסתכלת על בנות וכשאני מאוננת אני חושבת על בנות קיצר רק בנות ...אבל יש איזה בן שאני דלוקה עליו ו..ממש דלוקה עליו. היום אני בת 16 אני לא יודעת מה אני בכלל וההורים שלי לא יקבלו את זה בחיים....מה עצתך?

נעה אני הייתי במצב דומה , אפשר לומר כמעט כמוך או שיש , או שאין אני בת 18 לסבית וטווב לי , בגיל 15 גיליתי שאני לסבית פעם ראשונה התחברתי עם חברה בקיבוץ גילינו שכיף לנו יחד היום אנחנו כמעט 3 שנים יחד ללא שום בושה .

שלום נועה, בגילך הצעיר את ממש לא צריכה לקבל כל החלטות באשר לזהותך המינית ואת יכולה לנצל את משיכתך לבנות ולבחור המדליק כדי לעשות ניסויים ולבדוק את עצמך, בשלב זה מבלי לחשוב מה ההשלכות לעתיד. זהו עניין שיבשיל בינך לבין עצמך, כרגע אין צורך לשתף את ההורים אם כך את מרגישה לגבי עמדתם ובבוא הזמן, כשתתגבש זהותך המינית ותהיי אדם בוגר לכל דבר, תגיע גם השעה לבדוק האם וכיצד כדאי לצאת מן הארון ובפני מי. עם זאת, אני מבין את הצורך בשיתוף ההורים ומציע לך לשתף בלבטייך איש מקצוע גיי-פרנדלי. כלפי הורייך את יכולה להציג את סיבת הפנייה כמצב רוח מדוכדך, שיש לרבים, גם בלי לבטים בזהות המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

החלמה מהירה, מקווה שתשוב אלינו במהרה.

מצטרף לאיחולי ההחלמה ומקווה שמדובר בפגיעה קלה. אתה חסר לי. מיכאל

לא ממש קשור לפורום, אבל אני יודע שאתה מייעץ גם בורום פסיכותרפיה. אני מרגיש עצבות נוראית בבוקר, אין לי חש לקום, אני לא עשה כלום בחים, הייתי בטיפול פסיכארטי שלא עזר ובטיפול פסיכולוגי שעזר חלקית. אני משהו בין הומו לטרנסג'נדר. יש לי עצבות נוראית בלב. אני רוצה ללכת לרופאת המשפחה, ולבקש טיפול, אבל אני חושש . אני חושש שבקבלה ל MA בפסיכולוגיה (אני עם BA) או במהלך התהליך להפוך פסיכולוג, אאלץ להביא חוות דעת מרופאת המשפחה. האם באמת יש צורך להציג את התיק הרפואי או להביא חוות דעת בתהליך ההכשרה להיות פסיכולוג? תודה לך

היי עידן, בנושא הדיכאון, אותיר לאנשי המקצוע לענות לך. מה שכן, אני מעריך שחזרה לטיפול הפסיכולוגי (שכפי שציינת "עזר חלקית") יכול לתרום ולהרים אותך מהמצב שאתה נמצא בו. בנוגע לקבלה ל-MA - עברתי את התהליך, ואין דרישה לתיק רפואי או לחוות דעת. ייתכן שיש צורך בדברים הללו בקבלה לסטאז', אבל אין לי מידע על כך ובכל אופן אני מסופק. במידה ותחליט להירשם למסלול הקליני ותגיע לשלב הראיונות, הייתי ממליץ לך -לא להסתיר- פרטים חשובים עליך כגון עניין הזהות המינית או המגדרית. יחד עם זאת, כדאי לבוא אחרי שעברת תהליך מסויים שלאחריו זהותך מגובשת יחסית, אחרת יקטנו סיכוייך להתקבל, לטעמי. בהצלחה! אלעד.

שלום עידן, אלעד התייחס לנושא הלימודים ואני רק אוסיף שלהערכתי, אתה מקדים את המאוחר. במילים אחרות, לא זה הזמן לקבל החלטות על כיוון מקצועי. גם במכונים רציניים להכוונה מקצועית לא עורכים מבחני התאמה בזמן דיכאון, משום שהדבר מעוות את התוצאות. המלצתי לך היא להתמקד כרגע בשיקום מצבך הנפשי ע"י טיפול משולב פסיכולוגי (אצל מטפל גיי-פרנדלי) ועל אף חוסר ההצלחה עד כה, המשך חיפוש אחר טיפול תרופתי מתאים (לעיתים תהליך התאמת התרופה ארוך ומתיש, אך יש כיום מגוון עצום של תרופות, שאחת מהן תתאים לך בסופו של דבר). בינתיים נסה שלא להעסיק את עצמך בדאגות לטווח ארוך, כגון עתידך המקצועי (ככל שהן מטרידות), אלא נסה לחשוב ביחידות זמן קטנות כיצד להעביר את היום הבא בצורה שתגרום לך הכי פחות סבל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ולכל המשתתפים אני מאוכזב ואפילו מיואש כבר ממה שעיני רואות במועדונים אני לא תל אביבי לאחרונה עזרתי אומץ ואמרתי לחברי בואו נבלה בעיר הגדולה חשבתי שבעיר הגדולה ת"א אני אפגוש בהומואים לרוחי ולטעמי כי חשבתי שיש יותר מבחר בעיר הגדולה,מאשר בעיר השמרנית שאני גר בה. ואכן יש יותר מועדוני גייז ויותר חופשיות בת"א ,אבל כאשר עמדתי עם חברי בכניסה למועדון אחד המפורסמים בת"א ראיתי מחזה שלי אישית היה קשה לראות,(אולי זה ישמע רע ומבקר אבל בשביל זה אני מתייעץ כאן). ראיתי מליונים של גברים נשיים( אוחצ'ות בהגדרת העם) כולם דומים אחד לשני רזים כמו רבע עוף תסרוקות מגולחות על ראשם ונמוכים ,בקיצור גברים בלי טעם וריח לדעתי. ממש נבהלתי אמרתי לחברי אולי בפנים המצב יהיה שונה נכנסנו ומה שראיתי בפנים היה יותר קשה ממה שראיתי בחוץ. נשיות במיטבה בלי טיפה של צל גברי באיזור. זה מייאש שכל הגברים הגבריים מתחבאים בבית ומה שבחוץ רואים זה את ההומואים האופיינים,מקפצים בנשיות. יתכן ולעיתים רחוקות יכנס גבר גברי אז כולם יקפצו עליו,כי אין הרבה כאלה. מה עושים אני כבר מיואש ,במקומות הבילוי יש אוחצות . למה אין בארץ איזשהו מועדון יותר איכותי עם גברים הומואים אבל לא כאלה נשיים עד היום היו לי הרבה בני מיעוטים ואני לא מתבייש בכך מכיוון שהם גבריים ,ואלה הגברים שאני מחפש בכלל אני מאוד פתוח בעניין בני המיעוטים כך שאין לי בעיה עם זה. מה ניתן לעשות ד"ר רובינשטיין ? הגברים הגבריים מתחבאים בבית ,ארוניסטים ותאמין לי שאני לא מכליל כי כל פעם שאני נגש למועדון או פאב אני נתקל בנשיים וזה גורם לי לא לצאת יותר למועדוני גייז. בכלל זה מייאש אותי שכל כך קשה למצוא גבר גברי רגיל בלי הרבה בקשות מיוחדות.

שלום גבר גברי, אם אינני טועה, כבר פרסמת כאן הודעות רבות, שהמכנה המשותף שלהן הוא חוסר שביעות הרצון שלך מעולם הגייז. לא חסרים הומואים גבריים (אולי לא סופר-מאצ'ואים אך לפחות סולידיים), יכול להיות שהאוכלוסייה שמגיע למועדונים היא בעלת מאפיינים מסוימים, אולי מוחצנים יותר, אולי נשיים יותר (מהכרות עם מטופלים גייז שלי שהולכים למועדונים, גם זה בהחלט לא נכון), אך להערכתי, מתוך הומופוביה עצמית עמוקה שלך, אתה יוצר לך כל מיני קטגוריות מתוך פיסות מציאות שונות ולא נותר לי אלא לחזור ולהמליץ לך לפנות למטפל, רצוי גיי-פרנדלי, שיעזור לך לחיות יותר בשלום עם עצמך ואז ייתכן שתהייה יותר סובלני ופתוח כלפי הסביבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בחור בן 18 וחצי. כשהייתי בכיתה ח' התאהבתי נואשות בגבר מכיתתי (הוא סטרייט) הוא איננו יודע על רגשותיי כלפיו. במשך כל התיכון ולאחריו לקיתי בבעיות נפשיות בגלל שברון הלב והשוני. הייתי מרגיש סחרחורות באמצע הלילה שהתלווה בחולשה עמוקה כל לילה מאז אני נכנסתי למיטה עם התקפי חרדה וכאבי ראש חזקים ובהמשך התחלתי לפתח התנהגות כפיתית (העניין נרגע קצת לאחרונה אבל מאוד קשה לי). אחרי חמש שנים אני עדיין חושב עליו ואוהב אותו אני מרגיש שאני לא אוכל להתחזק ולהמשיך בלעדיו אני עדיין שבור מרגשותיי כלפיו ואני רוצה אותו. מה לעשות?

שלום דן, התאהבות בסטרייט היא תופעה נפוצה למדיי, ובכלל גבר סטרייט כאובייקט משיכה מיני ורומנטי לגבי גייז, היא תופעה שזכתה לתיעוד נרחב. בעבר אפילו היה חדר מאוכלס מאוד באחד הצ'אטים, שנקרא "סטרייט בסטרייט". אני מתאר לעצמי שזהו מקרה פרטי של כמיהה אל הבלתי-אפשרי והבלתי-מושג: יש נשים שמתאהבות באופן סדרתי בגברים נשואים, ויש גייז שמתאהבים בסטרייטים ועוד. ההתאהבות הבלתי-אפשרית הזו פוטרת אותך מההתמודדות הקשה עם היותך גייז בעולם של סטרייטים בגיל ההתבגרות ועם כל הקשיים שאתה מתאר היא מאפשרת לך לברוח אל עולם פנטזיות שבו הכול אפשרי. עם זאת, הרושם שלי הוא שאתה נאחז במקרה הספציפי הזה כמקור לכל ייסורי הנפש שלך: החרדות, האובססיות ועוד. למעשה, פיתחת כאן אובססיה ספציפית, שעם כל הקושי שבה, קל יותר להיתלות בה מאשר להתמודד עם המכלול של קשייך. אני ממליץ לך לפנות לטיפול אצל איש מקצוע, רצוי גיי-פרנדלי, שיעזור לך בהתמודדות הקשה הניצבת בפניך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום. הנני בחור דתי אבל לא אני הבעיה.יש לי ידידה דתיה גם היא-שהיא פשוט רוצה להיות בן!כל חייה הייתה בן-מגיל חמש היא אומרת שתמיד הייתה משחקת כדורגל ושנואת בובות,משחקת עם הבנים וכו'.אחרי שאני גיליתי את זה היא אמרה "תודה לאל".היא אוהבת איפה שהיא נמצאת אבל מרגישה שזה לא טוב וזה אסור לה מבחינת התורה. היא נמשכת אחרי בנות וכו'-אבל לא מגדירה עצמה כלסבית.ממאמרים מעטים שקראתי אני מבין שכמעט ואין אפשרות לשנות את הבעיה הזו.אני יודע שהיא לא תעשה ניתוח לשינוי מין-וזה גם לא רלוונטי-כי היא דתיה.אבל היא רוצה להשתנות-להניות בת לכל דבר. שאלתי היא: האם יש אפשרות של טיפול פסיכולוגי,נפשי,הורמונלי (אולי יש לה יותר מידי טסטוסטורון בגוף,לא יודע).או שפשוט היא תחיה ככה כל חייה-תתחתן או תחיה עם אשה וזהו. סליחה על המגילה אבל זה כואב לדעת את זה.אשמח אם תענו בהקדם. תודה מראש על הכל.ויישר כח. דניאל

שלום ד"ר רובינשטיין דיברתי איתך כמה פעמים ויעצת לי לצאת למקומות להכיר לא לנעול את עצמי בבית להיות פתוח לכל סוגי הבילויים ואכן זה בהחלט טוב רק שעולה הרבה כסף:))) במיוחד האלכוהול. לאחרונה התידדתי מאוד עם בחורה לסבית ובת זוגתה אנחנו יוצאים הרבה ביחד ,נחמד לי בחברת הלסביות כידידות. אני רואה אבל את צורת החיים שהן חיות וזה די מזעזע אותי, קשר על בסיס סקס,מסיבות , אלכוהול. ומעבר לזה לא הרבה לדעתי הקשר מאוד שטחי וריקני ביניהן. אני מכיר עוד מכרים משותפים גייז ואכן גם אצלם המסיבות הפאן הוא החלק המרכזי בחיהם. מה שעוד מפריע לי שבמהלך המסיבות כולם נוגעים בכולם כולל אלה שיש להם בני זוג וזה מעצבן. לי אם היה בן זוג והיו נוגעים בו בצורה כזאת הייתי מתפרץ על זה שנגע בו, ואילו אצלם אני רואה שזה לא ממש מפריע והם לוקחים את זה באופן טבעי. תראה אולי אני מכליל קצת אבל בקרב הגייז והלסביות זה ידוע שהסקס הוא חלק מאוד מרכזי מחייהם וגם המסיבות הפרועות ללא המעצורים,ואין דרך אחרת להכיר חוץ מלהשתתף באותם מסיבות פרועות,זה אולי נחמד מידי פעם אבל לא באופן קבוע,אני מרגיש המון שטחיות והמון חוסר רציניות ביחסים ביניהם ,חיים מרגע לרגע נהנים עכשיו ולא חושבים על מעבר לי קצת קשה בדרך חיים כזאת מה אתה אומר?

היי גבר השנה תגיד השתתפת בתחרות והכתירו אותך? תשמע, חשבתי בהתחלה להציע לך את האינטרנט כמקום להיכרות שלא דורש לצאת למסיבות פרועות ושאפשר להכיר בו קצת יותר לעומק, ואז נכנסתי לאטרף דייטינג כמדי יום והסתכלתי בצ'אט הכללי( לא סטוצים), ואז הגעתי למסקנה שזה נראה כאילו הדבר היחיד שאנשים מחפשים שם הוא סקס בלבד. .זה גם מעניין שאתה רואה אנשים בצ'ט מחפשים סקס בצורה הכי גסה שיכולה להיות ואז אתה נכנס לכרטיס שלהם, וזה נראה כאילו הם בתולות צנועות שרק מחפשות חתן. מצד שני, אתה בטח כבר יודע את זה. אני חושב שהתרבות שלנו גם הסטרייטית וגם ההומואית הפכה לניהלסטית. נראה לי שדי נהרסו הרבה מהערכים שהחברה הייתה בנויה עליהם, ואני חושב שזו טוב-מאוד שחלק מהערכים האלה נהרסו, אבל לא נראה שצמחו אחרים במקומם. ובכל זאת, אפשר להשיג גם מעבר לסקס ולפאן... נסיים בברכת בהצלחה האהובה על ד"ר רובינשטיין... בהצלחה מיכאל

שלום גבר השנה, אם אני מקשר נכון בין הפניות שלך לפורום, כולן סובבות סביב האנשים הסובבים אותך. את הזולת איננו יכולים לשנות, אך אנו בהחלט יכולים לבחור סביבות שמתאימות לנו. לא חסרים הומוסקסואלים שאינם מסתובבים במועדונים ובמקומות מפגש "פרועים", אך איך שהוא אתה תמיד מוצא את דרכך למקומות הללו ומתלונן על סוג האוכלוסייה. אולי הגיע הזמן לבדוק מה יחסך למקומות הללו? מה יחסך למיניות בכלל? איך אתה מוצא תמיד דרך למקומות מסוג זה ומתלונן עליהם? אני משער שקיים בך יחס אמביוולנטי (דו-ערכי) לגבי מיניות וזוגיות ויש משהו במקומות המתירניים הללו שמושך אותך ומצד שני, הצורך שלך בביטחון ובקשר יציב גורם לך להירתע מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

לד"ר גידי, וכל השאר, שלום רב, אני בת 33 , סטרייטית. היה לי קשר ארוך שנים עם בן זוג, וכמובן, גם קשרים קצרים. משום מה ה'לבד' לא מאוד מפריע לי, ואיני מרגישה שאיני בהכרח זקוקה לבן זוג ביומיום, אבל אני חושבת שמסיבות רבות, אני רוצה להביא ילד עם מישהו מהקהילה ההומו-לסבית, לצורך הורות שיוויונית, משותפת, אבל ללא נישואים. האם אתה, או מישהו מהגולשים, מכיר אתרים שדרכם אוכל למצא? תודה, רמית

שלום רמית, אני מציע לך לפנות לאתר של עמותת "הורות אחרת": http://www.alp.org.il/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

יש פורום בתפוז להורו ת אחרת. תוכלי לבדוק בקישורים של הפורומים להומואים. אני יודע כי גם אני מחפש בת זוג . בהצלחה

שלום! אחת מחברותיי הטובות ביותר לסבית. אנחנו גרים באיזור חיפה ואין כאן הרבה אתרי בילוי לקהילה זו והיא מתוסכלת מאוד.היא לא מצליחה להכיר אף אחת שבעניין. מה ניתן לעשות?אני רוצה לעזור לה ולא יודעת איך. כיצד היא יכולה להשתלב בקהילה?

שלום אני, אני מציע לך להפנות את חברתך לאתר של קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית): http://www.gay.org.il/claf/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום דוקטור, אני בן 15 ואני מזיעה בישבן הרבא הרבא ממש הרבא בלי שאני מיתאמץ חשוב לצייין כי אני כן מאונן עושה ביד העים זה קשור לזה? תודה יעקוב

שלום יעקוב, אני בטוח שאין קשר בין העובדה שאתה מאונן ובין ההזעה בישבן, אך אני מציע לך לפנות לפורום העוסק ברפואת עור או לרופא עור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

... אני מניח שברור לשנינו כי זה כמעט ובלתי אפשרי להביא אדם כזה לטיפול תרופתי מינימלי כפי שאתה מתאר... זאת אומרת שהמצב דיי "סופי" (או שמא סופני ?) במובן מסויים..

שלום דיכי, כבר ראיתי רופאי משפחה מצליחים במקום שבו פסיכיאטרים נכשלו, אך אתה בטח מכיר את אביך יותר טוב ממני. ייתכן שבשלב זה אביך פיתח מספיק רווחים מישניים מהדיכאון, כך שלא "משתלם" לו לפנות לטיפול, אך בהחלט קיימת אפשרות שכאשר האיזון הזה יופר ותחול החמרה בהרגשתו היא תביא אותו לשקול מחדש פנייה לרופא המשפחה לפחות. על כל פנים, הואיל ואתה זה שפונה - המסר שלי אליך הוא, כאמור, שדיכאון מסוג זה היה מתפרץ ללא קשר לגילוי אודות נטייתך המינית, כך שהסר אשמה מעל לבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום פורום... שני יצורים מודעים מחליטים מרצונם החופשי לקיים יחסי מין, כשהוא נעשה בהסכמה מלאה ומתוך הנאה מלאה של שני הצדדים. אם נסתכל על זה מתוך גישה תועלתנית, הרי בכך הגדלנו את מידת האושר של הכלל, וזה מעשה מוסרי מעין כמוהו. נקח את הגישה של קאנט: "עשה מעשיך רק עפ"י אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי". או בגירסה הפופלרית: ומה אם כולם יעשו ככה? (למשל ומה אם כולם יסרבו לשרת בצבא? אה, כמובן יהיה שלום עולמי...אנחנו מדברים כאן על כל היצורים התבוניים כולל עבמ"ים): ובכן, לפי הגישה הזו, אכן נראה שאם זוג אנשים יסבו הנאה רבה אחד לאחר, הרי נשמח בוודאי אם זה יהפך לחוק כללי, שבו אנשים מצווים להסב הנאה איש לרעותו. יופי, פתרנו את הבעיה! הכל טוב ויפה, אפשר להיכנס לאטרף ולמצוא את הזיון הבא, ואם אפשר יותר מאחד ליום, ולהיות מוסריים. אבל יש כאן עורמה רבה ובעיה רצינית, כי זה לא כל-כך פשוט. ומה אם מדובר באח ואחותו? באב ובתו? בילדה ובמבוגר? שימו לב, אני לא מדבר כאן על אונס. נניח שאח ואחות מחליטים כמו שהגדרנו למעלה, מרצונם החופשי, להסב הנאה רבה אחד לשני? ותחסכו ממני את הטיעון על המומים שבילדים שיהיו להם, הם משתמשים גם בקונדום וגם בגלולות, ואם הסיכוי האפסי יקרה שהאשה תיכנס להיריון אז היא תעשה הפלה. ויותר גרוע מזה, למה אנחנו מוציאים לחלוטין את הילדים מהמשחק? ילד לא יכול להחליט מה טוב לו או רע לו? הוא לא יכול להחליט שהוא נהנה ממשחק ניינטדנו, או מכדורגל? הופה, אנחנו בבעיה, כי הרי גם אני מזדעדע מהרעיון של ילד בן 13 או צעיר יותר, שמקיים יחסי מין עם מבוגר. למה בעצם? הרי הנה הגדרתי את החוקים, ולפי מה שהגדרתי אין בזה שום דבר לא מוסרי, כל עוד נעשה בהסכמה ולהנאת שני הצדדים. ונחזור לכותרת הודעה זו....האם הומואיות היא מוסרית? לכאורה כן לפי מה שהגדרתי, אבל לכאורה גם פדופליה היא מוסרית לחלוטין וגם גילוי עריות, ובכל זאת החברה טוענת שזה מעשה בלתי מוסרי מאין כמוהו. האם החברה צבועה? יכול להיות, אבל מצד שני מאן דהוא יכול לטעון שיש פגם בסיסי בטיעון שלי, שהנאה שנגרמת לשני אנשים מיחסי מין היא מוסרית רק בתוך הגבולות שהחברה מאפשרת כדי לקיים את המין האנושי, כי אם כולם יקיימו יחסי מין רק לשם הנאה, הרי אנחנו מסתכנים באובדנו של המין האנושי( ואנחנו עדים כבר היום לקיטון עצום בשיעור הילודה בעולם המערבי). הטיעון התועלתני יאמר, שבכך אני מפחית את מידת האושר שיהיו לכל הנוגעים בדבר, כלומר לכללותו של המין האנושי, כי הוא יכחד בסופו של דבר. אין לי פיתרון, אולי לשאר משתתפי הפורום, יש איזו עצה לטכס לי ולפתור את בעייתי. הערה: אני יודע שאני קצת סוטה מנושא הפורום, אבל אני מניח שלא תתנגד, ד"ר רובינשטיין לסטייה, יש מספיק מקום לכולם. בברכה מיכאל

שלום מיכאל, אמות-המידה למוסריות אכן נקבעות, במידה רבה, ע"י החברה והתרבות והן גם מתוות את החוקים הפורמאליים בנושאים אלה. פעילות הומוסקסואלית בין בוגרים ובהסכמה מותרת עפ"י החוק, בעוד התופעות האחרות שאתה מזכיר, כגון פדופיליה, גם אם הילד המשתתף בהן מסכים להן, הסכמתו נחשבת הסכמה שלא מדעת בגלל היותו קטין ומכיוון שכך מדובר בניצול לא מוסרי של הבוגר את הקטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין... נו, אז החוק אומר את זה? הרי גם עד לפני עשרים שנה יחסים בין גברים בהסכמה היו אסורים על-פי החוק בישראל...ולפני מאה שנה גם דנו אנשים לעונשי מאסר על זה. האם אז זה היה לא מוסרי כי כך החברה קבעה, ועכשיו זה הפך למוסרי רק כי החברה מתירה את זה? בהודו, אסור על-פי החוק להתנשק בפומבי, אז תבוא ותגיד לי שזה לא מוסרי להתנשק בפומבי? כמובן, שאתה יכול לטעון שהכל תלוי בזמן ובמרחב, ושמוסר הוא אמיתי רק תוך ציון קוארדינוטות מדויקות של זמן ומקום, אבל כמובן שמה שאנחנו מנסים להגיע אליו הוא מוסר שתקף בכל זמן ובכל מקום, אחרת הדיון על מה מוסרי ומה לא הופך ללגמרי מיותר, כי הכל מוסרי, ואם החוק היה מתיר אונס? ואם היה מקובל בחברה שלנו לאנוס? ואם היה מקובל בחברה לרצוח על רקע כבוד המשפחה, והחוק היה מתיר את זה, אז זה היה מוסרי? בברכה מיכאל

היי, לפני שנתיים סיפרתי לאבא שלי על היותי הומו. הוא לקח את זה מאוד קשה; מזה שנתיים הוא הפסיק לעבוד (עצמאי, זאת אומרת שאינו מחפש פרוייקטים), נמצא בבית רוב היום ודואג להכין אוכל לאחותי הקטנה; מנסה ליצור מינימום מגע עם אנשים (מתוך בושה) ומכיוון שאיני גר בבית אלא כמה אלפי ק"מ משם (ללא קשר לבשורה הקשה) - הוא אינו מתמודד עם הבשורה בצורה יומיומית. כמובן שלהכיר בעובדות ולהתעניין בנושא ההומוסקסואליות מעט קשה עם אבי- לאחר נסיונות מרובים (מצדי ומצד אמי) זה נשמע כאילו אבי בדכאון קליני ? מה עושים עם אדם בן 50 בדכאון שלא בהכרח רוצה לצאת מזה ולדבר על זה ? -הסיכוי להצליח ולשכנע אותו לדבר עם משהו מקצועי שואף לאפס.

שלום דיכי, קודם כל, חשוב לי להעביר לך את המסר שדיכאון מהסוג שאביך נמצא בו אינו יכול להיות אך ורק תוצאה של חשיפת נטיותיך המיניות. לכל היותר, הדבר היווה טריגר להתפרצות פוטנציאל דיכאוני שהיה פורץ בגלל טריגרים אחרים. כך שחשוב מאוד שתוריד מעצמך את מטען האשמה, במידה ואתה מרגיש כך. שנית, הפניוה לטיפול או טיפול באדם שאינו מעוניין בו הוא , ברוב המקרים, חסר סיכוי להצלחה. עם זאת, הואיל ואתה מציין שלאביך קשה לדבר על מצבו, ייתכן שניתן לתקוף את הבעיה דווקא ע"י טיפול תרופתי, כצעד ראשון. לצורך קבלת טיפול כזה אין צורך לפנות דווקא לפסיכיאטר אלא ניתן לקבלו מרופא המשפחה, שבפניו ייתכן ולאביך יהיה קל יותר להיפתח באופן מוגבל ולומר שמצב הרוח שלו אינו כתמול שלשום, בלי לפרט יתר על המידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ברצוני לשתף אותך ואת משתתפי הפורום בחוייה קשה שעברתי בתיכון אומנם עברו למעלה מ10 שנים אבל עדיין את הצלקת הזאת נמצאת בתוכי בהיותי בתיכון היה לי מאוד קשה לא מבחינה לימודית אלא מבחינה חברתית הייתי נער שקט עדין תלמיד טוב ציונים טובים, החל מכיתה י' המצב הדרדר כתוצאה מפגיעה חברתית מאוד קשה החברה לא הפסיקה לצחוק לכנות אותי בשמות ואפילו כתבו עלי בלוחות הכיתה ובשירותים שאני הומו ובעיתון בית הספר כל מיני המצאות ותיאורים מיניים שאני ואחד המורים עשינו בשירותים כולל תיאורים מיניים קשים. בזמנו הייתי בדיכאון קשה ולא באתי לבית הספר כמה ימים כתוצאה מכך אני זוכר שאחותי שקטנה ממני ב3 שנים הלכה לחפש את זה שפירסם עלי תועבה כזאת בעיתון בית הספר,כולם ידעו מהי הסיבה שלא הגעתי. כמובן שהורי התלוננו אצל מנהל ויועצת בית הספר אבל חוץ מלדבר עם אותם נערים רעים שעשו זאת הם לא עשו הרבה. כתוצאה מכך היה לי קשה להגיע לבית ספר כי כל השיכבה המשיכה לצחוק ופשוט לא הייתי מגיע הייתי מבריז ימים שלמים מהכיתה וכתוצאה מכך גם הציונים היו בהתאם. אף אחד לא בא לעזרתי באותם ימים הייתי לבד מסכן בלי אף גיבוי מאף אחד אני זוכר שבכיתה יא' אמרתי להורי שאני עוזב את בית הספר האמת שלא הייתה לי ברירה היו לי 7 שליליים וגם בית הספר התכוון להוציא אותי. אני זוכר שהיועצת האשימה אותי כל הזמן שאני הוא האשם ואני צריך להתמודד מה שעצוב ביותר שבאמת באמצע כיתה יא' עזבתי כי לא יכלתי יותר להתמודד ואף אחד פשוט אף אחד לא עזר לי או ניסה לעזור לי. סיפור עצוב כואב ורק עכשיו יש לי את האומץ לדבר עליו בגלוי אחרי שהשלמתי את לימודי וקיבלתי את נטייתי,להגיד שהיום אני מלקק דבש ממש לא אבל ממשיכים לחיות וגם נעזרים בטיפול.

הי צלקת שאינה עוברת.... כולנו צריכים לעבור את המוסדות האיומים האלו, שיש להם שמות יפים, ולמרות הניסיון שעברנו, אנחנו ממשיכים לשלוח גם את הילדים שלנו לשם: גן חובה, בית ספר, צבא, בית חרושת, חברת היי-טק, טיולים מאורגנים, בית אבות. ואני אישית גם זכיתי לעוד מוסדות חינוך מחדש כמו כלא צבאי ובית חולים פסיכיאטרי. למה המוסדות האלה עדיין קיימים? למה אנחנו ממשיכים להכריח ילדים להגיע אליהם? למה אנחנו בוחרים להגיע למוסדות האלה מרצוננו? כל מוסד כזה בונה את הזהות שלו על החריג. אנחנו נולדים ללא כל זהות, כמו שהכלב לא יודע שהוא פודל, ומבחינתו הוא לא באמת פודל, זו רק המצאה של בני האדם, כך בני האדם הם לא באמת סטרייטים, מקובלים, חכמים...הם יכולים לראות את עצמם כחכמים, רק אם המוסד שבו הם נמצאים מגדיר אחרים כטיפשים, כל שיטת הציונים עובדת כך שהדברים יוגדרו בצורה הזו, כך גם הבריאים בנפשם (או השפויים) יכולים להגדיר את עצמם כך, באמצעות תיוגם של אחרים כחולים בנפשם (או כמטורפים)... אני ארחיק לכת ואומר שכל ההכרה שלנו בנויה על כך. הרי כשאנחנו מגדירים חומר, אנחנו אומרים משהו שמתפשט במרחב, את החומר אנחנו מגדירים כ"יש" ואת המרחב אנחנו מגדירים כ"אין", למרות ש"היש ישנו והאין איננו" כך שזו רק אשליה שהאין קיין, ההכרה שלנו יוצרת את המציאות בכך שהיא שוללת דברים שהם קיימים ומגדירה אותם שרירותית כ"אין", רק כך אני יכול לתפוס "כסא". באותו אופן, האדם מגדיר לעצמו את קיומו כיש בעולם, על ידי יצירת זהות של עצמו. כלומר על ידי הגדרה מסויימת של חלקים מעצמו כ"כן אני", והגדרת חלקים אחרים בעצמו כ"לא אני" כל האפשרויות האנושיות כולן עד האחרונה שבהן קיימת בכל אדם, אבל בן אדם בעלת יכולת יוצאת דופן בוחר ויכול לשנות את בחירתו. רוב האנשים לא בוחרים, אלא בוחרים בשבילם מגיל מאוד צעיר ע"י החינוך מהוריהם, חבריהם. טוב, כל ההקדמה הארוכה והמיותרת הזו הייתה כדי לעזור לך, צלקת שאינה עוברת, ובעצם בפתלתולי טיעוניי כבר לא יודע איך זה יעזור לך. בכל מקרה, אתה נבחרת להיות קורבן של המוסד שבו היית. מעין שה לעולה. האנשים בשכבה שלך בחרו להגדיר את הזהות שלהם ע"י רמיסת הזהות שלך, והמוסד שהיית בו שזו למעשה כל מטרתו, לשאוף להפוך את קורבנותיו לזהים כמה שיותר, שיתף איתם פעולה. אבל אתה הרי רוצה להשתייך וכאן כל הטראגדיה, לכן הצלקת כל-כך הרבה זמן איננה עוברת. אתה רוצה להיות הילד הטוב עם הציונים הטובים, שגם הוא שייך לכן, ל"יש", ל"טוב". אולי תמרוד בזה? אולי תעשה לעצמך ניתוח פלסטי עם סכין ותמחק את הצלקת? אולי תבנה לעצמך "יש" שהוא יותר חזק מה"יש" שלהם? מקווה שלא הקשתי עליך יותר מדי, ואני מניח שאם כן, אז פשוט לא הגעת עד לכאן תרגיש טוב... מיכאל

שלום,אני אנטון בן 23 מהצפון,וקראתי את מה שקרה לך.. לי עשו בדיוק אותו הדבר!!ואף יותר גרוע..כל יום היה גיהנום ללכת ל"בית הספר".. הבנות הביצ'יות היו מציקות לי כי אני לא הייתי שם עליהן והן ידעו שאני בקטע של בנים וזה אכל אותן והן הסתלבטו וקראו מילות גנאי כל הזמן!דבר שיצר הרבה כעס,שנאה,סלידה,וזעם כלפי בנות..אני יכול עוד מלא לספר על עצמי ומה שעברתי..אבל אני לא רואה הרבה טעם לשתף פה בכללי אני אשמח להכיר אותך אם אתה רוצה צירפתי את כתובת האי מייל שלי ואם תכתוב לי אני מבטיח לכתוב בחזרה.. כיום אני לומד במכללה אני משלים 12 שנות לימוד!כי אני חייב שיהיה לי את זה בשביל מקצוע שאני רוצה להשיג מאוד! אני מאחל לך חיים טובים ומאושרים ושאלוואי ושתמצא בן זוג חמוד ומושלם כמו שאתה מחפש והוא יעזור לך לשכוח עם הזמן את הדברים הרעים שקרו בילדות בגלל נערים/ות רעים אנוכיים וחסרי אנושיות! מקווה לשמוע ממך... אנטון

שלום צלקת שלא עוברת, למרות שנתקלתי במטופלים רבים שעברו חוויות דומות, קשה מאוד לקרוא את מה שכתבת. אני מסכים לגמרי עם הגדרת הצלקת. זו טראומה שקרתה לך בגיל הכל כך פלסטי מבחינה התפתחותית, גיל ההתבגרות. זו גם לא רק צלקת אלא גם תזכורת לכך שלמרות שלכאורה אנחנו נמצאים בעידן ליבראלי, עדיין ההתייחסות לגייז בעיקר בגיל ההתבגרות סטיגמטית מאוד, מתוך הומופוביה קשה של מתבגרים סטרייטים שעוברים קונפליקטים לא קלים סביב הזהות המינית שלהם בגיל ההתבגרות ומשתמשים בגייז כשעירים לעזאזל לצורך כך. זה גם מסביר מדוע שיעור המתאבדים בקרב גייז מתבגרים גדול פי 3 (!!!) משיעור זה בקרב מתבגרים סטרייטים. מהרצאות וסדנאות שהעברתי ליועצות חינוכיות ראיתי שהן אכן אינן ערוכות להתמודד עם התופעה וחלקן הגדול מחזיק בדעה שבגיל ההתבגרות ניתן עדיין לשנות את הנטייה המינית. נכון, זו צלקת, היא לא תעבור - ובניגוד למיכאל, אינני חושב שאפשר לעשות לה ניתוח פלסטי - אך אנשים עם צלקות מצלקות שונות (לאו דווקא בתחום הנטייה המינית) מתפקדים, הולכים לטיפול, מוצאים אהבות והצלקות, לעיתים, אף מחזקות את החוסן הנפשי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ותודה לך על התגובה החמה. לפי ידעתי ולפי מה שהזכרת בתגובה, ניתן לראות שבני הנוער נופלים בין הכיסאות אני יודע שהיום קיימים ארגוני נוער גאה(לא לכולם יש את האומץ והכח לפנות אליהם) אין מוסד שמטפל בבעיה זאת, כפי שאמרת חלק מהיועצות עדיין חושבות שניתן לשנות בתי ספר לא רוצים להתמודד עם הבעיה שלא יפגע שמו הטוב של הבית ספר. ובעצם זה הגיל הכי קריטי ובעייתי. אתן לך דוגמא מנער שאני מכיר שפנה לאחד מהארגונים הגאים כדי לקבל עזרה נפשית. אין להם את הכלים לעזור לו יותר מיעוץ חד פעמי עם פסיכולוג, פעילות הארגון נמצאת בפגרה עד אחרי החגים, הוא בסך הכל מעוניין לשוחח עם מישהו פנים מול פנים ואין לו אוזן קשבת רוב בני הנוער היום כל כך פוחדים ואינם מעוניינים להיחשף בקבוצות נוער שמארגנים ארגונים. מה שנישאר זה מטפלים פרטיים ,דבר שלא כולם יכולים לעמוד בו. מה אתה מציע כיצד ניתן היום לגעת קצת בנקודה הרגישה הזאת ולעזור להם להתמודד.?

שלום צלקת שלא עוברת, ארגון המפעיל מתנדבים, העוברים הכשרה ע"י אנשי מקצוע, הוא "ארגון נוער גאה" (איגי): http://igy.co.il/content/index.html . אני מניח שהואיל ומדובר במתנדבים, הקשר איתם אינו מסתכם בשיחה אחת בלבד. גם הפורום הזה, במגבלות שלו, יכול לשמש מקור לתמיכה (אני כבר חזרתי מהפגרה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין ושנה טובה רציתי לשתף אותך בחויות לא כל כך נעימות שאני נתקל בהן. אני מכיר כמה גברים צעירים שקיימנו יחסי מין על בסיס קבוע ברגע שנודע לי על מצבם הפסקתי את המפגש איתם אני מדבר על בחורים צעירים בני 18-22. אחד מהם שיכור כמעט על בסיס קבוע והפסקתי את הקשר איתו לחלוטין אחד הפך להיות נער ליוי וגם איתו הפסקתי את הקשר ואחד היה עצור בכלא לתקופה ארוכה שגם איתו אין לי קשר יותר כמובן שהיו לי גברים בלי כל המגרעות האלה,אבל אני שואל אותך איך זה יתכן שגברים נחמדים כאלה וצעירים יורדים לשפל שכזה? בכלל כיום מאוד קשה למצוא ולהכיר גברים שאתה יכול להיות מוגן ובטוח שאתה יכול לסמוך עליהם. אני יודע שמסע החיפושים לא קל ובדרך נפגוש גם כאלה שלא נרצה להיות בחברתם מה בסך הכל ביקשתי להכיר גבר רגיל נורמלי שלא אגלה אצלו איזה עבר שחור ומסתורי ותמיד זה בא במפתיע ביום אחד מגלים דברים נוראיים. מה קורה לגברים היום? אני יודע שקיימים גברים רגילים ונורמלים אבל מאוד קשה למצוא אותם.

שלום עניין של זמן, מהודעותיך הקודמות אני מבין שאתה נושא עמך תסכולים מתסכולים שונים סביב ניסיונותיך להכיר חבר. להערכתי, מקור התסכולים הללו הוא פנימי וכפי שהמלצתי לך מספר פעמים, יש לטפל בו טיפול פסיכולוגי אישי פנים מול פנים אצל מטפל גיי-פרנדלי. ברור, שכאשר אתה מחפש בן-זוג באתר הכרויות המיועד לקהל הרחב (בניגוד, למשל, לתא סטודנטים גייז באוניברסיטה), אתה פותח את עצמך לכל המגזרים באוכלוסייה. יכול להיות שמרוב נואשות להכיר מישהו השיפוט שלך התערפל והמסננים שלך לא עבדו כראוי בשלבי הניפוי הראשוניים. עדיין הרוב המכריע של הגולשים באתרי הכרויות אינם נערי ליווי ולא ישבו בכלא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

גידי שלום, אני כנראה גיי בארון בן 29 . בעבר היייתי בטיפול פסיכולוגי (שיחות) במשך שנה וחצי, אשר בהן לא אמרתי כלום בקשר לנטיותי למטפל שלי. הסברתי את חוסר הנסיון שלי עם נשים בחרדה חברתית וביישנות רבה. במקביל שלח אותי המטפל לפסיכאטרית אשר רשמה לי קלונקס ומרוניל. האבחנות שלי הן: חרדה חברתית+cluster c p.d+ דיסתמיה לאחר תקופה כשהטיפול לא צלח וכך גם התרופות-הפסקתי אותו. לאחר כשנתיים בערך התחלתי לחוות התקפי בכי שלא יכלתי לשלוט בהם וניגשתי שוב לטיפול פסיכיאטרי בקופת חולים. כמובן שלא סיפרתי גם כאן על נטיותי. ניסתי את כל התרופת החדשות:סרוקסט, לוסטרל, אדרונקס, אפקסור במינונים שונים. המצב לא השתפר. כרגע אני ללא תרופות וללא טיפול, מבודד חברתית, לא מצליח בעבודה, לא הצלחתי לסיים את לימודי באוניברסיטה בשל בעיות ריכוז וקשב. אני מרגיש כרגע די מיואש. מה לעשות? אני לא חושב שאוכל אי פעם לצאת מהארון.

שלום ירון, אתה מתאר מצב קשה שאינו קשור דווקא לנטיותיך המיניות. לעיתים הדרך אל התרופה המתאימה ארוכה מאוד ולא הייתי מציע לך להתאייש. אני מבין שהאבחנה של דיסתימיה (דיכאון קל ומתמשך) ניתנה לך לפני התקפי הבכי הבלתי נשלטים ומאז המצב החמיר. קיימים אמצעים שונים להתגבר על הדיכאון שלך. בד"כ שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עם טיפול תרופתי נותן תוצאות טובות. במרכיב של החרדה החברתית ניתן לטפל כשתהייה במצב רוח יותר טוב ויציב בסדנאות מיוחדות המיועדות לכך. מומלץ שתפנה למטפל גיי-פרנדלי, שלפחות בפניו תוכל לצאת מהארון, כי במצב הנוכחי, בהיעדר בן זוג, אני מבין שהנטייה המינית היא משהו בינך לבין עצמך וכך היא למעשה "אוכלת אותך מבפנים". נשמח לשמוע מה קורה איתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי ירון, קראתי את מה שכתבת ונהיה לי קצת עצוב ....מכיוון שנראה לי שכ"כ חבל שאתה לא מוצא את הדרך להיות נאמן לעצמך ולמה שאתה חש. אני בטוחה כי יש לך את כל הסיבות המוצדקות שלך למה אתה לא תצא מהארון (לפי דברך) אבל רציתי לספר לך שאולי תפנה לכיוון חדש שיכול לעזור לך בהרבה מאוד תחומים בחיים ולהוציא אותך מהמצב הדיכאוני (בלי שום קשר לטיפול התרופתי) השיטה הזו נקראת coaching שבעצם מהות ה"אימון" היא להביא אותך מהמצב המצוי שלך למצב הרצוי בעזרת כלים, זיהוי דפוסים,פרדיגמות (אמונות שיש לנו לגבי דברים מסויימים) שמנהלים אותנו ותוקעים לנו את החיים. אני מקווה שעזרתי ולו במעט להאיר לך קצת את הדרך.... שתהיה לך שנה טובה ומאושרת. אני

עם הרבה אושר ואהבה...לד"ר רובינשטיין ולכל המשתתפים מיכאל

שלום ד"ר רובינשטיין כבר כמה שנים שאני נמצא בבעיה שקשה לי למצוא חברים בקהילת הגייז אני מאוד ליברלי מקבל את כולם את הנשיים והקוקסינלים וגם בעבר התנדבתי למען נערים שסולקו מביתיהם בגלל נטיותם המיניות. תמיד וגם היום אני מתחבר לבנות .סטרייטיות ,לסביות והן החברות הכי טובות שלי ואני לא רואה משהו פסול בכך. העניין הבעייתי שקשה לי להתחבר להומואים נשיים, זה גורם לי דחייה מסויימת גם למועדונים או פאבים אני לא אוהב לצאת כי אני די נרתע מהנשיים,אני לא מצליח להיות חלק מהם או להשתלב איתם(כל הסלנג ההתנהגות והמראה החיצוני מאוד לא מדבר אלי) ברגע שאני יוצא למועדון אני מרגיש תוך כמה דקות קלסטרופוביה ואני חייב לצאת כי אחרת זה ממש סבל בשבילי. אני לא חושב שאני הומופוב עברתי את התקופה הזאת,אני באמת מקבל את כל סגנונות הגייז ולא בא לשפוט אף אחד, אולי אני פוחד להיות מזוהה עם הנשיים? למרות שלא נראה לי,אני אומנם גברי לא נראה גיי ולא איכפת לי להיות בחברת נשיים רק שפשוט אני לא נמשך אליהם. אני מחפש גברים אמיתיים גבריים כמוני שלא מוחצנים וחיים כחלק מהביצה ההומואית הזאת. זה בהחלט קשה למצוא גברים כאלה אפילו בתור ידידים ,כי כמו שאמרתי הם פחות מוחצנים ופחות נמצאים במקומות של גייז? בעבר התנדבתי בכל מיני אגודות של גייז בתקווה למצוא חברה איכותיים שתורמים למען הקהילה ושוב לא ממש מצאתי. אני מכיר כל מיני קבוצות באוניברסיטה שאולי יש אפשרות להכיר חברה פחות מוחצנים. אבל אני עסוק בלימודים ובעבודה כל היום שהזמן הפנוי היחידי בשבילי זה סופי שבוע ובסופי שבוע האלטרנטיבה היחידה זה שוב מועדונים פאבים שעד שנכנס גבר גברי שמדבר אלי עוברים הרבה מים בנהר,ולכן אני לא מתלהב לבלות את זמני במועדונים האלה. מה אתה מציע לי לעשות כיצד אוכל למצוא גברים פחות מוחצנים, יותר פרטיים שלא כל היום חיים סביב הנטייה שלהם?

שלום לך, עניין של זמן, אתה מעלה סוגייה חשובה, שבזמנו כתבתי עליה טור ב"זמן הוורוד" http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a13.html והיא שאלת ההשתלבות בקהילה ההומו-לסבית. אכן, קיימת נטייה, אוטומאטית כמעט, אצל חלקים רבים בקהילה זו לראות במי שלא משתלב בה הומופוב. אני אינני סבור כך. יש מקום להרבה יותר מסגנון חיים אחד הן בעולם הסטרייטי והן בעולם הגייז. אינני יכול לומר לך היכן למצוא גברים פחות מוחצנים. מן הסתם, התאגדויות של גייז מגדירות מראש את הציר של פעילותם סביב הנטייה המינית ומקום ההכרות קובע במידה רבה את אופיה. אני רק יכול להציע לך להישאר פתוח לחוויה, לא להגדיר דברים מראש, להיות פתוח וסובלני למה שאתה נתקל בו ולקחת את הטוב מכל דבר. גם התחברות בין גברים גייז ונשים (סטרייטיות או לסביות) נפוצה מאוד ומתועדת בספרות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html האוניברסיטה היא מקום פתוח יחסית עם פוטנציאל ליצירת קשרים עם אנשים תוססים מכל המינים, הגוונים, הנטיות המיניות ועוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין רציתי להעלות נושא מאוד חשוב לדעתי ,בעבר ראיתי שכתבת על כך מאמר שלם אבל בכל זאת אני מעוניין להתיחס לדברים הבאים: נכנסתי לאתר מאוד פופלרי וראיתי את הפרסום הבא: "רוצה לפגוש את אהבת חייך,אבל תקוע עם קילוגרים מיותרים?!" כמובן שזה פרסומת לדיאטה שאולי באמת יכולה להשפיע על חלק מהאוכלוסייה. כמובן שכל המתחסדים יגידו שזה שטויות משנה נפש האדם ולא החיצוניות אבל בוא נהיה ריאליים ונדבר בגובה העיניים. המפגש הראשוני הרושם הראשוני שאנו נתקלים בו הוא המראה של האדם אותו אנחנו פוגשים.משיכה מינית .(תמונה ,ישר מבקשים לשלוח תמונה), ברגע שהאדם לא ימצא חן בעיננו,אנו לא נמשיך ונפתח איתו שיחה ולא ננסה להכיר את האופי הכובש שלו.....,למה? כי הוא לא מושך אותנו במראה,ככה תמיד זה עבד. ברגע שאין את המשיכה הבסיסית מאוד קשה לפתח קשר עם אדם גם שאולי אופיו הכי מקסים בעולם. בד"כ אנשים לא מנסים להכיר בכלל אדם שלא מושך אותם ושמים ישר איקס . ברגע שאדם נראה טוב הוא מרגיש טוב,מתלבש יפה,יש לו בטחון עצמי יותר גבוה דבר שמשודר החוצה .וזה יכול לפתוח לו דלתות נוספות,להכיר יותר גברים. לפי נסיון שלי אני יודע ,המראה הוא תופס מרכיב מאודדדדד רציני בבנית מערכת יחסים קצרה או ארוכה, אולי זה שטחי אבל זה מה שכולנו רוצים,אדם שימשוך אותנו במראה ואחר כך לצערי מתחילים להסתכל על האופי,לדעת רבים אופי ניתן לשנות "נזרום עם האופי" העיקר שהאדם יראה טוב......,(זו לא תפיסה לא נכונה, לצערי זה מה שהולך היום,וגם אם לא נדבר על זה ונגיד שזה שטחי ,זול עדיין בעולמנו זה מה שתופס) תקבל הצעות יותר ברגע שתראה טוב....... במיוחד שהמודל בקהילת הגייז הוא המראה החיצוני המושקע,חדרי כושר פיתוח הגוף המראה הוא גורם מאוד מרכזי לצערי או לא לצערי בעולם הזה. אז ברגע שמישהו יגיד לי אני מסתכל על האישיות ולא על המראה,אני ידע שזה די בולשיט כולנו רוצים להיות בחברת אנשים מושכים,לגבי האופי........., כן זה חשוב אבל זה תופס מקום שני .

שלום לך, אני לא ממעיט בערכו של המראה החיצוני, אלא כאשר מדובר באתרי הכרויות ובפגישות עיוורות המשקל הניתן למראה הזה יוצא מכל פרופורציות והופך לבלעדי. אם, למשל, אתה מכיר בחור שמושך אותך באופן בינוני בסביבה טבעית כמו כיתת לימוד או סביבת עבודה ותוך כדי הכרות מסתבר לך שהוא אדם כריזמאטי ומקסים, המראה החיצוני ייכנס לתוך הקשר אחר וישתקלל בצורה שונה. עודף משקף הוא נושא בפני עצמו. במאמר שהזכרת http://giditherapy.com/shrink-friendly/a21.html מדווח על מחקר שבו נידונה התופעה בהקשר של תפקידי מגדר ונמצא שגייז מתייחסים לעודף משקל יותר כמו נשים מאשר כמו גברים סטרייטים. זווית אחרת ממנה ניתן לראות כי המראה החיצוני אינו חייב להיות חזות הכול תהייה אם נסתכל על זוגות גברים: יש חתיכים מהממים שנשארים לבד כל חייהם ואילו יש זוגות המורכבים מבן זוג אטרקטיבי ובן זוג הרבה פחות אטרקטיבי וכן זוגות המורכבים משני בני זוג שלפי רוב הקריטריונים היו נחשבים לא אטרקטיביים. כמובן שברמת הפרט, אני סבור שכל אדם צריך לעשות את המקסימום כדי להפחית את משקלו, מבחינה בריאותית וגם אסתטית, אך אנו יודעים שזו לא משימה פשוטה ותעשיית הדיאטות והניתוחים הפלסטיים מנצלות זאת עד השקל האחרון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין היקר רציתי לשתף אותך בחוייה שקרתה לי אתמול,לא תמיד אני נתקל בדחייה אבל אתמול הרגשתי שאני מקבל מכה לאגו קבעתי עם בחור מבלי שנראה אחד את השני,הבחור הגיע ירדתי למטה כדי לפגוש אותו הוא הסתכל עלי במבט בוחן כזה חצי מבוייש חצי אי משיכה,בקיצור ישר ידעתי שהבחור לא מעוניין, אני פירשתי את זה כאילו רק חסר שיקיא:) וזהו. לא הייתי פגוע באותו הרגע ,שאלתי אותו מתאים ?אז ראיתי אותו מתלבט ולא נעים לו ואחרי כמה שניות הוא אמר. לא.,בעיניי הוא לא היה ממש מושך כך שההפסד לא היה גדול בכלל. אחרי כמה דקות בבית הרגשתי תחושה לא נעימה שאני לא מושך,שאנשים לא נמשכים אלי למרות שזה לא תמיד קורה. זה ידוע שלא כולם נמשכים לכולם ולכל אחד יש העדפה שלו, ובמיוחד בעולם הגייז אנשים מאוד ביקורתיים ולעיתים חסרי רגשות. השאלה איך היית ממליץ לי לשכוח ולדלג הלאה בלי לקחת כבד ואישית, ולהתחיל לפרש כל מיני מחשבות כאילו אני לא מושך ולא רוצים בי?

אחח WELCOME. אני שאלתי את ד"ר רובינשטיין כבר כמה פעמים במהלך השנים איך מתגברים על דחייה, וגם שאלתי את המטפלים שהייתי אצלם. אצלי יש רגישות/חרדה לדחייה, לקחתי את זה למימדים קיצוניים. מישהו דוחה אותי - משהו אצלי לא בסדר - אני לא מספיק מושך. ודחו אותי לא מעט. אחד מהדרכים להתגבר על כך הוא פשוט הימנעות. כל הנושא של בליינד דייט הוא בעייתי, גם אם רואים תמונות אחד של השני - כבר קרה שנפגשתי עם בחורים, שנראו לגמרי אחרת מהתמונה (במובן שלילי..) הכי טוב לפגוש אנשים במועדונים, בתי קפה - במציאות, בלי הצורך הזה ב"מבחנים" - יימשך או לא יימשך אליי. וכן, אי אפשר לצפות שכולם יימשכו אליי או שאני אימשך לכולם. אולי הוא העדיף לדחות אותך לפני שאתה תדחה אותו, אולי אתה שחום והוא נמשך ללבנים (או ההיפך), יכולות להיות הרבה סיבות. אחד אוהב תפוחים, השני בננות.

שלום לך, יש משהו טיפה מאזכוכיסטי בהתנהלות שלך מול אותו בחור (אם כי כולנו חכמים יותר לאחר מעשה). אתה כותב שהרגשת בשניות הראשונות שאתה לא מושך אותו ויתר על כן, גם הוא לא משך אותך ובכל זאת, חיכית שהמכה תגיע ממנו. יכול להיות שעד שתקבל את התגובה שלי כבר המשכת הלאה, אך אירועים כאלה צפויים לחזור כשמדובר בפגישות עיוורות. אני יודע שזו כמעט הדרך היחידה להכיר אנשים חדשים היום, אבל זו דרך קשה ושוחקת מאוד מבחינה רגשית. מדובר, למעשה, ברצף סדרתי של "אודישנים", שבהם אך ורק המראה החיצוני עומד למבחן בלי כל הקשר. למרות שזו הנורמה כיום, אולי כדאי לחשוב על אמצעי הכרויות רכים יותר, כמו קבוצת Bgay באוני' ת"א, שבה יש לאנשים אפשרות להתרשם מעוד צדדים באישיותך והמראה החיצוני נכנס לתוך איזה שהוא הקשר. אם אתה תל-אביבי, אז גם סתם הליכה ברחוב, בלי כוונה למצוא מישהו, יכולה להיות הרבה יותר נחמדה ולהביא להכרות אקראית, ואולי אפילו לצאת לבאר עם חבר אחד או שניים, כך שלפחות תכניס את האפשרות להכיר לתוך הקשר של בילוי עם חברים. לפעמים יש אמנם הצלחות בפגישות עיוורות אך הדרך היא דרך חתחתים שממש מזמינה פגיעה באגו, ולא זו בלבד, אלא שהואיל ושני הצדדים מאוימים, הם גם מתגוננים ולכן נתפסים לפחות אצלך כחסרי רגשות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 19 ואני נמשך לגברים עוד מילדותי. אני חושב שזוהי מחלה משום שאין אני יכול לשלוט בנטייה המינית שלי וזה גורם לי להמון בעיות חברתיות. הייתי עושה הכל כדי להתרפא מהמחלה הזו, ולהמשיך בחיים נורמליים! אשמח לקבל ייעוץ.

שלום בדוי, הומוסקסואליות בהחלט אינה מחלה, גם לא הפרעה נפשית. כך נקבע עוד בשנת 1973 ע"י האיגוד הפסיכולוגי האמריקני וע"י איגודים מקצועיים בינלאומיים נוספים. בדוי יקר, אתה מעלה שני דברים עיקריים שגורמים לך לחשוב שזו מחלה: א. הקושי לשלוט בדחפיך. ב. יחס החברה לתופעה. בקשר לנושא הראשון - אתה למעשה על גבול גיל ההתבגרות, כשהדחפים המיניים בשיאם, ובמקביל, אינך מממש אותם, כך שברור שקשה לשלוט בהם. לגבי מושא התשוקה המינית - גברים - זה לא דבר שניתן לשינוי. כך מלמדים מחקרים רבים וגם ניסיון קליני של עשרות בשנים, כך שזה לא דבר שניתן להתגבר עליו, גם לא לשאוף אליו. זו פשוט מטרה לא מציאותית. בקשר לנושא השני - אני מסכים איתך שקשה להיות שונה. אמנם חלה התקדמות ניכרת בעיקר בחברה הישראלית בשנים האחרונות לגבי היחס לגייז, אך שינויים אלה מורקגשים בעיקר ברמה המאקרו-חברתית, כלומר, בתקשורת, בחקיקה וכו'. בקרב בני גילך אני מאמין שרבים עדיין חוששים מהומוסקסואליות ומבטאים את חששותיהם בצורה של לעג, עוינות ותוקפנות. לכן, המלצתי לך להיעזר באחת מקבוצות התמיכה לנוער המיועדות לגייז - למשל, http://www.igy.co.il/content/index.html כדי שתהייה לך מסגרת חברתית תומכת אלטרנטיבית. אשמח אם תעדכן אותנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר אני בן 25 ללא התנסויות מיניות... עם פנטזיה אורייטציה מינית לגברים. כל מה שקשור במגע ובמין מאיים מגעיל ומבהיל אותי.. גםן מגע פשוט יכול להרתיע אותי...אפילו מגע עצמי שלי באשכיםושיער הערווה שלי לא אפשריים... ניסיתי שתי פגכישות אצל מטפחל מיני שעיקר התמחותו בבעלי צרכים מיוחדים ,אך ככל הנראה מקום עבודותו ותחום הץמחוץו לא נץתנולי את הביטחון שהוא הכתובות שיש לי את הבטחון לתת בו אמון.... הייתי בטיפולים פסיכולוגים קודמים שנמשכו כל אחד בין 7-12 חודשים עקב חרדות וקשיים חברתיים.... כעת בפנייתי האחרונה למטפלת פרטית קוגניטיבית היא טענה שיש קודם לטפל בסוגיות המיניות ואח"כ לבדוק אם יש טעם לטפל בשאר אם כן לחזור לטיפול קוגניטיבי. והפנתה אותי למטפל המיני שאיתו לא נוצרה כימיה. עכשיו נשאלת השאלה למי פונים? למטפל מיני אחר? למטפל גייפרדנלי? ואיך מונעים מצב שזה לא יהפוך לדפוס.. שכמו שטיפולים קודמים היו מוגבלים בזמן ובמקום, לא יכולתי להביא את הנושאים האלו לחדר מתוך חשש שאשאר עימם לבד וכן, בגלל היות הטיפולים ללא אפשרות לבחירת המטפל נשארתי במצב בו אני מנסה ליצור בטחון אך ללא הצלחה.... אני חושש שבדיקת כל מטפל מדש עלול להפוך לדפוס שידחה את הטיפול בקשיים וישאיר אותם0 במקום של לא נוגעים בהם מצד אחד וסובלים מהם מצד שני..

שלום KIPI, קראתי את פנייתך בתשומת-לב רבה כמה פעמים ואני סבור שטיפול פסיכולוגי כוללני בגישה פסיכודינאמית עשוי בהחלט להועיל לך, אם כי דרושים לכך סבלנות ואורך רוח. (על הגישות הטיפוליות השונות תוכל לקרוא בקצרה כאן: http://giditherapy.com/faq/index.html ). נראה לי שתחושת הגועל ממגע מיני היא מקרה פרטי של החרדה הכללית שאתה מתאר וייתכן גם שהיא מבטאת הומופוביה. לכן, לא הייתי ממליץ ש"תעסיק" כמה מטפלים בזה אחר זה או במקביל לטיפול בבעיות השונות אלא תפנה למטפל - רצוי מאוד גיי-פרדנלי - שמטפל באחת הגישות הפסיכודינאמיות המקיפות את מכלול האישיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ככל שאני מתבגר לתוך עולם הגאה " אני כבר פחות ופחות מפנטז על דברים רגילים ויותר על שליטה קשה מאוד בעוד אני הנשלט. זה מאוד מאוד מגרה אותי . אני מפנטז דברים איומים וקשים (שליטה קשה ) .מה זה אומר עלי מבחינה פסיכולוגית?

שלום הדיוט, פנטזיות על שליטה בעולם ההומוסקסואלי מזוהות לפעמים עם שליטה, או ליתר דיוק, הגבריות היא זו המזוהה עם שליטה. מבחינה פסיכולוגית, בגלל תהליכי הזדהות הפיכי מגדר (כלומר, הזדהות עם ההורה מהמין השני) הומוסקסואלים רבים מאמצים לעצמם גינוני מין נשיים עוד בילדותם. הואיל וגבריות, בצורתה המסורתית, מזוהה עם כוחניות, הפנטזיות על שליטה אינם אלא הקצנה של אותן פנטזיות. כפי שאולי כבר הספקת להיווכח, הפנטזיה שלך אינה נדירה כלל ועיקר והעולם ההומוסקסואלי מציע דרכים רבות למימושה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לכם! בגופי אני בן (ביולוגי) בנשמתי אני בת. אני לא מרגישה כלל שאני הומו, מבחינתי אני תמיד אישה, הקטע שהגוף שלי הוא של בן. וגם כשאני עושה סקס עם גברים,אני מבקשת ש ידברו אלי בלשון נקבה , ומתייסחים אלי כאישה לכל דבר. אני לא סובלת שאוהבים את הזין שלי, זה ממש מפריע לי גבר שמעריץ זין. וזה לא משנה אם הוא הומו או סטרייט. יש הרבה הומואים שלא ממש מתים על הזין , והם די מתעלמים ממנו כשהם עושים סקס עם בן, למשל הם לא מוצצים לא נוגעים בו , לא פסיבים וכו'. לעומתם, כמעט כל חובבי הטרנס' שהייתי איתם, הם היו פשוט גברים שחולי זין, מתים על הזין ורוצים להידפק, רוצים למצוץ , כל הזמן מתעסקים לי איתו. למרבה האבסורד, עם ה-הומואים אני מרגישה יותר אישה מאשר עם הסטרייטים האלו חובבי הזין. ולכן אני נורא מתלבטת אם להיות הומו או קוקס'. החלום שיגיעו לי בשדיים ויתעסקו עם הכוס שלי, אבל לעת עתה, זה בלתי אפשרי. הפתרון שמצאתי להיות טרנסווסטייט- ללבוש בגדי נשים, אולם זה מצב לא אידאלי לחלוטין אם אני הולכת עם הומואים- הם לא רוצים הומו בבגדי נשים (הם רוצים בן) ואם אני הולכת עם סטרייטים חובבי טרנס'- אזי רובם המוחלט חולים על הזין וזה ממש מפריע לי (אני מרגישה ממש גבר בגלל זה). אני ממש בדילמה אשמח לשמוע את דעתכם

שלום לך, בתהליך ההתאמה לניתוח לשינוי מין ע"ח המדינה נערך אבחון פסיכולוגי מקיף וארוך הנמשך כשנתיים, בו תהייה לך אפשרות להעלות את לבטיך בפני פסיכולוגים המתמחים בנושא. ההערכה מתבצעת במרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי ע"ש שיבא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

נכנסתי פעם ראשונה לפורום ואני די מאוכזב. הייעוץ הוא לכל קהילת הלהט"ב חוץ מאשר טרנסג'נדרים (לפי מה שכתוב למעלה) ולגבי התשובה שלך - מדוע הסקת אוטומטית שהיא מעוניינת בניתוח? (ודוקא במקום טרנספובי כמו תל השומר :/) היא סך הכל ביקשה עצה כמו כל מתייעץ אחר פה. וגם למה להפנות למרפאה פסיכיאטרית? האם אתה ממליץ לשלוח גם כל הומוסקסואל למרפאה פסיכיאטרית? זהות מגדר זו לא מחלה, כמו שנטייה מינית זו לא מחלה.

שלום ד"ר רובינשטיין אני כרגע מברר אופציות לטיפול ותודה רבה לך על העזרה עד כה. ישבתי עם ידידות טובות שלי וניסיתי לבדוק מה הסיבה שגברים בורחים ממני אחרי פעם אחת,אני הרי לא מכוער נראה טוב מאוד בעל אישיות מקסימה ועלינו על בעיה שלדעתי היא הכי הגיונית. מהרגע שאני נפגש עם גבר אני בלחץ למצוא חן בעיניו ואני ממש לא טבעי הבן אדם כנראה מרגיש את האובססיה והרצון העז בכוח לקשר ,לא משנה לי אם הוא מוצא חן בעיניי או לא מוצא חן בעיניי העיקר שירצה אותי ואני אחר כך יחליט אם זה מתאים לי או לא. ואני חונק...... "אני מחפש קשר מחייב" "קשר קבוע" "אני אוהב שמתקשרים אלי" "אני מאוד מעוניין להישאר בקשר איתך"(למרות שהאדם לא הכי מוצא חן בעיניי העיקר שהוא לא יזרוק אותי וארגיש מושפל ,אלה כל המשפטים שאמרתי בפגישות. אני עושה את כל הטעויות האפשריות וזה מפחיד חונק ואני מבין למה גברים בורחים. לאחרון אפילו הבאתי פרח בפגישה ראשונה. הבנות אמרו לי ,גבר שנמס ומתמסר כל כך בקלות אני לא אחזור אליו בחיים ואני כנראה הגבר הנמס המתמסר...... לדעתי אסור לי להראות התלהבות, להיות טבעי, לא להגיד משפטים מפוצצים שמרגישים חנק והתחייבות.... ולא להביא פרח בפגישה ראשונה:) כי זה נותן לגבר את הקרדיט לשחק בי ככל העולה על רוחו ,כי אני התמסרתי לו. איך אתה מציע לפתור את האובססיביות הזאת?

שלום צל של גבר, האובססיביות שאתה מתאר, כמו גם הנכונות המוגזמת להתפשר והדרך שבה אתה מציע את עצמך לזולת (עפ"י תיאוריך) - כל אלה מעידים על דימוי עצמי נמוך ועקב כך צורך עצום לחיזוקים מהזולת, חיזוקים שבגלל הדימוי העצמי הנמוך אינך יכול לתת אותם לעצמך. אין דרך מהירה לפתור זאת, בוודאי שלא דרך הפורום, אלא רק באמצעות טיפול פסיכולוגי מעמיק ועם הרבה סבלנות, כפי שהומלץ לך פעמים רבות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין והפורום... הפסיכולוגית שלי בחופשה, אז אני מנצל את הפורום בתור טיפול פסיכולוגי בחינם, או סתם כדי לספר על הקורות אותי בתחום הבלתי נלאה של הפגישות העיוורות, האילמות והחירשות. אגב, החלטתי להפסיק להגיב כאן, וגם החלטתי להפסיק לעשן. (עישנתי היום כבר חצי קופסה). אז בימים האחרונים היו לי שתי פגישות עם שני אנשים. הראשון היה דייט בפאב חביב. הייתה שיחה די נעימה, דיברנו על החיים, על מה שהוא לומד ואני אלמד, על אטרף. אחרי זה ליוותי אותו הבייתה ולא שכבנו. דווקא חשבתי שהיה יכול לצאת מזה משהו, אבל אחרי שהחלפנו כמה אס אם אסים, הוא אמר לי שזה לא הולך מבחינתו לכיוון רומנטי. נו, מילא, לא נורא, הוא בלאו הכי לא חתיך מספיק בשבילי וגם מבוגר יותר, שזה כמובן מה שחשוב לבן אדם שטחי כמוני. היום לעומת זאת הייתה לי פגישה עם מישהו, שכדי לתאר את מידת הפוביה שלו מהעולם אני צריך איזה מאה קידומות בלטינית. זה התחיל בזה שהוא התלהב מהתמונה שלי, שזה נחמד, אני אוהב שמתלהבים מהמראה החיצוני שלי, ואמר שהוא מאוד רוצה להיפגש, אבל מפחד וביישן (כאילו שאני לא ביישן) וכו..וכו..בסוף קבענו במקום ציבורי ליד הבית שלו, שבו הוא גר עם הוריו. כאן התחילה הבעיה הראשונה כי הוא פחד מזה שהשכנים יראו אותנו יחד ויספרו להורים שלו, (כאילו שלא יכולים להיות לו חברים), אז הייתי צריך ללכת אחריו ולעלות אליו לדירה לבדי. הוא חשש שאבא שלו יחזור במפתיע, אז הכנו סיפור כיסוי. השאלה השנייה שהוא שאל אותי, אחרי שהציע לי משהו לשתות, היא מתי עשיתי בדיקת איידס ואם אני עושה מין מוגן. מתברר שהבחור מפחד ממחלות מין, ונראה לי שגם בכלל מין, אבל בכל זאת עשינו משהו מאוד צנוע. הוא אמנם סיפר להורים שלו פעם, אבל מאז הם לא מדברים על זה, וכרגע הוא חושש אפילו מלספר על זה לפסיכולוגית שלו, כי היא עלולה לספר להורים שלו, מילא אם הוא היה בן 14, אבל מדובר בבחור בוגר. האמת היא שגם אני לפתע מתחיל לחשוש שאני מספר את זה כאן. למרות שאין שום פרטים מזהים. נדבקתי בפוביה שלו... נו, אז מה? מצד אחד, כביכול ברור שלחתוך איתו וזהו, מה אני צריך את כל התסבוכת הזו? מצד שני, הוא דווקא די מושך אותי אולי דווקא בגלל התסבוכת. נו, טוב, הוא רוצה לצאת עוד כמה ימים, מלצאת אף אחד לא נדבק בשום מחלת מין, אז נצא. וחוץ מזה שמתי היום את ידי על ספר שנקרא "בזכות האושר" של מאתייה ריקר, שכתב עם אביו את הנזיר והפילוסוף. הוא נזיר טיבטי, ומכיוון שמטרתי העיקרית והבלעדית בחיים היא להיות מאושר, אני כנראה אמצא בזה עניין.... מיכאל

שלום מיכאל, תחליף לטיפול הפורום בוודאי לא יכול להיות אך השתתפותך תמיד רצויה בו. התוכל לשתף אותנו בשיקוליך להפסיק להגיב להודעות כאן? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי ד"ר רובינשטיין ושאר המשתתפים... זה פשוט נובע מכך שלא נראה לי שאני עוזר לאנשים כאן, או שמה שאני כותב מעורר עניין. בכל מקרה, זו לא החלטה מוחלטת וסופית, אם נורא יתחשק לי ויהיה לי מה לומר אני מבטיח להגיב. הבחור מאתמול מתנהג בצורה שמעולם לא נתקלתי בה, אמנם היו אנשים שהתלהבו ממני, אולי אפילו התאהבו בי קצת, אבל בדבר כזה לא נתקלתי. בחיים שלי לא קיבלתי כל-כך הרבה אס אמ אסים ממישהו עם תוכן כזה. וזה עוד אחרי שאני מכיר אותו קצת יותר מעשרים וארבע שעות. הייתכן שהבחור התאהב בי עוד לפני שהוא בכלל מכיר אותי ולו קצת. והפסיכולוגית שלי בחו"ל...נו, טוב, בפעם האחרונה שהיא הייתה בחו"ל נכנסתי לדיכאון קל, אז עכשיו אני רוצה לשתף אותה בלבטים יותר נחמדים. מה אני תלוי כל-כך בשיחות השבועיות האלה? כאילו שהחיים שלי לא יכולים לעבור בלי שאני אשתף אותן איתה? יום טוב מיכאל

ד"ר רובינשטיין שלום רב, אני מביט בפורום שלך לעיתים קרובות ורואה שכמעט תמיד אתה ממליץ להתחיל טיפול אצל מטפל. כיצד ניתן לבחור טיפול שיתאים אישית לי, וכיצד אוכל לבחור מטפל שאני יודע שקירבתו המקצועית הא תחום הדו מיניות? כמה צריך לעלות טיפול כזה? וכיצד ניתן להוזיל עלויות? (סטודנטים, קופ"ח, וכו') אודה לך על כל תשובה שלא תהיה איתי

שלום איתי, מטפל מתאים הוא מטפל שהקשר איתו טוב. פירושו של דבר, שמטפל מסוים יכול להתאים למטופל זה אך לא למטופל אחר ולהפך. מחקרים מצביעים על כך שהגורם החזק ביותר המנבא הצלחה בטיפול הוא הדימיון בין המטפל למטופל, אשר מאפשר להם ליצור ברית טיפולית. ממצאים דומים עולים מתחום המחקר על הצלחת חיי נישואין: גם שם ככל שבני הזוג היו דומים במה שיותר משתנים, הנישואין נמשכו יותר זמן והם היו יותר שבעי רצון מהנישואין. ובעצם, ההתאמה בין המטפל למטופל היא סוג של "שידוך" וכמו בכל "שידוך" אנו יודעים אם הוא הצליח רק בדיעבד. בעניין הזה אין לי עיצה חכמה יותר מאשר ניסוי וטעייה. אם אתה מרגיש שהמטפל אינו מבין לרוחך נסה מטפל אחר, כל עוד לא מדובר בדפוס החוזר על עצמו. אני מאמין שרוב המטפלים בימינו הם גיי-פרנדלי במידה זו או אחרת, אולי הצעירים שבהם יותר מהדור המבוגר ממש. אין תחום התמחות פורמאלי של טיפול בגייז או בביסקסואלים. שעה טיפולית בשוק הפרטי סובבת סביב 300-400 ש"ח ויותר. במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות ניתן לקבל טיפול מוגבל בזמן בסכום ממוצע של 150 ש"ח לשעה טיפולית. מבלי לציין שמות של קופות חולים ספציפיות, קיימים הבדלי רמה בין המטפלים העובדים בהסדר זה. יש קופות שבהן קשה מאוד למטפלים להיכנס לרשימת המטפלים ויש קופות שבהן קל יחסית להתקבל והן מקבלות גם מתמחים. באוניברסיטה העברית, בטכניון ובאוניברסיטת בר-אילן קיימים שירותי ייעוץ פסיכולוגי לסטודנט ברמה סבירה ביותר ובמחירים מסובסדים עד סמליים. חלק גדול מהמטפלים במרכזים אלה הם מתמחים, אך הם עובדים בפיקוח אנשי צוות בכירים. קיימות גם מרפאות קהילתיות לבריאות הנפש, שם הטיפול ניתן במחיר סמלי כמעט, אך יש רשימת המתנה ארוכה מאוד ורוב המטפלים הם מתמחים ואפילו סטודנטים המתחלפים כל שנת לימודים אקדמית. בכמה מרכזים רפואיים רגילים (למשל, הדסה עין-כרם בירושלים או איכילוב בת"א) ניתן לקבל טיפול סביר פלוס כנגד הצגת טופס 17 מקופ"ח. קשה יותר להשיג את הטופס משירותי בריאות כללית, להם יש מרפאות ציבוריות משלהן, וקל יותר להשיגו מקופות החולים האחרות (בעיקר "מכבי"). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני ב25 כול חיי הייתי מסתובב עם בנות יוצא ואפלו נדלק עלהם משדר סטריטיות.אך ברצוני לציין שהייתי רואה סרטים כחולים כמו כול בני גלי כשהייתי צעיר הייתי מחפש את האיבר של הגבר . בשלוש שנים האחורונות אני גר לבד ויותר יוצא לי לחפש את עצמי באטרי הכריות לגברים כול טציים.אבל זאת לא הבעיה הבעיה שאני היום לכול להיות עם גבר ולחפש קשר ולא רק סקס ואם זה לא מסתדר אני יכול להיות עם אישה . ברצוני לציין שאני נראה טוב ולעולם לא היתה לי בעיה עם נשים ???? שאלה 1 -האם אני הומו או אם בכלל להתעסק עם זה? ולחיות כמו שבלי בסדקרטיות שאלה 2 -האם אנחנו בני האדם נולדים להיות עם נטיות ???

שלום לך, לפי תיאוריך, נשמע שאתה ביסקסואל, כלומר, נמשך לגברים ולנשים, אך כמו ביסקסואלים רבים אתה עושה עוול לעצמך ומרגיש צורך לבחור באחד הכיוונים, בזמן שאתה יכול ליהנות משני העולמות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . לפי הפנטזיות שאתה מתאר וגם התנהגותך בפועל, אתה בהחלט יכול ליהנות עם בני שני המינים ואת הקשר הזוגי המרכזי בחייך לממש עם מי שתמצא איתו או איתה שפה משותפת ובסיס ליחסים לטווח ארוך. המלצתי היא לפנות למטפל גיי/בי-פרנדלי במטרה להגמיש את תפיסתך ולא להגביל את עצמך מראש ע"י מסלול "מחייב" שקבעה לך החברה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 28. עד לפני כ-5 שנים קיימתי יחסי מין רק עם נשים למרות משיכתי לגברים. אם זאת להוריי סיפרתי עוד בהיותי בן 18 (לגמרי במקרה) ועד היום הם לא השלימו אם המצב ואנחנו לא מדברים על זה באופן קבוע. איפה שהוא הבעיה שאני מרגיש שאני בעצמי לא השלמתי עם זה לטווח הארוך. היו תקופות שחשבתי שהשלמתי ואם הזמן בידיעה שהסיכוי שיהיו לי ילדים עם גבר קטנים אני מתלבט שוב ושוב וחושב אם ניתן לחזור אחורה. עליי לציין שבעבר הייתי יכול לקיים בנקל יחסי מין עם נשים ועכשיו לאחר שלא קיימתי שנים רבות יש לי חשש מזה וגם קשה לי למצוא בנות שמושכות אותי (גם לבנים אני נמשך רק לבעלי מראה מעולה( וכך היו בני הזוג שלי והפרטנרים שלי. אני בעל מראה חיצוני טוב מאד ובעל מודעות גופנית גבוהה ועוסק באופן קבוע בספורט. חשבתי להתייעץ עם פסיכולוג(מוטב מאוחר מלעולם לא) אבל גם לא ברור לי על מה להתיעץ. איפשהו ברור לי שעליי להחליט לאן אני הולך. זה ברור שהכיוון הוא גברים אבל עליי כנראה ללהבין שאין אופציה אחרת או לחלופין לנסות את האופציה האחרת. הוריי מקווים שאקים משפחה עם אישה ולא היו מתנגדים שיהיה לי גבר מהצד(לתפיסתי זה דבר רע כי אני מאמין באהבה אחת ויחידה, ) אני כרגע בקשר עם גבר שצעיר ממני במספר שנים (סטודנט). ניסיוני עם נשים אינו רב במיוחד (לבן גילי) וגם באופן יחסי לא הייתי עם גברים רבים מקווה לקבל הנחיה לגבי המשך הדרך

שלום אמיר, לפי תפיסתי והתפיסה המקצועית הרווחת, בהחלט קיימת זכות קיום למושג ביסקסואליות והיא אינה, בהכרח, בריחה מהומוסקסואליות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . אני מכיר ביסקסואלים רבים, הנמשכים לגברים יותר מאשר לנשים, אך את הקשר הזוגי שלהם מקיימים עם אישה ומגיעים לאיזה שהוא הסדר, שבו הם נהנים משני העולמות. המטרה העיקרית בטיפול בביסקסואלים היא במעבר מגישה נוקשה של "או-או" לגישה גמישה יותר של "גם וגם". עם זאת, אינני מכיר אותך ויכול להיות שמשיכתך לנשים דעכה לחלוטין. במקרה כזה הכיוון צריך להיות עזרה להשלים עם משיכתך לגברים ומימושה כאופציה בלעדית. נשמע שהתלבטות נוספת שלך היא בין סיפוק צרכים מיידיים ובין תכניות לטווח ארוך. בטווח המיידי אתה מעדיף לספק את משיכתך לבחורים בעלי מראה מעולה (ואף מעיד על עצמך שאתה נראה מעולה) ואילו בטווח הארוך אתה עדיין שוקל הקמת תא משפחתי מסורתי. בהנחה שלא תמיד תיראה צעיר כמו עכשיו, ואולי במשך הזמן גם תצטרך להתפשר על המראה של הפרטנרים שלך, היה רצוי שבטיפול תפתח גישה גמישה יותר ולא תגביל את עצמך כל כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

לאחותי יש ילדה מדהימה מוכשרת בת 17 ולפני כמה שנים היא התחילה למרוט את שערות ראשה הילדה מאוד חברותית כל מה שאחותי עשתה כדי להפסיק את ההרגל המגונה לא הצליח. היא ניסתה לטפל בה דרך נגינה אין לי מושג איך זה נקרא בשפה המקצועית. המטפלת אמרה לה בעקבות כך שהילדה לא מפסיקה למרוט שערות שאין לה יותר במה לעזור לה. אציין רק שהילדה מתנהגת באופן ילדותי מידי פעם בפעם ויש לה אחות שגורמת לה להרגיש תלותית והם משחקות בינהם בצורה ילדותית. השאלה שלי איך אפשר לעזור לאם המתוסכלת לעזור לילדה המקסימה הזו?

שלום אחות מודאגת, פורום זה עוסק בקשיים של הומוסקסואלים, ביסקסואלים, מתלבטים ובני משפחותיהם. אנא הציבי את פנייתך בפורום פסיכותרפיה באתר זה ואשמח להגיב. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני בת 26 היו לי מספר קשרים עם גברים אבל אף פעם לא לתקופה ארוכה, ולא נוצר קשר רציני ממש. לפני חצי שנה היה לי קשר עם החברה הכי טובה שלי, שתינו החלטנו לנסות את "הסקס הנשי". זו הייתה הפעם הראשונה של שתינו. היה מדהים לשתינו, אבל היא החליטה שהיא רוצה גבר בתור חבר. ואכן היום יש לה חבר, רציני, עברו לגור יחד וכו'. ואני נשארתי לבד ונשארתי עדין החברה הכי טובה שלה. אנחנו מדברות על הכל והיא יודעת שקשה לי... היה לי יותר קשה בהתחלה, היום זה כבר יותר טוב. אני בהתלבטויות לגבי הכוונות שלי, אף פעם לא חוויתי קירבה כזו לגבר ואני לא יודעת מה זה אומר עלי. אני נמשכת מאוד לגוף הגברי אבל אף פעם לא הרגשתי עם גבר כמו שהרגשתי איתה. אני לא יודעת אם זה היה בגלל הקירבה הרגשית או בגלל המיניות הנשית.... בקיצור, אני לבד כרגע, מנסה לפעמים לצאת עם גברים, לא ממש מתקדם לאנשהו... מה לעשות? אשמח לעצות ותמיכה

שלום עדי, אם את מרגישה משיכה לגוף של גבר, אז את לפחות ביסקסואלית, כלומר, נמשכת לבני שני המינים. כמו שאת רואה מניסיונך, מה שקובע, בסופו של דבר, הוא איזה אנשים אנחנו פוגשים ואיזה קשר נוצר איתם. לכן, לא כדאי לחשוב בהכללות ולחפש עכשיו אישה רק כי עד כה לא מצאת גבר כלבבך או להפך. נסי לשמור על ראש פתוח ולנסות לפתח קשר רגשי ומיני עם מי שתמצאי איתו או איתה שפה משותפת ומשיכה מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין הגעתי למצב של עייפות נפשית טוטאלית, כל הנסיונות לבנות קשר בזמן האחרון לא הצליחו אני מנסה לשבור שיגרה וכל יום דומה לקודמו. אין ריגושים אנשים בורחים ממני כאילו משהו דפוק בי וזה גורם לי לחוסר בטחון,אני מנסה לחשוב מה לא טוב בי למה אף אחד לא מעוניין בשום קשר איתי, אני אדם שנראה טוב בעל חוש הומור מצויין, אבל לא מצליח לפתח שום קשר..... כל יום בית עבודה שינה וחוזר חלילה בלי שום משהו מיוחד ואם משהו יוצא דופן זה משהו שלילי אין לי שום התרגשות חיובית. אני יודע שהמלצת לי ללכת לטיפול ,טיפול זה הרבה כסף אין לי כסף לממן טיפול ,גם דרך קופת חולים זה 150 ויותר למפגש אני עובד מאוד קשה ואין לי כסף ללכת לטיפול ,בקושי אני גומר את החודש מבחינת מחייה. איך אפשר לצאת מהתקופה הנוראית הזאת......? האמת זה יותר שיגרת חיים מאשר תקופה מה עושים איפה אוכל לראות טיפת גיוון ושינוי חיובי?

שלום צל של גבר, אתה רואה שהנושא הוא לא גברים או נשים, אלא הריקנות הפנימית שממלאת אותך והציפייה שלך שהעניין יגיע מבחוץ. אני מניח שהריקנות הזו משודרת החוצה באיזו שהיא צורה והיא אכן צריכה לקבל מענה בצורת טיפול פסיכולוגי, שיעזור לך למצוא תוכן ומשמעות לחיים ואז גם תהייה יותר אטרקטיבי לזולת. בשלב ראשון הייתי ממליץ לך לעזוב את המרדף האין-סופי שלך אחרי בני או בנות זוג. נראה שזה מעגל קסמים שמזין את עצמו. אתה מצפה שהישועה תבוא מבחוץ, מתאכזב, מגיע לאדם הבא עמוס ציפיות ואכזבות מהניסיונות הקודמים ומשדר נואשות. ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי סביר בהחלט במרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי. פנה לרופא המשפחה שלך, בקש הפניה לפסיכיאטר, הסבר לפסיכיאטר את מצבך ובקש טופס 17 למרפאת חוץ פסיכיאטרית למרכז הרפואי המרכזי במקום מגוריך. ובינתיים תרפה מהחיפושים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה רבה ד"ר רובינשטיין על התגובה ועל ההצעה האם ניתן לקבל טיפול ללא תשלום במסגרת מרפאות חוץ של בתי חולים? מה הקרטריונים שלהם לקבלה לטיפול? אני יודע שקיימות מרפאות של בריאות הנפש לא בבתי חולים שניתן לפנות לשם ולקבל טיפול חינם, אבל תור ההמתנה הוא ארוך והשירות לא כל כך יעיל אני באמת חייב לקבל טיפול מקיף לצערי אין לי את המשאבים לעמוד בו מבחינה כספית אם לא אתחיל בטיפול כלשהו מצבי ידרדר מאוד,כי לבד אני לא יכול לעמוד בהתמודדיות האלה. אשמח אם תוכל לפרט לי מה האופציות הקיימות לטיפול דחוף נפשי ללא עלות או בעלות סמלית תודה מראש

שלום צל של גבר, הקושי העיקרי בקבלה אינו ברשימת ההמתנה במרפאת החוץ הפסיכיאטרית של ביה"ח הכללי, אלא בנכונות של קופות חולים מסוימות לתת למטופל טופס 17. במידה והקופה יכולה להציע לך מרפאה ציבורית לבריאות נפש (למשל, בשירותי בריאות כללית יש מרפאות שלהן), היא תעדיף לשלוח אותך למרפאה שלה ולא לממן לך את הטיפול במרפאת חוץ פסיכיאטרית. אם אני זוכר נכון, אתה תושב ירושלים והמרפאה המומלצת ביותר היא המרפאה הפסיכיאטרית של הדסה עין-כרם. בכל מקרה, גם אם תופנה למרפאה ציבורית שלא במסגרת בי"ח, עדיף על מצב של חוסר טיפול בכלל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friednly

מה לא בסדר בי? למה לא מצליח לעבור את המחסום של הפגישה ה-3? זה השיא. אם יש פגישה רביעית, זה רק להתמזמזות. בחורים פשוט מאבדים בי עניין אחרי שתיים-שלוש פגישות. נעלמים. מה לא בסדר בי? נכון, לוקח לי זמן להיפתח, להראות התלהבות, לחייך, לבטל עכבות. ויש כאלו שעל הפגישה הראשונה כבר מתחילים עם הביקורת - שאני נראה מתנשא ואנטיפת, שאני נראה דיכאוני, לא מחייך וכו'. בלה בלה בלה. רק השבוע נפגשתי עם מישהו פעמיים. היה סבבה בפגישה הראשונה, כימיה והכל. הוא שלח SMS אחרי יום לשאול מה המצב, נפגשנו שוב יום למחרת, והוא פתאום התקרר ומחק אותי מהפלאפון. ואני לא מבין מה לא עשיתי בסדר. ועוד מישהו שנפגשנו 3 פעמים וזהו.. גם נעלם. מה לא בסדר איתי??? יכול להיות שזה קשור לעובדה שאני נפגש עם אנשים רק מאתר היכרויות "אטרף"?

שלום אסף, לא, לא נראה לי שזה קשור לעובדה שאתה מכיר אנשים דרך "אטרף", כי אז הקצר היה מתרחש כבר בפגישה הראשונה ולא היה כל המשך. משהו, כנראה, מרחיק את האנשים בהמשך הקשר ואני מציע לך להקשיב היטב לאותה ביקורת שלהם, שלא נעים לך לשמוע. אתה כותב שהם אומרים שאתה מתנשא, אנטיפאט ודיכאוני. אני בטוח שאתה מקסים, אך למעשה הבחורים האלה שרטטו איזה שהוא פרופיל אישיותי שאני מציע לך להתייחס אליו בכובד ראש ולפנות לטיפול, רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי, שמכיר את ההוואי של עולם הגייז. אם אתה נראה לאנשים דיכאוני, קח זאת לתשומת לבך ובתור התחלה בדוק את עצמך: http://www.giditherapy.com/questionnaire/index.html ופנה לטיפול אם תוצאות השאלון מצביעות על כך. אם אומרים לך שאתה מתנשא, זו נורה אדומה שקוראת לך להתייחס אליהם. קשה לי להאמין שאנשים שתתעניין בהם בכנות, יאמרו לך שאתה מתנשא. אנשים אוהבים שמתעניינים בהם. בקיצור, נתנו לך חומר למחשבה, טוב שפנית, אל תחפש את האשם באותם אנשים, שבלאו הכי אינך יכול לשנות ונסה לבדוק מה קורה לך בייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הוא לא אמר שאני מתנשא, הוא אמר שיש לי מבט מתנשא ואנטיפת. נכון, אני מודה, זה הרושם הראשוני שאני מתקבל. אבל מי שטורח להכיר אותי מעבר ל2-3 פגישות ראשוניות, יכול לראות שזה ממש לא ככה - שאני ביישן ורגיש. ומעטים טורחים. אני בייעוץ עכשיו אצל מטפלת שיודעת על נטיותיי. אתמול מישהו שנפגשתי איתו כמה פעמים אמר לי ש"במצבי" אני לא יכול להיות בקשר רומנטי (מצבי.. שלא טוב לי).

שלום לך דר' גידי !! אני חייב להודות שאני מאוד אוהב לקרוא את התשובות שלך גם פה וגם בפורום פסיכותרפיה (אם אתה עדיין נמצא שם כי לא הייתי הרבה זמן). את 2 ההודועת מתחתי כמובן שאני כתבתי. ואני כל הזמן מתלבט בין להיות אישה ממש לבין להיות הומו נשי. **בזמן סקס**- מאוד חשוב לי שהצד השני יקבל אותי בתור אישה. אני שם משהו במקום שדיים , לובש חצאית גרביונים וכו' וכו'. ואני אוהבת שהגבר מתפעל מהשדיים שלי (שכאמור אינם אמיתיים), משחק לי איתם וכו'.. מדבר אלי בלשון נקבה וכו' **בחיי היום-יום**- לא ממש משנה לי אם אני גבר או אישה. כיוון שיש לי גוף של גבר, ואני לא מעוניין לעורר פרובוקציות, אז אני מעדיף כבר להיות גבר, שידברו אלי בלשון זכר וכו'. אני נמצא בדילמה. הומואים על פי רוב אוהבים גבריים, והרבה הומואים שהכרתי אהבו אותי בתור אדם (ואני לא ממש נשי בחיי היום יום), וכשזה הגיע לעיניין המיני, הפריע להם שיש לי רצון חזק להיות אישה. והם אמרו לי : "אתה חייב להיות יותר גברי"... (מה שנכון כי אני נורא נשי במיטה), אמרו לי שלא מוכנים לדבר אלי בלשון נקבה. ואם גילחתי את כל הגוף זה מפריע להם. מצד שני, אלו שאוהבים בנים נשיים-טרנסג'נרד'ס במיטה, ואוהבים לשחק לי בשדיים וכו'.. הם דומיניים ואף חלקם סוג של סטרייטים. הרבה מהם מלחיצים אותי ומתחילים לומר לי :" הרי את ממש אישה, תתחילי לקחת הורמונים, ותעשי סיליקון" - דבר זה נראה לי צעד מידי גדול עבורי.. הרי סכה' אני אוהב להיות אישה רק בזמן סקס. או תחילים לומר לי :" עוד לא עשית סיליקון (אלו שמכירים אותי כבר הרבה שנים). או אם יש שיערות קצת, זה מפריע להם. וכו' וכו' להומואים- אני לא מספיק גברי במיטה לדומיניים (לחלקם לפחות)- אני לא מספיק נשי ביום יום אני מכיר בדרכ' חברים דרך האינטרנט. לפעמים אני נכנס לאתרים של סטרייטים ומציג עצמי, ולפעמים לאתרים של הומואים. האם היית ממליץ לי לנסות להכיר חברים בקרב ההומואים? או בקרב הסטרייטים? מצד אחד אני הומו, מצד שני, אני אישה סטרייטית... חוסר ההחלטיות שלי, אם אני הומו או אישה, גום לי לבעיה למשל בעיניין, האם לעבור הסרת שיער בלייזר בפנים ובבית השחי, או לא? (אם אני אישה -כן אם אני הומו-לא) אשמח לשמוע את דעתך לגבי כל מה השעלתי פה... תודה רבה

שלום לך, אתה מציג את הדברים בצורת "תרשים זרימה": אם אני גבר הומו אז כך ואם אני "אישה" אז כך. כמו שהדברים עומדים עכשיו, הרי שמבחינה מעשית יש מיעוט מסוים של גברים שישתף פעולה עם משחקי התפקידים שעשית עד כה במיטה. יש בהחלט גברים שנמשכים לגבר המתנהג כאישה במיטה, כולל אביזרים ולבוש. ניתוח לשינוי מין הוא אכן צעד דרסטי ובלתי-הפיך. על הסרת שיער באזור הפנים לא הייתי ממליץ, אם בכוונתך להמשיך לתפקד כגבר בחיי היום-יום, מחוץ למיטה. הסרת שיער מבית השחי ומחלקים מוסתרים אחרים בגוף, לעומת זאת, יכולה למשוך גברים מסוימים מבלי לפגוע במראה שלך בחיי היום-יום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לך ד"ר רובינשטיין לאחרונה הכרתי בחור מקסים חמוד בחור דתי שמחוץ לארון ובאמת זה סוג אחר של גברים שהכרתי, יש בשמורי המסורת משהו חם ואמיתי יותר רצינות,כבוד הדדי וכו' אני מכיר עוד כמה זוגות חילוני ודתי שמחזיקים יפה ביחד. הבעיה שאני רוצה לדבר עליה היא שהגברים הדתיים יש להם איסור לקיים מין מלא כולל חדירה,כך זה אצל הבחור ואצל הזוגות האחרים שאני מכיר, אסור להם באיסור חמור משכב זכר. זה בהחלט קשה לקיים קשר ולדעת שלא יהיה סקס אמיתי ומלא, אני לא יודע איך מכריי חיים בזוגיות וזה לא מפריע להם? הם אומרים שאם יש אהבה אז החדירה זה דבר שולי בעיניי זה לא נכון זה להגביל את הסקס ואהבה ובכלל לחיות בזוגיות לא שלמה. למרות שהייתי בעבר עם דתיים שכן הסכימו לקיים סקס מלא. השאלה מה לדעתך צריך לעשות לוותר על הקשר למרות שהבחור מקסים וחבל לי לאבד אותו? לוותר על הסקס המלא ולהנות ממה שיש? למצוא דרכים אחרות להנות במיטה? מצד אחד זה בעיה לשכנע כי מדובר כאן במסורת ובדת. ומצד שני אני יכול להרגיש חוסר במשהו חשוב. איך אתה היית ממליץ לי להתגבר על המכשול הזה?

שלום לך, הבעיה שאני מזהה אצלך לאורך כל הדרך היא שהרצון ליהנות מכל העולמות ולא לוותר על שום דבר משתק אותך לחלוטין ובסופו של דבר, דברים עומדים במצב של צורך להחליט "או-או". במקרה הזה, אתה דווקא רוצה חדירות עם בחור שאינו מוכן לכך. אני לא יכול להחליט במקומך. הקשר איתו בלאו הכי לא יהיה קשר נצחי כך שעוד תהיינה לך חדירות בחיים. אתה שואל אם ליהנות ממה שיש ואני שואל את עצמי אם אתה לא מתעקש, גם בנושא האחר שהעלית, ליהנות דווקא ממה שאין. הנוקשות הזו ראויה להתייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני דו בן 26 יש לי חברה מזה כשנה שאני אוהב וטוב לי איתה. למרות שאני מאוד נמשך אליה אני מרגיש עדיין צורך להיות עם גברים. אין לי רצון להיות עם בנות אחרות ואני בטוח שאין לייחס את הרצון שלי להיות עם גברים בחוסר נאמנות אלא בצורך שלי לממש משיכה לגברים.. לקח לי הרבה זמן להבין שאני דו ולקבל את המשיכה שלי לגברים. הבעיה שאני לא מוצא פתרון מתקבל על הדעת כיצד לחיות בשלום עם הביסקסואליות שלי.. אני לא מצליח לראות כיצד אפשר להנות מהביסקסואליות .שאני בזוגיות עם גברים יש חלק שבי שרוצה להיות עם אישה שמדוכא ולהיפך. אני מאוד רוצה להיות נאמן לחברה שלי אבל אני לא רואה כיצד אני יכול לעשות זאת. האם דו מניות פירושה לקבל את העובדה שאני לא יוכל להיות נאמן לבת הזוג שלי כי תמיד יהיה בי רצון לממש יחסים עם גברים? אני מאוד לא רוצה להגיע למצב של בגידות כמו אצל גברים נשואים שמקיימים חיים כפולים. זה לא נראה לי מוסרי לפי אמות המידה שלי וזה לא מתאים לי. מצד שני קשה לי לראות מצב בו אני מספר לה על הרצון שלי להיפגש מידי פעם עם גברים ושהיא תקבל זאת ותחיה עם זה בשלום. אני מפחד שאם אני יגיד לה את זה אני יאבד אותה אפילו שהיא בחורה ליבלרלית.

שלום אלון, הדילמה שאתה מעלה מעסיקה ביסקסואלים רבים והחשש "לבגוד" בנשותיהם עם גברים מעסיק אותם הרבה יותר מאשר חששות של סטרייטים לבגוד בנשותיהם. אגב, רגישות זו לאישה הופכת אותם בסה"כ לבעלים הרבה יותר מסורים בממוצע. מניסיוני, ישנם גברים ביסקסואלים שסיפרו לנשותיהם על משיכתם לגברים וקיבלו לגטימציה לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים כל עוד יחסים אלה אינם הופכים למשהו משמעותי מבחינה רגשית שעלול לאיים על המערכת הזוגית. בד"כ במקרים אלה הנטייה המינית התגלתה לאחר הנישואין ולאחר ניסיון טוב מאוד בנישואין. אני הייתי מציע לך לזכור כל הזמן שגם גברים סטרייטים אינם מפסיקים להימשך לנשים אחרות. מה שהם עושים עם משיכה זו הוא בדיוק מה שביסקסואלים נשואים עושים עם משיכתם לגברים. אפשר להסתפק בפנטזיה, אפשר לממש חלקית (חיים כפולים), ואם מערכת הערכים שלך נוקשה מאוד, אז אפשר גם לא להיכנס למסגרת הנישואין מלכתחילה, אבל חבל... אני מצרף כאן קישור למאמר קצר בנושא: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי! אני נמשך מינית לבנים. אני חושב שאני רוצה להיות בת בעתיד. (תמיד רציתי להיות בת עוד מגיל קטן) אני מאונן בעיקר על בנים שנמשכים לגוף הנשי שלי (שאין לי) , או על בנים שעושים סקס עם בנות אחרות. אני גם עושה שיחות סקס עם בנים בתור בחורה, כשאני הבחורה סטרייטית (לא יודעים עלי דבר, כי יש לי קול נשי), והם עושים איתי סקס הטרוסקסואלי, כמובן שאני מאוד נהנה ומגיע לאורגזמות *****הרבה יותר חזקות**** מאשר בסקס הומוסקסואלי. סרטים הומוסקסואלים לא מגרים אותי. סרטים הטרוסקסואליים מאוד מגרים אותי. בזמן האחרון מצאתי את עצמי, מסתכל על תמונות של בנות ,בשביל לבדוק איזה שדיים הייתי רוצה שיהיה לי בעתיד כשאני יהיה בחורה, אחכ' עברתי על התמונות, ובחורה אחת ממש מצאה חן בעיני, ואננתי וגמרתי עליה. עלי לציין שזה לא משהו חד פעמי, מידי פעם קורה לי שנאי נתקבל או מחפש במישרין תמונות של בנות, ובסוף מאונן עליהן וגומר מזה. האם זה אומר שאני נמשך לבנות? האם מכל מה שכתוב כאן, אפשר לומר שאני באמת רוצה להיות אישה, או שפשוט אני הומו , שאוהב לעשות שיחות סקס עם סטרייטים, ובגלל זה הכנסתי לי לראש שאני טרנסית? (אני עושה שיחות סקס כבר כ 11 שנה בתור בת) אני מקווה שהצלחתי להסביר את הרגשתי..

שלום להיות אישה, ותודה על השאלה החשובה והמעניינת. מחקרים מצביעים על כך שחלק גדול מההומוסקסואלים גילו בילדותם התנהגות הפיכת מגדר (כלומר, אימצו לעצמם גינונים נשיים, שיחקו במשחקי בנות עם עצמם ועוד), כך שיש קשר בין שתי התופעות. גברים סטרייטים הם גם מושא תשוקתם של גייז רבים (בעבר חדר הצ'אט הגדול ביותר ב-IOL נקרא "סטרייט בסטרייט", למשל). כך שמדובר למעשה ברצף הנע בין הגשמת הרצון להיות אישה באופן חלקי מאוד בתוך יחסי מין הומוסקסואליים ועד טראנסקסואליות ושינוי מין. רצף זה רלוונטי, כמובן, רק עבור חלק מההומוסקסואלים. תפיסת הרצף מאפשרת לך לקבוע עד כמה רחוק אתה רוצה ומוכן ללכת עם הרצון להיות אישה. לגבי משיכתך לנשים, משום שהיית רוצה להיראות כמותן, אינני חושב שמדובר במשיכה רגילה, אלא במשיכה נרקיסיסטית שתלויה בהקשר. למשל, ישנם בודיבילדרים המשקיעים המון בפיתוח גופם והם יכולים להגיע לגירוי מיני מהסתכלות במראה. זהו סיפוק נרקיסיסטי, שאינו קשור לבחירת אובייקט מיני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

יש מחקרים רבים שמצביעים על כך שנטיות הומוסקסואליות, לא נעלמות במהלך החיים. האם יש מחקרים שמצביעים מה קורה לנטיות טרנסקסואליות ? סכה' אם עושים שינוי אין דרך חזרה, בניגוד להומואים שיכולים (במידה והם מרגישים שזה נכון להם) להחליט לחיות עם בחורה. דבר נוסף, האם יש פורום , כמו פורום זה, שמתמחה בייעוץ לטרנסג'נדרס? תודה

היי כמובן שאין לי מושג באופן מקצועי או משהו כזה, אבל אני מכיר כמה גברים, שלא עשו ניתוח, ופשוט נהנים להופיע בבגדי נשים כדראג קווינס. כלומר אתה יכול לשחק עם הרצון שלך להיות אשה ולא ממש לעשות את כל הדרך בכיוון הזה, שאז אין אפשרות חזרה. נו, טוב, מן הסתם העלית את האפשרות הזו בדעתך. לא יודע, לי איכשהוא שינויים דרסטיים פלסטיים או הורמונליים כמו להפוך מגבר לאישה, נראים לי כיכולים להיות מאוד בעייתיים. כמובן, שאם בן אדם בטוח שהוא נולד בגוף הלא נכון, והוא לא רואה שום אפשרות אחרת אלא להיהפך לאשה אז זה שווה את זה, אבל אם אתה עוד מתלבט נראה לי ששווה לקחת דרך ביניים. מובן שאני לא איש מקצוע, ולא באמת יודע מה ליעץ לך. אגב, ניסית את זה? להופיע בדראג? או סתם לצאת לבוש כמו אישה? תרגיש טוב מיכאל

שלום מת להיות בת, לא ידועים לי מקרים שנטיות טראנסקסואליות השתנו לאורך החיים, אם כי מאחר והניתוח לשינוי מין כה קשה ומסובך מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית כאחת, רוב בעלי הנטיות הללו אינם עוברים אותו. חלק גדול מאוד מוצא אפשרויות ביטוי חלקיות ופחות דרסטיות לממש את החלק המיני, אם זה בהקצנת התפקיד המיני הפסיבי ביחסי מין הומוסקסואליים ואם זה בלבישת בגדי נשים במסגרת המיועדת לכך, כגון מופעי דראג, לבעלי אישיות המתאימה לכך. גם בחירה במקצוע הנחשב "נשי" בחברה יכולה לענות על הצורך להיות אישה במידה מסויימת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין רציתי לשתף אותך בחוויה שעברתי למרות שהתשובה כל כך ברורה עדיין רציתי שתביע את דעתך בעניין? יש לי ידידה כבר המון זמן ,מן ידידות כאלה שיש לגייז שהן בוכות להן שהחבר שלהן זורק אותן ומוצאות אוזן קשבת. הבחורה יודעת על נטייתי למרות שקצת שיקרתי לה ואמרתי שאני עדיין קצת מבולבל לא יודע איזה צד לבחור ואמרתי לה שאני מעוניין גם לנסות עם בחורה. אני כנראה ראיתי את הקשר שלי איתה שונה ממה שהיא ראתה,אני יותר רציתי לבדוק אופציה של בניית קשר והיא ראתה את הקשר בתור קשר ידידותי. היום שלחתי לה הודעה" למה שלא ננסה לפתח קשר מעבר לידידות" קודם כל אני יודע שזה הדבר הכי פחות רומנטי לשלוח הודעת טקסט ובעלת משקל כזה כבד. כמובן שהבחורה לא ענתה לי,(היא תמיד עונה לי מיד) אחר כך שלחתי לה הודעות למה את מתעלמת וכו'..... הרגשתי מן הקלה כזאת ברגע שהיא לא עונה שהיא נותנת לי את האישור ללכת עם גברים ושום דבר רציני לא יהיה בינינו, ובכלל עם נשים,בתכלס היא לא משכה אותי לא מינית ולא רגשית הייתי אולי לא הוגן וייתכן ואיבדתי ידידה ,למה לדעתך עשיתי זאת?????

שלום לך, לפתע שמתי לב לכינוי שלך, "צל של גבר", ואני תוהה אם להיות הומוסקסואל נתפס בעיניך כצל של גבר ולא כגבר. כמו שכתבתי בכל תגובותיי הקודמות לפניותיך, אני ממליץ לך לפנות לטיפול אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי. כעת לא זו בלבד שאתה פוגע בעצמך, אלא גם בקרובים לך (אותן ידידות נפש) בניסיון לגייס אותן למאבק שלך להפוך מצל של גבר לגבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ד"ר רובינשטיין מאוד אהבתי את תגובתך ישירה ופוגעת נכון יתכן ואני גם פוגע באחרים במסע של החיפוש העצמי שלי. ונכון באמת כדי שאפנה למטפל גיי פרנדלי דרך אגב אותה בחורה חזרה אלי,אני עדיין לא יודע מה תשובתה אבל אני חושב שהנכון זה לבדוק לעומק מה אני באמת מחפש ואולי אצליח לברר זאת עם מטפל גיי פרנדלי אני עדיין לא שולל את האופציה של לחיות עם אישה ומידי פעם להיות עם גבר כי עדיין זאת ההרגשה שאני מרגיש בלב ולא כתוצאה מבריחה, אישה מצליחה לגרום לי ריגוש רומנטי שגבר לא יכול לגרום לי,האם בשפה המקצועית זה דו מיניות? אני כרגע מדבר עם גברים נשואים באותו מצב של הרצון בבית משפחה אישה אוהבת וגם מידי פעם להנות עם גבר ,אני כותב גם ספר אוטוביוגרפיה על החיים שלי שמדבר על הלבטים הקשים שאני צריך לעמוד בהם שנקרא "מועדון הגברים הנשואים" אשמח לשלוח לך אותו שאסיים ,כי מעבר לזה שאני כותב זה מן מחקר פנימי שלי שאני עושה כדי להבין:)

בגלל תקלה טכנית, אני לא מצליח להעלות את הודעתך השנייה. נא שגרי אותה שוב. סליחה ותודה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה ד"ר. כתבתי שאין לי שום אפשרות להתנסות בגילוי המיניות שלי מכיוון שאני נשואה. האם אתה חושב שאני לסבית? מה עליי לעשות?

אז קבעתי להיפגש עם מישהו, לא החלפנו תמונת (דיברנו בצ'ט). הוא אמר שיבוא עוד 10 דקות. חיכיתי, חיכיתי. והוא לא בא. כאילו מה? מה נסגר? למה אנשים מתנהגים ככה?

שלום DRIFTER, אולי השאלה שלך רטורית אך אגיב אליה בכל זאת, כי דברים מסוג זה בוודאי קרו לרבים ונוסף על אי-הנעימות הכרוכה בהם, אלה גם לא דברים שמרבים לספר עליהם לחברים. ברור, שמבחינה מוסרית, התנהגותו של אותו בחור ראויה לגינוי והתסכול והכעס שלך בהחלט במקומם. עם זאת, נראה לי שהחוויה הלא-נעימה הזו קשורה לתחום רחב יותר והוא הקשר בין המציאות הווירטואלית למציאות הפיזית. בעידן האינטרנט, הסקס במצלמה, השעות הרבות שאנשים מבלים מול המסך גם במטרה להכיר מישהו (אם לסקס ואם לקשר), הגבולות בין שתי המציאויות הללו מיטשטשים. הייתי מציע לך לקחת סיכונים כאלה בחשבון מראש, לקבוע פגישה במקום ניטראלי קרוב לביתך כדי שלא תצטרך להטריח את עצמך יותר מדיי ולצפות מראש לגרוע ביותר, קרי: שהבחור לא יופיע וירדת לרחוב ל-5-10 דקות. כל התרחשות אחרת תהייה בגדר הפתעה לטובה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי דריפטר... נו, אז לא בא. כשאתה נפגש עם אנשים בלי תמונה, אתה ישר מקוטלג כאוהב סיכון, כי let's face it, אפילו אם הבן אדם עמוק עמוק בארון, החשד הסביר הוא שהוא לא נראה טוב. או שהוא מספר שהוא בן שלושים אבל בעצם בן חמישים. אמנם יכולות להיות הפתעות, אבל לא נראה לי שזה קורה הרבה. לי היו בעיקר נפילות עם אנשים שפגשתי בלי תמונה. בקיצור, רוב הסיכויים שהוא לא היה שווה בלאו הכי ורק הרווחת שהוא לא בא. בהצלחה בפעם הבאה... מיכאל